חומר רקע
השעה דוחקת
השעה דוחקת
כיצד נדחקים כיצד נדחקים
עובדי השעות
עובדי השעות
אל מתחת לשכר המינימום
אל מתחת לשכר המינימום
קו לעובד
" הדו
ח מו
מן על ידי Heinrich Boell Stiftung
מרץ
2008
2
3
כתיבה
:
מיכל תג
ר'
עיצוב העטיפה
:
מיכל
אליש
ת ו ד ו ת
לחנה ז
הר על שלל ה
תובנות
שהיוו בסיס לנתוני המובאי בדו
, ח"
" לעו
ד ער גול
על
הערותיו
' לג ,
סיקה נבו
ולנירית פלד
על
עצת הטובה
.
"
קו לעוב
– " ד
ארגו זכויות אד
המסייע לעובדי המקופחי והמנוצלי ביותר במשק
,
בה
עובדי ישראלי בשכר נמו"
,
מהגרי עבודה ועובדי פלסטיני
.
הארגו פועל
בערוצי משפטיי וציבוריי לסייע לעובדי במימוש זכויותיה ולחשיפת תופעות של
ניצול ביחסי העבודה מתו" מגמה לצמצ את הפ
ערי בחברה
.
כתובת
. ל.י :
פר# 17
תל
אביב
;
: ' טל6883766
)
03
(
;פקס
: 6883537
)
03
(
;דוא
: ל"[email protected]
;
אתר האינטרנט
: www.kavlaoved.org.il
.
הפעילות של קו לעובד
מתאפשרת
הודות לתמיכת הנדיבה של
הקרנות
:
Heinrich Boell Stiftung, The New Israel Fund,The Sebba Family Foundation,
The Beracha Foundation, the Fritz Naphtali Foundation, the Kathryn Ames
Foundation, The Ford Foundation, US Department (US TIP), Christian Aid UK
Medical Aid for Palestinians, Baucksbaum Foundation,
,עיריית תל אביב
,
וקר עזבונות המדינה
.
©
כל הזכויות שמורות
לקו לעובד
)2008
(
4
תוכ
ה
ענייני
1.
מבוא
' עמ5
2.
הרקע לאבחנה בי עובדי שעות לעובדי
בשכר חודשי
' עמ8
3.
חת ומאפייני
של עובדי
השעות
' עמ11
4.
ה
מצב משפטי
:
' עמ15
•
שכר
עב
ודה
' עמ16
•
חגי
' עמ17
•
חופשה שנתית
' עמ22
•
הודעה מוקדמת
' עמ25
•
דמי
מחלה
' עמ26
•
פיצויי פיטורי
' עמ27
•
תקופת אכשרה לצור" קבלת דמי אבטלה
' מע30
5.
תקציר ההשוואה בי עובד שעות לעובד בשכר חודשי
' עמ32
6.
סיכו
והמלצות
.
' עמ33
5
מבוא
' ר
עובדת במש" כחמש
שני בתחנה קטנה של משטרת ישראל
.
סדר היו של
ה
אינו משתנה
:
מדי בוקר היא מגיעה לעבודה ב
/7:00
,ויוצאת ב
/16:00
.
בצהרי
' ר , היו
אוכלת
ארוחת צהריי במטבח קט
,
ע יתר עובדי התחנה
.
כ" כל
יו
,
מש" חמש שני
.
אבל שלא כמו חבריה לעבודה
,
השכר החודשי של ר
'
אינו
קבוע
.
ומדוע
?
כי ר
'
היא
"
עובדת שע
ות
":
להבדיל מחבריה בתחנה
' ר ,
מקבלת
שכר שמחושב על פי שעות העבודה שלה בפועל
.
ככזו
,
סל הזכויות ממ
נו נהנית
' ר
קט מזה של חבריה
"
החודשיי
"
לעבודה
;
שכרה החודשי יוצא בהכרח
נמו" משלה
/
א1 א ג ה כמוה עובדי בשכר מינימו
;
היא עובדת בפועל
שעות ארוכות יותר
;
א תפוטר
/
תקבל הודעה מוקדמת קצרה יותר
;
בחודשי
החגי ובחודשי קצרי כגו פברואר
,
יצנח שכרה של ר
'
אל
מתחת לשכר
המינימו
,
ולא יאפשר לה קיו בכבוד
;
א
תרצה
' ר
לתבוע זכויותיה
בבית
הדי לעבודה
/
תיאל# לעבוד קשה יותר על הוכחת תביעתה
.
' ר
לא לבד
.
יותר ויותר עובדי בישראל מ
וע
סקי במתכונת של עובדי
; תו שע
לפי נתוני שנמסרו בעל פה לק
ו
לעובד על ידי
מנה
ל המחקר והכלכלה
במשרד
התמ
, ת"
מהווי
עובדי השעות
כמעט מחצית מכלל העובדי בישראל
– 45%
.
כהכללה
,
נית לומר כי
עובדי השעות ה
עובדי
ה
חלשי
בשוק העבודה
,
עובדי
ששכר הוא שכר המינימו או מ
עט יותר מכ"
;
עובדי שאינ נהני
מסל זכויות מורחב מכוח חוזי אישיי שמני
,
או הסכמי קיבו
ציי
נדיבי
.
בדר" כלל
,
העובדי הללו לא מועסקי תקופה ארוכה מספיק כדי
ליהנות
מיציבות במקו העבודה ומתנאי משופרי
,
אול
ה ג לא עובדי
תקופה קצרה דיה
כדי לראות בה עובדי זמניי
.
האבחנה בי עובדי שעות לבי עובדי בשכר
חודשי קבוע
,
והשלכותיה על סל
הזכו
יות ו
ההגנות של העובדי
,
היא
דוגמא
אחת מיני רבות לדר" שבה
מעוצבי חוקי הע
בודה
באופ שתוא ל
צורות ההעסקה המכונות
"
מסורתיות
".
דהיינו
–
כאלה שבה עובד מועסק אצל מעסיק אחד
למש"
מיטב שנותיו
.
חוקי העבודה וצווי ההרחבה בישראל
נחקקו
בתקופה שבה
6
צורות ההעסקה המסורתיות היוו
דג עיקרי
,
א לא יחיד
,
של העסקת
עובד
י ישראלי
,
והחוקי
יצרו רשת של זכויות המיועדת לקד ולשמר את
צורת העבודה
המסורתית
,
ארוכת הטווח
.
כיו
,
צורת העסקה זו מאפיינת
בעיקר עובדי חזקי
,
כאלה ש
מועסקי אצל אותו מעסיק מש" שני
ארוכות
,
בשכר
חודשי
קבוע
.
עובדי אלה
,
נהני לרוב ג מרשת
ההגנה
הקיבוצית
,
מתנאי משופרי
,
ושכר גבוה
.
לעומת
,
העובדי החלשי
מועסקי בצורות העסקה לא שגרתיות
,
ובה למשל העסקה זמנית
,
העסקה
עקיפה באמצעות קבלני כוח אד או קבלני שירותי
,
העסקה בהיק1 משרה
חלקי ועוד1 .
על פי הערכתנו
,
הרוב ה
מכריע של העובדי במת
כונות ההעסקה הבלתי
שגרתיות
,
לצד
חלק מהעובדי
בעלי השכר הנמו"
שצורת ההעסקה שלה
אינה שונה במתכונתה מצורת ההעסקה המסורתית
)
דהיינו
,
ה עובדי
במשרה מלאה אצל מעסיק יחיד במש"
תקופה ארוכה
(
חולקי
ביניה מאפיי
אחד משות1
:
אופ חישוב השכר
.
שכר
של עובדי אלה מחושב לפי יחידות
של שעת עבודה
,
ואינו שכר
חודשי קבוע
.
, ח" דו ב
נצביע על האופ שבו החוקי וצווי ההרחבה מעניקי הגנה נמוכה
וזכויות פחותות לעובדי ששכר מחושב על פי שעה
,
א1 שדווקא עובדי אלה
ה שזקו
קי במיוחד להטבות הנובעות מ
חוקי המג
.
שכ
,
להבדי
ל מהעובדי
החזקי
,
עובדי השעות אינ
נהני מכוח מיקוח ר
ב יותר
,
ומסל זכויות מורחב
מכוח הסכמי קיבוציי או חוזי אישיי
.
כמו כ
, י
ראה ה
ח" דו
כיצד
מאפשרת מתכונת ההעסקה השעתית
,
להעסיק עובדי רבי במשרות מלאות
,
בשכר הנמו" משמעותית משכר המינימו
.
תופעת עובדי השעו
ת היא אחת
מהסיבות החוקיות העיקריות
ל
עובדה
המצערת
ש ,
שוק העבודה אינו מבטיח מפני עוני
,
וכמעט 40%
מהעניי ה
1
לדיו בפער בי העובדי החזקי
ה ,
מועסקי במתכונת העסקה מסורתית
,
לבי העובדי
החלשי המועסקי במתכונת העסקה בלתי שגרתית
,
ראו
בי היתר
. י :
מרגליות וש
.
רבי
/
מרגליות
" ,
עבודה ורווחה
:
על הקשר בי דפוסי ההעסקה המשתני לבי זכויות הרווחה של
העובדי
, "
עיוני משפט כה
,
תשס
"ב.
7
שכירי2
.
במצב בו העובדי החלשי
,
משתכרי השכר הנמו"
,
מועסקי
במתכונת העסקה שעתית
,
אי ה מצ
ליחי לה
ש
תכר שכר מינימו בכמה
מחודשי השנ
, ה
וגובה הכנסת החודשית אינו מוב
טח כלל ועיקר
.
