חומר רקע

מיסוד הזנות : בין מיתוס למציאות מחקר משווה בארבע מדינות מוקד סיוע לעובדים זרים This project is funded by the European Union כתיבה : נעמי לבנקרון עריכה : אלה קרן עיצוב כריכה : אילת גזית ' על מוקד סיוע לעובדים זרים ' ' מוקד סיוע לעובדים זרים ' היא ע מותה א-מפלגתית וללא מטרות רווח , הפועלת להג ן על זכויותיהם של מהגרי עבודה ולמ ר ג את הסחר בבני אדם בישראל , מתוך שאיפה לבנות חברה ישראלית צודקת , שיוונית ודמוקרטית ה מקדמת סובלנות והגנה על חלשים . פעילות המוקד מתמקדת במתן מידע על זכויות ב , ייעוץ וייצוג משפטי ב , הגבר ת מודעות הציבור ו בשינוי ה מדיניות ה ממשלתית במטרה למנוע תנאים של עבדות מודרנית בישראל . פעילות ' מוקד סיוע לעובדים זרים ' מתאפשרת הודות ל עבודתם של מתנדבים ו לתמיכתם הנדיבה של אנשים פרטיים וקרנות , ובראשן הקרן החדשה לישראל . מוקד סיוע לעובדים זרים ' רח נחלת בנימין 75 ,תל אביב , 65154 . טלפון 03 -5602530 ;פקס 03 -5605175 דואר אלקטרוני : il . org . hotline @ info אתר :il . org . hotline . www :// http תודות מחקר מדיניות זה נערך במימון קרן היינריך בל והאיחוד האירופי . אנו מודים לקרן בל על הסיוע הרב בתרגום מסמכים ו ביצירת קשר עם ארגונים בגרמניה . רבות וטובות תרמו למחקר זה בעצה ובתמיכה , אך כל הטעויות שלי 'ג : אן טרסמן , אביבה קובי , רותי הוסטובסקי , עדי הדר , ליסה רייכלין , נדב לוינטון , גלי כוכבי רונן , נטלי סמית , אליס נגל , אדוה כהן , מינה פשטיצקי , גל סבר , וונה הרבצטל , ריכרד ורדניג , ד" ר נורמה טארו , קטרינה קטקה , ראלף אמ לן ואורי שדה . תודה ל הילה שמיר , על תרומ ה ת הקונצפטואלית ל ניפוץ תפיסות ישנות " לד ו , ר מירב שמואלי , עידן חלילי , עדי וילינגר , אפרת רותם ושבי קורזן , על הערותיהן המועילות . תודה מיוחדת למתנדבי ' מוקד סיוע לעובדים זרים ' ולתלמידי הקליניקה למאבק בסחר בנשים מטעם האוניברסיטה העברית – על פעילותם ללא לאות למען קידום זכויות קורבנות הסחר בבני אדם . This document has been produced with the financial assistance of the European Union. The contents of this document are the sole responsibility of the Hotline for Migrant Workers and can under no circumstances be regarded as reflecting the position of the European Union. מסת ב "978-965-7422-08-3 ISBN ©כל הזכויות שמורות ל " מוקד סיוע לעובדים זרים ". נדפס ב שנת 2007 בדפוס טופ-פרינט . תוכן עניינים מבוא ................................ ................................ ...............................5 משטרים שונים ביחס לזנות ולמיסודה ................................ ...............11 זנות וסחר בנשים בישראל : בין החוק למציאות ................................ ....14 "שיהיו לה חדר , מקלחת ומגבות "- הדיון על מיסוד הזנות ......................17 ללמוד מן הניסיו ן ממדינות שמיסדו את הזנות ................................ .....21 מיסוד הזנות בנבאדה ................................ ................................ .....21 מיסוד הזנות בגרמניה ................................ ................................ ....30 מיסוד הזנות בהולנד ................................ ................................ ......40 מיסוד הזנות באוסטרליה ................................ ................................50 מיסוד הזנות : האם פתרון ? ................................ ................................59 מיסוד הזנות בישראל – האם פתרון ? ? למי ................................ .........61 סוף דבר ................................ ................................ .........................67 ביבליוגרפיה ................................ ................................ ...................69 5 מבוא כמעט בכל דיון הקשור לזנות ולסחר בנשים , מועלית ההצעה ל מסד את הזנות כ פתרון . תומכי ה רעיון טוענים ה כי מיסוד י אפשר זהו ל ת ולהרחיק מ תעשיית המין גורמים פליליים ו שמ ל , ר על זכויות הנשים ו למנוע מטרד לציבור . גם המדינה אמורה להרוויח מיס מ וי תעשיית המין . כיוון ש מדינות שו נות התנסו במיסוד הזנות , מן הראוי לקיים את הדיון הציבורי בישראל לאור ניסיונן . מחקר מדיניות זה מבקש ללמוד מהו מיסוד הזנות ומהן השלכותיו . המחקר מראה כי אין לראות ב " מיסוד הזנות " מונח הומוגני . במדינות שונות קיימים הסדרי או משטרי מיסוד שונים מאד , המשקפים תפיסות מגוונות של הזנות . לאחר שנציג את עיקרי הויכוח ביחס לגישות השונות ביחס לזנות ולמיסודה א רו סק נ , ת המצב בישראל ולאחר מכן נ בחן את הסדרי ה מיסוד ב ארבע מדינות , תוך התמקדות ב מספר מרכיבים : מדוע החליטה כל מדינה למסד את הזנות , טיבה של החקיקה הממסדת ו , כיצד השפיע תהליך ה מיסוד על כל הנוגעים בדבר - על מצבן של קורבנות סחר בבני אדם ושל נשים ו הע סקות בזנות , ה על סרסורים ו ה סוחרים ו על מצבה של ה מדינה , בעיקר מבחינה כלכלי . ת לבסוף נ בחן את השלכות המחקר על ישראל - האם יש להותיר על כנה את המדיניות הקיימת בנושא או לשנותה - ו איך . האם מיסוד הזנות יכול להיות פתרון למצב בישראל ? מחקר זה ייחודי בסוג המקורות שעליהם ה ו א מתבסס ובמגוו נם . פרט לספרות תיאורטית , נאסף מידע אמפירי ועדכני " מדו חות של רשויות ממשלתיו ו ת של ארגונים לא ממשלתיים מהולנד , גרמניה , אוסטרליה וממדינת נבאדה ב ארצות הברית . השוואה בין מד ינות שונות נועד ה ל אפשר בחינה יסודית של משטרי מיסוד הזנות בהקשריהם המקומיים : ה כלכליים ה , פוליטיים וה חברתיים-תרבותיים . הולנד וגרמניה מייצגות מדינות שכנות ה , חברות באיחוד האירופי ואשר נתוני היסוד שלהן דומים . מולן נבחרו מדינות מ יבשות אחרות ש , בהן התנאים שונים לחל וטין , ובהתאמה - גם משטר י מיסוד הזנות שלהן . ה מידע שנאסף לצורך המחקר מ שקף טווח רחב של עמדות אידיאולוגיות כלפי הזנות - מ אלה הרואים ב ה מנגנון של ניצול נשים ו השפלתן , ועד אלה הרואים בזנות עבודה ככל שאר העבודות ב . כל אחת מהמדינות שנבחנו , פנינו למומחים ול גופים ציבו ריים 6 רלוונטיים : משטרה , פרקליטות , דווח מיוחד לענייני סחר בבני אדם ו ארגוני זכויות אדם המסייעים לקורבנות סחר ו , כן ארגונים המסייעים לנשים בתעשיית המין לקדם את זכויותיהן . שלחנו להם שאלונים זהים , ובאמצעותם ביקשנו ל ן ו בח את תהליך המיסוד על כל היבטיו . נוסף על המקור ות שצוינו לעיל , המחקר מתבסס על תשובות יהם של חמישה עשר מומחים וארגונים . ה מחקר נתקל ב שורה ארוכה של קשיים . ראשית ק , שה י הש ל ג נתונים מדויקים ע ל תעשי ית המין , וזאת בשל אופייה ה של תופעה ו רצונם של ה כל מעורב ים להצניע את חלקם . קושי זה תקף גם ב מדינות ש בהן ה זנות מוסדה . למשל , בעוד שגופי ממשל נוטים להמעיט בהיק פו של הסחר בבני אדם בתחומ , ם במיוחד לנוכח ה עניין בין ה-לאומי ב , ו נשמעת טענה הפוכה כלפי ארגונים לא ממשלתיים המסייעים לקורבנות , אשר נוטים להבליט את ממדי הסחר בבני אדם כדי לה עלותו למודעות הציבור ולהאיץ ברשויות לטפל .וב1 ההערכות המספריות שיוצגו ב מחקר זה יביאו בחשבון הסתייגויות אלו . גם פענוח נתונים קיימים אינו נטול קשיים . אם מזהים עליה במספר קורבנות סחר בשנים שלאחר מיסוד הזנות אפשר לייחס אותה לגורמים כמו התמקצעות רשויות וארגונים באיתור , ן ל עליה במודעות לנושא ו ל תקציבים המוקצי ם לו . קושי נוסף במחקר נבע מכך שלא כל הגורמים נענו לפניותינו ו , בתשובותיהם של אלה ש ה ענו תגלו ל עיתים סתירות על מצב הדברים באותה מדינה , או ש היה קשה להבחין בין עובדות לדעות . שני נושאים חשוב ים לא נכללו במחקר , מכיוון שלא נמצא מידע אודותי הם : אף שבמחקרים שנעשו במק ומות אחרים נטען כי לעיסוק בזנות יש לעתים קרובות השלכות נפשיות קשות , מצבן הנפשי של העובדות בתעשיית המין לא נחקר לעומק במדינות בהן מוסדה הזנות ב . נוסף , בויכוח על אודות מיסוד הזנות נטען לעתים כי למיסוד ישנה השפעה שלילית על כל הנשים . זאת כיוון שמתן לגיטימציה לז נות מ עניק ה לגיטימציה להטרדות מיניות ולראייתן של נשים כאובייקט מיני . כיוון ש לא ניתן לבודד את 1 UNESCO, Statistical Commission and UN Economic Commission for Statisticians Europe, Working Paper No.16 , Churning out Numbers: Trafficking and Statistics, 2004. See: http://www.unece.org/stats/documents/2004/10/gender/wp.16.e.pdf 7 השפעת מיסוד הזנות מיתר ההשפעות הקיימות על נושאים אלה , המחקר לא בח ן טענות אלה . קושי נוסף בו נתקל המחקר היה היעדר הסכמ ות על הגדר ת ו של מונח ים בסיסי ים בין מדינות , שיטות משפט ואף לא בין גישות פמיניסטיות שונות . לדוגמה המונח " קורבן סחר ". לפי הפמיניזם הרדיקלי רוב הנשים העוסק ו ת בזנות ה ן קורב נות סחר , משום שלא בחרו בכך אלא אולצו לכך מתוקף נסיבות שונות ואינן עוסקות בכך באופן עצמאי , אלא , רוב ל ב , אמצעות " גורם מתווך " כמו סרסור או סו חר נשים .2 בק וטב השני מצויה גישתם של ארגוני עובדות מין , ולפיה יש בזנות ממד של בחירה , ה גם אם מצומצם . לטענתם , ניפוח מספרי קורבנות ה סחר נועד לעורר פאניקה , בעוד שבפועל , נשים רבות מעוניינות להגר למטרות זנות , אך חוקי ההגירה המחמירים מונעים זאת מהן .3 פרוטוקול האו ם " אימץ גישה הנוטה יותר ל גישה הראשונה , כאשר קבע כי עבירת סחר בבני אדם מתקיימת גם כאשר קורבן הסחר מסכים לסחר בו .4 מחקר זה מתבסס על הגדר ת פרוטוקול האו , ם" המסמך המרכזי במשפט הבינלאומי ב נושא . הבדל י ה הגדרות של " קורבן סחר " מבטא ים הבדלי גישות עמוקים ביחס לתופעת ה זנות . ההתייחסות הבסיסית כלפי הזנות היא גורם מפתח משום שהיא קובעת באיזו דר ך 2 A. Dworkin ‘Prostitution and Male Supremacy’, Michigan J. of Gender & Law, (1993), 1-12; K. Barry, Female Sexual Slavery, 1979; Idem, The Prostitution of Sexuality, 1995; J. Raymond, ‘Ten Reasons for Not Legalizing Prostitution and a Legal Response to the Demand to Prostitution’, in M. Farley ed. Prostitution, Trafficking And Traumatic Stress, 2003, p. 315-332. 3 P. Alexander ‘Feminism, Sex Workers, and Human Rights’, in J. Nagle ed., Whores and Other Feminists, 1997, pp. 83-97; L. Agustin, ‘Migrants in the Mistress's House: Other Voices in the "Trafficking" Debate’, Social Politics: Int. Studies in Gender, State and Society, 2005, 96-117; World Charter For Prostitutes' Rights, 2005, available at: http://www.walnet.org/csis/groups/icpr_charter.html; D. Gallin, Note on the International Sex Workers' Movement Global Labor Institute, 2003:, available at http://www.global-labour.org/sex_workers.htm 4 Protocol to Prevent, Suppress and Punish Trafficking in Persons, Especially Women and Children; Supplementing the United Nation Convention against Transnational Organized Crime (2000), article 3B. גם המשפט הישראלי אימץ הגדרה זו וקבע הלכה , ולפיה גם אם הביעה אישה את רצונה לעזוב את ארצה כדי לעסוק בזנות , היא תיחשב קורבן סחר . ראו בש פ "291/01 ריבאי נ ] ,י"מ ' פדאור ) לא פורסם ( 01 ) 1 ( 3 [ , ' עמ3. 8 תבחר כל מדינה לפעול : האם למסד את הזנות ואיך - אילו חוקים יח ו קקו , אילו חוקים יאכפו ב קפדנ ו ,תו . עוד לכן נסקור את התפיסות השונות . התפיסה הדתית-שמרנית רואה בזנות בעיה מוסרית , תועבה מזיקה והיא רווחת בישראל . בדיון בכנסת נענתה הצעתו של ח " כ פורז לאפשר זנות בדירות מגורים כך " איך אתם לא מתביישים ... איזו חרפה אתה מביא על בית ישראל ".5 תפיסה זו שואפת להעל ים את הזנות ותתנגד להסדר . תה בלשונו של ח" כ בניזרי : " באו אל רבי יצחק עראמה ושאלו אותו : בין כך וב ין כך יש פרוצות , אולי נעשה להן איזה מבנה מיוחד ושם יוכלו לעשות אותו דבר במקום מרוכז . ענה להם הרב תשובה פשוטה : אין עושים תקנה לפושעים ."6 בבסיס ה גישה מצויה ההנחה כי ניתן למגר את הזנות על ידי אכיפה בלתי מתפשרת של החוק הפלילי , ולכן היא נוטה ל ב ך תמו הפלל ת כל המע ורבים בה . מדיניות זו י כולה ליצור רושם ציבורי של מאבק , אך מחיר ה ה כלכלי כבד והיא לא הוכיחה יעילות ב מיגור התופעה לטווח הארוך .7 מתנגדיה טוענים כי ה הפלל ה רק גורמת לזנות לרדת למחתרת , מאלצת את ה נשים לפעול בתנאים קשים יותר וחושפת אות ן לניצול רב יותר . זנות מחתרתית גם מקשה לאתר ו לסייע לקורבנות סחר ול עוד נ שים מנוצלות בתעשיית המין .8 הפיכת העוסקות בזנות לעבריינ י ות חוסמת בפניהן את היכולת ל פנות לרשויות ול התלונן על עבירות שבוצעו נגדן , תורמת לחיזוק דימוין העצמי השלילי ו מערימה עוד קשיים על הסיכוי ל היחלצותן מהזנות . התפיסה ה ליברלית מקבלת את קיומה של הזנות , רואה בה עבודה לגיטימית ומדגישה את זכותן של נשים לבחור ל עסוק . הב תפיסה זו תציג את הזנות כ " מקצוע העתיק בעולם , " ולכן אי אפשר להיאבק בה . היא מבקרת את התפיסה השמרנית על צביעות ה ועל כך שהיא בוחרת לה תעל ם מן המציאות , וכך רק מגב ירה את ה כפייה ו ה ניצול הנלווים לזנות . התפיסה הליברלית סבורה כי מוסד הזנות נועד לספק צ ורך טבעי של גברים , שיש לתת לו מענה כל עוד זה נעשה ללא כפייה . מיסוד הזנות י צמצם פגעים ויש לו יתרונות : 5" ח כ יוסף בא-, גד מפלגת " מולדת , " בישיבה מיום 12.2.1996 , הצעת חוק העונשין ) תיקון מס ' 54 ( , התשנ "ו- 1996 ) קריאה ראשונה , ( הכנסת ה- 13 ,ישיבה מס ' 413 . 6 שם . 7 H. Reynolds, The Economics of Prostitution, 1986, p. 36. 8 M. Kandel, ‘Whores in Court: Judicial Processing of Prostitutes in The Boston Municipal Court in 1990’, Yale Journal of Law and Feminism, 4 (1992), 329-352. 9 הכניסה לזנות תיעשה ע ל ידי אנשים בוגרים , ומבחירה , ולא תוך ניצול קטינים וקורב נות סחר ; הסטיגמה החברתית הנלווית לזנות תוסר ו נשים יוכלו לחיות ללא אות קלון , המדינה ת הנה ממסים , בריאות ה ציבור ת זכה להגנה טובה יותר , ניתן יהיה ל תחום את הזנות ולהסיר מטרד לציבור ו , תנאי הנשים ישתפרו . התפיסה הליברלית התומכת בהסדרת הזנות נתמכת בישראל בידי אישים כמו כ "ח לשעבר אברהם פורז , אך בין תומכיה נמצאים גם אנשים הפועלים ב תעשיית הזנות ה , מעוניינים ל זכות ב לגיטימציה ו לפעול ללא חשש מרדיפת השלטונות .9 גם התפיסה הפמיניסטית-רדיקלית שואפת לצמצם את הזנות ךא , היא שמה במרכז את טובת הנשים . תפיסה זו רואה בזנות מנגנון של ני צול ו ד יכוי חברתי . לטענתה , רוב הנשים ו עי הג לזנות ממציאות של עוני ו אין ברירה . לפי מחקרים רבים ה , זנות היא ביטוי לטראומה שהנשים חוו בילדותן ו , העיסוק ב ה מוסיף עוד נזקים גופניים ונפשיים .10 תפיסה זו רואה בזנות מ וסד המש פיל את כל ה נשים בחברה , מש מר את דימוין כ אובייקט מיני ו מנציח את אי השוו יון בין גברים לנשים . כיוון ש תפיסה זו מ תנגדת להפללת העוסקות בזנות ותומכת בהפללת מנצליהן , היא מתנגד ת חריפה ל מיסוד הזנות , אך מסיב ות אחר ת ו מ אלה של ה שמרני . ם מיסוד הזנות משול בעיני תומכיה למתן רישיון ל נצל נשים . המיסוד ישרת את הגברים ו יחליש עוד יותר את מעמד הנשים . הוא י שאב עוד נשים לתעשיית המין ו יקטין את המוטיבציה של ה רשויות לפעול נגד ה הפר ות של זכויות אדם הנלוות לזנות . המיסוד לא י סיר את הכתם מן הז נות , אלא ירחיק אותה מעין הציבור ו יגביר את ה סכנות להן חשו פות הנשים העוסקות בזנות . הוא ירחיב את תע שיית המין י ו חזק את מעמדם של 9 כך התבטא בעל בית זונות : " כשבנאדם מרגיש שהוא צריך להתפרק , הוא בא למכון . אני לא מוצא בזה שום דבר לא מוסרי ... כל זמן שיש מיליון קליינטים בחודש ... איפה הבעיה המוסרית פה . א , "? שביט , ' נגמר הבית זונות ', מוסף הארץ , 2.11.2001 ,' עמ24 . 10 M. Farley and H. Barkan ‘Prostitution, Violence Against Women and Posttraumatic Stress Disorder’, Women and Health; 27 (1998), 37-49; S. Hunter, ‘Prostitution is Cruelty and Abuse to Women and Children’, Michigan Journal of Gender and Law, 1 (1994), 1-14; Prostitution, Trafficking and Traumatic Stress, ed M. Farley, 2003; M. Silbert and A. Pines, ‘Early Sexual Exploitation as an Influence in Prostitution’, Social Work, 28, 4 (1983), 285-289. ע. גור ' הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום אבא לימד אותי הכל בבית : ' גילוי עריות כגורם מרכזי בהתדרדרות של נשים ונערות לזנות , סמים ופשע ', הסוד ושברו : סוגיות בגילוי עריות עורכות . צ : זליגמן וז . סולומון , 2004 ,ע "ע482-457 . 10 הסרסורים והלקוחות על חשבון המאבק בנזקיה ובנפגעות ממנה .11 כשם שאין מציעים למסד תופעות פוגעניות אחרות כמו פדופיליה , כדי " לשלוט בהן , " כך גם אין למסד את הזנות . תפיסת הנשים כ עובדות מין , תומכת בהסרת מגבלות חוקיות סביב הזנות , אולם שמה דגש על זכויות הנשים כעובדות ולא על הגנת הלקוחות ורווחי הסרסורים . תפיסה זו מבקשת לכבד את בחירתן של נשים לעסוק בזנות גם אם היא נעשתה מתוך מגוון מצומצם של אפשרויות , ומעדיפה לראות במהגרות עבודה העובדות בתעשיית המין במדינה אחרת , מהגרות ולאו דווקא קורבנות סחר .12 עמדה זו תומכת בהענקת זכויות לנשים דווקא משום ש הן חשופות לאלימות וכדי שהן תוכלנה להגן על עצמן .13 בדומה לפמיניסטיות רדיקליות , נשים העוסקות ב זנות רואות את עצמן עובדות , מתנגדות למיסוד , או לפחות ל כמה מן ההגבלות הנכללות בו . למשל , הן יכולות לה תנגד להגבלת פעילותן ב ' אזורי סובלנות ' ומבקשות לבח ו ר את מקום עבודתן .14 למרות זאת , תפיסת עובדות המין מבקרת את ה פמיניזם הרדיקלי , בשל יחסו ה פטרנליסטי ל עוסקות בזנות , כקורבנות בלבד , והתעל מותו מיכולתן ל עסוק בזנות מתוך רצון והכרה מלאה . אף אם נשים אלה הן מיעוט כפי שט וענות הרדיקליות , ק גם ולו של מיעוט זה זכ אי להי שמע . הדיון על אודות ה זנות משול ל " שיח חרשים , " שבו כל תפיסה מבטלת את האחרות מ , בלי ל התייחס באופן מעמיק לטיעוני . הן היעדר ו של דיון אמיתי והתבצרות כל תפיסה בעמדת ה מונעים שיתוף פעולה בין פמיניסטיות רדיקליות לבין עובדות מין . שיתוף פעולה זה נחוץ כדי ל הבה ר י את גווני הביניים הרבים שבין קורבן סחר לבין דמות של עובדת מין בוגרת הבוחרת בזנות מתוך הסכמה . יש לזכור כי אף תפיסה בודדת אינה יכולה להכיל את מלוא המורכבות של המציאות . יש לזכור את ה מורכבות ה רבה של הזנות גם בסוגיה של ה מיסוד , ולבחון בזהירות רבה הצעות לשינוי המצב הקיים ל . כל שינוי יכולות להיות השל כות שונות , ולעתים מנוגדות , על מגוון הנשים העוסקות בזנות . 11 Raymond, ‘Ten Reasons’, p. 325. 12 Agustin, p.98. 13 P. Ostergren, Sex workers Critique of Swedish Prostitution Policy, 2004. available at: http://www.swop-usa.org/news/Swedish_critique_world_news.html 14 World Charter For Prostitutes' Rights, 2005, available at: http://www.walnet.org/csis/groups/icpr_charter.html 11 משטרים ש ונים ביחס ל זנות ולמיסודה כל מדיניות ביחס ל זנות משקפת אחת מן הת ת ו פיס לעיל , והיא מושפעת מ תנאים מקומיים : פוליטיים , כלכליים ו חברתיים ה . מדיניו ת כוללת חקיקה ו אכיפה , ואפשר ללמוד ממנה את מי היא נועדה לשרת : האם אלו הנשים העוסקות בזנות - מתוך רצון לשמור על זכויותיהן , הציבור - מתוך דאגה לבריאותו ו למנוע ממנו מטרדים , או שזוהי המדינה - המעוניינת בנתח מ רווחי תעשיית המין . על סמך חקיקה בלבד , ניתן ל הבחין בח , לוקה גסה , בין חמישה משטרים שונים . בטרם נציג אותם , נציין כי האופן שבו החוקים נאכפים מבטאים טוב יותר את המשטר מאשר החקיקה לבדה . ברוב ארצות הברית נהוגה הפללה מלאה של כל המעורבים בתעשיית המין , כולל נשים ולקוחות . אולם , בפועל מספר הנשים המועמדות לדין על זנות גבו ה לאין ערוך ממספר הלקוחות , הסוחרים והסרסורים גם יחד .15 לגליזציה חלקית י פל מ לה את המעורבים בתעשיית המין חוץ מ נשים ולקוחות . אלה יופללו רק אם עשו שימוש בקטינה , או , בחלק מהמדינות ב , קורבן סחר . לגליזציה של נשים בלבד מפלילה את כולם , כולל הלקוחות , פרט לנשים . גישה זו נהוגה בשבדיה . במשטר של לגליזציה מלאה אף גורם אינו מופלל . העבירות היחידות עליהן מ עמיד ים לדין הן אלו ה שייכות לדין הפלילי הכללי , כמו חטיפה ו אונס . גישה זו נהוגה ב- New South Wales שבאוסטרליה .16 מיסוד הזנות מתיר את העיסוק ב זנות , אך רק על פי כללים שקובעת המדינה . למעשה , המונח מיסוד הינו מונח מטעה , שכן הוא כולל שלל הסדרים . כדי להבין מיסוד במדינה נתונה יש ל נתחו ב הקשר חברתי-פוליטי-כלכלי ספציפי ה . מיסוד יכול לה יעשות ב מידות שונות של הסדרה ופיקוח , שי ש לה ן השלכות שונות על המעורבים בתעשיית המין . 