חומר רקע
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 16 ביוני 2008:
סימוכין:04537208
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008* -
הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית
החלפת סעיף 24
1.
בחוק הגנת השכר, התשי"ח–19581 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 24 יבוא:
"פנקס שכר ותלוש שכר
24.
(א) מעביד חייב –
(1) לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו ופרטי השכר ששולם להם בהתאם לסעיף קטן (ב) (בחוק זה – פנקס שכר);
(2) למסור לכל עובד, בכתב, רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לו בהתאם לסעיף קטן (ב) (בחוק זה – תלוש שכר).
(ב) פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
(ג) הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, זולת אם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע אחרת לגבי סוגי מעבידים או עובדים כאמור ובתנאים ובדרך שקבע.
(ה) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת - , לשנות, בצו, את התוספת."
(1) לשנות, בצו, את התוספת;
(2) לקבוע לעניין סעיף קטן (א)(2) דרכי מסירה מיוחדות לסוגי מעבידים.
הוספת סעיפים 25א ו-25ב
2.
אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"העברת סכומים שנוכו
25א.
(א) סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25, יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת.
עונשין
25ב.
(אב) מעביד העושה אחד מאלה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–19772 (בסעיף זה – חוק העונשין) –
(1) אינו מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;
(2) מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב).
(ב) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שישה חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד) מעביד שעבר עבירה לפי הסעיפים הקטנים המפורטים להלן, בנסיבות מחמירות, דינו –
(1) סעיף קטן (א) או (ב) – כפל קנס פי חמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף קטן, לפי העניין;
(2) סעיף קטן (ג) – מאסר 30 חודשים או קנס פי ששה שמונה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ה) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – כל אחת מאלה:
(1) המעשה נעשה בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד או עבורו;
(2) המעביד מואשם בכתב האישום בשלושה אישומים לפחות בגין ביצוע עבירות לפי חוק זה שבוצעו בתוך ביצע, בתקופה שאינה עולה על 12 חודשים, שלושה מעשים לפחות המהווים עבירה לפי חוק זה, כמפורט באותוכתב האישום."
[לדיון: ההצדקה לקבוע הצטברות המעשים כנסיבות מחמירות בהתחשב באפשרות לפסוק את מלוא הקנס המקסימאלי לכל אחת מהעבירות, במצטבר.]
תיקון סעיף 26
3.
בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "אחריות נושא משרה בתאגיד";
(2) סעיף קטן (א) – בטל;
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף 25ב", ובמקום "הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977" יבוא "מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה";
(4) בסעיף קטן (ג), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיף 25ב".
הוספת סעיף 26א
4.
אחרי סעיף 26 לחוק העיקרי יבוא:
"סמכות שיפוט ותרופות
26א.
(א)
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
(ב)
(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א)(2), או כי המעביד מסר ביודעיןלעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב),פעל בניגוד להוראות סעיף 24(ג), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוים שאינם תלויים בנזק (להלן- פיצויים לדוגמה), יהיה העובד זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור; פיצוי זה יהיה נוסף על כל פיצוי אחר כאמור בסעיף קטן (א).
[לדיון: מוצע להתנות את פסיקת הפיצוי העונשי בכך שההפרה נעשתה ביודעין, כדי למנוע מצב שבו נפסק פיצוי עונשי על מעביד שלא ידע על ההפרה (למשל – השמטת פרט בתלוש בשל טעות), ומנגד ניתן לקבוע נסיבות שהצטברותן תעיד על ידיעה: "מצא בית הדין כי המעביד ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) פעמיים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת"]
(2) הפיצוי לדוגמה כאמור בפסקה (1) יהיה בסכום שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר.;
(3) על אף הוראות פסקה (2), לא נמסר לעובד תלוש שכר כדין, פעמיים לפחות בתקופה של 24 חודשים, לא יפחית בית הדין את סכום הפיצוי."
(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-20063."
הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
חזקה
26ב.
(א) בתובענה של עובד לפי חוק זה, תהא חזקה על כי המעביד כי לא שילם לעובד שכר רגיל עבור שעות עבודתו בהיקף של 186 שעות עבודה בחודש בהתקיים אחד מאלה:
(1) המעביד לא ניהל פנקס שכר כדין ולא מסר תלוש שכר ערוך כדין בהתאם לסעיף 24;
(2) המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אם הוא חייב בניהול פנקס כאמור, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית הדין לעבודה."