במהל" ה
ח" דו
נשב
# פניות של עובדי לאתר האינטרנט ולמייל
במהל" 2007
ת וב
חילת 2008
3
,
ונדגי את הבעיות השונות בעזרת כמה סיפורי שהגיעו
לייעו# הטלפוני
,
ולקבלת הקהל בקו לעובד במהל" אותה תקופה4
.
כמוב
,
שהמקרי שנ
ביא ה רק מדג מזערי כלל עובדי שעות אשר פנו ופוני לקו
לעובד
.
בסופו של
ח" דו ה
נציע שורה של פתרונות למצב הקיי
.
2
מרכז אדוה
,
תמונת מצב חברתית 2007
.
http://www.adva.org/UserFiles/File/tmunatmazav2007final.pdf
3
הפניו
ת לאתר האינטרנט יובאו כלשונ
.
4
מטבע הדברי
,
הפניות לייעו# הטלפוני ולקבלת הקהל יתוארו בגו1 שלישי
,
כסיפורה של ר
'
אשר הופיע במבוא
.
8
הרקע לאבחנה בי עובדי שעות לעובדי
בשכר
חודשי
"
כאשר מדובר בתנאי
סוציאליי
נוהגי
לעתי
להבחי באר בי עובד חודשי
,
עובד יומי
,
עובד קבו
ע
ועובד זמני
.
ההבחנה הזו גורמת לאי יציבות העובדי
ופוגעת במשק
...
על כ נשתדל לבטל את המחיצות
".
זו היתה הצהרתה של שרת העבודה
,
גולדה מאיר
,
בדיו בכנסת ב
/10.8.1950
.
אול
לא רק ש
המחיצות בי העובדי לא בוטלו
,
אלא ש
כיו עומדי כמעט
מחצית מהעובדי בישראל בצדה הפ
וגעני של המחיצה
.
אי" נולדו המחיצות
הללו
,
ומדוע
?
בפרק זה ננסה לענות על כ"
.
עובד השעות -
המצאה
של
מעסיקים
למעשה
,
עובד השעות הוא המצאה של המעסיקי
,
ואינו פרי החוק או משפט
העבודה הקיבוצי
.
ישנ לא מעט דברי חקיקה המתייחסי ל
"
עובד יומי
"
להבדיל מ
"
עובד חודשי
, "
אול
אי בה התייחסות מפורשת ל
"
עובד שעות
".
בדברי החקיקה הספורי בה מוזכרת עבודת שעות
,
נראה כי מדובר בקבוצת
העובדי היומיי
,
כפי שעולה
מתקנות הגנת השכר
עי )
קול
,
העברה ושעבוד
, (
התשל
"ג/1973
.
ש
,
מתייחסת
תקנה 3
לעובדי השעות
,
תו"
שהיא
קובעת
:
"
היה שכר העבודה משתל
ע
ל בסיס של שעה
,
יראו את ס כל השתכרותו
של העובד אותו יו
כשכר יומי
".
בעצ
,
האבחנה המקובלת במשפט הישראלי אינה בי עובד
"
חודשי
" , "
יומי
"
ו"
שעתי
, "
אלא בי
"
עובד במשכורת
, "
דהיינו עובד המקבל שכר על בסיס
חודשי
,
לבי
"
עובד בשכר
– "
שהוא כל מי שאינו
"
עובד במשכורת
" )
לרבות
עובד המקבל שכר על בסיס
"
יומי
" , "
שעתי
" , "
קבלני
"
וכיוצ
(. ב"
אבחנה זו
מובהרת
,
למשל
,
בחוק דמי מחלה
,
תשל
"ו/1976
,
1הקובע בסעי1
:
"
עובד
במשכורת
– "
עובד שעיקר גמול עבודתו משתל
על בסיס של חודש או של
9
תקופה ארוכה יותר
; "
עובד בשכר
– "
עובד שאינו עובד במשכורת
"5
.
לעומת
ההבחנה בי עובד שעות לעובד חודשי
,
שכמעט אינה מופיעה בחוק
,
בהסכמי
קיבוציי ובצו
וי הרחבה
ה ,
הבחנה בי
"
עובד במשכורת
"
לבי
"
עובד בשכר
"
היא שכיחה ו
מקובל
ת
במספר רב של
חוקי עבודה
.
המטרה המקורית
:
צרכים זמניים ומשתנים
כמו יתר צורות ההעסקה ה
"
חדשות
, "
המעניקות לעובדי סל מדולדל של
זכויות ושכר נמו"
,
ג העובדי השעתיי
נולדו כדי למלא צרכי זמניי
ומשתני של מקו העבודה
.
למשל
,
פרויקטי חולפי שהיקפ משתנה
תדיר
,
עובדי שימלאו תפקיד
י
בשעות שאינ שעות העבודה של העובדי
הרגילי
,
כגו שעות אחר ה
צהריי
,
וכל עובד שהמעסיק
–
מסיבות
ארגוניות
–
אינו יכול להתחייב להיק1 משרה קבוע עבורו
–
מלא או חלקי
.
נית להני
ח כי
המטרה המקורית של העסקת עובדי שעות
,
היתה להשיג גמישות בחלק
ממצבת כוח האד של הארגו
,
מתו" הכרה ב
צרכי המשתני של הארגו
.
מטרה זו משתקפת יפה בחקיקה המתייחסת לעובדי השעות
.
תקנה 1
לתקנות
מס הכנסה ומס מעסיקי
)
ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלו מס
מעסיקי
, (
התשנ
"ג/1993
מגדירה
"
עובד יומי
"
כדלקמ
: "
יחיד המקבל שכר
עבודה ממעביד אחד בעד עבודה של פחות משמונה עשר ימי בחודש
,
אול לא
פחות משמונה שעות בשבוע
".
הגדרה זה
ה קיימת ג בדברי חקיקה אחרי
)
כ"
למשל
,
תקנה 1
לתקנות מילווה בטחו
,
תשל
"ב/1972
(. כלומר
,
החקיקה קובעת
5
למשל
:
חוק פיצויי פיטורי
,
תשכ
"ג /1963
)
1סעי12
(
;חוק חופשה שנתית
,
תשי
"א /1951
)
1סעי
1(
;
חוק הודעה מוקדמת לפיטורי ולהתפטרות
)
סעי1 1(
;
תקנות הביטוח הלאומי
)
חישוב
שכר העבודה הרגיל
, (
תשי
"ז/1956
)
תקנה4(
;
תקנות שירות מילואי
)
תגמולי
( )
דיני
וחשבונות ותשלומי לק
ר ההשוואה
, (
תשי
"ז/1957
)
תקנה3
.(' ר
עוד
:
תקנות בריאות הע
)
צוות סיעודי בבתי חולי
, (
תשמ
"א/1981
)
תקנה4(
;
תקנות העיריות
)
חתימה על מסמכי
מסויימי
, (
/ "" תש1959
)
תקנה1
.(
10
א
ת שההגיו הבריא מורה
:
אד המועסק י
ותר משעות ספורות בשבוע לא
נועד
,
על פי הכוונה המקורית של המחוקק
,
להיות
"
עובד שעתי
".
נראה כי במהל" הזמ
,
הבי
נו
מעסיקי רבי כי עלות ההעסקה
של העובדי השעתיי נמוכה יותר
,
וא כ"
,
סברו
,
משתל להעסיק
עובדי כשעתי ג כאשר היק1
המשרה מלא או קרוב לכ"
,
וההעסקה מתמשכת וקבועה
.
העסקת עובדי לפי שעות
,
חל1 העסקת על בסיס חודשי קבוע
,
היא חלק
בלתי נ
פרד
מתופעה זו
.
כאמור
,
היא
גדלה לממדי עצומי
,
כאלה שמצביעי
בלא ספק על כ" שמטרתה האמיתית אינה לספק כוח אד זמני וגמיש
,
אלא
להקטי את עלויות ההעסקה ולתת
לעובדי סל זכויות
הנמו" מסל ה
מינימלי
הקבוע בחוקי המג
,
ובראש חוק שכר
ה
מינימו .
ההתפשטות של מה שנולד מצרכי זמניי
,
חלקיי ובלתי רציפי
לאמצעי
נפו# לעקיפת חוקי העבודה וכלי להקטנת עלויות ההעסקה
,
היא תופע
ה מוכרת
היטב
.
על צמיחת של חברות כוח האד וקבלני השירותי השוני
,
כחלק
ממגמה זו
,
נכתב רבות6
.
6
מאות אלפי שכירי בישראל מועסקי כיו באמצעות קבלני כוח
/
אד
,
קבלני שירותי
וקבלני אחרי להעסקת משנה
,
ונתח בשוק העבודה נאמר ב
/10%
.ראה בי היתר
' ר :
נדיב
,
קבלני כו
ח /
אד בישראל הפועלי ברישיו
,
מינהל תכנו
,
מחקר וכלכלה במשרד
התמ
, ת"
מרס 2005
.להוסי1 את הנתוני האחרוני מהלשכה המרכזית לסטטיסיטקה
מטרתה האמיתית של
ההעסקה לפי שעות אינה
לספק כוח אדם זמין וגמיש
,
אלא לתת לעובדים סל זכויות
הנמוך מהסל המינימלי
11
חת ומאפייני
של עובדי השעות
כ/45%
מהעובדי
השכירי
בישראל
–
כמיליו וארבע מאות אל1
עובדי7 /
מקבלי שכר המחושב על פי שעות עבודת בפועל
.
נראה
,
כי עובדי השעות ה
מהע
ובדי
אשר שכר הוא
הנמו" בשוק העבודה
.
התקשינו למצוא נתוני
עכשוויי
בעניי עובדי השעות
.