15 S. Law, ‘Commercial Sex: Beyond Decriminalization’, Cal. Law Rev., 73 (2000), 527- 610. 16 J. Freeman, ‘The Feminist Debate Over Prostitution Reform: Prostitute's Right Radical Groups, Radical Feminist and the (Im)possibility of Consent’, Berkley Women's Law J. (1990), 75-109; M. Jennings, ‘The Victim as Criminal: A Consideration of California's Prostitution Law’, Cal. Law Rev. (1976), 1235-1284; R. Miller and N. Haltiwanger, ‘Prostitution and Legalization/Decriminalization Debate’, Georgetown J. Gender & Law (2004), 207- 242; J. Halley et al, ‘From the International to the Local in Feminist Legal Responses to Rape, Prostitution/Sex Work, and Sex Trafficking: Four Studies in Contemporary Governance Feminism’, Harvard J. Law & Gender (2006), p. 335-423. 12 בצד המינימליסטי מצויה לגלי זציה של הזנות ללא הסדרה נוספת , כאשר הדינים הכלליים ) דיני עבודה , חוזים ועוד ( חלים על תעשיית המין , כמו על כל עסק אחר , ללא דרישות או פיקוח נוספ ים . מנגד קיים מיסוד מרבי שבו המדינה שולטת ו מפקחת מקרוב על ת עשיית המין . בדפוס זה מופיעות ד רישות רבות ) כמו דמי רישוי , בדיקת עבר ם הפלילי של מנהל י י בת הבושת , הגבלת האזור בו הם פועלים ועוד (. נבחין בין שלושה סוגים עיקריים של משטרי מיסוד – מיסוד השם במרכז את הלקוח , מיסוד המתמקד בזכויות הנשים ומיסוד המ דגיש את האינטרס הכלכלי של המדינה , אם כי לרוב לא מדובר על דגמים " טהורים " ו כפי שנראה , הם יכולים לשרת יותר ממטרה אחת . מיסוד " צבאי " מעמיד במרכז את בריאות הלקוח ומאפיין עת ות מלחמה , כאשר המדינה דו אגת לבל יפגע כושר הלחימה של חיילי . ה במקרה הטוב , מחייב דגם זה את ה נשים ל עבור בדיקות רפואיות . במקרה הרע יוצרים " בתי בושת " שהינם למעשה מחנות אונס . הנשים , אשר נמנות לרוב על אוכלוסיית האויב , נחטפות , נכלאות , ונכפות לעבור בדיקות ולעתים גם עיקור ו הפלות . במלחמת העולם השנייה פיתחה יפן מערכת מעין זו של בתי בושת בהם נאנסו בעיקר נשים קוריאניות .17 מחקר זה לא יעסוק ב מיסוד . זה מיסוד " קפיטליסטי-אינסטרומנטלי " מתמק ד במאמצי המדינה לגרוף לעצמה רווחי ם תעשיית המין . מיסוד מעין זה יוביל להענקת רישיונות לבתי הבושת ולא לנשים , ו הזנות תהיה חוקית רק בבתי הבושת . המדינה תתערב מעט במתרחש ב הם , מתוך הנחה שמדובר בתחום הסכמתם של צדדים בוגרים להסכם עסקי . המדינה מרוויחה מס ים וגובה כספי ם על " שירותים " כמו הענקת זיכיון לבית הבושת , הנפקת כרטיס י עובד ו חידוש ם מדי שנה ועוד . מיסוד כזה דוחק הצידה את זכויות הנשים ומגן על רווחיה ם ועל זכותם הקניינית של המדינה ומנהלי בתי הבושת . סוג מיסוד זה מיוצג במחקר ב נבאדה ו במדינת ויקטוריה שב אוסטרליה . 17 S. Jenkins-Vanderweert, ‘Seeking Justice for Comfort Women’, North Carolina Journal of International Law & Commercial Regulation, 27 (2001), 141-183; S. Park, ‘Broken Silence: Redressing the Mass Rape and Sexual Enslavement of Asian Women by the Japanese Government in an Appropriate Forum’, Asian-Pacific Law & Policy Journal, 3, (2002), 22-55. 13 מיסוד " דמו קרטי " עושה דה-קרימינליזציה של בתי הבושת והסרסורים ם שו במרכז את זכויות הנשים העוסקות בזנות . מטרתו היא ל י הענ ק ל הן זכויות כ מ ו ביטוח בריאות , פיצויי פיטורין ופנסיה . הנחת המוצא שלו היא ש אפשר להיאבק בזנות ולצמצם אותה , אך לא להעלי ם אותה . מיסוד זה ו אינ מתייחס ל זנות כ אל עבודה רגילה הנעשית מבחירה , אולם הוא מ בקש ל כבד את שיקול דעתן של הנשים ול ן הג על זכויותיהן . האישור לעסוק בזנות ניתן לנשים עצמן ו , הן רק נדרשות להיות מעל גיל מסוים ולשהות כדין במדינה . מיסוד זה מטיל הגבלות ייחודיות שאינן קיימות ביחס למקצועות אחרים , ובעיקר ת יחום לאזורים ושעות עבוד . ה למיסוד זה מיוחסים כמה יתרונות ובהם : הסרת הסטיגמה החברתית מן הזנות , רווח למדינה , הגנה על בריאות הציבור , מניעת מטרד , ים הרחקת בתי הבושת מאזור י מגורים ו שקיפות המונעת פעילות של עבריינים ב תחום . כן נטען שביקורת סדירה של ה משטר ה בבתי בושת ת נע ומ זנות בכפיה , זנות של קטינים ו סחר בבני אדם . המיסוד הדמוקרטי מ יוצג במחקר ב הולנד ב ו גרמניה , ובאופן חלקי באוסטרליה . 14 זנות וסחר בנשים בישראל : בין ה חוק ל מציאות ישראל ירשה מן המנדט הבריטי דגם של הפללה חלקית של תעשיית המין . הזנות וצריכתה לא הופללו ) למעט לקוחו ת של זנות קטינים ו , ( מי שהופלל היו סרסורים ומנהלי בתי בושת ב . מציאות צמח דגם אחר לגמרי ב . ישראל מעולם לא עוצבה מדיניות מוצהרת בנושא , אך בפועל התגבשה מדיניות ' של העלמת עין ' בידי ה משטרה ו ה פרקליטות , אשר העדיפו להקצות משאבים לתחומי פשיעה " חשובים " יותר . מדיניות ה ם תקבלה בברכה בידי גורמים עבריינים ש רצו ' שקט תעשייתי . ' וכך , החלטות שהתקבלו בפרקליטות היו בעלות השפעות מרחיקות לכת על גורלן של אלפי נשים , בלי שה מדיניות שיצרו תידון בציבור , בכנסת ובארגוני נשים . במדיניות זו אפשר לראות משום מיסוד בפועל של הזנות ה . דיון ה ציבורי הר ציני היחיד ביחס לזנות נערך בשנת 1975 , אז כונסה ו עדה בראשות השופטת הדסה בן עתו , לבדוק לעומק את ה נושא " דו . ח הוועדה פורסם בשנת 1977 . 18ב ו ר המלצותיה לא יושמו , למעט אלו שעלו בקנה אחד עם ה מדיניות הקיימת בפועל , ובראשן התרתם של ' אזורי סבלנות '. מדיניות המיסוד הלא רש מי של הזנות קיבלה משנה תוקף ב הנחיות הפרקליטות משנת 1994 ,ש בהן נקבע כי יש מקום לפתוח בחקירה משטרתית בעבירות הנלוות לזנות , רק כאשר מדובר במעורבות קטינים , נשים המודחות לזנות , ניצול חמור , אלימות , כפייה , פעילות פלילית נוספת או מטרד לשכנים .19 למדיניות שהתפתחה בפ ועל בעשורים האחרונים , היו ביטויים שונים . צירופם יחד מאפשר לשרטט את גבולותיו של משטר המיסוד הלא רשמי של הזנות . ראשית , מדינת ישראל הטילה מס ים על תעשיית המין כבר מ ימיה הראשונים .20 לפי הערכות , תעשיי ה זו 18 משרד המשפטים , ח" דו הוועדה לבדיקת בעיות הזנות )1977 ) (להלן-" דו ח בן עיתו (. הוועד ה הניחה שזנות היא רע הכרחי ו שאין אפשרות לעקור אותה . המלצות הוועדה התמקדו בשאלה איך למנוע מצעירות להגיע לזנות , ולמצוא דרך לנשים בוגרות העוסקות בזנות מרצונן לפעול באופן שלא יפגע בהן או בציבור . להרחבה על פעילות הוועדה ראו : D. Amir and M. Amir, ‘The Politics of Prostitution and Trafficking of Women in Israel’, ed. J. Outshoorn, The Politics of Prostitution - Women's Movement, Democratic States and the Globalization of Sex Commerce, 2004, pp. 144-164. 19 הנחיה2.2 להנחיות הפרקליטות , מדיניות החקירה והעמידה לדין בעבירות של שידול לזנות בקשר למתן שירותי ליווי ולניהול מכוני עיסוי , 1994 . הנחיות הפרקליטות משנת2006 קובעות הנחיות דומות , אך בהשפעת העניין האמריקני בסחר בנשים , ניסוחן יותר זהיר והן מבטאות עמדה ערכית חד משמעית : זנות היא ביטוי של מצוקה וסרסרות היא ניצול מצוקה . 20"ת) ה .מ. ע א יפו ( 923/62 וסרמן נ ח " מ ל " פס , ש"פ ' 377 . 15 מגלגלת כמיליארד שקל בשנה , אך רשויות ה מס חושפ ות מידע חלקי ב לבד ה על הכנסות . מנה מ21 חשוב מכך , בערים הגדולות צמחו ' אזורי סובלנות ' ש בהם מרוכזת ה זנות הגלויה . מדובר בפאתי ערים או בחלקים נידחים בתוכן , שבהן היא מת קיימת אל מול עיניה ם העצומות לרווחה של השלטונות . אפשר ליחס את התפתחותם של אזורים אלה לפסיקת בתי המשפט , בשאלת ה פי רוש הראוי לאיסור שקבע המחוקק לעביר ת ניהול מקום לשם עיסוק בזנות ) בשונה מהעיסוק בזנות שאינו עבירה (. שופטים כמו השופט זוסמן , סברו כי אישה העוסקת בזנות בדירת המגורים שלה אינה עוברת עבירה של ניהול מקום לשם עיסוק בזנות .22 אולם שופטי בית המשפט העליון קבעו את ההיפך - ש המחוקק אסר גם על עיסוק בזנות בדירת המגורים של ה אישה .23 משנאסר העיסוק בזנות בבית , כמו השידול ברחוב , האפשרות היחידה שנותרה א הי בית בושת . בניגוד לא י שה ה עוסקת בזנות בביתה ו עשויה להטריד את שכניה , בתי הבושת ב ' אזורי סובלנות ' אינם נתפסים כבעיה משום ש הציבור ב הם חלש מכדי לתבוע את סילוקם . המשטרה יודעת על יהם , עורכת בהם " ביקורות " סדירות ול א פועלת לסגירתם . ה" בקורת " אינה יותר מאשר הפגנת נוכחות משטרתית ובד יק ת מסמכי הנשים . קיומם של ' אזורי ה סובלנות ' נוח לר וב המעורבים - הסרסורים יודעים כי באזורי מגורים , ה זנות ה גלויה מעורר ת זעם ציבורי , ואילו ב'א זורי סובלנות ' הפיקוח המשטר תי רופף ביותר .24 כה 21 פרוטוקול מס . 2 של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים , 18.1.2005 , בנושא ' המאבק הכלכלי בסוחרי הנשים : האם יש לגבות מיסים מסוחרי הנשים ? האם גביית מיסים תעניק לגיטימציה חוקית לפעילות עבריינית של סוחר י נשים . ?' ראו גם : פרוטוקול מספר 27 מיום20.5.2002 ' המאבק הכלכלי בסחר בנשים '; פרוטוקול מספר 9 מיום26.11.2003 ' היבטים פיננסיים במאבק למיגור תופעת הסחר בנשים – בחינת שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשות לאיסור הלבנת הון '; פרוטוקול מספר 12 מיום17.2.2004 בנושא ' מאבק רשויות אכיפת החוק בפשע המאורגן בכלל ובתופעת הסחר בנשים בפרט ' . בתשובה לבקשת מידע על הכנסות מס הכנסה לפי חוק חופש המידע , השיב מר אבי כהן , מן החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים כך , : " הליך מיסוי בתי הבושת אינו שונה מכל ענף אחר במשק . מיסוי הכנסות לפי פקודת מ ס הכנסה אינו מבחין בין הכנסות שמקורן חוקי לבין הכנסות שמקורן מנוגד לחוק הקיים , דוגמאת ] כך במקור-[ ל. נ בתי הבושת . בתי הבושת הם עסק או משלח יד לכל דבר ולכן הליכי מיסוי ענף זה על ידי רשות המיסים הם בהתאם לסעיף 2 ) 1 ( לפקודת מס הכנסה ) נוסח חדש ( התשכ – א "1961 .מ ובן כי אין בעובדת מיסוי הכנסות אלו משום הכשר לפעילותן הבלתי חוקית ... בתי בושת אינם מסווגים כענף בפני עצמו , ולכן אין מידע קיים לגבי כמות התיקים והמס שחויב ... מדיניות מיסוי אתרי אינטרנט המציעים שירותי ליווי זהה למדיניות הנקוטה לשאר אתרי האינטרנט המסחריים ובה תאם להוראות מס הכנסה ". המכתב מיום 25.2.2007 . בישיבת הוועדה מיום 16.5.2007 ,הוצגו נתונים חלקיים ומצומצמים בנושא זה . 22פ " ע361/63 בלגאלי נ ' היועץ המשפטי יח )3 ( 61 , 64 . 23פ " ע94/65 תורג ' מן נ ' היועץ המשפטי לממשלה יט )3 ( 57 . 24 על התנגדות הציבור לזנות אפשר ללמו ד ממאבקם של תושבי שכונת מגורים בתל אביב דווקא נגד ההחלטה לבנות מקלט לקורבנות סחר . השכנים ארגנו ' ועד פעולה ' והפיצו כרוזים בהם קראו : " אכסניית הנוער תהפוך 16 רופף היה " הפיקוח " על בתי הבושת , עד שבמשך שנים ארוכות , הנוכחות המשטרתית ב הם לא מנעה את הסחר בנשים שהתנהל בהם .25 רק בשנים האחרונות גברה פעילות האכיפה כנגד עביר ת הסחר ולמען שיקום ה קורבנות ךא , היא ן יי עד רחוק ה מלהשביע רצון .26 וכך , במהלך השנים , התפתח יחס של סובלנות כלפי תעשיית המין ובמיוחד כלפי מפעילי : ה סרסורים ומנהלי בתי הבושת . בכל הקשור למצבן של הנשים תחת משטר המיסוד ה לא רשמי של הזנות , אפשר להתייחס ל כמה היבטים . מבחינת ביטוח בריאות , אזרחי ות ישראל זכאיות ל קבל טיפול ו שירותים רפואיים מתוקף ח וק בריאות ממלכתי . שלא כמו נשים במדינות בהן הזנות מופללת , אין הן צריכות לחשוש מ ל דווח על מחלת מין , שכן העיסוק בזנות הוא חוקי . משרד הבריאות מנהל שתי מרפאות ל טיפול ב מחלות מין , ש בהן יכול כל אדם , אף אם הינו שוהה בישראל שלא כדין הי ל , בדק באופן אנונימי ול קבל חינם טיפול ב ורל מחלות . מין ה27 צוות המרפאה אף יוצא לשטח , בודק , מייעץ ומטפל ב אוכלוסיות מוחלשות , ובהן נשים העוסקות בזנות . בכל הקשור ל זכויות הנשים כעובדות נ , קבע כי אפשר להעניק לנשים שעסקו בזנות את הגנת משפט העבודה .28 במקרה אח ד שילם הביטוח הלאומי פיצוי לנשים שעסקו בזנות ונפגעו פיזית .29 עם זאת , למיטב ידיעתנו , אף אישה ישראלית שעסקה בזנות לא תבעה את מעסיקיה .30 בשנת2006 הכיר בית הדין לעבודה בזכותה של קורבן סחר לבית כלא לנערות ליווי . לא נאפשר את השערורייה ." ספק אם מנוחתו של הוועד הוטרדה מכך שאותן נשים היו כלואות ב בתי בושת באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב ; דווקא הקמת מקלט שנועד לסייע להן הייתה גזירה שציבור זה התקשה לעמוד בה . 25. נ לבנקרון וי . דהאן , אישה עוברת לסוחר – סחר בנשים בישראל , מוקד סיוע לעובדים זרים , 2003 . 26 ראו את דו " ח הסחר האמריקני לשנת 2006 : htm . /65989 2006 / tiprpt / rls / tip /g/ gov . state . www :// http ;. ט רביב . נ , לבנקרון אשרות לקורבנות סחר בבני אדם בישראל : בין המצוי לרצוי , מוקד סיוע לעובדים זרים , 2006 ;. ח בן ישראל . נ , לבנקרון משוואה עם נעלם , מוקד סיוע לעובדים זרים והאוניברסיטה העברית , 2005 ;. י לבנת , מעורבותה של המדינה בסחר בבני אדם , קו לעובד , 2004 . 27 להרחבה על פעילות המרפאה ראו : pageid & 267 = catid & 50 = maincat ? asp . default / pages / il . gov . health . www :// http 28 דב ו "נ ( ש"ב) ע "3-180 בן עמי נ ' גליצנסקי פד " ע לז 755 . 29 מדובר בפגיעה כתוצאה מהתקפה של כמה גברים על בית בושת , שהתרחשה בבאר שבע ב- 2.11.2000 , שכללה הצתה . אחת הנשים שנפגעו היתה אזרחית אוזבקיסטן , והיא הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כנפגעת תאונת עבודה . 30 בעניין גליצנסקי טענה התובעת כי עסקה בניקיון בית הבושת , ואילו הנתבע שניהל את המקום טען שעסקה בזנות . בית הדין העדיף את גרסת התובעת , אך גם אם צדק הנתבע והיא עסקה בזנות , לא היה בכך כדי לשלול ממנה את הגנת משפט העבודה . 17 לתבוע את סוחריה .31 אולם , בזכות זו נעשה שימוש מזערי , ורק מקרב הקורבנות ש זכו ל סיוע משפטי ולייעוץ באשר לזכויותיהן . ככלל , כיוון ש הזנות בישראל אינה אסורה על פי , חוק נשים העוסקות בזנות יכולות להתלונן במשטרה על כל עביר ה שנעברה נגדן , בין אם הן שוהות כדין ובין אם לא ה . מכשול העיקרי בפניהן היא הסטיגמה הנלווית לעיסוק . ן הן ממעטות להתלונן בחו שבן כי ממילא לא יאמינו להן ויזלזלו בהן . " שיהיו לה חדר , מקלחת ומגבות "- הדיון על מיסוד הזנות ההצעה למסד את הזנות מ ופיעה כל אימת שהנושא עולה לסדר היום הציבורי . המיסוד שב וע ו לה כפתרון פלא שיעניק מענה הולם לבעיות הקשורות בזנות בכלל ל ו , סחר בבני אדם בפרט . הדיו ה ן ציבורי במיסוד הזנות , כפי שנראה , התאפיין עד כה ב התחמקות מ הגדר ת המונ מו ח חשיבה על אופני המיסוד . וועדת בן עיתו דחתה את הרעיון למסד את הזנות ממ גוון נימוקים . אנשי דת ראו בכך כפירה , גורמים פמיניסטיים ראו ב כך פגיעה בחירות האישה ; עובדים סוציאליים טענו כי הכרה ר שמית ב בתי הזונות תכביד על מניעת התדרדרותן של נערות לזנות , שכן יקשה עליהן להבין מדוע לא רצוי שיפנו לתחום עבודה שהוסדר בידי המחוקק . כמו כן נטען כי הגבלת העיסוק בזנות לבתי בושת תקל על ניצול הנשים בידי סרסורים וכי רישום הזונות ואילוצן לעסוק בזנות בבתי בושת ממו סדים הינו בעייתי לנשים . נשים העוסקות בזנות שנפגשו עם הוועדה התנגדו אף הן למיסוד , בין היתר כי לקוחות המבקשים לשמור על אנונימיות יהססו מ לבקר בבתי בושת ממוסדים , ובשל כך תתפתח ז נות מחתרת ית שתרוקן את המיסוד מתוכן . היו שטענו כי ר יכוז בתי בושת במקום אחד י כביד על המשטרה ו י בטל את התועלת המעשית שבמיסוד . למרות ש המיסוד נדחה , הוא עדיין נתפס כתרופת פלא . גורמים שונים בכנסת , במשטרה , בציבור הרחב ו , אף סוחרי הנשים הביעו דעתם ו , רובם ככולם תמ כו בלהט 31 עב4634/03 מולדונובה נגד סלסרבסקי ואח ) ' פסק דין מיום 11.7.2005 .( ערעור בנושא זה תלוי ועומד היום בבית הדין הארצי לעבודה . לדעה נוגדת במקרה אחר , ראו עב 5307/04 רארו נ ' קוצ ) יק ' פסק דין מיום 8.1.2007 .( 18 במיסוד , מבלי להסביר למה כוונתם . גם בתי המשפט לא טמנו ידם בצלחת ולעתים אף הניחו כמובן מאליו את קיומו של צורך גברי במין קנוי , ואף קראו ל מסד את הזנות .32 בטרם נציג את השיח הציבורי בנושא , נבקש ל הדגיש כי במדינות ש בהן הזנות מוסדה , על פי רוב , קדמה למיסוד פעילות של ארגוני נשים וארגוני עובדות מין , אשר תמכו בו וקידמו אותו .33 ארגוני נשים או נשי ם העוסקות בזנות בישראל מעולם לא קיימ ו פעילות התומכת ב מיסוד , והפעילות המעטה שהתקיימה שיקפה רק את ה עמדות של הפמיניזם הרדיקלי . בראשית שנות ה- 90 הוקמה תנועת " אנחנו שוות , " שהעניקה סיוע לנשים שעסקו בזנות , הוציא ה עיתון והרצ תה על זנות .34 תנוע ה זו היתה יוצא ת דופן ופ עילותה מצומצמת . היא דרשה ש קולן של הנשים ישמע , אך לא הציגה דרישות ברור , ות פרט ל שיתופן בהחלטות הנוגעות להן . התנועה לא קרא ה למסד את הזנות והתנגדה ל חוק ע ח יצ שה " כ פורז , שיתיר זנות בתוך דירות .35 מקימת התנועה , לינדה ס , . סברה ה כי זנות נובעת מ מצוקה , שהיא גורמת נזקים לנשים העוסקות בה וכי יש לסייע ל הן להיחלץ ממנה .36 לגישת הזנות כעבודה קמה פעילה יחידה בישראל - ליעד קנטרוביץ '.37 כל הדיונים שנערכו בישראל ביחס ל מיסוד הזנות נ עשו ביוזמת חברי כנסת , אנשי משטרה או סוחרי נשים וסרסורים . הם התאפיינו , ברובם המכריע ב , בורות רבה בנושא ה זנות בכלל והסחר בנשים בפרט . למשל ב , סקר שנערך בידי ד " ר מינה צמח בשנת 2004 , ציינו82% מן המרואיינים כי ה זנות אינה חוקית בישראל , אף שבפועל , כאמור , היא מעולם לא הופללה . רק 14% ידעו כי הזנות חוקית בישראל .38 וכך ה , דיון במיסוד הזנות התנהל באופן מוטעה על הפיכת הזנו ת לחוקית . הכנסת עסקה לא פעם בניסיונות להסדיר את הזנות באמצעות חקיקה . ההסדרים המוצעים גרמו לדיונים סוערים לא מעטים 32 למשל עמדת הנשיא שמגר ) כתוארו דאז פ "ע ( 2885/93 תומר נ י"מ ' מח )1 ( 635 , 638 . 33 See: The Politics of Prostitution, ed. J. Outshoorn, 2004. 34 ראיון עם אסת ר עילם מיום 11.3.2007 . 35 . שם 36 ראיון עם לינדה ס . מיום 19.3.2007 . 37. נ וורגפט ' פועלות תעשיית המין של ישראל , התאחדו ', הארץ 30 ביוני2002 ;. ל קנטרוביץ , ' סוררות וסחורות ', אפילוג למהדורה העברית של ניקי רוברטס , זונות עושות הסטוריה , 2006 ,ע "ע423-408 . 38 הסקר נ ערך עבור ערוץ הכנסת . ממצאי הסקר הוצגו בישיבה של ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים עם הוועדה לקידום מעמד האישה , ביום 19.07.2005 שדנה בשאלה האם מיסוד הזנות יגביר אלימות נגד נשים ? פרוטוקול מס ' 9 של הוועדה . 19 בין חברי הכנסת , אך רובם ככולם נדחו .39 במסגרת ישיבות של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים , הציגה ח " כ מרינה סולודקין את תמ ה כת י במיסוד הזנות כפתרון לסחר בנשים . היא לא הבהירה בדיוק למה כוונתה במונח מיסוד , אך הדגישה כמה יסודות משמעותיים מבחינתה " : אני רוצה שהנושא יהיה תחת פיקוח משטרתי ורפואי , ושהעבודה בזנות תהיה רק עבודה עברית ."40 דעות דומות הובעו לא אחת גם על ידי ה משטר . ה למשל , ניצב משנה מנחם פרנק , בתפקידו במחלק מוסר , אמר " : הגישה שלי אומרת שאת התופעה אי אפשר לחסל , אבל צריך למסד , שתהיה תחת פיקוח ."41 גם סוחרי נשים חותרים לשפר את המצב הקיים . סוחר נשים שהופיע בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים , בראשות כ "ח זהבה גלאון , אמר כי מטרת ו היא " הסדרת הז נות ". עם זאת , גם הוא ה וכיח בורות מוחלטת בחוק " : אני עומד בראש קבוצה של כמה אנשים , חלקם מתעשיית המין , ששמו לעצמם מטרה … אני לא אקרא לזה מיסוד הזנות , כי זה משהו שקצת מקפיץ פיוזים לאנשים , אלא הסדר הזנות ... המטרה היא להביא בתוך כ- 5 שנים לכך שהזנות תיהפך לחוקית ב ישראל ."42 קבוצה נוספת של תומכים במיסוד הזנות מורכבת מ עורכי דין המייצגים סוחרי נשים . אחד מהם אמר בכנסת כי סוחר ה נשים שהוא מייצג כיר מ " בחשיבותו של המצרך הציבורי החשוב הזה של זנות . הוא רוצה להעלות את רמת הזנות . הוא מביא בנות יפהפיות ממולדובה לארץ על מנת להיטיב עם הצרכנים . תצחקו , אבל אם אנחנו כהנחת יסוד מקבלים את העובדה שזה מצרך חברתי חשוב , אז חשוב שיהיה שירות ברמה . הייתי יכול להרצות שעה על סוגיית מיסוד הזנות ."43 עורך דין אחר המייצג סוחרי נשים , אמר " עדיף מבחינתנו שיהיו לה מקלחת , חדר ומגבות , שיינתן לה שירות ורופא ויהיה מי שיבדוק אותה . אם ההנחה היא שבמילא היא תעשה את זה , אז ש ... תעשה את זה מסודר , בצורה מבוקרת .. . נקרא לזה מיסוד באין ברירה ."44 39 ראו למשל פרוטוקול ישיבתה ה- 153 של הכנסת ה- 12 מיום19.2.1990 ;פרוטוקול ישיבתה ה- 308 של הכנסת ה- 12 מיום12.6.1991 ;פרוטוקול ישיבתה ה- 420 של הכנסת ה- 13 , מיום12.2.1996 . 