[לדיון:
(1) האם מטרת החזקה לשמש כלי עונשי, או לסייע לעובד בהוכחת תביעתו? ככלל חזקה נועדה לשמש כלי להוכחת עובדות ולא להוות אמצעי ענישה;
(2) חזקה גורפת שאינה מותאמת למצב העובדות בפועל, עלולה להביא לכך שבתי הדין ייטו להקל בראיות לסתירתה ע"י המעביד, ומרגע שנסתרה הנטל יהיה כולו על כתפי העובד.
(3) החזקה אינה מתאימה כלל לעובדים רבים במשק שבסיס חישוב שכרם אינו חודשי אלא שעתי.
(4) היקף השעות הקבוע אינו מסייע לעובד שעבד מספר שעות רב יותר, ומנגד גורם לפגיעה בלתי מידתית במעביד כאשר מדובר בעובדים שעובדים פחות שעות. לדוגמא, במשרה חלקית.
(5) יש להוסיף בסיפה: "אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת".
לכן מוצע לקבוע העברה של נטל ההוכחה, כך שמרגע שהעובד הגיש ראשית ראיה (תצהיר, רישום אישי וכד') יעבור נטל ההוכחה אל המעביד. להלן נוסח אפשרי:
"26ב.
(א) בתובענה של עובד לפי חוק זה, יהא על המעביד נטל ההוכחה בדבר שעות העבודה, אם התקיימו כל אלה:
(1) העובד הגיש ראיה בדבר שעות העבודה שעבד;
(2) המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אם הוא חייב בניהול פנקס כאמור, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית הדין לעבודה;
לענין סעיף קטן זה, "ראיה" – ראיה כלשהי, לרבות רישום שעות העבודה בידי העובד, או ראיה בדבר מתכונת העבודה המקובלת;"]
הצעה שמקובלת חברת הכנסת שלי יחימוביץ:
(ב)
בתובענה של עובד לפי חוק זה, שעילותיה השנויות במחלוקת אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות והמעביד שחייב במסירת תלוש שכר לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר תלוש שכר שלא פירט הרכיבים האמורים בהתאם להוראות סעיף 24, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5 ככל שהוא חל עליו ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל כאמור באותו סעיףשהמרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת."
הוספת תוספת
5.
אחרי סעיף 36 לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת
(סעיף 24(ב))
פרטי השכר ששולם לעובד
1.
פרטים לגבי העובד והמעביד –
(1) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזהות שלו;
(2) שם המעביד, מספר הזהות שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד.
2.
(א) תאריך תחילת ההעסקה.
(ב) ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה.
3.
תקופת התשלום –
(1) לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – יש לציין גם את דירוג העובד ודרגתו;
(2) התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;
(3) מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;
(4) מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;
(5) מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, יש לציין זאת במפורש;
(6) מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה, וכן מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה.
4.
השכר ששולם לעובד –
(1) ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;
(2) השכר הרגיל;
(3) תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה, וכיוצא באלה, שיפורטו לגביהם סוג התשלום, מספר היחידות שעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, וסכום התשלום;
(4) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(5) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(6) סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לענין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן מובא סכום זה בחשבון;
שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 3(2), תצוין ביחס לאותו תשלום התקופה שבעדה שולם.
5.
הניכויים –
(1) ניכוי מס הכנסה;
(2) ניכוי דמי ביטוח לאומי;
(3) ניכוי דמי ביטוח בריאות;
(4) ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
(5) כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;
(6) סך כל הניכויים.
6.
תשלומי המעביד עבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, לרבות הפרשות המעביד לקופת גמל.
7.
פרטי הפירעון –
(1) הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;
(2) הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
(3) דרך תשלום השכר;, ואם הוא משולם השכר שלא במישרין, בהתאם לסעיף 6 לחוק – הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון במוסד בנקאי – מספר החשבון ופרטי המוסד.
8.
שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז–19874, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם, לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יצוין בתלוש השכר שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד."
תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה
6.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–19515 - ,
הצעת ח"כ שלי יחימוביץ (שתי חלופות):
(א) אחרי סעיף 16 יבוא:
חלופה א' (סעיף 16א)
"נטל הוכחה
16א.
