חומר רקע
מוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
תוכן העניינים
1. כללי.........................................................................................עמ' 1.
2. נתונים מספריים על העלייה מארצות המערב....................................עמ' 1.
3. המשרד לקליטת העלייה...........................................................עמ' 2-1.
4. הסוכנות היהודית....................................................................עמ' 5-2.
5. תוכנית נעל"ה.............................................................................עמ' 5.
6. פעילות ארגון 'נפש בנפש' לעידוד עלייה מארה"ב, קנדה ובריטניה......עמ' 7-5.
7. נקודות לדיון...............................................................................עמ' 7.
מקורות
נספח – החלטה מס. 4089 של הממשלה מיום 9 באוגוסט 2005
כללי
לקראת ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שתתקיים ב-3 ביוני 2008, בנושא תוכניות ופעולות לעידוד עלייה מארצות המערב, להלן מסמך ובו סקירה על פעולות ותוכניות של גורמים שונים לעידוד העלייה מארצות המערב.
במסמך יוצג המידע הבא:
1. נתונים על העלייה מארצות המערב ב-20 השנים האחרונות.
2. פעילות המשרד לקליטת העלייה לעידוד עלייה מארצות המערב.
3. פעולות ותוכניות הסוכנות היהודית לעידוד עלייה מארה"ב.
4. מידע על תוכנית נעל"ה.
5. פעילות ארגון 'נפש בנפש' לעידוד עלייה מארה"ב, קנדה ובריטניה.
נתונים מספריים על העלייה מארצות המערב
בשנים 1989-2008 עלו לישראל מארצות המערב1 בסה"כ 110,661 עולים. 2
עיקר העולים (יותר מ-80%) הגיעו מהמדינות הבאות: ארה"ב, צרפת ובריטניה.3
על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 הגיעו לישראל 18,129 עולים. כ-6% פחות ממספר העולים שהגיעו בשנת 2006. בשנת 2007 הגיעו העולים מהמערב בעיקר מהארצות הבאות: צרפת (2,335 עולים - כמעט ללא שינוי לעומת שנת 2006); ארה"ב (2,094 עולים, בדומה למספרם בשנת 2006); בריטניה (562 עולים- ירידה של 5% לעומת שנת 2006).4
על פי נתוני הלמ"ס, מספר העולים בשנה זו היה הנמוך ביותר מאז שנת 1988.
בדומה לשנים 2006 ו-2005, כמחצית מן העולים בשנת 2007 הגיעו מיבשת אירופה. בשלוש השנים האחרונות הגיעו מיבשות אמריקה ואוקיאניה 21.5% מהעולים. חלקם של העולים מיבשת אפריקה היה בשנת 2007 כ-21%. כ- 9% מעולי 2007 באו מארצות אסיה. 5
המשרד לקליטת העלייה
1. פרויקט "עלייה קבוצתית":
המשרד לקליטת העלייה מפעיל פרויקט בשם "עלייה קהילתית" או "עלייה קבוצתית". הפרויקט פועל מזה 4 שנים ביוזמת המשרד לקליטת עלייה ובשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית והרשויות המקומיות.6 מטרת הפרויקט היא לאפשר את קליטת העולים ברשויות המקומיות באמצעות יצירת קבוצות בחו"ל, שנקלטות כיחידה אחת ברשויות המקומיות. לכל קבוצה יש רקע משותף (ארץ המוצא, שפה ומבנה משפחה). כל קבוצה מקבלת סיוע מיועץ קבוצתי, שמדבר בשפתם, ואשר מועסק על-ידי המשרד לקליטת העלייה. כמו-כן, כל קבוצה מקבלת סיוע כספי.
