חומר רקע
תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ח-2008
דברי הסבר
עקרונות יסוד
המלצות הועדה הבינמשרדית לעניין ייעול הרכש הממשלתי בראשות מנכ"ל משרד האוצר ("ועדת אריאב"), שאושרו בממשלה ביום ה- 15.4.2007, מתייחסות לצורך בביזור הסמכות לאישור התקשרות בפטור ממכרז לועדות פטור משרדיות, תוך הבטחת עקרון-העל, המנחה את דיני המכרזים, לפיו התקשרויות הממשלה ייעשו "על פי מכרז פומבי, הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
יישום הדו"ח יביא לשיווי משקל חדש באופן שיגביר את היעילות בלא לפגוע בעקרונות המכרז וביכולת לפקח על יישומם הלכה למעשה. בנוסף, ביזור הסמכויות יהווה כלי מרכזי וחשוב בפיזור הסיכונים ואף ידגיש את עקרונות הבקרה, הפיקוח והאחריות של מקבלי ההחלטות.
כיום בדיני המכרזים, קיים מודל ריכוזי המחייב את אישור ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר או את אישור החשב הכללי, לפי העניין, בכל הנוגע להתקשרויות באותם מקרים שבהם קיים צורך בסטייה מהנורמה הכללית של חובת המכרז. מודל זה יצר בפועל "צוואר בקבוק" ועומס בירוקראטי, אשר פגע באופן משמעותי ביכולת התפקוד והביצוע של המשרדים וגרם לתחושת שיתוק ותסכול. למעשה, נוצרה הפרדה לא סבירה בין הסמכות (הנתונה לועדת הפטור המרכזית ולחשב הכללי) לבין אחריות הביצוע (בה נושאים המשרדים). סמכות ההכרעה בנושא, אינה ניתנת בהכרח למקבלי החלטות בעלי התמחות, כלים וידע רלוונטיים למהותה של ההחלטה. בנוסף, מדי שנה ועדת הפטור המרכזית נאלצת להכריע בעניינן של כ-1,600 בקשות ממשרדי הממשלה השונים.
נוכח כך, נדרש פתרון מבני-יסודי, אשר יאזן באופן ראוי בין היתרונות שבקיום מודל מרכזי, ובכלל אלה – היכולת להתוות מדיניות אחידה ולנהל בקרה קפדנית, לבין חסרונותיו, ובהם צמצום סמכויות המשרדים, פגיעה ביכולת התפקוד והגברת העומס הבירוקראטי.
צוות בינמשרדי בראשותו של מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, המליץ על מודל אשר אומץ על ידי הממשלה, מודל זה מבוסס על ביזור מידתי של מוקדי קבלת ההחלטות במשרדי הממשלה, תוך צמצום מעורבות ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר והחשב הכללי למספר מצומצם של בקשות ומקרים, המצדיקים התערבות זאת.
ועדת אריאב מציעה כי ועדת המכרזים המשרדית לא תעסוק עוד באישור התקשרות בפטור ממכרז, בכל התקשרות מעבר לסכום המזערי המחייב הליך מכרזי (45,000 שקלים חדשים, כיום).
אישור התקשרות בפטור ממכרז יינתן על ידי ועדות פטור משרדיות, אשר יחויבו בסטנדרטים מחמירים של שקיפות, דיווח ואחריות, ויהיו בעלות סמכות לאשר את הרוב הגדול של התקשרויות המשרד בפטור ממכרז. בדרך זו, יובטח כי הסמכות והאחריות להחלטות שיתקבלו יהיו בידי משרדי הממשלה.
הבקרה המרכזית תוחלף בשקיפות שתחייב פרסום ציבורי ובמתן סמכות ערעור על החלטות ועדת הפטור המשרדית בידי כל אחד מחברי הועדה. ועדת הפטור המרכזית והחשב הכללי יוסיפו לדון ולאשר עניינים בנושאים מצומצמים כאשר מדובר בסכום כספי גדול או בעניינים ייחודיים ומורכבים, המצדיקים בחינה פרטנית. החשב הכללי וועדת הפטור המרכזית יהוו את "שומר הסף האחרון", יקבלו ההחלטות בערעורים שיוגשו על ידי מי מחברי ועדות הפטור המשרדיות על כל החלטה שבסמכותן ובנוסף לכך יתמרצו עריכת מכרזים בידי המשרדים.
