חומר רקע
סימוכין: 05160008
נספח מס' מ-335/ב'
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה כחלק מהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007 (להלן – הצעת חוק ההסדרים 2008), ביום ה' בחשון התשס"ח (17 באוקטובר 2007) והועברה לוועדת הכנסת.
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007) הרשתה הכנסת לפי סעיף 121 לתקנון, לחלק את הצעת חוק ההסדרים 2008 באופן שפרק י"ב שעניינו חברות ממשלתיות לא יובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביחד עם שאר סעיפי הצעת חוק ההסדרים 2008.
ועדת הכנסת בהחלטתה מיום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007) העבירה את פרק י"ב האמור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
ביום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008) הונחה הצעת החוק, הכוללת את פרק י"ב האמור, על שולחן הכנסת לקריאה השניה ולקריאה השלישית. ביום כ"א בסיוון התשס"ח (24 ביוני 2008) הודיע יושב ראש הכנסת כי הוועדה החליטה לחדש את דיוניה בהצעת החוק לאחר שהונחה, בהתאם להוראות סעיף 124 לתקנון הכנסת.
הצעת החוק, הכוללת את פרק י"ב האמור, מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008).
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-335/ב'
חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008
תיקון סעיף 58
1.
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19751 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 58(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(4א) לעניין ישיבות דירקטוריון וועדותיו – בחברה מעורבת שמחצית מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים בה הם בידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, או שבידי המדינה, לבדה או יחד עם חברה או חברה בת כאמור, השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים:
(א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו כאמור בסימנים ד' ו-ח' לפרק שלישי בחלק שלישי בחוק החברות, התשנ"ט-19992 (בסעיף זה – חוק החברות), תימסר גם לרשות ולבעל המניות בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, שאינו המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים קבועים מטעמם, שיהיו רשאים להיות נוכחים בכל ישיבות הדירקטוריון וועדותיו ולהשתתף בהן, אך לא תהיה להם זכות הצבעה בישיבות; על החלפת נציג תימסר הודעה בכתב לחברה;
(ב) הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם ביקשו זאת יושב ראש הדירקטוריון או שני דירקטורים; אין באמור בפסקת משנה זו כדי למנוע קבלת פרוטוקול הישיבה או מידע אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה;
(ג) הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) יהיו רשאים לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, לבקש לכלול נושא בסדר היום של ישיבת דירקטוריון, וכן לבדוק את מסמכי החברה, רישומיה ונכסיה, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו-(ד), 99(3) ו-265 לחוק החברות, בהתאמה."
תיקון סעיף 59
2.
בסעיף 59ה(ג) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "שניירות ערך שלה" יבוא "שמניותיה, כהגדרתן בסעיף 63א, הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור".
הוספת פרק ח'3
3.
אחרי סעיף 59כ לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ח'3: יישוב סכסוכים בין חברות ממשלתיות בענייני תשתיות
הגדרות
59כא.
בפרק זה –
"ועדה ליישוב סכסוכים" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 59כב;
"חברת תשתית" – חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המנויות בתוספת הראשונה, וכן כל חברת בת ממשלתית שלהן שעיסוקה נוגע לתשתיות;
"עבודות תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של חברת תשתית ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות;
"תשתיות" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, חלוקה,
הספקה, העברה או אחסון של חשמל,
בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19823, ביוב, מים, דלק, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב.
הקמת ועדה ליישוב סכסוכים ותפקידיה
59כב.
(א) תוקם ועדה, אחת או יותר, שתפקידה לפסוק בסכסוכים בין חברות תשתית בעניינים אלה:
(1) תיאום לגבי עבודות תשתית;
(2) היקפן של עבודות תשתית;
(3) לוחות הזמנים לביצוע עבודות תשתית;
(4) התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות תשתית;
(5) תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי חברת תשתית;
(6) סכסוך אחר המעכב או עלול לעכב עבודות תשתית.
