חומר רקע
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-335/א'
חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008
פרק א': מטרות
מטרה
1.
מטרת חוק זה הינה להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת בראייה כוללת ואחידה, תוך התחשבות במכלול ההיבטים הייחודיים של הכנרת ולהגביר את הפיקוח והאכיפה של חיקוקים שנועדו למנוע ולצמצם את הפגיעה בכנרת.
פרק ב': הקמת איגוד ערים כנרת
הקמת איגוד
ערים כנרת
2.
מוקם בזה איגוד ערים שייקרא "איגוד ערים כנרת" (בחוק זה – האיגוד).
תחום האיגוד
3.
(א) תחום האיגוד הוא כמפורט בתוספת הראשונה (בחוק זה – תחום האיגוד).
(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את תחום האיגוד.
האיגוד תאגיד
4.
האיגוד הוא תאגיד ובמסגרת סמכויותיו הוא רשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיו.
האיגוד גוף מבוקר
5.
האיגוד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]1.
פרק ג': תפקידי איגוד ערים כנרת, סמכויותיו ואופן פעולתו
תפקידי איגוד ערים כנרת
6.
(א) האיגוד יפעל בעניינים שונים הקשורים בטיפול בחופי הכנרת שבתחום האיגוד, לשם השגת מטרותיו של חוק זה, ובכלל זה:
(1) ייזום הליכי תכנון ופיתוח;
(2) הקמה, ניהול, החזקה, הפעלה וטיפוח החופים, לרבות ניקיונם;
(3) פיתוח, תפעול ותחזוקה של תשתיות בתחום האיגוד , לרבות תשתיות לדרכים, למים ולביוב וכן אספקת שירותי מים וביוב, למעט תפקידים שהוטלו על חברה שהוקמה לפי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20012, ככל שהוקמה חברה כזו;
(4) מילוי התפקידים שנקבעו לפי חוק זה בכל הנוגע לחיקוקים שלהלן, בשינויים המחויבים:
(א) חוק הסדרת מקומות-רחצה, התשכ"ד-19643;
(ב) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-19684;
(ג) פקודת התעבורה5;
(5) יצירת דרך גישה לציבור, בכפוף לכל דין, לחופים ולשטחים ציבוריים הגובלים בהם וכן פעולות להסרת מכשול מלאכותי, גדר או מעצור אחר, החוסם שלא כדין את המעבר החופשי בהם;
(6) מתן חוות דעת לרשויות המקומיות ולמוסדות התכנון שהאיגוד בתחומו לגבי תכניות ובקשות להיתרים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19656 (בחוק זה – חוק התכנון והבניה).
(7) פיקוח ואכיפה בהתאם לסמכויות האיגוד שנקבעו לפי חוק זה.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 9 האיגוד רשאי לשם מילוי תפקידיו, להסתייע בעובדי הרשויות המקומיות שבתחומו, לפי כללים עליהם יורה שר הפנים.
(ג) שר הפנים ושר האוצר רשאים, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:
(1) לשנות את תפקידי האיגוד, כמפורט בסעיף קטן (א);
(2) לשנות את התוספת השנייה בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי.
סמכויות האיגוד
7.
לאיגוד יהיו כל הסמכויות הנדרשות לביצוע תפקידיו לפי חוק זה לרבות הסמכויות של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בעניינים הקשורים לתפקידיו כאמור, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהעניינים האמורים ולא יהיו נתונים לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, לפי כל דין, בעניינים אלה.
חוקי עזר
8.
(א) האיגוד רשאי, להתקין חוקי עזר לביצוע תפקידיו וסמכויותיו, באישור שר הפנים.
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, לקבוע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק עזר של האיגוד היא עבירת קנס; השר יקבע בצו את שיעור הקנס לכל עבירת קנס .
ביצוע תפקידי האיגוד באמצעות רשות ניקוז כנרת
9.
(א) לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יתקשר האיגוד עם רשות ניקוז כנרת שהוקמה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח–19577 (בחוק זה – רשות ניקוז כנרת), לרבות לצורך מינוי פקחים, וזאת בכפוף להוראות לפי כל דין, למעט בכל הנוגע להתקשרויות לפי סעיף 10.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תפקידי האיגוד בעניינים הנוגעים לפיתוח חופי הכנרת שבתחומו לא יבוצעו בידי עובד רשות ניקוז כנרת העוסק בפיקוח, רישוי ואכיפה לפי דין.
