חומר רקע
תיקון חוק העונשין- הגנה עצמית
פרופ' בן ששון שלום רב,
בדיון הבא בועדת חוקה חוק ומשפט עומדת לעלות לדיון הצעות החוק הממשלתית ושל ישראל כץ.
על פי ציטוטים מן התקשורת הבעת תמיכה בהצעת החוק הממשלתית. אנו מבקשים ממך כיו"ר הועדה וחבר הקואליצייה לקרוא מסמך זה בעיון שכן הוא כולל שינויים שמן הראוי שיוטמעו בהצעת החוק הממשלתית, שאינה כוללת התייחסות לחקלאי בשטח חקלאי (אנו מבקשים הכרה רק בשטחים מגודרים). בשולי הדברים הבאנו את היערותינו גם לגבי הצעתו של ישראל כץ.
כמו כן, מצ"ב טבלא סטט' המוכיחה כי מעל ל30% מהעבירות החקלאיות כרוכות באלימות . הטבלא מתבססת על כ 100 פ"ד והחלטות שיפוטיות.
פתח דבר
עמדת ההתאחדות בנוגע להפעלת כוח הינה חד משמעית: אין להפעיל כוח קטלני, ללא סכנה אמיתית, כדי למנוע גניבה חקלאית. אין אנו מעוניינים בהתפתחות "מערב פרוע" בשטחים החקלאיים. כמו כן, ראשי החקלאות בארץ משתייכים לזרם הפוליטי המייחס חשיבות לזכויות אדם ואינם רואים בפורצים בני מוות באופן אוט'.
על כך יש להוסיף כי השינויים, שמבקשת התאחדות חקלאי ישראל להחיל, יחולו רק בשטח חקלאי מגודר, שפריצה אליו, ברמת סבירות גבוהה, מיועדת לכוונות פליליות.
הבעייה הקיימת לפתחנו
פעמים רבות נתקל החקלאי בעבריין בשטח הפתוח, בעת ביצוע המעשה בפועל או בעת שהוא מסתלק עם השלל. אחת הסוגיות שמולה עומד החקלאי הוא השאלה באם להתעמת עם העבריין כדי לגרשו וכדי למנוע ממנו לצאת עם השלל או שמא לוותר לו. לרוב החקלאי נמצא בשטח לבד ומרוחק גיאוגרפית מעזרה.
החקלאי אינו יודע מהי רמת מסוכנותו של העבריין ועד כמה הוא יהיה נחוש להפעיל כוח כנגד החקלאי. מבדיקה שערכנו מול 100 פ"ד עולה כי כ 35% מהפשיעה החקלאית כרוכה באלימות קשה ו/או המעורבים בה הורשעו בעבר בעבירות אלימות קשה.
שורש הבעיה נובע מכך שאנו חוששים למקרה בו חקלאי ינסה לעצור עבריין מלהימלט עם שללו ובשל כך יקלע עימו לעימות אלים, שבשל תוצאותיו יועמד לדין. אנא זכור כי החלופה העומדת לחקלאי היא להתעלם ולאפשר לגנב להסתלק עם רכושו וע"י כך להפוך להיות מטרה חוזרת ונשנית לגנבים.
על כך נוסיף כי הרכוש הנגנב אינו שווה ערך לרכוש הנגנב מבית מגורים- המדובר באמצעי ייצור שמהווים את מקור פרנסתו של החקלאי. אמצעים אלו לרוב אינם מבוטחים בשל סירוב חברות הביטח לבטחן ( והדבר מעיד על הסיכון הגבוה לגניבות באזורים חקלאיים) או בשל העובדה שהפרמיות הן גבוהות מאוד ולמעשה לא כדאיות.
אין האמור לעיל מתייחס למקרים בהם ברור שלא היתה סיבה אובייקטיבית לנקוט בכח כגון: גניבות המבוצעות ע"י ילד, אדם משוטט בתוך שטח מגודר ללא שביצע עבירה.
התייחסות להצעת החוק הממשלתית
ההצעה המקורית לגבי סעיף 34י
בסעיף 34י לחוק העונשין התשל"ז -1977 (להלן – חוק העונשין), האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) היה מעשה התקיפה התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע עבירה, יראו את המותקף כאילו נשקפה לו או לזולתו הנמצא עמו, סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, אלא אם הוכח אחרת;"
השינוי המוצע על ידי התאחדות חקלאי ישראל - לגבי ס 34י (ב)
"(ב) היה מעשה התקיפה התפרצות לבית מגורים או משק חקלאי מגודר בכוונה לבצע עבירה, יראו את המותקף כאילו נשקפה לו או לזולתו הנמצא עמו, סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו אלא אם הוכח אחרת;"
דברי הסבר
1. משק חקלאי מגודר מורכב לכל היותר ממס' דונמים בודדים שמקיפים את בית המגורים וכוללים יחידות חקלאיות כגון מטעים, רפתות, מחסנים, חניה לכלי עבודה ולולים. כמו כן במשק המגודר נמצאים בני משפחתו של החקלאי.