הסוכנות היהודית, באמצעות שליחיה בחו"ל, מאתרת משפחות שרוצות להצטרף לפרויקט. המשרד לקליטת העלייה והסוכנות היהודית פועלים במסגרת התוכנית לאיתור רשויות מקומיות, שמוכנות לקלוט את הקבוצות בישראל.7
מאז שהפרויקט החל, הגיעו במסגרתו כ-90 קבוצות עולים שכללו 2,410 משפחות.8 בנוסף, הגיעו לישראל במסגרת הפרויקט 34 בודדים, ו-148 ילדים.9
הסוכנות היהודית
1. פעילויות בחו"ל לעידוד עלייה מהמערב לישראל
עיקר פוטנציאל העלייה טמון בריכוזי יהדות העולם החיים במדינות שפע כלכלי במערב והנהנים מסביבות חיים אטרקטיביות. לאור עובדה זו, המחלקה לעלייה וקליטה שוקדת על פיתוח כלים ותוכניות חדשות וביניהם:
1.1. מודל העלייה הגמישה: עלייה גמישה הינה תפיסה שפותחה בסוכנות, ואשר מציעה מגוון דרכים והזדמנויות לחיזוק הזהות היהודית תוך השתתפות פעילה בחיים בישראל של המאה ה-21. במסגרת זו יוכלו המעוניינים להתנסות בחיים בישראל: במסגרות עבודה והשכלה שונות, בסביבות מגורים מגוונות ובהתנדבות ופעילות חברתית ענפה, תוך לימוד השפה והתרבות והתערות בחיים בישראל. מודל זה מאפשר להתנסות ולגלות את החיים בישראל מבלי להתחייב מראש לעלייה. 10
בהתאם למודל זה, שליחי מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות היהודית11 ומרכז העלייה הגלובלי12 יוצרים קשר עם יהודים ברחבי העולם, ומציעים להם אפשרויות שונות לחוות את החיים בישראל, כגון: סמינרים לפני העלייה; תוכניות השמה והתנדבות; אולפן עברית למשפחות; וכן סיורי היכרות בישראל שמתמקדים בתעסוקה, הכשרה מקצועית והזדמנויות עסקיות.13
1.2. מרכז התעסוקה – (ג'וב סנטר): המחלקה לעלייה וקליטה פיתחה מרכז תעסוקה לעולים לפני עלייתם לישראל, הכולל: שירות השמה תעסוקתית, ליווי, ייעוץ, הדרכה, מידע. באמצעות מרכז תעסוקה זה מנסים להתאים לעולה הפוטנציאלי מקור תעסוקה בישראל טרם עלייתו. המרכז מספק מידע על עולם התעסוקה וכן קישורים למשרות ספציפיות במאגר אליהם הוא יכול להגיש את מועמדותו. 14
2. פעולות בישראל לעידוד עלייה
"תנועת עלייה" מהווה חלק ממחלקת עלייה וקליטה של הסוכנות. היא אחראית על תוכניות עידוד עלייה בארץ, המיועדות לקהלי יעד שונים, יהודים וזכאי עלייה מכל רחבי העולם, המגיעים לארץ. התוכניות משלבות חשיפה למידע תוך חוויה יהודית-ציונית-ישראלית, מפגש עם עמיתים למקצוע, יצירת תוכניות עלייה מעשיות ומותאמות למועמדי עלייה, איתור מועמדים מקרב משתתפי התוכניות והכשרתם לתפקידי מנהיגות עלייה בחו"ל ומתן מידע על תהליכי הקליטה בארץ. תנועת עלייה מפעילה תוכניות קצרות, תוכניות לטווח-ארוך ופרויקטים מיוחדים, כדלקמן:
2.1. תוכניות קצרות
מטרת התוכניות הקצרות היא לחשוף את העולים הפוטנציאליים לאפשרויות העלייה לארץ תוך מתן מידע מרבי בתחומי דיור, קליטה, תעסוקה, לימודים, קליטה בקהילה ועוד.
