חומר רקע
בהתאם לתקנון הכנסת רשאים אך ורק נציגי הממשלה או חברי הכנסת להציע הצעות לשינוי הנוסח (הסתייגויות).
הצעות כאמור יש להגיש עד ליום ב', 7.7.08 בשעה 10:00 בבוקר
נספח מס' כ-111/א'
(פ/3518, פ/3073/17)
הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008
הצעת חוק זו נדונה בכנסת ה-16 בקריאה הראשונה ביום כ' בכסלו התשס"ו (21 בדצמבר 2005) והועברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה (להלן – הצעת החוק).
ביום א' בחשוון התשס"ז (23 באוקטובר 2006) החליטה הכנסת ה-17 להחיל על הצעת החוק דין רציפות, בהתאם לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993.
ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) הרשתה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון, לחלק את הצעת החוק באופן שסעיפים 10 ו-38(2) להצעת החוק לא יובאו לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביחד עם שאר סעיפי הצעת החוק.
לפי סעיף 138 לתקנון שילבה ועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת החוק את הצעת החוק שמספרה פ/3073/17 שאושרה בקריאה הראשונה ביום כ"ז באדר א' התשס"ח (4 במרס 2008).
הצעת החוק מוגשת – _____ הסתייגויות – לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביום __________.
היוזמים: משה גפני, אמנון כהן, מיכאל נודלמן, ואסל טאהא, אבשלום וילן, בנימין אלון, מוחמד ברכה, גלעד ארדן, אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה, טלב א-סנע, זהבה גלאון, אריה אלדד, דני יתום, חיים אורון (פ/3518), גלעד ארדן, רונית תירוש( פ/3073/17).
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נספח מס' כ-111/א'
(פ/3518, פ/3073/17)
חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008
פרק א' – מטרות ופרשנות
מטרות החוק
1.
חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, ולשם שמירה על איכות הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אוויר" – לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
"בעל מקור פליטה" – לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה, המחזיק בו, מי ששולט על מקור הפליטה, מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור הפליטה או מי שעליו מוטלת חובה לקבל רשיון או היתר כאמור, מי שמקור הפליטה מצוי בהשגחתו או בפיקוחו ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור הפליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו;
"גורם ביטחוני בכיר" –
(1) לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו – עובד משרד הביטחון שהסמיך לעניין זה שר הביטחון, שדרגתו מנהל אגף בכיר לפחות;
(2) לעניין יחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – עובד משרד ראש הממשלה בדרגת מנהל אגף בכיר לפחות, שהסמיך לעניין זה ראש הממשלה;
(3) לעניין צבא ההגנה לישראל – קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שהסמיך לעניין זה ראש המטה הכללי;
"דיגום" – נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
"דלק" – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה, לרבות נפט גולמי ומוצריו או חומר אורגני אחר ומוצריו;
"היתר בניה" – היתר כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, לרבות הרשאה לפי סעיף 145(ו) לחוק האמור;
"היתר פליטה" – היתר שניתן לפי הוראות סימן ב' בפרק ג', למקור פליטה טעון היתר.
"זיהום אוויר" – נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר;
"זיהום אוויר חריג" – נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
"חוק למניעת מפגעים" – חוק למניעת מפגעים, התשכ"א–19611;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19772;
"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-19683;
"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19654;
"הטכניקה המיטבית הזמינה" –הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום אוויר, המוספים למקור הפליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
(1) יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
(2) פיתוחם מצוי בשלב הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילות הנמנים עם סוג מקורות או עם פעילויות באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
(3) הם זמינים באורח סביר אף אם טרם ייושמו בישראל בפועל;
"כלי טיס" – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר;
"כלי שיט" – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
"מזהם" – חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, שנוכחותו באוויר גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח או לשינוי באקלים, במזג האוויר או בצלילות האוויר וכן חומר מוצא לחומר כאמור;
"הממונה" –ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה או עובד הכפוף אליו במישרין בלשכה הראשית של המשרד;
"מערכת הביטחון" –
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3) צבא ההגנה לישראל;
(4) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול על מקור פליטה המשמש לפיתוח ולייצור ציוד בטחוני כאמור;
"מפקח" – מי שהוסמך בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–20085;
"מקור פליטה" – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, הפולט מזהמים לאוויר או הגורם או עלול לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בו או באמצעותו, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או ש עלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, למעט מתקן או מערך כאמור הגורם או העלול לגרום זיהום אוויר זניח;
"מקור פליטה נייד" – מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי בתוספת השנייה;
"מקור פליטה נייח" – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד לרבות , לרבות כל אחד מאלה:
(1) מקור פליטה טעון היתר;
(2) מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים;
(3) מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית;
"מקור פליטה טעון היתר" – מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות בתוספת השלישית או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים בתוספת האמורה;
"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;
"נותן האישור" – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר;
"ניטור האוויר"– מדידה ורישום שיטתי של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
"ניטור" – מדידה רציפה או תקופתית של כמות, ריכוז או תכונות של מזהמים הנפלטים ממקור פליטה;
"ערכי איכות האוויר" – ערכים שנקבעו לפי סעיף 4 ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התראה וערכי ייחוס;
"ערכי פליטה" – ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
"פליטה" –גרם זיהום אוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו–20056;
"הקרן" – הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–19847;
"רכב מנועי" – כהגדרתו בפקודת התעבורה8;
"רשות מקומית" – עיריה, מועצה מקומית, או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–19689;
"תחנת ניטור אוויר" – מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שבו נמצאים מכשיר וציוד עזר כאמור;
"הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
פרק ב' – פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו
סימן א' – תכנית לאומית
תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
3.
