חומר רקע
נוסח לדיון ביום 25032008 – מעודכן ליום 24032008
נספח מס' מ-335/א'
חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' ...), התשס"ח-2008
תיקון סעיף 58
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
לעניין סעיף זה הממשלה עומדת על הצעתה המקורית ולא הועברו הצעות נוספות מטעם רשות החברות הממשלתיות בעקבות הדיון מיום 18032008
"(4א) לעניין הזמנת הרשות לישיבות דירקטוריון וועדותיו ולעניין השתתפותו של נציג הרשות בישיבה ומעמדו – סעיפים 27(ב) ו-29(ב), במידה שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות של החברה המעורבת או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים.".
גרסה חלופית
"(4א)
לעניין ישיבות הדירקטוריון וועדותיו – בחברה מעורבת שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים – יחולו הוראות אלה:
(א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם לרשות ולבעל המניות הלא-ממשלתי בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים שיהיו רשאים להשתתף בישיבה ומעמדם בה יהיה כשל דירקטור, אלא שלא ייחשבו במנין החוקי ולא תהיה להם זכות הצבעה.
(ב) הנציגים, האמורים בפסקת משנה (א), לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם יבקש זאת יושב ראש הישיבה, מנימוקים מיוחדים שירשמו בפרוטוקול; אין באמור בפסקה זו כדי למנוע מהנציגים לקבל פרוטוקול הישיבה או מידע אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה."
תיקון סעיף 59
2.
בסעיף 59ה(ג) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "שניירות ערך שלה" יבוא "שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור".
הוספת פרק ח'3
3.
אחרי סעיף 59כ לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ח'3: יישוב סכסוכים בעניני תשתיות בין חברות ממשלתיות
הגדרות
59כא.
בפרק זה –
"ועדה ליישוב סכסוכים" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב;
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת השניה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן שעיסוקה נוגע לתשתיות;
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של אחת מחברות התשתית ובכלל זה הקמת תשתיות, פיתוח תשתיות והעתקת תשתיות;
"תשתיות" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, חלוקה, הספקה, העברה או אחסון של: חשמל, בזק כהגדרתו בחוק הבזק, התשמ"ב-1982, ביוב, מים, דלקים, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב.
הקמת ועדת יישוב סכסוכים ותפקידיה
59כב.
(א) תוקם ועדה, אחת או יותר, שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית המעכבים או עלולים לעכב עבודות תשתית ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי עבודות תשתית;
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי אחת מחברות התשתית.;
(6) סכסוך אחר המעכב או עלול לעכב עבודות תשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו, תהיה הוועדה ליישוב סכסוכים מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של הגורם הנוסף כאמור, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף כאמור – אם ניתן לכך אישור בכתב, מאת היועץ המשפטי לממשלה.
מוצעת בעדיפות ראשונה הגרסה שלהלן – ובעדיפות שניה הגרסה שנכללה בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה – כלומר לא לקבוע הוראה מפורשת המתייחסת לסמכויות של רשות מוסמכת אחרת.
(ג) הוועדה ליישוב סכסוכים לא תדון ולא תפסוק בסכסוך שגוף אחר הפועל על פי דין מוסמך להכריע להחליט בו (בסעיף זה – הגוף המוסמך).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מצוי בפני הוועדה ליישוב סכסוכים, סכסוך שבסמכותה לפי הוראות פרק זה, ומצאה הוועדה כי לצורך ההכרעה בו נדרשת החלטה בענין שהגוף המוסמך מוסמך להחליט בו על פי דין, תעביר הוועדה את אותו ענין להחלטת הגוף המוסמך, אשר יחליט בעניין ויודיע לוועדה על החלטתו בתוך 30 ימים; הגוף המוסמך יהיה רשאי להודיע לוועדה כי הוא מסכים שהוועדה תדון ותחליט באותו עניין, לרבות לפי תנאים שיקבע; התקופה האמורה תוארך בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים אם הודיע הגוף המוסמך לוועדה בהודעה מנומקת כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם קבלת החלטה בעניין; החלטת הגוף המוסמך תחייב את הוועדה; לא הודיעה הרשות את החלטתה / כאמור בתוך התקופה האמורה, תהיה הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית/מוסמכת להכריע בסכסוך, לרבות בענין שהועבר להכרעת הרשות האחרת.