40 ישיבה משותפת של ועדת המשנה לסחר בנשים עם הוועדה לקידום מעמד האישה , 19.7.2005 . 41. א שביט " , נגמר הבית זונות , " מוסף הארץ , 2.11.2001 ,' עמ24 . 42 פ רוטוקול מס ' 29 של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים , 18.6.2002 . 43 פרוטוקול מס ' 7 של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום5.6.2001 . 44 פרוטוקול מס ' 29 של ועדת ה חקירה ה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום 18.06.2002 . 20 מחקרה של מינה צמח הלך אל מעבר לבחינת עמדות עקרוניות ביחס למיסוד הזנות ובחן עמדות ביחס להסדרי מיסוד שונים . דגם מיסוד של פיקוח ורי שיון , זכה לתמיכה הגדולה ביותר : 65% . 45 מיסוד השומר על זכויות הנשים כעובדות ז כה לתמיכה מעט יותר נמוכה בסקר - 60% , 46 ו- 54% תמכו במיסוד שמשמעותו הענקת זכות לאישה לעסוק בזנות בביתה .47 הצעות אלו והצעות אחרות נזרקו בעשורים האחרונים לחלל האוויר ו , הן התפוגגו בטרם זכו לבחינה יסודית ומעמיקה עד שישובו ויועלו שוב בפעם הבא ה שבה הנושא יועלה . מחקר זה מבקש לתרום לשבירת מעגל הקסמים של דיון ציבורי חלול ומוטעה , ולבחון לעומק את מיסוד הזנות ב ארבע מדינות : מדינת נבאדה שבארצות הברית , גרמניה , הולנד ו , חלקים מסוימים מאוסטרליה . המחקר בודק מה היו שיקולי המדינות הללו בעת שהחליטו למסד את הזנות , מהו טיב החקיקה שמיסדה את הזנות , כיצד השפיע המיסוד על ה נשים העוסקות ב זנות ועל סרסוריהן , האם התמלאו הציפיות שתלו בו ו האם היו לו השלכות שלא נצפו מראש . כל אחד מן הפרקים הבאים יתמקד באחת המדינות , ולבסוף נחז ור לדיון מסכם ונבחן את סיכוייו וסיכוניו של המ יסוד בישראל . 45 32% התנגדו , 3% לא השיבו . 46 32% התנגדו . 47 43% התנגדו , 3% לא השיבו . 21 ללמוד מן הניסיון ממדינות שמיסדו את הזנות מיסוד הזנות ב נבאדה נבאדה התפתחה במאה ה- 19 וב תקופת הבהלה לזהב נוצר בה ריכוז גברים גדול .48 בשל ה ט ועימ נשים ו מכיוון שה זנות נחשבה " מצרך חיוני , " זכו בתי הבושת ליחס של סובלנות . במחצית השנייה של המאה ה- 20 ויסתו הנחיות מסוימות את תלו פע בתי הבושת ) כמו מרחק מוגדר מ בית ספר או כנסייה . ( לכאורה , הסובלנות כלפי בתי הבושת עלתה בקנה אחד עם ענפי ה הימורים וה תיירות כבסיס הכלכלי של נבאדה , יחד עם מחצבים וחקלאות .49 אולם בעלי בתי הה ימורים דווקא התנגד ו ל בתי ה בושת . הם ח ששו כי הם י וציאו לנבאדה שם רע וירחיק ו ממנה תיירים וארגנו לובי ש קרא לסג א רו ותם . בשנת 1971 ה צליח הלובי ל הביא ל חקיק ה שאסר ה על מחוז ות במדינה , הגדולים מרבע מיליון איש , להעניק ר י שיונות לבתי בושת .50 חוק זה פורש כהסדר שלילי י ה כ , וא התיר למעשה למחוזות קטנים יותר לפתוח בתי בושת ב . שנת 1978 אישר בית המשפט העליון בנבאדה פרשנות זו , אך יחד עם זאת הגדיר את פעילות בתי הבושת כמטרד .51 עמדה זו המשלבת הסתייגות מבתי בושת יחד עם סובלנות כלפיהם רווחה גם בציבור הרחב . סקר טלפוני שנערך בשנת 1986 ה עלה כי % 66 מבעלי זכות הבחירה בצפון נבאדה סבר ו שיש ל תת ל תושבי כל מחוז את ה חופש להחליט אם להתיר בתי בושת . משאל עם שהתקיים בשנת 2002 גילה שרק מחוז אחד ביקש לשנות את החקיקה הקיימת בנושא .52 כיום קיימים בנבאדה 36 בתי בושת חוקיים . 48 D. Sandowsky, ‘The Best Little Whorehouse Is Not in Texas: How Nevada's Prostitution Laws Serve Public Policy and How Those Laws May be Improved’, Nevada Law Rev. J., 6 (2005), 217-247. 49 N. Bingham, ‘Nevada Sex Trade: a Gamble for the Workers’, Yale J. of Law and Feminism, 10 (1998), 69-99. 50 מאוחר יותר גדל המספר ל- 400,000 .מכיוון שבנבאדה ישנם רק שני מחוזות שמספר תושביה ם עולה על 400,000 , הרי שבפועל לרוב מכריע של המחוזות יש חופש להחליט האם לאסור על קיומם של זנות ובתי בושת או להתירם , ובאילו תנאים . 51 Miller and Haltiwanger, ‘Prostitution and Legalization’, 235. 52 A. Albert, Brothel Mustang Ranch and it's Women, 2001, p. 176. 22 הרקע ל מיסוד הזנות אפשר לראות ב זנו ת הממוסדת בנבאדה המשך ישיר לזנות שהת פתחה ע ם ראשוני המהגרים . תפיסתה כ חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה המקומית , תרמה ליחס הסובלני כלפיה .53ו ר ב תושבי נבאדה זוכרים אנקדוטות מילדות ם ב סמוך לבתי זונות . אחד הסיפורים הנפוצ ים מספר על בית בושת ובית ספר ש פעלו במרחק קטן מזה ש הותר בחוק , כאשר התושבים בחרו להעביר ממקומו דווקא את בית הספר ולהותיר את בית הבושת במקומו . לפי סיפור אחר , תושבי מחוז ערכו אירוע התרמה כדי לאסוף כסף לבניית בית בושת חדש לאחר שהקודם נשרף . היותו של בית הבושת חלק בלתי נפ רד מן המארג החברתי- תרבותי של נבאדה תורגמה גם לסיפורי פולקלור שונים על אודות ה " מאדאם " והנשים שהעסיקה . רווחו סיפורים על זונות ש אף נישאו לגברים מן המחוז – לקוחות לשעבר , וגם שוטרים .54 בתי הבושת נתפסים כמעין בן משפחה אקסצנטרי שאולי גורם מבוכה , אך יש להס כין עם קיומו . גורם נוסף שסייע ל מיסוד הזנות היה חשש שהפשע המאורגן ישתלט גם על תעשייה זו לאחר שהקדים לעשות כן בתעשיית ההימורים .55 המיסוד נתפס כפיקוח ושליטה שיאפשרו לשמור את הפשע המאורגן מחוץ לתחום . החקיקה הממסדת ומטרותיה נבאדה היא המדינה היחידה ב ארצות הברית שאינה אוסרת בחוק על העיסוק בזנות , אך מתנה זאת בקי ומה בבית בושת מורשה ו במגבלת גיל – מעל גיל 21 . 56 גם שידול לזנות וסרסרות הם חוקיים כל עוד הם נעשים במסגרת התנאים הקבועים בחוק . נבאדה מחולקת ל- 17 מחוזות וכל מחוז קובע את מדיניותו , בכפוף לחקיקת המדינה ובתנאי שבאותו מחוז מתגוררים פחות מ- 400,000 תושבים ה . מחוזות ר שאים ליזום משאל עם בשאלה האם להתיר הקמת בתי בושת בר י שיון בתחומם . נקודת המוצא של החוק 53 Reynolds, p. 99. 54 Ibid., p. 100. 55 Bingham, p. 85. 56 Nevada Revised Statutes Section 201.354. 23 והמדיניות שמתקיימת מכוחו , היא שהעיסוק בזנות בבתי הבושת הממוסדים הוא פריבילגיה ולא זכות קנויה , ולכן הקהילה יכולה להגבילה .57 כ מייצגת דגם קלסי של מיסוד קפיטליסטי – אינסטרומנטלי , נבאדה ו העניקה את הרי שיון ל עסוק בזנות ל בתי הבושת ולא לנשים . הנשים אינן יכולות לעסוק בזנות באופן חוקי מחוץ לבתי הבושת , ועובדה זו משפיעה על מעמדן ו זכויותיהן . שיטה זו מזכירה את שיטת העסקת מהגרי עבודה בישראל , אשר היתר העבודה אינו מוענק להם עצמם , אלא למעסיקיהם או לתאגידי כוח אדם . הנשים ובתי ה בושת פועל ים לפי מערכת כללים מורכבת . בנוסף ל חקיקה הפדרלית , ל חקיק ה הכללית של מדינת נבאדה ול חקיקת המחוז המסוים לגבי הזנות , קיימים כללים מיוחדים ש נקבע ו בידי השריף המקומי או בידי בעלי בתי הבושת . מהם כללים אלו ו כיצד השפ ו עי על זכו יות הנשים המועסקות בזנות בנבאדה ? כללי המיסוד ו השפעת ם על זכויות הנשים אישה המבקשת לעסוק בזנות בנבאדה צריכה להוכיח ש בית בושת מורשה מבקש להעסיקה , וכן עליה לעבור שורת בדיקות רפואיות כולל איידס ומחלות מין .58 האישה משלמת את עלות הבדיקות בעצמה ו , תידרש לערוך בדי קות סדירות לאחר שתת חיל לעבוד .59 עיסוק בזנות של חולי איידס נאסר בחוק הפלילי . אם בדיקת ה איידס מעלה תוצאה חיובית , היא תישלח לבית הבושת ולשריף ה ו רישיו ן לעסוק בזנות יי שלל לאלתר . לקוחות , לעומת זאת , ל א מחויבים להי בדק .60 במסגרת תהליך קבלתה לבית הבושת , תידרש ה אישה לו ותר בדרך כלל על סודיות רפואית ולמסור לשריף פרטים מלאים על עברה , כולל עבר פלילי . חלק מן העבירות הפליליות יכולות למנוע את קבל ת ה לבית 57 B. Brents and K. Hausbeck, ‘State – Sanctioned Sex: Negotiating Formal and Informal Regulatory Practices in Nevada Brothels’, Sociological Perspectives, 44 (2001), 311. 58 Albert, p. 56; K. Hausbeck and B. Brents, ‘Inside Nevada's Brothel Industry’, in R. Weitzer ed. Sex for Sale: Prostitution, Pornography and the Sex Industry, 2000, p. 227. מאז1986 ,מעוגן בחקיקה תנאי לבדיקות רפואיות לצורך קבלת אישור רפואי בטרם קבלת הרישיון . 59 מדי חודש בד יקת עגבת ואיידס , ומדי שבוע זיבה וקלמידיה . 60 יש להניח שיש לכך השפעה שלילית על החשיפה של הנשים לאיידס ולמחלות מין , שכן לקוחות יחושו בטוחים לקיים איתן יחסי מין לא מוגנים , מתוך מחשבה שהן בריאות , אך טרם ניתן לכך ביסוס מחקרי . 24 הבושת . מן האישה יילקחו טביעות אצבע ו צילום . לאחר סי ו ם כל הבדיקות וקבל ת אישור השריף ת , קבל האישה מעמד של " זונה מורשית ו " יונפק לה כרטיס עובד הנושא את שם בית הבושת שבו ת עבוד . הכרטיס מ ופקד בידי בעלי בית הבושת , כאמצעי פיקוח של הם ושל השריף , וזאת על אף ש הנשים נחשבות ל עובדות עצמאיות ולא לשכירות . הן אינן זוכות לביטוח רפואי , דמי מחלה , פנסיה , או כל הטבה אחרת מטעם בית הבושת .61 כאמור , מעבר לחק יקה , כללי ה התנהגות לגבי הנשים מוכתבים בי די השריף האמון על שמירת החוק והסדר וב , ידי מנהלי בתי הבושת , השואפים לרווח מ .י רב62 ההנחיות מהשריף מתקבלות בכתב , ואילו כללי ההתנהגות ב בית ה בושת מוסברים לנשים בתחילת העסקתן . נתאר כאן כמה כללים עיקריים א , ך יש לזכור שקיים ש וני רב בין מחוז למחוז ובין בית בושת אחד למשנהו . המשותף לכל הכללים הוא שה ם חולש ים על כל תחומי החיים , החל ממספר שעות העבודה ו כלה ב מקומות ש בהם מותר לנשים להיראות בציבור . הנשים עובדות בזנות 3 שבועות בחודש ו כ ות נח שבוע . שעות עבודתן נעות בין 14-12 שעות ביום בממוצ .ע63 לאחר ש שילמו על הוצאותיה ) ן חדר , ניקיון , אמצעי מניעה , כביסה , בדיקות ו תרופות ה ,( ן נותנות לב ית הבושת כ- 50% מן האתנן . האישה חייבת לבדוק את אבר מינו של הלקוח כדי לקבוע , לפי הידע שברשותה , אם הוא חולה במחלת מין . בבית הבושת מותקן לחצן מצוקה להזעק ת עזרה .64 תחושת ביטחון והגנה מ פני אלימות מצד לקוחות , סרסורים ושוטרים חשובה לנשים , והיא הי תה בין הנימוקים העיקריים הן ש נתנו להעדפ תן לעסוק בז נות ב בית בושת מורשה .65 על חופש התנועה של נשים מוטלות הגבלות הנעות בין איסור מוחלט ת צא ל מבית הבושת , לבין יציאה באישור ו , לאחר דיווח מפור ט של מטרת ה יציא יעד ,ה ה ושעת חזרה . ככל שבית הבושת קרוב יותר לעיר הה גבלות גוברות , כנראה מחשש לעיסוק בזנות מחוץ לבית הבושת .66 שעות היציאה יוגבלו לרוב ל שעות היום ול צורך בדיקות ורכישת 61 Bingham, pp. 69-99. 62 H. Reynolds, The Economics of Prostitution, 1986, p. 94. 63 Bingham, p. 94. 64 Reynolds, p. 116. 65 B. Brents and K. Hausbeck, ‘Violence and Legalized Brothel Prostitution’, Nevada Journal of Interpersonal Violence, 20 (2005), 270-295. 66 Ibid., p. 231. 25 חפצים אישיים . בחלק מהמחוזות מוטל עליהן איסור נכ לה ס לברים .67 בעת היציאה , על הנשי ם להתנהג באופן שלא י סגיר ת א עיסוקן ו אסור להן לשדל לקוח ות או להיות משודלות . אסור להן להתקרב למקומות ציבוריים כ מ ו אולמות משחקים וריקודים . בשבוע החופשה החודשי ע , ליהן לבחור האם לבלות אותו בין כותלי בית הבושת או לעזוב את העיר . הנ שים יכולות לרוב ל הזמין שליחויות או לבקש שיעשו סידורים עבורן . הגבלות אלה אינן נובעות מן ה חוק , והן כנראה מורשת מ עבר ה של נבאדה . בבתי הבושת נהוגות הגבלות המשקפות נורמות מסורתיות לגבי צרכי המין של גברים ונשים . זנות גברית אסורה ו כניסת נשים שאינן זונות אס רה ו . סירוב ל לקוח מחייב אי שה ל הסב ר י את עצ מה בפני המ נהל , אף שהי תה זו היא שויתרה על חלקה ב אתנן .68 הנשים נדרשות לשלם תשר , לעתים 18 $ליום , לצוות המנקים ה , ברמן ו ה טבח בבית הבושת . בדיקות בריאות הן חובה ךא , לא פעם " הבית " מתערב בבחירת הרופא . אישה שהועסקה בבית בושת מקומי העידה כי בדיקות אצל " רופא הבית " היו מהירות , יקרות ולעתים מלוות ב הערות לא נעימות .69 הנחיות נוספות אוסרות על נשים לשתות לשוכרה , ליצור קשר עם גבר שהכירו בבית הבושת ו , זאת כדי למנוע שידול עצמאי ו מבוכה ללקוח .70 על משפחת האישה נאסר להתגורר בעיר שבה היא מועסקת בזנות , ו רכב ה חייב להיות רשום במשטרה .71 בה נחיות מגבילות אלה חלו שינויים במהלך השנים , אך ח ומרתן מסביר ה מדוע נשים רבות אינן נשארות באותו בית הבושת יותר מ שלוש ה חודשים ומרבות להחליף בתי בושת . אישה שפוטרה צריכה לעזוב את העיר תוך 24 שעות . עילות פיטורין יכולות להיות הסתרת רווחים מן הבעלים אי , - ציות לכללי הבית , או היעדר יכולת להסתדר עם הנשים האחרות . הפרת כללים מונעת מן המפוטרת יכולת לחזור לעיר ועלולה גם להביא לביטול כרטיס עובדת .72 אישה המעוניינת לעבור לבית בושת אחר צריכה לעזוב את העיר ל " תקופת צינון " של 30 יום . 67 J. Drexler, ‘Government's Role in Turning Tricks: The World Oldest Profession in the Netherlands and the United States’, Dickinson Journal of Int'l Law, 15 (1996), 201-236. 68 L. Anderson, Working in Nevada, available at: http://www.bayswan.org/Laura.html 69 Ibid. 70 Reynolds, p. 119 71 Brents and Hausbeck, 2001 p. 325 72 Reynolds, p. 92. 26 בין תומכי ו ו מתנגדיו של מיסוד הזנות קיים ויכוח ס וער בנושא האונס . תומכי המיסוד טוענים כי קיומה של זנות ו , בפרט זנות ממוסדת מ , צמצ מת את מקרי האונס בחברה . מתנגדי המיסוד טוענים ההיפך . מקרי ה אונס ב נבאדה רבים מאשר במדינות שכנות ,73 אולם כדאי להיזהר מפני מסקנות חפוזות , שכן קשה לבודד את השפעתה של הזנות ומיסודה מגור מים אחרים . לעומת זאת , מנתונים של היקפי הזנות החוקית והלא חוקית עולות מסקנות ברורות . למרות המיסוד , שיעורי הזנות הלא חוקית בנבאדה גבוהים . מול כ- 500 נשים ה מועסקות באופן חוקי בכל נבאדה יש , נן הערכות של 3000 זונות בלאס וגאס בלבד . בין הסיבות לכך , ריחוקם היחסי של בתי הבושת החוקיים ו ההגבלות החמורות המוטלות על הנשים ה , גורמות לכך ש רוב הנשים מעדיפות לע סוק בזנות באופן עצמאי .74 בנבאדה קיים גם סחר בנשים ובנערות אמריקניות למטרות עיסוק בזנות ,75 ו נסחרות אליה גם נשים מארצות אחרות , ובעיקר מאסיה ו מקסיקו . עם זאת , מספר הקורבנות שא ותרו בנבאדה נמוך , ויש המייחסים זאת לקשיים לזהו . תן76 כוח פעולה בין משרדי של משרדי ממשל ו של ארגוני זכויות אדם , (Anti-Trafficking League Against Slavery) ATLAS , פועל מאז פברואר2007 ל שפר את זיהוי הקורבנות ולמגר את ה סחר בנבאדה , במיוחד בדרום המדינה .77 73 Reynolds, p. 103. 74 דוא "ל מפרופ ' B. Brents ה מחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת נבאדה , מיום 20.3.2007 . 75 United States v. Quinton Williams, CR-S-03-0046-KJD(RJJ); United States v. Cheryl Chadwick et al. CR-S-03-0100-RLH(LRL); United States v. Dennis Obey CR- S-04-0017-LRH(RJJ) 76 Police to Target Human Trafficking in Las Vegas, 28.11. 2006: http://www.klas- tv.com/Global/story.asp?S=5734951; United States v. Stanley Chan, et al. CR-S-00- 0298-KJD(LRL); Nevada Man Convicted on Charges Related to the Sex Trafficking of Minors Department of Justice, 27.6.2006: http://www.usdoj.gov/opa/pr/2006/June/06_crm_394.html 77 ראו : pdf . release /020207 2007 / pdfs / news / com . lvmpd . www :// http . כוח פעולה זה ה ם וק על בסיס כוח משימה מיוחד שהוקם בנבאדה בשנת 2004 , במטרה להיאבק בסחר בבני אדם , והוא מורכב מרשויות אכיפה ושירותי רווחה . ראו גם : U.S Department of Justice, United State Attorney, District of Nevada Law Enforcement : Social Service Agencies form Working Group to Combat Human Trafficking & . 092804 trafficking / 2004 september / pressrelease / home / nv / usao / gov . usdoj . www 27 השפעת המי סוד על בעלי בתי הבושת כאמור , ב התאם לנהלים הקיימים בחוק , ב כל מחוז שבו מספר התושבים נמוך מ- 400,000 אפשר לבקש ר י שיון ל פתוח או לנהל בית בושת ל ע . המבקש ים ל שלם היטל גבוה למדי , ושאר התנאים לקבלת הר י שיון ולשמירתו נקבעים בכל מחוז . הפרת הכללים כרוכה באובדן מיידי של הרי . ן שיו ועדה ממונה מטעם המחוז יכולה לשנות את הכללים , ו לרוב עושה כן בהמלצת השריף . אפשר גם לשלול ר י שיון של בית בושת מורשה ה מסכן את בריאות הציבור . כך נסגר בי ת בושת שהמים שבו נמצאו לא ראויים לשתייה .78 קיימות דרישות שונות ביחס לזהות ם של בעלי ומנהלי בית הבושת ב . חלק מהמחוזות בעליו של בית הבושת חייב גם להיות מנהלו בפועל . במקומות מסוימים אישה חייבת לנהל את בית הבושת כדי למנוע ניצול מיני . שני מחוזות אוסרים על תאגידים להיות בעלים ; אחרים מתירים בעלות וניהול בתי בושת רק לתושבי ה מחוז . , הכ עד נדחו כל ה בקשות שע סקו ב זנות של גברים , למטרות הומוסקסואליות והטרוסקסואליות , ובכמה מחוזות זנות זו אסורה בח . קו מבקש י הרישיון ייחקר ו האם יש ל הם עבר בניהול בית בושת ומה מקורות י המ מון שלהם .79 כן נבדק מידע משפחתי ו רישום פלילי . י הר שיון ניתן לאדם מסוים ו לא ניתן להעביר .ו בדומה לכללים השונים החלי ם על הנשים , גם בעלי בתי בושת שקיבלו רישיון מחויבים לציית לשורת כללים , חלקם משותפים וחלקם משתנים ממחוז למחוז .80 בין ה כללים ה משותפים : החובה לתלות על דלת הכניסה שלט המחייב שימוש בקונדום ,81 על השלט המפרסם את המקום להיות בגודל שלא יעלה על 24 מטרים רבועים וחייבות להופיע בו המילים בית בושת : "Brothel " " אוHouse of Prostitution ." אסור לבית הבושת להציג יותר משלושה אורות אדומים ול , ץ חו ב א יותר מ- 200 ואט לכל מנורה .82 78 Reynolds, p. 92. 79 Brents and Hausbeck, 2001, p. 317. מחיר בתי בושת נע בין 150,000 ל- 4 $מיליון , ועולה ככל שקרבים לעיר 80 למשל , באחד המחוזות נקבע כי יש לכבס את המצעים המגבות לאחר כל שימוש . מחוז אחד דרש מבעל בית הבושת לשלם עבור טיפול רפואי לנשים . דרישה זו לא בהכרח הגנה על זכותן לבריאות , משום שתשלום ביטוח בריאות בידי אדם שאינו נהנה ממנו , מוביל על פי רוב לבחירת פוליסה על פי מחירה הנמוך תמורת שירותי בריאות חלקיים ובלתי מספקים . 81 Brents and Hausbeck, 2000, p. 226. 82 Reynolds, p. 92 . 28 נאסרת העסקת גברים בבתי הבושת , למעט עובדי תחזוקה ושיפוצים . על בתי הבושת לוודא שהלקוחות הם מעל הגיל המינימלי לצריכת מין בתשלום ) לרוב , גילאי 21-18 ( , והם אחר אים כלפי לקוחותיהם במקרה ש ידבקו באיידס . בעלי בתי הבושת נוטים ל ץ אמ נהלים המגבירים את ה בטיחות בבתי הבושת מכיוון שזה עוזר להם ל ממש את יעדם העיקרי - רווח מרבי . אווירת פחד או סכנה עלולה לסכן מטרה זו " . חוקי הבית " קוב עים סכום מינימלי , והתשלום עולה לפי בקשות מיוחדות של הלקוח . המשא ומתן על המחיר מתנהל ישירות בין האישה לבין הלקוח . נציגי ההנהלה שומרים על פיקוח הדוק על תהליך המיקוח באמצעות מתקן האזנה .83 שימוש בהאזנה הוא אחד האמצעים בהם נעשה שימוש כדי לשמור על בטחון הנשים וי , שנם עוד אמצעים , כמו אישה ה מקשיבה מחוץ לדלת , או השארת הדלת פתוחה קמעא . מספר בתי הבושת נותר די קבוע . בשנת 1973 היו33 בתי בושת חוקיים , ובשנת 1997 הגיע מספרם ל- 36 .הסיבה להתרחבות המועטה אינה ידועה : ייתכן שהממשלה לא רצתה להרחיב את ממדי הזנות החוקית ו יכול להיו ת שהיא תוצאה של לובי של בעלי בתי הבושת החוששים מתחרות . בנבאדה קיי ם ארגון של בתי בושת The Nevada Brothel Association) ( ,שתפקיד ל ו ייצג אותם ול הגן על זכויותיהם . הארגון נוסד בשנת 1984 למטרות פעילות לובי , והוא כולל את מנהלי בתי הבושת הקבועים של נבאדה .84 הנשים ה מועסקות בזנות אינן מיוצגות בו . הארגון כולו וכל אחד מחבריו מנסים לשמור על יחסים טובים עם הקהילה . הם תורמים מלגות לבתי ספר , מעילים למכבי אש , משתתפים בקרנבלים ו ב אירועים מקומיים , תורמים ל " ס" תנ מ" המקומי ועוד . כך הפכו לא מעט מבעלי בתי הבושת לאזרחים מכובדים בקהיל . תם ה היבט ה כלכלי של המיסוד על הזנות בנבאדה מוטל מס הכנסה פדרלי וה מדינ ה מסתפקת בעיקר ב גביית דמי רישוי . נשיא התאחדות בעלי בתי הבושת ה עריך את הכנסות יה של נבאדה מ ן הזנות בכ- 83 Brents and Hausbeck, 2005, p. 278. 