חומר רקע

יב בסיון התשס"ח 15 ביוני 2008 לכבוד פרופ' מנחם בן ששון יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים מכובדי; הנדון: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) התשס"ו-2006 הריני מתכבדת להציג בפניך את תגובת מרכז נגה לנוסח המוצע לדיון בועדת חוקה חוק ומשפט ביום 17 ביוני 2008 . הצעת החוק המקורית של ח"כ מיכאל איתן עברה כבר שינויי נוסח רבים מספור. לאחר שהבענו את עמדתנו הבסיסית החותרת לכך שתוכר זכותו של נפגע העבירה להשמיע את קולו בפני בית המשפט עצמו, אסתפק הפעם בהתייחסות קונקרטית לחלופות שיעמדו לדיון ביום 17.6.08. מבין שתי החלופות שהוצעו לסעיף קטן (ג), אנו תומכים בגירסא ב' שלפיה יהיה נפגע עבירת מין ואלימות חמורה זכאי לפנות לגורם המאשר בבקשה לעיון חוזר בהסדר הטיעון. אמנם, עצם קביעת מנגנון שלפיו תעמוד לקרבנות עבירות המין והאלימות החמורות הזכות לא רק להביע את עמדתם בפני התובע או הפרקליט המטפל בתיק בדבר ההסדר המתגבש, אלא אף לפנות ישירות אל פרקליט המחוז או ממונה בכיר במחוז שהוסמך לכך, בבקשה לעיון חוזר, תיצור ריסון מסוים בכל הנוגע ל"מכת הסדרי הטיעון" מחד, ותחייב את גורמי התביעה לנהוג בשיקול דעת זהיר, מעמיק, מאוזן ומנומק יותר בדבר עצם הצורך בעריכת ההסדר, ובאשר להיקף הוויתורים וההנחות שניתנים לנאשם במסגרת אותו הסדר טיעון, כפי שכבר הבענו את עמדתנו בעבר. זאת כמובן בתנאי שפרקליט המחוז או הפרקליט הממונה הבכיר שהוסמך לכך, אכן יתייחסו לבקשת נפגע העבירה לעיון חוזר בלב פתוח ובנפש חפצה, וייענו לבקשה באותם מקרים המצדיקים זאת. כדי להבטיח זאת, אני סבורה כי ראוי לקבוע בחוק או בתקנות מועדים להגשת הבקשה לעיון חוזר, ומועדים להחלטה בבקשה. עם זאת, ברצוני להעיר כי גם כיום הסדרי הטיעון מובאים לאישורו של פרקליט בכיר בטרם יוגשו לבית המשפט. מכאן דאגתנו העמוקה שמנגנון ערעור באזני אותה ערכאה לא יתרום ולא כלום. הצעתנו היא ליצור מדרג של עיון חוזר בדומה להוראת סעיף 64 לחסד"פ בדבר הגשת ערר מתלונן על החלטה שלא להעמיד לדין, כך שלפחות בעבירות החמורות מאד תוגש הבקשה לעיון חוזר בפני פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה. בנוסף, לאחר שנואשנו מהסיכוי שתתקבל דעתנו שלפיה נפגע העבירה יביע את עמדתו בפני בית המשפט עצמו, אנו מברכים על הוספת סעיף קטן (ד) המטיל חובה על בית המשפט לברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין ואלימות חמורה. עם זאת, אני סבורה כי ניתן להרחיב את הזכות הזאת (מבלי שתפגענה זכויותיו של הנאשם), כך שבית המשפט יברר גם מהי עמדתו של קרבן העבירה ביחס להסדר, האם פנה בבקשה לעיון חוזר, ומה הייתה תשובת פרקליט המחוז או הפרקליט הממונה שעיין בבקשה. בירור כזה יגביר את ביקורתו של בית המשפט על טיבו של ההסדר וימנע תרחישים בלתי סבירים כגון זה שבג"ץ נאלץ להתמודד עמו בעקבות הסדר הטיעון בפרשת קצב. תרחישים כגון זה פוגעים בסופו של דבר באימון הציבור במערכת המשפט כולה. בכבוד רב, ד"ר דנה פוגץ', עו"ד ראש מרכז נגה