חומר רקע

שישי 29 מאי 2026 29 מאי 2026 מספרנו : 07/39/05 לכבוד חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט משכן הכנסת קרית בן גוריון ירושלים 91950 בדוא"ל א.ג.נ, הנדון : חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 הצעה להוספת פרק ח' - 3 בוררות בין חברות ממשלתיות בסכסוכים בענייני תשתית בהמשך לישיבה שהתקיימה בנושא הנדון ביום 11/02/08 ובהמשך למזכרינו מיום 15/01/08 ,מיום 24/01/08 ומיום 25/02/08, הרינו מתכבדים לפנות אליכם כדלקמן: 1. לאחר הדיון שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 26/02/08 , דומה, כי קשה להשתחרר מן הרושם שמשרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות מבקשים לעשות שימוש במנגנון המוצע בהצעת החוק, כאמצעי להחדיר שיקולי מדיניות, שאינם חלק מהשיקולים הקבועים בדין הישראלי, להכרעה בסכסוכים שבין חברות ממשלתיות, תחת כסות של שימוש במונחים כגון: רצון להכריע בסכסוכים "ביעילות" ו"במהירות". 2. בפתח הדברים נציין, כי סלע המחלוקת ועיקר הויכוח שנותר על הפרק אינו ויכוח אקדמי, משפטי או טכני, אלא המדובר במצב שבו, למשל ולשם ההמחשה, חברת תשתית אחת מבקשת לבצע פרויקט של הקמת כביש ו/או מסילת ברזל ופונה לחברת תשתית אחרת (כדוגמת חברת החשמל) ומבקשת הימנה, כי תעתיק את התשתיות שבתחום הדרך המתוכננת על חשבון חברת החשמל, הגם שהתשתיות הונחו במקומם כדין. באמצעות התיקון המוצע לחוק החברות הממשלתיות, מבקשים משרד האוצר ורשות החברות לבצע העברות כספים מעין אלו, באמצעות החדרת שיקולי מדיניות להכרעותיה של וועדת הבוררות ושחרורה מהכרעה על פי הדין המהותי. נבקש לציין, כי בניגוד לנאמר בישיבותיה הקודמות של הוועדה בנושא הנדון, אין מחלוקת משפטית בסוגיה המתוארת, כיוון שהנחת המוצא הנה שהתשתית במקום הונחה כדין, שאם לא כן, ברי כי על חברת התשתית שהניחה את תשתיותיה שלא כדין, לשאת, על חשבונה, בעלויות העתקתן. כן, יודגש כמעט אף פעם אין מניעה טכנית לביצוע העתקת התשתית, כך שהשאלה היחידה שנותרה במחלוקת היא השאלה הכספית: מי ישא בעלויות העתקה??? 3. לאור האמור, חובתה של ועדת הבוררות לפסוק בהתאם לדין המהותי, מקבלת משנה חשיבות ותוקף, כאשר אי פסיקה כאמור תהווה עילת ביטול הכרעתה, לכל דבר ועניין, כמו בכל הליך בוררות אחר. פועל יוצא מכך, הוא חיוב הבוררים לנמק הפסק, על מנת להשאיר את עילת הביטול שבסעיף 24(7) לחוק הבוררות כעילה אפקטיבית, שמכוחה תועבר ביקורת שיפוטית על וועדת הבוררות. 4. עינינו הרואות, כי המדינה בהצעת החוק דנן, מדברת למעשה ב"שני קולות": "הקול הראשון" הוא קולו של משרד האוצר, אשר ביקש להקים את וועדת הבוררות המוצעת (ואשר 3 מתוך 4 נציגיה ממונים על ידו) כדי שתפעיל שיקולי מדיניות ושיקולי תקציב בבואה להכריע בסכסוכים בין החברות הממשלתיות. "הקול השני" הוא קולה של המדינה אשר העניקה סמכויות בחקיקה ראשית לרגולטור מטעמה האחראי על פעילותה והתנהלותה של החברה הממשלתית והוא, אשר קובע את הוראות הדין לפיהן פועלת אותה חברה ממשלתית. בהקשר זה נציין, כי סמכויותיו של הרגולטור האחראי על חברת החשמל (הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל) קבועות בסעיף 30 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, כך: "30. ואלה תפקידי הרשות: (1) קביעת תעריפים ודרכי עדכונם; (2) קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני (להלן - אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה. (3) מתן רישיונות ופיקוח על מילוי תנאים שנקבעו ברישיונות." למותר לציין, כי הרשות לשירותים ציבוריים חשמל הסדירה לאחרונה במפורש, בפרק ז'.1.2 לאמות המידה שפרסמה (ואשר להן תוקף של תקנות בנות פועל תחוקתי לכל דבר ועניין) את סוגיית "עבודות על חשבון אחרים", הכוונה לכל עבודה המתבצעת בתשתית של ספק שירות חיוני, לבקשת כל אדם ו/או גוף כלשהו. בדוגמא שהבאנו בסעיף 2 לעיל, בדבר בקשה של חב' ממשלתית אחת מהאחרת להעתקת תשתיות, הרי שקיימות הוראות ברורות של הרגולטור באמות המידה הנ"ל, המהוות את הדין המהותי בישראל המטפל, באופן בלעדי, בבקשות מסוג זה. זאת ועוד, לשר התשתיות הלאומיות, האמון על פעולתה של חברת החשמל, הסמכות (בסעיף 19 לחוק משק החשמל) לאשר, או שלא לאשר, כל תוכנית פיתוח שיש לחברת החשמל וכן, רשאי הוא להכתיב לחברה מדיניות פיתוח, כפי שהוא רואה לנכון. 