חומר רקע

ח"כ בני אלון, יו"ר -   פעילות ועדת המדע + חוק המידע הגנטי למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, ובכולל ”האידרא” ברמת הגולן, סמיכות לרבנות בכנסת ה – 17: יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חבר בוועדה לקידום מעמד האישה חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה חבר בוועדה לפניות הציבור חבר בוועדה מיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה ממלא-מקום בוועדת החוץ והבטחון תפקידים בשדולות: יושב-ראש השדולה בכנסת לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם חבר בשדולה החברתית חבר בשדולת ירושלים חבר בשדולה לבריאות הציבור עבודות מחקר של מדענים צעירים: דיקלה גלברד מאשדוד, תלמידת התיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, חקרה את תופעת המיקום הכפול של חלבון הפומראז, שהוא חלבון הממוקם ביותר ממדור תאי אחד אך מקודד ע"י גן אחד בלבד. החלבון הייחודי ממוקם בכל האורגניזמים האאוקריוטים (בעלי גרעין תא), הן במיטוכונדריה והן בציטוזול, שם תפקידו נותר עד היום בגדר שאלה ומלמד על יתרון אבולוציוני ועל תפקידו הפיזיולוגי ההכרחי בתא. בעבודתה ביקשה דקלה לאפיין את המנגנון התאי המאפשר לחלבון להגיע לשני המדורים. לדבריה: "פענוח מנגנון ההתפלגות הייחודי של חלבון הפומראז יוכל לשפוך אור על מחלות הנובעות ממיקום לא תקין של החלבון וישפר את הבנתנו לגבי התפלגות של חלבונים נוספים המקוּדדים ע"י גן יחיד". יבגני קינר מירושלים, תלמיד מכללת אורט גבעת רם, חקר את השימוש בתאי גזע מזנכימליים לשם תרפיה תאית. יבגני, אשר זכה במקום השני בתחרות בשנה שעברה, על עבודה בנושא ריפוי גנטי של סרטן ע"י השתקה ממוקדת של הגן המסרטן H19, התמקד השנה בתופעת המיקרואנקפסולציה (כליאה של תאים בממברנה פולימרית חדירה למחצה), המאפשרת מחד בידוד של תאים מסוימים מהסביבה, ומאידך אספקה סדירה של פקטורים תֶּרָפּוֹיְטִים (מרפאים) כמו אינסולין לגוף. יבגני עקב אחר תכונותיהם הייחודיות של תאי גזע מזנכימליים, ומצא שהם אינם עוברים דיפרנציאציה ספונטנית, מדכאים את מערכת החיסון ובמקביל מצליחים לחיות ואף לשגשג בתוך המיקרוקפסולות. בנוסף הראו תאים אלה תגובה דלקתית חלשה יותר לעומת תאים אחרים.    להערכתו של המדען הצעיר: "התקדמות בתחום זה עשויה להוות פריצת דרך מדעית ברפואה ולאפשר מענה לא רק למחלות אנדוקרניות כמו סוכרת נעורים, אלא גם לדחיית שתלים ואף לסרטן". הדר מזיג, המתגוררת בצור יגאל ולומדת בתיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, חקרה את נושא מיפוי תפקוד גנטי כבסיס למניעת וריפוי מחלות, בשיטת KnockDown. בעקבות המדענים הישראלים מהטכניון, זוכי פרס נובל לכימיה, על גילוי מערכת שתפקידה לאתר ולבקר חלבונים פגומים בתא, חקרה הדר את הגן β-TrCP, שהוא חלבון מבקר במערכת, האחראי לשמירת תקינותה של קבוצה רחבה של חלבונים, אותם הוא קושר ושולח להשמדה כאשר הם פגומים. המחקר התמקד בניסיון להשתיק את הגן ע"י שימוש בשיטה זוכת הנובל KnockDown, לבחון את השפעת ההשתקה על תפקוד האורגניזם, ובכך לפענח את תפקיד הגן. לדברי הדר: "גילוי תפקודו המדויק של β-TrCP יכול לשפוך אור על הדרך בה הוא מבקר כל סובסטרט (חלבון המבוקר על ידו, המעורב בתהליכים תאיים שבהשתבשותם נוצרות בגוף מחלות שונות ובעיקר סוגי סרטן שונים) ומה חלקו בתהליך היווצרות מחלה כלשהי. מחקרים עתידיים שיכללו מיפוי כוללני של תפקודי הגן, יסייעו לגלות כיצד ניתן לרפא ואולי אף למנוע מראש, מחלות קשות רבות בעזרת טיפול גנטי". קובי לבנזון, המתגורר בראשון לציון ולומד בגימנסיה הריאלית ע"ש א' קררי בעיר, ניתח את תהליך הקישור בין חלבונים, אבני היסוד מהם מורכב כל אורגניזם חי, לכדי יצירת קומפלקס (מבנה חלבוני רביעוני). במחקרו, שהתבסס על החלבונים Blip ו Erk 2, המשתתפים בתהליכים חיסוניים, הצליח קובי לגרום לשני החלבונים, שאינם נקשרים באופן