(ג) רשות ניקוז כנרת רשאית, באישור האיגוד, להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליו לבצע לפי חוק זה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותם לפי חוק זה.
(ד) רשות ניקוז כנרת תמסור לאיגוד, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידו, לרבות בכל הנוגע לביצוע התקשרות בינה לבין האיגוד לפי חוק זה.
ביצוע
התקשרויות
10.
על התקשרויות שיבצע האיגוד במסגרת ביצוע תפקידיו לפי חוק זה, יחולו הוראות אלה:
(1)על התקשרות בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, למעט על התקשרות עם רשות ניקוז כנרת בהתאם להוראות סעיף 9, יחולו ההוראות לפי סעיפים 197 ו-198 לפקודת העיריות8 בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע שר הפנים.
(2) עשיית עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה כאמור, טעונה החלטת מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה לפחות ובכפוף להוראות פסקה (1); עסקה במקרקעין או התחייבות לעשות עסקה כאמור, שתקופתה עולה על חמש שנים, טעונה אישור שר הפנים.
(3) התקשרות בחוזה למתן זיכיון טעונה החלטת מועצת האיגוד ברוב של שבעה מחבריה לפחות ובכפוף להוראות פסקאות (1) ו- (2); התקשרות כאמור לתקופה העולה על שלוש שנים טעונה אישור שר הפנים ושר האוצר.
(4) לענין סעיף זה "תקופה" – כולל זכות לחידוש או להארכה של התקופה, הכלולה בהתקשרות עצמה.
סמכות ללוות
11.
(א) האיגוד רשאי, לפי החלטת מועצת האיגוד ובאישור שר הפנים ושר האוצר, ובהתאם לתנאים שעליהם יורו, ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידם , ולמשכן למלווה הכנסה של האיגוד להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.
(ב) האיגוד רשאי ללוות סכומי-כסף כהלוואת-שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון האיגוד, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של האיגוד לתקופה אשר לה נערך התקציב השנתי, וסך כל ההלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.
פרק ד': מועצת איגוד ערים כנרת ויושב ראש המועצה
מועצת האיגוד
12.
לאיגוד תמונה מועצה בת שנים עשר חברים (בחוק זה – מועצת האיגוד או המועצה), וזה הרכבה:
(1) עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים;
(2) עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה;
(3) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
(4) עובד משרד התיירות, שימנה שר התיירות;
(5) עובד מנהל מקרקעי ישראל שימנה מנהל מינהל מקרקעי ישראל;
(6) עובד רשות ניקוז כנרת, שתמנה מועצת רשות ניקוז כנרת;
(7) עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי הוראות חוק המים, התשי"ט–1959 9, שימנה מנהל הרשות האמורה;
(8) נציג של כל אחת מהרשויות המקומיות המפורטות להלן שתמנה מועצת הרשות המקומית שאותה הוא מייצג, מקרב עובדי אותה רשות מקומית או מקרב חברי מועצתה:
(א) המועצה האזורית עמק הירדן;
(ב) המועצה האזורית גולן;
(ג) עיריית טבריה;
(9) נציג שימנו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בחלק א' לתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–200210;
(10) נציג שהוא בעל מומחיות בתחום שמירת טבע או ניהול חופים ואגמים שימנה השר להגנת הסביבה.
סייגים למינוי חבר מועצת האיגוד
13.
לא ימונה לחבר מועצת האיגוד:
(1) מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה וטרם חלפו שבע שנים ממועד הרשעתו כאמור, או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
(2) מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו ובין חברותו במועצה; ואולם לא יראו ניגוד עניינים אם עצם מינויו של בעל תפקיד למועצה נובע מתפקידו.
יושב ראש המועצה
14.
(א) המועצה תבחר אחד מחבריה לכהן כיושב ראש המועצה ורשאי הוא לבחור באישור המועצה ממלא מקום קבוע מבין חברי המועצה ובלבד שלא יתמנה ליושב ראש המועצה או לממלא מקומו נציג רשות ניקוז כנרת.
(ב) המועצה רשאית להעביר את יושב ראש האיגוד מתפקידו; החלטת המועצה לא תהיה בת תוקף אלא אם התקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לעניין זה והצביעו בעדה שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
תפקידיו וסמכויותיו של יושב ראש המועצה
15.
