חומר רקע
נוסח הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46) – אחרי דיון 17062008
** התיקונים המסומנים באפור – טרם נדונו
חוק-יסוד: השפיטה
23. בענינים אלה ייקבעו הוראות בחוק:
(1) דרכי הבחירה של חברי הועדה לבחירת שופטים, ומשך כהונתם;
(2) כשירויות לכהונת שופטים לדרגותיהם;
(3) דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום;
(4) התנאים וההליכים לסיום כהונתו של שופט;
(5) הדרכים למינוי שופט לכהונה בפועל בבית משפט אחר ולהעברת שופט, דרך ארעי או דרך קבע, ממקום כהונתו לבית משפט במקום אחר;
(6) הליכי השעייתו של שופט, והעיון מחדש בהשעיה;
(7) הענינים שבהם ידונו בתי המשפט לדרגותיהם בשופט אחד או יותר, בשלושה או ביותר;
(8) דרכי קביעת השופט או השופטים שידונו בענין פלוני.
חוק בתי המשפט
מיום 1.3.2004
תיקון מס' 37
ס"ח תשס"ד מס' 1928 מיום 1.3.2004 עמ' 306
ביטול סעיף קטן 15(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) בסעיף זה ובסעיף 16, "שופט שיצא לקיצבה" — לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.
26. בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם —
(1) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
(2) מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;
(3) בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;
(4) בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום למעט ערעור כאמור בסעיף 37(ב)(9) עד (11), מוסמך לדון שופט אחד;
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
החלפת פסקה 26(4)
הנוסח הקודם:
(4) בערעורים על החלטות ביניים של בתי משפט מחוזיים, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;
(5) בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
הוספת פסקה 26(5)
37. (א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
(1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעוריםבתי משפט שלום בעניינים פליליים [ובענייני משפחה]; [יש צורך בנתונים לגבי בתי הדין המינהליים שיושב בהם שופט שלום, פסקי דין של בתי דין מינהליים שיושב בהם שופט שלום, ומספר הערעורים על החלטות כאלה]
(3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו +שלושה.
(א1) בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בעניינים אזרחיים ידון בית משפט מחוזי בשניים; סבר אחד משופטי ההרכב כי יש לצרף שופט שלישי משום שדעות חברי ההרכב עשויות להיות חלוקות או מסיבה אחרת, או התברר כי דעות חברי ההרכב חלוקות יצורף שופט שלישי להרכב שייקבע לפי הוראות סעיף 38; צורף שופט כאמור, ימשיך בית המשפט בדיון מן השלב שאליו הגיע, אלא אם כן החליט, מיוזמתו או לבקשת אחד הצדדים, לשמוע את הערעור משלב מוקדם יותר.
* יש צורך בנתונים לגבי שיעור ההחלטות הניתנות פה אחד למעט החלטות שניתנות בדעת רוב או על פי כללי ההכרעה של סע' 80(ב).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסויים לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
(1) עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה;מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6
(1) עבירות המנויות בתוספת הראשונה בחלק א' של התוספת הראשונה;
(2) ערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 19, 25, 48 ו-58 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967;
(3) דיון מקדמי בערעור;
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
הוספת פסקה 37(ב)(3)
(4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;
מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6
הוספת פסקה 37(ב)(4)
(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6
הוספת פסקה 37(ב)(5)
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(6) (נמחקה);
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
הוספת פסקה 37(ב)(6)
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
מחיקת פסקה 37(ב)(6)
הנוסח הקודם:
(6) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף;
(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;
מיום 5.12.1997
תיקון מס' 23
ס"ח תשנ"ח מס' 1640 מיום 5.12.1997 עמ' 17
הוספת פסקה 37(ב)(7)
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.
(8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55.
(9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום1 בתביעות שסכומן או שווי נושאן, במועד יום הגשת התובענה, אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מחמת שערוך או הצמדה, למעט בתביעות כמפורט להלן:
(א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
(ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה–1995.
(ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3)הנוגעות למקרקעין2.
(10) ערעורים על פסקי דין בתובענות שניתן בהם פסק דין על פי צד אחד, לרבות בתביעות בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בהן רשות להתגונן.
(110) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות.
(11) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב – 1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;3
(12) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת פסקה 37(ב)(8)
(ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א), (א1) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.
38. (א) השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור — לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
(ב) המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו — בידי נשיא בית המשפט או סגנו.