טבעי, להיקשר באופן וירטואלי לקומפלקס יציב בעל אנרגיה מתאימה לקישור. במסגרת המחקר, שהתבצע באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות וחדשניות של עיצוב מבני ובעזרת אלגוריתמים המבוססים על פונקציות אנרגיה לחישוב האנרגיה הכימית, בחן קובי את שני הקריטריונים המרכזיים אשר משפיעים על יכולתם של שני חלבונים להיקשר תלויה: מבנה מרחבי מתאים ואנרגיית הקשרים הכימיים בין חומצות האמינו, הנמצאות באתר הקישור של החלבונים. את המודל שיצר, ניתן יהיה לפתח וליישם גם לגבי חומרים אחרים בטבע. לדברי קובי: " הבנת תהליך הקישור בין החלבונים תסייע, בין השאר, בהתאמת שתלים מתאימים לחולה הנזקק להם, ותאפשר דחייה מינימאלית של שתל בגוף חולים". יגאל נזר, אף הוא תושב ראשון לציון ותלמיד הגימנסיה הריאלית ע"ש א' קררי בעיר, ערך עבודת מחקר בנושא הקשר בין פוליאמינים לבין גדילה תאית - אחד מתהליכי החיים הבסיסיים ביותר. פוליאמינים הינם שרשראות פחמניות בעלות תפקיד מרכזי בתהליך גדילה וחלוקה של תאים תקינים וממאירים, אשר ריכוזם מפוקח בקפידה ע"י מנגנונים מורכבים, אחד מהם - החלבון Antizyme Inhibitor (AzI). במהלך המחקר הוחדרו הגן AzI ואחריו גן מדווח, המשובטים לפלסמידים, לתאי עור של עכבר, בשיטה של טרנספקציה (החדרת מקטע גנטי זר לתא) ונבחנה השפעת התאים על ביטוי החלבון AzI. המחקר העלה, שהחומרים: סרום ו- Epidermal growth factor מביאים לעלייה בביטוי של AzI - שתפקידו הוא תפקיד של בקרה חיובית על רמות פוליאמינים בתא, ובנוסף זוהה רצף ספציפי באזור הבקרה של הגן AzI, אשר מגיב לסימני הגדילה הנמצאים בסרום התא. להערכתו של יגאל: "תוצאות המחקר זה מקרבות את היום בו ניתן יהיה לפתח תרפיות אנטי סרטניות, ספציפיות ובטוחות, המבוססות על פוליאמינים". רביד בן-אבו, תושבת צפת, הלומדת בתיכון למדעים ולאמנויות ירושלים, חקרה את השפעתה של דלקת על תהליך הרגנרציה (התחדשות) של תאי β בלבלב: ממחלת הסוכרת לסוגיה השונים סובלים כיום כ- 200 מיליון איש ברחבי העולם, ובמסגרת המאמצים למצוא מרפא למחלה, מצויה גם האפשרות לטיפול רגנרטיבי לשיקום ולהתחדשות תאי β בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין. מטרת המחקר שערכה רביד היא לפתח טיפול רגנרטיבי לתאי β הפגומים בקרב חולי סוכרת: על בסיס מודל המדמה סוכרת בעכברים מצאה רביד שקיימת מעורבות של דלקת ברקמה בתהליך ההתחדשות של תאי β בלבלב. עוד נמצא, שמתן תרופה אנטי - דלקתית בשלב התגובה המידית לאחר קרות הנזק, תורם באופן חיובי להתחדשות של תאי β - ממצאים השופכים אור נוסף על מנגנון ההתחדשות של תאי β לצורך קידום דרכי הריפוי לסוכרת. ח"כ יוחנן פלסנר – הממשק בין עולם התוכנה לעולם העסקים תואר ב.א. בהצטיינות בכלכלה וב”תכנית אמירים למצטיינים” באוניברסיטה העברית תואר מ.א. עם התמחות בכלכלה פוליטית ובלימודי ביטחון מבית הספר לממשל של אוניברסיטת הרווארד בארה”ב. בכנסת ה- 17: חבר בועדת הפנים והגנת הסביבה חבר בועדת המדע והטכנולוגיה חבר בוועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים חבר בוועדה לפניות הציבור חבר בוועדה לזכויות הילד ממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון עבודות מחקר של מדענים צעירים: נועם גביש, תושב חיפה הלומד בבית הספר הריאלי העיברי בעיר, כתב עבודה מעניינת בנושא הגורמים לכשל בחשיפת שבירתו של הצופן הגרמני (האניגמה) במלחמת העולם השניה. בעבודתו בחן נועם את יסוד המודיעין התקשורתי במלחמת העולם השניה, שתרם רבות לניצחון בנות הברית במערכה, באמצעות ציתות לתשדורות הגרמנים. עבודת המודיעין הביאה לפיצוח צופן האניגמה הגרמני, ששירת אף את דרגים הגבוהים, וממנו הפיקו בנות הברית מידע חיוני ומכריע. מחקרו של נועם מתחקה אחר הסיבות לכשלון המודיעין הגרמני, ובהן: מאמצים רבים של בנות הברית להסתיר זאת ולהונות את הגרמנים לצד כשלים של הגרמנים בדרך ניתוח המודיעין, שנבעו מגורמים תרבותיים וממאפיינים ארגוניים. לדברי נועם: "חשיבותו של המחקר היא רבה בהיבטי איסוף וניתוח חומר מודיעיני, וביניהם: כיצד לנתח את המידע? אילו צורות חשיבה מועילות לכך? מה משפיע עליהן? ובאיזו דרך ניתן לשבש את מאמצי המודיעין של האויב?" לירון מנשה מאשקלון, תלמידת מקיף עירוני ד' ע"ש רבין באשקלון, חקרה את הקשר בין התנדבות בקהילה לבין מסוגלות עצמית. את נושא העבודה בחרה בעקבות פעילותה בארבע השנים האחרונות במסגרת תנועת הנוער העובד וכיו"ר מועצת הנוער העירונית באשקלון, עיר מגוריה.   