טיוטת התקנות מכילה גם את המלצות הצוות המקצועי שאושרו על ידי הקבינט החברתי כלכלי. בראש הצוות עמדו עו"ד דרורה ליפשיץ, שכיהנה אז כנציגת הלשכה המשפטית ממשרד האוצר ועו"ד אליעד וינשל, נציג היועץ המשפטי לממשלה.
דו"ח אריאב - המלצות הצוות הבינמשרדי נמצא באתר האינטרנט של משרד האוצר:
HTTP://www.mof.gov.il
רקע כללי
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ותקנותיו נחקקו לפני כ-16 שנים. מאז נחקק החוק והותקנו התקנות ועד היום, התברר כי קיימות סוגיות רבות הדורשות הסדרה רחבה יותר או שונה מזו הקיימת בתקנות.
בהחלטת ממשלה מס' 2045 מיום 13.6.04, החליטה הממשלה על הקמת צוות מנכ"לים, בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר, והוטל עליו לבחון ולהגיש לממשלה המלצות בדבר ייעול ושיפור מנגנוני הרכש הציבורי. צוות המנכ"לים מינה צוותי משנה, שבעקבות הדיונים בהם הגיש צוות מקצועי (צוות ליפשיץ-וינשל) המלצות לתיקון תקנות חובת המכרזים בנושאים שונים.
בהחלטת ממשלה מס' 972 מיום 31.12.06, הוחלט להטיל על הקבינט החברתי-כלכלי לדון בהמלצות הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל) ולקבוע על בסיסן החלטות נדרשות לתיקונים בדיני המכרזים. בנוסף, הטילה הממשלה על צוות בינמשרדי, בראשות המנהל הכללי של משרד האוצר, לבחון את הצורך בהתאמות נוספות לדיני המכרזים בכל הנוגע להתקשרויות הממשלה עם חברות ממשלתיות הפועלות כזרוע ביצוע של הממשלה ועם רשויות מקומיות בתחומי סמכויותיהן על פי דין.
הממשלה אימצה את דו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל) בד-בבד עם הקמת הצוות הבינמשרדי והגדרת תחומי עיסוקו. בדו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל), מוצע להרחיב את "כלי העבודה" של וועדות המכרזים בעריכת מכרזים, תוך ניצול טכנולוגיות ושיטות חדשות, לייעול עבודת ועדות המכרזים המשרדיות.
כיום, נערך המכרז "בתוך הקופסה", תרתי משמע. כלומר: בשיטה אחידה ונוקשה, ובדרך של הגשת הצעות לתיבת מכרזים.
לכן, מוצע לעשות שימוש בתקשורת הממוחשבת הן כדי להוזיל ולייעל את דרכי פרסום המכרזים, והן כדי לתת בידי המשרדים כלים גמישים לניהול מכרזים אלו.
מתן כלי עבודה גמישים ייתר את הצורך בשימוש בהליכי הפטור, כחלק מעקרון-העל הנזכר לעיל של העדפת המכרז. במקביל ליצירת כלים אלו, הציע הצוות המקצועי לבטל תקנות פטור שיתייתרו, בעקבות מתן כלי העבודה הנזכרים.
עוד המליץ הצוות על הגברת תפקיד אגף החשב הכללי, ובפרט – של מינהל הרכש הממשלתי הפועל במסגרתו - כגורם מטה שיעסוק בייעוץ, ליווי והפקת לקחים בתחום המכרזים, לצד בקרה ופיקוח על הליכי המכרז והליכי הרכש במשרדי הממשלה.
ועדת השרים לחברה וכלכלה, בהחלטתה חכ/43 מיום 18.2.07, אימצה את דו"ח הצוות המקצועי (ליפשיץ-וינשל), והטילה על הצוות הבינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר לבחון הצעות לשינויים ותיקונים נוספים לייעול הרכש הממשלתי, ולהביא מסקנות גם בנושאים נוספים אלו בפני ועדת השרים.
