חומר רקע
נוסח אחרי הדיון ביום 18032008
נספח מס' מ-335/א'
חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008
תיקון סעיף 58
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
לעניין סעיף זה הממשלה עומדת על הצעתה המקורית ולא הועברו הצעות נוספות מטעם רשות החברות הממשלתיות בעקבות הדיון מיום 18032008
"(4א) לעניין הזמנת הרשות לישיבות דירקטוריון וועדותיו ולעניין השתתפותו של נציג הרשות בישיבה ומעמדו – סעיפים 27(ב) ו-29(ב), במידה שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות של החברה המעורבת או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים.".
גרסה חלופית
"(4א)
לעניין ישיבות הדירקטוריון וועדותיו – בחברה מעורבת שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים – יחולו הוראות אלה:
(א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם לרשות ולבעל המניות הלא-ממשלתי בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים שיהיו רשאים להשתתף בישיבה ומעמדם בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשבו במנין החוקי ולא תהיה להם זכות הצבעה.
(ב) הנציגים, האמורים בפסקת משנה (א), לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם יבקש זאת יושב ראש הישיבה, מנימוקים מיוחדים שירשמו בפרוטוקול; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע מהנציגים לקבל פרוטוקול הישיבה או מידע אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה."
תיקון סעיף 59
2.
בסעיף 59ה(ג) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "שניירות ערך שלה" יבוא "שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור".
הוספת פרק ח'3
3.
אחרי סעיף 59כ לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ח'3: הכרעה בסכסוכים בעניני תשתיות בין חברות ממשלתיות
הגדרות
59כא.
בפרק זה –
"ועדת הבוררות הכרעה" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב;
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת השניה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן שעיסוקה נוגע לתשתיות;
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של אחת מחברות התשתית ובכלל זה הקמת תשתיות, פיתוח תשתיות והעתקת תשתיות;
"תשתיות" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, חלוקה, הספקה, העברה או אחסון של: חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, התשמ"ב-1982, ביוב, מים, דלקים, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב.
הקמת ועדת הכרעה ותפקידיה
59כב.
(א) מוקמת בזה תוקם ועדה, אחת או יותר, שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית המעכבים או עלולים לעכב עבודות תשתית בעניינים הנוגעים להקמת תשתיות, פיתוח תשתיות או ביצוע כל עבודה אחרת הקשורה בתשתיות, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי ביצוע של עבודות תשתית העתקה, הגנה או פעולה אחרת בתשתית של אחת מחברות התשתית (בפרק זה – עבודות תשתית);
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי אחת מחברות התשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו, תהיה ועדת הבוררות ההכרעה מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של הגורם הנוסף כאמור תו, מראש ובכתב, של הגורם הנוסף, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף כאמור – אם ניתן לכך אישור, מראש ובכתב, מאת היועץ המשפטי לממשלה.
מוצע ע"י משרד האוצר לבטל את סעיף קטן (ג)
(ג) ועדת ההכרעה לא תדון ולא תפסוק בסכסוך שרשות ציבורית אחרת הפועלת לפי דין מוסמכת להכריע בו (בסעיף זה – רשות אחרת).
מוצע ע"י משרד האוצר כי הרשות תוכל להודיע כי נדרשת לה תקופה נוספת של עד 30 ימים – ללא צורך בהחלטת ועדת ההכרעה
כמו כן מוצע שוועדת ההכרעה תהיה מוסמכת להכריע בסכסוך במקרה שבו לא התקבלה הודעת הרשות האחרת רק לאחר שהוועדה קיימה דיון בנושא שאליו הוזמנה הרשות האחרת, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מצוי בפני ועדת ההכרעה, סכסוך שבסמכותה לפי הוראות פרק זה, ומצאה הוועדה כי לצורך ההכרעה בו נדרשת החלטה בענין שרשות אחרת מוסמכת להחליט בו לפי דין, תעביר ועדת ההכרעה את אותו ענין להחלטת הרשות האחרת, אשר תחליט בו ותודיע לוועדת ההכרעה על החלטתה בתוך 30 ימים [או תודיע לוועדת ההכרעה שהיא רשאית להחליט בענין זה בעצמה]; ועדת ההכרעה רשאית, לבקשת הרשות האחרת, להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים; החלטת הרשות האחרת תחייב את ועדת ההכרעה; לא הודיעה הרשות את החלטתה / כאמור בתוך התקופה האמורה, תהיה ועדת ההכרעה רשאית/מוסמכת להכריע בסכסוך, לרבות בענין שהועבר להכרעת הרשות האחרת.