(ב) היה גורם נוסף שאינו חברת תשתית צד לסכסוך בין חברות תשתית כאמור בסעיף קטן (א), כולו או חלקו (בפרק זה – הגורם הנוסף), תהיה הוועדה ליישוב סכסוכים מוסמכת לפסוק באותו חלק של הסכסוך הנוגע לגורם הנוסף, אם ניתנה לכך הסכמתו בכתב, ואם היתה המדינה הגורם הנוסף – אם ניתן לכך אישור בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה.
(ג) הוועדה ליישוב סכסוכים לא תדון ולא תפסוק בסכסוך שגוף אחר הפועל על פי דין מוסמך להחליט בו (בסעיף זה – גוף מוסמך).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), היה בפני הוועדה סכסוך שנתון לסמכותה לפי הוראות פרק זה, ומצאה כי לצורך ההכרעה בו נדרשת החלטה בעניין שמוסמך להחליט בו גוף מוסמך, תעביר הוועדה את העניין להחלטתו; הגוף המוסמך יחליט בעניין ויודיע לוועדה על החלטתו בתוך שלושים ימים והוא רשאי להתיר לוועדה לדון ולהחליט באותו עניין, לרבות לפי תנאים שיקבע; הודיע הגוף המוסמך לוועדה בהודעה מנומקת כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם קבלת החלטה בעניין, תוארך התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים; החלטת הגוף המוסמך תחייב את הוועדה.
(ה) בכפוף להוראות פרק זה, הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך כאמור בסעיף זה נתונה לוועדה ליישוב סכסוכים, אלא אם כן החליטה שלא לפסוק בסכסוך בהתאם להוראות סעיף 59כח(ה).
הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים
59כג.
(א) וזה הרכבה של הוועדה ליישוב סכסוכים:
(1) מנהל הרשות או נציגו, והוא יהיה היושב ראש;
(2) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, שימנה היועץ המשפטי לממשלה (בפרק זה – המשפטן);
(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–19584, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה – המהנדס);
(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות, (בפרק זה – הכלכלן).
(ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה, זולת מנהל הרשות, תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות.
(ג) שר האוצר או היועץ המשפטי לממשלה, ימנה, לפי העניין, ממלאי מקום קבועים לחברי הוועדה המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (4) שמתקיימים בהם התנאים לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כד.
סייגים לכהונה וסיום כהונה
59כד.
(א) לא יכהן כחבר הוועדה ליישוב סכסוכים–
(1) מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל;
(2) מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה;
(3) מי שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 226 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע;
(4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו; לעניין זה לא יראו בחבר הוועדה שהוא עובד הרשות כמי שמעצם תפקידו ברשות עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור.
(ב) חבר הוועדה ליישוב סכסוכים יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו או אם התקיימה בו נסיבה הפוסלת אדם מכהונה כחבר הוועדה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו במסירת כתב התפטרות לשר האוצר; כהונתו תיפסק בתום שלושה חודשים מהגשת כתב התפטרות אם לא קבע שר האוצר מועד מוקדם יותר.
(ד) חבר הוועדה, זולת מנהל הרשות, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, גם באחת מאלה:
(1) לדעת יושב ראש הוועדה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) יושב ראש הוועדה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מצא שהוא אינו ממלא את תפקידו כהלכה;
החלטה בעניין סיום כהונה לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב ולאחר שניתנה לחבר הוועדה הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בפני יושב ראש הוועדה.
ניגוד עניינים בסכסוך מסוים
59כה.
חבר הוועדה ליישוב סכסוכים יימנע מהשתתפות בדיוני הוועדה אם הסכסוך שבפניה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו הנוגעים לאותו סכסוך.
פנייה לוועדה ליישוב סכסוכים
59כו.
(א) חברת תשתית רשאית לפנות, בכתב, לוועדה ליישוב סכסוכים, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהוועדה מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה ובלבד שחלפו 15 ימים מהיום שבו הודיעה בכתב לחברת התשתית האחרת על כוונתה לפנות לוועדה ליישוב סכסוכים אם לא ייפתר הסכסוך, ואם היו חברות התשתית כאמור בתחום אחריותו של אותו שר – שלושים ימים מיום מתן ההודעה כאמור.
