חומר רקע
סעיפים מפקודת פשיטת הרגל ומהתקנות – לדיון בוועדת החוקה ביום 01072008
פקודת פשיטת הרגל
18ה. החלטת בית המשפט
(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.
(ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
מיום 24.3.1996
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 62 (ה"ח 2282)
הוספת סעיף 18ה
19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס
(א) חייב שחובותיו עולים על 26,354 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
(ב) לבקשה יצרף החייב – (1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו; (2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.
מיום 30.4.1983
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 66 (ה"ח 1507)
הוספת סעיף 19א
מיום 24.3.1996
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 62 (ה"ח 2282)
(א) חייב שנתקיימו בו שני אלה בטרם ניתן נגדו צו כינוס, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו:
(1) חובותיו עולים על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע;
(2) מספר נושיו הוא לפחות שלושה.
(א) חייב שחובותיו עולים על עשרים אלף שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
(ב) לבקשה יצרף החייב –
(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;
(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;
(3) פירוט הערבויות לביצוע ההצעה תוך ששה חדשים מיום אישורה.
(ג) בית המשפט יסרב לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב 50% על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור בית המשפט.
(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
מיום 22.5.2000
הודעה תש"ס-2000
י"פ תש"ס מס' 4882 מיום 22.5.2000 עמ' 3510
(א) חייב שחובותיו עולים על עשרים אלף 26,354 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.
63. סייגים למתן הפטר
(א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:
(1) לא יתן הפטר;
(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;
(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;
(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.
(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) (נמחקה);
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;
(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;
(10) (נמחקה);
(11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
(12) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.
מיום 24.3.1996
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)
(א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), ינהג בית המשפט באחת מאלה רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:
(1) לא יתן הפטר;
(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;
(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;
(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.
(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:
(1) נכסיו של פושט הרגל אינם מגיעים כדי 50% מכלל חבויותיו הלא-מובטחות – זולת אם הניח את דעת בית המשפט שגרמו למצב זה נסיבות שאין לראותו אחראי להן;
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3) פושט הרגל המשיך לנהל עסקיו אחרי שידע שהוא חדל-פרעון;
(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) פושט הרגל קיבל עליו חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל ולא הוכיח שאותה שעה היה לו יסוד סביר לצפות שיוכל לשלמו;
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;
(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;
(10) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס נטל עליו פושט הרגל חבויות כדי להביא לכך שנכסיו יגיעו כדי 50% מכלל חבויותיו הלא-מובטחות;
(11) פושט הרגל כבר הוכרז קודם לכן פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו;
(11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
173. בית משפט השלום
(א) השר רשאי, בצו, להעניק לבתי משפט השלום, כולם או מקצתם, סמכות לעניני פשיטת רגל ורשאי הוא להגביל בו סמכות זו.
(ב) בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית משפט מחוזי בעניני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה.
(ג) ראה בית המשפט המחוזי כי ענין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את הענין לאותו בית משפט.
(ד) ישיבות בתי משפט השלום לדיון בעניני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם.
180. הכרזת פשיטת רגל במקום מאסר בהוצאה לפועל
הגיש זוכה בקשה לאסור חייב לפי סעיף 70(א) לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, רשאי בית המשפט, במקום צו מאסר, ליתן, בהסכמת הזוכה ולאחר ששילם את האגרה שנקבעה, צו כינוס נגד החייב; עשה בית המשפט כן, יראו את החייב כאילו עשה מעשה פשיטת רגל בעת מתן הצו, הוראות פקודה זו, חוץ מסעיפים 216 עד 229, יחולו, ובכל מקום שמדובר בבקשת פשיטת רגל מטעם אדם או נגדו יראוהו כמדובר במתן צו הכינוס.
201. תחולה על פשיטות רגל קטנות
(א) הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה:
(1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן;
(2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה;
(3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחד זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר.
(ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:
(1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו;
(2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.
מיום 30.4.1983
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 76 (ה"ח 1507)
(ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על אלף שקלים על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:
תקנות פשיטת הרגל
7. מסירה לכונס והפקדת פיקדון
(א) החייב ימסור לכונס הרשמי העתק מהבקשה ומצרופיה וכן יפקיד בידו פקדון בסך 1,600 שקלים חדשים (עומד כיום על כ-2400 ש"ח) וכל סכום נוסף שיורה הכונס הרשמי או שיצווה בית המשפט, כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי.
(ב) לא תקובל בקשת חייב בבית המשפט אלא אם כן צורפו לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופיה ועל הפקדת הפקדון; האישור ייערך לפי טופס 5ב ויימסר לחייב לאחר שמילא אחר הוראות תקנה 6.
(ג) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לגרוע מזכותו של החייב לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו כאמור בסעיף 18 או 22א לפקודה, ובלבד שצירף לבקשתו אישור כי פנה לכונס הרשמי וכן אישור בדבר הפקדת הפקדון.
(ד) נתן הכונס הרשמי לחייב הודעה על סירובו ליתן לו אישור כאמור בתקנת משנה (ב), תצורף הודעת הכונס לבקשת החייב.
מיום 24.3.1996
תק' תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5741 מיום 24.3.1996 עמ' 672
7. (א) החייב ימסור לכונס הרשמי העתק מהבקשה ומצרופיה וכן יפקיד בידו פקדון בסך 150,000 שקלים 1,600 שקלים חדשים וכל סכום נוסף שיורה הכונס הרשמי או שיצווה בית המשפט, כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי.
(ב) לא תקובל בקשת חייב בבית המשפט אלא אם כן הוצג אישורו של הכונס הרשמי בדבר מסירת העתק הבקשה והפקדת הפיקדון.
(ב) לא תקובל בקשת חייב בבית המשפט אלא אם כן צורפו לה אישורו של הכונס הרשמי בדבר קבלת העתק הבקשה על צירופיה ועל הפקדת הפקדון; האישור ייערך לפי טופס 5ב ויימסר לחייב לאחר שמילא אחר הוראות תקנה 6.
(ג) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לגרוע מזכותו של החייב לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו כאמור בסעיף 18 או 22א לפקודה, ובלבד שצירף לבקשתו אישור כי פנה לכונס הרשמי וכן אישור בדבר הפקדת הפקדון.
(ד) נתן הכונס הרשמי לחייב הודעה על סירובו ליתן לו אישור כאמור בתקנת משנה (ב), תצורף הודעת הכונס לבקשת החייב.