הסעיף אינו חדש – הוא הועבר לכאן מהסעיף שכותרתו "פנייה לועדת ההכרעה" בשינויים מסוימים.
(ה) הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לוועדת ההכרעה, אלא אם כן החליטה שלא לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד), ובכפוף להוראות פרק זה.
הרכב ועדת הבוררותההכרעה
59כג.
(א) וזה הרכבה של ועדת הבוררותההכרעה:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה לפי הצעת שר האוצר (בפרק זה – המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–19582, במדור להנדסה אזרחית, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות, (בפרק זה – הכלכלן).
(5) המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שהשר הממונה עליו נקבע, לפי חוק זה, כאחראי על ענייני חברת תשתית אשר עניינה נדון בוועדת הבוררות, או נציגו;
(6) ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, או נציגו.
לאחר מחשבה נוספת מוצע ע"י הייעוץ המשפטי לוועדה לתחום גם את תקופת הכהונה של המשפטן כדי שלא יהיה חייב להמשיך לתקופה ארוכה מאוד כחבר הוועדה בהעדר סיבות מיוחדות. לצד זאת להוסיף את האפשרות להחליפו בנסיבות של מעבר לתפקיד אחר.
(ב) תקופת כהונתו של חבר ועדת ההכרעה הבוררות שהוא המהנדס או , הכלכלן או המשפטן תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות; על אף האמור רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק את כהונתו של המשפטן לפני תום התקופה אם עבר לתפקיד אחר בשירות המדינה ובשל כך אינו מתאים לשמש כחבר הוועדה.
(ג) שר האוצר ימנה מהנדס וכלכלן, והיועץ המשפטי לממשלה ימנה משפטן, הכל לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כג1, אשר יכהנו כממלאי מקום קבועים של חברי ועדת הכרעה;
סייגים לכהונה וסיום כהונה
59כג1.
(א) לא יכהן כחבר ועדת הכרעה -
(1) קטין, מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל;
(2) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת הכרעה;
(3) מי שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהמפורטות בסעיף 226 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע;
(4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו; לענין זה לא יראו בחבר הוועדה שהוא עובד הרשות כמי שמעצם תפקידו ברשות עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור.
(בג) חבר ועדת ההכרעה הבוררות יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו או אם התקיימה בו נסיבה הפוסלת אדם מכהונה כחבר ועדה כאמור בסעיף קטן (א)..
(ג) חבר ועדת ההכרעה שהוא המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו במסירת כתב התפטרות לשר האוצר.
(ד) חבר ועדת ההכרעה הבוררות שהוא המהנדס, או הכלכלן או המשפטן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, גם באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(21) לדעת יושב ראש ועדת ההכרעה, נבצר ממנו דרך קבע , לדעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, למלא את תפקידו;
(3) יושב ראש ועדת ההכרעה שר האוצר, ב, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מצאיושב ראש ועדת הבוררות, ראה שהוא אינו ממלא את תפקידו כהלכהכראוי;
(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית לפי הוראות פרק ג'.
החלטה בענין סיום כהונה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב ולאחר שניתנה לחבר הוועדה הזדמנות להביא את טענותיו בענין בפני יושב ראש ועדת ההכרעה.
(ה) לחברי ועדת הבוררות שהם המשפטן, המהנדס או הכלכלן, ניתן למנות ממלאי מקום בעלי הכשירות הנדרשת מהחברים כאמור, בדרך שבה הם מתמנים.
גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדת ההכרעהבוררות
59כד.
חבר ועדת ההכרעה הבוררות שהוא המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של ועדת הבוררותההכרעה, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות הגבוה ביותר שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
החלת הוראות חוק הבוררות על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק הבוררות
59כה.
על ועדת הבוררות ועבודתה ועל פסק הבוררות יחולו ההוראות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח–19683 (בסעיף זה – חוק הבוררות), כאילו היתה בורר שהתמנה בידי הצדדים לסכסוך לפי הסכם ביניהם, בשינויים המחויבים לפי העניין, בשינויים הקבועים בפרק זה ובשינויים אלה:
(1) הוראות סעיפים 4, 5(ג), 8 עד 12, 24(1)
ו-(7), 29א, 31 עד 35 ו-37(2) לחוק הבוררות וסעיפים א עד ג, ו, טו ו-טז בתוספת לחוק האמור, לא יחולו;
(2) סעיף 25 לחוק הבוררות ייקרא כאילו במקום "שלושה חודשים" נאמר "30 ימים".
סדרי עבודת
ועדת ההכרעה בוררות
59כו.
(א) ועדת ההכרעה בוררות תתכנס אחת לשבועיים לחודש לפחות, ככל שהובאו שמצויים לפניה בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) יושב ראש ועדת הבוררות וחברי הוועדה שהם המשפטן, המהנדס והכלכלן, יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה.