לירון מעידה על שינויים ותמורות משמעותיים שחלו בה בזכות ההתנדבות והעשייה הקהילתית: מילדה מופנמת ושקטה הפכה לנערה כריזמטית ודעתנית, המייצגת ומנהיגה בני נוער בגילה. בעבודתה בחנה לירון את הקשר שבין נתינה לכלל לבין העצמה אישית, על רקע העובדה שמסוגלות עצמית היא אמונת הפרט ביכולתו לבצע משימה מסוימת ואילו התנדבות היא פעולה הנעשית על ידי אדם למען הכלל, ללא רצון לקבל תמורה כלשהי. המסקנות אליהן הגיעה במחקרה, הן שלבני נוער מתנדבים יש מסוגלות עצמית גבוהה בתחומים הקוגניטיביים וההתנהגותיים יותר מבני נוער שאינם מתנדבים, וכן שהמתנדב, במקביל לתרומתו לסביבה, מועצם כפרט באמונתו בכוחו ובכישוריו, לצד רכישת כלים להתמודדות עם אתגרי החיים. אמיר ששון מירושלים , תלמיד תיכון אור סטון בשכונת רמות, כתב עבודה בתחום מדעי החברה, החוקרת את תופעת המהפכה החוקתית בעקבות שני חוקי היסוד שנחקקו בשנת 1992, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. במחקרו בחן אמיר שתי סוגיות מרכזיות הקשורות לנושא דת ומדינה: גיוס בחורי ישיבה ו"מיהו יהודי", וגילה חדשנות בכך שהתבסס הן על חומר מקיף (ניתוח פסקי דין, מאמרים, ספרים וראיונות עם משפטנים ורבנים) והן בכך שבחן סוגיות אלה לאורך ציר הזמן: לפני קבלת החוקים, אחריהם ובימינו. המסקנה אליה הגיע אמיר, היא כי התופעה המוכרת כ"מהפכה החוקתית" אכן התרחשה והשפעותיה נרחבות וניכרות הן ביחס לציבור הישראלי והן ביחס לשחקנים הפוליטיים הכנסת והממשלה, ובנוסף, מצא שחל גידול משמעותי בעוצמתו של בית המשפט העליון (בג"צ) ביחס לשחקנים הפוליטיים האחרים. לב ז'יבייב מירושלים, תלמיד מכללת אורט גבעת רם, חקר את דמותו ההיסטורית של דרקולה, שהיא פחות מוכרת מדמותו בספרות ובקולנוע כערפד צמא דם. בעבודתו בחן לב את סיפור חייו של ולאד ה-III, דרקולה, הזכור בהיסטוריה כבעל הכינוי המצמרר "המשפד", שהיה נסיך ומצביא ואלאכי (רומניה בימינו) בעל דימוי מפלצתי באמצע המאה ה-15, בתקופת היריבות והמלחמות בין הנצרות לאיסלאם. בדרכים ושיטות לחימה שהפכו חלק מהפולקלור, ייצב דרקולה את ארצו, הוביל קרבות מזהירים נגד התורכים העות'מנים והפך לגיבור לאומי ברומניה. לב בחן כיצד דמות היסטורית ממשית הפכה לדמות בדויה ואיך אירע מהפך קיצוני זה בתודעת האנושות והספרות? מסקנות מחקרו הן שדרקולה העומד מאחורי המיתוס הוא אכן בן - אנוש בשר ודם, וכי אין המדובר במפלצת סדיסטית אלא בקורבן לעלילות פוליטיות בחייו וליד המקרה מאות שנים לאחר מותו, כשהסופר בראם סטוקר שינה את משמעות שמו לנצח. אמי שמיר, תלמידת בית הספר המקיף בית ירח המתגוררת בגינוסר, ערכה מחקר ספרותי בעל גוון היסטורי בנושא שיקספיר בראי ההיסטוריה. אמי חקרה תופעה מעניינת של השימוש שעושים מחזאים ביצירותיהם כדי לבקר את השלטון ולדון בנושאים שעל סדר היום הציבורי כשיצירותיהם משמשות להם שופר לביטוי השקפותיהם, ובחנה בהקשר זה את גדול המחזאים של כל הזמנים - שיקספיר. בין מחזותיו המפורסמים חקרה אמי סוגה (ז'אנר) שלא היה מוכר בתקופת יצירתו (1616 - 1564) - "המחזה ההיסטורי". ז'אנר זה הוא מעין מסמך היסטורי שעליו חלים כל החוקים של הטקסט הספרותי ובו עשה שיקספיר שימוש במחזותיו ההיסטוריים, להעברת מסרים פוליטיים ולהשגת הון פוליטי ורווח אישי. במחקרה בחנה אמי כיצד מגויסת הספרות להיסטוריה? אילו שינויים היסטוריים ערך שקספיר במחזותיו "ריצרד השני" ו"הנרי