חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד אילן סופר
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, 29 מאי 2026
29 מאי 2026
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: הערות להצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון), התשס"ח- 2008
בהמשך לדיון שהתקיים ביום 1/6/08
בדיון שהתקיים בועדה ביום 1/6/08 נותרו פתוחות, בין השאר, הסוגיות שלהלן:
1. האם ובאיזה אופן לכלול בפתח החוק סעיף עקרונות הכולל את עקרון ההשתתפות.
2. כיצד לנסח את עקרון השיקום, כעקרון בסיסי בחוק הנוער.
להלן התייחסותי לסוגיות אלו:
1. אקדים ואומר, כי סעיפי עקרונות וסעיפי מטרה, הגם שהם אינם נפוצים בחקיקה הישראלית, קיימים כיום, במיוחד בדברי חקיקה מן השנים האחרונות ומן התחום הפלילי, דוגמת החוק
למניעת הטרדה מינית, החוק למניעת הטרדה מאיימת וחוק זכויות נפגעי עבירה. לפיכך, אינני רואה מניעה לכלול סעיפים כאלה גם בחוק הנוער.
2. לגופו של עניין: לטעמי, סעיף העקרונות הכלליים (1א), כפי שהוא מנוסח בהצעת החוק, אינו מקיף דיו. כמו כן, זכות ההשתתפות של הקטין, המופיעה בסעיף 1ב להצעה, אינה מנוסחת כעקרון והנה מפורטת מכדי שתופיע בראש החוק כ"עקרון". מפאת הצורך להחריג זכות זו, שמטבע הדברים אינה יכולה להיות ישימה במצבים רבים (דוגמת: ההחלטה אם לעצור קטין, ההחלטה אם לחקור קטין, ההחלטה אם להעמידו לדין, ניסוח התסקיר וכיו"ב), הסעיף מנוסח בצורה מסורבלת מאוד, כאשר הוא מבוסס רובו ככולו דווקא על החריגים לו. מטעם זה, וכן משום שנראה כי זכות ההשתתפות תהיה ישימה בכל הקשר בצורה קצת אחרת ובהיקפים שונים, נכון יהיה יותר לשלבה בתוך כל אחד מהסעיפים הרלבנטיים בחוק, ולא כסעיף כללי.
3. עם זאת, ניתן לאזכרה, בכלליות, בסעיף העקרונות, כחלק מן הזכות לכבוד וכפועל יוצא שלה, כפי שיוצע להלן.
4. יצויין, כי זכות ההשתתפות של קטין יש והיא באה על מימושה גם בדרך של ייצוג משפטי ראוי, שבמסגרתו מוצגים, באופן אחראי ומקצועי, עמדתו של הקטין, רגשותיו ורצונותיו. לפיכך, ראוי לעגנה כעקרון כללי בלבד בראשית החוק, תוך שמימושה הלכה למעשה שזור ביתר הוראות החוק (בסעיפים שבהם תידרש הרשות הרלבנטית לשמוע את דעתו של הקטין, כמו גם בסעיף המעניק לקטין זכות לייצוג משפטי. אם ייכנסו להצעת החוק גם הסעיפים המציעים לקבוע מנגנון של הליכים חלופיים, הרי שגם הליכים אלה, שבהם הקטין הוא שותף מלא לתהליך ולתוצאותיו, מממשים הלכה למעשה, ואולי אף בצורה המיטבית, את עקרון ההשתתפות).
5. באשר לעקרון השיקום - ראוי וחשוב להבהיר כי השיקום הנו עקרון בסיסי העומד ביסוד מערכת שיפוט הנוער וכי חוק הנוער, ביסודו, מטרתו היא שיקום הקטין.
ניסוח כזה לא יהיה בו משום חידוש מסעיר, כי אם משום הבהרה והדגשה של המובן מאליו מזה שנים. בדברי הכנסת, במאמרים ובפסקי דין, שנכתבו מאז חקיקתו של החוק הנוער בשנת 1971, חוזרים הכותבים השונים ומציינים כי חוק הנוער נועד להביא לשיקום הקטינים עוברי החוק (ראו לדוגמא שורת ספריו ומאמריו של שופט הנוער הראשון, השופט דוד רייפן). הדבר עולה למעשה כמעט מכל הוראה והוראה בחוק, דוגמת עצם הקמתו של בית משפט נפרד, מיוחד ומקצועי לנוער, שבו יושב שופט נוער מקצועי ומיומן; ההקפדה על הפרדה בין קטינים לבגירים לאורך כל ההליך הפלילי; תקופת ההתיישנות הקצרה; ההקפדה על חסיון ועל דלתיים סגורות; מעורבות מוקדמת ומקיפה של קצין מבחן לנוער וחובת הגשת תסקיר; מעורבות ההורים; סיום ההליך ללא הרשעה, כברירת המחדל; דרכי הטיפול המגוונות ועוד.
עם כל זאת, לעתים נשכח ממקבלי ההחלטות כי המערכת כולה הוקמה על מנת לשקם קטינים ולהחזירם למוטב, ועל כן ראוי לקבוע זאת כעקרון מקדים, המתווה את המסגרת לחוק הנוער כולו.