(א) בתובענה של עובד לפי הוראות סעיף 16 בעד העבדה בשעות נוספות שמספרן אינו עולה על 15 שעות נוספות לשבוע עבודה, תהא חובה על המעביד להוכיח את מספר שעות העבודה ואת ימי העבודה בהם הועסק העובד או כי שולם גמול שעות נוספות לעובד, אם יתקיים אחד מאלה:
(1) המעביד לא ניהל פנקס בהתאם לסעיף 25 ;
(2) המעביד לא ניהל פנקס שכר ולא מסר תלוש שכר בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
חלופה ב' (סעיף 16א)
"חזקה
16א.
בתובענה של עובד לפי הוראות סעיף 16 בעד העבדה בשעות נוספות שמספרן אינו עולה על 15 שעות נוספות לשבוע עבודה, חזקה על המעביד כי בכל אחד מאלה לא שילם גמול שעות נוספות, אלא אם כן הוכיח אחרת:
(1) המעביד לא ניהל פנקס בהתאם לסעיף 25;
(2) המעביד לא ניהל פנקס שכר ולא מסר תלוש שכר בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
[לדיון:
(1) האם ההגבלה ל-15 שעות מוצדקת, גם אם המעביד ביקש מהעובד לעבוד בשעות נוספות מעבר לכך?
(2) האם מטרת החזקה לשמש כלי עונשי, או לסייע לעובד בהוכחת תביעתו? ככלל חזקה נועדה לשמש כלי להוכחת עובדות ולא להוות אמצעי ענישה;
(3) האם קביעת חזקה תסייע לעובד בהוכחת תביעתו, או שקל יהיה להפריכה והנטל יחזור לכתפי העובד?
מוצע, לכן, לקבוע העברה של נטל ההוכחה, כך שמרגע שהעובד הגיש ראשית ראיה (תצהיר, רישום אישי וכד') יעבור נטל ההוכחה אל המעביד. להלן נוסח אפשרי:
"16א.
(א) בתובענה של עובד לפי חוק זה, יהא על המעביד נטל ההוכחה בדבר שעות העבודה, אם התקיימו כל אלה:
(1) העובד הגיש ראיה בדבר שעות העבודה שעבד;
(2) המעביד לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה בהתאם להוראות סעיף 25, אם הוא חייב בניהול פנקס כאמור, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית הדין לעבודה;
לענין סעיף קטן זה, "ראיה" – ראיה כלשהי, לרבות רישום שעות העבודה בידי העובד, או ראיה בדבר מתכונת העבודה המקובלת;"]
(ב) בסעיף 25, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס לפי הוראות אלה:
(1) הרישום ייערך באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד, מדי יום ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך."
תיקון חוק הספנות (ימאים)
7.
בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג–19736 –
(1) בסעיף 71 –
(א) בכותרת השוליים, במקום "פירוט על השכר" יבוא "תלוש שכר";
(ב) אחרי "הסכומים שנוכו" יבוא "בתלוש שכר בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958", והמילים "ואת צורתו" – יימחקו;
(2) בסעיף 72, במקום "פירוט השכר" יבוא "תלוש השכר".
תיקון חוק שכר מינימום
8.
בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19877, בסעיף 7ב, בכל מקום, במקום "פירוט שכר" יבוא "תלוש שכר", ובמקום "בפירוט השכר" יבוא "בתלוש השכר".
תיקון חוק עובדים זרים
9.
בחוק עובדים זרים, התשנ"א–19918 –
(1) בסעיף 1ט –
(א) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים "של פירוט שכר העבודה" יבוא "של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958 (להלן – תלוש שכר)";
(ב) בסעיף קטן (ה), במקום "פירוט שכר העבודה" יבוא "תלושי שכר";
(2) בסעיף 2(ב), במקום פסקה (7) יבוא:
"(7) לא מסר לעובד הזר תלוש שכר או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958;".
תיקון חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)
10.
בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב–20029 -
(1) בסעיף 2(א)(10) במקום "התשנ"ה-1995" יבוא "התשנ"ו-1996";
(2) בסעיף 3(3), במקום הסיפה החל במילים "פירוט שכר העבודה" יבוא "כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958".
תחילה ותחולה
11.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 25ב(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ששה חודשים _______** ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) תחילתו של סעיף 25ב(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ביום פרסומו.
(ב) חוק זה יחול על פנקס שכר ותלוש שכר לגבי שכר שמועד תשלומו מיום התחילה ואילך.
חברי הכנסת: אפי איתם, שלי יחימוביץ, משה שרוני, דוד אזולאי