2. מי שמבצע פעולה אקטיבית של פריצה לתוך משק חקלאי מגודר- סביר להניח שעומדת להתבצע עברה בעקבות ההתפרצות. ברם, החזקה אינה מוחלטת, ניתנת לסתירה ותלויה בנסיבות המקרה. כלומר בנסיבות שבהן ברור שההתפרצות מיועדת לביצוע עברה – אז תחול החזקה.
3. רמת הסיכון הנשקפת מפושעים חקלאיים- מצ"ב למייל זה קובץ המכיל טבלא המציגה את הנתונים הבאים: מעל ל 30% מהתיקים שנדונו בנושא גניבת בקר כוללים אישומים נוספים בגין אלימות (פעמים רבות נגד שוטרים) או שהמעורבים בהם הורשעו באלימות קשה בתיקים אחרים. משמע בכל אחד משלושה מקרים חשוף החקלאי לסיכון אמיתי לחייו1.
4. החזקה לא פוטרת מתנאי הנחיצות – לדוגמא: החזקה לא תפתור חקלאי שבלם פורץ ופצע אותו, בעת שיכול היה להסתפק בחבטות ללא גרימת חבלה חמורה. החזקה לכל היותר מייצגת את המציאות לגבי הסיכון הנובע מגנב שחודר למשק. על כן, החזקה המוצעת צריכה לחול גם כלפי חקלאי שינסה לעצור גנב מלגנוב את רכושו.
5. הרכוש הנגנב הוא מקור פרנסתו של החקלאי. לא מדובר על מוצר פנאי. לרוב הרכוש אינו מבוטח בשל פוליסות דרקוניות ופרמיות גבוהות מאוד ( שנובעות מהערכת סיכון של חב' הביטוח).
הנזקים הכספיים המדווחים בשנת 2006 הגיעו ל 57 מליון ש"ח – נזק ישיר לחקלאים.
6. הפשיעה החקלאית אינה רק פגיעה קניינית אלא גם פגיעה חוקתית בחופש העיסוק של החקלאי. לדידם של החקלאים אין זה משנה אם מן השלטון נוחתת גזירה שפוגעת בחופש העיסוק או שהגנבים מנחיתים את גזרותיהם. התוצאה היא זהה. נטישה של ענפי חקלאות
7. מאז קום המדינה ועד היום ניתן למנות על אצבעות יד אחת את מס' החקלאים שפעלו באלימות כנגד גנבים. החלת החזקה גם על משק חקלאי מגודר לא תשחרר שד אלים מן הבקבוק. לכל היותר תעשה צדק עם מקרה קצה.
התייחסות לתוספת השנייה המוצעת ע"י משרד המשפטים – תיקון ס' 34טז
משרד המשפטים הוסיף חזקה נוספת לעניין הסבירות . חזקה זאת היא מצויינת – אולם בגירסה המוצעת היא אינה מתייחסת לחקלאי בשטח המגודר. להלן הגירסה המוצעת:
האמור בסעיף 34טז לחוק העונשין יסומן (א) ולאחריו יבוא
"(ב) לעניין תחולת הוראות סעיף 34י, לא יראו מעשהו של אדם כבלתי סביר בנסיבות העניין, בשל כך שלא נסוג מבית מגוריו."
השינוי המוצע על ידי התאחדות חקלאי ישראל לגבי סעיף 34טז(ב)
גירסה א'
"לעניין תחולת הוראות סעיף 34י, לא יראו מעשהו של אדם כבלתי סביר בנסיבות העניין, בשל כך שלא נסוג מבית מגוריו או שניסה להגן על רכושו".
גירסה ב'
"לעניין תחולת הוראות סעיף 34י, לא יראו מעשהו של אדם כבלתי סביר בנסיבות העניין, בשל כך שלא נסוג מבית מגוריו או ממשקו החקלאי המגודר ".
דברי הסבר
1. חזקת הסבירות המוצעת כאן אינה מבטלת את תנאי הנחיצות. אם חקלאי יקלע לעימות עם עבריין, כדי להגן על רכושו, ויפצע אותו, ללא שהמעשה היה נחוץ, שום חזקת סבירות שתוסיפו לא תפתור אותו מאישום פלילי.
2. על פי דעתם המלומדת של פרופ' גור אריה ושל ד"ר בועז סנג'רו, שהובאה בישיבה מיום 11.7.07, ניסיון לעצור את הגנב מלהשלים את העבירה ולהציל את הרכוש הינו מעשה סביר לחלוטין. להזכירכם כי שני המלומדים הציגו דעות מתונות.
