חומר רקע

תיקון בסעיף 42 להצעת החוק- תיקון חוק הערבות 42. בחוק הערבות, התשכ"ז-19671- (1) סעיף 7(ב) – בטל; תיקון חוק הערבות (2) אחרי סעיף 27 יבוא- "התיישנות תביעה נגד ערב מוגן 27א. (א) לענין מירוץ תקופת ההתיישנות - תביעה נגד ערב מוגן שתובענה בשלה הוגשה לפי הוראות סעיף 27(א)(להלן בסעיף קטן זה – התביעה)2, נוצרת במועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור בסעיף 27(א)(1); ואולם, לא יראו בתביעה תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 17 לחוק ההתיישנות, התשס"ח- 2008 (להלן – חוק ההתיישנות). (ב) לענין סעיף 27(ב)(1) יראו את הערב המוגן כחליפו של החייב כמשמעותו בסעיף 17(ג)(2) לחוק ההתיישנות. (ג) בסעיף זה, "תובענה", "תביעה" או "תביעה כרוכה" – כמשמעותם בחוק ההתיישנות." תיקון חוק הערבות (תיקון מס' 2), התשנ"ז - 1997 42א. האמור בסעיף 2 יסומן (א) ובסופו יבוא: (ב) בסעיף זה, "תובענה", "תביעה" או "תביעה כרוכה" – כמשמעותם בחוק ההתיישנות." "(ב) התיישנות תביעה נגד ערב יחיד 17ג1. (א) לענין מירוץ תקופת ההתיישנות - תביעה נגד ערב יחיד שתובענה בשלה הוגשה לפי הוראות סעיף 17ג(א)(להלן בסעיף קטן זה – התביעה)3, נוצרת במועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור בסעיף 17ג(א)(1); ואולם, לא יראו בתביעה תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 17 לחוק ההתיישנות, התשס"ח- 2008 (להלן – חוק ההתיישנות). (ב) לענין סעיף 17ג(ב)(1) יראו את הערב המוגן כחליפו של החייב כמשמעותו בסעיף 17(ג)(2) לחוק ההתיישנות. (ג) בסעיף זה, "תובענה", "תביעה" או "תביעה כרוכה" – כמשמעותם בחוק ההתיישנות." הסבר: עלינו ליתן פתרון לשאלת מועד לידת התביעה ביחס לתביעה נגד הערב המוגן. הוסכם כי מועד זה יהיה מועד מתן פסה"ד נגד החייב. הסעיף הנוגע לערב יחיד (סעיף 17ג הישן (נוסח קיים רק בתקדין)) רלבנטי לערבויות שניתנו לפני 98 – לכן הוסף סעיף 17ג1 הזהה בנוסחו לסעיף 27א המוצע. הטרמינולוגיה הננקטת היא של חוק ההתיישנות הכללי- לענין מועד יצירת התביעה, ומשכך ברי כי כל כללי ההתיישנות האחרים הקבועים בחוק הכללי יחולו גם על תביעה זו, למעט אם נאמר אחרת במפורש. • הכלל המיוחד יגבר על סעיף 27 להצעת חוק ההתיישנות הכללי אשר משווה בין מועד התיישנות תביעה למועד התיישנות תביעה לקיום זכות נלווית. • הסעיף לא יחול על הסיטואציה המתוארת בסעיף 27(ב): אם לא ניתן לאתר את החייב או שניתן נגדו צו כינוס/ פירוק ממילא אין צורך בתקופת התיישנות מיוחדת כי יחול הסייג הקבוע בסעיף. לענין המצבים הקבועים בסעיף שלגיהם נקבע בסעיף שהסייג לא יחול, הרי שנראה כי אין צורך שכן ניתן לממש את החיוב בדרך של מימוש משכנתה או משכון, וזו תהא הדרך המועדפת, גם אם ביהמ"ש לא החליט שאכן לא ניתן לאתר את החייב. אם נותרה יתרה, יכול הנושה לעשות שימוש בסעיף 17 החדש, כתביעה כרוכה. התבקשה הבהרה בענין זה ועל כן הוסף סעיף 27א(ב). • ההתייחסות לתביעה כרוכה בסעיף 27א(א) נדרשת על מנת שלא יראו בהליכי ההוצל"פ נגד החייב כהליכים שבהסתיימם מוארכת בשנה תקופת ההתיישנות של תביעה נגד חליפו של החייב (הערב עלול להיחשב כזה). • ס"ק 27(ד) מגדיר תובענה באופן רחב, כך שהוא כולל גם הודעות לערב וגם פעולות של סעד עצמי. לענין התיישנות אין צורך בהגדרה רחבה כ"כ. • לענין רצוננו להודיע לערב על ההליכים – ס"ק (ג) מחייב הודעה לערב על הגשת תובענה נגד החייב, ומאפשר לערב להצטרף להליך. בהיבט של התיישנות אין בכך קושי נדיר, שכן יש מצבים שבהם נולד אינטרס לנתבע שמאפשר לו הצטרפות להליך משפטי קיים, גם אם טרם נולדה התביעה נגדו (למשל בסוג מסויים של הודעות צד ג')]. הערה – לבדוק הוראת מעבר ותחילה