ביום 15.4.07 החליטה הממשלה לאמץ את דו"ח הצוות הבינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר, כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, עם אפשרות לממשלה להאריך את תוקף הוראת השעה עד שנתיים נוספות.
עיקרי התיקונים לתקנות:
תקנה 1 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 1 לתקנות העיקריות) – תקנה 1 לתקנות העיקריות הוחלפה ובמסגרתה נוספו הגדרות לכלל הליכי המכרזים והתחרות, ובכללם הליכים חדשים, שנכללו והוסדרו בתיקון זה לתקנות. הליכים אלו כוללים את המכרז עם שלב מיון מוקדם (מכרז שבו נערך שלב סינון איכותי מוקדם בטרם בחינת הצעות המחיר); מכרז עם בחינה דו-שלבית (מכרז שבו מוגשות בו זמנית מעטפות האיכות ומעטפות המחיר תוך הפרדה ביניהם); מכרז מסגרת (מכרז שבו נבחרים במקביל מספר ספקים, כאשר הבחירה ביניהם נעשית בדרך של תחרות לפי ההזמנות המוצאות בפועל במהלך תקופת ההתקשרות); מכרז ממוכן (הנעשה באמצעות מדיה אלקטרונית); מכרז ממוכן מהיר (הליך יעיל ומהיר להתקשרויות דחופות או בסכום נמוך); מכרז פומבי עם הליך תחרותי נוסף (""best and final); מכרז ממוכן מתפתח ("מכרז דינאמי") ועוד.
ההגדרה "שווי ההתקשרות" שונתה, כך שכל תשלום המועבר לספק, לרבות תשלומים לצד ג' או מצד ג', יהיו חלק משווי ההתקשרות. בנוסף, מוצע לקבוע כי אופציות במסגרת חוזה התקשרות ייחשבו כחלק בלתי נפרד משווי ההתקשרות.
תקנות 2 ו-37 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 1א וביטול תקנה 42 לתקנות העיקריות) – עקרון העדפת המכרז הפומבי, שהינו עקרון-על בדיני המכרזים, הועבר לקדמת התקנות, ונוסחו הותאם לסוגי המכרזים וההתקשרויות הנוספים שהוספו במסגרת תיקון זה. בנוסף, נקבע המידרג הפנימי אותו יש להעדיף בעריכת התקשרויות, והובלטה הקביעה כי הפטור ממכרז הוא החריג לכלל, שההיזקקות לו תהיה רק במקרים המתאימים, והודגש כי גם במסגרת התקשרות בפטור ממכרז יש לשמור על הליך הוגן ושקוף, ככל הניתן.
תקנה 3 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 3 לתקנות העיקריות) – הוראות הפטור עודכנו בכל הקשור לקבלת אישורים מיוחדים לסיווג התקשרות כפטורה ממכרז, לאור השינויים בסמכויות החשב הכללי, וכן עודכנו סכומי ההתקשרות. בנוסף, בוטלו תקנות פטור שאינן נדרשות, בהתאם לעקרון העל המחייב עריכת מכרזים, ובהתחשב בהליכים הנוספים והגמישים שנוספו, שיאפשרו עריכת מכרז גם במקרים שבהם בעבר נדרש פטור ממנו.
התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש:
תקנה 3(2) לתקנות העיקריות, שעניינה התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש, תוקנה, ונקבע כי החלטת ועדת המכרזים בדבר התקשרות לפי תקנה זו, תוגבל להתקשרות אשר יש לבצעה תוך שני ימי עבודה או פחות, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות אלה, והיא תאושר על ידי המנהל הכללי של המשרד המתקשר בלבד.
התקשרות עם ספק יחיד:
תקנה 3(29) לתקנות העיקריות, שעניינה אישור התקשרות עם ספק יחיד, תוקנה, ונקבע כי החלטת ועדת המכרזים בדבר התקשרות לפי תקנה זו, תאושר על ידי המנהל הכללי של המשרד לאחר בחינת קיומם של ספקים בהתאם לתקנה 3א.
