חומר רקע
09/04/2008
לכב' גב' אפרת רוזן
התייחסות לשאלות הראשוניות בעניין פרק ד' המוצע לחוק הנוער
בעקבות ישיבות מקדימות שעשינו בנושא, להלן התייחסותנו.
לצערנו לא הספקנו ללבן את מלוא הנושאים ב-2 ישיבות ההכנה שקיימנו, ולכן נקיים ישיבה נוספת ביום א' לפני הדיון, ואת מסקנותיה נוכל למסור בע"פ. להלן הנושאים שהספקנו לבחון:
סעיף 17 – כזכור סעיף 17 לחוק הנוער מאפשר כבר כיום לבית המשפט לנוער, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על אי נוכחות קטין. לפי דברי ההסבר לסעיף המקורי (ה"ח תשכ"ט, עמ' 165), "...בדיון פלילי נגד קטין קיימות לפעמים נסיבות שבהן נוכחות של הקטין בשלב מסויים של הדיון עלולה לגרום לו נזק נפשי (למשל, כשבית המשפט שומע עדות בדבר התנהגותם השלילית של הוריו)....".
עם זאת כדי להבהיר שגם הוראות החסד"פ חלות, ניתן לדעתנו להוסיף כי "אין בסעיף זה כדי למנוע דיון שלא בנוכחות הנאשם, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי".
בנוסף מקובלת עלינו הערת נציגת הסניגוריה כי במקום המילים "או החלטה אחרת" כמוצע בנוסח הממשלתי, יפורטו סוגי ההחלטות בהם מדובר, - הצעה לעניין סוגי החלטות אלה תועבר לקראת הדיון.
- נראה לנו כי נושא מניעת עיוות הדין הוא מובן מאליו ולכן אין צורך להוסיפו.
סעיף 17א – אכן את צודקת, נכון למחוק את המילה "לנוער".
סעיף 19 – אנו חוששים מהבניית יתר. עשויים להיות מקרים שלא נכללים בכך. גם הסניגוריה הביעה חשש זה.
- חשיבותו של ס"ק (ד) היא כפי שכתבת במכתבך.
סעיף 20 – צו השגחה זמנית
1. סעיף קטן (א)
א. לצורך הבהרה כי אכן מדובר במגבלה של תקופת מקסימום , מוצע להוסיף אחרי "לפי סעיף 24" את המלים "או מועד קצר יותר, כפי שקבע בית המשפט".
ב. לשאלתך לעניין רלבנטיות חומרת העבירה, צו ההשגחה נועד לקדם את טובת הקטין ושיקומו. לדעת גורמי הרווחה - חומרת העבירה איננה בהכרח השיקול הרלבנטי בחקשר זה – תתכן עבירה קלה, ואולם הצורך בהשגחה הזמנית מאד משמעותית - משיקולים של טובת הקטין וההיפך – תתיכן עבירה חמורה ולא נמצא צורך בצו השגחה , ועל כן אין מקום להוסיף הוראה בעניין זה (הסניגוריה חולקת על גישה זו).
2. סעיף קטן (ב)
א. על מנת להבהיר כי מטרת צו ההשגחה הוא שיקומי ולא עונשי מוצע להוסיף בסיפא של הפתיח אחרי המילים "כפי שיפורט בצו להשגחה זמנית" את המילים " בהתאם לנדרש לצורך קידום טובת הקטין וטיפול בו".
ב. ס"ק (ב)(2) – לשאלתך - כפי שהבנו מדובר בבדיקות שתן – ובמקרה זה אין אפשרות שימוש בכח, והבדיקה אפשרית רק אם הוא מסכים. מטרות הבדיקה שקילת הצורך בתהליכי גמילה.
ג. לסעיף קטן (ב)(4) – לאור הערת הסניגוריה ,ובהמשך לשאלתך, סברנו כי נכון לתקן את סעיף קטן זה לאור העובדה שמדובר בצו כנגד קטין שלא נמצא עדיין אשם וכן מאחר שההמלצות בעקבות צו השגחה יכולות להתייחס לפעולות שיקום בקהילה – גם ללא קשר לקביעת אשמתו או זיכויו.
נוסח מתוקן מוצע –
"(4) גיבוש ממצאים של תוצאות האבחון והטיפול והמלצות לטיפול בקטין "
3. סעיף קטן (ג)
א.על מנת להבהיר את משמעות הסעיף מוצע להוסיף בסיפא אחרי המילים "יתגורר הקטין במקום " את המילים "מחוץ לביתו". הכוונה למגורים במעון, פנימייה או בבית קרוב משפחה וכו'.
ב.אשר לשאלתך באשר לאופן הבהרת ההסכמה, ברור שההסכמה צריכה להיות תנאי לאפשרות מילוי צו השגחה מחוץ לבית הקטין, ואולם איננו סבורים שנדרש לפרט מעבר לכתוב, עם זאת ראי המוצע לתיקון של סעיף קטן (ד) לעניין חובת הבקרה על בית המשפט לבקשת הקטין או קצין המבחן – ללא שיקול דעת להחליט שאיננו דן בבקשה כאמור - על מנת להבטיח בין השאר כי הקטין חזר בו מהסכמתו – הוא יהיה רשאי לחזור לבית המשפט הסכמה בעינה עומדת.
4. סעיף קטן (ד)
סעיף זה מאפשר ביקורת שיפוטית על פי שיקול דעת בית המשפט מכיוון שהאמצעי בס"ק (ג) הוא הדרסטי יותר, מוצע להוסיף בסופו "ניתן צו השגחה בתנאים כאמור בסעיף קטן (ג), יורה בית המשפט על קיום דיון אם ביקש זאת הקטין או קצין המבחן."
20א – צו להחזקה במעון לצרכי הסתכלות.
1. לעניין משך זמן ההחזקה - כפי שנמסר לנו ממשרד הרווחה, בעבר אכן ניסו לעשות איבחון והסתכלות בתוך 45 ימים, ואולם זה לא הספיק לצורך ביצוע הסתכלות ואבחון משמעותיים. המציאות הראתה שיש צורך ב-90 ימים ובלא מעט מקרים אף מוסיפים תקופה נוספת.
2.לעניין מטרת הצו - לדברי משרד הרווחה, צו איבחון לפי סעיף 20א מומלץ כשקצין המבחן לא מצליח לעשות את האיבחון בקהילה בשל העדר שיתוף פעולה של הנער או של המשפחה וכיו"ב. התכלית היא לבחון את יכולות הנער. כמו כן אם רוצים בסוף להמליץ על מסגרת חוץ ביתית, נדרש איבחון בתנאי פנימייה. מדובר במקרים שבהם נדרשת התערבות טיפולית במצבי סיכון לקטין או שכתוצאה מהתנהגותו הוא מסכן את הסביבה. לטענת גורמי הרווחה זהו השיקול המרכזי המצדיק את שלילת החירות של הקטין למטרה זו – אף בטרם קביעת האשמה.