(א) האיגוד יפעל באמצעות יושב ראש המועצה; יושב ראש המועצה יהיה אחראי לניהול השוטף של האיגוד בכפוף להוראות חוק זה ובכפוף להחלטות המועצה, ויהיו נתונות לו כל הסמכויות הנתונות לאיגוד, למעט סמכויות שהוקנו במפורש לגורם אחר לפי הוראות חוק זה.
(ב) יושב ראש המועצה ימסור למועצה, לפי דרישתה, דין וחשבון על פעולות האיגוד וכל מידע אחר בקשר לאיגוד.
תקופת כהונה של חברי המועצה
16.
תקופת כהונתו של חבר המועצה תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
פקיעת כהונה של חבר המועצה
17.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה, ואם המתפטר הוא יושב ראש המועצה – לשר הפנים;
(2) הועבר מתפקידו על ידי מי שמינה אותו;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות חבר המועצה;
(4) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – הוא נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המדינה – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שבו הוא עבד בעת המינוי;
(5) נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 19 .
ישיבות המועצה וסדרי עבודתה
18.
(א) מועצת האיגוד תקיים ישיבה מן המניין אחת לשלושה חודשים לפחות במועד קבוע שעליו החליטה.
(ב) יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את זמנן, מקומן וסדר יומן.
(ג)
(1) יושב ראש המועצה רשאי לכנס, בכל עת, ישיבה של המועצה שלא מן המניין.
(2) יושב ראש המועצה יכנס ישיבת מועצה שלא מן המניין, אם הוגשה לו על כך דרישה חתומה בידי שליש מחברי המועצה לפחות.
(3) לא כינס יושב ראש המועצה ישיבת מועצה שלא מן המניין בתוך 14 ימים מיום הגשת הדרישה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאים חברי המועצה שחתמו על הדרישה לכנס ישיבה של המועצה לדון בסדר היום הנדרש.
(ד) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה למעט אם נקבע אחרת במפורש לפי חוק זה.
(ה) המועצה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה וישיבותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
היעדרות מישיבות מועצה
19.
(א) חבר המועצה שנעדר מישיבות המועצה תשעה חודשים רצופים או משלוש ישיבות של המועצה, אם היו בתשעה חודשים פחות משלוש ישיבות, יחדל להיות חבר המועצה, אלא אם כן נעדר מסיבה מוצדקת או ברשות יושב ראש המועצה ובתנאי שיושב ראש המועצה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב); חדילה כאמור תיכנס לתוקף מיד עם מתן הודעה בכתב מטעם יושב ראש המועצה, לחברי המועצה ולמי שמינה את חבר המועצה האמור.
(ב) בתום החודש השמיני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השנייה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו יושב ראש המועצה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה.
(ג) חבר המועצה שחדל לכהן בשל היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), לא ימונה מחדש אלא לאחר שחלפה שנה מהמועד שבו חדל לכהן כאמור.
שמירת תוקף
דיוני המועצה
20.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
עניין אישי
21.
(א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי שלו או של קרובו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
(ג) לענין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד) בסעיף זה -
"קרוב" –
(1) בן זוג וכן הורה, הורי הורה, אח, גיס, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור;
(2) תאגיד שחבר המועצה או אחד המנויים בפסקה (1) הוא מנהלו, או עובד אחראי בו, או שיש לאחד מהם חלק בהונו או ברווחיו העולה על 5%.
איסור התקשרות בחוזים
22.
חבר מועצה או קרובו לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם האיגוד; לענין זה, "קרוב" - כהגדרתו בסעיף 21(ד).
החלת דינים על חברי המועצה
23.
חברי המועצה שאינם עובדי הציבור, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–196911;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–195912;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–197913;
(4) חוק העונשין, התשל"ז–197714 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–197115;
(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]16;
(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–196917.
פיזור המועצה או העברת יושב ראש המועצה מתפקידו
24.
(א) ראה שר הפנים כי המועצה או יושב ראש המועצה אינם ממלאים את תפקידם באופן נאות, רשאי הוא לדרוש מהם בכתב שימלאו את המוטל עליהם תוך פרק הזמן שיקבע.