84 Brents and Hausbeck, 2001 p. 314. 29 10 $ מיליון ל שנה .85 קשה להשיג נתונים מדויקים על ה הכנסות ב כל מחוז . ההכנסות הכוללות מתעשי ית המין החוקית ב נבאדה עמדו בשנת 1997 על88,049 $מכרטיסי עובד , ו על 522,322 $מדמי רישוי ומ מס על אלכוהול ו על חדרים .86 אלו אינם סכומים גבוהים במיוחד , ונראה כי מנהלי בתי הבושת רואים בתשלום דרך להגברת ה לגיטימציה של תעשיית המין . לגיטימציה זו נחוצה להם לצרכים פוליט יים וכדי להגדיל את קשת ה לקוחות .87 בשנת2003 , שקעה נבאדה בגרעון עמוק ו הועלתה אפשרות להטיל מיסוי ישיר על בתי הבושת , אך היא נדחתה .88 ישנם מחוזות שבהם ההכנסה מבית הבושת היא חלק עיקרי ומרכזי מן ההכנסות ובאחרים היא שולית .89 יש קשר בין מצבו הכלכלי של מחוז למצבם של ב תי הבושת . ה כש מחוז משגשג י בת ל , הבושת בו יש לקוחות רבים ו הכנסותיו גדלות , אך גם בית בושת משגשג יכול לתרום לכלכלת המחוז .90 מיסוד הזנות בנבאדה – סיכום ביניים האופן בו מוסדה הזנות בנבאדה מורה על כך שהיא נבעה בעיקר מן הרצון ל עגן ו בח ק פרקטיקה שהיתה חלק מן ההיסט וריה של ה מדינה , תוך דאגה ל רווחי המדינה . דגם ה מיסוד הקפיטליסטי- האינסטרומנטלי של הזנות בנבאדה עלה בקנה אחד עם נורמות מקובלות ב מערב הפרוע . הוא שי מר בעיקר את זכויות יהם של בעלי בתי הבושת ו את רווחי המדינה . זכויות הנשים כבנות אנוש ו כעובדות נדחק ל ו תחתית , ובמידה שה פיקו תועלת , היה ז ה כ תוצר לוואי לשורת החובות ש הוטלה עליהן . המיסוד לא מיגר את הסטיגמה החברתית , אלא קיבע אותה ולמעשה גזר ה על נשים ניד וי חברתי ו צמצ ל ם סף מינימום את ז כויות . יהן 85 L. Gormley ‘Prostitution Pumps Millions into Nevada's Economy’, Nevada Outpost, 11.12.1998, available at: http://www.jour.unr.edu/outpost/community/archives/com.gormley.prostitute 86 Brents and Hausbeck, 2000, p. 225, Table 13.1 Brothels in Nevada (1997). 87 K. Hennessey, ‘Nevada Brothels Lobby to be Taxed: State Turns Down Unusual Strategy to Secure Future’, The Washington Post, 15.5.2005. 88 A. Goldman, ‘Brothel May Bear Budget Burden’, Las Vegas Review Journal, 17.2.2003. 89 Sandowsky, p. 226. 90 Reynolds, p. 108. 30 מיסוד הזנות ב גרמניה מספר הנשים העוסקות בזנות בגרמניה מגיע , לפי ההערכ ות ל , - 400,000 , 91 אך יש ארגונים הטוענים כי אי אפשר למנות את מספר "ה נשים ש ל א קיימ ות עבור ה מערכת ", אף שעיסוק ן אינו מוגדר כבלתי חוקי .92 אף ש הזנות בגרמניה מעולם לא הופללה , הוטלו עליה הגבלות שונות , א ם כי רמת האכיפה השתנתה בין מדינות שונות בגרמניה . הגבלות אלה פגעו גם בנשים שעסקו ב זנות מבחירה . למשל ה , נשים אולצו להיבדק למחלות מין ו המשטרה יכלה לעצור אותן לצורך זה . מכיוון שלא נחשבו עובדות , הן לא יכלו לקבל הטבות כמו שאר ה עובדים . הן נדרשו לשלם מיסים , אך בשל " חוסר המוסריות " של עיסוקן לא הורשו לנכות הוצאות שהוציאו על עבודתן , כמו איפור ובי גוד . הן לא יכלו לתבוע לקוחות שלא שילמו להן , שכן החוזה בין הצדדים נחשב לא מוסרי , ולכן בטל .93 הן יכלו לרכוש ביטוח בריאות פרטי , אך בשל עיסוקן , חברות הביטוח גבו מהן פרמיית סיכון גבוהה . בשנת 2002 נכנס לתוקף חוק ש הכיר בזנות כעבודה , וביקש לתת תוקף חוקי ומלא להיבטי ם שונים של הזנות שרווחו עד אז בפועל . גורמי ממשל וארגונים לא ממשלתיים מסכימים כי מטרתו הראשונה של החוק החדש הייתה לשפר את התנאים של מי שעסקו בזנות מרצונם .94 חוק זה מיסד למעשה את הזנות בגרמניה לפי הדגם של ' מיסוד דמוקרטי .' החקיקה הממסדת ו מטר יה תו ה חוק החדש הכ יר במעורבים נוספים בתעשיית המין ובראשם בעלי בית בושת , אך במרכזו עמדה הדאגה לנשים חוק ה . העניק ל הן נגישות לביטוח לאומי , לדמי אבטלה , ל פנסיה ו ל ביטוח בריאות , וביקש למגר את ה היבטים הפליליים במקצוע ולאפשר ל נשים המעוניינות בכך לעזוב את הזנות . החוק הותיר בידי הנשים לבחור אם להיות שכירות או 91 תשובת מר M. Kinert ,המשרד לענייני משפחה , גמלאים , נשים וטף , ,ל" דוא28.12.2006 . 92 ורוניקה מונק , אמנסטי גרמניה , " דוא ל מיום 12.3.2007 . 93 M. Von Galen, ‘Prostitution and the Law in Germany’, Cardozo Women's Law J. (1996), 349-376. 94 E. Mitrovic, Working in the Sex Industry: Social Change in Dealing with Prostitution דince the New Legislation Entry into Force in 1/1/2002, Report on the finding of a field research, 2004, p. 2. 31 עצמאיות . קדם לחוק זה חוק אחר , משנת 2001 ,שביטל את חוב ת בדיקות ה בריאות שנכפתה על העוסקים בזנות .95 ב גרמניה קיימות מרפאות המ ספקות יעוץ ובדיקות אנונימיות למחלות מין ו ל איידס . הבדיקות ו טיפול ראשוני מוצע ים חינם לכל הפונים , בלי קשר למעמד ם החוקי . בשל ה מבנה הפדרלי של הממשל בגרמניה , קיימים הבדלי חקיקה , לעתים גדולים , ב ין מדינות שונות בגרמניה ביחס ן לזנות . החקיקה קובעת באי לו אזורים ב עיר מותר לעסוק בזנות , באיזה אופן ) בתי בושת , דירות ו ( לעתים גם באילו שעות . למשל , בברלין ה זנות מותרת ב ו בר חלקי העיר א , ך בהמבורג היא מותרת רק בכמה רחובות ו רק בשעות הלילה . שטוטגרט אסר ה על הזנות פרט לבית בושת אחד ה ו , משטר ה פושטת על זנות ה רחוב ומטילה קנסות גם ה על לקוחות .96 השפעת המיסוד על זכויות הנשים השפעתו של הסדר המיסוד החדש של הזנות משנת 2002 על מצבן של הנשים העוסקות ב זנות בגרמניה שונה באופן מהותי בהתאם ל מעמדן החוקי . אפשר להבחין בין שלוש קבוצות : נשים מארצות האיחו ד האירופי ובכלל זאת אזרחיות גרמניה , נשים מעשר ה מצטרפות החדשות , ו נשים שאינן ממדינות האיחוד . נשים מארצות האיחו ד האירופי כו לל אזרחיות גרמניה , רשאיות לעסוק בזנות כ עצמאיות או שכירות . הן לא חייבות להירשם במשטרה אלא להצהיר על עצמן ברשויות המס .97 כפי שנראה , הסדר המיסוד לא חולל שינוי מהותי במצבן . בעקבות החוק , דעכה זנות ה רחוב בגרמניה ועברה ברובה ל דירות )36% ( ,ל מועדונים וברים )22% (, ל בתי בושת )20% (ל מכוני עיסוי )8% (. 98 ב דירו ת מדובר מ אישה אחת בדירתה ועד 2-3 נשים ששוכרות דירה יחד ב . בתי בושת מצויות לרוב 10-4 נשים . נשים רבות מועסקות ב הם על בסיס עצמאי כביכול ו , הן שוכרות חדר ליום או תמורת אחוזים ב . מועדונים ו ב ברים , הנשים 95 Transnational Aids/STD Prevention among Migrant Prostitutes in Europe /Project (TAMPEP) 2004, p. 79; Mitrovic, p. 8. 96 המכתבי ם הנשלחים לבתי הלקוחות מכונים Sweden lights" ." החוק השבדי מפליל משנת1999 כל צריכת מין בתשלום . 97 TAMPEP, 2004, p. 78. 98 Ibid., 2004, p. 80. 32 מרוויחות אחוזים גם מן המשקאות שנמכרים לגברים ו לעתים הופכות לאל כוהוליסטיות ב עצמן ה . מין מ וצע ב במלו ן או דיר ה סמוכים . לעתים קיימים מבנים ש בהם ממוקמים חדרים רבים לאורך מ סדרו ן . ך ארו בכל חדר יש אישה וה לקוחות בוחרים מאלה שדלתן פתוחה .99 המחיר נקבע בי די בעל המועדון והוא מתחלק עם האישה ברווח . הכנסות הנשים מ זנות נמו כות לרוב מ- 1500 אי רו לחודש בממוצע , שכן רוב כס ה ף עובר ל תשלום הוצאות או לסרסור .100 מאז בוטל החוק המחייב בדיקות רפואיות הנשים נבדקות פחות א , ם כי הנפגעות העיקריות מכך הן מהגרות ו קורבנות סחר .101 רשויות הבריאות טוענות כי ה מצב החדש לא היטיב גם עם הנשים ה גרמניות העוסקות בזנות . רוב ן מעדיפות שלא להירשם כזונות בשל הסטיגמה ו וע , שות לעצמן ביטוח רפואי פרטי . עלות ה הגבוהה של ה פוליסה מקשה על רבות מהן לממן אותה , ולפיכך הן נעזרות ב מרפאות הציבוריות או מסתפקות בטיפול רק כאשר מתעוררת בעי , ה או כאשר ה מנהל או ה סרסור מאלץ אותן . חיוניות הבדיקות והטיפו ל הרפואי גדלה בשל ה ה ה י עלי גדולה שחלה בשנים האחרונות בביקוש ל מין לא בטוח . למשל , מין אוראלי מתרחש לעתים קרובות ללא קונדום וקיימת מודעות נמוכה לסיכון .102 דרישת מערכת הבריאות להשיב את החקיקה המחייבת את העוסקות בזנות להיבדק , נתקלה בהתנגדות . אף שהחוק החדש הכיר בזנ ות כעבודה , משרדי תעסוקה לא קיבלו בקשות לעבוד בזנות מנם א . בחקיקה ה גרמני ת אין כיום מ חסום חוקי המונע משרות י התעסוקה לדרוש מנשים לעסוק בזנות , אך הם לא מציעים עבודה בזנות מטעמים נורמטיביים ו , בניגוד לעבודות אחרות , אף ל א נותנ ים מענק למובטלים המנסים למצוא עבודה בז . נות103 גם בכל הקשור לפנסיה , נשים העוסקות בזנות לא ממהרות לממש את 99 TAMPEP, 2006, p. 15. 100 Mitrovic, p. 4. 101 Ibid, p. 9. קודם , כאשר הועסקו בזנות במקומות גלויים בהם היו חשופות לב יקורת , כל הנשים היו מגיעות לבדיקות 102 TAMPEP 2006, pp. 22-23. יש הטוענים כי מצב זה נוצר בשל עליית מספר המהגרות , שהביאה לירידה במחירים בכלל , ולהגברת ההיצע של מין לא בטוח בפרט . 103 Mitrovic, p. 6. 33 זכויותיהן , אולם ניכרת היענות מציד ן לתוכניות שיקום וסיוע שיאפשרו להן לרכוש השכלה , מקצוע , ולעזוב את תעשיית המין .104 מאז כניסת החוק החדש לתוקפו ב ה ור , נשים הגרמניות העוסקות ב זנות ל א דווחו על שיפור במצבן . החוק לקה בחוסר בהירות ולא פתר את בעיותיהן העיקריות : העדר הכרה חברתית בזכויותיהן , תנאי עבודה גרועים , לחץ נפשי ו פיזי ו עוד . החוק גם לא ניפץ את ה סטיגמה הנלווית לז נות ו , נשים רבות עדיין ל א מכירות את החוק או לא מבינות את משמעותו . במקום להילחם על זכויותיהן בפומבי ןבור , מעדיפות להישאר אנונימיות .105 הן לא מחשיבות זנות כעבודה מכובדת ו , שותפות לדעה הרווחת הרואה בעיסוקן פחיתות כבוד . לכן רבות מהן ממשיכות לחיות חיים כפולים א ל לו ספר ל סביבתן על עיסוקן . הן גם לא רוצות לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי ועוסקות בזנות במשרה חלקית במקביל לעבודה נורמטיבית . ניסיון לארגן א ת הנשים בתעשיית המין ב איגוד מקצועי נתקל ב יחסן הספקני . הן גם חשופות למגמה גוברת של אלימות , פיזית או נפשית , הפוגעת לא רק בזרות ה . נשים ן יי עד נתקלות בקשיים כאשר הן רוצות לתבוע לקוח , בשל הדרישה לעדים לכך שהיה הסכם בין הצד , דים וכי וא ה בוצע פרט ל תשלום .106 הן גם חוששות כי תביעה תחשוף אותן לדרישה ל שלם מס . ים החוק החדש נכשל לא רק בעיני הנשים . כמה מה מדינות ה פדרליות אינן .ותו א תופכוא107 לא כולם רואים בכך כישלון , וישנם ארגונים לא ממשלתיים הטוענים כי יש להמשיך ולשפר את החוק ואת אכיפתו ב טרם יחול השיפור המיוחל .108 נראה כי הקבוצה שלא נפגעה , ובמובנים מסוימים אף נהנתה מהסדר המיסוד החדש של הזנות , שנוצר עם כניסתו לתוקף של החוק החדש משנת 2002 , הן נשים מ מדינות שה צטרפו ל איחוד האירופי בשנים האחרונות . בשנת 2004 צו רפו לאיחוד עשר מדינות : פולין , הונגריה כיה 'צ , , סלובקיה , סלובניה , ליטא , לטביה , אסטוניה , מלטה 104 מוסד הפנסיה בהמבורג דיווח שאף זונה לא פנתה אליו למימוש זכויו תיה לפי החוק החדש . מצוטט אצל :Mitrovic, p.11 105 Ibid, p. 10. 106 Study on National Legislation on Prostitution and the Trafficking in Women and Children, TRANSCRIME 2005, p. 111, available at: http://www.europarl.europa.eu/comparl/femm/womensday/2006/transcrime_final_study_ en.pdf 107 R. Furlong, ‘German Prostitutes in Rights Plea’, BBC, 24 June 2005: http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4111738.stm 108 תשוב ותיהם לשאלון של א רגון אמנסטי ושל ארגון Hydra . 34 ו קפריסין ב . שנת 2007 התווספו להן גם בולגריה ו רומניה . נשים ממדינות אלה , המבקשות לעסוק בזנות בגרמניה אינן זקוקות ל אשר ת עבודה , אך עד שנת 2009 תוכלנה לעבוד ר ק כעצמאיות . כדי לעסוק בזנות כשכירות ולא כעצמאיות על , הנשים להשיג אישור עבודה . כדי לקבל אישור לעסוק בזנות כעצמאיות ה על , נשים להגיע ל רשויות ההגירה עם מסמך מזהה , מסמך מבעל בית בושת או רואה חשבון המ עיד על הכנסה חודשית של 600 א ירו לפחות , עם תעודת ביטוח בריאות ) מגרמניה או ממדינת המוצא , ( חשבון בנק ומספר תיק במס הכנסה . רשות ההגירה יכולה להציג דרישות נוספות ל . אחר ש המסמכים נבדקו , האישה ת קבל אשרת תושבות ל- 3 חודשים ש , אותה ניתן להאריך עד 5 שנים . נשים שאינן ממדינות האיחוד הן חסרות מעמד ו זכויות בגרמניה , אלא אם חל עליהן הסכם עבודה ספציפי ביחס למקצוע מסוי ם ו עם מדינה מסוימ ת.109 כיוון ש הס זה כ כם ל א קיים לגבי זנות , החוק החדש לא יכול ל היטיב את מצבן של נשים אלו , ואף הרע אותו . הגורמים העיקריים לפגיעותן של מהגרות עבודה ה ם חוסר יכולת ן להסדיר את מעמדן כדין והיעדר מידע מספיק על זכויות , שירותים וארגונים . בשל כך הן נאלצות להסתמך על אלה ה פוגעים קשות בזכויותיהן והופכים אותן ביתר קלות לקורבנות סחר . כמו במדינות אחרות באירופה , רבות מן הנשים העוסקות בזנות אינן גרמניות ו , בשנים האחרונות חל גידול במספר הזרות כ : - 13% מאפריקה , 16% מ אמריקה הלטינית , 21% מ אסיה וכ- 50% מ מזרח אירופה .110 לצד מצב כלכלי במדינת המוצא ואפלי ה , ה נשים מהגרות גם בשל הביקוש של לקוחות לזרות . היעדר מעמד וזכויות מגביר את תלות ב ן סרסורים ו ב בתי בושת , דבר המקל ו לן וצינ על על סחר בהן .111 הן גם תחשושנה להתלונן במשטרה . כמו כן , מרבים להעביר אותן בין מקומות שונים ב התאם לביקוש ולחומרת האכיפה בכל מקום . ה נדודים מ גבירים את פגיעותן ומקשים על נגישותן למידע ול טיפול רפואי . 109 הסכם מעין זה קיים למשל עם קוריאה , ביחס לאחיות סיעודיות . 110 בשנות ה- 90 הנשים שעסקו בזנות באיחוד הגיעו מכ- 12 ארצות , ובשנים האחרונות ניתן לזהות נשים מכ- 40 מדינות . TAMPEP 2004, 17, 83; TAMPEP 2006, p. 16. 111 Mitrovic, p. 3. מין בתשלום עולה בממוצע75 אירו . ביד י הנשים עצמן נותר לרוב כשליש לכל היותר . 35 גרמניה היא מדינת יעד לנשים ונערות מ מזרח אירופה ו משמשת גם כ מדינת מעבר למדינות אחרות .112 החוק הגרמני אוסר על סחר בבני אדם למטרות ניצול מיני וניצול בעבודה ש בהם מעורבים כוח ו / או מרמה . בשנת 2005 התקיימו בגרמניה317 הליכים מקדמיים בתיקי סחר בבני אדם .113 בשנ ה זו איתרה המשטרה 642 קורבנות סחר , 18% מביניהן אזרחיות גרמניה , גידול של 5% ביחס לשנה הקודמת . אולם , רוב קורבנות הסחר הן זרות ורובן המכריע )86% (מ מזרח אירופה ו בעיקר מרוסיה ו מ רומניה .114 מאז הסדר המיסוד החדש של הזנות , ניכרת מגמת ירידה במספר קורבנות הסחר המ אותר ות בגרמניה . אמנם ב שנים 2003-2002 חל גידול מסוים במספרן הכולל , אך המשטרה ייחס ה אותו ל כך שבתקופה זו החלו לספור גם קורבנות סחר פני , מי כפי שנדרש על ידי פרוטוקול , ם" האו ולא רק סחר חוץ . למגמת הירידה במספר קורבנות הסחר המ אותר ות בגרמניה יש סיבות רבות וקשה לזקוף אותה רק לחוק החדש . המיעוט היחסי של קורבנות סחר המאותרים נובעת מהגדרתה המצומצמת של עבירת הסחר . בניגוד למרמה או הפעלת כוח , החוק הגרמני אינו מכיר ב חוב כמרכיב ב סחר .115 יתירה מכך ק , ורבנות סחר חוששות להתלונן והרשויות אינן מעודדות אותן לכך . פרט ל חודש ' הרהור ' שבו עליהן לקבל החלטה האם להעיד , לא מוענקות להן זכויות , ואם יחליטו להעיד לא יוכלו לעבוד או ללמוד בתקופת המשפט . בשנת 2004 נוצרה אפשרות לרשום קורבנות סחר מעשר המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד כעובדות עצמאיות בזנו , ת ואכן התגלו מקרים ספורים כאלה .116 בשל רישומן , המשטרה מתקשה לזהות ן כקורבנות סחר ור . ב הקורבנות שאותרו עסקו בזנות בברים , 112 Trafficking in Person Report, 2006: http://www.state.gov/g/tip/rls/tiprpt/2006/65988.htm 113" דו ח המשטרה הפדרלית על סחר בבני אדם בשנת 2005 ,יולי 2006 ." הדו ח תורגם לאנגלית באדיבות מכון ' היינריך בל '. 114 מספר קורבנות הסחר מאוקראינה פחת מ- 183 בשנת2004 ל- 20 בשנת2005 . הירידה ממחישה כי המדיניות ביחס לזנות בארץ היעד אינה הגורם היחיד או העיקרי בפעילות הסחר . גורמים נוספים , גם ב מדינות המוצא , יכולים להשפיע ע ל מספר הקורבנות ועל מוצאם . 115 נשים תאילנדיות בתעשיית המין הגרמנית מנוצלות בתנאים קשים . פרט לעול פרנסת משפחותיהן בתאילנד , לרובן יש חובות כבדים . אולם כיוון שלא הופעלו עליהן כוח או מרמה והן ידעו כי יעסקו בזנות , הן לא נחשבות קורבנות סחר . ראו : P. Ruenkaew, ‘The Transnational Prostitution of Thai Women to Germany: A Variety of Transnational Labour Migration’, in G. and A. Scambler eds. Rethinking Prostitution, 1997, pp. 69-85; TAMPEP 2006 43-46. 116" דו ח המשטרה הפדרלית של גרמניה , 2005 . 36 ב בתי בושת ו ב דירות . מיעוט יחסי , בעיקר בערים הגדולות , עסקו ב זנות רחוב .117 ההסתגרות של הזנות בזירות סגורות תורמת לקושי לאתר קורבנות סחר . ישנם א רגונים הסבורים כי הסחר נגרם ב עיקר ב של חוסר ידע של ה נשים ה רוצות להגר ולעסוק בזנות על המצב במדינת היעד . הן אינן מכירות את החקיקה ואף לא יודעות אם הזנות בה חוקית . כמו כן חסרים להן קשרים אישיים או מקצועיים . לשיטתם של ארגונים אל , ה הסחר בנשים יפחת אם המדינה תשנה את החקיקה הנוגעת ל נשים אלה , ותיידע אותן כבר במדינות המוצא על אודות המצב בשטחה .118 השפעת המיסוד על סרסורים ומנהלי בתי בושת החוק הגרמני לא מ ציב דרישות מקדמיות כדי לפת ו ח בית בושת ואין צורך ברי שיון . החוק א ו סר על זנות בכפייה ועל העסקת שוהות שלא כדין או קטינות ו , פשיטות ה משטר ה על בתי בושת נועדו לבדוק עבירות אלה . החוק החדש ניסה ליצור מערכת של יחסי עובד-מעביד ב תעשיית המין , והעניק פטור מסנקציה פלילית לסרסורים ולבעלי בתי בושת . עם זאת יש , נם בגרמניה משרדי תביעה ש עדיין רואים ב חוזים אלה סרסרות ומגישים כתבי אישום בגינם .119 עד כה , סירבו הרשויות בגרמניה להעביר לבעלי בתי בושת רשימות של נשים ה מחפשות עבודה , וה זנות לא מופיעה ברשימת אפשרויות התעסוקה המוצעות בלשכות ה תעסוקה . במקר ה אחד נדחה בעל בית בושת ש ניסה לפרסם מודעה בלשכת התעסוקה . הוא טען כי ה מודעות בעיתונים לא הניבו תוצאות ו , כי סירוב המדינה לפרסם את מודעתו היא ' אפליה מוסרנ ית ', שכן חוק המדינה מ כיר בזנות כעבודה לכל דבר .120 עם זאת , זוהי מדיניות בלבד , ואין חוק כתוב שימנע את שינויה בעתיד . כמו 117 שם . 118 ניסיון כזה נעשה כבר באתר האינטרנט femmigration.net , המעניק מידע לנשים הרוצות לעסוק בזנות במדינות אחרות . 119 TAMPEP, 2004, p. 77. 120 D. Hughes, The Demand for Victims of Sex Trafficking, 2005, available at: http://www.uri.edu/artsci/wms/hughes/demand_for_victims.pdf, p. 58. 37 , כן אחת ה טענות שהופנו כנגד ה חוק ה ממ סד את הזנות , היתה ש מנהלי בתי בושת ה שתמשו בו כדי להצדיק את הפ ה ת חת תשלום ל נשים , בתואנה ש הם משלמים למדינה .121 ההיבט הכלכלי של המיסוד עוד לפני שהתקבל החוק החדש , נחשבה ה זנות למקצוע ש יש לשלם בגינ ו מס . כאמור , החוק החדש מיסד את הזנות בגרמניה על פי ה דגם של ' מיסוד דמוקרטי , ' שבמרכזו הדאגה לנשים . ה זכויות שהוא מקנה הופכות אותו ל דגם יותר יקר א , ם כי הנשים משתתפות במימונו על ידי תשלו ם מס . ים רווחי הזנות בגרמניה מוערכים ב סכומי עתק ו , הם נעים מ הערכה צנועה ביותר של כ- 6 מליון אירו ל , שנה וממריאים עד ל הערכה של 14.5 ביליון אירו .122 צורת וגובה ה מיסוי של הזנות משת נה מאזור לאזור .123 בשטוטגרט משלמ ו ת הנשים מס קבוע של כ- 20 אירו ליום , וישנן הצעות להעלותו ל- 30 אירו ליום . מאז ש נכנס החוק לתוקפו בשנת 2002 ,החל ו רשויות ה מס במבצעי גבייה בקרב הנשים . החוק לא קבע תאריך ממנו ניתן להתחיל לגבות מיסים ו , לעתים דרשו מהן לשלם 10 שנים אחורה . כתוצאה מכך , נשים רבות חששו י לה רשם רשמית כעוסקות בזנות , והדבר אף ה גביל את יכולתן להגיש תלונה נגד סרסור או לקוח אלים . אלה שהכנסתן נמוכה מתקשות ל עמוד בתשלומים הגבוהים של ביטוח בריאות וביטוח לאומי ו מגבלות אלה י צרו גם אצל ן ספקות לגבי אופני המיסוד של הזנות . זנות , סחר בנשים ומשחקי המונד יאל ביוני 2006 נערכו בגרמניה משחקי המונדיאל . גורמים שוני ם חשש ו כי התקבצותם של אוהדים רבים ת ביא ל הגברת ה זנות וה סחר בנשים ה . חשש לא התממש 121 Ibid, p. 57. 122 Mitrovic, p. 3. 123 Ibid, p. 7. 