חומר רקע
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 20 במאי 2008:
סימוכין: input.doc
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (זכות ערעור למשפחה לענין הוצאת גופה מקברה), התשס"ח–2008*
הוספת סעיף 8א
1.
בפקודת בריאות העם, 19401 אחרי סעיף 8 יבוא:
"תנאים להוצאת מת מקברו
8א.
(א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא ייפתח קבר ולא יוצא מת מקברו אלא לפי רשיון בכתב מרופא מחוזי, לאחר ששקל את התנאים התברואתיים;
(ב) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיימו שני אלה: בהחליטו לתת רשיון ישקול הרופא המחוזי את התנאים התברואתיים, וכן רשאי הוא להתחשב בדיני העדה הדתית שאליה השתייך המת ובעמדת משטרת ישראל.
(1) ניתנה החלטה המאפשרת פתיחת הקבר או הוצאת המת מקברו לפי הוראות סעיף 8ב;
(2) נמסרה לקרוב משפחה של המת, ככל שזהותו ידועה, הודעה על הבקשה למתן רשיון ועל ההחלטות בה; לעניין זה ולעניין סעיף 8ב, "קרוב משפחה" – כל אלה בהתאם לרישומי מרשם האוכלוסין: בן זוג בעת הפטירה, הורים, ילדים ואחים;
[לדיון: האפשרות לקבוע כי ההוראה לענין מסירת הודעה לבני משפחה וקבלת עמדתה לא תחול לגבי קבר שחלפו עשרות רבות של שנים מאז הקבורה בו (למשל, למעלה מ – 120 שנה)?]
(ג)
(1) רשיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן, אלא אם כן הודיע הרופא המחוזי לקרוב משפחה של המת על כוונתו לתת רשיון, וחלפו 14 ימים לפחות ממועד מתן ההודעה.
(2) קרוב משפחה רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי לענין כוונה לתת רשיון, או לערעור על רשיון שניתן.
(3) לענין סעיף קטן זה-
"קרוב משפחה" – כל אלה בהתאם לרישומי מרשם האוכלוסין: בן זוג בעת הפטירה, הורים, ילדים ואחים.
(4) הוראת סעיף קטן זה לא תחול לגבי קבר שהוא בן ________ שנים לפחות.
(דג) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-בסעיף קטן (גב), רשאי הרופא המחוזי לתת רשיון לפתיחת קבר או להוצאת מת מקברו בכל מקרה שמצא כי הדבר נדרש למניעת סכנה לבריאות הציבור.
(ד) לעניין הוראות סעיף זה וסעיף 8ב דין המדינה כדין כל אדם.
(הה) הוראות סעיף זה וסעיף 8ב לא יחולו בכל אחד מאלה -
(1) בנסיבות האמורות בסעיף 19 לחוק חקירת סיבות מות, התשי"ח – 1958, או בסעיף 298א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955;
(2) בקבורת חייל שנפטר בתקופת לחימה, כמשמעותו בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י – 1950;
(3) בקבר המהווה עתיקה כמשמעותה בחוק העתיקות, התשל"ח–19782או בחפירת קבר במסגרת חפירה ארכיאולוגית כמשמעותה בחוק האמור".;
(4) בקבורת הרוגי אויב;
(5) כשזהות הנקבר אינה ידועה.
"ועדה לעניני קבורה
8ב.
(א) ליד כל בית עלמין תפעל ועדה לענייני קבורה שחברים בה נציג הגורם האחראי לקבורה בבית העלמין, משפטן שיהיה נציגה של הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית העלמין, ונציג בית הדין של העדה הדתית שעל פי מנהגיה מתקיימת הקבורה בבית העלמין או בחלק ממנו שבו מצוי הקבר, למעט לענין בית עלמין אזרחי חלופי.
[מי ימנה את הועדה? מי אחראי לכינוסה ולפעולתה?]
(ב) הועדה לעניני קבורה תדון בבקשות למתן רשיון לפתיחת קבר או להוצאת גופה מקברה, ותחליט בדבר האפשרות למתן רשיון והתנאים לכך, תוך שמירה על כבוד המת.
[איזה שיקולים תשקול הועדה?
(ג) לצורך קבלת החלטתה תיתן הועדה לקרובי משפחה כאמור בסעיף 8א(ב)(2) הזדמנות להשמיע את עמדתם.
חלופה א' לסעיף קטן (ה)
(ה) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הועדה לעניני קבורה, רשאי לערור עליה -
(1) לגבי בית עלמין לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 – לבית הדין הרבני הגדול;
(2) לגבי בית עלמין מוסלמי – בית הדין השרעי לערעורים;
(3) לגבי בית עלמין דרוזי – בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4) לגבי בית עלמין של בני עדה נוצרית – לבית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית;
(5) לגבי בית עלמין אזרחי חלופי – לבית המשפט המחוזי".
חלופה ב' לסעיף קטן (ה)
(ה) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הועדה לעניני קבורה רשאי לעתור נגדה לבית המשפט לענינים מינהליים; השופט הדן בעתירה, ובהרכב – היושב בראשו, יפנה בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, שיודיעו בדבר העמדה הדתית בשאלה העומדת לדיון; ראש בית הדין ימסור לבית המשפט את הודעתו המנומקת בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו הפניה, ורשאי הוא למסור הודעתו כהודעה כללית לגבי נסיבות דומות; לענין זה, "ראש בית הדין" – כל אחד מאלה לפי העניין:
(1) לעניין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2) לעניין מוסלמים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(3) לעניין דרוזים – נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4) לעניין בני עדה נוצרית – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית".
(ו) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הרופא המחוזי, שלא בכל הקשור לועדה לעניני קבורה, רשאי לעתור נגדה לבית המשפט לענינים מינהליים.
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 34, יבוא:
"34. בריאות – החלטת ועדה לעניני קבורה לפי סעיף 8ב לפקודת בריאות העם 1940, או החלטת רופא מחוזי לפי סעיף 8א לפקודה האמורה".
פ/1429/17 חבר הכנסת ניסן סלומינסקי