6. יש לציין, כי לצד שיקום, גם שילוב מחדש בקהילה שומרת החוק (re-integration), מהווה עקרון בסיסי בטיפול בנוער עובר חוק, המופיע כיום ברבים מחוקי הנוער בעולם (ראו לדוגמא החוק הקנדי, ה – Youth Criminal Justice Act, 2003). עקרון זה יהיה וודאי רלבנטי, אם תיכלל בהצעת החוק גם הצעתו של חה"כ אורלב (על בסיס המלצות ועדת רוטלוי) לעגן את זכותו של קטין שתישקל בעניינו האפשרות להליכים חלופיים.
7. ראוי להבהיר, כי קביעת השיקום כמטרת החוק, או כעקרון בסיסי בשיפוט נוער ובטיפול בנוער עבריין, אין משמעה קביעה כי מטרתה הבלעדית הלגיטימית של ענישת הנוער הנה שיקום ועל כן אין "לחשוש", לטעמי, מהוספת עקרון זה להצעת החוק, אף בשלב מתקדם זה.
8. מובן כי השיקום הנו גם אחד משורה של מספר מטרות ענישה לגיטימיות וכי ההכרעה מהן המטרות שצריכות ויכולות להנחות את שופטי הנוער בבואם לגזור דינו של קטין הנה, אכן, מורכבת יותר.
סוגיה זו נדונה אומנם במסגרת הדיונים בהצעת חוק העונשין (תיקון-הבניית שיקול הדעת השיפוטי) ויתכן כי במסגרת זו תלובן לעומקה, אולם נראה כי אף על פי כן, חוק הנוער הנו המקום הראוי ביותר לכלול בו הוראות בדבר גזירת דינם של קטינים, אף אם הדבר ייעשה בשלב מאוחר יותר, לאחר דיון מעמיק בסוגיה.
הצעת החוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי מתייחסת בסעיף קצר אחד לסוגיית ענישת בני הנוער ומציינת, בהוראה סתומה, שלא ברור כיצד ניתן יהיה לישמה, כך:
"אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות אלה:
(1) הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, לענין ענישת קטינים. "... (סעיף 40 יג' המוצע).
מנסים דברי ההסבר להצעה לתת הסבר קצת יותר מפורט ואומרים:
"... הוראות החוק המוצע יחולו על קטינים ככל שאינן מתנגשות עם העקרונות העומדים בבסיסו של חוק הנוער".
לא ברור, כיצד חוק העוסק כל כולו בהבנייה של שיקול הדעת ובצמצום שיקול הדעת, כאשר המטרה השיקומית מהווה לפיו חריג בלבד, עולה, או יכול לעלות, בקנה אחד עם חוק הנוער, שכל כולו אומר שיקול דעת רחב מאוד, כאשר לנגד עיני המערכת צריכה לעמוד תמיד המטרה השיקומית.
לכן, נראה כי חוק הנוער הוא המקום הראוי להסדיר בו את מטרות הענישה באשר לקטינים עוברי חוק, בהתאם לרוח החוק ולמטרותיו, אף אם, כאמור, הדבר ייעשה בשלב מאוחר יותר, ולא במסגרת הצעת חוק זו.
מובן גם כי ככל שמדובר בבני נוער, קיימות "מטרות ענישה" ייחודיות לקטינים, שגם אותן יש לשקול לשלב בחוק, דוגמת נטילת אחריות על מעשיהם, כמטרה חינוכית-התפתחותית.
9. מכל מקום, אף אם נושא מטרות הענישה יושאר בשלב זה מחוץ להצעת החוק, נראה כי קיימת הוראה אחת הנוגעת לענישת קטינים, ואף לטיפול בהם, אותה חיוני מאוד להכניס להצעת החוק כבר עתה. מדובר בהוראה הקבועה במפורש באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ואשר לא ניתן לה ביטוי כלשהוא בחוק או בהצעת החוק ועניינה צמצום שלילת חרותו של קטין.
נוכח הוראת סעיף 37ב. לאמנת האו"ם מוצע לנסחה כך ולשלבה בפרק ה' לחוק:
"שלילת חרותו של קטין תינקט כאמצעי האחרון בלבד ותיעשה לפרק הזמן המתאים הקצר ביותר".
10. לאור כל האמור לעיל, מוצע לנסח את סעיף העקרונות כך:
"(א) מימוש זכויות של קטין והפעלת סמכויות כלפיו, לפי הוראות כל דין, ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין ותוך שיתופו. שיתוף הקטין ייעשה בכפוף להוראות חוק זה, תוך התחשבות בגילו ובמידת בגרותו ותוך מתן משקל ראוי לעמדתו.
[ההפרדה בסעיף בין שמירה על כבוד הקטין לבין שיתופו חיונית, אחרת ישתמע כאילו גם ההקפדה על כבוד הקטין וזכויותיו תלויה בגילו או במידת בגרותו]
(ב) על מערכת שיפוט הנוער (הפלילית) לחתור למניעת עבריינות נוער, תוך שיקומו של הקטין ושילובו מחדש בחברה שומרת החוק. לשם כך עליה (בין השאר) להתחשב בגילו של הקטין, במידת בגרותו, ביכולותיו, בצרכיו ובמצבו ההתפתחותי.
(ג) חוק זה בא להוסיף על זכויות הנתונות לקטין לפי כל דין ואינו בא לגרוע מזכויות אלה. "
בברכה,
לימור סולומון, עו"ד