חומר רקע

1 למאי 2008 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט הכנסת, ירושלים א.נ., הנדון: הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 לעניין מאסר חייבים בשם התכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א ועמותת "הל"ב - התנועה למלחמה בעוני", ברצוננו להתייחס לנוסח ס' 70 לחוק בנוסח כפי שהוכן לקראת הדיון בוועדה ביום 4.5.08. באופן כללי, התיקונים המוצעים מהווים בעינינו שיפור של ממש בחוק הנוכחי; אך בבואנו לבחון אותם יש לזכור, כי ההסדר המוצע לשנה הראשונה( להלן: "הסדר הביניים")- קרי: טרם ביטול המאסר כליל לתקופה של 3 שנים (להלן: "תקופת הניסוי") - עלול להיות גם ההסדר שיתקבע לאחר תקופת הניסוי, באם חלילה ייכשל הניסוי. לפיכך, יש להקפיד הקפדה רבה על נוסח הסעיף והוראותיו. על רקע זה, ראוי לטענתנו לתקן את הסעיפים המוצעים כדלקמן: סעיף 70 (א) לחוק המוצע 1. לנוכח כל האמור בנייר העמדה שהוגש מטעמנו ביום 28.2.08, אנו טוענים כי חיוני להגביל את סכום החוב בגינו ניתן להוציא צו מאסר כנגד חייב לסכום של 500,000 ₪ - כפי שמצא משרד המשפטים מלכתחילה כי ראוי לעשות. 2. לחילופין, אם מבקש משרד המשפטים להימנע מפגיעה בבעלי עסקים קטנים, אשר ניתן לטעון כי אין להם כלים מספקים לבחון את יכולת ההחזר של החייבים בטרם מכירת סחורות ושירותים (בניגוד לבנקים, חברות ביטוח וכיו"ב זוכים), לבעלי עסקים קטנים שכאלה להוציא צו מאסר כנגד חייביהם גם בגין סכום של 100,000 ₪. כיוון ש"זוכים קטנים" מהווים רק כ:20% משיעור הזוכים שתיקיהם מתנהלים בהוצאה לפועל, ממילא לא ייצור הדבר עומס מופרז על המערכת, כפי שקיים היום. סעיף 70 (ב) לחוק המוצע 3. ראוי להגדיר מהו "אי שיתוף פעולה מכוון" מצידו של החייב, ולמצער: כי אין הכוונה לחזקות המנויות בסעיפים אחרים בחוק. 4. עצם השימוש בחזקה בדבר היות החייב בעל-יכולת המשתמט מתשלום איננה ראויה, קל וחומר כאשר מתעתדים לשלול את חירותו עקב כך. 5. בפרט, הקביעה כי חייב יוחזק כבעל יכולת משתמט אם "סירב להציג מסמכים שנדרש להציגם" (בס' 69יג(ג)) אינה משרתת כהלכה את ההנחה שבבסיס החזקה, שכן חייבים רבים המגיעים לחקירת-יכולת ללא המסמכים הדרושים עושים זאת מחוסר-ידיעה או חוסר-הבנה של הליך חקירת-היכולת, או מחוסר יכולת לעמוד בעלות הכלכלית הכרוכה בהשגת המסמכים הדרושים - ומוחזקים אף הם כבעלי-יכולת המשתמטים מתשלום על לא עוול בכפם. יש לקבוע בחוק מנגנון לפיו יוכלו החייבים להציג מחדש את המסמכים הדרושים במקרה של אי-התאמה בחקירת-היכולת הקודמת, או לאפשר להם למצוא פתרון חליפי במקרה של חוסר יכולת כלכלי להשגת המסמכים, ולהדגיש כי החזקה בדבר השתמטות מתשלום תחול רק במקרים בהם סירוב החייב להציג מסמכים נובע מחוסר-רצון ברור או אי-נכונות מובהקת לשיתוף פעולה. 5.1. בהקשר זה יש לזכור, כי החוק המוצע מעניק לזוכים כלים משמעותיים להשגת מידע המייתרים את הדרישה להצגת המסמכים ע"י החייבים עצמם – על כל המשתמע מכך. סעיף 70 (ג) לחוק המוצע 6. לאור הנימוקים המפורטים בנייר העמדה מטעמנו מיום 28.2.08 לענין עצם קיומו של מאסר אזרחי, לטענתנו יש להוסיף בסיפת הסעיף הגבלה לפיה צו מאסר יוצא "רק כאמצעי אחרון". סעיף 70 (ד) לחוק המוצע 7. לאור הנימוקים המפורטים בנייר העמדה מטעמנו מיום 28.2.08 לענין חובת הייצוג, לטענתנו יש לקבוע כי חובת מינוי עורך דין לחייב צריכה להיעשות לפי קריטריונים גמישים יותר מאלו הקבועים בחוק הוראות הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ככל שהם נוגעים למצבו הכלכלי של החייב. זאת, מהטעם שישנם חייבים רבים שעפ"י המבחנים הכלכליים הקבועים בחוק זה אינם זכאים לסיוע, אך ידם אינה משגת לשכור עורך דין; בארגוני זכויות האדם - ואף בפרויקט "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין - נתקלים בחייבים כאלה חדשות לבקרים. כאשר עסקינן בשלילת חירותו של אדם, קל וחומר בהקשר של חוב אזרחי, יש לוודא כי אכן כל מי שידו אינו משגת לממן עורך דין יהיה מיוצג ע"י המדינה. 7.1. ודוק: כיוון שהסדר-הביניים המוצע צפוי לצמצם דרסטית את מספר הבקשות להוצאת צווי מאסר, לא צפויה קביעה שכזו להטיל עומס כה ניכר על שירות הסיוע המשפטי. סיכום 8. לסיכום, אנו מברכים על השינוי המוצע בהצעת החוק, אשר מבקש בעליל לתקן את העיוותים הקשים במצב הקיים ולהציע איזון ראוי בין זכויות הזוכים לבין זכויות החייבים, תוך קביעת תקופת ניסיון שתאפשר בחינה זהירה ומושכלת של השינויים המוצעים. עם זאת, דווקא כיוון שהניסוי צפוי להיות מבחן של אמת להצעה וככזה עשוי להביא קיבועו של הסדר הביניים המוצע, ודווקא בגלל היסודיות והמחשבה הרבות המושקעות בתיקון החוק כיום, ראוי להקפיד שבעתיים גם על נוסח הסדר-הביניים המוצע ולאמץ את הצעותינו האמורות, בכדי להשיג באופן מיטבי את האיזון המבוקש. בכבוד רב, דנה פריבך-חפץ, עו"ד הוכן בסיוען של הסטודנטיות אורית מנדלוביץ' וולין צור מהתוכנית למשפט ורווחה באוניברסיטת תל-אביב.