38 בשל מספר סיבות .124 אחת החשובות בהם היא ש ל קראת ה משחקים נערכ ו מסעות הסברה כדי לעורר את מודעות הציבור . סיבה מרכזית נוספת מיוחס ת להיערכות הטובה של ה משטרה ולמאמצי האכיפה ל . פני ובמהלך המשחקים הוגברה הנוכחות המשטרתית ב בתי בושת וב מועדוני מין . השוטרים תודרכו איך לאתר קורבנות סחר , התחזו ללקוחות ואספו מידע מודיעי . ני כמו כן פו רסמו מודעות בעיתונות , באינטרנט ובמלונות . מדינות נוספות הצטרפו ל מסע ההסברה : המשטרה הבריטית חילקה עלוני מידע , נבחרת שבדיה הצה י רה כי שחקניה לא י כנס ל ו בתי בושת , מאמן נבחרת צרפת גינה את הס חר בנשים וה וו תיקן גינה את העלי י ה בביקוש לזנות במשחקים .125 למסעות ה הסברה הצטרפו גם ארגונים , כמו ארגון CONTEXT אשר קרא לנהוג בנשים בכבוד ולה קפיד על מין מוגן . בכל המקומות בהם ה תקיימו משחקים חולקו קונדומים וגלויות ופורטו בהם 10 'כללי זהב ' ללקוחות . האכיפה המוגברת ו הפניקה הציבורית בנושא גרמו לכך שה עסקי ם ב תעשיית ה מין הגרמנית היו יותר גרועים מהרגיל בתקופה זו , וכי לא היה הבדל גדול בכמות הנשים המעורבו . ת קיימת טענה הפוכה ולפיה ה פיקוח ההדוק גרם לעלייה במין מחתרתי , תוך הגברת ה סיכו נים וה אלימות , דבר שאף פגע בנשים . 126 מיסוד הזנות בגרמניה – סיכום ביניים החוק החדש משנת 2002 זכה לתמיכ תן של 85% מהנשים המועסקות בזנות , ו של יותר מ- 90% מבעלי בתי הבושת , רשויות האכיפ , ה וכן רוב בקרב ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים .127 המתנגדים ספורים : שני ארגונים לא ממשלתיים ו המפלגה הנוצרית-דמוקרטית ה , מתנגדת לראות בזנות עבודה ומבקשת לבטל את החוק .128 ארגונים ה תומכים בקידום זכויות ה נשים העוסקות ב זנות כעובדות , טוענים כי החוק השיג את 124 J. Hennig et al, Trafficking in Human Beings and the 2006 World Cup in Germany, IOM, 2006. 125 Ibid., p. 16. 126 TAMPEP, 2006. 127 שאלון אמ נסטי מ , תאריך 12.3.2007 . 128 Furlong, BBC June 2005, available at: http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/4111738.stm; לטענת הארגוןTERRE DES FEMMES שני הארגונים המתנגדים למיסוד הםEMMA , כתב עת פמינ יסטי , וכן SOLWODI ,ארגון סיוע קתולי ) " דוא ל מיום 22.2.2007 ( 39 מטרתו ו גרם לציבור להכיר בזנות כעבודה . אולם ה , שינוי ביחס לזנות הוא תהליך ממושך , ויש להבהיר עמימויות בחוק ב נושא , מס ה לבטל את ה הגבלות על זנות רחוב , ולהעניק את אותן זכויות למהגרות המועסקות בתעשיית המין שלא כדין . למרות התמיכה בחוק , ב ארגוני ה ו סי ע טוענים כי רוב הנשים לא נהנ ת מ ו מנו שכן רוב ן הן שוהות שלא כדין , ואילו נשים גרמניות ל א מרבות לעשות שימוש בזכויות שהוא מציע וממשיכות לחיות חיים כפולים : הן רוכשות ביטוח בריאות פרטי , או נרשמות כעוסקות במקצועות אחרים כדי לזכות בהטבות כ מ ו דמי אבטלה . השפעת החוק החדש על נשים מ ה ן מדינות ה מצטר פות לאיחוד משמעותית יותר , כי הן יכולות להגר לגרמניה כדי לעסוק בזנות ולא צפויות לגירוש . כיום נראה כי ה רשויות מנס ות לסגת מהסדר המיסוד החדש ש ח " דו . הוצג ב שנת 2007 , סימן סיוע לנשים לצאת מהזנות כ מטר ה העיקרית , וארגונים שמקדמים מטרה זו יקבלו עדיפות במימון . כן נשקל ת אפשרות להפליל לקוחות של קורבנות סחר ולדרוש מ בתי בושת לבקש ר י שיון כדי לה דק את ה פיקוח ה משטרתי . אין הצעות לשנות את המ דיניות ביחס ל מיסוי ואת ה יחס למהגרות העוסקות בזנות . 40 מיסוד הזנות ב הולנד הזנות נעשתה ח וקית בהולנד ב תחילת המאה ה- 20 ,אך ב תי בושת וסרסרות הוצאו אל מחוץ לחוק , מתוך תקווה כי י בה עדר ם ה זנות תיעלם . לאורך השנים נקטה המשטרה גיש ב ה של ' אזורי סובלנות ו ' לא אכפה את האיסור על סרסרות ובתי בושת .129 זה הרקע לצמיחת ' רובע החלונות האדומים ' באמסטרדם ודומיו , אשר הקטינו את ה מטרד לציבור . בשנות ה- 70 חל גידול בזנות בהולנד ו היא התרחבה אל אזורי מגורים . גם נוכחותם של זנות ה רחוב ו ספקי הס מים גבר ה . ו משטר ה נאלצה ל בצע מעצרים , שהובילו לכך שה נשים נשפטו למאסר או נקנסו מ . תוך חשש למעצר הן נ זהרו פחות בבחירת ה לקוחות ונפגעו יותר מתקיפות . מצב זה עורר ביקורת ב משטרה ומיוחד במחלק מוסר .130 בשנות ה- 80 פתחו פמיניסטיות במאבק כנגד ה איסור על בתי בושת . הן דרשו להכיר בזנות כעבודה , להעניק לעוסקות בה זכויות של עובדות ו תנאים משופרים , להחמיר בע ונשם של סוחרי הנשים ולהעניק אשרות זמניות לקורבנות סחר . בשנות ה- 90 , בעקבות העלייה בסחר בנשים , התפתח בהולנד דיון ציבור י בנוגע למדיניות הרצויה כלפי הזנות ה . הצעות שהועלו היו מנוגדות - ממיסוד הזנות ועד הפללת , ה אך למרות חילוקי דעות , רבים הסכימו כי יחסי מין תמורת תשלום הנעשים בין בגירים ו בהסכמה , אינם מהווים פגיעה בכבוד האדם . החקיקה הממסדת ומטרותיה באוקטובר 2000 ,עם קבלתו של תיקון בחוק אשר ביטל את האיסור על הפעלת בתי בושת , החל למעשה תהלי ך מיסוד הזנות בהולנד לפי הדגם ה ' דמוקרטי ', המעמיד במרכז את זכויות הנשים . מלבד איסור גורף על העסקה כפויה בזנות , נותר ו סמכו ת יו החקיקה ה מסדירות את תעשיית המין בידי רשויות מקומיו ןבור . ת אימצו מדיני ות הקובעת 129 J. Outshoorn, ‘Voluntary and Forced Prostitution: The 'Realistic Approach' of the Netherlands’, in J. Outshoorn, ed, The Politics of Prostitution - Women's Movement, Democratic States and the Globalisation of Sex Commerce, 2004, p. 185 . 130 M. van Doorninck, ‘A Business Like Any Other? Managing the Sex Industry in the Netherlands’, in S. Thorbek and B. Pattanaik eds., Transnational Prostitution - Changing Patterns in a Global Context, 2002, p. 193-200. 41 את מספרם ומיקומם של בתי הבושת ודורשת מהם ר י שיון .131 חלקן דורשות ר י שיון גם מנשים העוסקות בזנות בביתן . רשויות מקומיות יכולות לפרסם חוקים באשר להיגיינה , תנאי עבודה ו עוד , אך אין בסמכותן לאסור על הזנות בתחומן . כדי למנוע שוני רב מדי בתנאי ם ל הענקת ר י שיונו , ת קבעה הממשלה מספר הנחיות וה וקם גוף מתאם בין הרשויות .132 ה זנות ותר ה ה רק לבנות 18 ומעלה , בעלות אזרחות או אישור שהייה חוקי , ו רק בבתי בושת , מועדונים מסוימים ו ' חלונות . ' זנות רחוב או בדירות מגורים ותר ה ה רק במספר מקומות מצומצ . ם הזנות הו רחקה מ י בת ספר וכנסי , ות ולעת ים גם הוג ל ה בל שעות מסוימות . המועצות חו יבו לסרב להענ י ק ר י שיון להפע י ל בית בושת ל בעל י עבר פלילי , ולשלול רי שיון של בית הבושת ש התגלו בו שוה ים שלא כדין או קטי . נים נשים העוסקות ב זנות חייבות לשאת תעודה מזהה ולהציגה בפני נציג י רשות . סירוב יכול ל עורר חשד שהן מועסקות שלא כדין . המיסוד כלל החלת חוקי המגן של דיני העבודה על הנשים . אישה יכולה לבחור אם ל היות עצמאי ת או שכירה . אישה המעוניינת לעסוק בזנות צריכ ה לפנות ללשכת המסחר ה מקו מית , להציג חוזה עם בעלי בית בושת , להצהיר על הכנסות והוצאות צפויות , ולהציג מסמך המעיד על היותה א זרחית או שוהה כדין .133 אם ה אישה בוחרת לעסוק בזנות כ עצמאי , ת עליה להירשם ברשויות המס . אם היא שכירה , היא צריכה להירשם רק לביטוח בריאות וכל שאר המגעים עם הרשויות הינם באחריות המעסיק . שכירות זכאיות לדמי אבטלה , פנסיה , ביטוח לאומי וביטוח בריאות . אם הופרו זכויות ה , יהן ן יכולות להגיש תביעה כנגד מעסיקיהן . עם זאת , זנות לא הוכרה כ עבודה רגילה , אלא עבודה הדורשת כישורים מיוחדים – גם נפשיים . על כן לא ניתן להכריח אדם לעבוד ב זנות כתנאי לקבל ת דמי אבטלה . לא זו בלבד ש לשכות התעסוקה אינן מציעות עבודה בזנות ,134 רשויות ה ממשל מציעות תוכנ יות המסייעות לנשים שרוצות לצאת מ ה זנות .135 לאחר דיון מיוחד 131 Trafficking in Human beings, Third report of the Dutch National Rapporteur, p. 87. 132 ‘The Association of Netherlands’ Municipalities’. See Ibid, p. 14. 133 TAMPEP 2004, p. 139. 134 Outshoorn, p. 198. 135 General Assembly WOM/1601/Rev.1 Committee on Elimination of Discrimination against Women Chamber B, 767th & 768th meeting Women's Anti Discrimination Committee Examines Netherlands' Policies on Prostitution, Domestic Violence, Human Trafficking, 24 January 2007. 42 החליט ה ממשלת הולנד שלא להתיר את כניסת לש ן מהגרות המעוניינות לעסוק בזנות . נשים השוהות כדין יכ ת לו ו לעסוק בזנות , אך הן לא ת קבל נה אשרה למטרה זו .136 על החלטה זו נמתחה ביקורת בטענה שנשים הרוצות להגר למטרת העי סוק בזנות יהיו יותר חשופות לסחר בהן .137 מיסוד הזנות לא היווה מהפכה של ממש ב יחסה של הולנד ל זנות , אלא לכל היותר צמצם את הפער הגדול ששרר בין הח וק לבין ה מצב בפועל ה . מיסוד ביטא סובלנות חברתית ופרגמטיזם פוליטי .138 הזנות התקיימה בה ולנד שנים ארוכות ו בגלוי , ו הסובלנות היתה פרי של מדיניות רשמית ומוצהרת ולא העלמת עין מקרית .139 לפי ההערכות , בשנות ה- 90 היו בהולנד כ- 25,000 נשים שעסקו ב זנות , לפחות כמחציתן זרות .140 מטרת המיסוד היתה ל התמודד עם הזנות כ תופעה רחבת היקף , תוך שמיר ה על זכויות העוסקות בה , בצד מאבק במאפייניה השליליים - יה י כפ , זנות קטינים וסחר בנשים .141 הממשלה סברה כי מערכת רישוי עירונית תסדיר את תעשיית המין , תעניק הגנה לנשים המועסקות בזנות , תגן על נשים וקטינים מפני זנות כפויה וניצול מיני , תפחית את מספר הנשים הזרות העוסקות בזנות שלא כדין ו , תאפשר פיקוח יעיל יותר על תעשיית ה מין באופן שימנע את התפשטות הפשיעה י , אפשר הגנה על בריאות הציבור ו י מנע מטרדים .142 כשמטרות אלו לנגד עיניו , החל המחוקק ההולנדי בחקיקה המפרידה בין זנות כפויה וסחר בנשים ש , בהם יש להיאבק עד חורמה , לבין זנות מבחירה ש וכר ה ה כעבודה המקנה לעוסקות בה מעמד חוקי ו זכויות מלאות ושוות . המיסוד בהולנד מייצג דגם ' דמוקרטי ' מובהק , מה שמעלה את השאלה - מדוע כל כך מעט מהנשים העוסקות בזנות טורחות ל ממ ש את זכויותיה . ן 136 TAMPEP 2004, p. 137; Outshoorn, p. 198. 137 J. Bindman and J. Doezema, Redefining Prostitution as Sex Work on the International Agenda, 1997, available at: http://www.walnet.org/csis/papers/redefining.html#3d 138 van Doorninck, p. 193. 139 J. Kilvington et al. ‘Prostitution Policy in Europe: a Time of Change’, Feminist Rev. 67 (2001), 81. 140 ארגוןScarlet Cord דווח בדוא " ל מיום .2007 18.12 כי נציגיו פגשו בשבוע אחד במהלך שנת 2006 , 230 נשים בבתי בושת רק . 38 מהן היו הולנדיות . 141 Netherlands Office of Foreign Affairs, Dutch Policy on Prostitution, 2005. 142 van Doorninck, p. 196. 43 השפעת המיסוד על זכויות הנשים הע ו סקות בזנות גם מיסוד הזנות בהולנד השפיע באופן שונה מאד על נשים אזרחיות הולנד והאיחוד האירופי ועל זרות . המיסוד נטה ל הטיב את מצבן של הראשונות ו החמיר את מצב הזרות . אזרחיות האיחוד האירופי רשאיות לעבוד בהולנד בכל עבודה ללא היתר , כולל ב זנות . על פי רוב , העניק החוק את אותן זכויות לנשים מ ן המדינות ש הצטרפו לאיחוד האירופי , אם כי לעתים באופן הדרגתי .143 הפעלתו ש ל החוק החדש בשנת 2000 שינתה את הסטטוס קוו ו חוללה שינויים גדולים במפת הזנות . בשל ההבדלים במדיניותן של רשויות מקומיות שונות , כאשר חלקן נקטו מדיניות מקלה מאחרות , נשים רבות נדרשו לעזוב את אזורי עבודתן ולשנות את ה הסדרי ם שהיו מקובלים עד אז למטרה זו . למשל , חלק מה רשויות דרשו מנשים ל הסתמ ך על גורם שיארגן את עיסוקן בזנות .144 כאמור ב ור , הנשים שעסקו בזנות בהולנד בעת כניסתו של החוק החדש היו זרות , שוהות שלא כדין . הן נפלטו מבתי בושת , שכן אחד התנאים לקבלת רי שיון היה אי העסקת שוהים בלתי חוקיים . המשטרה החלה ל ל ו פע גם נגד מי שהשכ ירו חדרים ל שוהות בלתי חוקיות שעסקו בזנות . מצבן של נשים אלה הוחמר - לא רק שהן היו ל שוהות לא חוקיות , אלא גם עסקו בזנות באופן לא חוקי . כתוצאה מכך , רבות מהן נאלצו לעסוק בזנות במחתרת ולוותר על עצמאותן . בכמה מקומות ה ן עברו לזנות רחוב באזורי סובלנות , ש נוצרו במקור ם לנרקומניות . אבל גם שם השיגה אותן ידה של המשטרה , ורבות מהן גורשו . המיסוד שיפר את ה פיקוח על תעשיית המין החוקית , אולם זו הצטמקה ונוצרו בעיות חדשות . לפי הערכות , לאחר ה מיסוד פחת בכחצי מספר הנשים ה עוסקות ב זנות בבתי בושת ' וב חלונות ' מורש . ים145 אין עדויות לכך שתע שיית המין הצטמצמה , ועל כן סביר להניח כי הזנות הבלתי - חוקית גדלה באופן ניכר . מאז המיסוד חלה ירידה במספר בתי הבושת ו במקביל חלה עליה ב מקומות של סאונ ה ומסז ', רמז ל פריחת המגזר הלא חוקי .146 מצב זה מעודד , מחד , תנאים שבהם מתגבר בדרך כלל ניצול קשה ו , מאידך וא ה , מקשה על פעולת ה משטרה . למשל , קיימת טענה כי גבר ה ביקוש ל מין פוגעני . אמנם לנשים 143 TAMPEP 2004, p. 138. 144 Ibid., 2004, p. 134. 145" וא ד ל מהקונסוליה ההולנדית בישראל , 2.10.2005 . 146 M. Stribosch, Radio Netherlands, 31.10.2006. 44 המועסקות כדין קל יותר לסרב ללקוחות כאלה ולהתגונן מפניהם ךא , חלקן מו חתמות על הסכמים בעייתיים הכוללים 16 שעות עבודה ביום יא ו סור ל סרב ללקוח . כמו כן עדיין נשמעות תלונות על יחס ה המזלזל של המש טרה כלפי תלונותיהן של נשים הע ו סקות ב זנות כחוק .147 ואם זה מצבן של נשים אלה , קל לשער כי מצבן של הנשים במגזר הלא חוקי גרוע יותר . המיסוד גם לא התמודד עם ה סיכון המתמיד שנשים תישאבנה אל תוך המגזר הלא-חוקי ול , א העניק ערוצי פיקוח על מגזר זה . כתוצאה מכך ישנם עובדים ס וציאליים ה טוענים כי חלה עלייה במספר הקטינים בזנות הלא-חוקי ת וגברו הקשיים באיתור . ם לעומתם טוענים אחרים כי גם לפני המיסוד היה קשה לאתר קטינים המועסקים בזנות , וכי המיסוד לא שינה דבר בעניינם .148 לאחר המיסוד הוק מו ארגו ני נשים העוסקות ב זנות ב . שנת 2002 הוקם ' האיגו ד ההולנדי של עובדות המין ) ' Dutch Union of Sex Workers .( איגוד זה זכה ל תמיכ ת ה פדרצי ה הגדול ה ביותר של איגודים מקצועיים בהולנד ו אף זכה ל מענק ממשלתי . אך באופן כלל , י הצלח תו היתה מועטה ה . מעסיקים סירבו לנהל משא ומתן עם הנשים הא ו , יגוד מונה רק 100 נשים ה משלמות דמי חבר ומ , ייצג רק עובדות מין רשומות , קרי חוקיות , ה מהוות רק כ- 10% מהתעשייה .149 עובדה זו מעידה על כישלונו לפרוץ את רצון ה נשים לשמור על ה אנונימיות שלהן . אחת הסיבות לכך היא שאם הנשים תדווחנה על עיסוקן , הן תוגדרנה כ " סיכון גבוה " בחברות הביטוח , והפרמיה שלהן על ביטוח ב ריאות תעלה .150 כיום מעס יקה תעשיית המין ב הולנד ערב רב של נשים : נשים הולנדיות עצמאיות לצד נשים הולנדיות שגויסו בידי " מאהבים ש , " רכש ו את אמו נ ן ולאחר מכן סרסר ו וסחר ו ; בהן151 יש בה קורבנות סחר מאפריקה , אסיה ואירופה , לצד נשים שהיגרו אליה למטר ת עיסוק בזנות לאחר ש האיחו ד האירופי הת רחב למדינותיהן . יש בה נשים השוהות בהולנד כדין , אך מועסקות בזנות שלא כדין , ו נשים שבקשתן לקבלת מקלט מדיני לא נענתה .152 147 STV (Foundation against Women Trafficking), 2.11.2005" דוא ל מיום 148 Trafficking in Human beings, Fourth report of the Dutch National Rapporteur , p 49. 149 G. Gregor, Sex Worker Union Organizing: an International Study, 2006, p. 132- 140. 150 שיחת טלפון עם ארגוןBLIN , 30.5.2007 . 151 Trafficking in Human beings, Fourth report of the Dutch National Rapporteur, p. 50. 152 Ibid, p 55; ‘Human Trafficking in Holland’, The Amsterdam Times, 1.12.2006 , p. 7. 45 ה נשים מועסקות בבתי בושת חוקיים ולא חוקיים , בשירותי " ליווי " שר ו בם מתנהלים במחתרת כן ו , ברחובות . המצב המורכב בהולנד ממחיש את ה קושי העצום ל רי הגד את מהותה של עבירת הסחר בבני אדם , ולהבחין באמצעותה בגבולות העמומים והמשתנים ש בין הגירה , זנות ו סחר . כאמור , המיסוד בהולנד הרחיב את ממדי הזנות הלא חוקית ויצר תנאים לפריחתו של סחר בנשים , בעיקר , אך לא רק בקרב הזרות . בשנים אלה חלה עלייה במספר קורבנות סחר שאותרו : 257 בשנת2003 , 405 בשנת2004 , ו- 424 בשנת2005 . ש אף בשנת 2005 דיווחה משטרת הולנד ל " דו ח הסחר האמריקני על ירידה ב היקף הכולל של ה סחר בנשים , % 17.5 מקורבנות הסחר שאותרו בשנה זו היו במגזר החוקי של הזנות , וחלקן נשים ונערות הולנדיות .153 סחר בנשים אינו חדש בהולנד . בשנות ה- 70 הגיעו לתעשיית המין ההולנדית נשים מתאילנד ומהפיליפינים , בשנות ה- 80 מאמריקה הלטינית ומהקריביים , ובשנות ה- 90 גם מ אפריקה ו מזרח ומרכז אירופה . רבות מהן היו קורבנות סחר . הולנד משמשת מדינת יעד ו מדינת מעבר של סחר לשם עיסוק ב זנות ולמטרות נוספו . ת בסוגיה זו נטושה מחלוקת . ח " דו הסחר האמריקני רואה ב רבות מבין 25,000 הנשים המועסקות כיום בזנות ב הולנד קורבנות .ר סח154 ממשלת הולנד מינתה דווחית מיוחדת לענייני סחר בבני אדם , ולטענתה מדובר פעמים רבות בהגירת עבודה לתעשיית המין , לא בסחר .155 החוק ההולנדי אוסר על סח ר בבני אדם למטרות זנות , סחר באיברים ועבודה . העוברים על החוק צפויים לעונש של עד 6 שנות מאסר בפועל , ונסיבות מחמירות מגדילות את העונש הצפוי . לפי הדו " ח סחר בבני אדם של מחלקת המדינה האמריקנית , בש נת 2006 נחקרו בהולנד220 חשודים , 253 הועמדו לדין ו- 136 הורשעו . הענ ישה נעה בין 3 חודשים ל- 4 שנ ות מאסר .156 הענישה המקלה י וצרת תשתית פעולה נוחה לסוחרי נשים . לכן , גם א ילו הייתה מסתמנת י עלי ה במספר קורבנות הסחר ) כאמור , המשטרה דווחה על 153 ראיון טלפוני מיום12.11.2006 . M. Hageman, Office of the Public Prosecutor 154 ראו דו " ח סחר אמריקני בנוגע להולנד , 2006 : htm . /65989 2006 / tiprpt / rls / tip /g/ gov . state . www :// http 155 Trafficking in Human beings, Fourth report of the Dutch National Rapporteur, p. 140. 156 http://www.state.gov/g/tip/rls/tiprpt/2006/65989.htm 46 מגמה הפוכה ( ניתן היה לייחס אותה גם לקולת הענישה , ולא למיסוד הזנות דווקא . הממשלה דיווחה כי הגביר ה את מאמציה לאיתור קורבנות הסחר ב מגזר של הזנות הממוסד ת, והיא אף מבצעת בדיקות קפדניות של מבקשי ר י שיון תעסוקה בתחום , בין השאר כדי להיאבק בסחר . עם זאת , ישנם דיווחים על קורבנות סחר ברובע ' האורות האדומים , ' והמשטרה מדווחת על קשיים לפקח על הזנות הלא-ממוסד . ת בספטמ בר 2005 חתם משרד המשפטים ההולנדי על הסכם עם התאחדות העיתונאים ההולנדים , לפיו יש להימנע מפרסום בתי בושת לא מורשים . הפרסום הינו אמצעי שבו יותר ויותר סוחרים עושים שימוש ואיסורו נתפס כפעולה מונעת . כמו כן , בשנת 2006 החל מסע הסברה ציבורי נגד סחר בנשים למטרות עיס וק בזנות , המיועד הן ללקוחות והן לציבור הרחב . השפעת המיסוד על סרסורים וסוחרים כאמור , החוק התיר ל רשויות המקומיות לעצב בעצמן את מדיניותן . תחילה ביקשו כ- 12% מ הן שלא להתיר את קיומם של בתי בושת בתחומן ולם א . שר המשפטים קבע כי איסור מוחלט על בתי בושת פוגע בחופש העיסוק , ולא התיר להן לאסור על הזנות באופן גורף .157 עם זאת ה , ממשל ה ה ציבה דרישות גבוהות בפני מבקשי ר י שיון להפעלת בתי בושת , ולמעשה בעל הם י אחראי ם לכל מה שמתרחש ב תוכם ה . פיקוח על המיסוד מתבצע על ידי שורה של גופים ציבוריים : מכבי אש , מחלקת פיקוח ובנייה , תברואה , מס ה כנסה , וכמובן ה משטרה . יש בדיקות משטרתיות שמתבצעות ללא הודעה מוקדמת , ויש כאלו שנעשות בהודעה מראש . בפני הרשויות מבחר סנקציות שהן יכולות להטיל על מי ש מפר את ה כללים : אזהרה , הגבלת שעות פתיחת בית ה בושת , סגירה זמנית או קבועה שלו , העמדה לדין וביטול הר י שיון .158 לטענת המשטרה , קל יותר לסגור בית בושת מאשר להעמיד את מנהלו לדין .159 מידת האכיפה משתנה אף היא בין רשויות . בהאג נדחו 5 157 Coalition Against Trafficking in Women, NGO Shadow Report on the Netherlands, Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination Against Women, s7th CEDAW Session, 2007, p. 5. 158 Trafficking in Human beings, Third report of the Dutch National Rapporteur, 2004, p. 15. 159 van Doorninck, p. 196. 