חומר רקע

גיור עכשיו עליזה לביא הצפיפות החדשותית מטשטשת חלון הזדמנות נדיר שנפתח. ממש בימים אלו אנו ניצבים מול יוזמה לשינוי חברתי תרבותי שכמוהו טרם היה בישראל. מערך הגיור החדש שיקים משרד ראש הממשלה - ייתן מענה למצוקת המבקשים להתגייר ויותאם לישראל 2008.- זהו מהלך בעל משמעות היסטורית. רגע לפני שיהיה מאוחר מידי. סוגיית הגיור על מאפייני בעלי התפקידים המעורבים בתהליך הגיור הקשה ובאישורו, ועל פרופיל המתגיירים בן-זמננו חוזרת ועולה, ומסתיימת במפח נפש. משך שנים רבות שוקט תהליך הגיור על שמריו ומציב קושי וייסורים בפני הבאים והבאות בשעריו. קושי שמתבטא בתהליך מפרך ופעמים רבות מביך ואף משפיל. גרים שנכשלו במבחני הגיור ובדרישות הדיינים, לרוב לא יחזרו לתהליך. פניה של מדינת ישראל השתנו בעשורים האחרונים. רבים הגיעו לכאן ללא עדות מוכחת על יהדותם, וחלקם אף כלל לא יהודי על פי ההלכה. אך הם כאן, איתנו, עם ילדינו. בבתי הספר, בקהילותינו, בתנועות הנוער בצבא, באוניברסיטה ובעולם העבודה. את ההוויה הישראלית ואת התרבות היהודית רובם הגדול הפנים והוא חלק ממנה. יום יום. המתגייר בן התקופה אינו שואף לדתיות ואינו מבקש לדבוק בדקויות הלכתיות. פעמים רבות, המתגייר והמתגיירת מבקשים להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית ולהיות חלק מנשמתה. לרכוש ידע ודעת אך לא תמיד להתחייב לתרי"ג מצוות. אם סארטר מכנה את היהודים שהוא נפגש עימם בסביבתו האינטלקטואלית בפריז שבין שתי מלחמות העולם "יהודים בחסר" (Des Juifs en Creux) כלומר יהודים נעדרי כל מטען תרבותי. הרי המתגייר היהודי בן זמננו מעניק הגדרה של מכלול תרבותי, ערכי ושל געגוע מבית סבא וסבתא. בבואנו לבחון את מערך השיקולים הכולל, יש לקחת בחשבון את המארג הקהילתי-ישראלי-תרבותי שנרקם בשנים האחרונות. חובה על הדיינים המכהנים בכס ועל המעורבים בתהליך המייגע להתאים עצמם לכאן ולעכשיו. זוהי חובה מוסרית, ערכית ויהודית. ההבנה כי בשלו התנאים ליצירת שינוי - לאחר שנים של זלזול, אטימות והתעלמות - תאפשר תהליך הומני וידידותי יותר שיקרב את המתגיירים וישמר בהם את הרצון החשוב להתגייר. זו הזדמנות שלא תשנה והרחקתם של המתגיירים ביד גסה עלולה רק להחריף תופעות עגומות וקשות דוגמת איבוד עניין בגיור והתבוללות. מזכיר הכנסת, עובד יחזקאל הבטיח בוועדה לעלייה ולקליטה: "כי מטרת המערך הגיור החדש שמציעה הכנסת הוא לאפשר לכל אדם שעלה לישראל מכוח חוק השבות ורוצה להפוך ליהודי על פי ההלכה לקבל פיתרון מהיר במסגרת המערך". דבריו של הראשון לציון, הרב הראשי שלמה עמאר שהתמנה לעמוד בראש מערך הגיור החדש, כי: "תהליך הגיור יהיה נכון יותר, נוח יותר וידידותי יותר", נושאים תקווה לשינוי. ובתוך כך, ראוי לתת את הדעת על מצוקת המתגיירות ולמצוא פתרון הלכתי ראוי. 70% מהמתגיירים הן נשים. הן אלו שנדרשות יותר לתהליך המפרך, בשל המבנה ההלכתי המורכב של המשפחה היהודית. ע"פ ההלכה, ע"מ שאדם יהיה יהודי – על אמו להיות יהודיה. לכן, מרבית המתגיירים הן למעשה – מתגיירות. זהו נתון חיוני וחשוב בהבנת המערכת וברגישות הנדרשת לתהליך כולו. הנשים המתגיירות ניצבות בפני קושי נוסף. הן נדרשות לעבור את שלב הטבילה, הנדבך במסכם את תהליך הגיור הממושך, מול שלושה דיינים גברים שרק חלוק לגופן. נשים רבות חשות אי נוחות ומבוכה גדולה וחוששות מהשלב המשפיל. גם דיינים רבים מצהירים בגלוי על מבוכתם בחלק זה ובכל זאת- המצב נותר על כנו. יש פתרונות הלכתיים. דרושה סמכות הלכתית אמיצה שתפסוק בעניין ותביא לשינוי המיוחל. בשלו התנאים לפתור גם סוגיה מעיקה זו. עבור המתגיירים היהדות איננה רק דת. היא תרבות וכרטיס כניסה לישראליות. זוהי שעת הכושר להביא להתפתחות הלכתית מבורכת. שמישהו ירים את הכפפה. ד"ר לביא, מלמדת במחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן.