חומר רקע
תקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993*
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות כלליות
בתקנות אלה –
"אזור עדיפות לאומית" - כמשמעותו בסעיף 3א(3) לחוק;
"אתר האינטרנט" –
(1) לעניין משרד ממשלתי - אתר האינטרנט של מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר (להלן – אתר האינטרנט הממשלתי);
(2) לעניין גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי – אתר האינטרנט של הגוף הציבורי או של מספר גופים ציבוריים כאמור;
"גוף ציבורי" – כל אחד מהגופים המנויים בסעיף 2(א) לחוק, למעט מערכת הבטחון;
"הזדהות" –התחברות למערכת אלקטרונית באופן המבטיח כי אדם מסויים, והוא בלבד, התחבר למערכת או ביצע בה פעולות;
"החשב הכללי" - החשב הכללי במשרד האוצר;
"הצעה אלקטרונית" – הצעה המוגשת כמסר אלקטרוני לתיבת מכרזים אלקטרונית;
"השמאי הממשלתי" – השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, או שמאי מטעמו; לענין זה, "שמאי מטעמו" – לרבות שמאי שאינו עובד מדינה, שייבחר מתוך מאגר שמאים שזכו במכרז שפרסמו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים והחשב הכללי, בהתאם לתקנון כספים ומשק;
"חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה אלקטרונית מאושרת" ו-"מסר אלקטרוני" - כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 ;
"מכרז" – מכרז פומבי רגיל, מכרז פומבי מוגבל או מכרז סגור;
"מכרז ממוכן" –כמשמעותו בתקנה 19ב;
"מכרז ממוכן מהיר" – כמשמעותו בתקנה 19ד;
"מכרז ממוכן מתפתח" – כמשמעותו בתקנה 19ג;
"מכרז מסגרת" – כמשמעותו בתקנה 17ו;
"מכרז מרכזי" - מכרז הנערך מטעם החשב הכללי עבור המשרדים;
"מכרז סגור" – מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות מופנית לספקים מסויימים בלבד, בהתאם להוראות תקנה 4;
"מכרז עם בחינה דו-שלבית" – כמשמעותו בתקנה 17ד;
"מכרז עם שלב מיון מוקדם" – כמשמעותו בתקנה 17ג;
"מכרז פומבי" – מכרז שבו הפניה לקבלת הצעות נעשית בהודעה לציבור המתפרסמת לפי הוראות תקנה 15;
"מכרז פומבי מוגבל" - מכרז ממוכן מהיר או מכרז פומבי שמנוהל בו משא ומתן עם מציעים במכרז;
"מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף" – כמשמעותו בתקנה 17ה;
"מכרז פומבי רגיל" – מכרז פומבי שאינו מכרז פומבי מוגבל;
"משרד" - כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור, למעט משרד הבטחון;
"ניקוד איכות" - הניקוד שנתנה ועדת מכרזים להצעה, בהתאם לאמות המידה המפורטות בתקנה 22(2) עד (5);
"ניקוד איכות מזערי" – ניקוד איכות שנקבע במסמכי המכרז כי הצעה שניקוד האיכות שלה נמוך ממנו, תידחה;
"ספק" – ספק טובין, מבצע עבודה או נותן שירותים;
"עתון בשפה הערבית" – עתון יומי או עתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בעל תפוצה רחבה, היוצא לאור בשפה הערבית;
"עתון נפוץ" - כמשמעותו בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;
"פנייה מוקדמת לקבלת מידע" – כמשמעותה בתקנה 14א;
"קבוצת מציעים סופית" – כל המציעים שעמדו בתנאי הסף, ובניקוד האיכות המזערי - ככל שנקבע במסמכי המכרז;
"שווי ההתקשרות" - סך כל התשלומים, לרבות מסים, הכלולים בהתקשרות, ובכלל זה -
(1) כל תשלום שעל הגוף הציבורי לשלם למי שהוא צד להתקשרות עם הגוף הציבורי, ואשר על פי ההתקשרות על אותו צד להתקשרות להעבירו לאחר;
(2) אומדן סך התשלומים שכל צד שלישי ישלם למי שהוא צד להתקשרות עם המשרד, מכוח ההתקשרות;
(3) סך התשלומים, לרבות תשלומים כאמור בפסקאות (1) או (2), הכלולים בזכות ברירה של הגוף הציבורי לפי אותה התקשרות;
"תיבת מכרזים אלקטרונית" – מערכת ממוכנת שמוגשות אליה הצעות אלקטרוניות במכרז;
"תקנון כספים ומשק" - הוראות מינהל שקובע החשב הכללי.
1א. עדיפות המכרז הפומבי
(א) גוף ציבורי, יעדיף, לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לפי תקנות אלה לבצע התקשרויות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל.
(ב) החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז פומבי מוגבל תיעשה בהתאם לתקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי רגיל, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות הענין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל;
(ג) החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות בדרך של מכרז סגור תיעשה בהתאם לתקנות אלה, לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות הענין לבצע את ההתקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי;
(ד) החלטה של גוף ציבורי לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז, תתקבל בהתאם לתקנות אלה לאחר בחינת האפשרות לערוך את ההתקשרות בדרך של מכרז, וככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין.
(ה) גוף ציבורי יעשה כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה, באופן המצריך התקשרות בפטור ממכרז בהתאם לתקנה 3(2) או באופן המצריך עריכת מכרז ממוכן מהיר בהתאם לתקנה 19ד.
(ו) גוף ציבורי יערוך מכרז, או פנייה פרטנית בעקבות מכרז מרכזי, באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות הענין, ושוויוני, המבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי.
(ז) גוף ציבורי שהחליט לבצע התקשרות שלא באמצעות מכרז, כאמור בתקנת משנה (ד), ינהל את ההליכים לקראת ההתקשרות האמורה באופן שקוף והוגן, ככל הניתן בנסיבות הענין, והמבטיח את מרב היתרונות לגוף הציבורי.
"שווי ההתקשרות" - סך כל התשלומים, לרבות מסים, שיש לשלם בהתאם לכל ההתחייבויות הכלולות בהתקשרות, לפי ערכם במועד חתימת החוזה; לענין זה, התחייבות - למעט זכות ברירה;
"משרד" - כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור, למעט משרד הבטחון;
"מכרז" - מכרז פומבי או מכרז סגור;
"מכרז סגור" - מכרז שבו הפניה להזמנת הצעות נעשית למציעים מסויימים בלבד;
"מכרז מרכזי" - מכרז הנערך מטעם החשב הכללי עבור המשרדים;
"החשב הכללי" - החשב הכללי במשרד האוצר;
"השמאי הממשלתי" – השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, או שמאי מטעמו; לענין זה, "שמאי מטעמו" – לרבות שמאי שאינו עובד מדינה, שייבחר מתוך מאגר שמאים שזכו במכרז שפרסמו השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים והחשב הכללי, בהתאם לתקנון כספים ומשק;
"תקנון כספים ומשק" - הוראות מינהל שקובע החשב הכללי;
"אזור עדיפות לאומית" - כמשמעותו בסעיף 3א(3) לחוק.
פרק ב': התקשרויות של משרדים
2. בפרק זה –
"ועדת מכרזים" - ועדת מכרזים שמונתה לפי תקנה 8;
"ועדת הפטור" - ועדה שמונתה לפי תקנה 11.
3. התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא אחת מאלה:
(1) התקשרות ששוויה אינו עולה על 45,000 שקלים חדשים; ואולם, בשנת תקציב אחת או בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים לא יתקשר המשרד עם מתקשר מסויים, ללא מכרז, לפי פיסקה זו –
(א) ביותר מהתקשרות אחת באותו ענין;
(ב) בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 90,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך, כמשמעותה בתקנה 3(4), להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; אין באמור כדי למנוע מהחשב הכללי לאשר לפי תקנה 3(4) התקשרות המשך בסכום העולה על 90,000 שקלים חדשים להתקשרות שנעשתה במקורה לפי תקנה זו; הסייג האמור בפסקה זו לא יחול על התקשרות לרכישת מוצרי מזון טריים;
התקשרות ששוויה אינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, ובלבד שבשנת התקציב שבה נעשית ההתקשרות לא ייערכו התקשרויות ללא מכרז בין המשרד לבין מתקשר מסוים לפי פסקה זו בשווי מצטבר העולה על 50,000 שקלים חדשים; הסייג בפסקה זו לא יחול על התקשרות לרכישת מוצרי מזון טריים;
(2) התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, אשר יש לבצעה תוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, אם המנהל הכללי של המשרד המתקשר אישר זאתהתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ובלבד שהחשב הכללי, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו, אישר זאת, ולענין התקשרות אשר הדחיפות לה הינה של ארבעים ושמונה שעות או פחות - אם המנהל הכללי של המשרד המתקשר אישר זאת;
(3) התקשרות בעיסקה אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד, ובלבד שהחשב הכללי, ובהעדרו - מי שהוא הסמיכו, אישר זאת;
(4) התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה בתוך שלוש שנים ממועד ההתקשרות הראשונה, בתנאים זהים לה או מטיבים עם עורך המכרז, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חסכון או יעילות (בפסקה זו - התקשרות המשך); שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך לא יעלה על שווי ההתקשרות הראשונה. עלה שווין המצטבר של התקשרויות ההמשך על חמישים אחוזים משווי ההתקשרות הראשונה - טעונה התקשרות ההמשך אישור החשב הכללי, ובהעדרו מי שהוא הסמיכו לענין זה; החשב הכללי רשאי לאשר, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, התקשרות המשך אף אם היא נעשית לאחר שלוש שנים ממועד ההתקשרות הראשונה, אף אם עלה שווין המצטבר של התקשרויות ההמשך על שווי ההתקשרות הראשונה או אף אם ההתקשרות הראשונה נעשתה שלא בעקבות מכרז; בפסקה זו "שווי ההתקשרות הראשונה" - שוויה במועד כל אחת מהתקשרויות ההמשך;
(5) התקשרות עם חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, או תאגיד אחר כאמור בסעיף 60 לחוק האמור (להלן בתקנת משנה זו - החברה הממשלתית), באישור החשב הכללי, ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - באישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(א) החברה הממשלתית מהווה על פי מסמכי היסוד שלה ועל פי החלטת הממשלה שהקימה אותה, זרוע לביצוע מטלות ישירות ומוגדרות של הממשלה וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלות אלה; או - החברה מבצעת מטלה או שירות שהוטלו עליה לפי דין, או מספקת שירות או מצרך חיוניים לציבור, וההתקשרות נעשית לשם ביצוע מטלה או שירות אלה;
(ב) התקשרות למטרה יחודית אשר תושג באופן הטוב והמתאים ביותר אם ההתקשרות תבוצע בידי החברה הממשלתית עקב שליטת המדינה בחברה; לענין זה, שליטה כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
(ג) קיימת חברה ממשלתית אחת בלבד לביצוע המטלות האמורות בפסקת משנה (א); קיימות מספר חברות לענין זה - ייערך מכרז סגור ביניהן;
(ד) החברה הממשלתית התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4, 5 או 14, ואם התקיימו, תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין;
(5א) התקשרות עם חברה ממשלתית כמשמעותה בפסקה (5) אשר שמונים וחמישה אחוזים או יותר מעובדיה זכאים על פי כל דין לגימלה או לתגמול בשל נכות, או לקיצבת זיקנה מן המוסד לביטוח לאומי, לרכישת שירותים או לביצוע עבודה, באישור החשב הכללי או מי שהוא הסמיך;
(6) התקשרות, על פי החלטת הממשלה, עם תאגיד, במטרה להעביר אליו מטלות של יחידה ממשלתית, ביחד עם עובדים או נכסים של אותה יחידה, וההתקשרות היא להעברת העובדים או הנכסים, או לביצוע אותן מטלות, לתקופה שיאשר החשב הכללי ושלא תעלה על שלוש שנים;
(7) התקשרות עם תאגיד שהוקם בחוק או לפיו במסגרת תפקידי התאגיד על פי החוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור החשב הכללי ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - באישור ועדת הפטור של מועצות מקרקעי ישראל, ונתקיימו התנאים האמורים בפסקה (5)(ב) עד (ד) בשינויים המחוייבים;
(8) התקשרות של יחידת סמך אשר שר האוצר קבע כי התקשרויותיה פטורות מחובת מכרז –
(א) מטעמים של בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה - באישור ועדת חוץ ובטחון של הכנסת;
(ב) מטעמים מיוחדים אחרים - באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(9) (נמחקה);
(10) (נמחקה);
(9) התקשרות עם מי שזכה בהגרלה שערך משרד הבינוי והשיכון באישור ועדת המכרזים, במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה;
(10) התקשרות שעניינה שיווק תוצרת חקלאית אשר ייצורה נובע ממחקר חקלאי שנעשה ביוזמת הממשלה;
(11) התקשרות לרכישת שירותים או טובין יחודיים שעניינם תרבות, אמנות, בידור או הווי;
(12) התקשרות של לשכת הפרסום הממשלתית לפרסום בכלי תקשורת; התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון, למעט בסוגי התקשרויות שבהם הורה מנהל לשכת הפרסום הממשלתית כי הליך של בדיקת הצעות כאמור לא יביא תועלת;
(13) (נמחקה);
(א) התקשרות לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שהינם יחודיים;
(ב) התקשרות לרכישת ציוד רפואי ייחודי ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 250,000 שקלים חדשים;
(ג) התקשרות לרכישת בעלי חיים בעלי אפיונים מיוחדים, לצורך מחקר חקלאי או רפואת בעלי חיים;
(14) התקשרות בעיסקה שעניינה מתן אשראי או קבלתו, השקעת כספים, קבלת שירותים בנקאיים, מכירה או רכישה של ניירות ערך, או פעולות אחרות בשוק ההון ובלבד שהחשב הכללי או מי שהוא הסמיך אישר זאת;
(14א) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימוש המשרד מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת, וכן התקשרות שעניינה מכירת זכויות במקרקעין של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972;
(14ב) התקשרות להענקת זכויות בעלות או חכירה בדירה המשמשת למגורים, למחזיק בדירה אשר זכאי לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה:
(1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 500770,000 שקלים חדשים;
(2) במחיר גבוה מ-500770,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין;
(3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר;
לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), תשנ"ה-1995;
(15) (נמחקה)התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 500 מ"ר, ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי ממשלתי; החשב הכללי רשאי מנימוקים של יחודיות המושכר וחשיבותו עבור המשרד, לאשר התקשרות כאמור אף אם עלו דמי השכירות על מה שקבע השמאי הממשלתי;;
(16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין;
(17) (נמחקה);התקשרות עם נכה צה"ל לניהול מזנון במשרד, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ובאישור החשב הכללי;
(18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן - מוסד לאומי), או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, והכל באישור החשב הכללי, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל - חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק ממקורות שאינם תקציב המדינה;
(ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4, 5 או 14 ואם התקיימו - תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" - כמשמעותה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
(19) (א) התקשרות עם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית לביצוע מטרות ציבוריות לרבות הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים;
(ב) התקשרות עם קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, עם המגבית המאוחדת לישראל או עם המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, לביצוע מטרות ציבוריות;
(ג) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם קרנות ומוסדות הנשלטים בלעדית בידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל; לענין זה, "קרנות ומוסדות" - כמשמעם בהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של הסוכנות היהודית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובהגדרה "קרנותיה ושאר מוסדותיה של ההסתדרות הציונית" בנספח לאמנה בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית, למעט קרן קיימת לישראל והתאגידים הנשלטים בידיה;
(20) התקשרות לרכישת ציוד מבצעי עבור משטרת ישראל או התקשרות אחרת אשר עריכת מכרז לגביהן עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל או לפגוע באופן אחר בפעילות מבצעית של המשטרה, ובלבד שהמפקח הכללי של המשטרה אישר זאת; בפסקה זו, בפסקה (20א) ובפסקה (32), "משטרת ישראל" - לרבות שירות בתי הסוהר ומשמר בתי המשפט בהנהלת בתי המשפט, ולענין התקשרות של שירות בתי הסוהר או של משמר בתי המשפט, במקום "המפקח הכללי של המשטרה" קרי "נציב בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, בהתאמה";
(20א) התקשרות של משטרת ישראל, עם ספק של מערכת הבטחון, שנבחר לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993, בתנאים זהים או מיטיבים לתנאים שנקבעו בהתקשרות עם מערכת הבטחון, ובלבד שההתקשרות אושרה בידי החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו לכך, ורשאי הוא לאשר מראש התקשרויות כאמור לרכישת טובין, עבודה או שירותים בעלי מאפיינים שעליהם יורה;
(21) (נמחקה)התקשרות במסגרת פעולותיה של הטלוויזיה הלימודית לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן-1990;
(22) התקשרות עם מי שאינו עובד המדינה שעניינה מינוי מומחים רפואיים, וועדות רפואיות, או ועדות לקביעת דרגות נכות;
(23) (נמחקה)התקשרות שעניינה שיווק בשר קפוא שיובא מחוץ לישראל;
(24) (נמחקה)התקשרות הנדרשת לביצוע מטלה יחודית של יחידת סמך העוסקת בדפוס ובלבד ששוי ההתקשרות אינו עולה על 300,000 ש"ח ומנהל יחידת הסמך אישר זאת; עלה שווי ההתקשרות על 100,000 ש"ח - טעונה ההתקשרות גם אישור החשב הכללי, או מי שהוא הסמיכו;
(25) התקשרות שביצועה במדינת חוץ ואשר עניינה הכנת מטבעות או שטרות, שהם הילך חוקי במדינת ישראל, הדפסתם של אלה או הובלתם ממדינת חוץ;
(26) (נמחקה)התקשרות שעניינה ביצוע עבודות פיתוח כללי במתחם בניה, עם חברה אשר מבצעת עבודות בניה באותו המתחם לפי הסכם שנחתם כדין לפני תחילתו של החוק;
(27) מימוש התקשרות למימוש זכות ברירה הנתונה למשרד בחוזהשל משרד הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות מכרז; התקשרות כאמור לאחר תום שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו היא כלולה, טעונה אישור ועדת המכרזים;
(28) התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ובלבד שועדת הפטור ולענין הענקת זכויות במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל - ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל, באישור שר האוצר החליטה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור אותה מחובת מכרז;
(29) התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות (בתקנות אלה – "ספק יחיד"), לאחר בחינת קיומם של ספקים בהתאם לתקנה 3א(א), ובאישור המנהל הכללי של המשרדהתקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות, ובלבד שמי שהוא הסמכות המקצועית במשרד לאותו ענין חיווה דעתו בכתב על כך שהמתקשר הוא יחיד כאמור, והמנהל הכללי של המשרד אישר את ההתקשרות; חלה הוראה זו על התקשרות עם חברה ממשלתית כמשמעותה בפסקה (5), יחול על ההתקשרות התנאי האמור בתקנה 3(5)(ד);
(30) התקשרות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או למטרה דומה, לאחר שפורסמה הודעה כאמור בתקנה 3ב ובכפוף לתנאים הנזכרים בה, ובלבד שההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך מהגבוה מבין שני אלה:
מחצית עלות ביצוע המיזם;
2 מליון שקלים חדשים, או סכום הנמוך מ-2 מליון שקלים חדשים, שקבעה ועדת המכרזים באישור החשב הכללי.
(31) התקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ (בתקנות אלה – "ספק חוץ), והכל אם היא אחת מאלה:
עסקה לרכישת טובין אשר מנהל היחידה המזמינה חיווה דעתו כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין מן הסוג הנדרש (בתקנות אלה – "טובי חוץ"), לאחר בחינת קיומם של ספקים בהתאם לתקנה 3א(א), ובאישור החשב הכללי;
התקשרות של נציגות או של סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי;
ועדת המכרזים תערוך התקשרות כאמור בפסקה זו לאחר בדיקת מספר הצעות שבאות בחשבון; נימוקי ההחלטה יירשמו בפרוטוקול.
(32) התקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני (בתקנות אלה – "בעל רעיון"), לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני של מוצר ביטחוני, לאחר בחינת קיומם של ספקים בהתאם לתקנה 3א(ב), באישור המנהל הכללי של המשרד והחשב הכללי.ובלבד שההתקשרות נעשית עם מי שתורם מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם.
3א. בחינת קיומם של ספקים
(א) (1) ביקשה יחידה מזמינה להתקשר עם ספק יחיד בהתאם לתקנה 3(29), או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, בהתאם לתקנה 3(31), תביא היחידה המזמינה את הבקשה לאישור ועדת המכרזים לאחר שעשתה כל אלה -
(א) מי שהוא הסמכות המקצועית במשרד, חיווה דעתו בכתב לעניין ההתקשרות כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין הם טובי חוץ;
(ב) פרסמה באתר האינטרנט של המשרד לתקופה של שבעה ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה) -
(1) הודעה על כוונתה להתקשר עם מי שלפי דעתה הוא ספק יחיד, או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי הענין, ואת עיקרי ההתקשרות;
(2) את חוות הדעת לפי פסקת משנה (א) או את עיקריה;
(3) הודעה על האפשרות לפנות אליה כאמור בפיסקת משנה (ג), והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור.
(ג) אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, תוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת משבעה ימי עבודה, ולהודיע לה כי קיים ספק אחר או ספק ישראלי, לפי הענין, המסוגל לבצע את ההתקשרות.
(ד) פנה אדם אל היחידה המזמינה תוך התקופה שנקבעה כאמור בפיסקה (ג), יחווה מי שהוא הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה.
(2) יחידה מזמינה תצרף לבקשתה להתקשר עם ספק יחיד או עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ, לפי הענין, את חוות הדעת האמורה בפסקה (א), את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (ג), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן כאמור בפסקת המשנה האמורה.
(3) וועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (ג).
(ב) (1) ביקשה יחידה של משטרת ישראל להתקשר עם בעל רעיון בהתאם לתקנה 3(32), תביא היחידה המזמינה את ההתקשרות לאישור ועדת המכרזים לאחר שעשתה כל אלה -
(א) פרסמה באתר האינטרנט של המשרד לתקופה של חמש עשרה ימי עבודה לפחות, ושלחה לכל מי שהוא מנוי על קבלת הודעות לפי תקנה 15(ה), הודעה על -
(1) כוונתה להתקשר עם בעל הרעיון החדשני, ואת עיקרי ההתקשרות;
(2) האפשרות לפנות אליה כאמור בפיסקה (ב) והתקופה שבה ניתן לפנות כאמור, ושלא תפחת מחמש עשרה ימי עבודה;
(ב) אדם הסבור כי הוא בעל רעיון שתוצאתו דומה לזה של בעל הרעיון, רשאי לפנות ליחידה המזמינה, תוך התקופה שקבעה היחידה המזמינה ושלא תפחת מחמש עשרה ימי עבודה, ולהודיע לה כאמור.
(ג) פנה אדם אל היחידה המזמינה תוך התקופה שנקבעה כאמור בפיסקה (ב), יחווה מי שהוא הסמכות המקצועית במשרד את דעתו ביחס לאותה פנייה.
(2) יחידה מזמינה תצרף לבקשתה מוועדת המכרזים להתקשר עם בעל רעיון את הפניות שנשלחו כאמור בפסקה (1)(ב), ואת חוות הדעת שניתנה ביחס אליהן.
(3) וועדת המכרזים תשלח עותק מהחלטתה לכל מי שפנה אל היחידה המזמינה כאמור בפסקה (ב).
3ב. בחינת קיומם של מיזמים
(א) החליטה ועדת המכרזים על ביצוע מיזם כאמור בתקנה 3(30), יפרסם המשרד את דבר ההתקשרות באתר האינטרנט לתקופה שלא תפחת מ-21 ימי עבודה.
(ב) אדם המבקש לבצע מיזם דומה למיזם עליו פורסמה הודעה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לפנות ליחידה המזמינה, באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלאחריה בבקשה לביצוע מיזם הדומה למיזם שאושר כאמור.
(ג) פנה גורם נוסף, כאמור בתקנת משנה (ב), תשקול ועדת המכרזים את הפנייה, בשים לב לצורך לשמור על השוויון בין תורמים שונים למיזמים ובין נהנים שונים ממיזמים.
(ד) יחידה מזמינה המבקשת כי ועדת מכרזים תאשר ביצוע מיזם נוסף עם מי שהמשרד התקשר עמו לפי תקנה 3(30), באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלאחריה, תביא את הבקשה בפני הוועדה בצירוף כל פנייה שהתקבלה כאמור בתקנת משנה (ב); הודעה על החלטה של ועדת המכרזים בנוגע לבקשה כאמור תישלח גם לכל פונה כאמור.
4. מכרז סגור
(א) התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה:
(1) (נמחקה)התקשרות ששוויה אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים;
(2) התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים;
(3) (נמחקה)התקשרות לרכישת ציוד רפואי, או לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים, שאינם יחודיים;
(4) (נמחקה)התקשרות בעיסקה שעניינה ביטוח;
(5) (נמחקה)התקשרות בעיסקה שעניינה מתן שירותי פרסום או יחסי ציבור;
(6) התקשרות שעניינה מחקר ופיתוח;
(7) התקשרות כאמור בתקנה 3(5)(ג), סיפה.
(8) התקשרות בעיסקה אשר פרסום מכרז פומבי אודותיה עלול לפגוע בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בבטחון הציבור;
(9) התקשרות עם נכה צבא הגנה לישראל לניהול מזנון במשרד, בין מציעים שעליהם המליץ אגף השיקום במשרד הביטחון.
(ב) רצה משרד לערוך מכרז סגור, תפנה ועדת המכרזים למספר ספקים מתאימים בכוח מתוך רשימה מסווגת של ספקים כאמור, בהתאם להוראות תקנה 16.
5. התקשרות עם בעל מקצוע מומחה
(א) התקשרות משרד לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:
(1) התקשרות לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, במקצועות התכנון, העיצוב, הגרפיקה, ההנדסה, האדריכלות, מדידה, או שמאות המקרקעין, למעט התקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי;
(2) התקשרות לביצוע עבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים, לרבות עריכת דין, ראיית חשבון, בוררות, ייעוץ או ביצוע מחקר;
(3) התקשרות לביצוע עבודה מדעית או ספרותית;
(4) התקשרות בתחום רכישת השכלה או הכשרה מקצועית.
(ב) מכרז להתקשרות עם אדריכל לתכנון מבנה ציבור אשר יש בתכנונו ענין אדריכלי-ציבורי, יכול שייעשה לפי סדרים וכללים שייקבעו בידי ועדת המכרזים, על אף האמור בתקנות אלה.
(ג) התקשרות כאמור בתקנת משנה (א) המבוצעת שלא באמצעות מכרז תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות הבאות בחשבון; הפניה לקבלת הצעות תיעשה, ככל הניתן, בסבב מחזורי, באופן הוגן והמעניק את מרב היתרונות למשרד. בפניה יצויינו פרטים לענין אמות המידה המנויות בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה. תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו כיושב ראש או כחבר ועדה ציבורית, או על התקשרות עם בורר שמתמנה להכריע במחלוקת עם צד ג', ובלבד שהמומחה או הבורר הם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם.
6. תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז
(א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;
(3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), תשל"ו-1976.
(ב) ניתן להתנות את ההשתתפות במכרז בתנאים עניניים נוספים, לרבות תנאים בדבר נסיונו של המעונין להשתתף במכרז, כישוריו, היקף פעילותו, עמידה בדרישות תקן ישראלי לא רשמי, חשיבות המקום שבו מתנהלים עסקיו, וקיומן של המלצות אודותיו.
7. ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז
(א) התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, יכול שתיעשה באמצעות ניהול משא ומתן עם המתמודדים במכרז שהצעותיהם נמצאו מתאימות, אם היא אחת מאלה:
(1) התקשרות לביצוע מיזם בעל מורכבות טכנולוגית מיוחדת, או מיזם הדורש איתנות פיננסית משמעותית;
(2) התקשרות לביצוע מיזם משולב של בניה ועיסקה לרכישת זכויות במקרקעין;
(3) התקשרות המנויה בפסקאות (2), (6) ו עד- (7) בתקנה 4;
(4) התקשרות המנויה בפסקאות (14) או, (14א) או (15) בתקנה 3;
(5) התקשרות לרכישת זכות במקרקעין לשימושו של המשרד;
(6) התקשרות המנויה בפסקאות (1) עד (4) לתקנה 5(א);
(7) התקשרות לרכישת ציוד רפואי, או לרכישת תרופות, נסיובים או תרכיבים;
(8) התקשרות בעיסקה שעניינה ביטוח;
(9) התקשרות בעיסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור;
.
