חומר רקע
25.6.08
לכבוד
אפרת רוזן
שלום רב,
להלן תשובות לשאלותייך המקדמיות אשר התקבלו מאפי ברוור ורחל שרביט בנושא ההליכים החלופיים.
(1) מהו "הליך חלופי"?
אחד או יותר מההליכים מהרשימה להלן: טיפול +מסגרת טיפולית חינוכית ותעסוקתית, צדק מאחה, שירות למען הציבור, קד"מ (כחלופה להליך הפלילי או כהשלמה להליך), מבחן, ומסגרת טיפולית למבוגרים.
(2) מי קובע כי קטין יופנה להליך חלופי?
המשטרה מפנה את הקטין לקצין המבחן, ואז קצין המבחן מחליט, בתיאום עם המשטרה או הפרקליטות. צוין, כי קיים צורך לבנות פרוצדורה מובנית בנושא.
(3) מהי טובתו של הקטין המסוים שבגינו ננקט אותו הליך חלופי?
הקטין לא יועמד לדין. צוין, כי אם הקטין זקוק לטיפול, ניתן לכפות אותו על הקטין בהליך לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אולם הליך חלופי הוא הליך רצוני תמיד.
(4) האם נדרש כי הפנייה להליך חלופי תהיה רק מקום שבו יש תשתית ראייתית להגיש כתב אישום כנגד הקטין, לאחר שהעבירה בה נחשד נחקרה עד תומה?
כן, מכיוון שבהיעדר תשתית ראייתית, אין צורך בהליך חלופי מכיוון שהקטין ממילא לא יועמד לדין.
(5) מי מועמד לניתוב להליך חלופי?
חשודים, במידה וישנה מספיק תשתית ראייתית להעמדה לדין.
(6) סוגיית ההסכמה – הסכמה של מי?
ההסכמה הנדרשת היא הסכמתו של הנער הפוגע.
איזו סוג של הסכמה (מדעת? האם נדרשת להיות בכתב?)
האם נדרש לתת לקטין הסבר עובר למתן ההסכמה, לרבות לעניין האפשרות כי עניינו יוחזר לנתיב הפלילי?
הסכמה מדעת ולא נדרשת להיות בכתב
כן. יש להסביר לקטין לעניין מתן ההסכמה כולל האפשרות כי יעניינו יוחזר למסלול הפלילי
(7) מעמדם של ההורים בהליך החלופי – האם יש להורים זכות וטו?
לא.
(8) הודיית הקטין הפוגע –
האם נדרשת הודיה כתנאי מקדמי לניתוב להליך החלופי? כן.
האם קבילה בהליכים אחרים? כן. לא, אין לעשות שימוש לצורך הליכים אחרים
האם הודיה בעבירה או בעובדות המקימות אותה? הסכמה על העובדות המהותיות
(9) סודיות וחיסיון – האם נדרשת קביעה מראש בדבר חיסיון ההליך החלופי?
הסודיות והחיסיון נדרשים על מנת למנוע שיבוש הליכים, ועל מנת להבטיח את קיומו של ההליך.
(10) זכות לייצוג ו/או ליווי של הקטין – האם יש מקום לעגן זכות כאמור? אם כן-האם בהליך החלופי עצמו או רק לפני כניסה להליך זה?
מהעת שבה החליט הקטין להודות בעבירה ולהיכנס להליך החלופי, אין זכות לייצוג בהליך. לפני הכניסה להליך החלופי ישנה זכות לייצוג. עורכי הדין יכולים להכנס להליך כמלווים אך לא כמייצגים.
(11) תנאים מקדמיים – האם לקבוע רשימת תנאי סף לכניסה להליך החלופי, למשל לפי סוג העבירות או בדרישה מקדמית לנכונות לפיצוי הנפגע.
ניתן לקבוע תנאי סף לגבי עבירות מסויימות אך אלה תנאים כלליים. אין לקבוע תנאי פרטני כמו נכונות מראש לפצות
(12) סיום ההליך החלופי – כיצד ההליך מסתיים? מי קובע שההליך החלופי הסתיים? מה הדין אם ההליך החלופי אינו מצליח ומי קובע זאת? מה קבילותן של ראיות שנתגלו במהלך ההליך החלופי עם סיומו (בהצלחה או שלא בהצלחה).
ההליך מסתיים בהסכמת המשתתפים. המשתתפים קובעים. ההליך אינו מסתיים בהצלחה או אי הצלחה אלא בהגעה להסכם או לא. ועל כך מחליט המתאם והמשתתפים אין "לשפוט" זאת במונחים של הצלחה. אין קבילות לראיות לצורך אחר ואסור להשתמש בהן בהליך הפלילי.
(13) סגירת התיק המשטרתי – באיזו עילה ייסגר תיק שהופנה להליך חלופי? מתי הוא ייסגר? מה יהיה הרישום במרשם הפלילי?
הגעה להסכם יכולה לשמש כמרכיב מרכזי בשיקול הדעת של המשטרה לסגור את התיק או כקביעה שכל מי שעמד בהסכם תיקו ייסגר. התיק ייסגר לאחר שהקטין עמד בהסכם עליו התחייב. לגבי המרשם הפלילי יש צורך לשמוע את עמדת המשטרה. ברור שירשם כי התיק נסגר והשאלה היא מאיזה סיבה. (מחוסר עניין לציבור?)
(14) מעמדו של נפגע העבירה – האם נדרשת הסכמת נפגע העבירה? האם תנאי מקדמי והכרחי? האם יש לנפגע זכות וטו?
התשובה אינה חד משמעית והיא תלויה בהחלטה העקרונית על מהות ההליך החלופי והמקום שמבקשים לתת להליך כזה. ניתן לקבוע כי לא נדרשת הסכמת הנפגע באותה מידה שייקבע כי הסכמה כזו דרושה. בתהליכי קדם וגישור שאנחנו מפעילים נדרשת הסכמה אך אינה נדרשת נוכחות פיזית בהכרח של הנפגע. יכול להיות גם נוכח מטעמו. אותה התשובה לעניין זכות הוטו.
(15) מי אחראי על הפעלת ההליכים החלופיים – האם שירות המבחן? המשטרה? גוף חדש?
בדוח של השופטת רוט לוי ישנה המלצה מפורשת ששירות המבחן לנוער צריך להיות אחראי על הפעלת ההליך. גם בפרקטיקה הנהוגה בארץ מזה למעלה מ 10 שנים שירות המבחן לנוער אחראי על הפעלת ההליך.
(16) האם יש מקום לקבוע בחקיקה תנאי כשירות לעוסקים בהליך החלופיים?
בתקנות
(17) ערר/ערעור – האם ניתן לערער על החלטות שנתקבלו במסגרת ההליך החלופי? האם ניתן לערער על אי ניתובו של קטין להליך חלופי?
אין לערער על הליך חלופי כי הוא התקבל בהסכמת הצדדים וזהו הליך חלופי ולא חלק מההליך הפלילי ולכן שאלת הערעור אינה רלוונטית. לעניין החלק השני בשאלה תלוי מה תקבע החקיקה בדבר מי יופנה להליך. האם זו זכות גורפת של כל קטין או שיהיו קריטריונים