חומר רקע

הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת שרה מרום שלו הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון- מטרות תוכנית מתאר מקומית), התשס"ו-2006 תיקון סעיף 61 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה– 19651, בסעיף 61 - (1) בפסקה (1), בסופה יבוא "והימנעות במידת האפשר מפגיעה בערכי טבע, בעצים ובנוף". (2) בפסקה (2), אחרי "למסחר" יבוא "לשטחים ציבוריים פתוחים, לרבות גנים וגינות בהיקף ובמיקום הנאותים". דברי - הסבר סעיף 61 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שכותרתו "מטרות התוכנית", מגדיר מהן מטרותיה של תוכנית מיתאר מקומית. מוצע להוסיף על תוכנו של סעיף זה בשתי נקודות: ראשית, בהוספת ההדגשה שפיתוח הקרקע צריך להיעשות במידת האפשר תוך הימנעות מפגיעה בערכי טבע, בעצים ובנוף. כלומר, שכאשר נבחרת חלופת פיתוח, תיבחר במידת האפשר זו הפוגעת באופן המועט ביותר בערכי הטבע, בנוף ובעצים הקיימים בארץ, ואשר חשיבותם לאיכות החיים ידועה, במיוחד בארץ חמה כישראל. שנית, על ידי הוספת הקביעה שבין סוגי הקרקע שייעודם נקבע בתוכנית יש להקצות גם שטחי ציבור, ובמיוחד שטחי גן, שחשיבותם לאיכות חיי התושבים ברורה. עניין זה זכה להתייחסות מפורטת בהחלטת ממשלה 2873 מיום 28.1.01, שם נקבע שיש לאמץ את העקרונות שנקבעו ב-"תדריך תכנון להקצאת קרקע לצרכי ציבור", אשר הוכן ע"י ועדה בינמשרדית שהוקמה מכח החלטת ממשלה קודמת (החלטה 1316 מיום 8.1.97). בתדריך זה נקבעו מיכסות מומלצות לשטחי גן ופארק לנפש בשטחי ישוב. אומנם מיכסות אלו נמוכות באופן משמעותי מהמקובל בעולם המערבי (למשל, המיכסה המומלצת לשטחי גן בשכונת מגורים היא 7 מ"ר לנפש, בעוד שבעולם המערבי מקובלות מיכסות שלעיתים הן פי שלוש ויותר מכך), אבל בתנאים של מדינת ישראל, ויחסית למצב הקיים, גם זה לא מעט. להחלטת ממשלה זו אין כיום עיגון כלשהו בחקיקת המשנה. לכן מתבקש שנושא זה, של הבטחת מיכסות גנים נאותות, יוזכר לפחות בין מטרותיה של תוכנית המיתאר המקומית. הצעת חוק זהה הוגשה בכנסת השש עשרה על ידי חבר הנכסת אילן ליבוביץ, ומספרה פ/3448.