(ב) החלטת ועדת המכרזים בדבר ניהול משא ומתן טעונה הודעה במסמכי המכרז, ובמכרז פומבי - גם פרסום בהודעה על עריכת המכרז הפומבי, כאמור בתקנה 15במודעה בעתונות.
(ג) ועדת המכרזים תנהל מכרז לפי תקנה זו, כך:
(1) ועדת המכרזים תקבע את קבוצת המציעים הסופית;
(2) ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם קבוצת המציעים הסופית, תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל המשא ומתן;
(3) תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול;
(4) בסיום המשא ומתן יהיה כל מציע מקבוצת המציעים הסופית רשאי, במועד שתקבע ועדת המכרזים, להגיש לתיבת המכרזים הצעה סופית בתנאים המיטיבים עם עורך המכרז יותר מהצעתו הראשונה; לא הגיש מציע הצעה נוספת, תהיה הצעתו הראשונה הצעה סופית;
(5) לאחר הגשת ההצעות הסופיות, לא ינוהל עוד משא ומתן עם המציעים;
(6) ועדת המכרזים תבדוק את כל ההצעות הסופיות של המציעים, ותתן את החלטתה בהתאם להוראות תקנה 21.
(ד) כללה קבוצת המציעים הסופית רק מציע אחד -
(1) רשאית ועדת המכרזים -
(א) לנהל משא ומתן עם המציע, ורשאית היא להחליט כי המציע לא יהיה חייב להגיש הצעה סופית לתיבת המכרזים, אלא להגישה בכתב באופן שתקבע;
(ב) להחליט כי לא ינוהל משא ומתן עם המציע;
(2) יחולו הוראות תקנה 23.
(ה) ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא לנהל משא ומתן עם המציעים, בהתקיים אחד מאלה:
(1) אם אפשרות זו צויינה במסמכי המכרז וטרם החלו במשא ומתן עם מי מהמציעים;
(2) אם כל המציעים הסכימו לוותר על ניהול משא ומתן.
(ו) ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא לקבל הצעה נוספת אחרי שנוהל משא ומתן עם כל המציעים, אם כל המציעים הסכימו לוותר על הגשת הצעה כאמור.
(ג) ועדת המכרזים תנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו המתאימות ביותר תוך הקפדה על מתן הזדמנות הוגנת לכל המציעים שעמם מנוהל משא ומתן; תוכנו של המשא ומתן יירשם בפרוטוקול.
(ד) עם סיום שלב המשא ומתן תתן ועדת המכרזים את החלטתה או תאפשר לכל המציעים שעמם נוהל משא ומתן להגיש את הצעתם הסופית במועד שתקבע.
(ה) יתר הוראות פרק זה, למעט תקנות 15(ב) ו-17(ב), יחולו על התקשרות לפי תקנה זו.
8. ועדת מכרזים
(א) (1) מנהל כללי של משרד רשאי למנות למשרד ועדת מכרזים אחת או יותר, ואלה יהיו חבריה:
(א) המנהל הכללי של המשרד יהיה יושב ראש הוועדה, או מי שהוא מינה כנציגו;
(ב) חשב המשרד או מי שהוא מינה כנציגו;
(ג) היועץ המשפטי של המשרד או עורך דין שהוא מינה כנציגו;
(ד) עד שני חברים נוספים שימנה המנהל הכללי, אם החליט לעשות כן.
(2) המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד, וחשב המשרד, רשאי למנות ממלא מקום לו או לנציגו; המנהל הכללי רשאי למנות ממלא מקום למי שמונה כאמור בפסקת משנה (ד).
(3) מינה המנהל הכללי יותר מוועדת מכרזים אחת, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהן.
בכל משרד תמונה ועדת מכרזים, אחת או יותר; בראש הועדה יעמוד המנהל הכללי של המשרד או נציגו ובין חבריה יהיו חשב המשרד או נציגו, וכן היועץ המשפטי של המשרד או נציגו; מספר חברי הועדה לא יעלה על חמישה.
(ב) השר או מנהל יחידת סמך, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ועדת מכרזים, אחת או יותר, ליחידת סמך שאינה כפופה למנהל הכללי; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים.
(ג) השר או המנהל הכללי, אם הוסמך לכך בידי השר, רשאי למנות ליחידה ממשרדו ועדת מכרזים נפרדת, אם היקף פעילות היחידה או אופיה מצדיקים זאת; הרכב ועדת המכרזים יהיה כאמור בתקנת משנה (א), בשינויים המחוייבים.
(ד) החשב הכללי רשאי למנות ועדות מכרזים בינמשרדיות נפרדות לנושאים שהם משותפים למספר משרדים; בראש ועדה כאמור יעמוד החשב הכללי או סגנו, ובין חבריה יהיו המנהלים הכלליים של המשרדים הנוגעים בדבר, היועץ המשפטי של אחד המשרדים הנוגעים בדבר, חשב של אחד המשרדים כאמור, או נציגו של כל אחד מאלה.
(ה) החשב הכללי רשאי למנות ועדת מכרזים מיוחדת למכרזים מרכזיים או לענינים מיוחדים; בראש הועדה יעמוד החשב הכללי או נציגו, ובין חבריה יהיו נציג נוסף של החשב הכללי וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו.
8א. תפקידי ועדת המכרזים
אלה תפקידי ועדת המכרזים:
(1) להחליט על הליך של פנייה מוקדמת לקבלת מידע, ולבצע הליך כאמור, בהתאם לתקנה 14א;
(2) להחליט על סוג המכרז, בהתאם לתקנות 17ב עד 17ו ובתאם לתקנות 19ב עד 19ד;
(3) להחליט על עריכת מכרז ולאשר את מסמכי המכרז;
(4) לבדוק הצעות שהוגשו במכרז או בעקבות פנייה לקבלת הצעות, לפסול או לדחות הצעה שהוגשה למכרז או להחליט שלא לפסול או לדחות הצעה שהוגשה כאמור, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה ופרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטה ולבחור את ההצעה המתאימה ביותר, או לבחור מספר הצעות מתאימות, או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, הכל כאמור בתקנות 20 ו-21;
(5) לנהל משא ומתן עם מציעים במכרז, בהתאם לתקנה 7;
(6) לסווג התקשרות כאמור בתקנה 9;
(7) להחליט על חילוט ערבות מכרז, בהתאם לתקנה 16א;
(8) להחליט על מימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה;
(9) להיוועץ במי שאינו חבר בוועדת המכרזים לרבות במי שאינו עובד של עורך המכרז;
(10) לקבל כל החלטה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידיה;
(11) כל תפקיד אחר שנקבע לה לפי תקנות אלה, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, או לפי כל חיקוק או הוראת מינהל.
9. סיווג התקשרויות
(א) (1) משרד או יחידה במשרד, המבקשים לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל, יביאו את בקשתם בפני ועדת המכרזים; הוראה זו לא תחול על התקשרות כאמור בתקנות 3(1), (2) ו-(8).
(2) החליטה ועדת המכרזים לאשר התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל, תסווג את ההתקשרות לפי תקנות 3, 4, 5, 7 או 19ד.
(3) ועדת המכרזים תדון בבקשה כאמור בפסקה (1) בשים לב להוראות תקנה 1א, ואם החליטה כאמור בפסקה (2), תנמק את ההחלטה ואת הסיווג בשים לב להוראות התקנה האמורה.
כל החלטה של יחידה מזמינה בדבר ביצוע התקשרות ללא מכרז או בדרך של מכרז סגור וכן כל החלטה בדבר ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז, תובא לדיון בועדת המכרזים לצורך סיווג ההתקשרות לפי תקנות 3, 4, 5 או 7 ותהיה טעונה אישור הועדה בהתחשב באמור בתקנה 42; הוראה זו לא תחול על התקשרות כאמור בתקנות 3(1), (2), (8), (9) ו-4(1).
(ב) ועדת המכרזים רשאית להתנות אישור לפי תקנת משנה (א) בתנאים, לרבות בדבר דרישה לפרסום פומבי או אחר של ההליך לבחירת המתקשר, ובדבר ניהול משא ומתן במסגרת אותו הליך.
10. עבודת ועדת מכרזים
(א) החלטות ועדת המכרזים יתקבלו ברוב קולות חברי הועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידי חברי הועדה הנוכחים בישיבה; רוב חברי ועדת המכרזים יהיו מנין חוקי בישיבות הועדה.
(ב) עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בועדה, תכריע בעניינים תקציביים.
(ג) היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, ענין אישי בנושא הנדון בועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא; לענין זה –
"קרוב" - בן זוג, אח, הורה, צאצא, וכן הורה או בן-זוג של כל אחד מאלה;
"בעל ענין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.
(ד) (בטלה).
ועדת המכרזים רשאית להיוועץ במומחה או במומחים במהלך עבודתה.
(ה) נעדר חבר מבין חברי ועדת המכרזים משלוש ישיבות רצופות של ועדת המכרזים או מחמש ישיבות בתקופה של שנה, בלא שמונה לו מחליף לישיבות אלה, יודיע על כך יושב ראש ועדת המכרזים למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי, ואם החבר הוא נציגו של אחד מהמנויים בסעיף 8(א)(1)(ב) או (ג) – גם למי שהוא משמש כנציגו; המנהל הכללי יעביר את אותו חבר מחברותו בוועדה, אלא אם כן אותו חבר הוא המנהל הכללי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או חשב המשרד; חבר שהועבר מתפקידו כאמור, ניתן לשוב ולמנותו, מטעמים שיירשמו, תוך ציון העובדה שהוא מתמנה אף שהועבר מתפקידו כאמור.
11. ועדת פטור
המנהל הכללי של משרד האוצר ימנה ועדת פטור בת שלושה חברים, שבין חבריה החשב הכללי או נציגו, וכן היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו; תקנות 9(ב) ו-10 יחולו לענין ועדת הפטור, בשנויים המחוייבים.
