חומר רקע
עידן אבוהב, עו"ד
יעוץ אסטרטגי- משפטי
דרך נמיר 139, תל אביב
077-7667011/ 054-4641992
[email protected]
לכב'
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט.
נכבדי,
הנדון: ניתוח משפטי של הצעת החוק הממשלתית מטעם שר החקלאות) בעניין הזכות להגנה עצמית
בחינה משפטית מדוקדקת, בהתאם לנוסח המוצע ולדרך שסלל בית המשפט העליון בכל הקשור להגנה עצמית, מראה כי הצעת החוק מכילה תנאים רבים שבהם חייב לעמוד המתגונן טרם יוכל להנות מטענת "הגנה עצמית".
התנאי הראשון בו נדרש המתגונן לעמוד הוא כי הפעלת הכח הייתה דרושה באופן מיידי. הפסיקה פירשה את המיידיות וקבע כי מעשה ההתגוננות יתבצע רק מרגע שזה דרוש באופן מיידי על מנת להדוף את התקיפה, וייפסק משאינו נדרש עוד להשגת מטרה זו. אם כך, טווח הזמן שבו מותר לי להפעיל כח כנגד פורץ הוא מרגע גילוי הסכנה ועד שהיא חולפת. כך, אדם שיפעיל כח כלפי פורץ נמלט מחוץ לביתו , למשקו החקלאי או לבית העסק שלו מסתכן בהעמדה לדין.
התנאי השני המופיע בהצעת החוק הוא כי הפעלת הכח תהה רק על מנת להדוף את הפורץ. כלומר לא די בכך שהפעלת הכח היא מיידית וחייבת להסתיים לאחר חלוף הסכנה אלא שהמעשה צריך להיעשות למטרה אחת בלבד – הדיפת הפורץ אל מחוץ לשטח שלי. כל פעולה שתעשה אח"כ תביא , לטעמנו להעמדה לדין.
כך למשל, פגיעה בפורץ, שלפי הנסיבות, כבר היה בדרכו החוצה ולא הסב נזק של ממש עשויה להביא להעמדה לדין שכן לשון החוק דורשת במפורש שהמעשה יהיה דרוש כדי להדוף וכשאדם כבר נמצא במנוסה המעשה לא היה דרוש על מנת להודפו. ואף יותר מכך, לא ברור מה יהיה דינו של מי שרדף אחרי פורץ על מנת להשיב את גניבתו ופגע בו מחוץ לשטח הפרטי שלו.
אני גורס כי בתוך תנאי זה מסתתר התנאי השלישי שהוא תנאי הנחיצות תנאי זה קובע כי גם אם התקיימו כל התנאים ומוצדק לפעול כנגד הפורץ עדיין אתה חייב לבחור את אמצעי הפעלת הכוח הנמוך ביותר ( נחיצות איכותית) בנסיבות העניין וגם אז להשתמש בו במידה המועטה ביותר בנסיבות העניין ( נחיצות כמותית) – לדוגמא, אם כבר בחרת להשתמש באלה כנגד פורץ עליך לשקול האם נחוץ לפצפץ את ראשו או שאפשר להסתפק בחבטה עזה באזור הרגליים.
קריאה של מגוון פ"ד בנושא הגנה עצמית מראה כי בית המשפט נדרש לשאלות מסוג זה ובוחן את תגובת המתגונן עד לרזולוציה כמו המתואר לעיל.
התנאי הרביעי הוא כי המעשה היה בכוונה לבצע עבירה – תנאי זה מחייב את המתגונן לבחון היטב את כוונת הפורץ ולא להיחפז ולהפעיל כנגדו כוח מבלי שהוא בטוח בכוונות הזדון.
התנאי החמישי הוא כי המעשה היה סביר – גם אם החקלאי עמד בכל התנאים האמורים לעיל עדיין עליו להוכיח כי מעשהו היה סביר בנסיבות העניין. הסבירות תיבחן לפי הנזק שנמנע ע"י גירוש הפורץ לעומת הנזק שנגרם לפורץ וכן לפי נסיבות העניין שהיו קיימות באותו הרגע ( לדוגמא: אדם שפגע בפורץ שהוא ילד לעומת אדם שפגע בפורץ שהינו אדם מבוגר וגדול מימדים).
הצעת החוק "מנמיכה" מעט את רף הסבירות הנדרש ולפיה רק מעשה בלתי סביר בעליל יביא להעמדה לדין. זהו איזון ראוי בין הצורך לתת תרופה לחקלאי לבין הצורך להעניש מי שיפגע קשות בפורץ ללא שהיה צורך אמיתי בכך
תנאי שישי נוסף שלעניות דעתי כרוך בתוך תנאי הסבירות הוא תנאי הסכנה. הצעת החוק מניחה את התקיימות הסכנה בעת הפריצה אולם דבר זה יכול להישלל בנסיבות העניין ואז ידחה ביהמ"ש את טענת ההגנה העצמית בטענה שהאדם לא היה כלל בסכנה ולכן פעל בחוסר סבירות בעליל.
פרמטר הסכנה מקבל חיזוק לאור בדיקה שערכנו לגבי 100 פ"ד והחלטות שיפוטיות וממנה עולה בברור כי מעל 38 % ממקרי הפשיעה החקלאית כרוכים בשימוש באלימות כנגד החקלאי, שוטר או הציבור ולחלופין נעשו ע"י אנשים שהורשעו באלימות.
חשוב לציין כי תחושת הסכנה הסובייקטיבית של כל אדם נתונה לביקורת שיפוטית של רשויות התביעה ושל בית המשפט והדבר מהווה בלם נוסף כנגד שחרור מהיר של עברייני הגנה עצמית. כך למשל, בתפ (י-ם) 2005/06 מדינת ישראל נ' שמואל יחזקאל, שוטר משמר הגבול הועמד לדין לאחר שירה בפלסטיני שפגע בו עם רכבו וכל זאת במהלך סכנת לינץ' שנשקפה לו ולחבריו השוטרים בתוך כפר פלסטיני. טענת התובע הייתה כי השוטר לא היה בסכנה. מכאן ניתן להבין כי מושג הסכנה הוא נזיל מאוד. בסופו של דבר זוכה השוטר במחוזי אולם עצם העמדתו לדין מראה כי לא בנקל אדם ישוחרר לביתו אם פעל באלימות כנגד תוקף.
בעניין זה חשוב להזכיר למתנגדים כי יש שופטים בירושליים ושופטים אלו יכולים לקבוע את רף הסבירות הנראה להם – כלומר, מערכת בתי המשפט יכולה להחליט שמה שנראה בעיננו סביר – הוא בילתי סביר בעליל בעינייה
השילוב של כל התנאים שבהם נדרש אדם לעמוד לצורך הוכחת ההגנה העצמית מצביע על כך שמדובר בהצעת חוק מאוזנת שטוב יעשו המחוקקים אם יקדמו אותה במהירה כדי להסדיר את זכויותיהם הבסיסיות של אזרחים שומרי חוק שנקלעים על לא עוול בכפם למצבים מסוכנים.
על מה אנו מבססים את את טענותינו?
הניתוח הנ"ל מתבסס על פסיקות בית המשפט העליון, בנושא הגנה עצמית. במס' רב של פסקי דין נבחנו התנאים המצטברים, לעניין חריג ההגנה העצמית, אחד לאחד ועל הטוען להגנה עצמית היה ליצוק תוכן לתוך כל תנאי ותנאי.
תודה על זמנך ובאם יש לך הערות או שאלות אשמח לעמוד לרשותך.
בכבוד רב,
עידן אבוהב