הרביעי", המספרים את סיפור הדחת המלך ריצרד ה-3 ע"י בן דודו הנרי ה- 4, ואשר מתוכם עולות הוכחות ממשיות לאי דיוק היסטורי, ומה המניעים לכך? ראייה עתאמנה עבד אלכרים, המתגוררת בכפר קרע ולומדת בתיכון ביישוב, כתבה עבודה מעניינת וייחודית בנושא יחסי נשים - גברים בכתיבתה של הסופרת הסורית היפאא ביטאר, ביצירותיה: "צל שחור חי", "מות הברבור", "השפלה" ו"זיכרונות בית-קפה". בעבודתה התחקתה ראייה אחר כתיבתה של היפאא ביטאר, רופאת עיניים ואחת הסופרות הבולטות בכתיבה הנשית בסוריה,המבקשת לעורר את תשומת לב החברה למצב האישה הערבייה ולעודד את הנשים להשתחרר מכבלי החברה הפטריארכלית. כתיבתה עוררה לא אחת תגובות חריפות אשר פורסמו בתקשורת, ובעקבותיהן ביקשה ראיה ללמוד באיזו מידה ניתן לזהות בארבעה סיפורים נבחרים של ביטאר את השתקפות אכזבתה של האישה הערבייה המודרנית מיחסו של הגבר אליה. בין מטרות מחקרה של ראייה - הגברת המודעות של נשים, כמו גם של גברים, לכבלי החברה ולאפשרות שיש לאישה הערבייה להגשים את עצמה באמצעות השכלה ועבודה, מתוך מחשבה שייתכן ועצם ההצבעה על אכזבתן של הנשים ועל תפקידו הכפול של הגבר, תתרום לכבוד הדדי ולשיתוף פעולה בין הגבר לאישה. ג'ני פריד מירושלים, תלמידת תיכון אורט גבעת רם, חקרה את נושא מודלים של תורת המשחקים, במטרה לבדוק האם המודלים התיאורטיים של תורה זו מתאימים לפתרון קונפליקטים מורכבים בחיי היומיום. המחקר העלה שקיים פער בין ההתנהגות שמנבאת התיאוריה לבין ההתנהגות של הפרטים במציאות: הפרטים אמנם התנהגו בצורה הגיונית שניתנת להסבר, אך לא בדיוק לפי התיאוריה. ג'ני מסבירה זאת בכך שהמודלים של תורת המשחקים אינם מדויקים מספיק כיוון שהם מתעלמים מהגורם האנושי, ובנוסף, שבחיים, מלבד משיקולים כלכליים, מעורבים בקבלת החלטות של פרטים גם גורמים נוספים, כגון: כבוד, הוגנות ושוויוניות, אותם היא מציעה לשלב בתיאוריה לצורך פיתוחה. נטע סנדלר, תושבת רעננה ותלמידת תיכון אוסטרובסקי בעיר, כתבה עבודת מחקר המתקשרת לאירועי שנות ה- 60 למדינה - על הדימוי של הישראלי המצוי בקרב שתי אוכלוסיות נוער: ילידי הארץ ועולים חדשים. באמצעות עריכת ראיונות והעברת שאלונים בקרב "צברים" ועולים חדשים חקרה נטע את הגורמים להבדלים בתפיסת דימוי הישראלי, ומצאה שבעיני העולים מצטייר הישראלי באור שלילי יותר. לדברי נטע: " הגברת המודעות לאופן בו אנו משתקפים הן בבית - בתוך החברה הישראלית והן בחוץ - בעולם, תוביל אותנו למעורבות חברתית רבה יותר, שתתרום לאופן בו אנו משווקים את עצמנו בקרב מדינות העולם כמו גם לשיפור תדמיתו של הישראלי בחו"ל". אייל בליצר, המתגורר ברמת - גן ולומד בתיכון אוהל - שם בעיר, בחן בעבודתו את טיבן והשפעתן של תקנות לשעת חירום בגרמניה על עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בתחילת המאה ה-20, ומה היה משקלן בתהליך קריסתה של הדמוקרטיה הגרמנית בתקופת רפובליקת ויימאר. דרך התפתחותה של גרמניה במהלך שני עשורים משמעותיים, מבעד לעיניהם של אנשים מן היישוב, מנהיגים, חוקרים והוגים, ביקש אייל לחלץ תובנות לגבי ההיסטוריה הגרמנית, אופי השלטון וההוויה האנושית ולנסות לנבא האם דמוקרטיה המחזיקה בתקנות לשעת חירום סופה להיהפך לדיקטטורה מסוכנת? ח"כ  פרופ' יצחק בן ישראל - יו"ר סוכנות החלל הישראלית. פאנל בנושא מדע חלל וביטחון למד באוניברסיטת ת”א מתמטיקה, פיסיקה ופילוסופיה (בעל תואר דוקטור לפילוסופיה, 1988). בכנסת ה- 17: יושב-ראש ועדת המשנה לבדיקת מוכנות העורף חבר בוועדת החוץ והביטחון חבר בוועדה למאבק בנגע הסמים חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה חבר בוועדה לפניות הציבור חבר בוועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים חבר בוועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין צה"ל חבר בוועדה משותפת כלכלה ומדע לעניין הגבלת הפצת פרסומות ברשתות תקשורת חבר בוועדה משותפת עבודה-מדע בהצעת חוק ניסויים