חומר רקע
א' אדר תשס"ו
01 מרץ 2006
צדק מאחה
תוכנית גפ"ן - גישור פוגע נפגע
א. מבוא
במהלך שלושים השנים האחרונות קמו ברחבי העולם מאות תוכניות צדק מאחה. בניו זילנד, אוסטרליה, מדינות ארה"ב, ובמספר רב של מדינות אירופה. היום מונים מעל 1,500 תוכניות בעולם.
הרעיון המרכזי של תוכניות אלה, על דגמיהן השונים, הינו "להפגיש בצוותא חדא, מבצעי עבירה עם האנשים שהושפעו ישירות מהתנהגותם, במטרה שיסכימו על תוכנית משותפת לתיקון הנזק שנגרם".
בארץ פועלות מזה מספר שנים שתי תוכניות לאוכלוסיית פוגעים קטינים ונפגעיהם: גישור בין פוגע ונפגע בשירות המבחן לנוער, ותוכנית "קבוצות דיון משפחתיות לנוער עובר חוק" – "קד"מ" שהוקמה ע"י גו'ינט – אשלים.
המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים, במשרד המשפטים, מפתח את תחום הצדק המאחה מזה מספר שנים בארץ, בראיה מערכתית רחבה. לאחרונה מריץ המרכז יוזמה של פיתוח תוכניות צדק מאחה קהילתיות.
בדפי ההסבר להלן מפורטת תכנית צדק מאחה אשר הוקמה בשירות המבחן למבוגרים , בשנת התשס"ד – 2004.
התוכנית זכתה לברכה ושיתוף פעולה מן המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים במשרד המשפטים.
שם התוכנית "גפ"ן" , הינו צרוף ראשי התיבות של הביטוי: " גישור פוגע נפגע".
קדמו להקמת התוכנית שלוש שנים של הכנה יסודית, ליבון מושגים והכשרה מעמיקה של מגשרים – מנחי צדק מאחה.
ב. תפישת התוכנית והתפתחותה בשירות המבחן למבוגרים
התוכנית הוקמה כיחידה נפרדת בתוך המסגרת הרחבה של שירות המבחן למבוגרים. היא מונה צוות הקמה מצומצם לעת עתה. בכוונת התוכנית לקדם יוזמות של שיתוף פעולה עם תוכניות צדק מאחה, שיקומו בקהילה, במגמה לפתח ולהרחיב את תחום הצדק המאחה בארץ.
התוכנית מציעה לנפגעי עבירות ולפוגעים, תהליך הידברות מובנה, המתרחש במרחב בטוח ומכבד, מתוך הסכמה חופשית של הצדדים. מטרת התכנית להוות אפיק משלים במערכת המשפט הפלילי והיא מתאימה למעורבים בהליך פלילי כפי שיפורט בהמשך.
היוזמה לפיתוח תוכנית ייחודית זאת צמחה בתוך שירות המבחן למבוגרים על רקע עיסוקו של השירות בתופעת העבריינות, תוצאותיה והשלכותיה. בנוסף לתפקידיו המסורתיים: לאבחן, לטפל ולשקם עבריינים, ניתן בשנים האחרונות דגש רב, בעבודת השירות, להיבט של אוכלוסיית הנפגעים. התפתחות
זאת חוזקה אף בעקבות החקיקה בתחום האלימות במשפחה, חוק המעצרים, חוק תסקיר נפגעי עבירות מין והצעות החוק המתקדמות בנושא עבירות מין.
היוזמה להקמת תוכנית גפ"ן, אשר פרטיה מתוארים בדפים אלה, הינה אך המשך מתבקש למגמה זאת.
יש לציין כי עקרונות הצדק המאחה עולים בקנה אחד עם הערכים המרכזיים של העבודה הסוציאלית, מקצועם של קציני המבחן, שהינם: הזכות להגדרה עצמית, כבוד ושיוויון, העצמה ודגש על תהליכים תוך ובינאישיים.
ג. צדק מאחה
אסכולת הצדק המאחה, העומדת בבסיס התוכנית, התפתחה בסוף המאה העשרים באוסטרליה, ניו זילנד וברוב ארצות המערב כמענה חילופי או משלים לתפישת הצדק המקובלת בעת המודרנית, "מודל הגמול". גישת הצדק המאחה רואה במעשה הפלילי, בראש ובראשונה פגיעה של העבריין בנפגע. בנוסף נפגעים ממעשה העבירה, הקהילה והפוגע עצמו.