התוכניות הקצרות כוללות את התוכניות הבאות: סמינרי קדם עלייה מסוגים שונים ומכל העולם (גרעינים, סיור קהילתי), של"י (שרות למען ישראל), סמינרי הכשרה לפעילים מקומיים ועוד.
אוכלוסיית היעד של תוכניות אלה היא: תיירים, זכאי עלייה בגילאי 17-55, אשר מעוניינים בתוכנית של חודש. 15 בתוכניות אלה יש כ- 2,000 משתתפים בשנה. 16
2.2. תוכניות לטווח ארוך להתנסות בארץ
מטרות התוכניות הן לאפשר לצעירים יהודים להתנסות בארץ במספר רב של חוויות שיובילו אותם להחלטה הסופית לעלייה מיידית ארצה או לעלייה הדרגתית. התוכניות מיועדות לחזק את הקשר והזיקה לארץ, הכרת הארץ והחברה הישראלית לשם הגברת ההזדהות עם המדינה והמעורבות עם החברה הישראלית. במסגרת ההתנסות, המחלקה לעלייה מכינה אותם לקראת העלייה המיידית או העתידית.
התוכניות ארוכות-הטווח מיועדות לצעירים בגילאים 18-35, אשר מחפשים חוויה של התנסות מקצועית בארץ לתקופה ארוכה הנעה בין חודשיים לשישה חודשים. 17 בתוכניות אלה משתתפים 2,000 צעירים מכל רחבי העולם בשנה. כחמישית מהם עולים לישראל והשאר עולים תוך שנה.18 התוכניות הן: מרווה,19 מד"א,20 סטאז'רים21, להבות.22
2.3. פרויקטים
מטרת הפרויקטים היא לחשוף תיירים יהודים צעירים בפני אפשרויות עלייה לארץ. החשיפה נעשית במגוון דרכים כגון מפגש עם עולים, ביקורים בארץ ועוד. אוכלוסיית היעד של פרויקטים אלה היא צעירים ומבוגרים זכאי עלייה, המגיעים לארץ עצמאית במגוון מסגרות לדוגמא: תגלית,23 תנועות נוער, סטודנטים מחו"ל, תיירים במרכזי קליטה ועוד.24 בתוכניות אלה משתתפים 25 אלף תיירים בכל שנה. 25
3. חסמים ואתגרים בעידוד עלייה מהמערב
כדי להביא לגידול בעלייה ולהבטיח קליטה מוצלחת, יש, בין השאר, להסיר חסמים לעלייה שקיימים בישראל, כפי שיוצג להלן:
כיום אין מעמד חוקי מתאים למעוניינים להגיע לישראל במסגרת עלייה גמישה (להתנסות בחיים בישראל תקופה מסוימת ללא החובות המוטלות על עולה). לדברי מחלקת העלייה בסוכנות היהודית, אשרות הכניסה הזמניות הקיימות כיום (א/1 ו- ב/1) אינן מתאימות לסטאטוס החדש ולפיכך יש לפעול לכינון מעמד חדש שיכלול מספר היבטים כדלקמן:
אשרת כניסה זמנית לתקופה של שנה שניתן להאריכה עד חמש שנים ובסיומן יש לקבל מעמד קבע; הסדר מרוכז עבור ביטוח בריאות למשתתפי התוכנית; הסדר שיאפשר עבודה אצל כל מעסיק; הקלות במס הכנסה; הסדר ללא גיוס לצבא; זכאות לאולפן עברית.26
תוכנית נעל"ה
תכנית נעל"ה ("נוער עולה לפני ההורים") היא תוכנית קבועה של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית שבמסגרתה ניתנת אפשרות לבני-נוער יהודים מרחבי העולם ללמוד בבתי ספר בישראל במשך 3-4 שנים לקראת קבלת תעודת בגרות.
מראשית התוכנית בשנת 1992 ועד היום התחנכו במסגרת התוכנית למעלה מ-11,000 בני נוער, בעיקר מחמ"ע (ברית המועצות לשעבר). תכנית נעל"ה החלה לפעול בארצות המערב בשנת 2000.
לדברי מר ישעיהו יחיאלי, יו"ר מינהלת נעל"ה, תוכנית נעל"ה הינה תוכנית אשר מעודדת עלייה באמצעות מתן אפשרות לנוער יהודי בעולם ללמוד בבתי-ספר בישראל, ודרך כך גם עידוד הוריהם לעלות לארץ בעקבותיהם.
תכנית הלימודים בנעל"ה היא תלת / ארבע שנתית (כיתות ט'/י' - י"ב) לקראת קבלת תעודת בגרות ישראלית. תלמידי נעל"ה מתחנכים בכ-25 מקומות חינוך בכל רחבי הארץ, ובשלושת הזרמים: ממלכתי (בכפרי הנוער ובתנועות הקיבוציות), ממלכתי דתי (ישיבות, אולפנות וכפרי נוער) ו"מוכר שאינו רשמי" (חרדיים לגווניהם).
הגופים האחראים על התוכנית: התכנית פועלת באחריות משרד החינוך, כאשר על הפעילות בחו"ל (גיוס מועמדים, ארגון המיון, הטסת התלמידים, וקשר עם ההורים) מופקדת חטיבת העלייה בסוכנות היהודית. כמו כן קיים שיתוף פעולה עם "נתיב - לשכת הקשר", משרדי החוץ, הפנים והקליטה, ועם צה"ל והשירות הלאומי.
מספר המשתתפים בתוכנית: עד כה השתתפו בתוכנית נעל"ה כ-1,200 תלמידים מהמערב: כ- 500 תלמידים מצרפת, כ- 400 מאמריקה הלטינית, כ- 200 מצפון אמריקה, וכ- 50 מגרמניה. כמו-כן, השתתפו בתוכנית תלמידים בודדים מארצות רבות.
התאזרחות חלק ניכר ממשתתפי התוכנית: להערכת יו"ר מינהלת מנהל תוכנית נעל"ה, כ-90% מהתלמידים בכיתה י"ב מתאזרחים, וכ-70% מהורי התלמידים והבוגרים עלו ארצה בעקבות ילדיהם. כמו-כן, לדברי יו"ר המינהלת, משרתים כעת בצה"ל כ- 1,000 בוגרי נעל"ה (מכל העולם), ובהם כ-200 קצינים וקצינות. 27
פעילות ארגון 'נפש בנפש' לעידוד עלייה מארה"ב, קנדה ובריטניה
ארגון 'נפש בנפש' הוקם בשנת 2002 על-ידי הרב יהושע פס וטוני גלברט, במטרה לעודד את העלייה לישראל מצפון-אמריקה. דני איילון מי שכיהן כשגריר ישראל בארה"ב, משמש כיו"ר-שותף של ארגון "נפש בנפש"28
1. מטרת ארגון 'נפש בנפש': הארגון מתמקד בהרחבת העלייה מארצות הברית, קנדה ובריטניה, באמצעות צמצום המכשולים הכלכליים, התעסוקתיים, הביורוקראטיים והחברתיים העומדים בדרכם של עולים פוטנציאליים רבים. ארגון "נפש בנפש" מעניק תמיכה וסיוע לעולים, ומטפל בכל ההיבטים של תהליך העלייה שלהם החל מהרגע בו הם מתחילים בתכנונה ואילך. עד עתה, סייע ארגון "נפש בנפש" לדבריו בהעלאתם של קרוב ל-13,000 עולים לישראל.
2. שירותי הסיוע והתמיכה שמעניק ארגון 'נפש בנפש':
2.1. שירותי קליטה
לדברי ארגון 'נפש בנפש', אחד הקשיים העיקריים של עולים מארצות המערב הוא המפגש עם רשויות וגופים ממשלתיים, ויחד איתו הפערים הלשוניים והתרבותיים. מחלקת הקליטה בארגון 'נפש בנפש' עומדת בקשרי עבודה עם משרדי ממשלה וגופים מוסדיים רבים, ביניהם משרדי הפנים והקליטה, כדי לתאם הליכי קליטה קבוצתיים לעולים המגיעים באמצעות הארגון.