(ב) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה אחר דרישת השר לפי סעיף קטן (א), יתרה בהם בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא ימלאו את המוטל עליהם כפי שפירט בדרישתו, יפזר את המועצה או יעביר את יושב ראש המועצה מתפקידו.
(ג) לא מילאו המועצה או יושב ראש המועצה את שהוטל עליהם כאמור בסעיף קטן (ב) תוך המועד שקבע שר הפנים בהודעתו, רשאי הוא להורות על פיזורה של המועצה או על העברתו של יושב ראש המועצה מתפקידו.
(ד) פוזרה המועצה כאמור בסעיף קטן (ג), ימנה שר הפנים ועדה למילוי תפקידי יושב ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה אשר תכהן עד למינויים של חברי מועצה חדשים, ובלבד שתקופת כהונתה של ועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים.
(ה) פוזרה המועצה כאמור, לא ימונה כחבר המועצה מי שכיהן כחבר בה עובר לפיזורה.
פרק ה': נושאי משרה ועובדים
מינוי גזבר
25.
המועצה תמנה, בהליך של מכרז פומבי גזבר לאיגוד (בפרק זה – הגזבר).
תפקידי הגזבר
26.
(א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול ענייניו הכספיים של האיגוד, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב של האיגוד, על ניהול מערכת החשבונות של האיגוד ועל הכנת הדוחות הכספיים.
(ב) הגזבר ינהל, באופן שיורה עליו שר הפנים , חשבון של כל הכספים המתקבלים והמוצאים בידי האיגוד או בשמו; חשבון זה יהא פתוח לעיון חברי המועצה.
זכות חתימה
27.
(א) פקודת תשלום או שיק לחובת קופת האיגוד וכן חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה לרבות הסדר פשרה הטעון אישור בית המשפט, או מסמך אחר שיש בו התחייבות כספית מטעם האיגוד (בחוק זה – התחייבות כספית) יהיו חתומים בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר.
(ב) יושב ראש המועצה רשאי להסמיך את ממלא מקומו לחתום במקומו על כל התחייבות כספית אשר סכומה אינו עולה על סכום שיורה; הסמכה כאמור אינה גורעת מאחריותו לפי דין של יושב ראש המועצה למסמכים שנחתמו.
(ג) מועצת האיגוד רשאית להסמיך אחד מחברי המועצה לחתום במקום הגזבר על התחייבות כספית בעת העדרו, ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים, ובלבד שהסמכה כאמור לא תהא אלא לגבי התחייבות כספית חיונית שאינה ניתנת לדיחוי.
(ד) יושב ראש המועצה והגזבר או מי שהוסמכו כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחתמו על המחאה או פקודת תשלום או על התחייבות כספית אלא אם כן נוכחו כי התקיימו שניים אלה:
(1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות הכספית;
(2) ההתחייבות הכספית מתוקצבת בתקציב האיגוד לאותה שנת כספים, ואם אינה מתוקצבת כאמור – התקבלה לגביה החלטת המועצה שאושרה בידי שר הפנים כאמור בסעיף31(ה).
מבקר פנימי ותפקידיו
28.
לאיגוד ימונה מבקר פנימי; על מינויו ופעולתו של המבקר הפנימי יחולו ההוראות החלות על מבקר עירייה בהתאם להוראות פקודת העיריות, בשינויים המחויבים, זולת אם קבע אחרת שר הפנים בכללים לעניין זה.
העסקת עובדים
29.
(א) האיגוד יהיה רשאי, באישור שר הפנים ושר האוצר, להעסיק עובדים לפי תקן שתקבע המועצה.
(ב) סדרי קבלתם ומינויים של עובדים לאיגוד יהיו כשל עובדי עירייה בשינויים שיקבעו שר הפנים ושר האוצר.
פרק ו': תכנית עבודה, תקציב ודו"חות
תכנית עבודה רב שנתית
30.
(א) מועצת האיגוד תערוך תכנית עבודה רב שנתית לשם קידום מטרות חוק זה ומילוי תפקידו של האיגוד; התכנית כאמור תוגש לשר הפנים ולשר האוצר לאישורם.
(ב) שר הפנים ושר האוצר רשאים לשנות את תכנית העבודה הרב שנתית לאחר שניתנה לאיגוד הזדמנות להשמיע את דברו לעניין זה.
