חומר רקע
2124/16333
כ"ז אייר, תשס"ח
1 יוני, 2008
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים, 91950
נכבדי,
הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ח-2008
לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט ביום 3.6.08
הנני מתכבד להעביר אליך את עמדתנו לנוכח ההצעה העומדת לדיון ביום 3 ביוני 2008. בקליפת אגוז יאמר כי הלשכה הינה אחד הגורמים המשמעותיים העוסקים בהליכי בוררות בתחום העסקי. הליך הבוררות מסייע בניהול שוטף של חיי הכלכלה ומאפשר מתן פתרונות מהירים ופרקטיים.
לאור האמור ועל מנת שלא "לסגור דלת" בפני גורמים המעוניינים לברר מחלוקות/סכסוכים בפני בורר, תמכה הלשכה בתיקון החוק כך שיתווסף מנגנון ערעור על פסק הבורר, בפני בורר נוסף שיוסכם על ידי הצדדים לבוררות בטרם החל הליך הבוררות.
לדעתנו, הוספת מנגנון ערעור בפני ערכאה שיפוטית ירוקן את החוק עצמו ואת ההליך מתוכן ויפגע ביישום החוק. יתרה מכך, גם בחקיקה המסדירה את הפנייה לערכאות שיפוטיות אנו מוצאים תימוכין להכרה בצורך לייצר מסלול ליישוב מחלוקות חסכוני ומהיר ולשם כך הוקם בית המשפט לתביעות קטנות לצד כל בית משפט שלום בישראל. כידוע, אין ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות, אלא "אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי", דהיינו המחוקק הכיר בחשיבות האפשרות להתדיין בסכומים שאינם מהותיים בצורה מהירה, וחסכונית אף תוך כדי פגיעה מסוימת בזכות הערעור של המתדיינים ויצירת וודאות על ידי סופיות הדיון.
הרחבת הערעור על פסק הבורר אל כתלי בית המשפט תחסל את האפשרות להביא לפתרון מהיר ויעיל ותפגע ביתרונותיו של הליך הבוררות בעולם המסחר והכלכלה עד כדי איונו והחזרת המצב לקדמותו טרם נחקק חוק הבוררות וזאת מן הטעמים המנויים להלן:
- 2 -
א. תכליתו של מנגנון הבוררות נועד מלכתחילה לאפשר מנגנון נוח, יעיל, מהיר וחסכוני לפיתרון מחלוקות. בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות נאמר, כי הצעת חוק הבוררות (הצעת חוק 717, התשכ"ז, עמ' 64), ביקשה לתקן את המגרעות שהיו בפקודת הבוררות (חוקי א"י, כרך א' פרק ו' עמ' 35) אשר בגינן: "אין הבוררות בארץ ממלאת את ייעודה העיקרי שהוא לשמש אמצעי נוח, מהיר, וחסכוני ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט ולהקל על ידי כך את המעמסה שעל בתי המשפט". עוד נאמר בדברי ההסבר, כי העילות לביטול פסק הבוררות (שנמנות בסעיף 24 לחוק), דומות במהותן למבחנים שבית הדין הגבוה לצדק נזקק להם בפיקוחו על גופים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות. המנגנון המוצע בתיקון לחוק הבוררות (2008) [התיקון בסעיף 24 וכן בסעיף 29] מכרסם ביתרונותיו של מוסד הבוררות ויוצר למעשה מעין בית משפט שלום נוסף אשר הדיון בו כפוף לסדרי הדין ולמגרעות אשר בעטיין נחקק חוק הבוררות (1968). עוד יצוין, כי למוסד הבוררות נודעת חשיבות רבה בחיי המסחר שכן חברות מסחריות רבות מבכרות את מוסד הבוררות על פני דיון שיפוטי, הן משום שאינן מעוניינות לחשוף את מחלוקות העשויות לפגוע במוניטין שלהן וכתוצאה מכך אף לגרום להן להפסדים כספיים לעיני כל בבתי המשפט והן משום שאינן יכולות להתנהל בצורה תקינה כאשר קיים סכסוך עסקי המצוי בפני בית משפט בדרך כלל זמן ממושך. הצעת חוק הבוררות תפגע במסלול זה המהווה מסלול מהיר ולא פומבי ליישוב מחלוקות.
ב. המנגנון הנתמך על ידי לשכת רו"ח בא לאזן בין מתן האפשרות לצדדים לממש את האוטונומיה שלהם, להכרעה סופית בסכסוך במסגרת בוררות תוך צמצום מעורבותו של בית המשפט, לבין הצורך להבטיח שלא ייגרמו טעות או עיוות דין בבוררות וזאת על ידי מנגנון ערעור בפני בורר נוסף.
ג. הוספת מימד (גם אם הוא נתון לבחירה לכאורה) של העדר סופיות ופתיחת הליך בבית המשפט מחזיר את הצדדים למקום ממנו יצאו מלכתחילה ומכניסם למסלול רב שנים של התדיינויות משפטיות. גם הטענה כי מדובר ב"חופש בחירה" של הצדדים בעת חתימה על הסכם הבוררות אינו יכול להוות רבותא באשר ספק אם יימצא יועץ משפטי שלא יחפוץ להשאיר אופציה זו "פתוחה" ללקוח ובכך להביא את הקץ על הליך הבוררות אשר יוכל להתנהל רק באפיק המשפטי ובידי מי שייחוד המקצוע מאפשר להם לנהל הליך זה.
ד. יש לערוך הבחנה בין בוררויות אשר תוצאתן יכולה להשפיע על המשך קיומו של העסק לבין בוררויות שמטרתן לאפשר קיום של חיי מסחר נורמאליים ותקינים. בהקשר זה ייודגש כי גם המחוקק ומערכת בתי המשפט היו ערים לכך ובבית המשפט לתביעות קטנות - המהווה דרך נוספת לפתרון מהיר, נקבעו תקרות סכום לתביעה מחד והגבלות ביכולת הערעור מאידך.
ה. לשכת רואי החשבון המאגדת את ציבור רואי החשבון המהווה את ליבת הכלכלה של המגזר העסקי, סבורה כי אין להכניס שינוי המאפשר העברת הדיונים בחזרה אל בתי המשפט. לחילופין, סבורה הלשכה כי ניתן לקבוע שבסכסוכים אשר סכומי המחלוקת עולים על מיליון ש"ח (צמודים למדד) ואשר שר המשפטים יוסמך לתקן את הסכום ולהתאימו מעת לעת, ניתן יהיה לכלול סעיף המאפשר לצדדים להוסיף ערכאת ערעור בבית המשפט. הצעה כזו לא תביא לחיסול מוסד הבוררות ואולי אף תתרום לצמצום בהיקף הסכסוכים.
בכבוד רב ובברכה,
ראובן שיף, רו"ח
נשיא הלשכה