12. אישור ועדת פטור
(א) החלטות ועדת המכרזים על מתן פטור ממכרז, למעט בהתקשרות הטעונה אישור החשב הכללי בהתאם לתקנה 3, או החלטותיה כי התקשרות טעונה מכרז סגור, והכל כאשר שווי ההתקשרות עולה על 400700,000 שקלים חדשים ולענין רכישת זכות במקרקעין 12,500600,000 שקלים חדשים, טעונות אישור ועדת הפטור.
(ב) החשב הכללי רשאי לקבוע, סוגי התקשרויות שבהם יידרש אישור ועדת הפטור בהתאם לתקנת משנה (א), רק אם שווי ההתקשרות הוא 7001,200,000 שקלים חדשים או יותר.
(ג) ועדת הפטור תיתן החלטותיה לפי תקנות אלה, בתוך עשרים ואחד ימים ממועד קבלת הפניה; לא ניתנה החלטה במועד זה, תהיה החלטת ועדת המכרזים תקפה ובלבד שתאושר בידי המנהל הכללי של המשרד, ולענין ועדת מכרזים ביחידת סמך כאמור בתקנה 8(ב) - בידי המוסמך לכך לפי תקנת המשנה האמורה.
13. דיווח על החלטות
(א) יחידה מזמינה תדווח לועדת המכרזים על החלטה לביצוע התקשרות ללא מכרז או בדרך של מכרז סגור לפי תקנות 3(1) ו, 3- (8) ו-4(1); מנהל כללי של משרד ידווח לחשב הכללי על החלטותיו בהתאם לתקנה 3(2).
(ב) ועדות המכרזים ידווחו לועדת הפטור על מתן פטור ממכרז לפי פסקאות (3) עד (7) ו-(9) עד (27) ו-(29) בתקנה 3 או לפי תקנה 5, וכן על החלטותיהן כי התקשרות טעונה מכרז סגור לפי תקנה 4(2) עד (7) או כי ניתן לבצעה באמצעות ניהול משא ומתן בהתאם לתקנה 7, והכל כאשר ההתקשרות אינה טעונה אישור ועדת הפטור בהתאם לתקנה 12, או אישור החשב הכללי בהתאם לתקנה 3.
14. (בטלה). (א) נוסף על האמור בתקנות 3 ו-5 רשאית ועדת מכרזים לפטור מחובת מכרז התקשרות בעיסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעיסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ, והכל אם היא אחת מאלה:
(1) עיסקה לרכישת טובין אשר מנהל היחידה המזמינה אישר כי למיטב ידיעתו אין בנמצא בישראל טובין מן הסוג הנרכש; ההתקשרות טעונה אישור החשב הכללי, ובהיעדרו - מי שהוא הסמיכו;
(2) התקשרות של נציגות או סניף של המשרד במדינת חוץ, לשימושם העצמי.
(ב) התקשרות כאמור בתקנה משנה (א) תיעשה לאחר בדיקת מספר הצעות שבאות בחשבון; נימוקי ההחלטה בדבר זהות המציעים ומספרם, יירשמו בפרוטוקול.
14א. פנייה מוקדמת לקבלת מידע
(א) ועדת מכרזים רשאית להחליט על עריכת פנייה מוקדמת לקבלת מידע, הדרוש לה לענין ההתקשרות.
(ב) פנייה מוקדמת לקבלת מידע תיעשה באופן פומבי.
(ג) קבלת המידע וקיום דיון עם מי שנענה לפניה ייעשו תוך שמירה על השוויון בין הפונים.
(ד) ועדת המכרזים תתעד כל מידע שהתקבל וכל דיון שהתקיים עם מי שנענו לפניה מוקדמת לקבלת מידע.
(ה) מענה לפנייה מוקדמת לקבלת מידע לא יהווה תנאי להשתתפות במכרז שייערך בעקבותיו, לא יקנה יתרון במכרז למי שנענה לפנייה רק בשל כך שנענה לפנייה, ולא יחייב שיתופו במכרז או התקשרות עמו בכל דרך אחרת.
(ו) מי שנענה לפנייה לקבלת מידע רשאי בתוך 7 ימי עבודה ממועד פרסום המכרז/בתוך 7 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת הצעות למכרז/בתוך 30 ימים ממועד שבו הודיעה ועדת המכרזים על הזוכה במכרז, לעיין בכל מידע כאמור בתקנת משנה (ד), למעט בחלקים של המידע האמור אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בבטחון הציבור.
14ב. ריכוז התקשרויות
ערך החשב הכללי מכרז מרכזי עבור משרדי הממשלה, או הודיע על כוונה לפרסם מכרז כאמור, לא יערוך משרד מכרז ולא יתקשר בכל דרך אחרת בהתקשרות נושא המכרז המרכזי אלא באמצעות המכרז המרכזי או באישור ועדת הפטור.
15. פרסום מכרז פומבי
(א) רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך באתר האינטרנט; ההודעה תפורסם בשפה העברית ובשפה הערבית זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז פומבי, תפרסם ועדת המכרזים הודעה על כך בעיתון יומי היוצא לאור בישראל בשפה העברית ובאתר באינטרנט. כתובת אתר האינטרנט תפורסם בשניים משלושת העיתונים הנפוצים בישראל, בתדירות סבירה, כאמור בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - מודעה בעתונות); המודעה תפורסם זמן סביר לפני המועד האחרון להגשת הצעות.
(ב) (בטלה)מודעה בעתונות תפורסם גם בעתון יומי או בעתון המתפרסם מדי שבוע לפחות, בעל תפוצה רחבה, היוצא לאור בישראל בשפה הערבית.
(ג) בבהודעה על עריכת מכרז פומבימודעה בעתונות יפורטו בין היתר:
(1) מהות ההתקשרות המוצעת ותיאור נושאה, לרבות כל זכות ברירה להרחבת ההתקשרות;
(2) תקופת ההתקשרות המוצעת, לרבות כל זכות ברירה להארכתה;
(3) תנאים מוקדמים להשתתפות במכרז לפי תקנה 6, אם ישנם;
(4) המקום והמועד שבהם ניתן לקבל פרטים נוספים ואת מסמכי המכרז, והתשלום בעד מסמכי המכרז, אם נדרש;
(5) המועד האחרון להגשת ההצעות והמקום להגשתן;
(6) היות המכרז מכרז עם משא ומתן, מכרז עם שלב מיון מוקדם, מכרז עם בחינה דו-שלבית, מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף, מכרז ממוכן מתפתח או מכרז ממוכן מהיר, לפי הענין..
(ד) פורסמה ההודעה על עריכת המכרז הפומבי באתר האינטרנטהמודעה בעתונות, רשאית ועדת המכרזים לפרסם את תוכן המודעה ברבים גם במדינת חוץ, אחת או יותר, או באמצעות משלוח לשני מציעים לפחות שמקום מושבם במדינת חוץ.
(ה) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), הודעה על עריכת מכרז פומבי תופץ בדואר אלקטרוני לכל אדם אשר ביקש להיכלל ברשימת המנויים על קבלת הודעות לפי תקנה זו.
(ו) החשב הכללי יפרסם מודעה באתר האינטרנט ובהודעה ברשומות, ובתדירות סבירה, גם בעתון נפוץ ובעתון בשפה הערבית, אודות אופן ההצטרפות לרשימת המנויים בהתאם לתקנת משנה (ה).
(ז) החשב הכללי רשאי לקבוע בתקנון כספים ומשק, בשים לב, בין השאר, לאופיה של ההתקשרות או להיקף השימוש באינטרנט בידי ספקים בכוח בסוג ההתקשרות האמור, סוגי מכרזים שבהם תפרסם ועדת המכרזים את ההודעה על עריכת המכרז הפומבי, בנוסף לפרסום באתר האינטרנט, גם בשני עתונים נפוצים ובעתון בשפה הערבית."
16. רשימת מציעים
(א) ועדת המכרזים תנהל רשימות, הערוכות לפי סוגי התקשרות, של ספקים מתאימים בכוח, ובלבד שלא מתנהלת רשימה מרכזית באותו ענין על ידי החשב הכללי (להלן - רשימת המציעים); ועדת מכרזים רשאית לנהל רשימת מציעים בענין שמתנהלת לגביו רשימה מרכזית, מנימוקים שיירשמו, ובאישור ועדת הפטור.
(ב) רשימת המציעים תעודכן לפחות אחת לשנה, תנוהל באופן ממוכן, תפורסם ותהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט, והכל בדרך שתקבע בתקנון כספים ומשק;
(ג) ועדת המכרזים תפרסם הודעה בדבר כוונתה לערוך רשימת מציעים; כל הרוצה להיכלל ברשימת המציעים לסוג מסויים של התקשרויות יגיש בקשה בכתב לועדת המכרזים בצירוף כל הפרטים והמסמכים הצריכים לעניין, והוא יכלל ברשימה אם תמצא אותו ועדת המכרזים מתאים; ועדת המכרזים תודיע למבקש על החלטתה ונימוקיה;
(ג1) ועדת המכרזים תהא רשאית שלא לכלול אדם ברשימת המציעים, או להורות על מחיקתו מרשימה כאמור לאחר שנתנה לו הזמנות לטעון בפניה את טענותיו, אם הורשע בעבירה המנויה בתוספת השניה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 , ולעניין תאגיד, גם אם נושא משרה בו הורשע בעבירה כאמור;
(ג2) ועדת המכרזים תקבע, באישור היועץ המשפטי של המשרד וחשב המשרד ובכפוף להוראות שנקבעו לענין זה בתקנון כספים ומשק, נוהל כתוב לבחירת הספקים שאליהם תבוצע הפניה מתוך רשימת המציעים, באופן המבטיח קיומו של סבב מחזורי שוויוני והוגן ביניהם והמעניק את מרב היתרונות לעורך המכרז;
(ד) ביקשה ועדת המכרזים להתקשר עם ספק מתוך רשימת מציעים במסגרת מכרז סגור, תפנה ועדת המכרזים לספקים מתוך רשימת המציעים כלהלן:
(1) כללה רשימת המציעים לסוג מסויים לא יותר מעשרה מציעים, תפנה ועדת המכרזים לכולם;
(2) כללה רשימת המציעים יותר מעשרה מציעים – תפנה ועדת המכרזים לחמישה מציעים לפחות;
(3) הספקים שאליהם מופנות ההזמנות להציע הצעות ייבחרו ככל הניתן בסבב מחזורי בהתאם לנוהל כאמור בתקנת משנה (ג2)".