(ג) האיגוד יגיש לשר הפנים, בתום כל שנה, דין וחשבון כולל על ביצוע התכנית הרב שנתית.
תכנית עבודה שנתית, אומדן ותקציב
31.
(א) יושב ראש המועצה יערוך תכנית עבודה שנתית לשם קידום מטרות חוק זה, מילוי תפקידי האיגוד וביצוע תכנית העבודה הרב שנתית שאושרה לפי סעיף 30 ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ב) יושב ראש האיגוד יערוך, בכל שנה, במועד ובאופן שיורה שר הפנים, הצעת תקציב ובה אומדן הכנסותיו והוצאותיו של האיגוד, ויגיש אותה למועצת האיגוד לאישורה.
(ג) האיגוד יגיש לשר הפנים ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מ- 30 בנובמבר בכל שנה, את הצעת תכנית העבודה השנתית ואת הצעת התקציב של האיגוד לגבי שנת התקציב הבאה.
(ד) שר הפנים ושר האוצר רשאים לשנות את הצעת תכנית העבודה השנתית או את הצעת התקציב, לאחר שניתנה לאיגוד הזדמנות להשמיע את דברו לעניין זה.
(ה) התקציב שאושר לפי סעיף זה יהיה תקציב האיגוד לאותה שנה; לא ישולם סכום מכספי האיגוד ולא יתחייב האיגוד בשום התחייבות, אלא על פי התקציב שאושר כאמור או בהחלטת המועצה שאושרה בידי שר הפנים.
(ו) שר הפנים ושר האוצר רשאים לקבוע כללים לענין סעיף זה לרבות כללים בדבר מבנה התקציב ודרכי הכנתו, כללים בדבר אופן ההעברה מסעיף תקציבי אחד למשנהו וכללים בנוגע לתקציב נוסף.
מקורות תקציביים
32.
(א) התקציב השנתי לפעילותו של האיגוד ימומן מתקציב המדינה וממכסות שיוטלו לפי סעיף 39 וממקורות מימון נוספים לפי חוק זה.
(ב) חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד.
(ו) האיגוד רשאי לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, והכול בהתאם להנחיות שר הפנים;
שינויים בתקציב
33.
מועצת האיגוד רשאית, על פי הצעת יושב ראש האיגוד, לאשר במהלך שנת כספים שינוי לתקציב; על הצעה לשינוי תקציב ועל אישורה יחולו הוראות חוק זה בנוגע לאישור תקציב, בשינויים המחויבים.
הטלת מכסות על רשויות מקומיות שבתחום איגוד ערים כנרת
34.
האיגוד רשאי, באישור שר הפנים, להטיל על רשויות מקומיות שבתחומו תשלומי כסף למימון תקציבו, לפי מכסות שיקבע.
חשבונות וביקורת – תחולת הוראות
35.
(א) הוראות סימן ב' לפרק 11 לפקודת העיריות יחולו על האיגוד בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע שר הפנים
מסירת מידע
36.
נוסף על הוראות סעיף 30 ימסור האיגוד לשר הפנים, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, כל מידע שיתבקש על ידו, לרבות דיווחים נוספים על פעילותו.
פרק ז: פיקוח ואכיפה
מינוי פקחים וסמכויותיהם
37.
(א) יושב ראש מועצת האיגוד רשאי למנות פקח מבין עובדי רשות ניקוז כנרת או אדם אחר שהוא עובד הציבור לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה וחוקי העזר שהותקנו לפיו וכן החיקוקים המנויים בתוספת השנייה, כולם או חלקם בתחום הפיקוח (בחוק זה – פקח), ובלבד שלא יתמנה פקח אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של יושב ראש מועצת האיגוד אליה, כי אין לה התנגדות למינויו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום החיקוקים שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו, ככל שהורה שר הפנים, בהסכמת השר הממונה על אותו חיקוק והשר לביטחון הפנים.
(ב) הודעה על מינוי פקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג) לשם ביצוע תפקידיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי פקח, לאחר שהזדהה בדרך האמורה בסעיף קטן (ה) –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ואת מענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו.
(2) לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל על ביצועו של חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו, בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-199518.
(3) לחקור כל אדם הקשור לעבירה על חיקוק חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור, ולדרוש ממנו למסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)19, בשינויים המחויבים.