39. (א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית משפט מחוזי;
(2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף קטן 39(ג)
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 45
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)
החלפת סעיף קטן 39(א)
הנוסח הקודם:
(א) בית משפט מחוזי הדן בשלושה ונשיא בית המשפט ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין הנשיא ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיא ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
40. בית משפט מחוזי ידון באלה:
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית, לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000;
מיום 11.12.2000
תיקון מס' 27
ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 194
הוספת פסקה 40(1א)
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
(3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;
(ב) (נמחק);
(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;
(ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;
(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;
(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;
(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999.
מיום 3.12.2003
תיקון מס' 36
ס"ח תשס"ד מס' 1907 מיום 3.11.2003 עמ' 8
הוספת פסקה 40(4)
מיום 25.5.2008
תיקון מס' 46
ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)
ת"ט תשס"ח-2007
ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82
(א) חוק זכות יוצרים, 1911;
(ב) פקודת זכות יוצרים;
41. (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין — גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. בסעיף קטן זה, "החלטה אחרת" –
(1) החלטה בבקשה למתן סעד זמני;
(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(3) החלטה בעניין חיסיון;
(4) החלטה בעניין סמכות שיפוט עניינית או סמכות שיפוט בין-לאומית;
(5) החלטה בעניין התיישנות;
(6) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה, זולת החלטה לתת פטור מאגרה ;
(7) החלטה בענין מינוי או פסילת מומחה;
(8) דחיית בקשה לצירוף בעל דין; או דחיית בקשה להגיש הודעת צד שלישי
(9) אישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור;
(10) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;4
(11) דחיית בקשה שהוגשה לפי סעיף 37(א1), לשמוע את הערעור, בהרכב מורחב, משלב מוקדם יותר;
(12) דחיית בקשה לדחות תובענה על הסף מחמת מעשה בית דין;
(13) דחיית בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות, תניית שיפוט, פורום לא נאות או הליכים המתקיימים בערכאה אחרת;
[(14) החלטה בשאלת האחריות5 כשהיא נפרדת מהחלטה בעניין הנזק]
(14/15) החלטה בעניין אחר שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
* לדיון בנושא זה נדרשים נתונים: כמה ערעורים יש היום על החלטות אחרות, האם יש פילוח של הערעורים לפי נושאים– ערעורים על החלטות בענין סעדים זמניים, ערעורים על החלטות בענין טענת פסלות...וכד'
ערכאות נוספות:
1. בתי דין מנהליים – בבדיקה שערכנו, ראינו הוראות רבות בחוקים מיוחדים לבתי דין כאלה ואין אחידות. על פני הדברים איננו יכולות בלא עמדת ממשלה להוסיף הוראה כללית בחוק בתי דין מינהליים שכן יש לאפיין כאן סוגי החלטות ויש לקבל עמדה של מועצת בתי הדין המינהליים. מומלץ לבקש את גורמי הממשלה להתייחס;
2. פלילי – הופץ תזכיר חוק ויש כוונה להרחיב את האפשרות לערער על החלטות ביניים. יצויין שחלק מהרשימה כאן לגבי הליכים אזרחיים רלבנטי גם בפלילים. באותו הקשר יש לבחון את חוק השיפוט הצבאי – כך, ר' סעיפים 351, 353, 403, 458 לחוק השיפוט הצבאי שקובע ערעור בזכות על ענינים כמו טענות מקדמיות (סמכות, התיישנות, כתב האישום אינו מגלה עבירה;
3. בתי דין לעבודה – הדין היום (סעיף 26(א) לחוק בתי הדין לעבודה, קובע, כמו הדין היום במשפט אזרחי, רשות ערעור על החלטה אחרת. כדאי לבחון את ההליכים שם ולבחון אפשרות להחיל גם עליהם חלק מהרשימה.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
42. סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
47. בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי השופט היושב לדין או נשיא בית משפט השלום להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
50. (א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית משפט שלום;
(2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף קטן 50(ג)
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 45
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח 298)
החלפת סעיף קטן 50(א)
הנוסח הקודם:
(א) בית משפט שלום הדן בשלושה ונשיא בית משפט השלום ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין נשיא בית משפט השלום ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיאים ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143
החלפת פסקה 51(א)(1)
הנוסח הקודם:
(1) חטאים ועוונות; ואולם מותר להעמיד אדם לדין לפני בית משפט שלום בשל עבירה לפי סעיף מהסעיפים המנויים בתוספת השניה, שנסיבותיה אינן גוררות כפל עונש, אם החליט על כך פרקליט המחוז, ובלבד שלא יוטל מאסר של יותר מחמש שנים;
מיום 9.1.1994
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502
תיקון מס' 31 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
מיום 17.6.2003
תיקון מס' 34
ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507
(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 שקלים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1986
צו תשמ"ו-1985
ק"ת תשמ"ו מס' 4881 מיום 12.12.1985 עמ' 266
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 40,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1988
צו תשמ"ז-1987
ק"ת תשמ"ז מס' 5053 מיום 10.9.1987 עמ' 1262
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 40,000 150,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1990
צו תשמ"ט-1989
ק"ת תשמ"ט מס' 5217 מיום 14.9.1989 עמ' 1386
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 150,000 5,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.3.1991
צו תשנ"א-1991
ק"ת תשנ"א מס' 5338 מיום 28.2.1991 עמ' 694
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 5,000 360,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.11992
צו תשנ"ב-1991
ק"ת תשנ"ב מס' 5411 מיום 31.12.1991 עמ' 624
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 360,000 450,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5525 מיום 1.6.1993 עמ' 866
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 450,000 500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1994
צו תשנ"ד-1994
ק"ת תשנ"ד מס' 5604 מיום 5.6.1994 עמ' 912
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 500,000 600,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1995
צו תשנ"ה-1995
ק"ת תשנ"ה מס' 5688 מיום 3.7.1995 עמ' 1578
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 600,000 1,000,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 17.6.2001
צו תשס"א-2001
ק"ת תשס"א מס' 6105 מיום 21.5.2001 עמ' 796
(2) תביעות אזרחיות — למעט תביעות הנוגעות למקרקעין — כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 1,000,000 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 3.2.2008
תיקון מס' 47
ס"ח תשס"ח מס' 2131 מיום 3.2.2008 עמ' 173 (ה"ח 183)
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
(3א) (נמחקה);
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143
הוספת פסקה 51(א)(3א)
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
ביטול פסקה 51(א)(3א)
הנוסח הקודם:
(3א) תביעות למזונות;
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;
מיום 5.12.1984
ת"ט תשמ"ה-1984
ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחר אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;
(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה–1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
הוספת פסקה 51(א)(5)
.....
(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה–1995.
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
הוספת סעיף קטן 51(ג)
52. (א) פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
(ב) החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. בסעיף קטן זה, "החלטה אחרת" –
(1) החלטה בבקשה למתן סעד זמני;
(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(3) החלטה בעניין חיסיון;
(4) החלטה בעניין סמכות שיפוט עניינית או סמכות שיפוט בין-לאומית;
(5) החלטה בעניין התיישנות;
(6) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
(7) דחיית בקשה למינוי מומחה;
(8) דחיית בקשה לצירוף בעל דין;
(9) אישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור;
(10) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
(11) החלטה בעניין אחר שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
* נוסח הסעיף יותאם לנוסח שיוחלט עליו לגבי סעיף 41 בעניין ערעור על החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
53. סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.
64. פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד. – אושר 17062008
[הערת "ידיד" בענין מועדי הגשת הערעור – נוגעת לתיקון לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) שממילא יש צורך לתקן לאור התיקון לחוק].
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396
מיום 20.4.2004
תיקון מס' 38
ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 320
79א. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי לרבות בערעור או בדיון מקדמי בערעור, בעניין כאמור, רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה. – נדחה 17062008 [הסעיף יוותר בנוסחו המקורי]
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
הוספת סעיף 79ג
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 30
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 498
פישור גישור
79ג. (א) בסעיף זה, "פישור גישור" — הליך שבו נועד מפשר מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
"הסדר גישור" — הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
"מגשר" — מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
(ב) בית המשפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעבירו לפישור, והוראות סעיף 79ב(א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים.
(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
(ג) בהליך הפישור הגישור רשאי מפשר מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך פישור גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
(ה) העביר בית המשפט ענין לפישור לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
(ו) לא הגיעו בעלי הדין להסכמה על יישוב הסכסוך (להלן- הסדר פישור) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על פי בקשה של המפשר המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר פישור גישור, יודיע על כך המפשר המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
הוספת סעיף 79ד
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 30
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 498
תקנות לענין בוררות ופישור וגישור
79ד. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות —
(1) סדרי מינוי בורר או מפשר מגשר;
(2) סדרים וכללים בהליך פישור גישור וניהולו;
(2א) הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
(2ב) רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
(3) התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למפשר למגשר על ידי בעלי הדין;
(4) הטלת הוצאות בהליכי בוררות ופישור, והערכתן;
(5) אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב);
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) (א)(2א), (3) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
80. (א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
(ב) באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין.
