חומר רקע
יחזקאל סיבק, משרד עורכי דין
יחזקאל סיבק, עו"ד YECHEZKEL SIVAK, ADV. (LL.M)
סבטה ברנשטיין, עו"ד SVETA BERENSTEIN, ADV(LL.B)
תאריך: 30/06/08
לכבוד:
פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר
ועדת חוק חוקה ומשפט
הכנסת, ירושלים
א.ג.נ
הנדון: התייסות לנושאים הנידונים בישיבת הועדה הקרובה –
ריביות המוטלות על החייב והפטר בהליכי הוצאה לפועל.
1. לענין הפטר חייבים מוגבלים באמצעים בהוצל"פ :
1.1 ראשית יצוין כי אנו מפנים בהתייחסותנו זו גם להצעה שהועברה ע"י הח"מ להנהלת ביהמ"ש הצעה מסלול הגביה וחדלות פירעון עוד ב- 15.07.06 (הצעה שהועברה גם אליכם למיטב זכרוני ) . ההצעה מתייחסת באופן מפורט לנושא הסדרי נושים בהוצל"פ ולהשקה בין מערכת ההוצל"פ ומערכת הפש"ר תוך יצירת מערכת חדלות פרעון מאוזנת ואחידה.
1.2 קיים צורך אמיתי למתן אפשרות הזדמנות לחייבם לפתוח את חייהם מחדש ולשקם את חייהם , אולם " הצעת החוק" על הוריאציות השונות שלה נושאת אופי של רעיון בוסר, אינה בשלה כדבר חקיקה ונזקה הפוטנציאלי גדול תוך שימוש במונחים שכלל אינם מתאימים למטרה . סעיף התיקון אינו יכול לעמוד בפני עצמו בשום צורה והענין גובל בחוסר אחריות ממש כלפי ממונם של אחרים – נושים בתיקים.
1.3 על מנת ליצר מנגנון הסדר נושים במסגרת תיקי איחוד יש לשכלל את מנגנוני החקירה הבדיקה וההרתעה כנגד שימוש לרעה בחוק ההוצל"פ. ראה סקירתנו סעיפים 1.5,2,3,5.3,5.5,5.13, מנגנונים אלה בפועל אינם קיימים כלל כיום וחלק ניכר מתיקי האיחוד מהווים לא יותר מניצול לרעה של מסגרת חוקית שמשמשת חייבים להגנה מפני הליכים של הנושים.
כמו כן יש להשלים יצירת הממשק בין מנגנון ההוצל"פ למנגנון הפש"ר.
1.4 בהקשר זה ההצעה מתעלמת לחלוטין מקיומם של הליכים שונים בחקיקה הקיימת שתכליתם פתיחת דף חדש וזאת כיום במסגרת תיקי פשיטת רגל : הסדר נושים לפי ס' 19א ללא תיק פש"ר בעצם. הסדר נושים אחרי צו כינוס טרם צו פש"ר הסדר נושים לאחר צו פש"ר , הפטר, פשיטת רגל קטנה בכאמור בס' 201 לפק' פש"ר.
נקודת המוצא השגויה של התעלמות זו הינה שכביכול בהליכי פש"ר נמצאים החייבים ה"כבדים" בעוד שבהוצל"פ בתיקי האיחוד בהגבלה באמצעים החייבים הם "קלים יותר" והקף חובותיהם מצומצם יותר. מדובר בטעות עובדתית בסיסית. עתים רבות ישנם תיקי איחוד בסכומי עתק בעוד תיקי פש"ר לבטח לאחר הגבלת הקף תביעות החוב בפרק הזמן של 6 חודשים לא בהכרח עולים עליהם בגודלם. גם אופי החייבים לא בהכרח שונה.
1.5 ההצעה הנעדרת לחלוטין את הכלי הבסיסי שיש בו לאזן בין הנושה לחייב בעת מתן הסדר נושים או הפטר : - חקירה והרתעה מפני ניצול לרעה . יש להדגיש שהעדיפות של החוק צריכה להיות לנושה. זכותו הקנינית היא זו שבאים לפגוע בה. אין לפגוע בקנינו של הנושה לבטח לא לטובת אינטרס החייב וגם לא לטובת אינטרס חברתי בלא ודאות ביחס לעובדות ולהשלכות וגם זה רק במידה סבירה תוך איזון מול אינטרס הנושה. במסגרת זו יש להציב מערכת החקירה הבדיקה והרתעה כנגד מעשי תרמית . פקודת פשיטת רגל משוכללת בענין זה. חוק ההוצל"פ לא – ועל כך גם הערנו בהצעתנו למסלול הגביה וחדלות הפרעון (ראה סעיפים ) .
1.6 לענין זה השימוש במונח "חוסר כדאיות לנושים" הינו טעות לטעמנו . המחוקק אינו יכול לקבוע חזקה של "חוסר כדאיות" מי יקבע לנושה מתי כדאי לו לוותר מכספו ומתי לא? לבטח אין הדבר עומד בתנית ההגבלה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ביחס אל הפגיעה בזכותו הקנינית של הנושה. נזכיר כי המונח חוסר כדאיות לנושים שימש בכלל למטרה אחרת – בפקודת פשט"ר עד תיקון 3 היה זה התנאי לכניסת חייב למסגרת הליכי פשט"ר (מצב משפטי זה הוא שהוליד את "החייב המוגבל באמצעים שהיווה מפלט לחייבים ה"עניים" במעין פשט"ר קטנה) אולם תנאי זה בוטל ב- 1996.