רפואיים בבני אדם חבר בוועדה מיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה ממלא-מקום בוועדת הכספים ממלא-מקום בוועדת החוץ והביטחון תפקידים בשדולות יושב-ראש השדולה למען התעשיות הביטחוניות תפקיד נוסף: יושב-ראש אגודת הידידות הפרלמנטארית ישראל-הודו* עבודות מחקר של מדענים צעירים: יורי רוז'נסקי מירושלים, מתיכון אורט גבעת רם, ערך מחקר בנושא התפלגות חומר אפל וחורים שחורים סופר -מאסיביים במרכזי גלקסיות, תחום הנמצא בחזית המחקר האסטרופיזיקאי כיום. בעבודתו התבסס יורי על תצפיות, המעידות שעד כה לא נראו חורים שחורים ענקיים מחוץ למרכזי גלקסיות, בכדי לחקור את התפלגות החומר האפל ויצר מודל ממוחשב מיוחד של חור שחור המתנגש עם גלקסיה. הרצת המודל הניבה תוצאות לא צפויות, שהצביעו על כך שחורים שחורים ענקיים חייבים להיווצר במרכזי גלקסיות, קשורים באופן ישיר להיווצרותן של גלקסיות ויתכן אפילו שמהווים שלב ראשוני בתהליך זה. מסקנות מחקרו של יורי הינן משמעותיות להמשך המחקר בתחום היווצרות גלקסיות וחורים שחורים ענקיים. מקסים סבצ'נקו המתגורר בבית שמש ולומד במכללת אורט גבעת רם, פיתח רובוט הצלה ייחודי - "אזורים", המהווה פתרון אופטימלי לאיתור נפגעים במקומות בהם תנאי השטח קשים. "אזורים" מדמה רובוט עתידי שמטרתו לאתר במהירות האפשרית פצועים בשטח, באופן עצמאי לחלוטין ותוך התגברות על מגבלות שונות (פיזור אקראי של גופים, יכולת אבחנה בין פצועים לגופים אחרים, אגב התמודדות עם מכשולים, אפשרות ניווט בשיפועים שונים וכד'). הרובוט האוטונומי, שהינו בעל ערך מוסף עתידי לצבא ולכוחות ההצלה בפרט ולחברה בכלל, פותח במסגרת חוקי תחרות הרובוטים הבינלאומית RoboCup Junior Rescue 2007)) ונבנה בעבודת יד המשלבת רכיבי אלקטרוניקה, תוכנה ומערך גדול של חיישנים מתקדמים מחומרים נגישים, המסייעים לביצוע תפקידו בצורה המהירה, היעילה והטובה ביותר. לובה קויסמן וגיא נובק, המתגוררים בראשון לציון ולומדים בתיכון על"ה למדעים הרצליה, יחד עם תלמיד נוסף מבית ספרם, ארטיום בלנק, המתגורר בנצרת עילית, ביקשו לסייע לכוחות הביטחון וההצלה ופיתחו מכשיר ריגול ייחודי עם מנגנון השמדה עצמית. המכשיר נועד לשכלל ולייעל את יכולת איסוף המידע החיוני לכוחות הביטחון, תוך שמירת הערכים החשובים, כפי שמופיעים בין היתר ב"רוח צה"ל" - הקוד האתי של הצבא: ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון לצד שמירה על קדושת חיי אדם. המערכת היא ניידת - בעלת יכולת ניווט בשטח אויב בתנאי חוץ שונים (קרקע, שיפועים, מזג אויר וכד') ואפשרות לקלוט ולשדר מידע קולי וויזואלי בזמן אמת, כשהייחוד הטמון בה הוא בכך שהיא אינה אוגרת מידע, ולכן במקרה של גילוי ע"י אויב מפעילה מנגנון להשמדה עצמית! המערכת הפונקציונלית מציעה מספר יתרונות משמעותיים: היא קומפקטית, זולה באופן יחסי, קלה לתפעול ותחזוקתה נוחה. בנוסף, צורתה החיצונית (צורת צב), מאפשרת הסוואה וייעול הניידות בשטח. להערכתם של המדענים הצעירים: "המכשיר יכול לתרום רבות לחברה בכלל ולמודיעין הצבאי בפרט, ואף להציל חיי אדם". נועם גביש, תושב חיפה הלומד בבית הספר הריאלי העיברי בעיר, כתב עבודה מעניינת בנושא הגורמים לכשל בחשיפת שבירתו של הצופן הגרמני (האניגמה) במלחמת העולם השניה. בעבודתו בחן נועם את יסוד המודיעין התקשורתי במלחמת העולם השניה, שתרם רבות לניצחון בנות הברית במערכה, באמצעות ציתות לתשדורות הגרמנים. עבודת המודיעין הביאה לפיצוח צופן האניגמה הגרמני, ששירת אף את דרגים הגבוהים, וממנו הפיקו בנות הברית מידע חיוני ומכריע. מחקרו של נועם מתחקה אחר הסיבות לכשלון המודיעין הגרמני, ובהן: מאמצים רבים של בנות הברית להסתיר זאת ולהונות את הגרמנים לצד כשלים של הגרמנים בדרך ניתוח המודיעין, שנבעו מגורמים תרבותיים וממאפיינים ארגוניים. לדברי נועם: "חשיבותו של המחקר היא רבה בהיבטי איסוף וניתוח חומר מודיעיני, וביניהם: כיצד לנתח את המידע? אילו צורות חשיבה