(ג) באין רוב לדעה אחת בענין פלילי —
(1) יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
(2) לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
80. בית משפט הדן בשלושה או יותר, ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת- תכריע דעת אב בית הדין, ובענין פלילי- הדעה אשר לדעת אב בית הדין מקילה על הנאשם לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידת העונש- רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר בנסיבות הענין, כאילו הצטרף לדעתו של השופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; נחלקו הדעות איזהו סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר- תכריע דעת אב-בית-הדין.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
החלפת סעיף 80
הנוסח הקודם:
80. בית משפט הדן בשלושה או יותר, ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת- תכריע דעת אב בית הדין, לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידת העונש- רואים שופט שהציע את סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר בנסיבות הענין, כאילו הצטרף לדעתו של השופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; נחלקו הדעות איזהו סוג העונש או מידת העונש החמורים ביותר- תכריע דעת אב-בית-הדין.
83. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות —
(1) ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;
(2) פרסום פסקי דין של בתי משפט;
(3) אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;
(4) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
פרק ג': רשמים
סימן א': מינוי
84. (א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם או לסגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
(א) נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט בית משפט שלום למנות שופט, או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם או לסגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.
(ב) הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.
(ג) בפרק זה, "רשם" — מי שנתמנה רשם או סגן רשם לפי סעיף זה.
סימן ב': סמכויות שיפוט
85. (א) על אף האמור בכל דין בדבר סדרי דין ונוהג בבתי משפט אזרחיים ופליליים, יהיו לרשם הסמכויות המיוחדות האמורות בסעיפים 86 עד 90.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תהיה לרשם הסמכות הנתונה לבית משפט השלום לדון בתביעות אזרחיות, כשסכום התביעה או שווי הנושא, במועד הגשת התובענה, אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אלה:
(1) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
(2) תובענות שהוגשו בקשות לאישורן כתובענות ייצוגיות לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
* לדיון בנושא זה נדרשים נתונים – כמה תקנים של רשמים צפוי שיווספו? מה עלות תקן של רשם אל מול תקן של שופט ? מה תקופת הכהונה הממוצעת של רשם ?
86. בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם —
(1) לדרוש ראיה בכתב;
(2) ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;
(3) לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).
87. במשפטים, בין בערכאה ראשונה ובין בערעור, שבהם מסכימים בעלי הדין למתן פסק דין לפי נוסח מוסכם, רשאי רשם ליתן פסק דין; ורשאי רשם ליתן פסק דין כאמור אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין ולא הסכימו על סכום הוצאות המשפט, והרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.
88. רשם רשאי, על פי בקשה או מיזמתו, להורות, בהתאם לתקנות סדר הדין, שתובענה או ערעור יימחקו מחמת חוסר מעש.
89. רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה — צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור.
90. רשם רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, לרבות ענינים אלה:
(1) מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על-פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;
(2) מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;
(3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
מיום 31.3.1995
תיקון מס' 20
ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168
(3) הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;
(4) החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת-יתר או מסיבה אחרת;
(5) תשלום כסף מקופת בית המשפט;
(6) מינוי אפוטרופסים לדין;
(7) הוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, לרבות תחליף המצאה;
(8) שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;
(9) בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות סעיף 101;
(10) מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין-וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;
(11) ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;
(12) קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם–1980 (להלן — פקודת פשיטת הרגל).
91. בנוסף לאמור בסעיפים 85 עד 90 רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג ובהליכי הוצאה לפועל, שהוסמך בתקנות לעשותו.
..
95. פסק דין והחלטה אחרת של רשם — כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף 96.
96. (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138
(א) פסק דין של רשם לפי סעיפים 86 או 87, דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
(א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי, דינו, לענין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
(ב) החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
(ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב) על החלטה אחרת של רשם, כהגדרתה בסעיף 41(ב) או בסעיף 52(ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה [אושר בישיבת 170608] מאת בית משפט השלום או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
(ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), על החלטה אחרת של רשם, כהגדרתה בסעיף 41(ב) או בסעיף 52(ב), לפי העניין, בשינויים המחויבים ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
(ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
הערה: התיקונים לסעיפים קטנים (ג) (ד) מהווים התאמה לנושא של החלטה אחרת ולכן יש לדון בהם אחרי הדיון בנושא הנ"ל.
הערה: לאחר תיקון סעיף זה יש לבחון את סעיף 27 לחוק בית הדין לעבודה ש"מעתיק" את סעיף 96 מכאן.
מיום 13.8.1986
תיקון מס' 3
ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 216
הוספת סעיף קטן 96(ה)
סימן ג': סמכויות אחרות
97. רשם רשאי לקבוע פלוגתות מוסכמות להכרעת בית המשפט, והוא יציין בפרוטוקול את שמות בעלי הדין או עורכי הדין שהתייצבו לפניו ואת הפלוגתות המוסכמות כאמור, אך בלי לפגוע בסמכותו של בית המשפט לערוך את הפלוגתות מחדש בהתאם לכתבי הטענות.