1.7 גם המונח הפטר הינו שגוי לטעמנו : - בהוצל"פ אין לאפשר הפטר – שסכמו לעתים אפסי. יש לאפשר הסדרי נושים בלבד תוך הפחתת רביות או הוצאות וכיוב'. הפטר לאור השלכותיו החמורות מצוי בשטח מובהק של הפש"ר.
בהקשר זה תודגש חוסר הסימטריה בין היחס לנושים רגילים וליחס לרשויות המדינה כנושים ותוך אפלית הנושה הרגיל: בעוד ההצעה פעולת למחוק חובות המגיעים לאנשים פרטיים או לבנקים נותרות רשויות המדינה כנושים היחידים שלא ניתן לפגוע בהם . בעצם ההצעה רק מפנה את הדרך לרשויות להתנפל על אותם אנשים וליטול את כספם לטובת החובות למדינה על אגפיה ורשויותיה. נזכיר כי כל שמצוי בהליכי חדלות פרעון יודע כי החבות למדינה הכוללים קנסות כפלי קנס, רבית אדירה הם מכשול מרכזי לפתיחת דף חדש. הרשויות לא רק שאינן מוותרות בדרך כלל אלא נהנות מהסכום לגבות חבות בגביה מנהלית (לא במסגרת תיק האיחוד בכלל?) כאשר בפש"ר או פירוק ביחס למרבית החובות כלפיהם הם נהנים מדין קדימה כלומר לוקחים 100% מן החוב כלפיהם לפני שיתר הנושים רואים אגורה שחוקה.
1.8 כאמור הצעות החוק מתעלמות מן הצורך לקבוע מנגנוני חקירה ע"מ למנוע מצב של ניצול לרעה ע"י החייבים את מערכת ההוצל"פ.
1.9 הצעות החוק מתעלמות לחלוטין מהצורך לבצע רישום מתאים ע"מ למנוע חזרה למצב של פשיטת רגל בפועל .
2. לעניין הצעה ביחס לריבית והוצאות יש לבצע הפרדה בין שני המונחים:
2.1 ביחס לריבית- יש לשים לב שחוב שאינו משולם יוצר אצל הנושה בור שנושא ריבית בנקאית גבוה ויש לפצותו בערכים ריאליים.
2.2 במסגרת הליכי הפש"ר יש מנגנונים להפחתת הריבית הן לתקופה שלפני צו הפש"ר וזאת במסגרת סעיף 134 לפקודת פשיטת הרגל, אשר מעניק סמכות לבטל ריביות לתקופה של 3 שנים טרם מתן צו הכינוס ולשערך את הריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה , והן לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס ע"י הוספה של ריבית של 3% בלבד בהתאם לסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל.
2.3 לעניין שכר טרחת עו"ד – נראה שזו הכוונה האמיתית בהצעת החוק, לפגוע בשכר טרחה של עורכי הדין. אנו סבורים כי אין לכך הצדקה , אולם ניתן ליצור איזון כפי שהצענו בעבר במסגרת התייחסותנו אשר הועברה . אנו סבורים שיש להקביל בין מורכבות והתמשכות ההליכים לבין שיעור השכ"ט. אנו סבורים שניתן לשקול הקטנת שכ"ט א' בהוצל"פ אולם במקביל להוסיף שכ"ט ב' וג' ועוד בהתאם להתמשכות ולמורכבות ההליך) (למשל חייב שפרס חוב בשלב מוקדם לתקופה סבירה יהנה גם הוא משכ"ט מופחת בעוד חייב שלא הציע הסדר לא מסר כתב ו"ס והקשה על גבית החוב יאלץ לשלם סכומים גבוהים יותר).
2.4 בהקשר זה שוב נצביע על חוסר הסימטריה בין היחס לנושים פרטיים או בנקים לבין היחס לרשויות המדינה או רשויות מקומיות : קנסות, כפלי קנס ומה לא , הליכים דרקוניים של גביה מנהלית. מדוע אין איש ממציע למחוק סכומים אלה או להפחיתם משמעותית (כפי שנעשה חלקית למשל לגבי דוחות חניה) .
2.5 יתרה מכך – אם כל כך רוצים להקל על החייבים מדוע לא תוותר הנהלת בתי המשפט על האגרות המגיעות לה או תפחית אותה משמעותית ?
עיקולים ברישום כמאתיים שקלים הוצאת מעוקלים כ-500 ₪, עיקולי מדיה – (ענין הראוי לבדיקה בפני עצמו) גובה מליוני ₪ מן הציבור ללא כל הצדקה. יתכבדו המחוקק ויציבו דוגמה אישית בהפחתת העמלות ואז אולי ניתן מוסרית לבקש הפחתות מאחרים .
בכבוד רב ובב"ח
יחזקאל סיבק , עו"ד