2.2. טיסות קבוצתיות
ארגון 'נפש בנפש' מקיים טיסות שכר קבוצתיות לעולים. הצוות המקצועי של הארגון נלווה לכל טיסה, ומעבד עוד בזמן הטיסה את כל מסמכי העלייה.
2.3. סיוע כספי
לדברי ארגון 'נפש בנפש', שיקולים כספיים מהווים במקרים רבים מכשול ניכר בפני העלייה מהמערב. ההוצאות הקשורות למעבר ולהתחלה החדשה בישראל עלולות להיות גורם מכריע בשיקולים הללו. כדי להתגבר על המכשול הכספי מציע ארגון 'נפש בנפש' סיוע כספי למועמדי עלייה שעומדים בקריטריונים לקבלו.
2.4. שירותי תעסוקה
בארגון 'נפש בנפש' קיימת מחלקה אשר מציעה שירותי תעסוקה ומסייעת לעולים בתהליך של מציאת עבודה. מחלקת התעסוקה בארגון מעניקה לעולים הדרכה לקראת ראיונות עבודה בישראל, מפגשי ייעוץ ושירות השמה בעבודה. לדברי הארגון, ארגון 'נפש בנפש' סייע במציאת תעסוקה ליותר מ-94% מהעולים שעלו באמצעותו, וזאת תוך שנה ממועד הגעתם לארץ.
2.5. שירותי חברה ורווחה
לדברי ארגון "נפש בנפש", אתגר מרכזי הניצב בפני העולה החדש הוא ההשתלבות והקליטה בחברה החדשה ובתרבותה, ובמיוחד כשמדובר במשפחות עם ילדים. המחלקה להשתלבות חברתית של ארגון 'נפש בנפש' נמצאת בקשר קבוע עם העולים לפני ואחרי עלייתם, מציעה להם ייעוץ ומשמשת עבורם רשת תומכת. הארגון מקיים בקביעות סמינרים וסדנאות, ומסייע לעולים במציאת קהילה המתאימה להם למגורים וכן במציאת מסגרות חינוך הולמים לילדיהם.
2.6. תוכניות בחוץ לארץ
ארגון 'נפש בנפש' מקיים מספר פעמים בשנה סמינרי טרום-עלייה בעשרות ערים בצפון-אמריקה ובבריטניה. בסמינרים אלו מועברים למשתתפים מידע רב ומצגות מקיפות על ההיבטים הטכניים של העלייה, על מציאת תעסוקה בישראל ועל ההשלכות הרגשיות של המעבר מארץ לארץ. לדברי ארגון 'נפש בנפש', עד עתה השתתפו בסמינרים אלו למעלה מ-20,000 איש.29
3. תיאום עם המשרד לקליטת העלייה: ארגון "נפש בנפש" זוכה לסיוע מממשלת ישראל.30 המשרד לקליטת העלייה מקיים תיאום עם ארגון זה. האחריות למתן הסיוע הממשלתי לארגון זה עברה ממשרד ראש הממשלה למשרד לקליטת העלייה. לדברי המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, היו בעבר בעיות בתיאום וחפיפה בפעילות הארגון עם פעילות יתר הגופים שעוסקים בעלייה. לדבריו, העברת האחריות למשרד לקליטת העלייה תאפשר למשרד להתערב יותר בפעילות הארגון וליצור תיאום הדוק יותר איתו. 31
נקודות לדיון
1. כיצד יודע ארגון מסוים שעולים שעלו, אכן עשו זאת בעקבות פעילותו? האם קיימים מדדים לבדיקת האפקטיביות של הפעילויות לעידוד העלייה?