במחקר שהתפרס
ב/
2002
– ובדק
את גובה שכר של עובדי שעתיי וחוד
שיי המועסקי אצל
מעסיק אחד
/ ע
לה כי עובדי השעות משתכרי שכר ממוצע נמו" משמעותית
משכר של העובדי החודשיי
באותו מקו עבודה
.
בתפקידי הזוטרי
)
דהיינו אלה של מקבלי השכר הנמו" והממוצע במקו העבודה
(
הגיע הפער ל
/
25%
עד30%
לטובת העובדי החודשיי
.
בתפקידי הבכירי
הפער בי
העובדי המועסקי לפי שעות לבי העובדי בשכר חודשי כמעט ונעל8
,
דבר
הממחיש יפה כיצד הנפגעי ממתכונת ההעסקה השעתית היא כרגיל
,
העובדי החלשי
.
להערכתנו
,
כיו
כל עובדי קבלני הניקיו והשמירה בישראל
ומרבית עובדי כוח
האד
–
ה עובדי שעו
. ת
אפשר להערי" כי ג כי כל מהגרי העבודה בישראל
,
למעט עובדי הסיעוד
,
מועסקי כעובדי שעות
–
וזאת
א1 שכידוע מסגרת שעות
העבודה של מהגרי העבודה
היא של משרה מלאה ויותר מכ"
.
למותר כמעט
לציי
,
כי לא במקרה עובדי הסיעוד ה היחידי בכלל מהגרי העבודה שאינ
מועסקי כעוב
די שעות
:
לאור שעות העבודה המרובות שלה
,
משתל
במקרה זה הרבה יותר
,
להעסיק על בסיס שכר חודשי קבוע
.
כ יצוי
,
כי
הנוהג לראות במהגרי עבודה ובעובדי חברות כוח אד עובדי שעות השתרש עד
כדי כ"
,
שלמרות שבפועל עובדי הסיעוד מועסקי בשכר חודשי קבוע
,
טוענות
חברות כוח ה
אד המשימות את עובדי הסיעוד כי יש לראות בה עובדי שעות
7
על פי הודעה לעיתונות של ה
לשכה המרכזית לסטטיסטיקה
,
נכו לאוקטובר 2007
היו
בישראל כ
/2.8
מיליו עובדי שכירי
.
כאמור
,
הנתו לפיו עובדי השעות ה כ
/45%
מכלל
העובדי בישראל מבוסס על הערכה טלפונית שסיפק משרד התמ
"ת.
8
נתוני הסקר
,
שער" מרכז המידע
דטהפקס
,
פורסמו ב
"
עובדי בשכר יומי לא יקבלו תשלו
בחגי החלי בשבתות
",
האר#
, 26.8.2002
.
12
לצור" חלק מהזכויות
,
ובעיקר
לעניי היעדר זכות לתשלו שכר בחגי
בשלושת החודשי הראשוני בעבודה9 .
עבודת שעות כמתכונת העסקה פיקטיבית
אני מועס
קת במוזיאו ישראל בשמירת חפצי
,
שכרי משול לפ
י שעה
30
ש"
ח לשעה
.
אני עובדת במשרה מלאה
.
שאלתי היא הא חוקי
להעסיק עובד במשרה מלאה על בסיס שעתי ולא על בסיס חודשי
?
י
דוע לי כי כ
120
עובדי במוזיאו מועסקי באופ דומה
.
לכ
תשובתכ חשובה לא רק לי אלא ג ליתר העובדי
.
לאור חלק
המשמעותי כל כ" של העובדי
ה
שעתיי בשוק העבודה
,
חשוב
לבצע אבחנה
מתבקשת
בי שני סוגי העסקת עובדי שעה
.
האחד
,
כאשר מאופי
העבודה
נובעת
או
לפחות
מתאפשרת העסקת עובדי שעתיי
.
למשל
,
כאשר
מדו
בר בעבודה במשרות גמישות
,
חלקיות
,
לא רציפות
או זמניות
,
כאלה
שמצדיקות וא1 מחייבות מת שכר שעתי
.
נית לה
ביא כדוגמא עבודות
סטודנטיאליות שונות
,
שבה העובד והמעסיק
כאחד מעונייני בגמישות
המשרה
,
עבודות לצור" פרויקטי שהיקפ משתנה
,
עבודות עונתיות שונות
וכיוצ
א בכ"
.
הסוג השני של העסקת עובדי שעות
הוא שונה
.
, בו
ההעסקה השעתית אינה
תוצאה של אופי המשרה
ו ,
היא
אינה משקפת
את רצו הצדדי בגמישות
ובזמניות
.
כל מטרתה של
מתכונת ההעסקה
במקרי אלה
,
היא להקטי את
עלויות העסקת העובדי
,
ולהפחית או להתחמק מתשלו זכויותיה
מכוח
9
בתגובה
ל
פניות של מתנדבי ועובדי קו לעובד לחברות כוח האד
בענ1 ה
סיעוד
,
הופתעו
האחרונות לשמוע כי מאחר שעובדי
הסיעוד אינ עובדי שעות
,
ה זכאי לתשלו שכר
בחג
י
החל מהיו הראשו
.
חברות כוח האד יצרו מעי יצור כלאיי מיוחד בעניי השכאות
של עובדי הסיעוד הזרי לדמי חגי
,
כאשר מצד אחד ה אינ מקבלי
"
דמי חגי
"
אלא
שכר עבודה בחג
,
ומבחינה זו לא מוחל עליה
–
בצדק
–
צו הה
רחבה העוסק בדמי חגי
;
ומצד שני
:
מוחל עליה צו ההרחבה באשר לצמיחת הזכאות לשכר בחג רק כעבור שלושה
חודשי עבודה
. )
ראה ג פירוט בנושא הזכאות לדמי חגי בפרק השלישי לעיל
(.
13
חוקי המג
,
צווי ההרחבה או ההסכמי הקיבוציי
.
ההעסקה השעתית
שנוע
דה להדרת העובדי מזכויות בעבודה
,
היא ש
תעמוד ב
מרכזו של
. זה ח" דו
ע זאת
,
חשוב לצי
י
כי חלק מהתובנות על
הפער
בי
סל הזכויות המגיע
לעובדי השעות
,
ובי
סל הזכויות הרחב יותר המגיע לעובדי בשכר חודשי
,
ניתנות ליישו ג על עובדי השעות שאינ מועסקי ככאלה באופ פיקטיבי
,
קרי שהעסקת משקפת את רצונ של שני הצדדי
בגמישות מרבית
.
לדעתנו
,
ג כאשר תבנית ההעסקה השעתית משקפת את רצונ האמיתי של
שני הצדדי ומתבקשת מאופי המשרה
,
אי כל סיבה להעניק לעובד
י השעות
סל זכויות מדולדל
.
אי הרציפות
של ההעסקה
,
הזמניות וחלקיות המשרה
–
נתוני אלה כשלעצמ משפיעי
לרעה על זכויותיה
בעבוד
ה,
ג בל
א
האבחנות ל
רעת הנובעות מהיות עובדי שעות10
.
ו
כרגיל
,
החלשים מוחלשים
כ
צפוי
,
העובדי החלשי ביותר ה אלה שנגד מופעלת מתכונת ההעסקה
השעתית הפיקטיבית
,
שהשלכותיה יובאו ב
. ח" דו
כ"
,
במש" שני הוע
סקו
עובדי הבניי בישראל
–
שרוב
המכריע פלשתינא
י
ומהגרי עבודה
–
כ"
עובדי שעתיי
".
מטרת העסקת כעובדי שעתיי לא היתה ליצור
גמישות במסגרת ההעסקה
–
עובדי אלה הועסקו במשרה מלאה מש" שעות
ארוכות במתכונת התואמת העסקה בשכר חודשי
.
המטרה היתה שונה
:
להוציא מתחולת
ההסכ הקיבוצי
בענ1 הבניי
.
בפסק הדי בעניי ניקולא
דאטקו נ
. י '
שומרוני בע
"
מ ואח
'11
,קבע בית הדי הארצי לעבודה לראשונה
,
כי
ההסכ הקיבוצי בענ1 הבנייה וצווי ההרחבה מכוחו חלי על כל עובדי ענ1
הבני
ללא קשר לאופ חישוב שכר
)
חודשי
,
יומי או שעתי
(.
זאת
,
בי היתר
,
תו" שקיבל את חוות הדעת של קו לעובד
,
שהצטרפה להלי" כידיד בית
10
על האבחנות הללו ואפשרויות הפתרו
,
ראו בהמש" הדו
"ח.
11
ע "ע
/06
453
,
נית ביו20.8.07
.
14
המשפט
.
כיו מיוש פסק הדי בבתי הדי האזוריי לעבודה
,
אשר מחילי
על עובדי הבניי הזרי את הוראות ההסכ הקיבוצי בענ1 הבניי
.
מעניי
לציי
,
כי בית הדי הארצי נמנע מלקבוע כי אות עובדי
,
המועסקי בפועל
במשרה מלאה באופ שתוא לחלוטי מסגרת העסקה חודשית
–
הינ עובדי
חודשיי לכל דבר ועניי
.
הוא
שקבע
כל
,
כי
ההסכ הקיבוצי לא כוו
להוציא את עובדי השעות
מתחולת הוראותיו
.
יצוי
,
כי במקביל להעסקת מהגרי העבודה והפלשתינאי כעובדי שעתיי
,
הועסקו מנהלי העבודה הישראלי באותו ענ1 כעובדי בשכר חודשי
.