התקשרות לביצוע מיזם:
תקנה 3(30) לתקנות העיקריות, שעניינה אישור התקשרות לביצוע מיזם, תוקנה, ונקבע כי החלטת ועדת המכרזים בדבר התקשרות לפי תקנה זו, תיעשה לאחר בחינת קיומם של מיזמים בהתאם לתקנה 3ב ובלבד שההתקשרות נעשית עם מי שתורם ממקורותיו סכום שאינו נמוך מהגבוה מבין שני אלה: (1) מחצית עלות ביצוע המיזם; (2) 2 מילין שקלים חדשים, או סכום הנמוך מ-2 מליון שקלים חדשים, שקבעה ועדת המכרזים באישור החשב הכללי.
כמו כן, נוספה פסקה המאפשרת פטור להתקשרות בעסקה עם תושב מדינת חוץ או התקשרות בעסקה שביצועה נעשה במדינת חוץ וכן פסקה המאפשרת פטור להתקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני, לבחינת הרעיון או לפיתוחו הראשוני של מוצר בטחוני.
תקנה 4 לתקנות המוצעות (הוספת תקנות 3א ו-3ב) – נקבעו כללים מפורטים לבחינת קיומם של ספקים (תקנה 3א) לצורך החלטת ועדת מכרזים בדבר התקשרות עם ספק יחיד או התקשרות עם ספק חוץ לרכישת טובי חוץ שעיקרם, בקבלת חוות דעת בכתב מן הסמכות המקצועית במשרד כי המתקשר הוא ספק יחיד או כי הטובין הם טובי חוץ ובפרסום הודעה באתר האינטרנט של המשרד על הכוונה להתקשר עם הספק היחיד או עם ספק החוץ, וככל שיתקבלו פניות מספקים אחרים במהלך ימי הפרסום – כפוף לדיון פרטני בהן. כללים דומים נקבעו לצורך החלטת ועדת מכרזים בדבר התקשרות של משטרת ישראל עם בעל רעיון ייחודי וחדשני.
כמו כן, נקבעו כללים מפורטים לבחינת קיומם של מיזמים (תקנה 3ב) לאחר החלטה של ועדת מכרזים בדבר התקשרות לביצוע מיזם שעיקרם, בפרסום הודעה באתר האינטרנט של המשרד על דבר ההתקשרות, וככל שיתקבלו פניות מספקים אחרים המבקשים לבצע מיזם דומה – דיון פרטני בהן, בשים לב לצורך לשמור על השוויון בין תורמים שונים למיזמים ובין נהנים שונים ממיזמים.
תקנה 5 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 4 לתקנות העיקריות) – הסמכות לערוך מכרז סגור צומצמה, לאור הוספת הליך המכרז הממוכן המהיר המחליף אותה. כמו כן, נוספה פסקה המאפשרת עריכת מכרז סגור להתקשרות בעסקה אשר פרסום מכרז פומבי אודותיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור וכן פסקה המאפשרת עריכת מכרז סגור להתקשרות עם נכה צה"ל לניהול מזנון במשרד. בנוסף, אוחדו ההוראות הדנות באופן עריכת מכרז סגור לתוך תקנה זו.
תקנה 7 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות) – נקבעו כללים מפורטים לעריכת מכרז עם משא ומתן, בדומה לכללים הקיימים בתקנות המכרזים של מערכת הביטחון. כללים אלו מבטיחים את השוויון והשקיפות גם בהליך זה. כמו כן, מוצע לאפשר התקשרות עם הליך של משא ומתן גם בהתקשרות עם בעל מקצוע מומחה לפי תקנה 5, בהתקשרות לרכישת ציוד רפואי, בהתקשרות בעסקה שעניינה ביטוח ובהתקשרות שעניינה פרסום או יחסי ציבור.
תקנה 9 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 8א לתקנות העיקריות) – נוספה תקנה המגדירה, לראשונה, בצורה מקיפה ומסודרת את תפקידי ועדת המכרזים וסמכויותיה.