2. ככלל, מספר העולים נותר קבוע בשנים האחרונות. מהו אם כן הערך המוסף של הפעילות המתוארת והתקציבים המושקעים בה, לעומת מצב של עלייה טבעית?
3. מהמסמך עולה חשש כי עולים מקבלים סיוע עבור אותן פעילויות ממספר גורמים במקביל (המשרד לקליטת העלייה, הסוכנות היהודית וארגון נפש בנפש), דבר המצביע על ליקויים בתיאום בין הגורמים, ועל אי-ניצול אופטימלי של המשאבים לצרכי עידוד העלייה וקליטתה.
4. האם הארגונים השונים, בהציגם את נתוני העלייה, משתמשים באותן הגדרות או שמא הגדרת "עולה" של המשרד לקליטת העלייה שונה מהגדרת "עולה" של ארגון "נפש בנפש"? יש לציין כי הגדרות שונות מובילות לאי-אחידות בהצגת הנתונים.
מקורות
אינטרנט
אתר האינטרנט של ארגון "נפש בנפש"- http://www.nbn.org.il/hebrew/about_us_heb.html .
אתר האינטרנט של הסוכנות היהודית:
http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Aliyah/Idoud+Aliyah/Tnuat+Aliyah.htm .
אתר האינטרנט של פרויקט "תגלית":
http://www.birthrightisrael.com/site/PageNavigator/About/about_hebrew
דוחות
המשרד לקליטת העלייה- אגף בכיר למערכות מידע, "עולים מארצות המערב שעלו לישראל בתקופה: 1 בינואר 1989 – 30 באפריל 2008, לוח 3 – התפלגות לפי ארצות מוצא ומין", 6 במאי 2008.
מדינת ישראל, המשרד לקליטת העלייה, אגף בכיר לעידוד עלייה ותושבים חוזרים, טבלת נתונים על העלייה הקבוצתית, 18 במאי 2008.
הודעות לעיתונות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), "בשנת 2007 הגיעו לישראל 18,129 עולים – מאז שנת 1988 זהו המספר הנמוך ביותר של עולים שהגיעו לישראל", הודעה לעיתונות, 24 בפברואר 2008.
מסמכים
מחלקת העלייה והקליטה-הסוכנות היהודית, "עלייה מהמערב", 26 במאי 2008. (נשלח במייל ב-26 במאי 2008 על-ידי ד"ר אביבה זלצר-זובידה, מנהלת יחידת המידע, התכנון, ההערכה וההכשרה במחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית).
שיחות
יחיאלי ישעיהו, יו"ר מינהלת תוכנית נעל"ה, דוא"ל ושיחת טלפון, 2 ביוני 2008.
צמיר חנוך, המשנה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה, שיחה, 18 במאי 2008.
Documents
The Jewish Agency, "Who we are and what we do", May 26, 2008. (source: Aviva Zeltzer-Zubida, Ph.D Director Information, Planning, Evaluation and Training, Aliyah and Integration Department).
נספח – החלטה מס. 4089 של הממשלה מיום 9 באוגוסט 2005
נושא ההחלטה: סדרי עדיפויות - חיזוק חברתי
"מחליטים:
...
6. בהתאם לקווי היסוד של הממשלה ובהמשך למגוון התוכניות שמפעילה הממשלה להגברת העלייה לישראל, ולקליטתם המוצלחת של העולים, על מנת לקיים את היעד של עשרת אלפים עולים חדשים מצפון אמריקה, שיעלו לארץ באמצעות פרויקט "נפש בנפש", לתקצב בתקציב משרד ראש הממשלה, את פרויקט "נפש בנפש", בסך 20 מיליוני ש"ח לתקצוב פעילות חדשה לעידוד עלייה באמצעות פרויקט "נפש בנפש" בהתאם למתכונת שתקבע הממשלה".32