דהיינו
,
דווקא השכבה החזקה של העובדי בענ1
/
זו העובדת במשרות הבכירות
,
במקצועו
ת
הבטוחי פיסית
,
בשכר הגבוה
,
ובתנאי הנוחי
–
הוכנסה
למסגרתו של ההסכ הקיבוצי וקיבלה הטבותיו
,
בשעה שהשכבה העיקרית של
העובדי בענ1
–
אות עובדי המועסקי בעבודה קשה ומפרכת ומסתכני
בפציעות וא1 במוות
/
לא זכתה ליהנות מהוראות המיטיבות של ההסכ
הקיבוצי
.
דוגמא ז
ו ממחישה יפה כיצד מתכונת ההעסקה של עובדי שעתיי
נועדה להחליש עוד יותר את החלשי ממילא
.
בענף הבניין המנהלים נה
נים
ממשכורת חודשית קבועה
,
בעוד
שהפועלים הם עובדי שעות
15
המצב המשפטי
בפרק זה נמחיש באופ מפורט את הפער שיוצרי החוקי
,
צווי ההרחבה
וההסכמי הקיבוציי בי
עובדי השעות לעובדי בשכר חודשי
;
או בי
ה"
עובדי בשכר
"
כפי שמכוני ע
ובדי השעות בחוק
,
לבי ה
"
עובדי
במשכורת
, "
דהיינו
–
העובדי בשכר חודשי קבוע
.
ננסה ככל האפשר להדגי
במספרי את הפער לרעת של עובדי השעות
,
ולש הנוחות
,
יוצג תקציר
ההבדלי בי עובדי השעות לעובדי בשכר חודשי בטבלה
מתומצתת
,
בסופו
של הפרק
.
מתיאור ההבדלי המשפטיי בי שתי קבוצות העובדי
–
השעתיי
והחודשיי
/
ילמד הקורא עד מהרה מהו ההבדל הבולט ביותר
לעי
:
לעובד
במשכורת חודשי קל ופשוט להבי מה גובה שכרו ומה זכויותיו
.
עובד השעות
שינסה לייש את החוקי החלי עליו
,
יתבלבל ויסתב" עד מהרה
.
העובד
לדעת
יכול
החודשי
בבטחה מה יהיה שכרו
החודשי
,
הוא יודע מה
יהיה שכרו כאשר הוא
עובד
,
וג כשהוא יוצא
לחופש או נהנה מח
ופשות
החגי בה אינו עובד
.
עובד
השעות שרוי בעלטה
.
ג כאשר עבד חודש מלא
כוי לא ,
ל להיות בטוח מה
יהיה גובה שכרו
;
יקשה עליו מאוד לחשב את שכרו במידה ו
ל
קח חופשה
;
וכאשר מדובר בחודש הכולל חגי מרובי
–
התהיות מחריפות
.
הנוסחאות רבות ומורכבות
,
הוראות החוק וצווי ההר
חבה מעורפלות
,
והפסיקה אינה חד משמעית
.
מכא
,
הדר" להפרת הזכויות
או צמצומ
/
קצרה
ביותר
.
כמו שנראה
,
הערפול
,
לצד ההוראות המפלות בחוקי
,
בצווי ההרחבה
ובהסכמי הקיבוציי
,
מונעי מחלק מעובדי השעות את הזכות הבסיסית
וההכרחית ביותר
–
הזכות לש
כ
ר מינימו
.
העובד החודשי יודע תמיד מ
ה יהיה
שכרו בסוף החודש
.
עובד השעות
שינסה לחשב שכרו בחודשי החגים
או לאחר חופשה קצרה
,
יתבלבל
ויסתבך עד מהרה
.
מכאן
–
הדרך
להפרת זכויותיו קצרה ביותר
16
שכר
עבודה
ה
זכות לשכר עבודה מינימלי
,
עוגנה
ב חוק שכר מינימו ה
תשמ
– ז "1987
.
בתי
הדי לע
בודה ובג
"
צ עמדו לא אחת על חשיבותו ומטרותיו של חוק זה
,
ובי
היתר נאמר כי
תכלית החוק היא
"
להבטיח תשלו
חודשי לעובד שיענה על
צרכיו הבסיסיי
.
המטרות העיקריות העומדות ביסוד החוק הינ מטרות
חברתיות של הבטחת רמת שכר מינימלית לעובד על
"
מנת להביא לצמצו
מעגל העוני ו
הפערי
החברתיי
,
לעודד העבודה ולקד
את השוויו בחברה
.
תכלית החוק היא להבטיח את זכותו של העובד להתפרנס מעבודתו בכבוד
.
מטרות אלה מבקש החוק להשיג על
"
ידי קביעת קריטריו לס# הכנסה
מינימלי שיש להבטיחו לעובדי
במשק
" )
דברי נשיאת ביהמ
"
ש ארבל בבג
צ "
3512/04
שזיפי נ
'
ביה
"
ד הארצי12
.(
להשגת מטרות אלה
,
נקבע גובה שכר המינימו
,
המתעדכ מעת לעת13
.
ג
בעניי זה
,
הבחי המחוקק בי עובדי השעות לעובדי בשכר חודשי
,
וקבע
תערי1 חודשי
ותערי1 שעתי לשכר המינימו
.
שכר המינימו החודשי כיו
הוא 3,710.18
5
,
ואילו שכר המינימו לשעה הוא19.95
5
.למעשה
,
שכר
המינימו לשעה חושב על פי שכר המינימו החודשי
,
חלקי 186
שעות עבודה
חודשיות
.
הבעיה נוצרת בחודשי בה עובדי השעות אינ יכולי להגיע לס" השעות
החודשיות
,
ולא מדובר במעט חודשי
.
מדי חודש פברואר
,
למשל
,
לא יכולי
עובדי השעות המועסקי במשרה מלאה להשתכר יותר מ
/3,443
5
/
278
5
פחות מחבריה העובדי במשכורת חודשית
.
12
פ"
ד נט
)4( ,
70
.
13
כמוב
,
לא דו
"
ח זה יבח א החוק וגובה שכר המינימו אכ מבטיחי את הגשמת
המטרות היפות הללו
.
לקריאה בנושא ר
'
בי היתר בפרסומי מרכז אדווה
:
http://www.adva.org.il
.
17
יהיו כאלה שיסברו
,
כי הפער מתקזז בחודשי ארוכי יותר
,
בה משתכרי
עובדי השעות יותר מחבריה
המועסקי על בסיס שכר חודשי קבוע
.
סברה זו
אינה נכונה
:
הפער לא מתקזז במהל" השנה
.
כדי להדגי זאת
,
ערכנו
חישוב מדויק של שכר עובד
שעתי שעובד במתכונת של
מלא
משרה
ה
)43
שעות
בשבוע
, (
והשווינו אותו לשכר
המינימו החודשי
.
אלה התוצאות
:
בשנת 2008
יהיו ארבעה חודשי
)
פברואר
,
מאי
,
אוגוסט ונובמבר
(
בה ישתכרו עובדי השעות
בשכר מינימו אשר
יועסקו במתכונת של משרה מלאה
בי 115
ל/278
5
פחות משכר המינימו
החודשי
הקבוע בחוק
;
שלושה חו
דשי בה יזכו לשכר מינימו חודשי
כחבריה המועסקי בשכר חודשי
ו ;
לכאורה ישנ
ארבעה חודשי בה יזכו
/ לכ30
5
יותר מחבריה
המועסקי במשכורת חודשית
.
לכאורה
,
כי
החודשי הארוכי יותר
,
בה היו עובדי השעות יכולי
,
תיאורטית
,
להשתכר
30
5
יותר מחבריה המועסקי במשכורת
חודשית
,
ה חודשי רוויי חגי
/
ובת
וכ אפריל וספטמבר
.
בחודשי אלה
/
כפי שנראה להל כאשר נדו
בהשפעת החגי על שכר עובדי השעות
/
אי לעובדי השעות אפשרות לעבוד
יותר ולהשתכר יותר
,
ובפועל בה שכר של עובדי השעות הוא הנמו" ביותר
.
חגים
ומועדים
החגי ה
המחשה
חשו
בה לפער
בי
זכויות
עובד שעות לעובד
בשכר חודשי
.
עבור עובדי השעות
,
מדובר ככל הנראה בפגיעה הקשה ביותר
הנובעת
מהעסקת במתכונת זו
.
בשעה שלעובד החודשי מובטח שיקבל את משכורתו
הרגילה בעונת החגי
,
עובד השעות נאל# להסתפק
ב
הרבה פחות
.
אינספור פניות של עובדי שעות מגיע
ות לקו לעובד בתקופות שלפני ואחרי
החגי
,
וכול מעלות בעיה זהה
:
קושי להתקיי בעונת החגי
,
עקב ירידה
בארבעה מתוך 12
חודשי השנה
,
עובדי השעות בשכר מינימום
ישתכרו פחות משכר המינימום
החודשי הקבוע בחוק
18
תלולה בשכר החודשי
.
הרי
דוגמא לפנייה שגרתית של עובד במכללה פרטית
קטנה שפנה במר# 2007
לאתר האינטרנט של קו לעובד
:
בוקר טוב
,
אני עובד לפי שעות כל יו בי 79
, ת שעו
חמישה שישה ימי בשבוע
.
רציתי לשאול הא בחודש אפריל
,
אני אמור לקבל שכר ג על חג פסח ראשו ושני
ויו העצמאות ש
ל
א עבדתי
?
או בגלל שאני מוגדר לפי שעות ולא גלובלי אז אני לא
מקבל
.
הערפל ואי האחידות האופפי את זכויותיה של עובדי השעות
,
מתעצמי
בכל הקשור לזכויו
ת בחגי
,
מועדי ואבל
,
והפגיעה בעובדי השעות מתבטאת
בכמה מישורי
–
כמו שננסה להראות להל
.