(ב) ראה השר האחראי על ענייני חברת תשתית או שר האוצר כי קיים סכסוך שהוועדה ליישוב סכסוכים מוסמכת לפסוק בו לפי פרק זה רשאי הוא לפנות אל הוועדה, בכתב, בבקשה שתפסוק בסכסוך, ובלבד שחלפו שלושים ימים מיום שהודיע השר לחברות התשתית שהן צדדים לסכסוך בהודעה בכתב, על כוונתו לפנות לוועדה כאמור, אם לא יפתרו את הסכסוך ביניהן בתוך שלושים ימים.
(ג) פנו חברת תשתית או שר לוועדה כאמור בסעיף זה, יעבירו במועד פנייתם העתק ממנה לצדדים האחרים לסכסוך, לשר האוצר, לשרים האחראים לענייני חברות התשתית שהן צדדים לסכסוך, ואם יש רשות המוסמכת על פי דין לפקח על פעולתה של חברת תשתית שהיא צד לסכסוך, בעניין הנוגע לסכסוך – גם לרשות כאמור.
המועד להכרעת הוועדה ליישוב סכסוכים
59כז.
(א) הוועדה ליישוב סכסוכים תכריע בסכסוך שבפניה בתוך תקופה קצרה ככל שניתן בנסיבות העניין ולא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כו; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) מצאה הוועדה כי קיים גורם נוסף בסכסוך שבפניה, תפנה אליו כדי לברר אם הוא מסכים שהחלק בסכסוך הנוגע לו יוכרע על ידיה, ותודיע לו על המועד לתגובתו באותו עניין; פנתה הוועדה כאמור, יימנה המועד להכרעתה לפי סעיף קטן (א) מיום תגובת הגורם הנוסף או מתום המועד שנקבע לתגובתו, לפי העניין.
הכרעת הוועדה ליישוב סכסוכים
59כח.
(א) הוועדה ליישוב סכסוכים תכריע בסכסוך בדרך הנראית לה יעילה, הוגנת וצודקת, בנסיבות העניין, בהתחשב, בין היתר, בדין החל ובטובת הציבור; הכרעת הוועדה תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ב) הוועדה תיתן דעתה בהכרעתה, בין היתר, לזכויותיהם של בעלי זכויות בחברות התשתית שהן צד לסכסוך.
(ג) היה בפני הוועדה סכסוך הנוגע להיקף התשלום בעד עבודות תשתית או למועד התשלום בלבד, רשאית היא להורות, בטרם תיתן את הכרעתה הסופית, כי ביצוע עבודות התשתית לא יעוכב, ולהטיל את ביצוען על חברת תשתית, אחת או יותר, שהיא צד לסכסוך.
(ד) הוועדה רשאית לתת תוקף של הכרעה סופית לפשרה שכל הצדדים לסכסוך הסכימו לה.
(ה) הוועדה רשאית להחליט שלא לפסוק בסכסוך אם סברה שאינו מתאים לידון בפניה, בין היתר בשל היקפו המצומצם או בשל חלקם של גורמים נוספים בו, ובלבד שרוב חברי הוועדה ובהם יושב ראש הוועדה הסכימו לכך; החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה תינתן בכתב בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה כאמור בסעיף 59כו או ממועד קבלת כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, לפי המאוחר, ותודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה עם קבלתה.
(ו) דינה של הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים שלא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור במועד הקבוע לכך או שלא ניתנה לגביה רשות ערעור, כדין פסק דין סופי של בית משפט.
גמול והחזר הוצאות לנציגי הציבור בוועדה ליישוב סכסוכים
59כט.
המהנדס או הכלכלן יהיה זכאי לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותו בכל ישיבה של הוועדה ליישוב סכסוכים, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות שלו זכאי דירקטור בחברה ממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות סעיף 19.
סדרי עבודת
הוועדה ליישוב סכסוכים
59ל.
(א) הוועדה ליישוב סכסוכים תתכנס אחת לשבועיים לפחות, ככל שיש בפניה סכסוכים בין חברות תשתית.