תפישת הצדק המאחה מציעה דרכים המתמקדות בפתרון הסכסוך שנוצר בין הנפגע לפוגע בעקבות המעשה הפלילי ובאיחוי הנזק שנגרם לנפגע, לעומת המשפט הפלילי שעניינו בחוקי המדינה שהופרו. התהליך נותן מקום חשוב לקהילה, בקרבה התרחשה הפגיעה, כמקור לסיוע בתהליך האיחוי ושיקום הנפגע והפוגע.
הדגש הינו על התהליך, ההדברות ועל חיפוש מענה לצרכים של הצדדים, שנוצרו כתוצאה ממעשה העבירה.
ד. שלבי התוכנית
תוכנית גפ"ן מציעה, בשיאו של תהליך, מפגש בין הנפגע לפוגע, בו מתקייימת הדברות ישירה, בהנחיית מנחה-מגשר מיומן, בנושאים שהתעוררו כתוצאה ממעשה העבירה.
התהליך בנוי ממספר שלבים:
1. קבלת הפניה לגישור פוגע נפגע ואיסוף חומר הקשור לעבירה.
2. מפגשי הכנה נפרדים בין המגשר לפוגע ובין המגשר לנפגע. במפגשים אלה נבדקת התאמתם לתוכנית ונערכת איתם הכנה מדוקדקת לקראת המפגש המשותף.
בשיחת ההכנה עם הפוגע נבדקת מידת האחריות שהוא לוקח לעבירה שביצע. לקיחת אחריות על העבירה ע"י הפוגע הינה תנאי הכרחי להמשכו של התהליך.
תנאי הכרחי נוסף הוא הסכמה שניתנה מתוך רצון חופשי על ידי שני הצדדים להתחיל בתהליך. נושא זה נבדק אף הוא בקפדנות בשיחות המקדימות. בנוסף ניתנת הזדמנות, בשיחות הנפרדות, לכל צד להביע רצונות ומשאלות כלפי הצד השני, ולהעלות את הצרכים האוטנטיים של כל צד.
בשיחות המקדימות, מכוון המנחה את הצדדים, לאפשרות של התעוררות רגשות קשים במהלך המפגש המשותף.
כן מניח הוא את התשתית לאווירה של כבוד הדדי לרגשות האחר ושמירת העקרון של השתתפות מתוך רצון חופשי לכל אורך התהליך.
3. מפגש הגישור, בו מתקיימת הדברות ישירה בין הנפגע לפוגע בנוכחות והכוונת המנחה – מגשר. כאמור המפגש מתנהל על פי שלבים של תהליך מובנה.
למפגש בין הנפגע לפוגע מטרה כפולה:
◦ קיום תהליך של דיאלוג בו ניתן לנפגע לברר הנושאים המטרידים אותו, להתמודד עם הפגיעות שחווה, ולעבור תהליך העצמה.
לפוגע זאת הזדמנות לקבל אחריות למעשה העבירה ולהעלות נושאים הנוגעים אליו.
◦ גיבוש הסכם לפיצוי הנזקים ואיחוי הפגיעות, שמעשה העבירה גרם.
4. דיווח ומעקב - המנחה-מגשר אחראי לדווח על תוצאת הגישור לגורם המפנה כולל העברת ההסכם באם הושג, ובהמשך מקיים מעקב על ביצוע ההסכם עד להשלמת ההתחייבויות הכלולות בו.
ה. יתרונות להשתתפות בתוכנית – לנפגע:
1. התוכנית מאפשרת פיצוי קונקרטי לנפגעים ע"י הפוגעים, בהתאם להסכם שמתגבש ביניהם במפגש הגישור.
2. התוכנית מאפשרת לנפגעים תהליך של איחוי וריפוי הפגיעה שנגרמה ע"י המעשה הפלילי.
מנסיון נמצא, כי גם אם בתחילתו של התהליך הנפגע אינו מודע לפגיעות הרגשיות שנגרמו לו, הרי שבעת המפגש הוא נותן ביטוי לכעסו, מעלה שאלות המטרידות אותו ומצליח להשתחרר מחרדות ומחשבות טורדות, שנוצרו כתוצאה מהפגיעה של המעשה הפלילי.