47 בקשות ו נשללו 2י ר שיונות בשל חשדות ממשיים למעורבות בפעילות לא חוקית , כולל סחר .160 לאחרונה עורכ ת המשטרה בדיקות חודשיות בבתי בושת באמסטרדם . בבדיקות ה תגלו 37 בתי בושת שע ברו על החוק ו הרשויות המקומיות פעל ו לפסילת רישיונם . אך במקביל להידוק הפיקוח במגזר החוקי , הזנות הלא- חוקית אינה זוכה כלל למעקב ולפיקוח . מצב זה הוא בבחינת " פרצה קוראת לגנב " ואין בו משום עידוד לס רסורים לעבור לסקטור החוקי . להיפך , יש בו פיתוי הפוך - לאלה הפועלים ב מגזר החוקי לעבור ל מגזר הלא-חוקי כדי להשיג יתרון ב תחרות המתמדת הקיימת בין שני המגזרים .161 סוחרים ממשיכים ל חפש ולשלב בין שני המגזרים כדי לתת תוקף חוקי לעסקים בלתי חוקיים , תוך שימוש במ סמכים מזויפים ו ב נישואים פיקטיביים . בתי בושת עברו למקומות בהם קיימת אכיפה פחותה , כדי לחמוק מפיקוח המשטרה .162 בנוסף , בשנים האחרונות הוקמו " שירותי ליווי " רבים יותר , השולחים נשים לבית או בית מלון לפי הזמנה . יתרונ ם המרכזי עבור הסוחרים הוא שהם לא תמיד חי יבים בר י שיון ושקשה ל פקח עליהם .163 בניסיון לבדוק אם מדובר בנשים זרות , בקט ינות או בנשים נסחרות , מתחזים שוטרים ללקוחות ומזמינים נשים בטלפו נים המתפרסמים במודעות בעיתונים . כמו כן , מבקשים השוטרים לחשוף בת י בושת לא חוקי ים המתנהלים במסווה של בית קפה או מספרה . כאמור , הסחר בנשים הווה בעיה בהולנד לפני מיסוד הזנות והוא ממשיך להוות בעיה ל אחריו . מבין 666 חשודים שנעצרו בחשד למעורבות בסחר בבני אדם ב ין ה שנים 2002-1998 , 64 היו בעלי בתי בושת בסקטור החוקי .164 מקרב מנהלי בתי הבושת שנעצרו בחשד לעבירות של סחר בנשים אפשר להבחין ב שלוש קבוצות : אלה שאינם מודעים לכך שהם מעסיקים קורבנות סחר )39% ( ;אלה היודע ים כי מדובר בקורבנות סחר אך אינם שותפים לסחר עצמו )59% ( ,ו אלה ה לוקחים חלק פעיל בסחר )2% ( , שרווחיהן מן הנשים הם לרוב הגבוהים ביותר .165 מנהלי בתי בושת חוקיים מדווחים כי 160 דוח מחלקת המדינה של ארצות הברית , הולנד , שנת 2005 . 161 Trafficking in Human beings, Third report, 2004 p. 94. 162 ibid, p. 90. 163 ‘Human Trafficking in Holland’, The Amsterdam Times , p. 7. 164 Ibid, p. 107. 165 Ibid, p. 108. 48 סוחרי נשים ממשיכים להציע למכירה קורבנות סחר .166 תעשיית ה מסמכים ה מזויפים , המאפשרים לקורבנות סח ר ולמהגרות לפעול ב מגזר החוקי , פורחת , והיא מחייבת את המשטרה להתמחות באיתור זיופים משובחים ולגלות יצירתיות בגילויים .167 יש נשים הנשלחות על ידי הסוחר ים לבית בושת חוקי , אך מאיימים עליהן שלא יספרו ללקוחות או לבעלי בית הבושת על מצבן . אחת הבעיות המרכזיות הקשורות לס וחרי נשים ולבעלי בתי בושת ה יא ש הרשויות לא יצרו מאגר מידע כלל י על בעלי בתי הבושת ו , מי שהורשע במחוז אחד יכול ל קבל רישיון ב מחוז אחר . בכל הקשור ל היבט הכלכלי של המיסוד ספק אם מיסוד הזנות שינה באורח דרמטי את הכנסות המדינה . קיומו של רובע האורות האדומים כאטרקציה תיירותית הווה מקור הכנסה גדול ל הולנד במשך שנים רבות ועתה נוספו דמי רישוי ו מיסוי מ בתי בושת ומ נשים העוסקות בזנות באופן עצמאי . מיסוד הזנות בהולנד – סיכום ביניים מיסו ד הזנות בהולנד טרי מכדי להעריך את מלוא השפעותיו , אך אפשר כבר לומר כי הוא רחוק מ להשיג את התוצ אות הרצויות . חל שיפור בתנאי העסקתן של נשים העוסקות ב זנות באופן חו ו , קי כשכירות הן נהנות מ ביטוח בריאות , דמי אבטלה ועוד ; אך אלו המועסקות כדין מהוות על פי הערכות רק כ- 10% מ כלל הנשים ב תעשיית המין .168 רוב ן הן שוהות שלא כדין ש , אינן נהנות מתנאיו המיטיבים של המיסוד , וחלקן קורבנות סחר . הסחר בנשים מוסיף להתקיים ב גם מגזר החוקי ו , קיים בהולנד ספק אם מיסוד הזנות תרם למאבק בסחר .169 רוב ן המכריע של ה עוסקות בזנות מקרב נשים שאינן שוהות ב משפט הישראלי עצם העסקת קורבן סחר מהווה חלק משרשרת הסחר תפ ( א"ת) ח "1064/02 י נ "מ ' בדיאן ואח ) ' הכרעת דין משלימה לגבי נאשם 3 (תק- מח2002 ) 3 ( 4839 ;פ "ע1609/03 בוריסוב ואח י"מ ' נ ' תק- על2003 ) 3 (, 1919 . 166 Trafficking in Human beings, Third report, 2004 p. 90. 167 Ibid, pp. 91, 94. המשטרה נעזרת במתורגמן כדי לבחון באיזו מידה האישה מבינה את שפת המדינה הרשומה במסמכיה . 168 דוא " ל מהקונסוליה ההולנדית בישראל , 2.10.2005 . 169 Marleen Hageman, מן התביעה הציבורי ת הדגישה כי עמדתה האישית אינה משקפת בהכרח את עמדת משרדה . 49 בהולנד כדין , נדחקו למחתרת ו שם גדולה יותר השפעתו של הפשע המאורגן . המיסוד לא ביטל את הדעה הקדומה ה קיימת ביחס לזנות ואולי אף קיבע אותה , כאשר תחם את ה זנות לאזורים מסוימים ו קבע את המרחק המותר בי נה לבין מו סדות " מהוגנים " כמו בתי ספר וכנסיות .170 כמו כן , סכומי הכסף הנגבים מן הנשים ב ידי בעלי בתי הבושת , לרוב כחצי מן האתנן , מלמדים כי נשמר אי-שוויון בינן לבין מעסיק יהן . ישנן הצעות שונות לתיקון המצב . ארגונים המקדמים את תפיסת הזנות כעבודה לכל דבר , טוענים כי מתן אשרות לנשים זרות לעסוק בזנות ימנע את הסחר בהן . הם גם תומכים ב הטלת אחריות על הלקוחות כמשתפי פעולה עם מנצלי הנשים בו , הטלת קנסות עליהם אם לא ידווחו על נשים המוחזקו ת בכפייה או בתנאים גרועים אחרים . כמו כן ה , מיסוד בהולנד הוכיח שוב את חיוניותה של אכיפה הולמת כדי לפקח כ ראוי על העדרן של זנות כפויה ו של סחר ב בתי הבושת החוקיים . אף שהאכיפה בהולנד טובה , נראה כי היא עדיין אינה מספקת . 170 Bindman and Doezema. 50 מיסוד הזנות ב אוסטרליה ב- 25 השנים האחרונות ע ברה הזנות תהליכי מיסוד גם באוסטרליה , אם כי רק בכמה מדינות וטריטוריות המ הוות חלק מן הפדרציה של אוסטרליה , ובזמנים שונים : Victoria בשנת1984 , Queensland בשנת1990 , Australian Capital Territory בשנת1992 , New South Wales בשנת1995 . 171 כרבים מחלקי האימפריה הבר יטית לשעבר , אוסטרליה ירשה את חוקיה של מדינת האם , ועל כן פעילויות נלוות לזנות , כמו ניהול בית בושת , שידול והתפרנסות על רווחי זנות , הופללו , אך לא הזנות עצמה מ . שלהי שנות ה- 70 החלה חשיבה מחדש על הנושא , שהובילה בסופו של דבר לשינוי חקיקה ול תהליכי מי סוד . הביקורת ע ל המצב הקיים הגיעה מכוונים שונים ו אף מנוגדים . מחד , היו תנועות נשים ש טענו כי זנות היא עבודה וביקשו לשנות את מעמד ה נשים מ זונות לעובדות מין מ . אידך , היתה ביקורת שראתה בכל חקיקה שהגבילה את הזנות העי פג , בחופש הפרט . למיסוד קדמו דיונים ברמת כל מדינה , ובמישור כלל א . רצי מפלגת הלייבור שזכתה בבחירות בשנת 1982 קידמה תפיסה ולפיה זנות היא עניין פרטי שבין בגירים האחראים למעשיהם , וקיבלה את הטענה כי חוקי הזנות הקיימים שקולים ל ה תעלל ות באוכלוסייה מדוכאת ממילא . היו שראו ב זנות פשע ללא קורבן ולעומתם אלה ש ראו בה חלק בלתי נפרד מהחברה האנושית .172 בשנת1985 , כחלק מניסיון לבחון מחדש את ה מדיניות , פורסם " דו ח מקיף , Neave Report ,שבחן את היבטיה הכלכליים , החברתיים , המשפטיים והבריאותיים ל ש הזנות .173 מחברי הדו ח " שמע ו עדויות מפי אנשי משטרה , פקידי רשויות , נשים העוסקות בזנות ובעלי בתי בושת . " הדו ח המליץ לאמץ מדיניות המבוססת על ל ר וטיב ו ב העבירות הנוגעות לזנות , על הסדר ת אזורי ם ל בתי בושת ל ו זנות רחוב וע , ל אי מתן ר י שיונות לאנשים שהורשעו בעבירות חמורות להפע יל בתי בושת . מטרת המדיניות היתה להג ן על נשים מפני ניצול ועל ה ציבור מפני מטרד . ח " בדו נטען כי אין בכוחה של האכיפה הפלילית להעלים את ההיבטים השליליים של הזנות . " הדו ח גם המליץ לחוקק חוקים שיעניק ו 171 B. Sullivan, ‘The Women's Movement and Prostitution Politics in Australia’, in J. Outsborn ed, The Politics of Prostitution, 2004, p. 21. 172 Ibid., p. 24. 173 Ibid., p. 31. 51 לנשים העוסקות בזנות יותר שליטה ויאפשר ו להן להתנגד לכפיה מצד סרסורים ולקוחות . " הדו ח הדגיש שהזנות מקורה באי שוויון מגדרי , וכי יש לזנוח את ההנחה שהיא " בלתי נמנעת ". יש לאפשר לנשים לעזוב את הזנות , בייחוד על ידי אי אימוץ מדיניות של שוויון כלכלי בין נשים וגברים . פרט ל הקצ ת א אזורים לזנות רחוב , ה ממשל ה קיבלה את המלצות ך א ,ח" הדו הדיון בנושא ה משיך במישור המקומי ו , כל מדינ ה או אזור אימצו מדיניות שונה . החקיקה הממסד ו ת מטר יה תו חרף ההבדלים בין המדיניות ש מדינות שונות אימצו , מאחורי מיסוד הזנות באוסטרליה עמדו מספר עקרונות מנחים משותפים , אם כי במדינות שונות ניתן להם סדר עדיפות שונה : דרישה שה נשים העוסקות בזנות לא תהיינה חשופות לתנאי מחיה לא בטוחים ומפלים ; דאג ה להגן על הציבו ר מ פני מטרד ים שונים ה נ לווים ל זנות כמו סמים , פשע מאורגן , עיסוק בזנות באזורי מגורים , וחשש לבריאות הציבור , ובעיקר מפני מגפת האיידס . היו ששמו את הדגש לא על תמיכה בנשים העוסקות בזנות , אלא על שליטת ה ממסד על תעשיית המין . מאוחר יותר הועלתה גם הטענה כי המיסוד נועד להוציא את הטיפול בזנות מ תחום אחריותה של המשטרה , וזאת בשל נגע הש חיתות .174 ב מדינת ויקטוריה , חלוצת המיסוד באוסטרליה , המיסוד נועד ל השיג שליטה ופיקוח על ה זנות ן הג ל , על ילדים מניצול מיני ן הג ל , על הקהילה , ו למנ ע מעורבות של עברייני ם, להבטיח שבתי בושת לא ימצאו באזורי מגורים ל ו הגביר את ההגנה מפני מחלות מין . בתחתית רשימת המטרות עמד ו היעד ים של קידו ם בריאות ן של הנשים העוסקות ב זנות ו הגנה ע יהן ל מ פני אלימות וניצול . מטרה זו עוגנה ב חוק בויקטוריה , אשר אסר להתנהג ל נשים בצורה משפילה . 174 S. Smith, ‘The Regulation of Prostitution: A Review of Recent Developments’, 1999, Paper 21/99, available at: http://www.parliament.nsw.gov.au/prod/parlment/publications.nsf/0/87ABAC8FFF20946 FCA256ECF0009F848 52 לא רק מטרות המיסוד ה שתנו ממדינה למדינה באוסטרל יה , גם אופני המיסוד והם נעים בין הסדר מחמיר כמו זה בויקטוריה לבין הסדר יותר מקל כמו זה הנהוג ב- Australian Capital Territory . רוב המדינות חייב ו את בתי הבושת ו את מנהליהם ב רישום ו / או ברי שיון א , ך בהסדר המקל מדובר על רישום ועלות סמלי ים . החקיקה הממסדת בויקטוריה וקוויסלנד כללה הקמת רשות מיוחדת לטיפול בנושא . רשות זו מ עניק ה היתרים לבתי הבושת ו מ וודא ת שהם אכן פועלים על פי החוקים ועומדים בדרישות י הר שיון שניתן להם , בין השאר ב , ענייני בריאות ובטיחות או ב אזור ים בהם פעולתם מותרת .175 היחס לזנות הרחוב ולשידול מגוון . לעיתים הם נאסרו כליל . ויקטוריה הפליל ה את זנות ה רחוב גם ביחס ללקוחות ו , בקוויסלנד נ קבע כי שידול לזנות הוא עבירה , אלא אם ה תבצע ב תוך בית בושת מורשה ו הרחק מעין הציבור .176 בכל הקשור ל נשים , חוקי המיסוד מתירים לנשים לעסוק בזנות החל מגיל 18 . רק חלק מן המדינות מחייבות אותן להיר . שם ל נשים יש זכות לסרב לקיים יחסי מין עם לקוח ות , וחלה חובה עליהן להיבדק ולקבל טיפול במחל ו ת מין ה . אישה ומעסיק ה י צפויים לעונש אם המשיכה לעבוד עת ב מחלתה . לקוח , ות לעומת זאת , ם אינ חייב ים להיבדק . בחלק מן המדינות מוטלת חובת שימוש בקונדום ביחסי מין , גם ב מין אוראלי .177 דגמי ה מיסוד באוסטרליה מאד מגוונים , כאשר מדינת ויקטוריה הלכ ה בעקבות נבאדה , ואילו ניו סאות ' ווילס מייצגת דגם ' דמוקרטי ' מובהק . השפעת המיסוד על זכויות הנשים העוסקות בזנות לפי הערכות , באוסטרליה יש כיום כ- 20,000 נשים העוסקות בז נות : 2% ב רחוב , 40% באופן עצמאי בבתים והשאר בבתי בושת .178 אוסטרליה היא מדינת יעד בסחר בנשים למטרות עיסוק בזנות , ויש בה גם סחר פנים . רוב ה נשים מובאות אליה 175 Prostitution Control Act (Victoria) 1994, article. 28; The prostitution Act (Queensland) 1999, article 100. 176 Prostitution Control Act (Queensland) 1999, articles 73-74. 177 M. L. Sullivan, ‘Can Prostitution be safe? Applying Occupational Health and Safety Codes to Australia's Legalized Brothel Prostitution’, in C. Stark and R. Whisnant eds., Not for Sale – Feminists Resisting Prostitution and Pornography, 2004, pp. 252-268. 178 שאלון של ארגון עובדות המין ‘Scarlet Alliance Organization’ מיום30.5.2006 . 53 מ מדינות דרום מזרח אסיה , ונכנסות לאחר שנישאו כחוק או באופן פיקטיבי לגברים אוסטרליים .179 רבות מ הן יודעות ש יועסקו בזנות . כאשר סוחריהן מעוניי נים להפטר מה , ן הם מדווחים עליהן לרשויות ההגירה , שעוצרות ומגרשות אותן .180 מספרן של קורבנות הסחר באוסטרליה מוערך כיום ב כאלף ,181 ו כמה מהן אותרו בבתי בושת חוקיים בוויקטוריה .182 עד היום , עמד מספר מצומצם של סוחרי נשים לדין באוסטרליה .183 העונש המרבי על עבירת הסחר הוא 25 . שנה הסדרי המיסוד השונים שאומצו בכל מדינה נותנים את אותותיהם במגוון השפעותיהם על הנשים העוסקות בזנות . מדיניות המיסוד בוויקטוריה נחשבת ל מחמירה ב יותר ופוגעת בזכויות הנשים .184 הרי שיונות ל בתי ה בושת קש ים להשג ה ו רוב הנשים נותרו ב מגזר הלא- חוקי ו עוסקות בזנות בביתן א ו ברחוב .185 אולם במקביל , החמירה ויקטוריה את ה ענישה על עיסוק בזנות באופן בלתי חוקי . לפיכך , הנשים חשופות יותר מבעבר להטרדה , מעצר , מאסר ואף מעשי שחיתות מצד המשטרה וה סרסורי . ם מצב זה ש בו יש יותר ביקוש מהיצע למקומות עבודה מוסדרים לזנות , העניק ל בעלי בתי הבושת יכול של ת יטה גדולה יותר על הנשים וה רע את תנאי . הן נשים המועסקות בידי בתי בושת חייבות ל שלם לו אחוז גבוה מן האת , נן לעתים מראש וכ , ן מרבים להטיל עליהן קנסות על דברים קלי ערך מו כ , איחור ואי גילוח 179 L. Meaker, ‘A Social Response to Transnational Prostitution in Queensland’, in S. Thorbek and B. Pattanaik eds., Transnational Prostitution-Changing Patterns in a Global Context, 2002, p. 63. 180 תשובה לשאלון של הארגון Project Respect מיום30.5.2006 . 181 Project Respect. 182K. Maltzhan, Combating Trafficking in Women: Where to Now? Available at: http://www.brisinst.org.au/resources/maltzhan_kathleen_traffic.html 183 ראו למשל : The Queen V. Wei Tang Case No CR-04-01316, 9 June 2006. במקרה זה כל הנשים התא ילנדיות עסקו בזנות בעבר וידעו שתעבודנה בזנות באוסטרליה . הן נדרשו לקבל 900 גברים בתוך6-4 חודשים , או לשלם 45,000 $ .הן נדרשו לעסוק בזנות משש בערב עד שתיים בלילה . דרכוניהן וכרטיסי הטיסה נלקחו . 184 אם כי קיימים חילוקי דעות ביחס למקור הבעיה : ארגון Project Respect סבור כי הדבר נובע מעצם הלגיטימציה שהוענקה לבתי הבושת ומן התנאים שמכתיבים מנהלי בתי הבושת לנשים במסגרת זו . זאת בעוד שהנשים בארגון Urban Realists טוענות כי הבעיה היא מספרם המצומצם של בתי הבושת , היוצר ביקוש גדול יותר מן ההיצע לעבודה בזנות . דבר זה מאפשר למנ הלי בתי הבושת להכתיב תנאים נצלניים לנשים . 185 B. Sullivan, ‘Prostitution Law Reform in Australia, A Preliminary Evaluation’, Social Alternatives, 18/3 (1999), 9. 54 רגלים .186 הן חשופות לאלימות ול מחלות משום ש לקוחות רבים מעדיפים מין לא בטוח . אם לא ת מלא נה את דרישות , ם יה מ הן אוימות באיבוד מקומן , הרעוע ממילא י בב , ת הבושת . בעלי בתי הבושת נוטים לאייש כל משמרת בנשים רבות ו , כתוצאה מכך יש יותר תחרות בי ניהן וכל אחת מרוויחה פחות . כתוצאה מהסדריו המחמירים של מיסוד הזנות בויקטוריה , הידרדרו תנאיהן של ה נשים העוסקות ב זנות באופן חוקי , ומצב זה גרם ל שגש ו ג הזנות הלא-חוקית . לעומת זאת ב , - Australian Capital Territory ה מצב שונה לחלוטין , כי הסדרי המיסוד נחשבים מקלים . תנאי רישומן של ה נשים העוסקות ב זנות קלים הו , מגזר הלא- חוקי מצו מצם . בין הנשים בתעשיית המין לבין המדינה מת קיים שיתוף פעולה שוטף , וגוף ממונה מטעם הנשים העוסקות בזנות נפגש דרך קבע עם גורם בממשל , ומשיא עצות ל שיפור תעשיית המין . במידה ונוצרות בעיות , הן על פי רוב נפתרות תוך שיתוף פעולה בין הנשים לבין ה מערכות ה רשמיות כגון המשטרה . הנשים המועסקות בזנות מוגנות מפני אפלי ה על בסיס תעסוקתי . מעסיקיהן מחויבים בחוק להעניק להן תנאים המגנים על ביטחונן , כגון לחצני מצוקה בחדריהן . החוק מתיר סירוב ללקוח או למעשה מיני מסוים . גם ב- New South Wales נ הוגים הסדרי מיסוד מקלים ו הנשים טוענות שה הסדר המקל היטיב ע . מן י בבתי הבושת יש להן תנאים טו בים , שנועדו בין השאר למנוע את עזיבתן . עם זאת , נשים ות רב ממשי כות לעבוד שלא כדין ברחוב או בעסק פרטי ללא היתר . בין הסיבות לכך , רצון להימנע מתשלום מיסים ו ניסיון להתנער מן הסטיגמה השלילית שעדיין נלווית לעיסוק בזנות . התמונה מורכבת גם בכל הקשור לזכויות בריאות וע בודה . בחלק מבתי הבושת הנשים נבדקות ב ידי רופא מטעמם של בעלי המקום ו , במקומות מסוימים המדינה מממנת שירותי בריאות בנושאי מין . פקחים מבקרים בבתי הבושת המורשים כדי לחנך לבריאות מינית ולמנוע יחס לא ראוי ל נשים . עם זאת , גברים רבים אינם מקפידים על מין בטוח . חלקם אף דורשים לקיים יחסי מין ללא קונדום , והיו נשים ש הותקפו בי די לקוחות לאחר שסירבו לקיים עמם מגע מיני לא בטוח ל . מרות המיסוד ל , פחות מגע מיני אחד מבין כל 186 S. Davis, Prostitution in Canada: The Invisible Menace or the Menace of Invisibility? 1994, available at: http://www.walnet.org/csis/papers/sdavis.html 55 חמישה עדיין נעשה באופן לא בטוח .187 נשים העוסקות בזנות באוסטרליה זכאיות לתבוע את מעסיקיהן , אך ממעטות ל עשות . כן הימ נעותן נובעת מחשש שתביעה תגרור תשומת לב בלתי רצויה , ומכך שעמדתם של שופטים ומושבעים מושפעת מסטריאוטיפים לגביהן .188 בעשור האחרון החלו ארגוני עובדים באוסטרליה לייצג נשים העוסקות ב זנות ולנהל בשמן מ" מו בנושאים כמו הלנת שכר , קנסות , מין כפוי עם בעלי בית הבושת ופיטור . ין189 אולם מספר הנשים החברות בו עדיין ,ך נמו בין היתר בשל רצון לשמור על אנונימיות ו להימנע ממיסוי . גם שיתוף הפעולה של המעסיקים הוא חלקי . הארגון נ אבק להכיר בנשים כעובדות ו הצליח להשיג עבור חלק מה נשים דמי מחלה , תשלום חופשה שנתית , חופשת הריון , פיצויי פיטורין וזכו יות פנסיה . בין היתר הצליח הארגון להשיג עבור עובדות בכמה בתי בושת תשלום לפי שעה ללא קשר למספר הלקוחות שה ן קיבלו .190 השפעת המיסוד על בעלי בתי בושת כאמור , הסדרי מיסוד שונים השפיעו באופ נים שונ ים , אך בכולם מו דגשת נגישותן של ה רשויות לבתי הבושת לצרכים של פיקוח . ו בו יקטוריה חייב כל בית בושת י בר שיון , אך עסק קט ) ן עד שתי נשים מ ה יהנ י ( תשלום מופחת תמורת הרישיון ה . תנאי ם לקבלת רישיון כוללים מסירת פרטים אישיים של הבעלים ושל מי שינהל את המקום , גיל מעל 18 ומתן טביע ו ת אצבע . מבקש הרישיון ך צרי לפרסם את בקש תו בעיתו . נות על בעלי ב ית הבושת ומנהל יו חלים חוקים ייחודיים לעיסוקם , כמו חובתם להבטיח שהנשים בבית הבושת שבאחריותם עוברות בדיקות סדירות ו שאינן חולות במחלת מין .191 כמו כן חלים על יהם חוקים כלליים , דוגמת ה חוב לספק סביבת עבודה מוגנת לעובדיהם . החוק ב קוויסלנד הקים ר שות מיוחדת , המחליטה למ י לתת רישיון לנהל ב י ת הבושת ומפקחת על פעילותם . החוק מחייב שכל צוות בית בושת וה לקוחות י היו מעל גיל 18 ,ב וש כל בית בושת יהיה איש צוות עם הכשרה במתן עזרה ראשונה . הרשויות בקוויסלנד ה נפיק ו ספר 187 M. Sullivan, p. 263. 188 Ibid, p. 265. The exception is Phillipa V Carmel (1996) WI 2523 PERTH. 189 G. Gall, Sex Worker Union Organizing, 2006, pp. 124-132. 190 Gregor, pp. 124-132. 191 Prostitution Control Act, 1994, article 19. 56 הנחיות מיוחד למנהל בית הבושת מה , פרט את זכויות הנשים ומ מליץ להתייחס בא ופן שונה לנשים חדשות בתחום , או כאלה שאינן דוברות אנגלית . ההנחיות כוללות הדרכה לגבי איך להתמודד עם לקוח אלים ומה לעשות כאשר עולה חשש של לקוח יש מחלת מין . המדריך מנחה איך להפטר מפסולת קלינית מ כ ו קונדומים ו , מחייב ל כבס מגבות ומצעים אחרי כל לקוח .192 בניו סאות ' ווי לס החוק המקומי ה חל על כל מקומות העבודה , לרבות בתי בושת , מחייב מעסיקים להתייעץ עם עובדיהם בכל דבר הנוגע למדיניות שתשפיע על בריאותם ו רווחתם ו , לגבש ו שיט ת עבודה בטוחות . גם במדינה זו פורסם מדריך ה מפרט , למשל , מ אורך ה משמרות והפסקות ה אוכל , ועד התקנת נור ות מיוחדות שת אפשר נה לבדוק שהלקוח אינו סובל ממחלת מין ה . מעסיק חייב לספק לנשים קונדומים העומדים ב תקן ה אוסטרלי לה ו , תחשב ב נשים הרות , למשל לתת להן משמרות קצרות יותר ו להעבירן לאזורים נטולי עישון .193 קשה עד בלתי אפשרי להעריך את השפע ו ת המיסוד על היקפיה של תעשיית המין , החוקית ו הלא חוקית , משום ש הנתונים ה קיימים כה חלקיים וסותרים . למשל , בעוד ש בקוויסלנד הוכפל כמעט מספרם של בתי ה בושת המורשי ם בין 2004 - 2006 , " דו ח אחר דווח על ירידה של 16% ב מספר ה רשומים כעוסקים בזנות ב אותן שנים .194 חלק מהגידול בקוויסלנד נובע מ מאמץ מודע של הרשויות להגדיל א ת מספר בתי הבושת החוקי ים ולהקטין את המגזר הלא חוקי . לעומת זאת , הירידה ב מספר ה רשומים כעוסקים בזנות מעידה דווקא על מגמה הפוכה , של מעבר מהמגזר החוקי אל הלא חוקי . ניתן להסיק , כי תהליכי המיסוד של הזנות באוסטרליה , לפחות עד כה , לא הפכו את תעשיי ת המין ליותר שקופה , באופן שיאפשר ל חקור אותה באופן פחות ספקולטיבי . 