חומר רקע

משרד המשפטים הסנגוריה הציבורית לשכת הסניגורית הציבורית הארצית ‏ט"ז אדר ב, תשס"ח ‏23 מרץ, 2008 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מספר 5), התשס"ח -2008 הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע הסתייגויות מסוימות מההסדר המוצע בהצעת החוק. הסניגוריה מבינה את הליך החקיקה המוצע כביטוי לביקורת של המחוקק על אופן מימוש חוק זכויות נפגעי עבירה על ידי גורמי אכיפת החוק. הצעת החוק אינה קובעת זכויות חדשות אלא מבקשת להבטיח מימוש מלא יותר של הזכויות אשר הוענקו בעבר. במסגרת הזאת מברכת הסניגוריה הציבורית על המגמה להעצים את המעמד של נפגע העבירה במגעיו אל מול רשויות התביעה, תוך שמירה על מסגרת הדיון האדברסרית. עם זאת, הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע חשש מפני האפשרות שהרצון של המחוקק להאיץ בגורמי אכיפת החוק ליישם באופן מלא את הוראות החוק, יביא לפגיעה בזכויות נאשמים. חשש מסרבול והעדר ודאות בהליך הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לשאוף לכך שמנגנוני הביקורת שנועדו להבטיח את יישום חוק זכויות נפגעי עבירה לא יביאו לסרבול יתר של ההליך הפלילי ויקבעו בצורה אשר תמנע, ככל האפשר, פרקי זמן ארוכים ללא ודאות. מכל מנגנוני הביקורת קביעת מנגנון ביקורת פנימי הוא ראוי ביותר, באשר הוא מאפשר התערבות מהירה ואפקטיבית. מכאן שההסדר אשר הוצע על ידי משרד המשפטים, הקובע אישור מראש של גורם בכיר במקום לתלות את זכויות נפגעי העבירה על ביקורת בדיעבד על ידי אותו הגורם, הוא הסדר מיטבי, המבטיח רמה גבוהה של יעילות וודאות. חוק זכויות נפגעי עבירה מטיל על שר המשפטים והשר לביטחון פנים לקבוע "את המועדים והדרכים למימוש זכות הנפגע [...]". ביחס שבין קביעת עקרונות כלליים לבין קביעת הסדרים פרטניים ראוי להסדיר את תחום יישום הזכויות (להבדיל מקביעת זכויות) באמצעות תקנות ו/או פיקוח תקופתי של המחוקק. הבטחת זכויות נאשמים – מועד ההודעה לבית המשפט על הסדר הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש להגביל את ההסדר המתגבש בהצעת החוק כך שהוא יבטיח שמירה על זכויות חשודים ונאשמים. אף שהסניגוריה אינה חולקת על הצורך להבטיח את כיבוד הזכויות של נפגע העבירה הרי שקו פרשת המים מבחינת החשש לפגיעה בזכויות נאשמים הוא המועד בו מודיעה המאשימה לבית המשפט על קיומו של הסדר. ההודעה לבית המשפט על קיומו של הסדר, אשר במסגרתו נחשפת נכונות הנאשם להודות בפרטי אישום שונים, משנה את מצבו המשפטי של הנאשם. משלב זה אין הוא חוסה עוד תחת חזקת החפות, ובית המשפט מגבש עמדה לגבי פרטי אשמו. מצב דברים זה יוצר חשש לפגיעה לא מידתית בזכויות נאשמים, מקום בו הליך העיון החוזר יביא את המאשימה לבטל את הסדר הטיעון. חזרת המאשימה מהסדר הטיעון במקרה כזה מחייבת, לכל הפחות, הוראה בדבר פסילת המותב (דן יחיד או הרכב) שדן בתיק. הצעת החוק צריכה לכלול מנגנון אשר יבטיח כי אין לאפשר לרשות התובעת להודיע לבית המשפט על קיומו של הסדר כל עוד עומדת לנפגע העבירה הזכות להגיש עיון חוזר, ובטרם החלטה. תנאי כזה מחייב לקצוב מועדים הן להגשת הבקשה לעיון החוזר והן למתן החלטה בבקשה. הבטחת זכויות נאשמים – חזרת נפגע עבירה מהסכמה לצד הסייג בדבר מועד ההודעה לבית המשפט ראוי כי יקבע סייג לפיו מקום בו הביע נפגע עבירה הסכמתו לפרטי הסדר וההסכמה הועברה לנאשם או לבא כוחו, לא יוכל הנפגע לחזור מהסכמתו. סייג זה נועד להבטיח את אינטרס ההסתמכות של הנאשם ולמנוע מצבים בהם הרשות תשנה מפעם לפעם את עמדתה, נוכח שינויים בעמדת נפגע העבירה. ככל שמתחזק המעמד של עמדת נפגעי ונפגעות עבירה ביחס לדינאמיקה המובילה את ההליך הפלילי, ראוי להבהיר כי גם לעמדתו יש משמעות מחייבת. מן הראוי ששלבי ההתלבטות והספקות יעשו בטרם תימסר לנאשם ולבא כוחו הסכמתו ביחס להסדר. בברכה, ד"ר חגית לרנאו הסניגוריה הציבורית הארצית