(4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה, ובלבד שלא ייכנס –
(א) למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת שר הביטחון או השר לבטחון הפנים, לפי העניין, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, וכל עוד לא מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הפקח, פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לעניין פסקה זו, "מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.
(5) לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה על חיקוק שהוסמך לפקח על ביצועו; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 32 ו-34 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 20 (בחוק זה – פקודת החיפוש) בשינויים המחויבים.
(6) לבקש מבית משפט צו חיפוש על פי סעיף 23 לפקודת החיפוש; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת החיפוש, בשינויים המחויבים.
(ד) סירב אדם להיענות לדרישת פקח מוסמך, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינו ידועה, רשאי הפקח המוסמך לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-199621, בשינויים המחויבים.
(ה) פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לעניין זה על ידי יושב ראש המועצה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי יושב ראש המועצה או מי שהוא הסמיכו לכך, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יציג על פי דרישה; תוקפה של תעודה יהיה לשלוש שנים, וכל עוד הפקח משמש בתפקידו.
צו הפסקה מנהלי
38.
(א) היה ליושב ראש האיגוד יסוד סביר להניח כי מתבצעת פעולה האסורה לפי הוראות חוק זה או חיקוק שבתוספת השניה, או שקיימת הסתברות גבוהה שתתבצע פעולה כאמור, רשאי הוא לצוות בכתב, על מי שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא אחראי להתנהגות האסורה, להפסיק מיד את ההתנהגות האסורה וכן רשאי הוא לתת הוראה אחרת הנראית לו דרושה בנסיבות העניין, כדי להביא להפסקת ההתנהגות האסורה.
(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי האיגוד לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקופת האיגוד; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
(ג) מי שאינו מקיים הוראות צו הפסקה מנהלי שהומצא לו לפי סעיף זה, דינו-מאסר שנה, ואם נמשכה עבירה אחרי המצאת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 22, לכל יום של עבירה אחרי המצאת הצו.
אכיפת דיני התכנון והבנייה
39.
לענין פרק י' לחוק התכנון והבניה, יראו את האיגוד כאילו היה ועדה מקומית בתחום האיגוד ואת יושב ראש המועצה כאילו היה יושב ראש הועדה המקומית ורשאי שר הפנים לקבוע תיאומים נוספים לענין זה.
ייעוד קנסות
40.
קנס שהטיל פקח אשר הוסמך בהתאם להוראות חוק זה, או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של פקח כאמור, ישולם לקופת האיגוד.
פרק ז': הקניית נכסים, חובות והתחייבויות לאיגוד ערים כנרת
הקניית נכסים, חובות והתחייבויות לאיגוד ערים כנרת
41.
(א) במועד שיקבע בצו, יהיו כל המפורטים להלן לקניין האיגוד, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה לרבות חוזה בדבר שיעבוד הנכסים:
(1) הזכויות במקרקעין ולגבי המקרקעין שבתחומו של האיגוד שהיו, ערב הקמת האיגוד, קניין הרשויות המקומיות שבתחומו;
(2) המיטלטלין ששימשו את הרשויות המקומיות לצורך מילוי תפקידי האיגוד ערב הקמתו, הזכויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא וכן החובות וההתחייבויות, שהיו לרשויות המקומיות שבתחומו של האיגוד ערב הקמת האיגוד בכפוף לסעיף 43, והנוגעים למילוי תפקידי האיגוד.
(ב) הקניה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה פטורה מכל מס או תשלום חובה לפי דין.
(ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיקבע מועדים שונים להעברת נכסים וזכויות כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שכל הנכסים והזכויות כאמור יועברו לאיגוד לא יאוחר מיום תחילת פעולתו כאמור בסעיף 50.
העברת זכויות וחובות
42.
הרשויות המקומיות והמדינה יעבירו לאיגוד כל זכות וסמכות שלהן לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעיסקאות שהיו בני תוקף לגבי תחום האיגוד ערב תחילתו של חוק זה, ומהיום שייקבע בכתב ההעברה יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לאיגוד והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשויות המקומיות ועל המדינה בהסכמים, בהתקשרויות ובעיסקאות אלה או בקשר לנכסים שהועברו כאמור בסעיף 41 יהיו מוטלות על הרשות, והיא תבוא לגביהם במקום הרשויות המקומיות והמדינה לכל דבר.