(ה) הוראת מעבר לגבי רשימות קיימות + חובה לפרסם את דבר קיומן + אפשרות להצטרף אליהן (– להכניס בפסקה ג'?).(א) רצה משרד להתקשר בחוזה הטעון מכרז סגור, תפנה ועדת המכרזים בשם המשרד למספר גורמים מתוך רשימה מסווגת של מציעים מתאימים בכוח (להלן - רשימת המציעים).
(ב) רשימת המציעים תהיה ערוכה לפי סוגי ההתקשרויות, תעודכן מזמן לזמן והיא תפורסם, או תהיה פתוחה לעיון הציבור, במועד ובאופן שייקבעו בתקנון כספים ומשק.
(ג) כל הרוצה להיכלל ברשימת המציעים לסוג מסויים של התקשרויות יגיש בקשה בכתב לועדת המכרזים בצירוף כל הפרטים והמסמכים הצריכים לעניין, והוא יכלל ברשימה אם תמצא אותו ועדת המכרזים מתאים; ועדת המכרזים תודיע למבקש על החלטתה ונימוקיה.
(ד) כללה רשימת המציעים לסוג מסויים לא יותר מעשרה מציעים, תפנה ועדת המכרזים לכולם; כללה יותר מעשרה מציעים - תפנה הועדה לחמישה מציעים לפחות. הגורמים שאליהם מופנות ההזמנות להציע הצעות ייבחרו ככל הניתן בסבב מחזורי, והכל באופן הוגן המעניק את מרב היתרונות לעורך המכרז.
(ה) כל מי שנכלל ברשימת המציעים לסוג מסוים של התקשרויות ועומד בתנאי ההשתתפות במכרז, יהיה רשאי להשתתף במכרז לפי תנאיו ומועדיו, בנוסף לגורמים שהועדה פנתה אליהם.
(ו) אין חובה לערוך רשימת מציעים בעבור התקשרות בודדת של המשרד, אשר אינה נמנית עם סוגי התקשרויות המבוצעות בידי המשרד, דרך כלל, והמשרד אינו צופה כי יבצע התקשרות נוספת מסוגה בשנתיים הקרובות.
16א. ערבות מכרז
(א) ועדת מכרזים רשאית לקבוע כי ההשתתפות במכרז פומבי או סגור, או בהליך תחרותי אחר, תהיה מותנית בהפקדת ערבות כפי שתקבע במסמכי המכרז, לעניין סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה (בתקנה זו – ערבות מכרז).
(ב) ועדת המכרזים תהיה רשאית להורות על חילוט ערבות מכרז של מציע, כולה או חלקה, אחרי שנתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא נהג במהלך המכרז שלא בדרך מקובלת או שלא בתום לב;
(2) הוא מסר במהלך המכרז מידע מטעה או בלתי מדוייק;
(3) הוא חזר בו מההצעה שהגיש למכרז;
(4) אחרי שנבחר כזוכה במכרז הוא לא פעל בהתאם להוראות הקבועות במכרז שהן תנאי מוקדם ליצירת ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
17. מסמכי מכרז
(א) מסמכי המכרז יומצאו לכל דורש באמצעות אתר האינטרנט, ככל הניתן; לא ניתן להמציא את המסמכים באמצעות אתר האינטרנט, ניתן לקבוע כי המסמכים יומצאו תמורת תשלום סביר, בשים לב לעלות הפקתםמסמכי מכרז פומבי יומצאו לכל דורש, אולם ניתן לקבוע כי המסמכים יומצאו תמורת תשלום.
(ב) מסמכי המכרז יכללו בין היתר את כל אלה:
(1) תנאי המכרז, לרבות תנאים להשתתפות במכרז;
(2) נוסח להצעת המשתתף במכרז, למעט אם החליטה ועדת המכרזים כי בנסיבות הענין אין מקום לכלול נוסח כאמור, מנימוקים שיירשמו;
(3) נוסח החוזה לרבות לוח זמנים ותנאי תשלום, וכן התכניות והמפרטים הנוגעים לביצוע החוזה; ניתן לצרף את עיקרי החוזה בלבד אם קיים קושי לצרף את נוסח החוזה בשלמותו מפאת סוגו של המכרז;
(4) אם נדרשת ערבות - סוג הערבות, תנאיה, גובהה ומשכה;
(5) פרטים לענין אמות המידה כאמור בתקנה 22, כולן או חלקן, שלפיהן תיבחר ההצעה הזוכה;
(6) כל מסמך או מידע אחר הדרושים לדעת ועדת המכרזים לשם ניהול תקין והוגן של המכרז, וכדי להבטיח את קבלת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות למשרד, לרבות דרישה לקבלת כל מסמך או מידע בדבר כישוריו, נסיונו או יכולתו של המציע.
(7) אם יש כוונה לערוך אמדן – המשמעויות האפשריות מבחינת הליך המכרז של האמדן האמור.
(ג) ועדת המכרזים רשאית להחליט שלא להמציא את כל מסמכי המכרז אלא להציג את כולם או את חלקם לעיון במקום שתקבע; החליטה כאמור - יצויינו במודעה בעתונותבהודעה על עריכת המכרז, כאמור בתקנה 15 המקום והמועד לעיון במסמכים.
18. המעוניין להשתתף במכרז, יגיש לועדת המכרזים את הצעתו חתומה, מלאה ושלמה, בתוך מעטפה סגורה היטב (להלן - מעטפת המכרז), וזאת בדרך, במועד, במקום ובמספר עותקים כפי שנקבע בתנאי המכרז; לא צויין בתנאי המכרז מספר עותקים - תומצא ההצעה בשני עותקים.
19. (א) מעטפות המכרז יישמרו עד לפתיחתן, במועד האחרון להגשת ההצעות או אחריו, בתוך תיבה נעולה, אחת או יותר, אשר תיועד לשמירת מסמכי מכרזים (בתקנות אלה - תיבת המכרז).
(ב) מנהל כללי של משרד ממשלתי - ולענין יחידת סמך כאמור בתקנה 8(ב) - מי שמוסמך לכך לפי תקנת המשנה האמורה - ימנה מבין עובדי משרדו עובדים שיהיו כשירים לפתוח תיבת מכרז; תיבת המכרז תיפתח בנוכחות ועדת המכרזים או בנוכחות שלושה אנשים לפחות שתבחר ועדת המכרזים מבין הכשירים כאמור.
(ג) נעשה אומדן של שווי ההתקשרות, קודם פרסום המכרז, יישמר האומדן בתיבת המכרז עד לפתיחתה כאמור בתקנה זו.
(ד) במעמד פתיחת תיבת המכרז ייערך פרוטוקול שבו יירשמו, בין היתר, מספר המעטפות שנמצאו בתיבה, תכולתן, זיהויין, האומדן אם נעשה כזה, וככל הניתן גם המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין.
20. (א) בדיקת ההצעות תיעשה בידי ועדת המכרזים בתוך זמן סביר ממועד פתיחת תיבת המכרז.
(ב) ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת הצעות.
(ג) נתגלו בהצעות טעויות סופר או טעויות חשבוניות, רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לתקנן; התיקון ייעשה במהלך בדיקת ההצעות בידי הועדה ויירשם בפרוטוקול; הודעה על התיקון תימסר למציע.
(ד) ועדת המכרזים תפסול הצעות אם הן חסרות, מוטעות או מבוססות על הנחות בלתי נכונות או על הבנה מוטעית של נושא המכרז, זולת אם החליטה הועדה אחרת מטעמים שיירשמו בפרוטוקול.
(ה) הועדה רשאית, מטעמים שיירשמו בפרוטוקול, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה; פרטי הבירור יירשמו אף הם בפרוטוקול.
21. (א) לאחר סיום בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים תתן ועדת המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט על בחירת ההצעה המתאימה ביותר או להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז.
(ב) ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, הזדמנות להביא טענותיו בפניה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור.
(ג) הועדה רשאית להחליט על בחירת מספר הצעות מתאימות תוך פיצול ההתקשרות ביניהן או על בחירת חלק מהצעה ובלבד שניתנה על אפשרות זו הודעה במסמכי המכרז.
(ד) לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על תוצאות ההחלטה הסופית של ועדת המכרזים.
(ה) המשתתף יהיה רשאי בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לעיין בהחלטה הסופית, בנימוקיה ובהצעת הזוכה במכרז, למעט בחלקים של ההחלטה או ההצעה אשר העיון בהם עלול לדעת ועדת המכרזים לחשוף סוד מסחרי או סוד מקצועי, או לפגוע בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה או בבטחון הציבור.
(ו) ניתן לקבוע במסמכי המכרז כי עיון כאמור ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות הכרוכה בקיום הוראות תקנת משנה (ה).
22. אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז הן אלה, כולן או חלקן:
(1) המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;
(2) איכות הטובין או המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים, או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז;
(3) אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;
(4) המלצות אודות המציע, אם נדרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות;
(5) דרישות מיוחדות של עורך המכרז.