(ה) הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לוועדה ליישוב סכסוכים, אלא אם כן החליטה שלא לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כח1(ג), ובכפוף להוראות פרק זה.
הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים
59כג.
(א) וזה הרכבה של הוועדה ליישוב סכסוכים:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה (בפרק זה – המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–19582, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות, (בפרק זה – הכלכלן).
מוצע להותיר את תקופת הכהונה של המשפטן להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אך ראו תוספת להלן בסעיף 59כג1...
(ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה ליישוב סכסוכים שהוא המהנדס או הכלכלן או המשפטן תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות; על אף האמור רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק את כהונתו של המשפטן לפני תום התקופה אם עבר לתפקיד אחר בשירות המדינה ובשל כך אינו מתאים לשמש כחבר הוועדה.
(ג) שר האוצר ימנה מהנדס וכלכלן, והיועץ המשפטי לממשלה ימנה משפטן, הכל לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כג1, אשר יכהנו כממלאי מקום קבועים של חברי הוועדה ליישוב סכסוכים;
סייגים לכהונה וסיום כהונה
59כג1.
(א) לא יכהן כחבר הוועדה ליישוב סכסוכים-
(1) קטין, מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל;
(2) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת הכרעה;
(3) מי שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהמפורטות בסעיף 226 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע;
(4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו; לענין זה לא יראו בחבר הוועדה שהוא עובד הרשות כמי שמעצם תפקידו ברשות עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור.
(בג) חבר הוועדה ליישוב סכסוכים יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו או אם התקיימה בו נסיבה הפוסלת אדם מכהונה כחבר ועדה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) חבר הוועדה ליישוב סכסוכים שהוא המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו במסירת כתב התפטרות לשר האוצר; כהונתו תיפסק בתום שלושה חודשים מהגשת כתב התפטרות אם לא קבע שר האוצר מועד מורדם יותר.
(ד) חבר הוועדה ליישוב סכסוכים שהוא המהנדס או הכלכלן או המשפטן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, גם באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר3;
(21) לדעת יושב ראש הוועדה ליישוב סכסוכים, נבצר ממנו דרך קבע , לדעת שר האוצר בהתייעצות עם יושב ראש ועדת הבוררות, למלא את תפקידו;
(3) יושב ראש הוועדה ליישוב סכסוכים, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מצא שהוא אינו ממלא את תפקידו כהלכה;
(4) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית לפי הוראות פרק ג'.
החלטה בענין סיום כהונה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב ולאחר שניתנה לחבר הוועדה הזדמנות להביא את טענותיו בענין בפני יושב ראש הוועדה ליישוב סכסוכים.
הוספת סעיף קטן זה מיועדת למצב שבו יוחלט שסעיף קטן (ד) חל גם על המשפטן
אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע מהיועץ המשפטי לממשלה להפסיק את כהונתו של המשפטן אם אינו מתאים עוד לשמש כחבר הוועדה משום שעבר לתפקיד אחר או מטעם אחר.
ניגוד ענינים בסכסוך מסוים
59כג2.
חבר הוועדה ליישוב סכסוכים לא ישתתף בדיוני הוועדה בעניין סכסוך מסוים אם הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו הנוגעים לאותו סכסוך.
גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדה ליישוב סכסוכים
59כד.
חבר הוועדה ליישוב סכסוכים שהוא המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של הוועדה, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
סדרי עבודת
הוועדה ליישוב סכסוכים
59כו.
