חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית 29 מאי, 2026 29 מאי, 2026 לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית בנוגע להצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון) סעיף 17 לחוק חקירת חשודים קובע הוראת שעה לפיה החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיף 7 ו-11 לחוק, לא תחול על חקירתו של חשוד בעבירת ביטחון, וזאת עד ליום 4.6.08, חמש שנים מיום תחילת החוק. הצעת החוק מבקשת להפוך הוראת שעה זו לסעיף קבוע בחוק. הסניגוריה הציבורית מבקשת להתנגד להצעת החוק. (א) אין לקדם את התיקון טרם הדיון בחלקיו האחרים של חוק חקירת חשודים ראשית, וטרם הדיון בגוף הצעת החוק, מבקשת הסניגוריה להדגיש כי קביעת הוראות קבועות בחוק בשלב זה היא בעייתית לכשעצמה. אנחנו עומדים בימים אלו בפני דיונים בתיקונים נרחבים ומהותים לחוק חקירת חשודים. מן הראוי שתיקון, ככל שיידרש, לעניין חובת התיעוד של חקירת חשודים בעבירות ביטחון יתקיים במסגרת הדיון הרחב באיזונים ובנורמות של חוק חקירת חשודים כולו. מאחר וחובת התיעוד החזותי, לפי סעיפים 7 ו -11, אמורה להיכנס לתוקף בהדרגה רק בשנת 2009 ו–2010, לפי סוגי העבירות, הרי שלא ייגרם כל נזק, אם הדיון בהצעה זו יידחה עד אשר יגובש הנוסח החדש לחוק חקירות חשודים אשר עובדים עליו בימים אלו ממש. (ב) לא הובהר מדוע חוסר התיעוד רלוונטי כלל להגנה מפני טרור הצעת החוק מנמקת את אי-תיעוד החקירות בצורך להתמודד עם ארגוני טרור קיצוניים. ואולם, הקשר בין השניים כלל איננו ברור. ראשית, יש לזכור כי חוק חקירת חשודים אינו חל כלל על חקירות השב"כ, אלא אך על חקירות המשטרה. לכן, אין בו כדי להשפיע (ככל שישנה השפעה כזו) על סיכול מעשי טרור שטרם בוצעו. שנית, על מנת לתמוך בטענה לפיה קיים קשר בין תיעוד החקירה במשטרה לבין התחזקות הטרור, אין די במילים בעלמא. נדרש כי מציעי החוק יבהירו במפורש מהי אותה פגיעה אפשרית; כיצד תיעוד החקירה צפוי להרתיע נחקרים; וכן יציגו נתונים בהקשר זה בפני הועדה. על פניו, נראה קשר זה רחוק וספקולטיבי, במידה שאין בה כדי להצדיק את הפגיעה הקשה בזכויות האדם. (ג) חשיבות התיעוד לשם קיומו של משפט צדק חוק חקירת חשודים מסדיר כאמור את הדין באשר לחקירה במשטרה, שמטרתה להוביל לכתב אישום ולמשפט. התיעוד הוא כלי ראשון במעלה לשם ניהולו של משפט צדק על בסיסי תוצרי החקירה. ראשית, התיעוד מאפשר לבית המשפט לבחון את קבילותן של הודעות והודאות ולדעת האם החקירה נוהלה כדין או שמא הופעלו כנגד החשוד אמצעים פסולים. שנית, הוא מאפשר לבית המשפט לשקול באופן מושכל את משקלה של ההודעה: האם פריט מידע מסוים הועלה על ידי החשוד או על ידי השוטר? האם החשוד בקיא בעובדות או שמא הוא "מנחש" אותן? האם היו הפסקות בחקירה? את כל הפרטים הללו, שהם מרכזיים להערכת הודעתו של חשוד במשטרה, אינם זמינים בפני השופט ללא תיעוד חזותי או קולי. אשר על כן, חוסר תיעוד מעלה חשש ממשי שהמשפט שיתנהל לא יהיה משפט צדק, ואף פותח פתח להרשעות שווא. (ד) הצטברות הפגיעה בזכויותיהם של חשודים בעבירות ביטחון מי שנחשד בעבירת ביטחון מאבד מיד חלק ניכר מן ההגנות החוקתיות המוענקות לחשודים אחרים: קיימת הגבלה על מפגשיו עם עורך-דין; הוא נתון לתקופות מעצר ארוכות יותר וכו'. נוכח הפגיעה בהגנות אלו, החשש לפגיעה בזכויותיו ולכך שיעמוד לחקירה פסולה ואסורה גובר. הקפדה על תיעוד החקירה מהווה כלי ראשון במעלה לאיזון חששות אלו, בכך שהיא מאפשרת לבית המשפט לבחון בדיעבד שמא הייתה פגיעה אסורה בזכויות ועל כן היא מרתיעה את המשטרה לכתחילה מפני חריגה מגבולות החוק. לפיכך, ביטול מוחלט של חובת התיעוד, לצד המגבלות האחרות הקבועות בחוק, יוביל לפגיעה קשה וחמורה במיוחד ולאיון דה-פקטו של כל הזכויות שמעניק המשפט הישראלי לחשודים בפלילים. לתוצאה כזו אין להגיע. בברכה, איילת עוז, עו"ד הסניגוריה הציבורית הארצית