(גב) ועדת ההכרעה הבוררות רשאית להיעזר ביועצים ומומחים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שהובא שמצוי בלפניה., והיא רשאית לקבוע כי שכרם ישולם על ידי הצדדים לסכסוך, כפי שתקבע.
(דג) החלטותיה של ועדת ההכרעה הבוררות יתקבלו ברוב דעות החברים בה; שנכחו בישיבות הוועדה הנוגעות לעניין; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש ועדת הבוררותההכרעה.
(ד) ועדת ההכרעה רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים הנדרשים לה לצורך ההכרעה בסכסוך לפי הוראות פרק זה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 ו-27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
(ה) ועדת ההכרעה רשאית להטיל על הצדדים את הוצאות הדיון, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר עדים, מומחים ויועצים, לפי שיקול דעתה.
(ו) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין לוועדת הכרעה; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.
הבאת סכסוך להכרעת פנייה לוועדת הבוררותההכרעה
59כז.
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדת הבוררותההכרעה, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהוועדה מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה בעניין כאמור בסעיף 59כב(א), בינה לבין חברת תשתית אחרת, ובלבד שחלפו 30 15 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות ההכרעה אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר – 60 30 ימים מיום מתן ההודעה כאמור; פנתה חברת תשתית לוועדת ההכרעה כאמור בסעיף קטן זה תעביר במועד הפנייה, העתק מפנייתה לצדדים האחרים לסכסוך, לשר האוצר, לשרים האחראים על עניינן של חברות התשתית שהן צדדים לסכסוך, ואם יש רשות המוסמכת על פי דין לפקח על פעולתה של חברת תשתית שהיא צד לסכסוך, גם לרשות כאמור. (הערה גונן – לשלוח הודעה רק לגורם מפקח שעוסק בתחומים שקשורים לסכסוך...)
(ב) ראה השר האחראי על ענייני אחת מחברות התשתית או שר האוצר כי קיים סכסוך שוועדת ההכרעה מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה כאמור בסעיף קטן (א), או שר האוצר, כי הסכסוך בין החברות לא נפתר לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שבו הודיעה אחת מהן על כוונתה לפנות לוועדת הבוררות כאמור באותו סעיף קטן וכי לא בוצעה פנייה לוועדת הבוררות במועדים האמורים בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות, בכתב, אל לוועדת ההכרעה הבוררות בבקשה שתפסוק בסכסוך, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום שהודיע השר לחברות התשתית בהודעה בכתב, על כוונתו לפנות לוועדת ההכרעה כאמור, אם לא יפתרו את הסכסוך ביניהן בתוך 30 ימים.
הועבר לסעיף שעניינו תפקיד ועדת ההכרעה
(ג) פנו חברת תשתית, שר האוצר או השר האחראי על ענייני חברת תשתית לוועדת הבוררות בהתאם להוראות סעיף זה, תהיה לוועדת הבוררות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין חברות התשתית, אלא אם כן סירבה ועדת הבוררות לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד).
אי-עיכוב ביצוע עבודות תשתית
59כח.
הובא לפני ועדת הבוררות סכסוך הנוגע לתשלום בעד עבודות תשתית, לא יעוכב ביצוע עבודות התשתית בשל הסכסוך הנוגע לתשלום או בשל הבאתו לפני הוועדה.
סמכויות ועדת ההכרעה
59כח1.
(אב) מצאה ועדת ההכרעה כי היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית הוא צד לסכסוך בין חברות תשתית המצוי בפניה, כולו או חלקו, תפנה אל אותו גורם על מנת לברר אם הוא מסכים שהחלק בסכסוך הנוגע לו יוכרע על ידי ועדת ההכרעה, ותקצוב מועד לתגובתו באותו ענין; התקיים האמור בסעיף קטן זה יהיה המועד להכרעת ועדת ההכרעה, כאמור בסעיף 59כט, 45 ימים מהמועד שבו ניתנה הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני ועדת ההכרעה או מתום המועד לתגובתו של הגורם הנוסף באותו ענין. וניתנה לאחר המועד שבו קיבלה ועדת הבוררות פנייה כאמור בסעיף 59כז הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני ועדת הבוררות, כאמור בסעיף 59כב(ב), יראו לעניין סעיף זה את המועד שבו התקבלה ההסכמה כאמור כמועד הפנייה לוועדת הבוררות.