5. במצב המוצע בהצעת החוק יכולה, למשל, וועדת הבוררות לקבוע, כי תשתיות חשמל שהונחו כדין יועתקו על חשבון חברת החשמל וזאת בניגוד להוראות הדין המהותי, קרי: אמות המידה לרמה,לטיב ולאיכות השירות של ספק השירות חיוני , חוק משק החשמל ו/או תוכנית הפיתוח המאושרת של השר, תוך יצירת "סבסוד צולב", שהינו אסור על פי סעיף 31 (א) לחוק משק החשמל. בהקשר זה נציין עוד, כי לא מתקבל על הדעת הקמתו של גוף על ידי המדינה כדוגמת וועדת הבוררות הנדונה, שתפסוק בניגוד לדין המהותי, שעה שאותו הסכסוך בדיוק יכול להגיע לדיון בפני הרגולטור של חברת החשמל ושם יוכרע על פי הדין המהותי, אותו קובע הרגולטור, כאמור לעיל. פועל יוצא מכך הוא מצב אבסורדי ומשמעותי קיומם של שני גופים של המדינה שלהם, כפי הנראה, תהינה סמכויות מקבילות, אך אופן קבלת ההכרעה בהם תהיה שונה לחלוטין ולפי דין שונה. 6. הרשות המחוקקת, קרי הכנסת, נתנה סמכויות לשר התשתיות הלאומיות ולרשות לשירותים ציבוריים-חשמל , לקבוע באילו מקרים ועל חשבון מי, יועתקו תשתיות חשמל חיוניות על ידי חברת החשמל, בין אם לטובת צורך ציבורי כזה או אחר, וכעת מנסה משרד האוצר ליצור תיקון לחוק החברות הממשלתיות, אשר מקים ועדת בוררות (ש-3 מתוך 4 חבריה, כאמור ימונו על ידו), שתשמש, הלכה למעשה, 'צינור' להעברת כספים מחברה ממשלתית אחת לחברה ממשלתית אחרת 'מאחורי גבו' של השר האחראי על אותה חברה ממשלתית והרגולטור הרלוונטי (להם אין ייצוג בוועדת הבוררות) וכן, תוך סטיה מהוראות הדין והכל במסווה של ניסיון לפתור סכסוכים בין חברה ממשלתית "במהירות" ו"ביעילות". 7. כך נוצר מצב שבו, אם תתקבל עמדת משרד האוצר, וועדת הבוררות תכריע בסכסוך תוך שהיא מתעלמת מהוראות הדין המהותי, קרי מאמות המידה של הרגולטור ואף עלולה להכריע בניגוד גמור אליהן, או אז, תחויב אותה חברה ממשלתית (במקרה זה חח"י) לשאת בעלויות שהוראות הדין, קרי: הוראות הרגולטור, אינן מכירות בהן. רוצה לומר, שהרגולטור- האמון על אותה חברה, לא יראה עצמו כפוף ו/או מחויב להחלטת וועדת הבוררות ולא יכיר בעלויות בהן חויבה החברה הממשלתית, שלא בהתאם להוראות הדין ולהוראותיו שלו. דבר זה עלול ,בסופו של יום, להביא לקריסתה הכלכלית של החברה. כמו כן, מצב זה יכול להביא ל"סבסוד צולב" , אותו סעיף 31 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 ביקש למנוע. 8. לאור האמור, יש לחייב את וועדת הבוררות לפסוק על פי הדין המהותי ובהתאם להוראות הרגולטור וכן לנמק את החלטותיה. חשיבותה של ההנמקה ושל ההכרעה על פי הדין המהותי הובהרה כבר במכתבנו מיום 25/02/08. 9. לחילופין, במידה ויוחלט כי הוועדה לא תכריע על פי הדין המהותי (פתרון שכאמור נוגד את הוראות הדין בישראל ואשר אין בו שום הגיון והינו בבחינת תקדים מסוכן), אזי יש להוסיף להצעת התיקון לחוק החברות הממשלתיות קביעה, לפיה, החלטה של ועדת הבוררות תחייב גם את הרגולטור הרלוונטי. במקרה זה תבוא על פתרונה האנומליה שנוצרה במצב בו המדינה, בכובעה כוועדת בוררות - קובעת על סמך שיקולי מדיניות ושיקולים תקציביים, כי נטל התשלום בגין פרוייקט התשתית יהא על חברה אחת ולא על אחרת ומאידך המדינה כרגולטור האמון על החברה לא יכיר בעלויות של אותו פרוייקט. בכבוד רב, (-חתום-) גרשון ברקוביץ', עו"ד העתק: ת' סלע, עו"ד - יועמ"ש הוועדה א' פרקש, עו"ד - הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ד' יהב, עו"ד חברת "פוליסי" - לידי תמר אברמוביץ'