חומר רקע

DOC 1,759 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השבע-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת: זהבה גלאון אחמד טיבי נסים זאב רונית תירוש דב חנין אבשלום וילן אורי אריאל איתן כבל אורית נוקד אליהו גבאי יולי יואל אדלשטיין טלב אלסאנע קולט אביטל שרוני משה מאיר פרוש משה כחלון לימור לבנת שלי יחימוביץ ליה שם טוב שרה מרום שלו מרינה סולודקין הצעת חוק העונשין (איסור ניהול בית בושת באינטרנט) התשנ"ז - 2007 תיקון סעיף 204 1. בסעיף 204 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אחרי המילים "וכלי שיט" יבוא: "ואתר אינטרנט" דברי הסבר בשנים האחרונות התרחבה במידה נכרת תופעת בתי הבושת הוירטואליים, בהם נשים מוצגות למכירה ברשת האינטרנט. עם זאת, בתי הבושת הוירטואליים אינם נתפסים כעבירה, ובנוסף הם מגנים על מנהליו מפני מעצר, ולו בצורה חלקית, בשל הקושי לאתרם; הם מאפשרים הסתרת קורבנות סחר בנשים; הם מפרסמים את סחורתם האנושית ביתר קלות ובכך מגבירים את הביקוש לזנות; והם מקילים על צריכת מין בתשלום, שכן אינם חושפים את הלקוח המזמין את שירותי המין ומעניקים לו אנונימיות מוחלטת. אשר על כן, קיימת חומרה רבה בפעילותם של בתי הבושת הוירטואליים, ויש לפעול לעקירתם מהשורש. סעיף 204 במתכונתו הנוכחית אוסר על ניהול מקום לשם עיסוק בזנות. הסעיף מיושם על פי רוב ביחס למבני קבע בהם מצויים בתי בושת (דירות, מועדונים), אך קובע רשימה של מקומות נוספים בהם ניתן לנהל מקום לשם עיסוק בזנות, "לרבות כלי רכב וכלי שיט". למרות שגם במתכונתו הנוכחית של החוק ניתן להעמיד לדין אדם המפעיל בית בושת וירטואלי, מכיוון שמדובר ברשימה פתוחה של מקומות, התיקון המוצע מדגיש את חומרתו המיוחדת של בית הבושת הוירטואלי, אשר בהעדר איסור מיוחד בחוק העונשין, וללא פעילות כמעט של רשויות האכיפה נגדו, נתפס כחוקי. הסעיף מבקש להטיל אחריות לא רק על מנהל בית הבושת עצמו, כי אם גם על שותפיו לדבר עבירה. כפי שהפסיקה היום קובעת כי ביחס לבית בושת לא רק המנהל נושא באחריות כי אם גם הקופאי, הנהג והשומר, כך גם בבית הבושת הוירטואלי מנהל האתר, הגרפיקאי ועורך התוכן צריכים לשאת באחריות למעשיהם.