חומר רקע
נקודות לדיון בועדת החוקה חוק ומשפט ביום י"ב באדר ב' התשס"ח (19 במארס 2008)
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ו-2006 פ/389/17 ופ/455/17
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ז-2007 פ/1856/17 ופ/2648/17
איל זנדברג, ממונה על עניינים חוקתיים, הלשכה המשפטית
א. הצעות החוק:
הצעות החוק מבקשות לקבוע, בדרכים דומות גם אם לא זהות, כי עובד אשר לא עבד ביום הבחירות לכנסת ולא הצביע, לא יהיה זכאי לשכר המובטח לו כיום לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן – חוק הבחירות). המנגנון המוצע לאכיפת ההסדר הוא שכל מצביע יהיה זכאי לקבל אישור על עצם הצבעתו ואישור זה ישמש להוכחת זכאותו לשכר מאת המעביד.
ב. עיקרי הדין הנוהג:
לפי החוק הקיים לכל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה ומעלה הזכות לבחור לכנסת. החוק לא קובע חובה להצביע ולא קובע כל סנקציה בגין אי הצבעה או בגין הצבעה ב"פתק ריק".
יום הבחירות הוא יום שבתון שמשמעותו המקובלת היא שכל מקומות העבודה סגורים וכי אסור למעביד להעסיק עובדים ביום זה. עם זאת שירותים ציבוריים מסוימים ובהם שירותי תחבורה, לפי קביעת ועדת הבחירות המרכזית, רשאים לפעול ביום הבחירות.
החוק קובע במפורש כי עובד (שהוא בעל ותק מזערי במקום עבודתו) זכאי לקבל את שכר יום העבודה כאילו לא שבת.
מי שעובד ביום הבחירות זכאי לשכר מוגדל1.
אלה הוראות החוק המרכזיות הנוגעות לענין:
חוק-יסוד: הכנסת
"10. יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם."
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969
"71א. קביעת שירותים ציבוריים
לא יאוחר מהיום ה-45 שלפני יום הבחירות תקבע הועדה המרכזית את סוגי השירותים שייראו כשירותים ציבוריים לענין סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת ואת שעות הפעלתם; הועדה תפרסם הודעה בדבר הקביעה האמורה, בדרך הנראית לה, לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות."
"136. זכות לשכר ליום הבחירות
עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילו לא שבת."
ג. הערות לדיון:
1. הזכות לבחור היא זכות יסוד המעוגנת בסעיף 5 בחוק-יסוד: הכנסת והיא מן הזכויות היסודיות ביותר במשטר הדמוקרטי. מכאן שנדרשת זהירות בעת שמעצבים הסדר חוקי שיש בו כדי להשפיע על יכולתו של כל אזרח לממש זכות זו. במיוחד יש להבטיח כי ההסדר החדש לא יפגע בשוויון בין בעלי זכות ההצבעה.
לפי הדין הקיים לכל אזרח הזכות החוקתית להחליט כיצד להצביע, קרי באיזו רשימת מועמדים לבחור, וכן הזכות להחליט אם להצביע. ניתן לראות בהצעות החוק משום הוספת מרכיב של חובה (ולו בעקיפין) לגבי ההצבעה לכנסת, שכן אי הצבעה מביאה את האזרח שהחליט לא להצביע למצב גרוע יותר ממה שהיה אילו הצביע. זהו שינוי משמעותי בדיני הבחירות ובעיצוב הזכות לבחור.
2. הצעות החוק אינן מתמודדות עם המצב המיוחד של עובד המבקש שלא להצביע ועקב שלילת השכר הצפויה לו מבקש גם לעבוד ביום הבחירות. נזכיר כי עקרון השבתון נכפה על העובדים ועל המעבידים גם יחד מכוח חוק היסוד. אין בידי העובדים החופש להחליט אם לעבוד ביום זה ומכאן קביעת המחוקק בחוק הבחירות כי שכר העובדים לא יפגע. אולם לפי ההסדר המוצע, עובד המבקש להימנע מהצבעה ומוחל על ה"הטבה" הכרוכה לכאורה ביום שבתון, לא יהיה זכאי לקבל את שכרו הגם שהוא מתייצב במקום עבודתו ומביע נכונות כנה לעבוד בתמורה לשכר. כאמור, לפי הוראת חוק היסוד יהיה מעבידו מנוע מלהעסיקו. במצב כזה צפויה להיפגע זכותו של העובד לשכר.
3. ככל שיש בהצעות החוק לגרום לכך שמקומות עבודה רבים יותר מאלה הנקובים בסעיף 10 לחוק היסוד יפעלו ביום הבחירות הרי שיש בהן לכאורה סתירה לקביעת חוק היסוד כי יום הבחירות הוא "יום שבתון". אם אין זו כוונת ההצעות שבה ועולה הבעיה של העובדים המבקשים לעבוד ולקבל את שכרם.
4. המנגנון המוצע לפיו לא יקבל שכר מי ששבת ביום הבחירות ולא הצביע חל, מטבע הדברים, רק על שכירים ואינו נוגע למשל למי שאינו עובד, גימלאי, חייל או עצמאי. הדבר משליך על מידת האפקטיביות של ההצעה כאמצעי להגדלה של שיעור המצביעים בבחירות. יתר על כן, ככל שיש בהסדר המוצע משום כפיה של חובת הצבעה הרי שההסדר חל באופן לא שוויוני על בעלי זכות ההצבעה.
5. נזכיר כי בישראל הצבעה בפתק ריק היא הצבעה פסולה. המעטפות בהן נמצא פתק ריק נספרות במנין הקולות הפסולים ואין להן השפעה על תוצאות הבחירות. יתר על כן אין ביטוי מספרי בתוצאות הבחירות לסך המעטפות שבהן נמצא פתק ריק. על כן, מי שמבקש לבטא בהצבעתו מחאה אזרחית ולא לבחור באף אחת מרשימות המועמדים, אינו יכול לעשות כן אפקטיבית באמצעות הפתק הריק.
6. לפי דברי ההסבר שלהן מבקשות הצעות החוק לעודד את האזרחים לממש את הזכות הדמוקרטית החשובה של בחירת נציגיהם לכנסת. אולם לפי המוצע בהן אישור על הצבעה ינתן גם למי ששם במעטפת ההצבעה, בכוונה ובידיעה, פתק ריק או פתק פסול אחר. כלומר ההסדר המוצע יוצר אבחנה בין עובד שהצביע הצבעה פסולה ולא נקט עמדה באשר לבחירת הנציגים לכנסת, לבין עובד אחר שנמנע אף הוא מלנקוט עמדה בענין זה בדרך של הימנעות מהצבעה. הראשון יזכה בשכר ואילו האחרון לא.
7. חוק אשר מתנה את שכר העובד בגין יום השבתון בהצבעתו צריך להתייחס גם למנגנון להבטחת זכויותיהם של עובדים שביקשו להצביע אך נסיבות שונות מנעו זאת מהם כגון מחלה, אבל או תאונה. יתכן כי המנגנונים הקיימים היום במקומות העבודה השונים להכרה בהעדרות עקב מחלה וכיוצ"ב יספקו מענה מסוים לצורך זה.
8. האם יש להרחיב את ההסדר שבהצעות החוק גם לשלילת שכר מוגדל מעובד שעבד ביום השבתון אך לא הצביע?