(ב) מצוי בפני ועדת ההכרעה סכסוך שבסמכותה הנוגע להיקף התשלום בעד עבודות תשתית או למועד התשלום בלבד, רשאית ועדת ההכרעה להורות, בטרם תיתן את הכרעתה הסופית בסכסוך, כי ביצוע עבודות התשתית לא יעוכב, ולהטיל את ביצוען על אחת מחברות התשתית או על שתיהן.
(ג) ועדת ההכרעה הבוררות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט שלא לפסוק בסכסוך שהובא המצוי לבפניה אם סברה שאינו מתאים להידון בפניה, בין היתר, בשל היקפו המצומצם או בשל חלקם של צדדים שלישיים בסכסוך, ובלבד שרוב חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה שהם עובדי המדינה הסכימו לכך; החלטת ועדת ההכרעה הבוררות לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב ותינתן בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר מביניהם, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה מיד לאחר קבלתה.
הכרעת ועדת הבוררותההכרעה
59כט.
(א) ועדת הבוררות ההכרעה תפסוק בסכסוך שהובא המצוי לפניה בפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות העניין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז; ועדת ההכרעה הבוררות רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) ועדת ההכרעה תכריע בסכסוך בדרך הנראית לה יעילה, הוגנת וצודקת, בנסיבות העניין, בהתחשב, בין היתר, בדין החל ובטובת הציבור; הכרעת הוועדה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג) ועדת הבוררות ההכרעה תיתן דעתה בהכרעתה בפסיקתה, בין היתרמכלול השיקולים, למעמדם וזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהסכסוך ביניהן הובא מצוי לפניה.
(ד) דינה של הכרעת ועדת ההכרעה שלא הוגש עליה ערעור כדין פסק דין סופי של בית משפט.
ערעור מינהלי
59כט1.
(א) הכרעה סופית של ועדת ההכרעה ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
(ב) ערעור מינהלי לפי סעיף זה יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאתה.
שינוי התוספת הראשונה
59ל.
שר האוצר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם השר האחראי על עניניה של החברה הממשלתית או חברת הבת הממשלתית נשוא הצו, להוסיף חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק ממנה חברה המנויה בה."
תיקון סעיף 60
4.
בסעיף 60א(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (5), בכל מקום, אחרי "בתוספת" יבוא "השניה";
תיקון התוספת
5.
בתוספת, במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שניה
(סעיף 60א)
גופים אחרים שהוקמו בחיקוק"
הוספת תוספת ראשונה
6.
לפני התוספת השניה יבוא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 59כא)
חברות תשתית
1. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ;
2. נתיבי איילון בע"מ;
3. כביש חוצה ישראל בע"מ;
4. רכבת ישראל בע"מ;
5. נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ;
6. נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ;
7. נמל אשדוד בע"מ;
8. נמל חיפה בע"מ;
9. נמל אילת בע"מ;
10. מקורות חברת מים בע"מ;
11. חברת חשמל לישראל בע"מ;
12. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ;
13. קו מוצרי דלק בע"מ;
14. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ."
תיקון חוק בית משפט לענינים מינהליים
7.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ..בתוספת השניה בסופה יבוא:
"14. ערעור על הכרעה סופית של ועדת ההכרעה לפי סעיף ...לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975."
חובת דיווח - הוראת שעה
מוצע ע"י הממשלה לשלב את הדיווח בדיווח השנתי של רשות החברות הממשלתיות לפי סעיף 56 לחוק החברות הממשלתיות הנעשה באמצעות שר האוצר (הדיווח האמור הוא לוועדת הכספים של הכנסת). להלן נוסח הסעיף.
8.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד שלוש שנים מיום תחילתו, יגיש שר האוצר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע הוראות פרק זה; הדין וחשבון יכלול, בין היתר, התייחסות לאלה:
(1) הרכב ועדת ההכרעה או ועדות ההכרעה שהוקמו;
(2) הסכסוכים שהובאו בפני ועדת ההכרעה;
(3) סכסוכים שהוועדה החליטה שלא לפסוק בהם;
(4) משך הזמן שנדרש להכרעה בסכסוכים, אם הוכרעו;
(5) ערעורים שהוגשו על הכרעות ועדת ההכרעה;
(6) קשיים שהתגלעו ביישום הוראות הפרק.
56.(א) הרשות תמסור דו"ח על פעולותיה לממשלה באמצעות שר האוצר ולועדה לפי דרישתם ולפחות אחת לשנה.
(ב) הרשות תמסור אחת לשנה לשר האוצר דו"ח על החברות הממשלתיות ותפרט בו לגבי כל חברה את זכויות המדינה בה, את מטרותיה העיקריות, את נושאי התפקידים בה ואת עיקרי דו"חותיה הכספיים האחרונים; שר האוצר יביא את הדין וחשבון לפני הועדה.