23. (א) נתקיים מכרז פומבי, רשאית ועדת המכרזים, מנימוקים שיירשמו, להחליט על בחירת הצעה גם אם היתה זו הצעה יחידה שהוגשה או שנותרה יחידה לדיון בפניה; הועדה אינה רשאית לעשות כן מקום שנתקיים מכרז סגור, אלא באישור ועדת הפטור אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת.
(ב) לא הוגשה כל הצעה למכרז או לא המליצה ועדת המכרזים על הצעה כלשהי, רשאי המשרד לפרסם מכרז חדש, פומבי או סגור, לפי הענין, או להתקשר ללא מכרז באישור ועדת הפטור, אם זו נוכחה לדעת שעריכת מכרז נוסף לא תביא תועלת.
24. (א) מבלי לגרוע מסמכויותיו על פי כל דין רשאי החשב הכללי לקבוע בתקנון כספים ומשק הוראות מינהל לענין ביצועם של החוק ותקנות אלה, לרבות הוראות לענין ביצוע התקשרויות הפטורות מחובת מכרז לפי התקנות וכן ביצוע התקשרויות בידי יחידת סמך הפטורה מחובת מכרז לפי תקנה 3(8).
(ב) הוראות תקנון כספים ומשק לענין תקנות אלה יוצעו למכירה לכל דורש.
פרק ג': התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין
25. נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:
(1) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, "בעל זכויות במקרקעין" - צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל;
(2) הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965;
(3) הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס;
(4) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין;
(5) (א) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;
(א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;
(ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו;
(ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר;
(6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה;
(7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי ההתקשרות אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים לשנה;
(8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע;
(9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעילות ופיצויים), תשי"ג-1953;
(10) הענקת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית;
(10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר;
(11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל - טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל;
(11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" - כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;
(12) העברת בעלות במקרקעין לפי סעיף 2(2) לחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960;
(13) הענקת זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי לרבות מיזם תיירותי או מיזם מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד האוצר, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסויימים ללא מכרז הינה חיונית להצלחתו של המיזם;
(14) הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי יחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם;
(15) (א) הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי לרבות מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
(1) המקרקעין כלולים ברשימת האזורים שאינם אזורים מבוקשים למטרות תיירות, כפי שתיקבע בידי הועדה המשותפת למשרד התיירות, למינהל ולמשרד האוצר;
(2) המקרקעין כלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התיירות לפחות אחת לשנה, המזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; במודעה ייכלל תיאור מדוייק ככל הניתן, של השטח המיועד למיזמים;
(ב) דחיית בקשה כאמור בפסקת משנה (א)(2) תיעשה מנימוקים שיירשמו;
(16) הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה"ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;
(17) הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית;
(17א) הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (להלן - רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון;
(18) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה"ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה;
(19) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, "ישוב קו עימות" - ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק"מ או פחות מקו הגבול הבין-לאומי עם סוריה או עם לבנון;
(20) הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים;
(21) הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין;
(22) הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי;
(23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז או בהגרלה, שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה;
(24) הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון;
(24א) הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון;
(25) הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958;
(26) רכישת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל;
(27) (בוטלה);
(28) הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948;
(29) (א) מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קודמת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י"ב באב התשס"ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו –
"בעל הרשאה קודמת" – מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1) היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק;
(2) הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה:
(א) ביום הקובע;
(ב) בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע;
(3) תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י"ז באב התשס"ג (15 באוגוסט 2003);
"היום הקובע" – יום כ' באייר התשנ"ח (16 במאי 1998).
(ב) הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל.
(ג) החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל.
(30) הענקת זכויות במקרקעין לבנייה למגורים לזכאי שיקום לפי המלצת המינהלת לשיקום סייענים שבמשרד ראש הממשלה ולאחר שהמינהלת אישרה את זכאותן;
(31) הענקת זכויות במקרקעין לתאגיד שעיסוקו בתחום הבריאות ואשר אינו פועל למטרות רווח, לשם ביצוע עיסוקו כאמור;
(32) הענקת זכויות במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של מיתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק, תשמ"ב-1982, לבעל רישיון למתן שירותי תקשורת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התקשורת אישר כי המקרקעין נחוצים לבעל הרישיון וכי שטחם אינו עולה על הנדרש לשם הפעלת המיתקן כאמור.
26. התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין אינן טעונות מכרז פומבי אלא מכרז סגור שבמהלכו גם ניתן לערוך הגרלה, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הענקת זכויות בהתאם לתקנה 25(1) עד (7), (10), (11), (13) עד (15), (17) ו-(19) עד (21), במקרים שבהם מעוניינים במקרקעין שניים או יותר, הממלאים אחר התנאים המצויינים בכל אחת מהפסקאות האמורות, לפי הענין;
(2) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת תכנית "בנה ביתך" או לקבוצות בעלות אופי יחודי, הכל באזורים בהם היצע המקרקעין עולה על הביקוש או יש למדינה ענין מיוחד בעידוד ההתיישבות;
(3) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בשכונות מצוקה או בשכונות שיקום, על פי המלצת משרד הבינוי והשיכון ובהתאם למבחנים שוויוניים;
(4) הענקת זכויות במקרקעין לבניית יחידה אחת למגורים לנכה לצורך מגוריו, אם הוא נכה גפיים תחתונות לצמיתות, בדרגה של שבעים וחמישה אחוזים או יותר, והוא אזרח ישראל.
27. היתה עיסקה במקרקעין של קרן קיימת לישראל טעונה מכרז לפי תקנות אלה, רשאי המינהל לערוך את המכרז באופן התואם את כתב האמנה שנכרת בין המדינה לבין קרן קיימת לישראל ביום כ' בכסלו תשכ"ב (28 בנובמבר 1961).
28. (א) מועצת מקרקעי ישראל תמנה ועדת פטור מבין חבריה בצירוף היועץ המשפטי של המינהל או נציגו וחשב המינהל או נציגו (בתקנות אלה - ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל); בין חברי המועצה שיהיו חברי הועדה יהיה נציג משרד האוצר החבר במועצה, או עובד המדינה אחר מבין חברי המועצה - אם אין בין חברי המועצה נציג משרד האוצר.
(ב) החלטות ועדת המכרזים על מתן פטור בהתקשרויות כאמור בתקנות 25(22) ו-25(29) או כאשר שווי ההתקשרות עולה על 2,500,000 שקלים חדשים, טעונות אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל.
29. תקנות 8 עד 10, 15 עד 20, 22, 23(א) ו-24, יחולו, בשינויים המחוייבים, על התקשרויות לביצוע עיסקה במקרקעין בידי מינהל מקרקעי ישראל.
30. (א) הענקת זכויות במקרקעין בידי המינהל ללא מכרז פומבי, תהיה במחיר שיקבע שמאי ממשלתי.
(ב) מחיר המקרקעין שיקבע השמאי הממשלתי לצורך התקשרויות לפי תקנה 25(1) ו-(3), יביא בחשבון קיומן של זכויות לגבי המקרקעין.
(ג) המינהל יהיה רשאי להתקשר במחיר הנמוך מן המחיר שקבע שמאי ממשלתי מנימוקים שיירשמו ובלבד שעל כל החלטה כאמור יחול סעיף 40(ג) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985.
פרק ד': התקשרויות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת, משרד מבקר המדינה
או וועדת הבחירות המרכזית לכנסת
31. (א) הוראות תקנות אלה יחולו על לשכת נשיא המדינה, על הכנסת, על משרד מבקר המדינה ועל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בשינויים המחוייבים, לפי הענין.
(ב) לענין זה, כל מקום בתקנות אלה שנאמר "משרד" או "משרד האוצר" קרי "לשכת נשיא המדינה", "הכנסת", "משרד מבקר המדינה" או "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", וכל מקום בתקנות אלה שנאמר "השר", "החשב הכללי" או "המנהל הכללי", קרי לענין לשכת נשיא המדינה "המנהל הכללי של לשכת נשיא המדינה", לענין "הכנסת" - "יושב ראש הכנסת או מזכיר הכנסת, אם הוסמך לכך בידי יושב ראש הכנסת", לענין משרד מבקר המדינה - "מבקר המדינה" ולענין "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת" - "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", או המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אם הוסמך לכך בידי יושב ראש הועדה.
פרק ה': התקשרויות של חברה ממשלתית וחברת-בת ממשלתית
32. בפרק זה, "חברה ממשלתית" - לרבות חברת-בת ממשלתית.
33. (א) בכפוף להוראות פרק זה, יחולו תקנות 3 עד 7, 9, 10 ו-14 עד 23, על חברה ממשלתית, בשינויים המחוייבים; לענין זה, כל מקום בפרק ב' שנאמר "משרד" קרי "חברה ממשלתית" וכל מקום שנאמר "החשב הכללי" קרי "המנהל הכללי".
(ב) הוראות תקנה 9 לא יחולו על ההתקשרויות האמורות בתקנה 34(2) עד (6).