. א
הזכות לדמי חגי
לעומת הזכות לתשלו
שכר רגיל בתקופת החגי
עובדי
השעות
,
לעומת
המועסקי
עמיתיה
חודשי
בשכר
,
לא
מקבלי שכר חודשי רגיל
בתקופת החגי
,
מאחר
ששכר מחושב לפי שעות העבודה ביצעו בפועל
.
כדי לתק את הפער היסודי
הזה
,
הוצא
צו ההרחבה
לתשלו דמי חגי
.
הצו מקנה את הזכות לדמי חג
י
לעובדי היומיי
)
הכוונה היא
,
כאמור
,
לעוב
די השעות
(.
כמוצהר בפסיקת בתי
הדי
לעבודה
" ,
דמי החגי נועדו לפצות עובד יומי
,
שאינו עובד בחגי ואינו
מקבל תמורה בעבור
,
שכ עובד יומי אינו זכאי לשכר בימי שלא עבד
בה
"14
.
14
. ד"פ
הפנייה מדויקת
.
שכרם של עובדי השעות צונח
בתלילות בתקופת החגים
,
חרף
צו ההרחבה שאמור היה להקטין
הפער לרעת עובדי השעות
19
הצו אכ עשוי לה
קטי מעט את הפער בכ" שהוא מעניק לעובדי השעות
תשעה
י
מי חגי
,
האמורי לפצות אות על הירידה בשכר
לאור ימי השבתו
הרבי
בתקופת החגי
.
ע זאת
,
הפער נותר גדול דיו
,
שכ תשעה ימי חג אינ
מכסי את מלוא הפסד השכר של עובדי השעות
.
תשעת ימי החגי כוללי
יומיי בגי שני ימי השבתו בראש השנה
,
יו בגי יו הכיפורי
,
יומי
י
במהל" סוכות
)
ערב סוכות ושמחת תורה
, (
יומיי בגי שני ימי השבתו בפסח
,
יו אחד בשבועות
,
ויו אחד ביו העצמאות
.
אול
מאחר שבמרבית מקומות העבודה נהוג שלא לעבוד בערבי החג
,
ובמקומות עבודה אחרי נוהגי לעבוד יו מקוצר בלבד
,
וכ מאחר שלא כל
החגי והמועדי כלול
י ברשימה אשר בצו
,
בתקופות החגי לא מצליחי
עובדי השעות להתקרב למכסת שעות חודשית רגילה
,
ובפועל שכר החודשי
בתקופות אל
ה
נמו" ביותר
ל .
עומת
,
העובדי ב
תרו שכ מ
חודשי נהני ממספר
כפול של ימי חג מאחר שאינ עובדי בערבי החג
,
בלא פגיעה בשכר
.
עובדי
חודשיי אחרי
,
אלה שמועסקי ג בערבי חג
,
נהני מימי עבודה מקוצרי
בערבי החג
.
בעיית היעדר הפיצוי על ערבי החג בה מקו העבודה סגור
,
עולה
למשל
,
בפנייה הבאה
:
החברה שאני עובד בה מתעסקת בשרות לקוחות וטלמרקטינג
.
אני עובד על בסיס שעות
ב .
שבועות 2007
החברה הודיעה שעבור
ערב חג אי
עלינו להגיע לעבוד וג לא נקבל תשלו
.
על פי
בירור ע מחלקת כ
ו
ח אד
,
לחברה מותר להודיע 24
שעות
מראש על יו שבו אי עבודה ואי תשלו
.
הא על סמ&
העובדות הנ
"
ל רשאי מקו העבודה להפסיק לשל לעובדיו
שמקבלי שכר על פי שעה על ערב חג ללא מת אפשרות עבודה
ביו זה
?
כאמור
,
קיימי ימי חג ומועד נוספי
,
שאינ חלק מרשימת החגי המזכי
בדמי חגי
,
ועבור לא מקבלי עובדי השעות כל תמורה
,
בשעה שהעובדי
20
החודשיי מקבלי את השכר הרגיל חר1 אי עבודת
בימי אלה
.
בעיה זו
עולה למשל
בשתי הפניות
הבא
ות
,
של עובדות המועסקות כעובדות שעתיות
ת
קופה ארוכה
,
ובמשרות מלאות
:
אני עובדת כ
"
א יותר משנה במשרה מלאה
,
ועובדת בבנק
דיסקונט
.
בצו ט
'
באב הבנק לא עובד כלל וכ& ג אני
.
עובדי
הבנק מ המניי מקבלי תשלו עבור יו זה
.
בחברת כ
"
א שלי
&נאמר שאינני זכאית לכ
.
הא אני לא זכאית לתשלו על היו
הזה
?
אי לי בכ
לל אפשרות בחירה
.
&אני עובדת שעתית במש5 שני בקאנטרי
.
ביו השואה וביו
הזיכרו הקאנטרי היה סגור
,
כ& שהפסדתי 6 שעות עבודה
.
רציתי
לדעת הא המעביד חייב לשל לי על שעות אלו
) ?
יש מקומות
שפתוחי בימי אלו ועובדי רגיל
.(
. ב
החובה לעבוד יו
לפני ויו
אחרי
אח .
ד מהמכשולי הקשי שמעמיד צו
ההרחבה בפני זכאות של עובדי השעות לדמי חגי
,
הוא
התניית התשלו
בעבודה יו לפני ו
י
ו אחרי החג
.
אבל מה קורה כאשר יו לפני החג הוא יו
שישי בו מקו העבודה אינו עובד
?
ומה קורה א עובד השעות חולה לפני החג
או אחריו
?
נביא כא
פנייה
מפו
רטת
ה ,
מלמדת כאל1 עדי על הקשיי
הנובעי מתנאי זה
.
עבדתי בנטויז
ב '
מש& שנה ו
4 חודשי כעובדת שעתית
,
כאשר
המשרה שלי הייתה8.0018.00
,5 פעמי בשבוע מיו א
. 'ה'
21
החברה לא
שלמה לי על החגי
)
ראש השנה
,
סוכ
ות א
,
סוכות
( ב
בטענה שצרי& לעבוד יו לפני ו
יו אחרי החג
.
ר
אש השנה יצא
ביו רביעי בתארי& 12.914.9
ואני הייתי חולה
מיו ראשו ה
9.9
ועד ליו רביעי12.9
.לכ לא עבדתי לפני החג
.
יו שאחרי החג היה יו שבת והמחלקה שלי לא עובדת ביומי
שישי ושבת
.
חג סוכות א
' יצא
ביו רביעי ה
26.9
בו עבדתי חצי יו
.
ביו
חמישי
היה יו שבתו בו א- א
חד לא עבד
.
ויו שאחרי החג נפל
שוב על יו שישי שהמחלקה לא עובדת
.
חג סוכות ב
' יצא ביו רביעי ה
3.10
בו עבדתי חצי יו
.
ביו
חמישי א- אחד לא עבד
.
ויו שאחרי החג נפל שוב על יו שישי
שה
מחלקה לא עובדת
.
מה אני צריכה לעשות כדי
ש
נטויז
'
תשל לי על החגי
?
אמנ
,
צו ההרחבה קובע כי עובד שנעדר מעבודתו יו לפני ויו אחרי החג
"
בהסכמת ההנהלה
, "
כלשו הצו
,
יהיה זכאי לדמי חגי
.
אול באופ טבעי
,
פרשנות המונח
"
בהסכמת ההנהלה
"
היא בעייתית
,
ומעסיקי משתמש
י
בעמימות ההוראה ובאי אחידות בהפעלתה על ידי בתי הדי לעבודה
,
כדי
למנוע מעובדיה את דמי החגי
.
המכשול שמערי תנאי זה על העובדי אינו מסתיי בתקופת ההעסקה
,
ועובדי אשר סיימו עבודת והגישו תביעה לדמי חגי
,
מתקשי לא אחת
להוכיח כי עבדו יו לפני ויו אחרי החג
,
או במקרה שלא עבדו
–
שהמעביד
הסכי לכ" שלא יעבדו
.
. ג
הזכאות לחגי
קמה רק כעבור שלושה חודשי עבודה
.
מכשול נוס1 בדרכ
של עובדי השעות את דמי החגי הנכספי
,
הוא מכשול שלושת החודשי
.
בשעה שעובד בשכר חודשי נהנה מהזכות לקבל שכר מלא בחגי החל מיומו
הראשו בעבודה
,
עובדי החגי נאלצי לחכות שלושה חודשי כדי ליהנות
מאותה זכות
.
22
חופשה שנתית
לא קל להסביר את הפער לרעת של עובדי השעות בחישוב תמורת החופשה
השנתית
,
א" קל ביותר להדגימו
.
ככלל
,
עובד אשר יצא לחופשה
,
אמו
ר
להשתכר שכר
הזהה ל
"
שכרו הרגיל
. "
הרעיו המונח בבסיס חוק חופשה
שנתית
,
הוא להעניק לעובדי מנוחה בתשלו
,
מנוחה שלא תפגע ביכולת
להתפרנס
,
מנוחה
שתאפשר
לה להתרענ
,
לנוח
,
להבריא
–
והכל בתשלו ובלא שייפגע
שכר
ב .
אחרונה נפסק כי לא
נית
לשל פידיו חופשה חל1
מת ח
ופשה בפועל
,
בדיוק מסיבות אלה15
. כאשר נפגע השכר
בעת חופשה
,
ברי
כי הדבר מהווה
תמרי# שלילי ליציאה לחופשה
.
ואכ
,
לא מעט עובדי
המגיעי לקו לעובד
,
מספרי כי אינ יוצאי לחופשה בשל הפגיעה הצפויה
בשכר
.