ו. יתרונות להשתתפות בתוכנית – לפוגע:
1. התוכנית מאפשרת לפוגעים לקחת אחריות על הפגיעה שגרמו, להבין את השלכות מעשיהם על הנפגעים, לפצות ולתרום לאיחוי הפגיעה.
2. ההשתתפות בתוכנית עשויה להיות שלב משמעותי בשיקום תחושת הערך העצמי והקבלה מחדש ע"י הקהילה של החברה הנורמטיבית.
ז. התאמה לתוכנית גפ"ן
אוכלוסיה: התוכנית מיועדת לאנשים שנפגעו מעבירות פליליות ולמבצעי עבירות בגירים, מגיל 18 ומעלה.
התנאי להשתתפות, למבצע עבירה, הינו לקיחת אחריות לעבירה, עבר פלילי שאינו מכביד והשתתפות מתוך רצון חופשי.
לנפגעים, התנאי הוא הסכמה מתוך רצון חופשי.
לא יוכלו להשתתף בתוכנית אנשים אשר מפאת מוגבלות שכלית, נפשית או אחרת אינם בעלי יכולת לתת הסכמה מודעת.
עבירות: בשלב הנוכחי של התוכנית, היא מתאימה לעבירות אלימות מחוץ למשפחה ועבירות רכוש ומרמה.
התוכנית מתאימה למקרים בהם ניתן לאתר קורבן מזוהה.
ח. שלבי ההפניה
ניתן לפנות לתוכנית בשלבים שונים של ההליך הפלילי:
1. טרם הגשת כתב אישום. גורמים מפנים: פרקליטות, תביעות וסניגוריה ציבורית.
2. לאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין. גורמים מפנים: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות, תביעות, סניגוריה ציבורית, סנגורים וכן הפניה עצמית של נאשמים.
3. לאחר הכרעת הדין, כאשר מבצע העבירה נמצא אשם ולפני גזר הדין, הגורמים המפנים: בתי משפט ושירות המבחן.
4. לאחר מתן גזר דין, במהלך תקופת מבחן. גורם מפנה: שירות המבחן.
ט. מנחי התוכנית
מנחי התוכנית הינם עובדים סוציאליים מתוך שירות המבחן למבוגרים, קציני מבחן שעברו הכשרה מיוחדת בגישור והנחיית צדק מאחה, אשר בעת פעילותם בתוכנית אינם מבצעים תפקידים מובהקים של קציני מבחן.
המנחים, המגשרים, מחוייבים לסטנדרטים של אסכולת הצדק המאחה:
1. נייטרליות. המגשר הינו בעל עמדה שאין בה משוא פנים כלפי שני הצדדים. ניתן בתהליך מקום לצרכים של שני הצדדים, תוך רגישות מיוחדת למצבו של הנפגע.
2. סודיות. המגשר מחוייב לשמירת סודיות כל המידע, שהגיע אליו מהצדדים. השימוש במידע הינו רק לצורכי התהליך, ורק אם ניתנה רשות ע"י הצדדים. לגורם המפנה מועבר ההסכם בלבד.
י. נתונים מחקריים
בסקירה של מחקרי הערכה שנערכו במהלך 30 השנים האחרונות נמצאו מספר ממצאים משמעותיים אשר חזרו במחקרים השונים.
נמצא כי הצדדים המגושרים הביעו בדרך כלל שביעות רצון מהתהליך.
המגושרים התייחסו לתוצאות התהליך כהוגנים יותר מאשר אלה של ההליכים המשפטיים באופן משמעותי.
Criminal Justice and Social Context. 2004 ,p.mc. cold: Restorative Justice
עוד נמצא במחקרים כי נפגעים דווחו על פחות חשש ממבצע העבירה לאחר מפגש אתו – 11%, לעומת נפגעים שעברו תהליך משפטי – 33%.
מחקרים נוספים הראו כי אצל עברייני אלימות שיעור הרצידיביזם ירד ב-38% במהלך 12 חודשים לאחר המפגש.
י"א. לסיכום דברינו:
אני מאמינים כי הצלחת תוכנית גפ"ן תתרום להפחתה של הכאב והנזקים שנגרמים בשל עבירות פליליות, לשיקום הפוגעים ותסייע לבטחון רב יותר בקהילה.
/tmp/doc2txt-gknpycta/input.doc