תקנה 10 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 9 לתקנות העיקריות) – נקבע כי ועדות המכרזים יידרשו לנמק החלטתן לסיווג, בהתחשב בעקרון העדפות המכרז הפומבי שהוסדרה בתקנה 1א שהוספה ולעקרונות שנקבעו בה (ראו תקנה 2 לתקנות המוצעות).
תקנה 11 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 10 לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין היעדרות חוזרת ונשנית של חברי ועדת מכרזים מהוועדה (ראו לשם ההשוואה – סעיף 22(א) לחוק החברות הממשלתיות).
תקנה 13 לתקנות המוצעות (ביטול תקנה 14 לתקנות העיקריות) – בוטלה הוראת תקנה 14, שעניינה פטור לעיסקות חוץ, והיא שולבה בתוך תקנה 3 לתקנות העיקריות, שעניינה פטור ממכרז.
תקנה 14 לתקנות המוצעות (הוספת תקנות 14א ו- 14ב לתקנות העיקריות) – נוספה הוראה לענין קיום הליך פנייה מוקדמת לבקשת מידע, ואופן עריכתה וכן נקבע כי הליך זה ינוהל על ידי ועדת המכרזים. כמו כן, נקבע כי משרד לא יערוך מכרז ולא יתקשר שלא בדרך של מכרז בעניין שבו ערך החשב הכללי מכרז מרכזי עבור משרדי הממשלה, או בנושא שבו הודיע החשב הכללי על כוונה לפרסם מכרז כאמור, אלא באמצעות המכרז המרכזי או באישור ועדת הפטור.
תקנות 15 ו-40 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 15 לתקנות העיקריות והוראת שעה-פרסום מכרזים) – בעקבות ההתפתחות בנגישות לרשת האינטרנט, בעיקר על ידי גורמים מסחריים, שהם המשתתפים הפוטנציאלים במרבית המכרזים, הוסבה דרישת הפרסום מפרסום בעתונות הכתובה לפרסום באתר האינטרנט הממשלתי. אתר האינטרנט הממשלתי ירכז את פרסום כל מכרזי הממשלה. בנוסף לאפשרות הצפייה באתר, כל המעונין יוכל להרשם כמנוי לאתר, ולקבל מידע אודות המכרזים המתפרסמים עם פרסומם. לצד כל אלה, נקבע כי בסוגי מכרזים מסויימים, אשר הנגישות לאינטרנט בקרב המשתתפים הפוטנציאלים אינה מלאה, המכרזים יפורסמו גם בעתונות הכתובה. כמו כן, נקבעו הוראות מעבר בענין זה, לפיהן, בשנה הראשונה תפורסם רשימת המכרזים גם בעתונות הכתובה.
תקנה 16 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 16 לתקנות העיקריות) – הורחבו ההוראות לענין ניהול רשימות מציעים על ידי משרדי הממשלה לסוגים שונים של התקשרויות, אופן פרסום הרשימות, ודרך "שליפת" מציעים מרשימות המציעים במכרז סגור, בהתאם לתקנה 4 לתקנות העיקריות.
תקנות 18 ו- 20 לתקנות המוצעות (תיקון תקנות 17 ו-18 לתקנות העיקריות) – נקבע כי מסמכי המכרז יהיו פתוחים לעיון, ככל הניתן, באמצעות אתר האינטרנט, וללא תשלום (למעט במקרים שבהם אין הדבר אפשרי). תחת זאת, מוצע לקבוע אפשרות לגבות תשלום על השתתפות במכרז. בדרך זו, יוכל מציע לבחון את יכולתו להגיש הצעה ואת הכדאיות הכלכלית מבחינתו, מבלי שיידרש לשם כך לסכן מכספו. בכך תגדל הנגישות למכרזים.
תקנה 21 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17א לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין מכרז עם בחינה דו-שלבית, שבו בשלב הראשון של בדיקת ההצעות נבדקת איכות ההצעה ונקבע "ציון איכות", בעוד שהמחיר המוצע אינו ידוע. בשלב השני, ואחרי שועדת המכרזים אישרה את ציון האיכות, נפתחת הצעת המחיר של ההצעות שעברו את "רף האיכות" ונקבע ציון סופי, המשקלל את איכות ההצעה ואת מחירה. הפרדה זו, בין שלב בחינת האיכות לבין שלב הבחינה הכלכלית מונעת הטיה של ועדת המכרזים, ומונעת מראית עין שמא הצעת המחיר השפיעה על ניקוד האיכות.