מועילות לכך? מה משפיע עליהן? ובאיזו דרך ניתן לשבש את מאמצי המודיעין של האויב?" ח"כ   ד"ר דב חנין - יו"ר השדולה הסביבתית החברתית- פאנל בנושא איכות סביבה תואר ראשון במשפטים, אוניברסיטה עברית דוקטורט במדעי המדינה, אוניברסיטת ת"א פוסט דוקטורט במדעי המדינה, אוניברסיטת אוקספורד בכנסת ה- 17: חבר בועדת הפנים ובהגנת הסביבה חבר בוועדה לזכויות הילד תפקידים בשדולות יושב-ראש השדולה הסביבתית-חברתית יושב-ראש השדולה לזכויות האדם חבר בשדולה למען ירושלים חבר בשדולה לצמצום הפערים החברתיים חבר בשדולה למען דו קיום יהודי-ערבי חבר בשדולה לבריאות הציבור עבודות מחקר של מדענים צעירים: גליה וולר מאשדוד, ניקיטה דרס מאשקלון, איגור סמצ’נקו מבאר שבע ולנה בולדירב מפתח תקווה, פיתחו מנגנון לניקוי מי בריכות דגים באמצעות גידול של צמחי מים, המציע חסכון ניכר במים! הרעיון החדשני התגבש נוכח ניסיון היום יום של התלמידים: בבית ספרם קיימת חממה גדולה לגידול דגי נוי, שממנה זורמות בכל יום כמויות גדולות של מים (כ- 2,000 ליטר בממוצע). כדי להוריד את מינון החנקות במים מחליפים מדי יום כ- 10% מתכולת כל מיכל דגים במים חדשים ונקיים, הנשפכים לביוב ומתבזבזים לשווא. כדי למצוא פתרון יעיל וחסכוני ביקשו התלמידים לפתח מנגנון לניקוי ומחזור מי בריכות דגים באמצעות גידול צמחי מים ולאתר פרמטר לניטור פעילות המערכת. במהלך המחקר גילו שאיכות המים המיוצרים על ידי מערכת הצמחים מתאימה לשימוש חוזר לצורך גידול דגים, וכן שבדיקת פוטנציאלים של חמצון-חיזור (ORP), היא מדד טוב לתפקוד המערכת, שיכול לשמש בעתיד לצורך אוטומציה של פעילותה. ניצן בן-נון וגיא הולדנגרבר ממושב יאשיה, יחד עם עידן דכנרף מכפר יונה, תלמידי קריית חינוך "מעיין-שחר" שבקיבוץ עין החורש, הגישו עבודה בנושא גידול פלנקטון למטרות חקלאות ימית אוטונומית. בעבודת המחקר הצוותית שלהם ביקשו השלושה לגבש פתרון לאוכלוסיית הדגים ההולכת וקטנה בעולם, אם בשל דיג אגרסיבי לצורכי מזון ואם בשל הזיהום והפגיעה במערכת האקולוגית. הפתרון הקיים לכך כיום הוא החקלאות הימית: כלובי דגים בים ובריכות דגים על היבשה, אשר גידולם דורש האכלה ע"י פלנקטון זעיר (עקב מפתח הפה הקטן מאוד שלהם). את הפלנקטון הזעיר קשה לגדל בשל רגישותו לכל שינוי בתאי הגידול והיות והתהליך כרוך במעקב ידני ממושך של חוקר ובדיקת דגימות, לכן כאשר החוקר מגבש תוצאות - הן כבר אינן רלוונטיות. הפתרון שמציעים ניצן, גיא ועידן הוא מערכת ממוחשבת שתעקוב אחר התפתחות הפלנקטון הזעיר בתאי הגידול שלו, ע"י עיבוד תמונה שמתקבלת מהמיקרוסקופ, ותספק למדען נתונים לגבי סוגי הפלנקטון הקיימים בדגימה. בכך יתאפשר גידול יעיל יותר של הפלנקטון הזעיר, שיוביל להתפתחות משמעותית בכל תחום החקלאות הימית. לינא ח'אלדי, תלמידת תיכון מאר אליאס במועצה המקומית אעבלין, המתגוררת בשפרעם, ערכה עבודת מחקר העוסקת בהשלכות סביבתיות מאזורי תעשיה ומלאכה על השכונות הסמוכות בשפרעם: במחקרה ביקשה לינא לבחון את עוצמת הרעש ומידת זיהום האוויר מחלקיקי אבק מרחף ושוקע המגיע מאזורי תעשיה ומלאכה והשפעתם על איכות חיי התושבים, תוך בדיקת האמצעים הננקטים על ידי המפעלים המזהמים למזעור המפגעים הסביבתיים באמצעות העברת שאלונים ועריכת ראיונות בחנה לינא את עמדת בעלי המפעלים האחראים בעירייה ותושבי העיר. ממצאי המחקר מעלים שכתוצאה מתנועת כלי רכב כבדים ומפעילות המפעלים האוכלוסייה חשופה לעוצמות רעש הגבוהות מהתקן המקובל וכי רמת זיהום האוויר גבוהה ביחס לתקנים המורשים, אך עם זאת, רמת המודעות הסביבתית של התושבים בינונית עד כדי חוסר אכפתיות! את ממצאי המחקר מתכוונת לינא להעביר לרשויות המוסמכות תוך המלצה לערוך מחקר רפואי שיבדוק את מידת השפעת המפגעים הסביבתיים על רמת בריאותם של תושבי האזור. ח"כ פרופ' אריה אלדד -   פיקוח על ניסויים רפואיים בבני אדם פרופסור לרפואה, באוניברסיטת ת”א. 1997-2000 קצין הרפואה הראשי, דרגה בשחרור - תת-אלוף בכנסת ה- 17: חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר בוועדה מיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה תפקידים בשדולות יושב-ראש השדולה לדוגמה אישית חבר בשדולה למען יש”ע חבר בשדולה למען חיילי המילואים חבר בשדולה למען רמת הגולן עבודות מחקר של מדענים צעירים: מרגריטה מוטייב מיפו ודיטה חולדרוב מאור יהודה, תלמידות תיכון הנדסאים הרצליה שליד אוניברסיטת תל-אביב, ערכו עבודת מחקר מעניינת בנושא הפסקת שימוש בתרופות של בני נוער מתבגרים חולי אסטמה. השתיים  ביקשו לעמוד על הסיבות לכך שנערים ונערות מסרבים להשתמש באמצעים למניעת התקפי אסטמה, למצוא את הקשר בין גיל ההתבגרות לשכיחות התופעה ולהציע פתרונות שיסייעו לצמצם את ממדיה. לדבריהן: "הצורך  בפרויקט הועלה על ידי מחלקת הילדים בבית החולים הדסה עין כרם, ובראשה מנהל המחלקה, פרופ' דן אנגלהרד, המלווה אותנו כאחד המנחים בעבודה. במסגרת הפרוייקט פיתחנו אמצעים טכנולוגיים להפצת ידע בנושא אסטמה וכן משאף אלקטרוני המאפשר תרגול שימוש נכון באמצעי שאיפה של תרופות, תוך בדיקה עצמית ומעקב רפואי אחר מצב המטופל - כולם חיוניים לטיפול באסטמה".  סער כהן מירושלים וזאב סולובודניק מקרית ארבע, תלמידי הישיבה התיכונית תורה ומדע, פיתחו יחד עם תלמיד נוסף מבית ספרם, מתן אלגבסי ממושב תלמים שבחבל לכיש, מכשיר מיוחד היכול לחזות התקף לב קרב - "שומר לב" - Cardio guard. ה Cardio guard הוא מכשיר הצמוד לחולה ומודד את קצב הדופק שלו באופן תמידי או רק בשעות הלילה. במידה ומזוהה שינוי מהותי בקצב הלב, משחרר המכשיר, ע"י גוף חימום מזערי, תרופה המאוחסנת בתוך מדבקה פולימרית על גוף החולה. החדשנות הטמונה במכשיר, שמיועד לסובלים מבעיות לב ולהיפוכונדרים מטבעם, היא הן בצורתו הקומפקטית והן בפיתרון הייחודי שהוא מציע. בנוסף צופים המדענים הצעירים, כי עלות פיתוחו של המכשיר נמוכה ובהתאם לכך יוכל להתאים לכל כיס וניתן יהיה לעשות בו שימוש לא רק בתחום הקרדיולוגיה, אלא גם בתחומים רפואיים נוספים. חיאל רדר מחדרה ויוגב אורנשטיין ממושב אומץ, הלומדים בקריית חינוך "מעיין שחר" שבקיבוץ החורש, פיתחו מערכת ממוחשבת לזיהוי נקודות חן מסוכנות ומעקב אחר שומות מלנומיות. מלנומה, סרטן העור הממאיר, שכיחה פחות מסוגי גידולים אחרים, אך מסוכנת ביותר. מדי שנה מאובחנים בישראל כ- 1200 חולי מלנומה, מתוכם צפויים למות בממוצע כ- 200 חולים, עקב גילוי מאוחר או אבחון לקוי של המחלה. במחקר שיש בו שליחות ובשורה מציעים המדענים הצעירים לשכלל את הבדיקה הקיימת, החשופה לשגיאות ולטעויות אנוש, בפיתוח המתבסס על מערכת ממוחשבת בעלת רמת דיוק גבוהה יותר: המערכת מבוססת על מצלמת אינטרנט פשוטה, המצלמת את השומה ומבצעת ניתוח של התמונה על פי שיטת ארבעת הגימלים: גודל, גוון, גיאומטריה וגבולות. במידה ועיבוד הנתונים יצביע על סבירות גבוהה לזיהוי שומה חשודה, תיתן המערכת התראה. בנוסף תבצע המערכת מעקב שוטף אחר הבדיקות שביצע המשתמש, באמצעות מסד נתונים רפואי בו יאוחסנו נתוני הבדיקות, לשם השוואתם מול נתוני בדיקות קודמות. המדענים הצעירים מעריכים, כי: "הפרויקט מהווה התקדמות משמעותית בתחום גילוי וזיהוי שומות סרטניות, ויוכל לשמש אבן פינה לפיתוח מערכות מורכבות יותר, שיבצעו אבחונים לנגעי עור נוספים". ענבל פליישר, אלון גלבר ורועי שחר, תושבי נתניה ותלמידי תיכון "שרת" בעיר, פיתחו מערכת ממוחשבת לאבחון פצעי לחץ והצעת דרכי טיפול בתופעה. פצע לחץ הוא איזור של נזק בעור שנוצר כאשר רקמה רכה נלחצת בין עצם לבין משטח חיצוני קשיח, למשך תקופת זמן ממושכת. הקושי הקיים כיום בבחירת הטיפול היעיל ביותר לתופעה, נעוץ בכך שכדי לזהות פצע לחץ נכונה יש לעבור התמחות, שכן מדובר בפצע מורכב בעל רמות חומרה שונות. מטרת המערכת שפותחה בעבודת צוות של התלמידים, היא לזהות ולאבחן את דרגת הפצע על ידי הפקה ועיבוד של תמונה תלת מימדית. הנתונים שמתקבלים מוזנים למערכת אשר