(א) בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין היתר, אלה:
(1) יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בישראל בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי סעיף 4(א)(1);
(2) אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
(3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים .
(ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ג) השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, לא יאוחר מיום 30 ביוני בכל שנה, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ד) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.
סימן ב' – ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר
ערכי איכות האוויר
4.
(א) השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה, בפרקי זמן נתונים (בחוק זה – ערכי איכות האוויר):
(1) ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה – ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה בסעיף 3;
(2) ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מהם (בחוק זה – ערכי סביבה);
(3) ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה – ערכי התרעה).
(ב) השר רשאי –
(1) לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
(2) לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
(3) להוסיף, בצו, מזהמים לתוספת הראשונה.
(ג) השר יבחן מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שנקבעו.
(ד) הממונה רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים בתוספת הראשונה (בחוק זה – ערכי ייחוס); הממונה יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
מדידה והערכה של איכות האוויר
5.
(א) השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין היתר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה – המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שיקבע השר.
(ב) הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
(1) איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
(2) תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
(3) פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור בסעיף 6;
(4) תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
(ג) בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ד) הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי בתוספת השלישית או הרביעית, או החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ה) ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה והפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
(ו) השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1) אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין היתר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
(2) אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
(3) אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
(4) מתכונת הדיווח וההעברה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות תדירות הדיווח.
(ז) המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.
פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר
6.
(א) הממונה יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
(ב) הממונה, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות או עם מי שהוא הסמיך לעניין זה, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב זה.
(ג) ראה הממונה, לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא -
(1) לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
(2) אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו – להורות לבעל מקור פליטה המנוי בתוספת השלישית או הרביעית או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, לנקוט אמצעים סבירים, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי חוק רישוי עסקים או בהוראות שניתנו לפי סעיף 38, לפי העניין.
(3) היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר.
סימן ג' – רשויות מקומיות
מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות
7.
(א) רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנובע מתחומה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
(ב) בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות או חובות שהוטלו על רשות מקומית על פי כל דין אחר.
הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר
8.
(א) נוכח השר כי באזור מסוים קיימת חריגה מתמשכת מערכי סביבה, או שנוכח, לאחר התייעצות עם הרופא המחוזי כי זיהום האוויר באזור יוצר חשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה – אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לראשי הרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה –רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); בסעיף זה, "רופא מחוזי" – כהגדרתו בפקודת בריאות העם10.
(ב) תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, אולם רשאי השר להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם מצא כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שגרמו להכרזה.
(ג) ראה השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שגרמו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).
נקיטת אמצעים באזור נפגע
9.
(א) הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר , תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של רשות מקומית, תוכן לפי הוראות סעיף 77א לפקודת התעבורה11, בשינויים המחוייבים.
(ב) מצא השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, אזור נפגע זיהום אוויר, בין היתר, מזיהום אוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ג) סבר השר כי נקיטת אמצעים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה, באזור נפגע זיהום אוויר זיהום אוויר, מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יכינו הרשויות המקומיות באזור המטרופוליני תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
(1) תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין היתר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה, בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
(2) ראה הממונה כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יורה לרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לכלול בה הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
(ה) תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה.
(ו) אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
(ז) לא הוגשה תוכנית פעולה שיש חובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.
(ח) בסעיף זה, "מטרופולין" – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.