192 Handbook for Approved Managers of Licensed Brothels, 2005, available at: http://www.pla.qld.gov.au/Resources/PLA/reportsPublications/handbook/documents/man agersHandbook2005.pdf 193 Health and Safety Guidelines for Brothels, 2001, NSW available at: http://www.workcover.nsw.gov.au/NR/rdonlyres/BFFA4789-E98E-478E-B110- C86A1EA6402E/0/guide_wc_brothels_1201e.pdf 194 In Touch Newsletter, Issue no.8, October 2004. available at: http://www.pla.qld.gov.au/Resources/PLA/reportsPublications/newsletters/documents/08. pdf 57 ההיבט הכלכלי של מיסוד הזנות לאחר מיסוד הזנות , החלה תעשיית המין להזרים כספים לרשויות המס ולמקומות נוספים . כך למשל , רווחיה של הרשות המפקחת על בתי הבושת בקוויסלנד בשנת 2006 עמדו על380,733 $ רק מרשיונות שהעניקה . 376,000 $ נוספים הוענקו לה מידי הממשלה195 אולם , הכסף שמגיע לרשויות הוא ככל הנראה רק זרזיף דק , שכן בתי בושת רבים כן ו הנשים אינם מדווחים על כל הכנסותיהם .196 לפי נתונים שלא זכו לביסוס , קבע עיתון מקומי כי 60,000 גברים מוציאים7 $ מיליון מדי שבוע על זנות בוויקטוריה , וכי תעשיית המין הממוסדת מרוויחה 360 $ מיליון מדי שנה , אך בין השנים 1998-1995 הרוויחה מדינת ויקטוריה מרישיונות רק991,000 $. 197 כמו כן פורסם כי אחד מ י בת הבושת הונפק בבורסה , בניסיון לגייס 12 $י מ ליון ולהשקיע אותם ב הקמת עוד בית בושת , ב מועדוני חשפניות ו ב חברות הפק ה לסרטי פורנו ו , מנהליו שוקלים התרחבות בין לאומית . מנהלי החברה ו טענ כי מתח הרווחים ב תעשיית המין עומדת על 60% . 198 אך כאמור , רק מקצת הסכומים מגיעים לידי הרשויות . 195 Prostitution Licensing Authority, Annual Report 2005-2006, Queensland Government, 2006, p. 51, available at: http://www.pla.qld.gov.au/Resources/PLA/reportsPublications/annualReport/2006/docum ents/annualReport2006.pdf 196 בתשובה לשאלון של ארגון Project Respect , 30.5.2006 . 197 M. Sullivan and S. Jeffreys, ‘Legalising Prosritution Is Not the Answer: The Example of Victoria, Australia", p. 4, available at: http://action.web.ca/home/catw/readingroom.shtml?x=6573&AA_EX_Session=4833c0dd fadd3bbac2f70a6911e79e7d 198 R. Gluyas, ‘Brothel Arouses Market Interest’, The Australian, 2.5.2003; J. Madslien ‘Australian Brothel Set to Float’, BBC: http://news.bbc.co.uk/1/hi/business/2143912.stm 58 מיסוד הזנות באוסטרליה – סיכום ביניים הרבגוניות של משטרי מיסוד הזנות באוסטרליה מקשה על גיבוש מסקנו ת ות לי כל מ . אפשר לומר ש לפחות להלכה , מיסוד הזנות באוסטרליה יצר מארג פוטנציאלי של זכויות עבור נשים בתעשיית המין , בכלל זה זכויות כ עובד ות . אולם , גם במקרה ה ז ניכר פער גדול בין הלכה למעשה . למשל , השיפור ב נגישות לערכאות המשפטיות זכה ליישום רק במקרים בודדים , ומטען ל ש דעות קדומות מונע מה נשים מלפנות אל בתי המשפט , ולזכות ליחס חף מסטריאוטיפים ה . תומכי ם ב מיגור הזנות טוענים כי המיסוד לא פתר את ה בעיות ה אופייניות , ועל כן יש לשקול את הגישה השבדית המפלילה את הלקוחות . לטענתם , בעקבות המיסוד גדל הביקוש לזנות ו איתו ג ברו ת ופעות של חר ס בנשים . תומכי המיסוד הודפים טענות אלה על הסף . הם מגדירים את הנשים הזרות העוסקות בזנות מ הגרות עבודה ומסרבים להגדירן כקורבנות סחר . הם קוראים להפחתת ההגבלות המוטלות על הזנות ולמתן היתר לעסוק בה בלי רי שיונות וללא מסגרות מגבילות . אולם , גם להם אין מענה לרושם ה כללי ולפיו , חרף המגוון של דגמי המיסוד , המיסוד לא הצליח לתת מענה שלם לאף אחת ממטרותיו . 59 מיסוד הזנות : האם פתרון ? סקירת המצב בנבאדה , גרמניה , הולנד ו אוסטרליה תא הר ה את תבני ה ת ו מיסוד שנוצרו בכל מדינה . באף אחת מן המדינות שנבחנו לא השיג המיסוד את כל מטרותיו , ואף לא את העיקריות שבהן . אם נתחשב בכך ש המדינות שמיסדו את הזנות היו אלה ש , עוד לפני המיסוד כבר שררה בהן פתיחות חברתית ביחס לזנות , ה רי שהישגיו של המיסוד דלים ביותר . כלל לא ברור שהמיסוד תרם לטיפוח אווירה של סובלנות חברתית כלפי הזנות , ן לוכ וב הוא הותיר מגזר נ רחב של זנות בלתי חוקית , ככל הנראה גדול מן הזנות החוקית . למצב זה סיבות רבות . המיסוד לא שינה את הסטיגמה הנלווית לזנות , המ רתיעה את הנשים מ להירשם כ מי ש עוסקות בזנות , וזאת ב נוסף לחוסר נכונותן לשלם מס ים . גורם נוסף שמרחיק את הנשים מן הזנות הממוסדת הוא תנאי הסף הנדרשים , בעיקר בריאות ואי-שימוש בסמים . אמנם , בין כתלי בית הבושת המ וסד מ , נשים זוכות לרוב ל יותר ה גנה מאלימות , אך בחלק מהמקומות מופעל עליהן לחץ ל קיים יחסי מין ל לא קונדום ועם לקוח בו הן אינן מעוניינות . גם לקוחות ל א נוהרים לבתי בושת מו רש ים בלבד , ו ממשיכים לפ נות ל נשים העו סקות בזנות באופן לא חוקי . הדבר נובע מכמה סיבות : מחירי ם יותר נמוכים , היצע יותר גדול , יש לא מעט גברים שאינם מעוניינים במין בטוח , או כאלה שאינם מעוניינים ב פיקוח ו הגבלות על מה שהם עושים לנשים , כולל פ גיעה ב . הן בבתי הבושת הממוסדים הם יתקשו לעשות זאת , ולו בשל קיו מו של לחצן מצוקה . גם סרסורי ם לא מיהרו להתמסד בשל שיקולי רווח ותועלת ב . צד הסרת תווית פלילית מעסקיהם והפחתת הסיכון למעצר ולהעמדה לדין , עמדה העלות הכלכלית של המיסוד . מתח הרווחים בבית בושת מו רשה קטן יותר , ובנוסף יש לשלם מס ים ו תנאים סוציאליים לנשים המועסקות כ שכירות . אמ נם גם בזנות לא חוקית יש עלויות הנובעות מהצורך להסתתר , לשחרר ממעצר ועוד , אך מתח הרווחים מ אפשר לכסותן ב . ות רי מה בעלי בתי בושת קטני ם מעדיפים לעתים להמשיך לנהלו באופן לא חוקי , כדי ל ה ימנע מן העלות הכרוכה ב שינויים הנדרשים כדי ל קבל ר י שיון . המדינות שמיסדו את הזנות לא הצליחו למנוע את חדירתם של גורמים עבריינים לתעשיית המין ב . אמצעי הזהירות 60 שקבעו מכ , ו בחינת עבר ם של מבקש י ר י שיון , לא היה די . זיו פי מסמכים אפשרו לעתים לעקוף את משוכות המיסוד בו , כל המדינות ראינו שבתי בושת שפעלו בר י שיון ו כחוק העסיקו קורבנות סחר .199 גו רם מפתח ב יעילות המיסוד ובטיפוח מגזר זנות חוקי הוא טיב האכיפה - האם אכיפה , שהייתה " עצלה " לפני מיסוד הזנות , הפ כה לנמרצת ויעילה לאחריו ? המקרים שנבחנו לעיל מראים ש , על פי רוב לא חל שינוי דרמטי בטיב האכיפ וסי המ . ה ד גם לא ביטל את היותה של הזנות מטרד לציבור . זנות ר חוב הוסיפה להתקיים , ולו משום שנשים רבות נותרו מחוץ לגבולות : יו נרקומניות , חולות , קטינות , קורבנות סחר ו חסרות אישורי שהייה . גם כאשר ה משטרה פעלה יותר כנגד זנות רחוב , היא לא הצליחה למגר את התופעה , ופעולותיה תרמו בעיקר לפגיעה ב נשים . המיסוד אף לא הצליח לשנות את מ טעני ה דעות הקדומות הרווחות לגבי הזנות ו , בכל המדינות שמיסד ו א , התו החוק אסר לקיימה סמוך לבית ספר או כנסייה ל . סטיגמ ות בנושא יש שורשים היסטוריים עמוקים ו , אין לצפות כי מיסוד של שנים ספורות יצליח לשנות זאת . גם בכל הנוגע ל נגישותן של הנשים למערכת המשפט , לא ניכר ש יפור מהותי . בגרמניה אף אישה לא תבעה מעסיק או לקוח , ואילו באוסטרליה ובהולנד נרשמו מקרים בודדים בלבד . גם עובדה זו קשורה לסטיגמ ות הרווחות ביחס ל עיסוק בזנות , הן בקרב הרשויות והן בקרב הנשים העוסקות בזנות . גם כאשר הזנות זכתה להכרה בחוק כעבודה לכל דבר , לא חל שיפו ר ב שימוש ב ערכאות משפטיות , דבר המעיד כי המיסוד לא העניק לנשים יותר לגיטימיות ףא , לא בעיני עצמן . החשיבות בנגישות לערכאות משפטיות אינה מתמצה בתביע ת ו כנגד מעסיקים ולקוחות . יש לה משמעות רחבה יותר מו כ , זכות לתביעות נזיקיות ומעל לכל - הענקת אפשרות מעשית לנשים להג יש תביעות . גם ב יחס ל בריאות הנשים , אין עדויות לשיפור ממשי בעקבות המיסוד . אמנם להלכה גדלה יכולתן להתגונן בהשוואה למגזר הלא חוקי , אולם מקרים רבים של קיום יחסי מין ללא קונדום ובניגוד לרצו נן המשיכו להתקיים , לכל היותר בה יק ף קטן יותר . 199 K. Maltzhan, Combating Trafficking in Women, 2004, available at: http://www.brisinst.org.au/resources/maltzhan_kathleen_traffic.html 61 מיסוד הזנות בישראל – האם פת רון ? למי ? ניסיונן של מדינות אחרות במ ו יס ד הזנות חשוב ביותר , אולם כאשר מבקשים לבחון את מיסוד הזנות בישראל , יש לבדוק תחילה את התנאים החברתיים , הכלכליים , הפוליטיים , התרבותיים וה משפטיים הקיימים בה , את אופייה של תעשיית המין שהתפתחה ב ה ב עשורים האחרונים , לבחון מי מקדם את המיסוד ומדוע , וכן ל הגדיר את מטר . יו תו בדיון שלהלן הועמדו למבחן מטרותיו השונות של המיסוד ונדונה יכולתו להביא לקידומן . קידום זכויות הנשים כעובדות : אם מטרת המיסוד היא ל שפר את תנאי הנשים העוסקות בזנות ו שמ לו ר על זכויותיהן , ספק אם המיסוד ביא י תועלת . במצב ה קיים כ , אשר הזנות אינה נחשבת לעבירה פלילית ה , נשים ממילא זכ אי ות לזכויות מסוימות , אך הן אינן מרבות לנצלן ו , ספק אם הן מודעות כלל לזכותן לתבוע את מי ש מעסיק אותן בבית הדין לעבודה או בהליכים נזיקיים . את רובן המכריע של התביעות נגד סוחרים וסרסורים בישראל יש לזקוף לזכות הסיוע המשפטי המוענק מטעם המדינה לקורבנות סחר . סיוע זה כ ל א מוענק לנשים ישראליות העוסקות בזנות ושאינן קורבנות סחר . מדוע לא הגיעו נשים רבות יותר העוסקות בזנות לבית הדין לעבודה , או הג ישו תביעות נזיקין כנגד אנשים שפגעו בהן ו , האם בכוחו של מיסוד הזנות לה גב יר את נגישותן לערכאות משפטיות ? אפשר היה לראות בבירור שמיסוד הזנות לא הגביר באף אחת מ מדינות את נגישות הנשים לערכאות משפטיות . המפתח העיקרי לשיפור המצב אינו מיסוד הזנות , אלא הענקת שירותי סיוע משפטי לכל הנשים הע ו סקות בזנות , ולא רק לקורבנות סחר בנשים , וזאת גם א ם רמת הכנסתן אינה מזכה אותן בסיוע משפטי לפי הקריטריונים הכלכליים שקבע החוק להענקת הסיוע . גורם נוסף המערער על סיכוייו של מיסוד הזנות בישראל להניב שיפור במצבן של הנשים , הוא ה אחוז ה גבוה של קורבנות סחר , עולות חדשות ונרקומני ב ת ו תעשיית המין . ולכן , גם לו מוסדה ה זנות , ממילא ה נשים ה רבות השוהות בישראל שלא כדין לא היו נהנות מ כך . שיפור רק יכול היה לחול במ צבם של הסרסורים שיכלו להפוך את עיסוקם לחוקי . כמו כן , בישראל מעולם לא נוצר איגוד מקצועי של נשים העוסקות ב זנות , או ארגונים שי תמכו ב קידום זכויותיה ן כעובדות . עובדה זו מעי דה אף היא על הרכבה החלש 62 של הנשים בת עשיית המין הישראלית ה , שונה באופן ניכר מ נשים ה בוחרות בזנות כדרך חיים , מוכנות להצהיר על עיסוקן בפומבי ולנהל מאבק חברתי ופוליטי על זכויותיהן . קשה להימנע מהשוואת מצבן של הנשים העוסקות בזנות בישראל למצבם של מהגרי העבודה כאן . מהגרי עבודה החלו להגיע לישראל בשנות ה- 90 . מדינת ישראל שהתירה את בואם , התנערה מהם והעבירה את סמכויות הטיפול בהם לידי מעסיקיהם , פרט למעצר ולגירוש עובדים שלא כדין . מדיניות זו , שנודעה בשם " מדיניות הכבילה , " פגע ה באופן חמור בזכויות הזרים כבני אדם ו כ עובד : ים דרכונ יה ם נלקחו , הם נדרשו לעבוד שעות ארוכות ושולם להם בדרך כלל שכר הנמוך משכר המינימום . חלקם היו קורבנות להתעללות של מעסיקיהם , ונשים ) בעיקר עובדות סיעודיות ( נפלו קורבן להתעללות מינית . מהגרי עבודה רבים שחששו לאבד את מעמדם החוקי ולהיות צפויים ל גירוש , דבקו במעסיקי הם גם אם התעמרו בהם . עם זאת , עובדים רבים עזבו ו ברוב המקרים שכרם דווקא עלה ותנאי העסקתם השתפרו . מהגרי עבודה זכאים להגנה מלאה של כל חוקי העבודה הישראלים , כולל שכר מינימום . אך בפועל , רק מעטים נהנ מ ו . כך מדוע ? זרותם וחולשתם נוצלה בידי מעבידיהם , אליהם היו כבולים . בדומה לכך , פגיעותן של ה נשים העוסקות ב זנות ה , נובעת בין השאר מ מטענים מושרשים של דעות קדומות ו ממצב כלכלי ונפשי קשה , מנוצלת גם כן . ועל כן סביר להניח שהנשים לא יוכלו לממש זכויות שיוענקו להן גם אם הזנות תמוסד . אפשר ל היווכח בכך כבר עכשיו , במצב ש בו הנשים זכאיות להלכה לזכויות עובדים , אך למעשה אינן נהנות מהן . השאלה החשובה אינה רק מה אומר החוק , אלא מהם סיכויי יישומו ב . הכרזה רשמית על זכויות של אוכלוסיות עובדים מוחלשות יש מעט מאוד ב כדי להגן על זכויותיהם בפועל . הכרזה על זכויות אינה תרופת קסם , ואין משמעה ש זכויות ו ענק וה בפועל . הפער בין השניים גדול ו , את ה מיסוד עצמו אפשר להמשיל ל הכרזה על זכויות , אך אין בו כדי לה בטיח את הענקת . ן מימוש זכויות אינו נובע בהכרח ממיסוד , וניתן ל ממשן לפי הדין הישראלי ללא מיסוד כלל . 63 ההיבט הכלכלי : כל המדינות שמיסדו את הזנות הטילו מסים על תעשיית המין החוקית . ספק אם ה מיסוד הווה תמר ל ץ י סרסורים לנהל את כל עסקיהם כחוק ול שלם מיסים מלאים . יתירה מכך , תשלום מס הינו בגדר חובה בישראל , ובכל זאת רבים נמנעים מל שלמו במלואו . המיסוד לא ייצור חובה חדשה לתשלום מס , אלא רק יעניק זכויות מסוימות לסרסורים . האם זכויות אלו יהו ו תמריץ לתשלום המס ? יש לזכור כי רווחי ם ה נמוכים יותר וכי בנוסף ל תשלו מי ים מס י דרשו בעלי בתי בושת לשלם גם ל ביטוח לאומי , ל ביטוח בריאות ל , פנסיה ועוד . אפשר היה לראות כי המיסוי יצר ב גרמניה רתיעה של הנשים מפני מיצוי זכויותיהן האחרות . כמו כן , קשה להתעלם מן ההיבט המ וסרי הקשור בנושא זה , ולתהות ביחס למידת זכאותו של מס הכנסה ) ושל הציבור בישראל ( להנות ממס המופק על גבה ) תרתי משמע ( של אוכלוסיה מוחלשת ובתנאים כה קשים . חיסול הסטיגמה החברתית ב : סק ר שנערך ב ידי מינה צמח בשנת 2004 , נשאלו מרואיינים כיצד היו מגיבים לו חיפשו עובד ל משרה מסוימת , ואישה בעלת נתונים מתאימים היתה מספרת בראיון לעבודה כי עסקה בעבר בזנות . 34% אמרו בוודאות שה יו מקבלים אותה לעבודה , 26% סברו ש היו מקבלים אותה , 12% סברו ו הי ש דוחי ם אותה ו- 22% היו בטוחים שהיו דוחי ם אותה .200 החברה הישראלית מגנה את ה זנות , למרות שהמחוקק לא הפליל אותה בחקיק . ה הסטיגמ ות מלוו ת את הזנות מראשית קיומה , וספק אם ה כרזתה כ ' מקצוע ' רשמי תשנה התייחסות כה מושרשת כלפיה . על פי הניסיון שנצבר במדינות שנבחנו , מיסוד הזנות לא פתר בעיה זו ולא סייע לנשים לעמוד על זכויותיהן בחברה . בריאות הציבור : להלכה , המיסוד ה עניק לנשים העוסקות בזנות כוח לדרוש מלקוחותיהן מין בטוח , אך ראינו כי בפועל הן לא תמיד הצליחו לממש את . ן כוח התמ יכה במיסוד הזנות מה טעם של סיוע לנשים לשמור על בריאותן , נכון חלקי . ת דאגת הציבור אינה נתונה לבריאות ה נשים , אלא לבריאות ה לקוחות , שכן הם אלה המעבירים א ת ה מחלות לב נו ת זוג ו ם גורמים לה תפשטות ן. מחקרים מלמדים כי בניגוד למיתוס ה מקובל , ו לפיו לקוחות תעשיית המין הם צעירים בודדים , רוב הצורכים מין בתשלום הם גברים 200 ישיבת ועדת הכנסת למאבק בסחר בנשים עם הוועדה לקידום מעמד האישה , מיום 19.07.2005 , פ רוטוקול מס ' 9. 64 נשואים או , רווקים ה מקיימים יחסי מין עם נשים רבות , כאשר רק מעט ות מבנות זוג ןה ם נשים שעסקו ב זנות .201 הציבור אינו מודאג מ סכנת החיים הנשקפת לזונה חולת איידס , אלא מהסכנה הנשקפת לו עצמו מפניה . מעת לעת נוצר ת פניקה בציבור סביב ידיעה על נשים חולות איידס העוסקות בזנות .202 אין בכך משום חידוש . יש לצפות לכך שנשים המקיימות מגעים מיניים רבים עם גברים , באופן שלא תמיד מאפשר להן להגן על עצמן , יחלו במחלות מין . אך האם את האשמה יש להטיל רק עליהן ו לפטור את לקוחותיהן ? יש לזכור גם את ה פער ה עצום בין נשים העוסקות בזנות מבחירה או מכפיה . אלה הנכפות לעסוק בזנות אינן שולטות בתנאי עיסוקן ואינן יכולות תמיד להחליט אם יקיימו מין בטוח , או אם דק בי ו וי קבל ו טיפול . הן הגיעו לזנות מרקע חברתי מוחלש , מעוני וללא השכלה , והידע שלהן על מחלות מין ועל ההגנה מפניהן דל . נשים העוסקות בזנות ללא כפייה ערות יותר לסכנות הכרוכות בתעשיית המין . הן מודעות יותר למחלות המין ו יטו להיבדק מרצונן ולמנוע אותן באמצעות שימוש בק ונדום . ריבוי מחלות מין בקרב נשים העוסקות ב זנות מעיד לא על יהן דווקא , אלא יותר על כך ש החברה בה הן חיות היא חברה חולה . דרישה למיסוד הזנות בטענה שכך ניתן יהיה לבדוק את הנשים , ממשיכה לה סיר מן הלקוח את האחריות לקיום מגע מיני בטוח לה ו , טיל את ה אחריות רק על הנשים . הלקוח תמיד רשאי לדרוש מין ל א מוג . ן נשים יכולות לסרב רק . ים ת לע203 חיוב הנשים לעבור בדיקות רפואיות עשוי להקטין את ביטחונן , שכן לקוחות שידעו שה ן נבדקות ירגישו בטוחים יותר לדרוש מין לא מוגן . סרסורים ע לולים להשתמש בבדיקות לשם 201 B. Anderson and J. O'Connell, ‘Is Trafficking in Human Beings Demand Driven? A Multi-Country Pilot Study’, Migration Research Series, 15 (2003); D. Hughes, Best Practices to Address the Demand Side of Sex Trafficking: www.uri.edu/artsci/wms/hughes/demand_sex_trafficking.pdf; See H. Ward et al. ‘Who Pays for Sex? An Analysis of the Increasing Prevalence of Female Commercial Sex Contacts among Men in Britain’, Sex Transmitted Infections, 81 (2005), 467-471. 202 פרוטוקול ישיבה מס ' 308 של הכנסת ה- 12 , 12.6.1991 ; ע . קורץ , ' המון זונות חולות באיידס והן לא יודעות את זה ', עיתון ת , א"27.10.2006 ; htm .3 chdashot / 2006 _ 10 _ 27 / il . co . tam . www :// http ;. ה דה אלרואי- בר '10 באיידס נגועות זונות ',NRG , 25.10.2006 : html . /240 /496 1 ART / 43 / online / il . co . nrg . www :// http ;. ע בן דוד , ' מין מסוכן- ראו הוזהרתם ', NRG , 6 24.1.200 : html . /282 /038 1 ART /1/ online / il . co . nrg . hot :// http ;. א גליקמן , ' החיילים גילו מאוחר : נערת הליווי נשאית איידס ', YNET 27.11.2002 : - L , ,7340 1/ articles / il . co . ynet . www :// http html . ,00 2276855 203 נשים נדבקות באיידס ביתר קלות מגברים ומצויות בסיכון גבוה יותר בקיום יחסי מין לא מוגנים מלקוחותיהן . 65 שיווק סחורתם הנשית . בעקבות בדיקות שער ך בעבר משרד הבריאות , פרסם בית בושת ישראלי מודעה " : זו הנשים שלנו נבדקו ונמצאו נקיות מאיידס , אישורים ניתן לקבל ממשרד הבריאות ."204 שקיפות שתמנע חדירת עבריינים : הניסיון מוכיח כי מגזר זנות חוקי אינו גורם להעלמת ואולי גם לא לצמצום מגזר זנות לא חוקי לצ . ודי מגזר זה מתקיים , בין היתר , מ זיוף מסמכים מ ו בתי בושת מוסתרים אב . מצעים אלו נעשה שימוש כבר היום . בפברואר 2006 הזדעזע הציבור בישראל כאשר צפה בתצלומים ששודרו בתוכנית " עובדה ", בהם נראו נשים שהוסתרו בחללים מיוחדים שנבנו בקירות בית בושת ; כמו כן , קיים היום בישראל השימוש ב "א נשי כיסוי , " אשר במגע עם הרשויות לוקחים על עצמם את האחריות במקום בעלי בית הבושת .205 בשל היותו של העיסוק בזנות עיסוק שבו קיימות אפשרויות רבות לניצול , ומועסקות בו נשים חלשות שקל לנצלן , יש לחשוש שניצול כ זה יופיע גם בקרב אנשים נעדרי עבר פלילי , בדיוק כפי שקרה בעני ינם של מהגרי העבודה . ניצול ם הבוטה נעשה בי די חברות בניה ו חברות כ וח אדם חוקיות וידועות , שלכאורה עומדות בכל דרישות החוק , למעט שמירת זכויות עובדיהן .206 לסיכום , אפשר לומר כי הזנות במדינת ישראל כבר מוסדה למעשה , אם כי באופן סמוי ו זוחל . מיסוד זה ה מכוון בידי המדינה , משרת את ה אינטרסים של כל המעורבים , חוץ מה נשים העוסקות בזנות , אשר זכויות יהן נותרו בתחתית סולם העדיפות ' . אזורי הסובלנות ' כלפי הזנות קיימים ופועלים באין מפריע . מדיניות המשטרה המוצהרת כפי שהיא עולה מהנחיות הפרקליטות , הינה פיקוח ללא התערבות במקום בו לא מתקיימת ה פרה של הוראות אחרות של חוק העונשין . לאחרונה דרש הביטוח הלאומי , ששילם בעבר הבטחת 204. נ לבנקרון . י , דהאן , אישה עוברת לסוחר , 2003 ,' עמ72 . 