חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
מחלקת יעוץ וחקיקה
תאריך: כ"ו סיון תשס"ח
29 יוני 2008
מספרנו: הח/ 1558
אל: פרופ' מנחם בן-ששון –
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, כנסת ישראל
הנדון: המשך דיון בהצעת חק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (עונש מזערי בעבירות יצוא,
יבוא, מסחר והפקה), התשס"ז-2006 של ח"כ דוד רותם -
ריכוז פסיקה התומכת בטענות המדינה (א) הנוגעת להתייחסות מחמירה לעונש של
התביעה ובתי-המשפט; (ב) המתייחסת לנושא הגמילה____________________
בעמדתנו העקרונית, כפי שהובא לקראת הדיון הקודם בהצעת החוק הנדונה, הבאנו שני נימוקים מרכזים העומדים בבסיס התנגדותנו להצעת החוק הנדונה:
האחד _ שעבירות המסחר בסמים מאופיינות בכך שהן חלות על קשת רחבה ביותר של נסיבות עובדתיות שיש בהן כדי להשפיע על מידת העונש, ואשר מצדיקות גמישות מרבית של בית המשפט הגוזר את דינו של מבצע העבירה;
השני – המענה למסר שהמציע מבקש להעביר בהצעת החוק שלפנינו – נמצא בהצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק העונשין בנושא הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
בהמשך לדיון שהתקיים בהצעת החוק בתאריך 15.5.07 ובהתייחסות לעמדת המדינה שהובעה באותו דיון כאמור מובא להלן ריכוז של פסיקה: (א) התומכת בטענות המדינה, כי הן התביעה והן בתי המשפט מחמירים בעונשם של מבצעי עבירות הסמים מסוג העבירות המפורטות בהצעת החוק; (ב) התייחסות לנושא הגמילה.
א. התייחסות מחמירה של התביעה ובתי-המשפט
1. בבדיקה המדגמית בנושא הענישה שלפי הנחיית ועדת החוקה נערכה ע"י הנהלת בתי המשפט והוגשה לוועדה מעיון אקראי בפסיקה נוספת, נראה שהן התביעה הכללית והן בתי המשפט מודעים לצורך בהחמרתה של הענישה בעבירות מסוג העבירות המפורטות בהצעת החוק הנדונה שעיקר עניינן הוא בסחר בסמים.
א. מעיון בבדיקה המדגמית (בין השנים 1998 עד 2006) עולה, כי ב-22 מתוך 28 המקרים שבמדגם, בעבירות שונות מסוג סחר בסמים הוטלו עונשים כבדים, כמו:
- (בהסדר טיעון) 14 שנים בפועל בעבירת יבוא קוקאי (42 ק"ג)ן;
- 13 שנים בפועל בעבירת החזקת הירואין (כ_20 ק"ג) וקשירת קשר
לסחר בו;
• 11 ו-10 שנים בפועל בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית (432 ק"ג);
• 10 שנים בפועל ליבוא סם מסוכן מסוג קוקאין (738 גרם);
• 8.5 שנים לקשירת קשר ויבוא סם מסוג קוקאין (12.5 ק"ג);
• (בהסדר טיעון) 8.5 שנים לקשירת קשר ויבוא וסחר בסם הפקת סם והחזקה שלא לצרכיה עצמית (עשרות ק"ג);
• 8 שנים בפועל ביבוא קוקאין נוזלי (להפקת 4 ק"ג סם);
• 8 שנים בפועל לקשירת קשר ליבוא קוקאין והסעת בלדר (15 ק"ג);
• 7.5 שנים בפועל לקשירת קשר ליבוא סם, והחזקת סם מסוכם לשימוש עצמי;
• (בסדר טיעון) כשנתיים מאסר על קשירת קשר לסחר בסים עקב גיוס בלדרי סמים;
• שנה וחצי בפועל על שתי עבירות של סחר בסם מסוכן (חשיש) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו;