תקנה 21 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17 ב לתקנות העיקריות) - נוספו הוראות לענין מכרז עם שלב מיון מוקדם, שבו מוגשות הצעות המשתתפים בשני מועדים נפרדים. בשלב הראשון נערכת בדיקה מוקדמת של המשתתפים, לענין עמידתם ב"רף האיכות" שנקבע במכרז (pre-qualification). בשלב השני מוגשות הצעות רק על ידי המשתתפים שנקבע לגביהם כי עמדו בתנאים כאמור. בחינת ההצעות בשלב זה יכול שתהיה בהליך רגיל, או בהליך של בחינה דו-שלבית, כאמור לעיל.
תקנות 21, 25 ו-27 לתקנות המוצעות (הוספת תקנות 17ג, 21(א1) ו-23(א1) לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין האפשרות לקיים הליך תיחור נוסף בין המשתתפים שהצעתם למכרז נמצאה כמתאימה ביותר, במטרה לשפר את ההצעות הכספיות, בכפוף לקביעת קיומו של הליך זה במסמכי המכרז. כן מוצע לאפשר הליך של תיחור נוסף בכל מכרז, אם כל ההצעות עלו באופן משמעותי על האמדן, או אם הוגשה הצעה יחידה במכרז, אשר עולה על האמדן.
תקנה 21 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 17ד לתקנות העיקריות) – נוספו הוראות לענין התנאים לעריכת מכרז מסגרת, ואופן בחירת זוכה מבין מספר זוכים שנקבעו במכרז מסגרת.
תקנה 22 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 18 לתקנות העיקריות) – נקבע כי ניתן להתנות הגשת הצעה למכרז בתשלום (במקביל לפתיחת האפשרות לעיין במסמכי המכרז באתר האינטרנט, ללא תשלום ראו התיקון לתקנה 17 לתקנות העיקריות שבתקנה 17 לעיל).
תקנה 23 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 19 לתקנות העיקריות) – על מנת לייעל את הליך פתיחת תיבת המכרזים, נקבע כי פתיחת תיבת המכרזים יכול שתעשה על ידי שלושה מבין חברי ועדת המכרזים או על ידי שלושה מבין הכשירים שקבע המנהל הכללי של המשרד, או כל שילוב של אלה.
תקנה 24 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 19א לתקנות העיקריות) – בשנים האחרונות התפתחה, בארץ ובעולם, מגמת שימוש במדיה האלקטרונית לצורך עריכת מכרזים. הניסיון בעולם העלה כי ניהול מכרזים ברשת הביא לצמצום הבירוקרטיה ולהגברת השקיפות, ואפשר יצירת הליכים גמישים ויעילים יותר. בהתאם למגמה זו, ובעקבות מספר פיילוטים שבוצעו בהקשר זה על ידי החשב הכללי, עוגנו בתקנות הוראות בדבר עריכת מכרז ממוכן, באמצעות תיבת מכרזים אלקטרונית. הוראות משלימות בעניין זה ייקבעו על ידי החשב הכללי במסגרת התכ"ם. ביחס להתקשרויות שיש בהן דרישת כתב (ובעיקר: התקשרויות במקרקעין), ובהתאם לדין הכללי, יהיה השימוש בכלי זה מותנה בחתימה על חוזה חתום, כתנאי לתוקפה של העסיקה.
תקנה 24 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 19ב לתקנות העיקריות) – עם התפתחות האפשרות לקיים מכרז באמצעים ממוכנים, התפתחה גם האפשרות לקיים, בנסיבות המתאימות, מכרזים בדרך של "מכירה פומבית" (בלשון התקנות – מכרז ממוכן מתפתח). במכרז מסוג זה, רשאים המשתתפים אשר עברו את "רף האיכות" הראשוני, להגיש הצעות חוזרות ומשופרות למכרז, עד לקביעת הזוכה, בסעיף המחיר או בכל סעיף כמותי אחר שיוגדר מראש. בהליך זה, במהלך שלב הגשת ההצעות, מקבל כל אחד מהמשתתפים מידע אודות מיקום הצעתו ביחס להצעה המתאימה ביותר במכרז, ובכך מתאפשר לו להתאים את הצעתו במהלכה.