מעבדת אותם ומציעה את הטיפול היעיל ביותר לריפוי הפצע. המערכת הייחודית מקלה על הדיאגנוזה, מקצרת תהליכים של זיהוי הפצע וטיפול בו ומיישמת שיטה חדשנית לחישוב עומק, שמתבססת על עיבוד מתמטי של תמונות המופקות משתי מצלמות. יתרונה העיקרי של המערכת הוא בכך שאינה פולשנית ומכאיבה, בניגוד למדידות ידניות שמתבצעות כיום ע"י האחיות. פידאא עסלי מכפר קרע יחד עם נוור מחאמיד ונסרין ריאד' מחאמיד מאום אל פחם, תלמידות תיכון עתיד באום אל פחם, פיתחו מערכת ממוחשבת לבקרת חדרים נקיים בבתי חולים. המדעניות הצעירות חקרו את התופעה המדאיגה של חולים המאושפזים בבתי חולים ונחשפים לסכנת הידבקות בזיהומים ומחלות בשל חיידקים עמידים שמתרבים בבתי החולים - סכנה הנשקפת לכל החולים המאושפזים אך בעיקר לבעלי מערכת חיסון מוחלשת שאינה יכולה להתגבר על זיהומים אלה. בהיבטים מספריים מדובר בתופעה בהיקף נרחב: עפ"י סקר ארגון הבריאות העולמי משנת 2006, ב- 55 מרכזים רפואיים בעולם סובלים בכל רגע נתון למעלה מ- 1.4 מיליון אנשים מזיהומים בהם נדבקו במהלך אשפוז בבתי חולים. במדינות פחות מפותחות שיעור ההדבקה גבוה פי שניים עד עשרה. בארץ, זיהומים גורמים למותם של כ- 4000 עד 5000 מאושפזים מדי שנה. במסגרת המחקר ביצעו פידאא, נוור ונסרין ריאד' ניסויים וסקירות של חדרי בידוד (חדרים נקיים) במחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים תל השומר ותכננו מערכת בקרה ממוחשבת שתפקידה לשמור על אוויר נקי ככל האפשר בחדרים ולמנוע יציאת אוויר מזוהם מחדרי החולים לשאר המחלקות בבית החולים. המערכת מבוססת על גילוי כמות הזיהומים בחדרי הבידוד והחלפת אוויר בהתאם לכמות הממצאים. איימן מחאגנה מאום אל פאחם, יחד עם אחמד אגבאריה ומוחמד מחאגנה ממוסמוס, תלמידי תיכון עתיד באום אל פחם, פיתחו מערכת ממוחשבת המדמה את תופעת הפרכוס. מטרת הפרויקט היא לדמות את תופעת הפרכוס, שהינה תולדת פגיעה במערכת העצבים המרכזית של החולה, הגורמת לתנועה בלתי נשלטת באיברים שונים בגוף, באמצעות בובה ממוחשבת ומשוכללת. בובות מסוג דומה מצויות כיום בשימוש רפואי (במרכז הסימולציה הרפואי בבית חולים תל השומר לדוגמה) אך להן מספר חסרונות, הנובעים מכך שניתן לשלוט בהן רק בצורה ידנית, התדר והעוצמה שלהן קבועים והן חשופות לתקלות. הפיתוח החדש מציע שליטה ובקרה ממוחשבת בתדר ובעוצמת הפרכוס: המשתמש יוכל להקליד את עוצמת ותדר הפרכוס הרצויים, והבובה שבנו אחמד,איימן ומוחמד תגיב בהתאם בדימוי תופעת הפרכוס בגפיים ובראש. להערכת צוות המדענים: "הפרויקט שפיתחנו תורם רבות לרפואה, בעיקר בשלב הניסויים והתרגולים, כהכשרה אופטימאלית להתמודדות עם התופעה בזמן אמת, ויוכל לסייע באופן משמעותי להגברת היעילות בטיפול הולם בחולים עם פגיעה במערכת העצבים המרכזית". יואנה ברטמן, עופר אלייז'ה ולירון פינטו, המתגוררים בלוד ולומדים במקיף שש שנתי למדעים ואומנויות ע"ש מקסים לוי בלוד, פיתחו מערכת ממוחשבת להתאמת גרב לחץ, שמטרתה לחסוך בכוח אדם מטפל בבתי חולים ולהפחית את הוצאותיו הכספיות של המטופל. גרבי לחץ ידועות כיום כאחד הכלים לטיפול במחלות ורידים שונות בגפיים התחתונות. התאמת הגרב למטופל מתבצעת בשני שלבים- דיאגנוזה של רופא ומדידות פיזיות ע"י אחות. החידוש הטמון במערכת שפיתחו יואנה, עופר ולירון, הוא בכך שהיא מבצעת את המדידות באופן ממוחשב באמצעות מצלמות ולאחר מכן מעבדת את הנתונים ומתאימה את הגרב למטופל באופן אוטומטי. בכך תורם הפיתוח החדש הן לדיוק רב יותר בהתאמת הגרב והן לחסכון בכח אדם מטפל. לדברי השלושה: " מטופלים רבים כיום נוטים לוותר על התאמה ע"י אחות בשל זמן ההמתנה הארוך ומעדיפים לקנות גרב לפי הערכה אישית שאינה תמיד נכונה ואופטימלית, וכך אינם מתרפאים מהמחלה או גרוע מכך, אף מחמירים את המצב. המערכת שפיתחנו מאפשרת להתאים את הגרב באופן אוטומטי ללא מגע אדם, ומקצרת את התהליך, המבוצע כיום בשני שלבים, לפעולה אחת, המתבצעת על ידי הרופא עצמו".