205 בישיבה בכנסת אמר נציג מס הכנסה כש " אנחנו נכנסים לחקירה במכוני עיסוי , מה שקורה , אנחנו לא מגיעים לראש ... תמיד יש קופים במכוני העיסוי שלוקחים על עצמם את התיק ... הוא אומר פתחנו רק השנה . התחלתי לעבוד רק השנה . הבנות מתואמות איתו ." ראו : פרוטוקול מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוקה , חוק ומשפט למאבק בסח ר בנשים , 18.1.2005 . 206 כך למשל בעניין בנימין , הורשעו הנאשמים , עובדי חברת י . צרפתי , בתקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות שכללה בין השאר מכות באמצעות קרש ובו מסמרים , איומים ועוד פ )2116/03 י נ "מ ' בנימין ) גזר דין מיום 22.9.05 (( ;ע "ע1218/02 Xue Bin' נ חברת א . דורי – חברה לעבודות הנדסיים בע ) מ" פסק דין מיום 20.3.2003 .( 66 הכנסה לנשים , החזרים של עשרות אלפי שקלים על פי חישוב ש ל רווח של 350 שקל ליום .207 לכל הפחות , מן ה ראוי שאת המיסוד הסמוי של הזנות יאזנו צעדים שיבטיחו את זכויות הנשים . למשל , יש לפתח תוכניות סיוע לנשים המעוניינות להחלץ ממעגל הזנות , ויש לאפשר לנשים המעוניינות בכך לעסוק בזנות בבתיהן . כך תגבר יכולתן ל הגן על עצמן מתקיפות ו מ אלימות , ותפחת תלותן בסרסורים ובבתי בושת ש , כיום פועלים בגלוי למול עיני הן העצומות לרווחה של רשויות החוק . צעדים המ כירים ומ עניקים זכויות לנשים , אינם בגדר קידום של מיסוד הזנות , אלא הם יותר בבחינת תיקון חוסר האיזון במיסוד החד צדדי הנהוג כיום , שהשפעתו העיקרית הי תה לגליזציה של הסרסרות ו של בתי הבושת . 207 הדברים הוצגו בתוכנית " המשמר האזרחי " ביום 17.5.2007 67 סוף דבר בחינת ההשלכות המעשיות של מיסוד הזנות בכמה מדינות הראתה כי יעדיו העיקר יים - מיגור הסחר בנשים , שיפור מצב ה בריאות ו הענקת זכויות לנשים , נחלו כשלון חרוץ , או זכו להצלחה מ וגבלת בלבד ה . מיסוד התברר כמספק הגנה חלקית בלבד ל נשים , ו לרוב רק לאלה שהובילו מאבק מבחירה ומרצון . אולם במדינת ישראל , תומכי המיסוד באים בעיקר משורותיהם של סוחרי נש ה ים ודובריהם , וכן שוטרים וחברי כנסת , ולא מצד הנשים . על כן יש להניח כי מיסוד כ זה יתמקד במאמץ לחלץ רווחים למדינה ולשפר את יכולת הפיקוח שלה , ולא ישמור על זכויות הנשים העוסקות ב זנות . לנוכח ניסיונן של מדינות אחרות , אין ודאות ש מיסוד הזנות יעשיר את קופת המדינה א , ולם הוא ללא ספק עתיד ל שפר את מצב ה סרסורי . ם אם תמוסד הזנות , מעורבותה של מדינת ישראל בנושא ם מצ ט תצ עוד יותר , והיא תעביר את האחריות ל גורל הנשים ש , זכויות יהן מעולם לא כובד ו על ידה , לידי " זכייני משנה " - אותם סרסורים ו מד עיש בתנאי " המכרזים " שלה ה . מצב הקיים היום בש , ו סרסרות ה יא עבירה חוק ה ל ע , גם אם אינה נאכפת , לפחות מקנה לנשים אפשרות להתלונן , אף ש לרוב הן לא מנצלות אותה . לגליזציה של סרסרות ו של בתי בושת ת הפוך תלונה פלילית מטבעה להליך אזרחי גרידא , בינן לבין מעסיק " לגיטימי , " וספק אם הן ת נה טו נק בו . בשנים האחרונות התרכזה פעילותה של מדינת ישראל בעבירת הסחר בנשים , תוך המשך התעלמות מ ן ה זנות ה מקומית , הסובלת לא פעם מבעיות דומות . למרות חשיבותו , המאבק בסחר בנשים לא הועיל לנשים ישראליות , הנשאבות לתעשיית המין במספרים גדולים והולכים . מצב זה טעון שינוי יסודי . ישראל חייבת לגבש מדיניות מקיפה , המ תייחס ת ל נשים המקומיות ו ל נשים הנסחרות גם יחד ב . מהלך גיבושה , יש לזכור כי אין בכוחה של ה מדיניות הרשמית ל שנ ות כליל את תעשיית המין , אלא להשפיע ע ל שינוי דפוסיה . עליה ליזום תוכניות למען הנשים העוסקות בזנות ומעוניינות להיחלץ ממנה , להקים מקלטים לנשים , להע לות את מודעותן לזכויותיהן לקבל שירותי בריאות , ליידען על זכותן לה תלונן במשטרה על עבירות נגדן ו לתבוע את סרסוריהן וסוחריהן . 68 בעיית הזנות לא תיעלם ב עתיד הקרוב : לא בגלל היותה " המקצוע העתיק בעולם , " כמקובל לטעון , אלא מכיוון שרבים מדי , החיים ממנה , אינם יכולים ואינ ם רוצים לתת לה לה י עלם . עם זאת , אפשר ל י סי ע לנשים העוסקות בזנות מ בלי להעניק לגיטימציה לסוחרי ל , ם סרסורי ם ו לתעשיית המין בכללותה . בכל מקום בו מתקיימת זנות , מתקיים ניצול , לעתים יותר ולעתים פחות , גם כאשר הוא " בחסות המדינה " וגם כאשר נותנים ל" כוחות השוק " לעשות את ש להם . על כן כל פתרון חוקי לבעיית הזנות יהיה מוגבל , ולצ ו די יש לנקוט בחינוך למניעת צריכ ה של מין קנוי , לצד חיזוק ה חינוך לשוויו . ן יש לטפל במדיניות בנושא הזנות בזהירות הראויה , בשל העובדה כי חיי נשים כה רבות מוטלים על הכף , ותוך בחינה מתמדת של ניסיונן של מדינות אח רות בנושא זה . בבוא רשויותיה של מדינת ישראל לקבוע מדיניות ב יחס לזנות ולאפשרות מיסודה , יש לזכור כי לתעשיית המין לעולם יהיה יותר כוח מאשר לנשים הלכודות בה . 69 ביבליוגרפיה ספרים Albert, A., Brothel Mustang Ranch and it's Women, 2001. Barry, K., Female Sexual Slavery, 1979. Barry, K., The Prostitution of Sexuality, 1995. Gregor, G., Sex Worker Union Organizing: an International Study, 2006. Prostitution, Trafficking and Traumatic Stress, ed. M. Farley, 2003. Reynolds, H., The Economics of Prostitution, 1986. The Politics of Prostitution - Women's Movement, Democratic States and the Globalisation of Sex Commerce, ed. Outshoorn, J. 2004. מאמרים גור "' . ע , הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום . אבא לימד אותי הכל בבית : " גילוי עריות כגורם מרכזי בהתדרדרות של נשים ונער ות לזנות , סמים ופשע ', בתוך .צ : זליגמן . ז , סולומון עורכות , הסוד ושברו : סוגיות בגילוי עריות , 2004 ,ע"ע 482-457 . קנטרוביץ ' . ל , סוררות וסחורות , ' בתוך נ. רוברטס , זונות עושות הסטוריה , אפילוג למהדורה העברית , 2006 ,ע"ע 423-408 . Agustin, L. ‘Migrants in the Mistress's House: Other Voices in the "Trafficking" Debate’, Social Politics: International Studies in Gender, State and Society , 2005, 96-117. World Charter for Prostitutes' Rights, 2005. Alexander, P., ‘Feminism, Sex Worker, and Human Rights’, in J. Nagle ed. Whores and Other Feminists, 1997, pp. 83-97. Anderson, B. and Davidson J. ‘Is Trafficking in Human Beings Demand Driven? A Multi-Country Pilot Study’, Migration Research Series, 12 (2003) Bindman, J. and Doezema, J. Redefining Prostitution as Sex Work on the International Agenda, 1997. Bingham, N., ‘Nevada Sex Trade: a Gamble for the Workers’, Yale Journal of Law and Feminism, 10 (1998), 69-99. Brents B. and Hausbeck, K. ‘State – Sanctioned Sex: Negotiating Formal and Informal Regulatory Practices in Nevada Brothels’, Sociological Perspectives, 44, (2001), 307-332. 70 Brents B. and Hausbeck, K. ‘Violence and Legalized Brothel Prostitution’, Nevada Journal of Interpersonal Violence, 20 (2005), 270-295. Byoungwook P. ‘Comfort Women During WWII: Are U.S Courts a Final Resort for Justice?’, American University International Law Review 17 (2002), 403- 428. Davis, S. Prostitution in Canada: The Invisible Menace or the Menace of Invisibility? (1994). Drexler, N. ‘Government's Role in Turning Tricks: The World Oldest Profession in the Netherlands and the United States’, Dickinson J. of Int'l Law (1996), 201-236. Dworkin, A. ‘Prostitution and Male Supremacy’, Michigan Journal of Gender & Law, (1993), 1-12. Farley M. and Barkan H. ‘Prostitution, Violence Against Women, and Posttraumatic Stress Disorder’, Women and Health; 27 (1998), 37-49. Fiona, D. ‘Human Smuggling and Trafficking: An Overview of the Response at the Federal Level’, Australian Institute of Criminology 2000. Freeman, J. ‘The Feminist Debate Over Prostitution Reform: Prostitute's Rights Groups, Radical Feminist and the (Im)possibility of Consent’, Berkley Women's Law Journal 5 (1989-1990), 75- 109. Gallin D. Note on the International Sex Workers' Movement Global Labour Institute, 2003. Halley, J. et al, ‘From the International to the Local in Feminist Legal Responses to Rape, Prostitution/Sex Work, and Sex Trafficking: Four Studies in Contemporary Governance Feminism’, Harvard J. of Law & Gender 29, (2006), 335-423. Hausbeck, K. and Brents, B. ‘Inside Nevada's Brothel Industry’, in ed. Weitzer, R. Sex for Sale – Prostitution, Pornography and the Sex Industry, 2000, pp. 217- 244. Hughes, D. Best Practices to Address the Demand Side of Sex Trafficking, 2004. Hughes, D. The Demand for Victims of Sex Trafficking, 2005. Hunter, S. ‘Prostitution is Cruelty and Abuse to Women and Children’, Michigan Journal of Gender and Law (1994), 1-14. Jenkins-Vanderweert, S. ‘Seeking Justice for Comfort women’, North Carolina Journal of International Law & Commercial Regulation 27 (2001), 141-183. Jennings M. ‘The Victim as Criminal: A Consideration of California's Prostitution Law’, California Law Review 64 (1976), 1235- 1284. Kilvington J. et al, ‘Prostitution Policy in Europe: A Time of Change?’, Feminist Review 67, (2001), 78-93. 71 Law A. ‘Commercial Sex: Beyond Decriminalization’, Southern California Law Review, 73 (2000), 523- 610. Maltzhan, K. Combating trafficking in women: where to now?, 2004. Meaker, L. ‘A Social Response to Transnational Prostitution in Queensland, Australia’, in eds. S. Thorbek and B. Pattanaik, Transnational Prostitution - Changing Patterns in a Global Context, 2002, pp. 59-68. Millbank, A. ‘A Seasonal Guest-Worker Program for Australia?’ Social Policy Section, 2006. Miller, C. and N. Haltiwanger, ‘Prostitution and Legalization/ Decriminalization Debate’, Georgetown Journal Gender & Law (2004), 207- 242. Minouche, K. ‘Whores in Court: Judicial Processing of Prostitutes in the Boston Municipal Court in 1990’, Yale J. of Law & Feminism 4 (1991-1992), 329 -352. Ostergren, P. ‘Sex workers Critique of Swedish Prostitution Policy’, 2004 Park, S. ‘Broken Silence: Redressing the Mass Rape and Sexual Enslavement of Asian Women by the Japanese Government in an Appropriate Forum’, Asian- Pacific Law & Policy Journal, 3 (2002), 22- 55. Silbert, M. and Pines, A. ‘Early Sexual Exploitation as an Influence in Prostitution’, Social Work, 28 (1983), 285-289. Sullivan, B., ‘Prostitution Law Reform in Australia, A Preliminary Evaluation’, Social Alternatives, 18 (1999), 9-14. Sullivan, M. ‘Can Prostitution Be Safe? Applying Occupational Health and Safety Codes to Australia's Legalized Brothel Prostitution’, in Stark and Whisnant eds. Not for Sale – Feminists Resisting Prostitution and Pornography, 2004, pp. 252-268. Raymond, J. ‘Ten Reasons for Not Legalizing Prostitution and a Legal Response to the Demand to Prostitution’, in M. Farley ed. Prostitution, Trafficking and Traumatic Stress, 2003, pp. 315-332. Ruenkaew, P. ‘The Transnational Prostitution of Thai Women to Germany: A Variety of Transnational Labour Migration’, in G. Scambler and A. Scambler eds. Rethinking Prostitution, 1997, pp. 69-85. van Doorninck, M. ‘A Business Like Any Other? Managing the Sex Industry in the Netherlands’, in S. Thorbek and B. Pattanaik eds. Transnational Prostitution - Changing Patterns in a Global Context, 2002, pp. 193-200. Ward, C. et al, ‘Who Pays for Sex? Analysis of the Increasing Prevalence of Female Commercial Sex Contacts Among Men in Britain’, Sex Transmitted Infections, 81 (2005), 467-471. 72 אמנות Protocol to Prevent, Suppress and Punish Trafficking in Persons, Especially Women and Children; Supplementing the United Nation Convention against Transnational Organized Crime (2000). World Charter for Prostitutes' Rights, (2005). פסיקה "ת) ה .מ.ע א יפו ( 923/62 וסרמן נ ח " מ ל " פס , ש"פ ' 377 . פ "ע361/63 בלגאלי נ ' היועץ המשפטי יח )3 ( 61 . פ "ע94/65 תורג ' מן נ ' היועץ המשפטי לממשלה יט )3 ( 57 . פ "ע2885/93 תומר נ י"מ ' מח )1 ( 635 . ו "נ ( ש"ב) ע " דב3-180 בן עמי נ ' גליצנסקי פד " ע לז 755 . פ " בש291/01 ריבאי נ ] , י"מ ' פדאור ) לא פורסם ( 01 ) 1 ( 3 .[ – א "ת) ח " תפ יפו ( 1064/02 י נ "מ ' בדיאן ואח ) ' הכרעת דין משלימה לגבי נאשם 3 (תק- מח2002 ) 3 ( 4839 . ע "ע1218/02 Xue Binחב ' נ רת א . דורי – חברה לעבודות הנדסיים בע ) מ " פסק דין מיום 20.3.03 ( פ "ע1609/03 בוריסוב ואח תק י"מ ' נ ' - על2003 ) 3 ( , 1919 . פ "ת2116/03 י נ "מ ' בנימין ) גזר דין מיום 22.9.05 (. עב4634/03 מולדונובה נגד סלסרבסקי ואח ) ' פסק דין מיום 11 ביולי2005 .( עב5307/04 רארו ' נ קוצ ) יק ' פסק דין מיום 8.1.07 (. The Queen V. Wei Tang Case No CR-04-01316, 9 June 2006. Phillipa V Carmel (1996) WI 2523 PERTH. United States v. Quinton Williams, CR-S-03-0046-KJD(RJJ). United States v. Cheryl Chadwick et al. CR-S-03-0100-RLH(LRL). United States v. Dennis Obey CR-S-04-0017-LRH(RJJ). United States v. Stanley Chan, et al. CR-S-00-0298-KJD(LRL). 73 עיתונות אלרואי-דה-' . ה , בר תל אביב : 10 זונות נגועות באיידס ',NRG , 25.10.2006 . בן דוד ' . ע , מין מסוכן- ראו הוזהרתם : ילנה היא פרוצה נשאית צהבת ואיידס ש שוחררה ממעצר ושבה לעסוק בזנות , 'NRG , 24.1.2006 . גליקמן ' . א , החיילים גילו מאוחר : נערת הליווי היא נשאית איידס ',YNET , 27.11.2002 . וורגפט ' . נ , פועלות תעשיית המין של ישראל , התאחדו ', הארץ , 30.6.2002 קורץ ' . ע , המון זונות חולות באיידס והן לא יודעות את זה ', עיתון , א"ת27.10.06 . שביט ' , . א , נגמר הבית זונות , ' מוסף הארץ , 2.11.2001ף עמ ' 24 . Furlong, R. ‘German Prostitutes in Rights Plea’, BBC, 24.6.2005. Gluyas, R. ‘Brothel Arouses Market Interest’, The Australian, 2.5.2003. Goldman, A. ‘Brothel May Bear Budget Burden’, Las Vegas Rev. J., 17.2.2003. Gormley, L. ‘Prostitution Pumps Millions into Nevada's Economy’, Nevada Outpost, 11.12.1998. Hennessey, K. ‘Nevada Brothels Lobby to be Taxed: State Turns Down Unusual Strategy to Secure Future’, The Washington Post, 15.5.2005. ‘Human Trafficking in Holland’, The Amsterdam Times 1.12. 2006, p.7. Madslien, J. ‘Australian Brothel Set to Float’, BBC 22.7.2002. Tanner, A. ‘Nevada's Legal Brothels Given Timid Embrace’, The Washington Post, 12.3.2006. דוחות בן ישראל ו .ח , לבנקרון .נ , משוואה עם נעלם , 2005 . לבנקרון ו . נ , דהאן .י , אישה עוברת לסוחר , 2003 . לבנת .י , מעורבותה של המדינה בסחר בבני אדם , קו לעובד , 2004 . משרד המשפטים דוח , הוועדה לבדיקת בעיות הזנות , 1977 . רביב ו . ט , לבנקרון . נ , אשרות לקורבנות סחר בבני אדם בישראל : בין המצוי לרצ , וי2006 . Handbook for approved managers of licensed brothels, 2005 Hennig J. et al. Trafficking in Human Beings and the 2006 World Cup in Germany, International Organization for Migration, 2006. 74 NGO Shadow Report on the Netherlands, Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women, s7th CEDAW Session, Prepared by Coalition against Trafficking in Women, 2007. Mitrovic, E. Working in the Sex Industry: Report on the Finding of a Field Research "Social Change in Dealing with Prostitution Since the New Legislation Entry into Force on 1.1.2002", 2004. Netherlands Office of Foreign Affairs, Dutch Policy on Prostitution, 2005. Study on National Legislation on Prostitution and the Trafficking in Women and Children, TRANSCRIME 2005, TAMPEP 6 Transnational Aids/STD Prevention among Migrant Prostitutes in Europe June 2002- June 2004, 2004. TAMPEP 7 European Network for HIV/STD Prevention and Health Promotion among Migrant Sex Workers, January 2005 – December 2006, 2006. Trafficking in Human Beings, Third report of the Dutch National Rapporteur , 2004. Trafficking in Human Beings, Fourth report of the Dutch National Rapporteur, 2005. הנחיות הנחיה 2.2 להנחיות הפרקליטות , מדיניות החקירה והעמידה לדין בעבירות של שידול לזנות בקשר למתן שירותי ליוו י ולניהול מכוני עיסוי , 1994 . הנחיות הפרקליטות2.2 מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לעיסוק בזנות , 2006 . ראיונות אסתר עילם מיום 11.3.2007 . לינדה ס . מיום 19.3.2007 . ישיבות כנסת פרוטוקול ישיבתה ה- 153 של הכנסת ה- 12 מיום19.2.1990 . פרוטוקול ישיבתה ה- 308 של הכנסת ה- 12 מיום12.6.1991 . פרוטוקול ישיבתה ה- 420 של הכנסת ה- 13 מיום12.2.1996 . 75 פרוטוקולים מוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הסחר בנשים פרוטוקול מס ' 7 מ יום5.6.2001 בנושא : עורכי-דין המייצגים בעלי מכוני ליווי . פרוטוקול מספר 27 מ יום20.5.2002 בנושא : המאבק הכלכלי בסחר בנשים . פרוטוקול מס ' 29 יום מ18.6.2002 בנושא : עדותם של בעלי מכוני ליווי . פרוטוקול מספר 9 יום מ26.11.2003 בנושא : היבטים פיננסיים במאבק למיגור תופעת הסחר בנשים – בחינת שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשות לאיסור הלבנת הון . פרוטוקול מספר 12 יום מ17.2.2004 בנו : שא מאבק רשויות אכיפת החוק בפשע המאורגן בכלל ובתופעת הסחר בנשים בפרט . פרוטוקול מספר 2 יום מ18.1.2005 בנושא : המאבק הכלכלי בסוחרי הנשים : האם יש לגבות מיסים מסוחרי הנשים ? האם גביית מיסים תעניק לגיטימציה חוקית לפעילות עבריינית של סוחרי נשים ? פרוטוקול מס ' 9 ש ל ישיבה משותפת של ועד ה ה למאבק בסחר בנשים עם הוועדה לקידום מעמד האישה יום מ 19.7.2005 בנושא : האם מיסוד הזנות יגביר את האלימות נגד נשים ? מסמכים נוספים Churning out Numbers: Trafficking and Statistics, Working Paper No.16, 2004. General Assembly WOM/1601/Rev.1 Committee on Elimination of Discrimination against Women Chamber B, 767th & 768th meeting Women's Anti Discrimination Committee Examines Netherlands' Policies on Prostitution, Domestic Violence, Human Trafficking, 24 January 2007. Health and Safety Guidelines for Brothels, NSW, 2001. In touch Newsletter, Issue 8, October 2004. Shamir, H. Rethinking Sex Trafficking: The Case of Israel, Paper, Harvard Law School Graduate Program, 2005. Stribosch, M. Radio Netherlands, 31.10.2006. Anderson, L. Working in Nevada 1995. Department of Justice, ‘Nevada Man Convicted on Charges Related to the Sex Trafficking of Minors’, 27.6.2006. Police to Target Human Trafficking in Las Vegas, 28.11.2006. 76 מומחים , ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים שרואיינו לצורך המחקר : גרמניה : TAMPEP International Foundation (European Network for HIV/STI Prevention and Health Promotion among Migrant Sex Workers); Koofra; Terre des Femmes; Solwodi; Federal ministry for Family Affairs, Senior Citizens, Women and Youth; Amnesty international Deutschland; Hydra נבאדה : Prof. Barbara Brents; Prof. Janice G. Raymond הולנד : Blin; Office of the Public Prosecutor; Scarlet Cord; STV אוסטרליה : Project Respect; Urban realities