עילות ותביעות
43.
כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשויות המקומיות או המדינה או נגדן לפני יום תחילת פעילות האיגוד בקשר לנכסים, או בקשר לרשיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור 42 וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.
פרק ח': הוראות שונות
שמירת דינים
44.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע –
(א) מהוראות חוק המים וממעמדה של הכנרת לפי החוק האמור;
(ב) מהסמכויות הנתונות לגורם מוסמך לפי כל דין, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת בחוק זה.
אי-תחולת הוראות חוק איגודי ערים
45.
על איגוד ערים כנרת לא יחולו ההוראות לפי חוק איגודי ערים, התשט"ו–195523, ככל שלא נקבעו במפורש בחוק זה.
ביצוע ותקנות
46.
שר הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק שמירת הסביבה החופית
47.
בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 24 -
(1) בסעיף 2 -
(א) במקום ההגדרה "יום התחילה", יבוא:
"יום התחילה –
(1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004;
(2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח–2007;
(3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008;";
(ב) בהגדרה "סביבה חופית", ברישה, אחרי "של ים סוף" יבוא "או מקו החוף של ים כנרת" ואחרי "מימי החופין" יבוא "ולעניין ים כנרת כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף";
רשות המים מציעה – תחום הסביבה החופית לא יחול לכיוון המים בכנרת.
רשות המים מציעה להוסיף להגדרת "פגיעה בסביבה חופית" –
"על אף האמור בהגדרה זו כל פעולה, הליך, סמכות או תפקיד במסגרת ניהול הכינרת או תחום הכינרת כמקור מים או ניהול המעינות המליחים או שאר מקורות המים באגן ההיקוות הכינרת או אשר נובעות מצרכי משק המים, לא תוגדר כפגיעה בסביבה החופית;
(ג) בהגדרה "קו החוף", אחרי "לפי העניין" יבוא "וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת", במקום "מתחילת חוק זה" יבוא "מיום התחילה" ואחרי "חופי הים התיכון" יבוא "או ים כנרת, לפי העניין";
רשות המים מציעה –
וכן לענין הכנרת קו החוף הינו קו הרום המקסימלי של פני המים בכנרת כפי שיקבע על ידי מנהל הרשות ההמשלתית למים ולביוב
(ד) בהגדרה "תחום חוף הים" במקום "שביניהם ולעניין" יבוא "שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף ".
(2) בסעיף 5 אחרי סעיף קטן (ג)(2) יבוא:
"(2א) מתקן להפקת מים, אגירתם, הובלתם, הטייתם, החדרתם לתת הקרקע, אספקתם, מדידתם, וויסותם, ניטורם וכן מתקן להולכת מי שפכים, שהוקמו כדין בסביבה החופית של ים כנרת."
רשות המים מציעה - לסעיף 6 – היטל להגנת הסביבה החופית – היטל לא יחול על מתקני המים הנמצאים בתחום חוף הכנרת.
(3) בסעיף 15 בסופו, במקום "וחוק העתיקות" יבוא ", חוק העתיקות, חוק המים, התשי"ט–1959 25 וכן סמכויות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ולמועצת הרשות האמורה, ולמועצת המים כמשמעותם בחוק האמור, לפי כל דין."
רשות המים מציעה, לסעיף 14 –
14א. הוראות חוק זה לא יחולו על –
(1) כל פעולה, הליך, סמכות או תפקיד במסגרת ניהול הכינרת או תחום הכינרת כמקור מים או ניהול המעינות המליחים או שאר מקורות המים באגן ההיקוות בכינרת או אשר נובעות מצרכי משק המים;
(2) כל פעילות המתבצעת בשטחים שתחומם מפורט בתוספת, לרבות על פעילות המתבצעת בקשר למתקן, הקמתו, על הסמכות, על ההליכים ועל התנאים למתן היתר למתקן.
14ב. אין בהוראות חוק זה כדי להקנות לגורם כל שהוא סמכויות בעניינים שלגביהם מוקנות סמכויות למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב ולמועצת המים לפי כל דין בכינרת.