להלן ציטוט דבריו של ד"ר סנג'רו בתגובה לסוגיית הסבירות שבבלימת פורץ חקלאי:
"בעיניי זאת לא כניסה פסולה. אם החקלאי השתמש בכוח סביר כדי לעצור גנב, ונניח שהוא יתפוס אותו בכוח וינסה להוציא את הרכוש, זאת לא כניסה פסולה למצב. אם אחר כך הפורץ יוציא סכין והחקלאי מתגונן בכוח קטלני, אני מצדיק את ההתגוננות הזאת"
3. האופצייה החלופית היא שהחקלאי יביט בעיניים כלות בגנב נמלט עם רכושו ולא יעשה כלום- האם זה מעשה סביר ? אם התשובה היא לא אזי מבחינה לוגית אין שום מניעה להחיל את חזקת הסבירות גם במשק החקלאי המגודר וגם לגבי הגנה על הרכוש.
הצעת החוק של ח"כ ישראל כץ
נוסח חבר הכנסת ישראל כץ:
הוספת סעיף 34י1
1.
בחוק העונשין, התשל"ז-1977, אחרי סעיף 34י יבוא:
"הגנת בית מגורים
34י1.
לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה כדי להדוף מי שנכנס או מתפרץ לבית מגוריו בכוונה לבצע עבירה, או מנסה לעשות כאמור.
הגנת בית עסק ומשק חקלאי
34י2.
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף כניסה או התפרצות למשק חקלאי או בית עסק, בכוונה לבצע עבירה.
(ב) סעיף זה לא יחול כאשר המעשה לא היה סביר בעליל בנסיבות הענין לשם הדיפת הנכנס או הפורץ כאמור.
התייחסות התאחדות חקלאי ישראל
מלשון הצעתו של ח"כ עולה דרישה למיידיות הפעולה כדי להדוף את הפריצה. הניבוח אינו מתייחס
לבעייה שתיארנו בתחילחת מסמך זה, כלומר אין כלי הגנתי לחקלאי שמנסה למנוע מהגנב להימלט עם רכושו
השינוי שאנו מבקשים להטמיע בסעיף 34י2 (א)
לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף כניסה או התפרצות למשק חקלאי או בית עסק בכוונה לבצע עבירה, או למעשה שהיה דרוש כדי למנוע את ביצוע העבירה.
דברי הסבר
1. התיקון המוצע אמנם מתייחס לחקלאים אולם לפי נוסח החוק- רק חקלאי שיבלום את הפורץ מייד עם כניסתו יהנה "הרחבת" תחול ההגנה העצמית
הסעיף אינו נותן מענה לחקלאי שנתקל בפורץ בעת סיום הפעולה – כפי שציינו בתחילת מכתבנו זה וכפי שקורה רבות במציאות.
2. השינוי שאנו מציעים עדיין יהא כפוף לסעיף 34י2 (ב) שמוצע ע"י ח"כ כץ.
שינוי חלופי להצעתו של ח"כ כץ- תוספת של חזקת מסוכנות בלבד מבלי להתערב בלשון ההצעה
34י2 (ג)
חזקה על פורץ או גנב כי בעת ביצוע העבירה או זמן סביר לאחריה יתקוף שלא כדין ויהווה סיכון כלפי אדם שינסה לעצור אותו.
החזקה ניתנת לסתירה.
דברי הסבר
א. עמדת התאחדות חקלאי ישראל היא כי אין לאפשר פטור גורף מאחריות פלילית. על כן החזקה היא הפיתרון המועדף בשל אי התייחסותה לאי ההעמדה לדין ויחד עם זאת התייחסותה למידת הסכנה בה נתון החקלאי.
ב. החזקה כוללת בתוכה את התנאים הבאים: תקיפה שלא כדין, תנאי הסכנה ואת תנאי המיידיות. היא אינה מבטלת את תנאי הנחיצות ואת תנאי הפרופורציה(אם כי היא מורידה את רף הפרופורציה).
ג. העברת נטל ההוכחה אל התביעה – יוקטן הלחץ המוטל, פעמים שלא בצדק, על אדם להוכיח כי היה נתון בסיכון או שהאמין שהוא נתון בסיכון. התביעה היא שתצטרך להפריך זאת.
ד. החזקה תיסתר במקרים שבהם ברור שלא היה סיכון ו/או לא תעמוד להגנת החקלאי אם נהג בחוסר פרופורציונאליות למרות הסיכון.
בכבוד רב,
עידן אבוהב, עו"ד
התאחדות חקלאי ישראל