(א) הוועדה ליישוב סכסוכים תתכנס אחת לשבועיים לפחות, ככל שמצויים בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית להיעזר ביועצים ומומחים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שמצוי בפניה.
(ג) החלטותיה של הוועדה ליישוב סכסוכים יתקבלו ברוב דעות החברים בה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הועדה.
(ד) הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים הנדרשים לה לצורך ההכרעה בסכסוך לפי הוראות פרק זה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
(ה) הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית להטיל על הצדדים את הוצאות הדיון, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר עדים, מומחים ויועצים, לפי שיקול דעתה.
(ו) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין לוועדה ליישוב סכסוכים; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.
פנייה לוועדה ליישוב סכסוכים
59כז.
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדה ליישוב סכסוכים, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהוועדה מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה ובלבד שחלפו 15 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדה ליישוב סכסוכים אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר - 30 ימים מיום מתן ההודעה כאמור; פנתה חברת תשתית לוועדה ליישוב סכסוכים כאמור בסעיף קטן זה תעביר במועד הפנייה, העתק מפנייתה לצדדים האחרים לסכסוך, לשר האוצר, לשרים האחראים על עניינן של חברות התשתית שהן צדדים לסכסוך, ואם יש רשות המוסמכת על פי דין לפקח על פעולתה של חברת תשתית שהיא צד לסכסוך, בעניין הנוגע לסכסוך, גם לרשות כאמור.
(ב) ראה השר האחראי על ענייני חברת תשתית או שר האוצר כי קיים סכסוך שהוועדה ליישוב סכסוכים מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה רשאי הוא לפנות, בכתב, אל הוועדה ליישוב סכסוכים בבקשה שתפסוק בסכסוך, ובלבד שחלפו 30 ימים מיום שהודיע השר לחברות התשתית בהודעה בכתב, על כוונתו לפנות לוועדה כאמור, אם לא יפתרו את הסכסוך ביניהן בתוך 30 ימים.
הועבר לסעיף שעניינו תפקיד הוועדה ליישוב סכסוכים
(ג) פנו חברת תשתית, שר האוצר או השר האחראי על ענייני חברת תשתית לוועדת הבוררות בהתאם להוראות סעיף זה, תהיה לוועדת הבוררות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין חברות התשתית, אלא אם כן סירבה ועדת הבוררות לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כט(ד).
אי-עיכוב ביצוע עבודות תשתית
59כח.
הובא לפני ועדת הבוררות סכסוך הנוגע לתשלום בעד עבודות תשתית, לא יעוכב ביצוע עבודות התשתית בשל הסכסוך הנוגע לתשלום או בשל הבאתו לפני הוועדה.
סמכויות הוועדה ליישוב סכסוכים
59כח1.
(אב) מצאה הוועדה ליישוב סכסוכים כי גורם נוסף שאינו חברת תשתית הוא צד לסכסוך בין חברות תשתית המצוי בפניה, כולו או חלקו, תפנה אל אותו גורם על מנת לברר אם הוא מסכים שהחלק בסכסוך הנוגע לו יוכרע על ידי הוועדה ליישוב סכסוכים, ותקצוב מועד לתגובתו באותו ענין; התקיים האמור בסעיף קטן זה יהיה המועד להכרעת הוועדה ליישוב סכסוכים, כאמור בסעיף 59כט, 45 ימים מהמועד שבו ניתנה הסכמתו של אותו גורם או הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, לכך שאותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף יידון לפני הוועדה ליישוב סכסוכים או מתום המועד לתגובתו של הגורם הנוסף באותו ענין.
(ב) מצוי בפני הוועדה ליישוב סכסוכים סכסוך שבסמכותה הנוגע להיקף התשלום בעד עבודות תשתית או למועד התשלום בלבד, רשאית הוועדה להורות, בטרם תיתן את הכרעתה הסופית בסכסוך, כי ביצוע עבודות התשתית לא יעוכב, ולהטיל את ביצוען על אחת מחברות התשתית או על שתיהן.
