חומר רקע

גיור ורישום נישואין – שירותים דתיים בשלטון המקומי לקראת דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 26.05.08 ברצוננו להציג בפני חברי הוועדה הנכבדים את עמדת המרכז לפלורליזם יהודי, בעניין שבנדון. רקע מערך שירותי הדת בישראל כולל מגוון רחב של שירותים לבני כל העדות והדתות ובהם: רישום נישואין, גירושין, קבורה, שמירה על המקומות הקדושים וטיפוחם, בניית מבני דת, מימון פעילותם של כוהני דת, תמיכה בפעילויות תרבות, לימוד, והכשרה מקצועית ועוד. במשך השנים שירותי הדת למגזר היהודי ניתנו בעיקרם באמצעות מערך של מועצות דתיות הפועלות ברחבי הארץ בתחומיהן של הרשויות המקומיות. מועצות אלו מופקדות על מתן שירותי הדת לתושבים היהודים המתגוררים בתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות שבהן הן פועלות. שירותי קבורה, לעומת זאת, ניתנים ע"י חברות קדישא הפועלות במסגרת מועצות דתיות שונות ברחבי הארץ והיתר – כעמותות עצמאיות, אשר אינן קשורות למערך שירותי הדת הממלכתי. נכון להיום המשרד לשירותי דת מופקד על הנחיית המועצות הדתיות ומחלקות הדת, ועל בקרת פעולתן. במשך השנים הועלתה ביקורת קשה על פעילותן של המועצות הדתיות, כפי שמפורט במסמך "מערך שירותי הדת היהודיים בישראל – הצעה לארגון מחדש", המצ"ב לנייר עמדה זה. עמדת המרכז לפלורליזם יהודי – שירותי דת במערך השלטון המקומי עמדת המרכז לפלורליזם יהודי הינה כי יש לפעול לשינוי מערך שירותי הדת תוך שילוב ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועקרונות המנהל התקין והיעיל. לשיטת המרכז יש ליצור הפרדה ממסדית כוללת במערך שירותי הדת היהודיים, כלומר שירותי הדת יינתנו על ידי קהילות וארגונים שונים, תוך רגולציה שלטונית ותקצוב המדינה את הגופים השונים הפועלים במערך זה. יחד עם זאת, כשלב ראשון, ניתן לתמוך במודל ביזורי שעל פיו, חלקים ממערך שירותי הדת יפעלו במערך המקומי ועל ידי הרשויות המקומיות, ואחרים במערך הכללי/ארצי. במסגרת השינוי המוצע תפורקנה המועצות הדתיות ומשימותיהן תועברנה בעיקרן לאחריות הרשויות המקומיות. כך, שירותים להם אופי מקומי כגון ניהול בתי כנסת, הפעלת מקוואות, לשכות לייעוץ הלכתי ורבני, ועירובין ינוהלו ויופעלו במערך המקומי – על ידי השלטון המקומי והרשויות המקומיות. מנגד, ענייני עריכת ורישום הנישואין והכשרות, מתוקף היותם עניינים כללים ובעלי השפעה על כל ציבור אזרחיה היהודיים של ישראל, יופעלו על ידי הרבנות הראשית לישראל, ובתנאי ובמקביל יוסדר מסלול הנישואים האזרחיים או מסלול ברית הזוגיות. ברשויות מקומיות בהן מבוצעת מלאכת הקבורה של נפטרים על ידי חברת קדישא של המועצה המקומית, תועבר האחריות לתחום זה לידי הרשות המקומית. שירותי הדת אשר יועברו לאחריות הרבנות הראשית יתוקצבו על ידי אוצר המדינה ושירותי הדת שיסופקו על ידי הרשויות המקומיות ימומנו מתקציבן. ברור מאליו כי שירותי הדת יסופקו על ידי הרשויות המקומיות תוך התבססות על עקרון השוויון והפלורליזם הדתי. לנוכח ההצעה להעברת האחריות על מירב שירותי הדת לידי הרשויות המקומיות ואת האחריות על תחום הכשרות והנישואין לידי הרבנות הראשית, עיקרה של האחריות הממשלתית ימוצה בפעולת הפיקוח על פעולת הרשויות המקומיות והרבנות הראשית. לעניין הגיור גישת המרכז הינה כי ראוי שעניין זה ינוהל ברמה הקהילתית ולא כחלק משירותי הדת שיופעלו על ידי השלטון המקומי. כחלק ממהותו של הליך הגיור מבוצע הליך זה על ידי קהילות מוכרות המגיירות את מי הרוצה להצטרף אליהן. משכך, עמדת המרכז הינה כי על המדינה לאפשר לקהילות מוכרות לפעול במערך גיור עצמאי, וכי אין מקום לרגולציה שלטונית בעניין האמור. לעניין אזרחותם של מתגיירים שאינם אזרחי המדינה, יכולה המדינה ליצור מנגנונים שונים להסדרת התנאים שבהם יוכרו הגיורים. אולם אין ספק כי לעניין אזרחי ישראל, לא צריכה להיות מניעה מגיור אזרחים אלו ברמה הקהילתית וללא התערבות שלטונית.