הבסיס לפער בי עובדי
השעות לעובדי בשכר חודשי
,
נעו# באופ חישוב אותו
"
שכר רגיל
".
סעי1 10
)() ב2( ל
חוק חופשה שנתית ,התשי
– א "1951
,
קובע מהו
אופ חישוב
השכר
הרגיל לצור" דמי החופשה
.
לגבי עובד השעות
,
קובע החוק
,
השכר הרגיל הוא
:
"
שכר העבודה היומי
הממוצע כפול במספר ימי החופשה
;
שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכו היוצא מחילוק
שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעי
;
היו ברבע
השנה כאמור חדשי עבודה לא
/
מלאה
,
יחושב השכר היומי
הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר
15
' ר
) עע
ארצי
( 324/05' אצ
ילדייב נ
'
עמישב שירותי בע
. מ"
ש נפסק כי
"
תכליתו
של
חוק
חופשה
שנתית
היא
לתת
לעובד
חופשה
בפועל
,
מנוחה
על ,
מנת
שיאגור
כוח
לעתיד
".
עובדי שעות רבים חוששים
לצאת לחופשה
,
בשל הפגיעה
הצפויה בשכרם
23
שבשני
/
עשר החדשי שקדמו לחופשה
,
הכל לפי ב
חירת
העובד
".
מסוב"
?
ובכ
,
לגבי עובד במשכורת חודשית
,
לשו החוק נהירה הרבה יותר
:
השכר הרגיל של עובד במשכורת חודשית
,
הוא
:
"
שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמ אילו
לא יצא לחופשה והוסי1 לעבוד
".
בפועל
,
בי שכרו הרגיל של עובד השעות
,
לבי שכרו הרגיל של
העובד החודשי
יש פער לא קט
.
ניקח למשל שכר מינימו של כ
/3,750
5
.
עובד במשכורת חודשית שייצא
לחופשה בת 10
ימי במהל" החודש
,
ירוויח בדיוק את אותו סכו בסו1
החודש
: 3,750
5
.עובד שעות ששכרו החודשי זהה
/ 3,750
5
/
יפסיד בחודש בו
יצא ל
/10
ימי חופשה לא פחות מ
/ 1,000
5מהשכר החודשי שלו
;
הוא ירוויח
2,750
5
במקו3,750
5
.
הסיבה לכ" פשוטה
:
על
שנקבעה
הנוסחה
פי
בחוק
,
השכר
תחשיב
היומי של עובד
השעות
ימי
תשלו
לצור"
חופשה
,
כולל סופי שבוע
בה הוא אינו עובד
.
וזאת
,
מאחר ששכרו במהל" שלושה חודשי מחולק ל
/90
יו
.
וכ"
,
יוצא ששווי יו חופשה של אותו עובד שעות ששכרו החודשי 3,750
5
,
הוא125
5
,פחות מהשווי האמיתי של יו העבודה של עובד זה
;
ואילו
שווי יו החופ
שה של העובד החודשי
,
זהה בגובהו לשווי יו עבודה של עובד
זה
,
והוא אינו נפגע כלל
.
בצורה זו
,
יציאה לחופשה מורידה את שכרו של עובד
השעות אשר יצא לחופש
,
עמוק מתחת לשכר המינימו
,
בשעה שחברו
המועסק בשכר חודשי קבוע יכול להמשי" ולהסתמ" על שכר המינימו
החודשי
.
על פי הנוסחה הקבועה בחוק
,
תחשיב השכר היומי של עובד
השעות לצורך דמי חופשה כולל
את סופי השבוע
,
וכך מפחית
מאוד את ערכו של יום העבודה
24
לכאורה
,
חלק מהפער הזה נפתר
,
א עורכי לעובדי השעות חישוב של מספר
ימי החופשה לפי הזכאות ברוטו
,
דהיינו לפי עבודה בששה ימי עבודה בשנה
,
במקו חמישה ימי עבודה כפי שעושי לעובדי בשכר חודשי
.
אול ראשית
,
חישוב זה אינו
ממלא את
הפער בי עובדי השעות לעובדי החודשיי
,
ולא
מ
פצה אות באופ
של
על הירידה הדרמטית בשכר בעת יציאה החופשה
;
ושנית
,
לא כל המעסיקי אכ מסכימי כי יש לערו" את חישוב הזכאות לימי
חופשה של עובדי השעות על פי נוסחת החישוב של ששה ימי עבודה
.
לכ
,
בעיית של עובדי שעות מתעוררת לא פע בתביעות שעניינ דמי חופשה
שנ
תית
.
למשל
,
בעניינו של רועי קיש
,
ברמ במסעדה אפנתית
,
גרמה הגדרתו
כעובד שעות לכ" שנפסקו לו דמי חופשה נמוכי משמעותית מאלה שתבע
,
ושהיה מקבל לו הוכר כעובד בשכר חודשי16
.
בעיה נוספת שמתעו
ררת בעניי חופשה שנתית
,
היא זו של עובדי שהועסקו
תקופה קצרה
,
ולא שנת עבודה מלאה
.
על פי החוק
,
עובד שעות שהועסק פחות
מ/75
ימי בשנה
)
כלומר
,
מעט יותר משלושה חודשי
(
יקבל 4%
משכרו בגי
חופשה שנתית
,
בעוד שעובד בשכר חודשי שהועסק תקופה קצרה
,
יקבל את
ימי החופשה על
פי הנוסחה הרגילה הקבוע בחוק
.
להבדל זה השלכות לא
מבוטלות על גובה דמי החופשה
,
כפי שנדגי להל 17
:
16
( א"ת) עב7283/06
קיש רועי נ
'
ביג מאמא נג
'
ארה בע
, מ"
נית ביו 17.12.2007
.
17
כל הטבלאות שיוצגו להל מבוססות על השוואה בי עובד בשכר במשרה מלאה לבי עובד
במשכורת במשרה מלאה
/
שניה בשכר מינימו
/
כאשר משרה מלאה מוגדרת כ
/ 186
שעות
חודשיות
.
25
עובד במשכורת חודשית
המועסק במש 3
חודשי
עובד שעות
)
עובד בשכר
(
המועסק במש 3
חודשי
דוגמאות מספריות לש
השווא
:ה
66/240
x
14
=
4 ימי חופשה
א בחודש יש22
ימי עבודה
,
אזי גובה התשלו עבור יו חופש הינו
/
3710.18/22
=
168.64
5
ובה דמי החופשה
/
4 x
168.64
=
674.56
+
1על פי סעי15
לחוק
:
4%
x
3710.18
x 3
חודשי
=
445.22
+
הודעה מוקדמת
חוק הודעה מוקדמת לפיטורי ולהתפטרות ,תשס
"א/2001
,
קובע הבחנה
ברורה בי עובד בשכר חודשי לבי עובד שעות
מבלי להתייחס למספר השעות
החודשיות של העוב
. ד
ההבחנה יוצרת פער בלתי מבוטל בי העובדי
החודשיי לעובדי השעות
,
לרעת האחרוני כמוב
.
כ"
,
עובד בשכר חודשי
–
"
עובד במשכורת
"
כלשו החוק
–
זכאי להודעה מוקדמת של יו לכל חודש
עבודה ב
/6
חודשי העבודה הראשוני
,
החל מהחודש השביעי ועד לתו שנת
עבודתו הראשונה
–
הוא
זכאי להודעה מוקדמת בת יומיי וחצי עבור כל חודש
עבודה
,
ולאחר השנה הראשונה זכאי העובד החודשי להודעה מוקדמת של
חודש בטר פיטוריו
.
עובד השעות זכאי להודעה מוקדמת קצרה בהרבה
:
יו
לכל חודש בשנה הראשונה
; 14
עד20
יו החל מהשנה השנייה ועד לשנה
השלישית
/ו ; 21
עד27
ימי
החל מהשנה השלישית ועד לשנה הרביעית
.
רק
בשנה הרביעית
לעבודתו
סוגר עובד השעות את הפער בינו לבי העובד החודשי
,
וזכאי ג הוא לקבל הודעה מוקדמת בת חודש ימי
.
נדגי את ההבדלי
מספרית
,
באמצעות הטבלה הבאה
:
26
עובד במשכורת חודשית
עובד שעות
)
עובד בשכר
(
תשלו עבו
ר
יו עבודה
3710.18/22
=
168.64
5
18
19.95
x
8.5
=
169.57
5
19
עובד עד חצי
שנה
)
חמישה
חודשי
(
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
5
כ" סה
לתשלו
: 843.2
+
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
5
" סה
כ לתשלו
: 847.85
+
עובד מעל חצי
שנה
)
עשרה
חודשי
(
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
16
" סה
כ לתשלו
: 2,698.24
+
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
10
" סה
כ לתשלו
: 1695.7
+
עובד מעל שנה
)שנה וחצי
(
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
חודש
" סה
כ לתשלו
: 3710.18
מספר ימי הודעה מוקדמת
:
17
" סה
כ לתשלו
: 2882.69
+
דמי מחלה
האבחנה בי עובדי השעות לעובדי במשכורת חודשית
,
קיימת ג
בחוק דמי
מחלה התשל
"ו/1976
.במקרה זה
,
קל מאוד להסביר את הפער לרעת עובדי
השעות
.
בחוק דמי מחלה
,
מתמקדת האבחנה בהגדרת
"
תקופת
המחלה
"
לצור" קבלת דמי מחלה
.
בשעה שתקופת המחלה של
עובד במשכורת חודשית
קבועה כוללת ימי מנוחה שבועית וחגי
,
תקופת המחלה של עובד השעות אינה
כוללת שבתות וחגי
.