(ג) הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית להחליט שלא לפסוק בסכסוך המצוי בפניה אם סברה שאינו מתאים להידון בפניה, בין היתר, בשל היקפו המצומצם או בשל חלקם של צדדים שלישיים בסכסוך, ובלבד שרוב חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה הסכימו לכך; החלטת הוועדה ליישוב סכסוכים לפי סעיף קטן זה תהיה בכתב ותינתן בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר מביניהם, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה מיד לאחר קבלתה.
(ד) הוועדה ליישוב סכסוכים רשאית לתת תוקף של הכרעה סופית לפשרה שכל הצדדים לסכסוך הסכימו לה.
הכרעת הועדה ליישוב סכסוכים
59כט.
(א) הוועדה ליישוב סכסוכים תכריע תפסוק בסכסוך המצוי בפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות העניין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כז; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) הוועדה ליישוב סכסוכים תכריע בסכסוך בדרך הנראית לה יעילה, הוגנת וצודקת, בנסיבות העניין, בהתחשב, בין היתר, בדין החל ובטובת הציבור; הכרעת הוועדה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג) הוועדה ליישוב סכסוכים תיתן דעתה בהכרעתה, בין היתר, לזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהסכסוך ביניהן מצוי לפניה.
(ד) דינה של הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים שלא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור במועד הקבוע לכך או שלא ניתנה לגביה רשות ערעור, כדין פסק דין סופי של בית משפט.
ערעור מינהלי
59כט1.
(א) הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט לעניינים מינהליים.
(ב) בקשת רשות לפי סעיף זה תוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת הכרעת הוועדה; ניתנה רשות ערעור יראו את כתב הבקשה ככתב ערעור.
שינוי התוספת הראשונה
59ל.
שר האוצר רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם השר האחראי על עניניה של החברה הממשלתית או חברת הבת הממשלתית נשוא הצו, להוסיף חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק ממנה חברה המנויה בה."
תיקון סעיף 60
4.
בסעיף 60א(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (5), בכל מקום, אחרי "בתוספת" יבוא "השניה";
תיקון התוספת
5.
בתוספת, במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שניה
(סעיף 60א)
גופים אחרים שהוקמו בחיקוק"
הוספת תוספת ראשונה
6.
לפני התוספת השניה יבוא:
"תוספת ראשונה
(סעיף 59כא)
חברות תשתית
1. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ;
2. נתיבי איילון בע"מ;
3. כביש חוצה ישראל בע"מ;
4. רכבת ישראל בע"מ;
5. נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ;
6. נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ;
7. נמל אשדוד בע"מ;
8. נמל חיפה בע"מ;
9. נמל אילת בע"מ;
10. מקורות חברת מים בע"מ;
11. חברת חשמל לישראל בע"מ;
12. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ;
13. קו מוצרי דלק בע"מ;
14. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ."
תיקון חוק בית משפט לענינים מינהליים
7.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ..בתוספת השניה בסופה יבוא:
"14. ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי סעיף ...לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975."
חובת דיווח - הוראת שעה
(אולי ישולב בפרק ח'3 עצמו)
8.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד שלוש שנים מיום תחילתו, תגיש הרשות באמצעות שר האוצר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע הוראות פרק זה; הדין וחשבון יכלול, בין היתר, התייחסות לאלה:
(1) הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים או הוועדות ליישוב סכסוכים שהוקמו;
(2) הסכסוכים שהובאו בפני הוועדה ליישוב סכסוכים;
(3) סכסוכים שהוועדה החליטה שלא לפסוק בהם;
(4) משך הזמן שנדרש להכרעה בסכסוכים, אם הוכרעו;
(5) ערעורים שהוגשו על הכרעות הוועדה ליישוב סכסוכים;
(6) קשיים שהתגלעו ביישום הוראות הפרק.