תקנה 24 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 19ג לתקנות העיקריות) – בהתקשרויות ששוויין אינו עולה על 380,000 שקלים חדשים שבעבר היתה מצדיקה עריכת מכרז סגור, או בהתקשרות שקיימת דחיפות, אשר בעבר היתה מצדיקה פטור ממכרז, ניתנת האפשרות לערוך מכרז ממוכן מהיר. במכרז ממוכן מהיר ניתן לקבוע כי הגשת ההצעות תעשה בתוך חמישה ימים, או אף במועד קצר יותר ככל שהדבר דרוש. היות ומדובר בהליך פשוט ומהיר, משמש הליך זה כתחליף לשימוש במכרז סגור.
תקנה 26 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 22 לתקנות העיקריות) – נקבע כי ככל שנקבעו משקלות לאמות המידה במכרז יפורסמו המשקל היחסי של המחיר לעומת המשקולות של יתר אמות המידה, וככלל – יפורסמו גם כל המשקולות של אמות המידה במסמכי המכרז.
תקנות 28 ו-29 לתקנות המוצעות (תיקון תקנה 24 והוספת תקנה 24א לתקנות העיקריות) – נוספו תקנות המקנות סמכויות לחשב הכללי לקבוע במסגרת תקנון כספים ומשק הוראות והסדרים בענייני מכרזים, לדרוש ולקבל דיווחים מועדות המכרזים ומוועדות הפטור, ואף הסמכות לדרוש הסברים והבהרות ולחייב את ועדת המכרזים לקבל החלטות במענה לשאלות שהופנו אליה, הכל ככל שהדבר דרוש.
תקנה 29 לתקנות המוצעות (הוספת תקנה 24ב לתקנות העיקריות) – נוספו כללים המסדירים את הפרסום באמצעות אתר האינטרנט הממשלתי בהתאם לתקנות אלה, וכן הוטל על החשב הכללי לקבוע הוראות לאבטחת המערכת.
תקנות 31 עד 36 לתקנות המוצעות (תיקון תקנות 29, 31, 33, ו- 38 והוספת 40ב לתקנות העיקריות) – בעקבות התיקונים בתקנות כמפורט לעיל, נעשו התאמות בהוראות לענין מנהל מקרקעי ישראל, הכנסת, לשכת נשיא המדינה, מבקר המדינה, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, חברות ממשלתיות, תאגידים וקופות חולים.
תקנות 37 ו-39 לתקנות המוצעות (ביטול תקנות 40ו ו-41 לתקנות העיקריות) – בשל סביבת האינפלציה הנמוכה, בשל מדיניות הממשלה לבטל הצמדות, ולשם הבהירות והפשטות, מוצע לבטל את תקנות ההצמדה שבתקנות העיקריות. בהתאם, הוצמדו כל הסכומים שבתקנות, באופן חד-פעמי, לערכן הנוכחי.
תקנה 41 לתקנות המוצעות (הוראת שעה) – מוצע לקבוע את ההוראות לעניין הקמת ועדות הפטור המשרדיות והעברת חלק מסמכויות ועדת הפטור המרכזית והחשב הכללי אליהן, לענין החלפת ההסדרים בדבר מתן פטור להתקשרויות המשך, התקשרות עם חברות ממשלתיות ולהתקשרויות עם יועצים, כמפורט בתיקון זה, כהוראת שעה, לתקופה של שנתיים, וכן לתת בידי הממשלה אפשרות להאריך תקופה זו בשנתיים נוספות. במהלך תקופה זו תתבצע בחינה של ההסדרים המוצעים, על מנת שניתן יהיה להחליט על הדרך המועדפת לעמידה ביעדי ייעול הליכי הרכש הממשלתי, מחד, תוך שמירה על מערך בקרה ופיקוח נאות, מאידך.