34. נוסף על האמור בתקנה 33, התקשרות של חברה ממשלתית לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:
(1) התקשרות אשר עריכת מכרז לגביה, או לגבי התקשרויות מסוגה, עלולה לפגוע ברווחיות החברה, ביכולתה להתחרות באחרים, בהזדמנות עסקית שלה, ביכולתה למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליה לפי דין או ביכולתה לספק שירות או מצרך חיוני לציבור;
(2) ההתקשרות אשר שוויה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים; לענין חברות אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלהן עולה על 500,000,000 שקלים חדשים - התקשרות אשר שוויה אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים;
(2א) התקשרות של חברה בהפרטה, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, אשר מחזור ההתקשרויות השנתי שלה עולה על 1,750 מיליון שקלים חדשים, ובלבד ששווי ההתקשרות אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים;
(3) התקשרות עם חברת-בת ממשלתית של החברה האם, עם חברת-בת ממשלתית אחרת של אותה חברה או עם חברה ממשלתית השולטת באותה חברה;
(4) התקשרות של חברה - למעט חברה המספקת באופן בלעדי שירות חיוני לציבור - אשר עשרה אחוזים או יותר מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות עשרה אחוזים או יותר מן הדירקטורים שלה אינם בידי המדינה, בידי חברה ממשלתית, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד שהוקם בחוק, ביחד או לחוד, וכן התקשרות של חברת-בת של חברה כאמור;
(5) התקשרות הנעשית עם עורך מכרז בעקבות זכייתה של החברה באותו המכרז;
(6) התקשרות עם תושב מדינת חוץ למכירת טובין או לרכישת שירותים;
(7) התקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסויימים דרושים לשימוש החברה מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה יחודית אחרת;
(8) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז מרכזי, בתנאים זהים לתנאי החשב הכללי באותו מכרז, או בתנאים המטיבים עם החברה הממשלתית;
(9) התקשרות שעניינה רכישת שירותים או טובין ממשרד.
35. המנהל הכללי של חברה ממשלתית ימנה לחברה, באישור דירקטוריון החברה, ועדת מכרזים, אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות; לענין תקנות 3(28) ו-23 יראו את ועדת המכרזים כועדת פטור. מונו לחברה שתי ועדות מכרזים או יותר, תיקבע חלוקת הסמכויות בין הועדות, בידי הממנה.
36. ועדת מכרזים תדווח לועדת הביקורת של החברה על מתן פטור מחובת מכרז לפי פסקה (1) בתקנה 34; ועדת הביקורת תקיים מעקב שוטף אחר דיווחים אלה.
פרק ו': התקשרויות של תאגיד
37. בפרק זה, "תאגיד" - תאגיד שהוקם בחוק.
38. (א) בכפוף להוראות פרק זה יחולו תקנות 3 עד 7, 8(א) ו-9, עד 23 על תאגיד, בשינויים המחוייבים, ולענין זה כל מקום בפרק ב' שנאמר "משרד" או "משרד האוצר", קרי "התאגיד", כל מקום שנאמר "החשב הכללי" קרי "המנהל הכללי של התאגיד אף אם תוארו שונה", וכל מקום שנאמר "החשב" קרי "החשב או מנהל יחידת הכספים", ובתקנה 3(1), במקום "המשרד" קרי "יחידה של התאגיד אשר לה תקציב הוצאות סגור".
(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א) תחול תקנה 34(5), (7), (8) ו-(9) על תאגיד, בשינויים המחוייבים, ולענין זה, כל מקום בתקנה 34 שנאמר "חברה ממשלתית" קרי "תאגיד".
39. נוסף על האמור בתקנה 38, התקשרות של התאגיד אינה טעונה מכרז אם עריכת מכרז לגביה או לגבי התקשרויות מסוגה עלולה לפגוע ביכולתו של התאגיד למלא תפקיד או מטלה שהוטלו עליו לפי דין, לספק שירות או מצרך חיוני לציבור או לפעול לפי עקרונות ניהול שנקבעו לו בחוק שהקימו.
40. החלטה על סוג ההתקשרויות כאמור בתקנה 39 טעונה אישור האורגן המוסמך לקבוע את מדיניות התאגיד; לא נקבעה בחוק שהקים את התאגיד הוראה מפורשת לענין אורגן כאמור, טעונה ההחלטה אישור האורגן המנהל את התאגיד.
פרק ו'1 – התקשרויות של קופת חולים
40א. בפרק זה –
"המנהל" ו"מועצת קופת חולים" - כמשמעם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות);
"המנהל הכללי" - המנהל הכללי של קופת חולים, אף אם תוארו שונה;
"מבקר הפנים" - מי שמונה לפי חוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992.
40ב. (א) בכפוף להוראות פרק זה, יחולו על קופת חולים תקנות 3 עד 7, 9, 10, ו-14 עד 23, בשינויים המחויבים; לענין זה, כל מקום בפרק ב' שבו נאמר "משרד" או "משרד האוצר", ייקרא כאילו נאמר בו "קופת חולים", כל מקום שנאמר "החשב" ייקרא כאילו נאמר בו "החשב או מנהל יחידת הכספים", כל מקום שנאמר "החשב הכללי" קרי "המנהל הכללי"; ובתקנה 13(1), על אף האמור לעיל, במקום "המשרד" קרי "קופת חולים, בית חולים של קופת חולים או יחידה של קופת חולים אשר לה תקציב הוצאות סגור".
(ב) לענין התקשרויות של קופת חולים –
(1) בתקנה 3(1) - במקום "25,000" קרי "50,000" ובמקום "50,000" קרי "150,000";
(2) בתקנה 4(1) - במקום "200,000" קרי "650,000";
(3) בתקנה 5(א), אחרי פסקה (4) יראו כאילו נאמר:
"(5) התקשרות של קופת חולים לרכישת ציוד רפואי מתכלה ולרכישת תרופות הכלולות בצו שפורסם לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות;".
40ג. נוסף על האמור בתקנה 40ב, התקשרות של קופת חולים אינה טעונה מכרז אם היא אחת מאלה:
(1) התקשרות שענינה שירותי אשפוז או שירותים במרפאות חוץ;
(2) התקשרות עם בית מרקחת וכן עם בעל מקצוע הנותן שירות רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל; ההתקשרות כאמור תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הקופה; לענין זה, "בעל מקצוע" - יחיד, או תאגיד אם ההתקשרות נעשית בשל בעל מקצוע יחיד שהוא בעל מניות או שותף בתאגיד ולמעט חברה לכוח אדם;
(3) התקשרות לשכירת מקרקעין לתקופה של פחות מחמש שנים ובלבד ששטח המקרקעין אינו עולה על 1,000 מ"ר ודמי השכירות אינם עולים על מה שקבע שמאי מוסמך;
(4) התקשרות עם קופת חולים;
(5) התקשרות עם חברה-בת של קופת החולים ובלבד שההתקשרויות של החברה הבת לרכישת טובין או שירותים לביצוע התקשרות כאמור נעשו החל ביום ד' בטבת תשנ"ח (1 בינואר 1998), בהתאם להוראות פרק זה;
(6) התקשרות כאמור בתקנה 34(5), (8) או (9), ולענין זה כל מקום בתקנה 34 שבו נאמר "חברה ממשלתית" קרי "קופת חולים";
(7) התקשרות אשר המנהל הכללי קבע כי עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע ביכולתה לספק למבוטחיה את שירותי הבריאות בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות;
(8) התקשרות כתוצאה ממכרז, מפניה לקבלת הצעות או ממתן התחייבות, והכל אם נעשו לפני תחילתן של תקנות חובת המכרזים (תיקון), תשנ"ז-1997 (להלן - תקנות תשנ"ז), בהתאם לכללים ולנהלים שהיו נהוגים לפני תחילתן של התקנות האמורות;
(9) התקשרות למימוש זכות ברירה הכלולה בחוזה שנכרת לפני תחילתן של תקנות תשנ"ז;
(10) התקשרות ששוויה אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים אם היא נעשית בהתאם לנהלים שאישר היועץ המשפטי של הקופה.
40ד. (א) המנהל הכללי, באישור מועצת קופת חולים, או ועדת משנה שתסמיך לענין זה, ימנה לקופת החולים ועדת מכרזים אחת או יותר, בת שלושה חברים לפחות, ובכללם יועץ משפטי, חשב הקופה או נציגיהם של אלה (להלן - ועדת מכרזים); לענין תקנות 3(28) ו-23 יראו את ועדת המכרזים כועדת פטור.
(ב) מונו לקופה שתי ועדות מכרזים או יותר –
(1) תיקבע חלוקת הסמכויות בין הועדות בידי הממנה;
(2) רשאי הממנה שלא לכלול בהרכב ועדת מכרזים מסוימת, יועץ משפטי או נציגו.
40ה. ועדת המכרזים תדווח –
(1) למבקר הפנים של קופת החולים - על מתן פטור מחובת מכרז לפי פסקאות (3) עד (6) בתקנה 40ג;
(2) למנהל הכללי, למבקר הפנים ולמועצת קופת החולים - על מתן פטור לפי תקנה 40ג(7) וכן על התקשרות בפטור ממכרז ששוויה עולה על מיליון שקלים חדשים;
(3) למנהל - על מתן פטור ממכרז לפי תקנה 40ג(7), בתוך 30 ימים.
40ו. על הסכומים הנקובים בפרק זה תחול ההצמדה כאמור בתקנה 41, על בסיס המדד שהיה ידוע ביום תחילתן של תקנות אלה.
פרק ז': הוראות שונות
41. הסכומים הנקובים בתקנות אלה יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ההתאמה תיעשה בתחילת כל שנת כספים.
42. משרד, חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית, תאגיד שהוקם בחוק וקופת חולים יעדיפו, ככל שמוצדק וסביר בנסיבות הענין, לבצע את ההתקשרויות האמורות בתקנות 3, 4, 5, 7 ו-25 בדרך של מכרז וכן יעשו כל שניתן כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה בהתאם לתקנה 3(2).
43. לא ימסור אדם כל ידיעה שהגיעה לידיו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם, אלא למי שרשאי לקבל את הידיעה.
44. תקנות אלה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.
45. הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
46. (א) תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק.
(ב) תחולתה של תקנה 3(23) עד תום שנה מיום תחילתו של החוק.
(ג) תחולתה של תקנה 3(26) עד תום שנתיים מיום תחילתו של החוק.
(ד) (בוטלה).
כ"ב בניסן תשנ"ג (13 במאי 1993) אברהם (בייגה) שוחט
שר האוצר