• 5 שנים בפועל לסחר בסמים (60 כדורי אקסטזי) ולניסיון בסחר;
• 4 שנים בפועל לסחר בקוקאין (כ-428 גרם);
• (בהסדר טיעון) 3.5 שנים בסחר בסם (עשרות כדורי אקסטזי);
• (עפ"י הודאתו) 5 שנים בפועל בהחזקת קוקאין שלא לצריכה עמית ומכירתו (4.8 גרם);
• 3.5 שנים בפועל בסחר בחשיש (כ-410 גרם);
• 4.5 שנים בפועל על החזקת קוקאין שלא לצריכה עצמית (כ-127 גרום);
• (עפ"י הודאתו) 15 חודשים בפועל על שתי עבירות של סחר בקנבוס ואקסטזי (כמויות קטנות);
• 15 חודשים בפועל על שתי עבירות סחר בחשיש ובהרואין (בכמויות קטנות);
• שנתיים ו-4 ח' בפועל לאספקת סם מסוכן ושתי עבירות של החזקתו שלא לצריכה עצמית וניסיון לסחור בו וכן 6 מקרים של סחר בהרואין (בכמויות גדולות);
• 14(עפ"י הודאתו) חודשים (שנה בפועל והפעלת מאסר ע"ת של 9 חודשים מהן חודשיים במצטבר) בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי, כשלת שוטר, החזקת סכין;
לגבי 6 המקרים בהם הוטל עונש של פחות משנת מאסר בפועל, צוינו נסיבות מיוחדות, חלקן מצטברות, שבעטיין הצדיקו בתי המשפט ההקלה, כמו הודאת הנאשמים, כמו שאין מדובר בסחר אלא בהחזקת כמות של סם מעבר לחזקת השימוש העצמי, כמו מאסר ראשון של הנאשם, כמו נאשם הנמצא בהליך גמילה, כמו שהנאשם לא היה הדמות הדומיננטית בביצוע העבירה, כמו העדר עבר פלילי ושיקומו מאז ביצוע העבירה או כמו התחשבות בגילו הצעיר של הנאשם, בהודאתו, בחרטתו ובנסיבות אישיות כולל היות המאסר מאסר ראשון.
ב. התייחסות לעמדתה המחמירה של התביעה ועמדת ביהמ"ש
עמדתה המחמירה של התביעה ובעקבותיה של בית המשפט מוצאת את ביטוייה בטיעוניה בשלב העונש בערכאה הראשונה ובדיון בערעורים המוגשים מטעם הנאשמים וכן בטיעוניה בערעורים שהיא מגישה על קולת העונש. התייחסות בתי-המשפט במסגרת ערעורים אלה גם היא מראה על גישתו המחמירה, אף במקרים בהם "ניקה" עצמו הנאשם מהתמכרותו לסמים ושיקם עצמו.
אביא להלן "מדגם" אקראי לעמדות אלה:
א. פסה"ד של ביהמ"ש העליון בע"פ 4533,4623/07 אזרי נ' מדינת ישראל וערעור המדינה
המערער הורשע בהחזקת 8,735 ק"ג קאתינון (חגיגת) ומכשיר לייצור קפסולות. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 3 שנות מאסר בפועל וכן מאסר על-תנאי.
בית המשפט העליון העמיד את העונש על ארבע וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל, בהדגישו שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשמים.
לענין העונש הובאו בחשבון כמות הסם הגדולה ועברו הפלילי של המערער.
בין היתר, הזכיר בית המשפט כי: "לפי חוות הדעת המקצועיות שהוגשו לבית המשפט המחוזי והונחו גם לפנינו, לסם הקאתינון השפעות פסיכו-אקטיביות חזקות, והוא גורם לתלות נפשית משמעותית של המשתמשים בו. משתמשים בקאתינון חשופים לתופעות של חרדה, הזיות ופרנויות ועלולים להיקלע למצבים פסיכוטיים. אצל משתמשים שחדלו להשתמש בסם, התגלו תופעות של תוקפנות, עצבנות יתר ודיכאון...".
