חומר רקע
כ"ז בסיון תשס"ח
30 ביוני 2008
15.54ד'
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון, ח"כ
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ד ח ו ף
וחברי הוועדה
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק ההוצאה לפועל ע"י הוספת סעיף 69ג (ד) בדבר
מתן סמכות לראש ההוצאה לפועל להפטיר מחובו חייב, שהוכרז כמוגבל באמצעים
פ/17 / 2583 – ח"כ גלעד ארדן; פ/17/ 2809 – ח"כ משה גפני; פ/17/ 2870 – ח"כ דוד אזולאי
בסוף השבוע האחרון נמסר לנו, כי הוועדה מתכוונת לדון ביום 1.7.08 בהצעות החוק שבנדון, והתבקשנו להעביר בנושא את התייחסותנו, ככל שיש לנו.
אנו מבקשים להתנגד להצעות החוק הזהות שבנדון, מהטעמים הבאים:
1. הורדת רמת שקול הדעת - מבית המשפט המחוזי לרשם ההוצאה לפועל - באשר לפגיעה בזכות קנין חוקתית של הנושה עפ"י פסק דין (ראו פס"ד פרופ' גמזו, תקדין עליון 2001/1,1440), נראית להיות לא מידתית, בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
2. כדי להשיג הפטר לפי פקודת פשיטת הרגל, הדרישות מהחייב הן רבות, מתקיימים הליכים מבוקרים לאספקת מידע, הגשת תביעות חוב, בדיקתן, אסיפות נושים, קיימות בחוק אמות מידה שונות, וזכות תגובה לנושה. ההפטר אינו דבר שבשגרה אלא יוצא דופן, ואילו בהוצל"פ עלול הדבר להפוך לענין שבשגרה, ללא שיקול דעת מעמיק דיו על סמך מידע רחב.
3. כאמור, יש אבחנות רבות בין הליכי פשיטת הרגל להליכים בהוצל"פ. לא ניתן להחיל את ההלכות של דיני פשיטת רגל על הטיפול בהוצל"פ.
דוגמאות: הדרישות לפתיחת ההליך שונות; כל הנושים מוזמנים להגיש תביעות חוב; מתמנה נאמן בפש"ר (או הכנ"ר), המכנס את נכסי החייב, בודק, מפקח, ומחווה דעתו לבית המשפט. ביהמ"ש לא דן בבקשות בתיקים ללא תגובת הגורם האובייקטיבי שהוא הכנ"ר.
ההליכים הם פומביים, וניתן לאתר בקלות, באתר האינטרנט של משרד המשפטים, את מעמדו של החייב ופרטים על הנשיה בו.
אם יאומצו הליכי פשיטת הרגל בהוצאה לפועל, המשמעות היא צורך בכוח אדם נוסף ואמצעים, בדומה לקיימים אצל הכנ"ר. הכנ"ר מממן זאת, בין היתר, ע"י אגרה שגובה בסך כ-2300 ₪. האם אגרה זו תוטל על החייב גם בהוצל"פ?
4. החלת דיני פשיטת רגל על החוב בהוצל"פ, משמעה יהיה גם דיונים בהונאות של החייב, כגון: הברחת רכוש והעדפות במרמה (ראו סעיף 96 וסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל), האם תינתנה סמכויות לדון בכך לרשם שאינו שופט?
5. לפי הנוסח המוצע לתיקון, ינתן לחייב הפטר. לא ברור האם הכוונה היא לכלל חובותיו לכל הנושים, לרבות לרשויות המס? ומה הדין של חוב למזונות? ואם הכוונה היא רק לחובות שלגביהם נפתח תיק הוצל"פ, הרי אז הזריזים עלולים להיפגע, מאחר ולאחר שמיטת חוב לתיקים הפתוחים, תיפתח הדרך להיווצרות תיקים חדשים שתהיה להם עדיפות.
6. אם מטרת הדין בהצעת החוק היא לנסות ליצור קשר ישיר בין ההוצאה לפועל לבין הליכי פשיטת רגל, תוך ויתור על אגרת בית משפט ואגרת הפקדה אצל הכנ"ר (לפי תקנה 7(ג) לתקנות פשיטת הרגל , תשמ"ה – 1985 ), ניתן יהיה לקדם כיוון כזה, בתנאי שיחולו תנאים מקדמיים, כגון: חוב ותיק, חייב מבוגר או חולה, מיצוי איסוף המידע, גביה זעומה, ודיון בנוכחות הזוכים לפני שראש ההוצל"פ יחליט בנושא.
7. קיים חשש שהצעות החוק, אם תתקבלנה כפי שהן, תגרומנה לחייבים לחדול לשלם, להבריח רכוש, לסייע בהכרזתם כ"חייב מוגבל באמצעים", ולדרוש את ההפטר בהליכי ההוצל"פ באופן זול ומהיר בלי לפנות להליכי פשיטת רגל.
8. אם ועדת החוקה, חוק ומשפט או הנהלת בתי המשפט מבקשים למצוא פתרון לעומס בלשכות ההוצל"פ, יתכן והדרך המוצעת ע"י כב' השופט עודד מאור, ראויה יותר לאימוץ מאשר הפטר (ראה בטאון "עורך הדין" – מרץ 2006 עמ' 44 , מצורף לזה).
לאור האמור, אנו מבקשים שלא לקבל את הצעות החוק למתן סמכות לראש ההוצל"פ להחליט על הפטרי חובות, כפי שהן.
חברינו העוסקים בנושא יעמדו לרשות הוועדה הנכבדה ככל שיתבקש.
בתודה ובכבוד רב,
טל נד"ב, עו"ד
סמנכ"ל, היועץ המשפטי
העתק: עו"ד תמי סלע – הכנסת
עו"ד דלית זמיר – משרד המשפטים
עו"ד דני וקס (מטעם איגוד הבנקים)
תאגידים בנקאיים
24976