חומר רקע

31 במרץ 2008 כ"ד באדר, תשס"ח לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט משכן הכנסת שלום רב, הנדון: הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון- הזכות להליכים חלופיים) – דיון פתיחה ראשית, ברצוננו לברך על הבאתה של הצעת חוק זו לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. נושא החלופות להליך הפלילי מעוגן בחקיקה ואף מיושם במקומות רבים בעולם כאשר חלקן של התוכניות מנוהל על ידי גופים ממשלתיים וחלקן על ידי גופים קהילתיים. הוועדה לבחינת עקרונות היסוד בתחום הילד והמשפט בראשותה של השופטת רוטלוי המליצה כבר בשנת 2003 לעגן את הנושא בחקיקה. זאת, מתוך הבנת חשיבות עיגון זכותם של קטינים להליך חלופי במקרים המתאימים והענקת גושפנקא לכך על ידי הטלת האחריות על המדינה לדאוג למימושה של זכות זו. המועצה לשלום הילד רואה חשיבות רבה בהליך אשר יש בו בכדי לשנות את מודעותו של הקטין מבצע העבירה באשר לפגיעה שגרם, לגרום לו לקבל אחריות על מעשיו ולהבין את השלכות מעשיו על נפגע העבירה. הליך שכזה יכול לגרום בעתיד לצמצום עבריינות הנוער והקטינים הנשארים במעגל הפשע ולהביא להפחתת מספרם של הקטינים המרצים עונשי מאסר. יחד עם זאת, ויחד עם העובדה כי עיקרה של הצעת החוק נכון וראוי, נבקש להסב את תשומת לבה של הוועדה למספר סוגיות אשר עולות מתוך ההצעה, כדלקמן: 1. מההצעה עולה כי הזכות להליכים חלופיים תהיה קיימת גם במקרים בהם אין המדובר ב-"אי- תביעה" (כהגדרתה בהצעה). הדבר מותיר את מועד תחילת ההליך בעמימות מסוימת, קרי: האם ניתן להתחיל בהליך החלופי בכל שלב מרגע בו החלה החקירה נגד הקטין ועד לסיום ההליך המשפטי המתנהל נגדו? האם ניתן להתחיל בהליך החלופי גם לאחר סיום ההליך המשפטי? 2. ההצעה אינה מתייחסת לאופן סיום ההליך החלופי, לגורם המאשר את סיומו, לדרך הערכת מידת הצלחתו ולנעשה במידה וההליך הופסק או לא נשא פרי. 3. עניין נוסף שאינו ברור די הצורך הוא שאלת זהותם של "הגורם האחראי" ושל מקבלי ההחלטות. האם המשטרה היא הגורם אשר יפנה את הקטין להליך? או שמא יהיה זה קצין המבחן ואף בית המשפט עצמו? כמו כן, האם אותו גורם הוא זה אשר יהיה אחראי על יישום העקרונות האמורים בסעיף 1ג' להצעה? האם במקרה של הפרת העקרונות הנ"ל אותו גורם יהיה רשאי להפסיק את ההליך ולבחון את המשך הדרך? 4. נקודה נוספת ומהותית ביותר היא ההתייחסות לנפגע העבירה. הצעת החוק אמנם מתייחסת לסוגיה זו ועל פיה יש לקבל את הסכמתו של נפגע העבירה לקיומו של ההליך כאשר ההליך החלופי דורש את שיתוף הפעולה שלו, אך לטעמנו אין בכך די. לדעתנו יש להרחיב את היריעה במקרים בהם נפגע העבירה הנו קטין ולדרוש את הסכמתו גם במקרים נוספים. אנו סבורים כי במקרים בהם נפגע העבירה הוא קטין רך בשנים ואין ביכולתו להבין את מלוא המשמעות של הסכמתו להליך החלופי העומד להתנהל, קיים צורך גם בהסכמת ההורה או האפוטרופוס של הקטין לקיומו של ההליך החלופי. לסיום, נציין כי הקביעה לפיה קיומו של הליך חלופי לא יתאפשר במקרים של עבירות מין ועבירות שעונשן מעל חמש שנות מאסר, הנה קביעה ראויה ונכונה. כאמור, אלו הערותינו המרכזיות לשלב זה. כמובן, נשמח להוסיף ולהרחיב בעניין במהלך דיוני הוועדה. בברכה, צפנת גרנביץ בוזי, עו"ד מרכז הילד והמשפט. העתק: עו"ד אפרת רוזן, יועצת משפטית לוועדת חוקה, חוק ומשפט