תיקון חוק התכנון והבניה
48.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–196526 –
(1) בסעיף 1, בהגדרה "סביבה חופית", ברישה, אחרי "של ים סוף" יבוא "או מקו החוף של ים כנרת" ואחרי "מימי החופין" יבוא "ולעניין ים כנרת כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף";
רשות המים מציעה –
בסעיף 156 (ב) יבוא "בתחום הסביבה החופית למעט השטחים שתחומם מפורט בתוספת השניה לחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004"
(2) בתוספת השניה –
(א) בסעיף 1 –
(1) לפני ההגדרה "קו החוף" יבוא:
"המועד הקובע" –
(1) לעניין הים התיכון – יום תחילתו של תיקון 69;
(2) לעניין ים סוף – יום תחילתו של חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון), התשס"ח–2007;
(3) לעניין ים כנרת – יום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008;";
(2) בהגדרה "קו החוף", אחרי "לפי העניין" יבוא "וכן קו כאמור בגובה 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי לאורך חופי ים כנרת" ואחרי "לעניין חופי הים התיכון" יבוא " ומיום פרסומו של חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח–2008 לעניין ים כנרת,";
(3) בהגדרה "תחום חוף הים" במקום "שביניהם ולעניין" יבוא "שביניהם, לעניין ים סוף – עד סוף מימי החופין ולעניין ים כנרת – כל תחום ים כנרת שיימדד מקו החוף ".
(ב) בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, לעניין הים התיכון, ולאחר מועד כניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח–2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "מועד כניסתו לתוקף של תיקון 69, לעניין הים התיכון, ולפני מועד כניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח–2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע";
(ג) בסעיף 11, במקום "תחילת תיקון 69, לעניין הים התיכון, וערב תחילת חוק שמירת הסביבה חופית (תיקון), התשס"ח–2007, לעניין ים סוף" יבוא "המועד הקובע".
הוראות מעבר
49.
חוקי עזר שהתקינה רשות מקומית בתחום האיגוד יעמוד בתוקפם כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי מועצת האיגוד, בחוק עזר שהתקינה לפי חוק זה.
תחילה
50.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 47 ו- 48, 60 ימים מיום פרסומו (להלן–יום התחילה).
(ב) תחילתם של סעיפים 47 ו- 48 עם פרסומו של חוק זה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) יחל האיגוד במילוי תפקידיו לפי חוק זה בתום שלושה חודשים מיום התחילה וכל עוד לא החל בפעילותו כאמור יוסיפו הרשויות המקומיות למלא את תפקידיהן; שר הפנים רשאי לדחות את המועד האמור בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים.
התוספת הראשונה
(סעיף 3)
תחום איגוד ערים כנרת
תחום איגוד ערים כנרת הוא השטח הנמצא בין קו החוף של הכנרת כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 לבין כבישים מס' 87, 90, 92, הצבוע בירוק בתשריט מס' 1 הערוך בקנה מידה 1:50,000 וכן תחום של 300 מטרים לכיוון הים מקו החוף כאמור; העתקים מהתשריט האמור מופקדים במשרד הפנים, בקרית הממשלה, רח' קפלן 3, ירושלים, וכל המעוניין רשאי לעיין בהם בימים ובשעות שהמשרד האמור פתוח לקהל.
התוספת השניה
(סעיף 37)
1. חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 – פרק י'.
2. פקודת בריאות העם, 194027, פרק ו'.
3. פקודת המכרות28
4. פקודת הרועים (מתן רשיונות), 194629
5. פקודת היערות 30
6. פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–198531 – לענין תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו– 321976, תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשל"ט–197833, ותקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב–198234.
7. חוק הגנת הצומח, התשט"ז–1956 35
8. חוק הגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י–195036
9. חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו–196637
10. חוק המים, התשי"ט–1959 38
11. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 למעט לעניין כבאות.
12. חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א–1981 39
13. חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-199740.
14. חוק למניעת מפגעים, התשכ"א–196141.
15. חוק למניעת שריפות בשדות, התש"י–1949 42
16. חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג–199343.
17. חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג –198344.
18. חוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988 45
19. פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-198046.
20. תקנות המים (מניעת זיהום מים)(סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ"ט-199847.
21. חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-198448.
22. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 49
22. פקודת הדייג, 193750.
23. תקנות הדייג, 193751.
24. תקנות הנמלים, התשל"א-197152 לעניין פרקים 15 ו-16