נדגי מספרית את הפער
:
18
חישוב על פי חלוקת שכר המינימו החודשי ב
/ 22
ימי עבודה בחודש בממוצע
.
19
חישוב על פי מכפלת שכר המינימו השעתי במספר שעות העבודה ביו
.
27
עובד במשכורת חודשית
עובד שעות
)
עובד בשכר
(
"
תקופת
מחלה
"
סעי1 2)() ב1
:(
כל ימי
המחלה
,
לרבות
ימי
מנוחה שבועית וחגי
סעי1 2)() ב2
:(
כל ימי המחלה
,
למעט
ימי
מנוחה שבועית וחגי
.
שיעור דמי
המחלה20
75%
משכר העבודה שהיה
העובד זכאי
כמו לגבי עובד במשכורת
חודשית
דוגמאות מספריות לש
השוואת סעי# זה
עובד שעבד שנה בשכר מינימו
,
והיה
חולה שבועיי
:
תקופת
הזכאות
18
ימי מחלה
18
י
מי מחלה
תקופת
המחלה
14
ימי
10
ימי
שיעור דמי
המחלה
כחצי מהשכר החודשי
/
/2.14
3710.18
=
1,733.72
+
19.95
5
לשעהx
8.5
שעות
ביוx
10
ימי
= 1,695.75
+
פיצויי פיטורים
מהפער בגובה שכר העבודה בי עובדי השעות לעובדי בשכר חודשי קבוע
,
אשר תואר בתחילת פרק
זה
,
נובע ג פער בגובה פיצויי הפיטורי
.
שכר
הקובע של עובדי השעות לצור" חישוב פיצויי הפיטורי
,
מחושב על פי
ממוצע
שעות העבודה שלה ב
/12
חודשי העבודה האחרוני
,
אשר מוכפל בשכר
לשעה21
.מאחר
,
שכפי שתואר במהל" הפרק
,
עובדי שעות
–
א1 א ה
מועסקי בפועל במשרה מלאה
–
משתכרי שכר חודשי נמו" ברבי
20
1על פי סעי2)( א
לחוק
,
עבור יו המחלה הראשו לא מקבל העובד תשלו
,
עבור הימי השני
והשלישי
/
דמי מחלה בשיעור 50%
)
קרי35%
משכר העבודה
, (
ורק החל
מהיו הרביעי ועד
לתו ימי המחלה שצבר
/
דמי מחלה בשיעור מלא
)75%
משכר העבודה
(.
21
על פי
ההלכה שנקבעה ב
" דב
ע נז
/3/57
פסק די סנונית הדגמות וקידו מכירות נ
ש .
לומית
פר#
,
עבודה ארצי
,
כר" כז
)1( ,
26
.
28
מהחודשי
,
ובפרט בחודשי החגי ובחודשי הקצרי
,
פיצויי הפיטורי
המגיעי לה נמוכי מאלה של חבריה
,
המועסקי במ
תכונת זהה א" בשכר
חודשי
.
ע זאת
,
נציי כי בהיבט זה הבעיה אינה נעוצה בהלכה הקובעת כי יש
לחשב את שכר עובדי השעות לפי ממוצע שעות העבודה ב
/12
חודשי העבודה
האחרוני
.
לולא אותה הלכה עלול היה מצב של עובדי השעות להיות גרוע יותר
,
בעיקר
א פוטרו בתקופה שלאחר תקופת
החגי
.
הבעיה נעוצה
,
כאמו בתחילת
הפרק
,
בעצ ההעסקה במתכונת של עובד שעות כאשר מדובר בהעסקה
במשרה מלאה
,
ובגובה שכר המינימו לעובד שעות
.
תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורי )שיעור פיצויי פיטורי לעובד בשכר
(
התשמ
ג "
1983
,
קבעה כי שיעור פיצויי הפיטורי לו זכאי עובד בשכר מחושב על פי שכר
של שבועיי לכל שנת עבודה
.
קרי
,
לפי 50%
מהשכר החודשי לכל שנת עבודה
.
תקנה זו חלה על העובדי היומיי עד לשנת 1983
.ב/1983
בוטלה האבחנה
הזו
,
ונקבע כי
:"
שיעור פיצויי הפיטורי
לעובד בשכר יהיה לגבי תקופת
עבודה שמיו
תחילת
של תקנות אלה ואיל
,
שכר חודש אחד לכל שנת
עבודה אצל אותו מעביד או באותו
מקו
עבודה
. "
א1 שהתקנה בוטלה
,
יש בה כדי לשק1 ולהדגי
את המגמה הברורה של
אפליית לרעה של עובדי השעות
,
וקיימי עובדי אשר עדיי נפגעי
מהוראותיה
.
דוגמא מעניינת לכ" נמצאת בפסיק
ה בית הדי
האזורי
מיו
20.3.2006
,בע
( תא ) ב 2618/01
יצחק מגד נ
'
מפלגת העבודה
.
ש
,
נדו עניינו של
עובד שהועסק החל מ
/1968
ועד1993
כעובד שעות
,
ובהמש" נהפ" לעובד בשכר
חודשי
.
בית הדי
האזורי לעבודה הפעיל את תקנה 1
,וקבע כי מ
/1968
ועד
1983
–
יו ביטולה של התקנה
,
זכאי העובד לפיצויי פיטורי שגובה 50%
מאלה שה זכאי עובד בשכר חודשי
.
29
מה שמעניי בפסק הדי אינו הפעלתה של תקנה1
,
אלא האופ שבו הסיק בית
הדי האזורי כי התובע היה עובד שעות בתקופה הר
אשונה לעבודתו
.
בית הדי
קבע
,
כי א1 שהמעסיק לא חישב את שעות עבודתו של התובע
,
אלא נת לו שכר
חודשי קבוע
,
היה התובע עובד שעות
.
זאת
,
לאור עדותו של המעסיק
,
מכיוו
ש
התובע עבד ב
/25
השני
הראשונות לעבודתו עבודה
חלקית
–
בהיק1 של כ
/20%
משרה
–
על פי הערכה כוללת
של ש
עות עבודתו
.
את
משקפת
זו
מסקנה
התפיסה כי עובדי בהיקפי
משרה חלקיי ה עובדי שעות
)
כלומר
,
בהתא לטרמינולוגיה בחוק
"
עובדי
בשכר
, "(
ג כאשר משול לה שכר שגובהו קבוע22
.מה חבל
,
שבית הדי אינו
מסיק את המסקנה ההפוכה
,
וכאשר העובדי מועסקי כעובדי שעות במשרה
מלאה
,
לא מוחלות עליה הזכויות של העובדי החודשיי
.
תפיסה זו יוצרת מצב פרדוכסאלי
,
לפיו מצד אחד
,
מועסקי עובדי שעות
במשרות מלאות ק
בועות ונחשבי לעובדי שעות רק משו שכ" בוחר המעסיק
לחשב את שכר
,
ומצד שני
,
נחשבי עובדי בשכר קבוע לעובדי שעות מאחר
שה מועסקי במ
שרה חלקית
,
ולמרות שהמעסיק
לא מחשב את שכר על פי
שעות העבודה המדויקות שביצעו
אלא משל לה שכר חודשי קבוע
.
אלה
כאלה נפגעי
,
וביחד
,
נקל להבי כיצד תופסי עובדי השעות נתח כה
משמעותי משוק העבודה
.
סיפור מעניי הקשור לתקנה 1
לתקנות פיצויי פיטורי
,
הוא סיפור של עובדי
ענ1 הבניי הפל
שתינאי
.
כאשר בוטלה תקנה 1
,
בשנת1983
,
המשי" מדור
התשלומי לייש את הוראותיה על עובדי הבניי
,
ולשל לה מחצ
ית
22
ערעור על פסק הדי של בית הדי האזורי נדחה על ידי בית הדי הארצי לעבודה
,
בפסק די
מיו 9.1.2008
) עע312/06
מגד נ
'
מפלגת העבודה
(.
בתי הדין ר
ואים בעובדים חודשיים
עובדי שעות
,
אם הם מועסקים
במשרה חלקית וגמישה
,
אך לא
רואים בעובדי שעות עובדים
חודשיים
,
גם כאשר הם מועסקים
במשרה מלאה וקבועה
30
מפיצויי הפיטורי
)
א1 שהמעסיקי העבירו בגי העובדי את מלוא פיצויי
הפיטורי
(.
רק בשנת 1986
,שלוש שני לאחר שבוטלה התקנה
,
החל מדור
התשלומי לקיי את הוראותיה
,
בעקבות פסיקה שחייבה זאת
.
עד היו
,
יש
התוהי לא הועבר החצי השני של פיצויי הפיטורי
.
תקופת אכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה
חוק
הביטוח הלאומי
)
נוסח משולב
(
התשנ
– ה "1995
,
מבחי בי עובדי שעות
)
אשר כמו בחוקי אחרי
,
לא מכוני
עובדי שעות אלא עובדי בשכר יומי
, (
לבי העובדי במשכורת חודשית קבועה
,
לעניי תקופת האכשרה
.
תקופת
האכשרה היא תקופת העבודה המינימלית המזכה עובד בדמי אבטלה מהמוסד
לביטוח לאומי
.
כאשר העובד מועסק בשכר חודשי
,
מחושבי מס
פר ימי
האכשרה על פי 30
ימי עבודה בחודש
לע .
ומת זאת
,
כאשר העובד מועסק בשכר
שעתי או יומי
,
מחושבי
ימי האכשרה על פי ימי
עבודתו בפועל
,
דהיינו
העובד
"
מאבד
"
לכל
הפחות כ
/103
ימי עבודה
לעומת חברו המועסק בשכר חודשי
.