ב. בפסה"ד של ביהמ"ש העליון בע"פ 1335/03 - מדינת ישראל נ' פלוני
המשיב תושב עפולה (יליד 1961) יצר קשרים עם ילד כבן 15 וילדה כבת 13 מסביבת מגוריו. בהזדמנות אחת הזמין את הילד לביתו, הסניף בנוכחותו סם מסוג הרואין, סיפק לילד קצת מן הסם והדריך אותו כיצד להסניף אותו. בהזדמנות אחרת הזמין את הילדה לדירתו ואף לה סיפק סם מסוג הרואין, תוך שהדריך אותה כיצד להסניף את הסם. בהזדמנות שלישית הזמין לדירתו את הילד והילדה ביחד, הכין בנוכחותם תערובת שהכילה סם הרואין ותחליף סם, חילק את התערובת לשלוש מנות והשתמש באחת המנות בנוכחותם. בשל העבירות הללו הורשע המשיב, על סמך הודאתו בהדחת קטין לסמים מסוכנים, בהספקת סם, בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובשימוש בסם מסוכן. כיוון שבשל שימושה בסם לקתה הילדה בכאבי ראש וסבלה מהזיות, עד שהתעורר צורך להבהילה לבית-חולים לקבלת טיפול, הורשע המשיב גם במעשה פזיזות ורשלנות.
בית-המשפט המחוזי גזר על המשיב שנתיים וחצי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.
בית-המשפט ראה מקום להקל בעונשו של המשיב לנוכח הודייתו בעובדות, נסיבותיו האישיות ורצונו המוצהר להיגמל מהתמכרות לסמים מסוכנים.
בערעורה טענה המדינה כי העונש שנגזר על המשיב איננו מביא בחשבון במידה הראויה את חומרת המעשים ואת עברו הפלילי של המשיב וכן אינו נותן ביטוי מספיק למסר ההרתעתי והחינוכי המהווה במקרה כגון זה שיקול עונשי בעל משקל מרכזי.
בית המשפט קיבל ערעור המדינה בקבעו:
" אנו סבורים כי ערעורה של המדינה בדין יסודו. העבירה של הדחת קטין לסם מסוכן נמנית עם הפשעים היותר חמורים ומבצעי עבירות כאלה ראויים, ככלל, לעונשים כואבים ומרתיעים. בעוד הדיון בערעור שלפנינו תלוי ועומד ביקשנו וקיבלנו תסקיר מבחן משלים שמטרתו לעמוד על טענת הסניגורית כי המשיב נקלט במסגרת טיפולית במהלך מאסרו. מן התסקיר אכן עולה כי המשיב נקלט במסגרת טיפולית וחרף קשיים שבהם נתקל הוחלט לתת לו הזדמנות להמשיך בטיפול. ברי שאם יצליח המשיב להיגמל מהתמכרותו תצמח מכך תועלת בראש ובראשונה לו עצמו. אילו עמדנו לקבוע את עונשו של המשיב על פי חומרת עבירותיו בלבד נוטים היינו לגזור עליו עונש יותר חמור מזה שנטיל עליו. בקביעת עונשו ננהג על-פי העיקרון שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם. ייחסנו משקל לרצונו של המשיב להיגמל מסמים ולמאמצים שהוא עושה בכיוון הזה, ומאידך נמנענו מלהתחשב לחומרה במניעיו המשוערים לביצוע העבירה של הדחת קטינים לסם, שלא נטענו על-ידי התביעה ולא הוכחו.
אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור. עונש המאסר בפועל שמוטל על המשיב לרצות מועמד בזה על חמש שנים, תחת 30 חודשים. עונש המאסר על-תנאי נותר על כנו." (ההדגשות לא במקור)
ג. פסה"ד של ביהמ"ש העליון בע"פ 9122/05 - דימטרי שובין נ' מדינת ישראל
בית המשפט קמא גזר על המערער, לאחר הודאתו בכתב אישום מתוקן, 30 חודשי מאסר בפועל, וכן 10 חודשי מאסר על תנאי, בעבירות אחרות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וזאת בשלושה תיקים, ועניינם יחדיו כמויות לא מעטות של הרואין (114 גרם) וכן סמים אחרים מסוג קנבוס וחשיש. תסקירי שירות המבחן שעמדו לפני בית המשפט קמא תיארו תהליך משמעותי של גמילה שעבר המערער, ובית המשפט הביא את אלה בחשבון.
בערעור נטענו בהרחבה נסיבות יוצאות דופן, שעיקרן בחירת המערער בעולם חדש ובדרך חדשה ופתיחת דף חדש. המשיבה היתה נכונה לדחות את ההכרעה כדי להתרשם אם אכן הדף החדש הופך לדפים ולספר. שירות המבחן ציין בפנינו את נקיונו של המערער מסמים לאחר תהליך הגמילה הממושך שעבר, המתואר כרציני ומעמיק. התרשמות השירות היא כי חל שינוי חיובי באורח חייו של המערער, ולפיכך הומלץ על ענישה שתאפשר לו להמשיך במימושו של תהליך השיקום.
ביהמ"ש הקל אך במקצת בעונשו של הנאשם אך השאיר בעינו את עיקר העונש, באמרו:
". שיבתו של עבריין אל קורת גגה של הנורמה ברוכה היא ומועילה, אך לא בכל מקרה, בוודאי, בידה למחוק או כמעט למחוק את שנעשה בעבר.
ד. אכן, יהיו מקרים שבהם בכף האחת במאזניים עבירה קלה יחסית ובכף האחרת שינוי גמור באורח חייו של העבריין, ובמקרה כזה אולי תימחל העבירה עד כדי צו מבחן, ולעתים יוטל צו שירות לתועלת הציבור, ופעמים שמא עבודות שירות. למרבה הצער לא זה המצב בענייננו. הכמויות המשמעותיות של הסם הקשה שהחזיק בהן המערער, ששותפו נדון ל-38 חודשי מאסר בפועל (בשל נסיבות של עבר פלילי מכביד), ושגם צורת הימצאן העידה עליהן בעליל כי היו רחוקות ממטרות צריכה עצמית, אינן מאפשרות לבית המשפט ללכת לקראתו כברת דרך ארוכה. ואולם, כיוון ששירות המבחן שב ומעיד עליו כי שינה את דרכו, ונוכח עברו הנקי, ראינו לנכון להקל במידה מסוימת בעונשו, כדי לעודדו להתמיד בדרך שבה החל. תחת 30 חודשי מאסר בפועל ירצה המערער 24 חודשים בפועל. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. (ההגדשות – לא במקור)
מהפסיקה שהובאה לעיל נראה, כי בתי המשפט קשובים לאינטרס הציבורי בהטילם עונשים בגין עבירות סמים קשות ואינם נוטים כה בקלות להקל בעונשם של עברייני סמים, גם באותם מקרים שעברייני הסמים עלו על דרך הישר.
לפיכך, נראה לנו, כי עמדתנו השוללת תיקון החוק בדרך של קביעת עונש מזערי, כפי שהובאה בדיון קודם, מתחזקת גם נוכח מדגם הפסיקה שהובא לעיל.
ב ב ר כ ה ,
דרורה נחמני-רוט, עו"ד
מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
העתק: הגב' רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)
הגב' אפרת רוזן, עו"ד, יועצת משפטית לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
הגב' רביד דקל, ראש תחום עונשין (בפועל), מח' ייעוץ וחקיקה (פלילי)
הגב' אתי כהנא, מנהלת מחלקת העררים, פרקליטות המדינה