חומר רקע

6.7.08 לכבוד וועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים חכי"ם נכבדים, הנדון: עמדה לקראת דיון בהצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון – הזכות להליכים חלופיים), התשס"ו-2006 בשם מרכז נגה למען נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, הריני מתכבדת בזאת להעביר את עמדתנו לעניין הצעות החוק פ/1353 ו- פ/567 שבנדון. באופן עקרוני אנו מכירים בחובתה של החברה לסייע בידי קטינים שסרחו, ומקבלים בחיוב כל יוזמה שמטרתה לטפל בקטינים תחת להענישם בלבד, ושיש בה מאמץ רציני לשקם קטינים שסטו מדרך הישר תוך ניסיון להחזירם לאורח חיים נורמטיבי לשם שילובם בחברה כפרטים מועילים. עם זאת, כאשר הולכים ורבים מקרי אלימות קשים שבהם מעורבים קטינים, אנו סבורים כי יש לנהוג במידה רבה של זהירות בטרם קבלת החלטה של "אי תביעה" לגבי קטין שהחקירה שמוצתה גילתה כי קיים יסוד ראייתי להעמיד אותו לדין, והקטין הודה בביצוע העבירה. לפי הצעת החוק מדובר גם בעבירות פשע שהעונש עליהן עד 5 שנות מאסר. כמו כן יש לדעתנו בהצעת החוק שבנדון משום צמצום זכויותיו של נפגע העבירה, כפי שיפורט להלן (הערותינו מתייחסות לנוסח הצע"ח מס' פ/1353): 1. אנו סבורים כי יש להגביל את הזכות להליכים חלופיים לעבירות חטא ועוון בלבד, וכן יש לשקול את טיבן וטבען של העבירות כאחד הקריטריונים בהחלטה באם לנקוט בהליכים חלופיים, שכן בעבירות אלימות ובמיוחד אלימות במשפחה הליכים חלופיים יהיו פחות מתאימים. 2. מאליו מובן שהצעת החוק אינה עוסקת בעילות לסגירת תיק שמנויות בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 (להלן: החסד"פ). אדרבה, מדובר בהליך של "סגירת תיק" ואי העמדה לדין, חרף העובדה שמחקירת האירוע עולה כי הקטין אכן ביצע את העבירה, והוא אף הודה בכך. למרות זאת, וחרף העובדה שמדובר בסגירת תיק שעילתה אינה קשורה בטיב וכמות הראיות אלא בהחלטה שמטרתה להיטיב עם העבריין, לא מוזכר בהצעת החוק שבנדון מיהו בעל התפקיד במשטרה שיהיה "רשאי" להחליט על סגירת התיק ואי – תביעה (סעיף 1א(ב) להצעת החוק). לדעתנו, אי אפשר להסתפק במקרה כזה במתן הרשאה לסגור את התיק ל"משטרה", באופן כללי וגורף אלא יש לקבוע מפורשות בהצעת החוק את דרגתו ותפקידו של קצין המשטרה שיהיה מוסמך או רשאי להחליט על נקיטת הליכים חלופיים. 3. עוד אנו סבורים כי באותם מקרים שבהם מדובר בעבירות אלימות חמורה, המנויות בתוספת הראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (למשל עבירה לפי סעיף 334 לחוק העונשין [פציעה] עבירה לפי סעיף 192 [איומים], ועבירה לפי סעיף 377 [כליאת שוא]), יהיה נפגע העבירה זכאי לקבל הודעה מראש על כוונה לסגור את התיק ולנקוט בהליכים חלופיים, וזאת, גם במקרים שבהם אין לכאורה צורך בהסכמתו של הנפגע, שכן אין צורך בשיתוף הפעולה שלו לשם נקיטת ההליכים החלופיים. 4. לאחר שקיבל הודעה כאמור, ועוד בטרם קבלת ההחלטה בדבר סגירת התיק ונקיטה בהליכים חלופיים, יהיה המתלונן זכאי להביע עמדתו בעניין בפני הגורם המאשר (כפי שיפורט להלן), בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, בדומה להוראות סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, לעניין עמדתו של נפגע העבירה לעניין הסדר טיעון. 5. יתירה מכך, אנו סבורים כי יש להוסיף להצעת החוק הליך של אישור ההחלטה בדבר סגירת התיק והפניית הקטין להליכים חלופיים, בהתאם לחומרת העבירה, כדוגמת המפורט בסעיף 62(א) לחסד"פ (שם ההחלטה שלא להעמיד לדין נובעת מהיעדר עניין לציבור), ובהתאם יתוקן סעיף 62 לחסד"פ תוך פירוט הליך אישור סגירת התיק הנוגע לקטין על פי סעיף 1א(ב)(1) להצעת החוק. 6. לאחר שנתנה למתלונן הזכות להביע את עמדתו לפני ולקראת ההחלטה לנקוט בהליכים חלופיים, כאמור לעיל, וללא קשר לעמדתו, יש לנהוג בעניין ההחלטה בדבר סגירת התיק בהתאם להוראות בסעיף 63 לחסד"פ, ולמסור למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה, תוך ציון סיבת סגירת התיק. 7. יתירה מכך, הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת, שוללת מהמתלונן את הזכות להגיש ערר על סגירת התיק כאמור בסעיף 64 (א) לחסד"פ. אנו סבורים כי גם באותם מקרים שבהם לא נדרשת הסכמתו של נפגע העבירה לנקיטתם של ההליכים החלופיים (למשל, כאשר במסגרת ההליך החלופי לא נדרש שיתוף הפעולה של נפגע העבירה, ראו סעיף 1ה(א) להצעת החוק שבנדון), יוכל המתלונן להגיש ערר על ההחלטה, לגורם שאישר את ההחלטה, בהתאם לדירוג שייקבע בהצעת החוק. 8. לסיכום, אנו סבורים כי בהצעת החוק שבנדון חסרים מספר שלבים, ואותם יש להוסיף: קביעת הגורם במשטרה שהוא בעל הסמכות להחליט על סגירת התיק, קביעת גורם במשטרה שבסמכותו לאשר את ההחלטה, מתן הודעה מראש למתלונן בדבר כוונה לסגור את התיק ולנקוט בהליכים חלופיים, מתן זכות לנפגע העבירה להשמיע עמדתו, בע"פ או בכתב בפני הגורם המאשר לפני קבלת ההחלטה. לאחר קבלת ההחלטה בדבר סגירת התיק, יקבל המתלונן הודעה על כך, ויוכל להגיש ערר בפני הגורם המאשר. אנו מקווים כי הוועדה הנכבדה תשקול בחיוב את הערותינו, וכי ההצעה תתוקן בהתאם. בכבוד רב, ד"ר דנה פוגץ', עו"ד ראש מרכז נגה