(ב) הוועדה רשאית להיעזר ביועצים ובמומחים הדרושים, לפי שיקול דעתה, לצורך הכרעה בסכסוך שבפניה.
(ג) החלטותיה של הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים בה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
(ד) הוועדה רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים הנדרשים לה להכרעה בסכסוך, והיא רשאית לחייבו להתייצב בפניה, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–19685.
(ה) הוועדה רשאית להטיל על הצדדים את הוצאות הדיון, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר עדים, מומחים ויועצים, לפי שיקול דעתה.
(ו) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין לוועדה; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
ערעור מינהלי
59לא.
הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט לעניינים מינהליים; בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה תוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת הכרעת הוועדה; ניתנה רשות ערעור יראו את כתב הבקשה ככתב ערעור.
שינוי התוספת הראשונה
59לב.
שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר האחראי על ענייניה של חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, רשאי, בצו, להוסיף חברה כאמור לרשימת החברות שבתוספת הראשונה, או למחוק אותה ממנה.
חובת דיווח – הוראת שעה
59לג.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24), התשס"ח–20086, ועד תום שלוש שנים מאותו מועד, תגיש הרשות לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, באמצעות שר האוצר, אחת לשנה, דוח על ביצוע הוראות פרק זה; בדוח ייכללו, בין היתר, אלה:
(1) הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים או הוועדות ליישוב סכסוכים שהוקמו;
(2) הסכסוכים שהובאו בפני הוועדה ליישוב סכסוכים;
(3) סכסוכים שהוועדה ליישוב סכסוכים החליטה שלא לפסוק בהם;
(4) משך הזמן שנדרש להכרעה בסכסוכים שהוכרעו;
(5) ערעורים שהוגשו על הכרעות הוועדה ליישוב סכסוכים;
(6) קשיים שהתגלעו ביישום הוראות פרק זה."
תיקון סעיף 60א
4.
בסעיף 60א(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (5), בכל מקום, אחרי "בתוספת" יבוא "השנייה";
תיקון כותרת התוספת
5.
בתוספת, בכותרת, אחרי "תוספת" יבוא "שנייה".
הוספת תוספת ראשונה
6.
לפני התוספת השנייה יבוא:
"תוספת ראשונה
(ההגדרה "חברת תשתית" – סעיף 59כא)
חברות תשתית
1. מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בע"מ.
2. חברת נתיבי איילון בע"מ.
3. חברת כביש חוצה ישראל בע"מ.
4. חברת רכבת ישראל בע"מ.
5. חברת נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ.
6. חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ.
7. חברת נמל אשדוד בע"מ.
8. חברת נמל חיפה בע"מ.
9. חברת נמל אילת בע"מ.
10. מקורות חברת מים בע"מ.
11. חברת החשמל לישראל בע"מ.
12. חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ.
13. חברת קו מוצרי דלק בע"מ.
14. חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ."
תיקון חוק בית משפט לעניינים מינהליים
7.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20007, בתוספת השנייה, אחרי פרט 13 יבוא:
"14. ערעור על הכרעה סופית של הוועדה ליישוב סכסוכים לפי סעיף 59לא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19758."
*****************************************************************************
נספח מס' מ-335/ב'
הסתייגויות
להצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008
לשם החוק
אין הסתייגויות
לסעיף 1
חברי הכנסת יצחק לוי, משה שרוני ורוברט אילטוב מציעים:
הסעיף יימחק.
הערה: אם תתקבל הסתייגות זו ימוספרו סעיפי החוק בהתאם.
לסעיף 2
אין הסתייגויות
לסעיף 3
חבר הכנסת יצחק לוי מציע:
בסעיף 59כח(ו) המוצע, במקום "שלא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור במועד הקבוע לכך או שלא ניתנה לגביה רשות ערעור" יבוא "שלא הוגש עליה ערעור במועד הקבוע לכך" ובסעיף 59לא המוצע, במקום הסיפה החל במילים "אם ניתנה" יבוא "ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת הכרעת הוועדה."
לסעיפים 4 עד 7
אין הסתייגויות
***************************************************************************************