98. כל שאלה בדבר שומת אגרת בית המשפט בתובענה, בענין או בהליך, תובא לפני הרשם.
99. הרשם יהיה שמאי-הוצאות של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
100. רשם רשאי לחתום על פסיקתות של פסקי דין ושל החלטות אחרות של בית המשפט.
101. רשם יהיה אחראי לעריכת רשימת המשפטים שלפני בית המשפט ולפני שופטים בלשכותיהם, לפי הנחיות נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא, נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי או נשיא של בית משפט שלום, הכל לפי הענין, ורשאי הוא על פי בקשת תובע או מערער, או בהסכמת בעלי הדין או עורכי הדין שלהם, לקבוע ברשימה כל תובענה, הליך או ערעור לדיון ולהוציא לשם כך את ההודעות הדרושות.
102. כל שבועה או תצהיר יכולים להינתן בפני רשם.
103. כל מקום שנאמר בדין, כי מעשה פלוני או דבר פלוני אפשר שייעשה בידי פקיד שימנה לכך בית המשפט, רשאי הרשם לעשותו.
סימן ד': הוראות שונות
104. הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
104. הוראות סעיפים 69 68 עד 79 ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143
104. הוראות סעיפים 68 עד 79ג ו-81 יחולו על רשם ועל הדיונים לפניו; אך רשם שאינו שופט לא יהא מוסמך לשפיטה פלילית ולשפיטה לפי סעיף 72(א).
105. (א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
(ב) כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.
105א. לענין אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
הוספת סעיף 105א
מיום 24.7.2006
תיקון מס' 43
ס"ח תשס"ו מס' 2062 מיום 24.7.2006 עמ' 385 (ה"ח 250, ה"ח 116)
משמעת אתיקה ומשמעת
105א. לענין שיפוט משמעתי אתיקה ושיפוט משמעתי של רשם עקב מילוי תפקידיו כרשם ולענין השעייתו מכהונת רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט.
105ב. לענין טענת פסלות נגד רשם, דין רשם שאינו שופט כדין שופט, והוראות סעיף 77א יחולו.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68
הוספת סעיף 105ב
מיום 13.4.1989
תיקון מס' 7
ס"ח תשמ"ט מס' 1274 מיום 13.4.1989 עמ' 48
מיום 9.8.1989
ת"ט תשמ"ט-1989
ס"ח תשמ"ט מס' 1284 מיום 9.8.1989 עמ' 101
108. (א) שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם —
(1) כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב', לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;
(2) הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;
(3) הערכת הוצאות המשפט הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;
(4) קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן — התשלומים), לרבות —
(1) סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;
(2) דרכי גביית התשלומים;
(3) מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;
(4) התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;
(5) קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על-ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000
12. (א) פסק דין של בית משפט לענינים מינהליים בערעור מינהלי ובערעור על החלטת הרשם, והחלטה אחרת של בית משפט לענינים מינהליים יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" —
(1) החלטה בבקשה למתן צו ביניים בעתירה מינהלית;
(1א) החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי ובתובענה מינהלית;
(2) החלטה שניתנה לאחר פסק הדין ואינה נבלעת בו;
(3) החלטה בענין חיסיון;
(3א) החלטה בענין סמכות ענינית או סמכות שיפוט בינלאומית;
(3ב) החלטה בעניין התיישנות בתובענה מינהלית;
(3ג) החלטה בעניין אגרה, עירבון או ערובה;
(3ד) דחיית בקשה למינוי מומחה בתובענה מינהלית;
(3ה) דחיית בקשה לצירוף בעל דין;
(3ו) אישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לרבות החלטה ולפיה רשות לא הוכיחה כי חדלה מגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור;
(3ז) דחיית בקשה להארכת מועד שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 15
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 738
הוספת סעיף משנה (3א)
(3א) החלטה בענין סמכות ענינית;
(4) ענינים נוספים שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
* לאחר שיוחלט על נוסח הסעיפים בעניין ערעור על החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום - יש להתאים את נוסח סעיף זה, תוך בחינת הרלוונטיות של סוגי ההחלטות שייכללו בהגדרת "החלטה אחרת" להליכים בבתי המשפט לעניינים מינהליים.
החלטות נוספות של הוועדה מהדיון ביום 17062008:
סעיף 11 להצעה נמחק (תוקן במסגרת הצעת חוק אחרת)
סעיפים 12-15 אושרו לפי הצעת הממשלה בתוספת תיקון.
סעיפים 17-18 נמחקו משום שתוקנו במסגרת תיקון לחוק לשכת עורכי הדין.