החוק מודע ומתייחס לפער הזה
,
אול ג במקרה זה
–
הוא אינו סוגר אותו
במלואו
:
בשעה ש
תקופת האכשר
ה של עובד בשכר חודשי היא 360
"יו מתו
540
יו שקדמו להפסקת העבודה
.
בעניי עובדי השעות
,
קובע
סעי1 161
א)2
(
לחוק
הביטוח הלאומי
,
כי תקופת האכשרה של עובד השעות תהיה 300
יו
.
תקופת האכשרה של עובדי השעות לצור" קבלת דמי אבטלה
,
כוללת בפועל
מספר כמעט כפול של ימי עבודה
.
קיימות דוגמאות למכביר בפסיקה המעלות
את סוגיית הפער הזה
,
ואפילו בבדיקה שטחית של הפסי
קה מהשנה החולפת
,
קל להבחי כי נושא תקופת האכשרה
,
והקושי להגיע לתקופה הנדרשת בחוק
,
מועלי על ידי עובדי השעות באופ כמעט בלעדי
.
אופן חישוב תקופת האכשרה
,
מביא
לכך שלא מעט מעובדי השעות
המועסקים במשרות חלקיות
,
אינם
זוכים לקבל דמי אבטלה
31
נציי
,
כי במקרה זה
,
הפער בי עובדי המשרות החלקיות ה
וא הגדול ביותר
.
עובד במשרה חלקית המקבל שכר חודשי קבוע
,
ומועסק 3
ימי בשבוע
,
תחו
שב תקופת האכשרה שלו כאילו עבוד 30
ימי בחודש
,
לאור שכרו החודשי
הקבוע
.
לעומתו
,
עובד שעות במשרה חלקית המועסק
3 ימי בשבוע
,
תחושב
תקופת האכש
רה שלו לפי כ
/12
ימי עבודה בחודש
.
זהו
פער עצו
,
המקשה
מאוד על עובדי השעות במשרות חלקיות לקבל דמי אבטלה ע פיטוריה
.
32
טבל
: ה
תקציר ההשוואה בין עובד שעות לעובד בשכר חודשי
הזכות
עובד חודשי
עובד שעתי
שכר עבודה
שכר חודשי קבוע
.
שכר מינימו
חודשי
: 3,710
5
.
שכר שעתי
.
במקרי של שכר מינימו שעתי
:
לפחות
בשליש מהשנה
/
השכר החודשי הוא בי
3,432
5ל /3,595
5
.
חופשה
שנתית
יקבל שכר ח
ודשי רגיל
.
שווי יו חופשה זהה לשווי יו
עבודה
.
( א
דמי החופשה יחושבו לפי
"
שכר יומי
ממוצע
, "
שהוא השכר ברבע השנה
שקדמה לחופשה לחלק ב
/90
.דהיינו
:
שווי יו חופשה נמו" משמעותית משווי
יו עבודה
.
( ב
דמי החופשה לעובד המועסק פחות
מ/3
חודשי יהיו4%
משכרו
חגי
בתקופת החגי יקבל שכר זהה
לשכרו הרגיל
,
א1 שלרוב
,
לא
יעבוד בחג ובערבי חג
.
•
יקבל דמי חגי אחרי 3
חודשי
לא •
יפוצה על אי עבודה בערבי
חג ובשבתו
•
יקבל דמי חגי רק א עבד יו
לפני ויו אחרי החג
•
הודעה
מוקדמת לפני
פיטורי
6 : ' חוד
יו לחודש
6/12
: ' חוד2.5
ימי לחודש
שנה ואיל"
:
חודש לשנה
6 /
12
:' חוד
יו לחודש
12/24
: ' חוד14
עד20
ימי
24/36
: ' חוד21/27
ימי
שנה רביעית ואיל"
:
חודש לשנה
33
סיכו
והמלצות
ח" דו ב
קצר זה ניסינו להדגי את הפער המובנה בי עובדי שעות לעובדי
בשכר חודשי קבוע
.
הראנו
,
כי האבחנה בי ע
ובדי השעות לעובדי בשכר
חודשי מתקי
ימת בשורה של דברי חקיקה
,
ובכול היא מרעה ע עובדי
השעות
.
להל נעלה כמה המלצות שיביאו לביטול הפער
בי עובדי השעות
לעובדי בשכר חודשי
.
פסיקה
.
הדגמנו באמצעות פניות שהגיעו אלינו
,
כי האבחנה בי עובדי השעות לעובדי
בשכר חודשי
,
אינה
נב
דקת
מהותית
על פי מתכונת ההעסקה
.
בתי הדי לעבודה
קובעי שעובד הוא
"
יומי
, "
ומפעילי עליו את הוראות החוק והוראות
ההסכמי הקיבוציי
,
בהתא לאופ חישוב השכר בידי המעביד
,
ולא על פי
מבחני מהותיי דוגמת מבחני הפסיקה בנוגע ליחסי עובד מעביד
.
יש להצ
, יע
כי הקב
יעה בא עובד הוא
"
שעתי
" , "
יומי
"
או
"
חודשי
/ "
ה לצור" חוקי
העבודה וה לצור" חוק ביטוח לאומי
–
תיעשה באופ דומה לקביעה בדבר
יחסי עובד מעביד
.
כאשר לא הכינוי אותו העניקו הצדדי ליחסי ביניה הוא
שיקבע את מהות היחסי
,
אלא מתכונת העבודה והיחסי שנוצרו בפועל
.
חקיקה
.
לאור הבעיות שתוארו ב
, ח" דו
נציע את תיקוני החקיקה הבאי
:
1.
העלאת שכר מינימו
ל
מי שמשתכר על בסיס
שעה לפחות ב
/7.5%
,
כדי
לפצות את עובדי השעות על הפערי בינ לבי העובדי בשכר חודשי
.
יצוי
,
כי על פי סעי1 18
לחוק שכר המינימו
,
רשאי השר הממונה על
ביצוע ה
חוק
,
באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
,
להתקי תקנות
הנוגעות לדרכי
חישוב שכר המינימו לעובדי שעות
.
2.
חקיקת הוראה בדבר הזכאות לחגי
,
שתבטל את המכשולי הקיימי
בצו ההרחבה לרבות הגבלת שלושת החודשי
,
והעבודה
"
יו לפני ויו
34
אחרי
"
החג
)
לחלופי או במקביל
:
חיד
וד ו
ה
אחדה של הפסיקה בנושא זה
(.
כמו כ
,
הוספת
הוראות הנוגעות
למועדי שאינ כלולי בצו ההרחבה
ולערבי חג
.
3.
שינוי חוק הודעה מוקדמת
ושינוי חוק דמי מחלה
/
באופ שיבטל כליל את
האבחנה בי עובד שעות לעובד בשכר חודשי
,
או עובד במשרה חלקית
ועובד במשרה מלאה
.
יצוי
,
כי בשעה שההבדלי משתקפי בשכר
העבודה עצמו
,
אי כל הצדקה לאבחנה נוספת בחישוב הזכויות
.
דהיינו
,
עובד במשרה חלקית ממילא משתכר פחות משכרו של עובד בשמרה
מלאה
,
ולפיכ" עלות ההודעה המוקדמת שתינת לו
,
כמו ג גובה דמי
המחלה
,
יהיו נמוכי יותר
.
כמו כ
,
הרציונל המונח בב
סיס שני החוקי
הללו
,
אינו מצדיק פער בי שתי קבוצות העובדי
:
עובד שעות חולה
יצטר" להחלי
,
לא פחות מחברו העובד החודשי
ו ;
אי כל סיבה להניח כי
עובד שעות שפוטר יצטר" לחפש עבודה חלופית במש
" זמ קצר מהזמ
שיידרש לעובד החופשי
.
4.
שינוי חוק חופשה שנתית
ועריכת נוסחה
שתביא להשוואת ער" יו חופשה
של עובד השעות
,
לער" יו חופשה של עובד בשכר חודשי
.
5.
קיצור נוס1 של תקופת האכשרה הנדרשת לצור" קבלת דמי אבטלה
מהמוסד לביטוח לאומי
,
באופ שיצמצ את הפער לרעת עובדי השעות
,
הקיי כיו
.
בנוס1
,
עריכת בדיקה מהותית על ידי המוסד לביטוח
לאומי
לצור" קביעת הזכאות לדמי אבטלה
,
בשאלה א מדובר בעובד שעות או
בעובד ב
משכורת חודשית
.
ככל ש
מתכונת ההעסקה קבועה
,
רצופה
ומתמשכת
–
יחיל המוסד לביטוח לאומי את
הסעי1 הנוגע לעובדי
במשכורת חודשית על עובדי השעות
.
6.
פתרו חקיקתי
או פרשני
לאבחנה בי עובד שעות ל
עובד בשכר חודשי
,
כגו
קביעת הוראה שתחול על כלל הוראות החוק הנוגעות לעניי
,
ולפיה כל
עובד שיועסק יותר מ
/18
ימי בחודש יוגדר אוטומטית כעובד בשכר
חודשי
,
ויופעלו לגביו ההוראות הנוגעות לעובדי בשכר חודשי
)
מכוח חוקי
35
העבודה
,
הביטוח הלאומי וההסכמי הקיבוציי
(.
זאת
,
בדומה להגדרת
עובד חודשי על פי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקי
)
ניכוי ממשכורת
ומשכר עבודה ותשלו מס מעסיקי
(
התשנ
"ג/1993
.לפי הגדרה זו
,
עובד
יומי הוא רק עובד שמקבל שכר עבור פחות מ
/18
ימי בחודש
.