חומר רקע

פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי, מרכז קבוצת מתנדבים פעילים לאיתור ולקידום נושאים המשלבים יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי1. היוזמה לחייב את שר המשפטים בכתיבת תקנות נוצרה בדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט2. הדיון עסק בחוקים שבגינם נכתבות התקנות המובאות לאישור. תרומתי לנושא היא היוזמה וטענה שהצגתי3 שהגיע הזמן לטפל בנושא התגמול לבכירים בעמותות ובחברות לתועלת הציבור (מצ"ב נייר העמדה שהוגש לוועדה4). עיקרי טיעונים לדיון: הראתי שאפיק מרכזי לחלוקת רווחים, הוא רישום שכר. נושא מניעת חלוקת רווחים היה נושא מהותי בהצעת החוק, וגם בדו"חות מבקר המדינה5. ציטוט מהדו"ח מ 2001: "3. מתוך נתוני השכר שהמציאו העמותות לרשם בשנים האחרונות נמצאו מקרים של תשלומי שכר6 גבוהים במיוחד לבכירים המועסקים בעמותות. שכר זה גבוה ביחס לשכר הבכירים בשירות הציבורי, הן באופן מוחלט והן ביחס להיקף הפעילות של עמותות. כך, לדוגמה, עלות שכרם של מנכ"לים בעמותות מסוימות נע בין 413,000 ש"ח לבין 1.5 מיליון ש"ח לשנה. עוד עלה, שנתח עלות חמשת בעלי השכר הגבוה מסך מחזור העמותה הגיע לעתים אף לכ-80%. במארס 2001 מינה שר הפנים ועדה ציבורית להכנת אמות מידה לשכר בכירים בעמותות. עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2001, טרם סיימה הוועדה את דיוניה, ובידי הרשם עדיין אין אמות מידה בתחום זה." המלצות: 1. הציטוט מהדו"ח מראה שעיקר הבעיה היא בשכר הבכירים ובפרט מנכ"לים. לצערי התקנות המוצעות7 נוגעות רק לחברי דירקטוריון, חברי וועד וחברי ועדת ביקורת. אם הכנסת ושר המשפטים רוצים לפעול לפתרון בעיות עליהן הצביעו בעבר מבקרי המדינה, עליהם לדאוג לחקיקת תקנות נוספות, (גם הן עד תאריך יעד מוגדר), שיטפלו בעיקר הבעיה: שכר הבכירים, המנכ"לים ושאר המועסקים בעמותות וחברות לתועלת הציבור. אם שר המשפטים יימנע מלכתוב תקנות כאלו, אני קורא לוועדה ליזום זאת באמצעות חקיקה ראשית. 2. אני חוזר וממליץ כי תיקבע תקרה למקבלי שכר, עם מדרגות כפי שנקבע בתקנות למשל לגבי דירקטורים או בלעדיהן, שלא תעלה על תקרת השכר של הביטוח הלאומי. אותה תקרה שמעבר לה, הביטוח הלאומי לא מתייחס לסכומים כשכר ולא גובה מהם תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. לדעתי שכר של כ 35,000 ש"ח לחודש, הוא שכר ראוי ומכובד לכל עובד, מגייס כספים ומנהל במגזר השלישי ויהיה הבכיר והמוכשר ככל שיהיה.   הערה: נציגי העמותות בארגון "מנהיגות אזרחית" (לשעבר מגזר ההתנדבות והמלכ"רים) הם המנכ"לים והיו"רים של העמותות8. כאשר הם מביעים התנגדות לקביעת מגבלות, יש לקחת בחשבון שהם הנפגעים הישירים מהגבלות אלה ולא העמותות עצמן, שייהנו מהקטנת ההוצאות לשכר וישפרו את התדמית השלילית שנדבקה לעמותות כמקור פרנסה למנהליהן. להבדיל מהם, אני כמתנדב, שלא קיבל אפשרות להגיב לטיוטת התקנות בעת הכנתן, איני בעל עניין למעט העניין הציבורי. נספח עיקר דברי כנייר עמדה לצורך הדיון: הבעיה: נושא מניעת חלוקת רווחים הוא נושא מהותי בהצעת החוק, וגם בדו"חות מבקר המדינה. אפיק מרכזי לחלוקת רווחים9, הוא רישום שכר. ציטוט מהדו"ח מ 2001 : "3. מתוך נתוני השכר שהמציאו העמותות לרשם בשנים האחרונות נמצאו מקרים של תשלומי שכר10 גבוהים במיוחד לבכירים המועסקים בעמותות. שכר זה גבוה ביחס לשכר הבכירים בשירות הציבורי, הן באופן מוחלט והן ביחס להיקף הפעילות של עמותות. כך, לדוגמה, עלות שכרם של מנכ"לים בעמותות מסוימות נע בין 413,000 ש"ח לבין 1.5 מיליון ש"ח לשנה. עוד עלה, שנתח עלות חמשת בעלי השכר הגבוה מסך מחזור העמותה הגיע לעתים אף לכ-80%. במארס 2001 מינה שר הפנים ועדה ציבורית להכנת אמות מידה לשכר בכירים בעמותות. עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2001, טרם סיימה הוועדה את דיוניה, ובידי הרשם עדיין אין אמות מידה בתחום זה." שש שנים כבר חלפו, ולא ידוע על תוצאות לאותה וועדה. נראה שיחלפו שנים נוספות עד שהנושא ייפתר. מומלץ להפסיק להמתין ולקבוע תקרה לשכר בגופים כאלו. אין צורך להמציא תקרה חדשה. עבור הביטוח הלאומי כבר נקבע כי השכר המקסימאלי לצורך תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות היא חמש פעמים השכר הממוצע במשק , כיום כ 35,000 ₪. זהו שכר ראוי ומכובד לכל מנהל ויהיה מוכשר ככל שיהיה. זהו גם בערך שכרם של נבחרי הציבור, ותהיה בכך אמירה מוסרית ששירות אמיתי למען הציבור מוגבל בשכרם של נבחרי הציבור. עבור גופים, שבהם יש השתוללות בשכר, הצעה זו תהווה שיפור בהקצאת המקורות שלהן, ומתן אפשרות אמיתית להגדיל את היקף הפעילות מבלי להשתמש בהזרמת כספי ציבור או בתרומות. נוסח מוצע לפתרון המצב: לתקן בחוקים השונים, בסעיפים הנוגעים לעניין שכר דירקטורים וחברי ועדת ביקורת, לדוגמא: 345 י. השר רשאי לקבוע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לענין שכר או גמול שישולמו לדירקטורים ולחברי ועדת ביקורת, בחברה לתועלת הציבור, ולענין תנאי העסקתם, לרבות הגבלות לענין שכר, גמול ותנאי העסקה כאמור. א. שינוי שם הסעיף מ"שכר דירקטורים וחברי ועדת ביקורת" ל "שכר" או ל "שכר עובדים, דירקטורים וחברי ועדת ביקורת". ב. להוסיף רישא לסעיף: "שכר, גמול ותנאי העסקה לא יעברו את תקרת השכר של הביטוח הלאומי." ג. המלה 'הוראות' תוחלף בביטוי 'מגבלות נוספות'. ביאורים: א. התקרה תחול בכל מקרה. השר יהיה רשאי לקבוע מגבלות חמורות ממנה. ב. השינוי יחול על כל הסעיפים בחוקים הרלבנטיים: בחוק החברות, חוק הנאמנות (סעיף 8), חוק העמותות (ס 34). למאמרים בבנק ההצעות של פורום רפורמה כלכלית http://www.bsh.co.il/CatArticles2.asp?CategoryId=121