חומר רקע
06 ביולי 2008
ד' תמוז התשס"ח
לכבוד
פרופ' מנחם בן ששון, יו"ר
ועדת החוקה חוק ומשפט
הכנסת, ירושלים
נכבדי,
הנדון: הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
הל"ב - התנועה למלחמה בעוני (ע.ר.) מתכבדת להגיש את התייחסותה לתיקון המוצע במסגרת הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל בנוגע להתנגדות משרד האוצר לרפורמה ולעמלה הרב של הועדה הנכבדה עד כה.
1. הל"ב היא תנועה התנדבותית המעניקה סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות באמצעות מאות סטודנטים ועורכי דין מתנדבים, הפועלת לשינוי סדר העדיפויות הלאומי בחברה הישראלית (להלן: התנועה). במסגרת פעילות זו מתנדבי התנועה נמצאים, מזה כשמונה שנים, בעמדות סיוע משפטי בלשכות הוצאה לפועל שונות ברחבי הארץ. מתנדבי התנועה מסייעים מידי יום לעשרות חייבים בלשכות ההוצאה לפועל ומכירים היטב את הצרכים השונים ואת הקשיים הרבים העומדים בפני אלה מהם המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות.
2. האוצר כנראה מתקשה להבין את הרציונל העומד מאחורי הרפורמה שמנסה להוביל יו"ר הוועדה, והיא - מידע ושקיפות תמורת ביטול הליכי סרק הפוגעים בחירותם של החייבים ובכבודם ובכך יעילות המערכת ושיפור הגביה באופן שלא בוצע או נוסה על היום, וזאת במקום להישען על כשלונה של השיטה הקיימת, כפי שמבקש האוצר כעת ואינו מציע כל חלופה הגיונית או הוגנת.
3. מצער שהאוצר בחר להביע דעתו עלי עיתון ולא בפני ועדת חוקה, למרות שנציגי האוצר ישבו בכל הישיבות שהיו עד היום ויכולים - או חייבים - היו להביע דעתם באופן מקצועי, סדור ומגובה במסמכים ובנתונים ולא בתחושות.
4. כיוון שעד כה לא הוצגו בבירור נימוקיהם של אגף התקציבים, תמוה מדוע בוחר אגף התקציבים לנקוט עמדה נחרצת כנגד ביטול מאסר החייבים והעדפת אוכלוסיות מסוימות בחברה על אחרות – אוכלוסיית הנושים ועורכי דינם על אוכלוסיית החייבים, כאשר תפקידו של האגף הוא לבחון את ההשלכות של הרפורמה על תקציב המדינה. מהדברים שהובאו בפני הועדה הנכבדה בנושא ביטול המאסרים הרפורמה עתידה לחסוך בעלויות רבות.
5. התנועה מבקשת להדגיש בזאת את החשיבות שבביטול מאסר החייבים בישראל:
5.1. כפי שהובאה עמדתינו במסמך של הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, מיום 28.2.2008, אין מקום כלל לסנקציה של מאסר חייבים, והשימוש באמצעי הדרסטי של מאסר אינו מהווה איזון ראוי בין התכליות העומדות בבסיס החוק - שמירה על קניין הזוכים מחד והגנה על חירותו של החייב מאידך.
5.2. נסיוננו מלמד כי במציאות הישראלית כיום רובם של החייבים (אם לא רובם המכריע) אכן נטולי אמצעים. חדלות פירעון אינה עבירה ומאסר אל לו להיות עונש בגין אי תשלום חוב אזרחי.
5.3. מאסרו של אדם מהווה פגיעה חמורה באחת מהזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט, והיא הזכות החוקתית לחירות המעוגנת בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.
5.4. הטענה כי מאסר חייבים הינו כלי יעיל לאכיפת פרעון חובות אינה עולה בקנה אחד עם הנתון כי בשנת 2007 נתבקשו 367,576 פקודות מאסר, מתוכן 195,626 הובאו לטיפול משטרתי אך רק 650 חייבים נאסרו בפועל. לא ברור כיצד ניתן לחלוץ מנתון זה את המסקנה שמאסר החייבים הוא כלי יעיל, שכן חלק ניכר מאי ביצוע הפקודות נובע מהעדר כוח אדם במשטרה ואף אין כל התייחסות לכך שחייבים רבים נוטלים הלוואות בשוק האפור על מנת לא להאסר וההשלכות של מצב זה הן הרסניות מבחינה חברתית.
5.5. הרפורמה עליה שקדה הוועדה בשנה האחרונה מציעה איזון ראוי יותר בין זכות הקניין של הזוכה לבין זכותו של החייב לחירותו האישית. הוועדה הנכבדה אמנם ממליצה לבטל את המאסרים אך יחד עם זאת מאפשרת שקיפות רבה יותר של רשם ההוצאה לפועל למאגרי מידע רבים על מנת לבצע חקירת יכולת יסודית, מניעת הברחת נכסים וזאת מתוך תכלית למקסם את השבת קניינם של הזוכים, ככל שניתן בנסיבות הספציפיות של החייב.
5.6. אנו רוצים לחזק בזאת את ידי הועדה על הנחישות בשמירה על כבוד האדם ועל חירותו. מאסר שאינו לצורך ענישה הוא אמצעי שאינו מידתי, ועל כן ראוי להגביל את השימוש בו.
6. לעניין שמירת הזכות לדיור חלוף, עמדתה של התנועה בעינה עומדת:
6.1. שמירה בסיסית על כבודו של האדם ועל זכותו למגורים באות לידי ביטוי בסעיף 38(א) לחוק ההוצאה לפועל.
6.2. כפי שהובאה עמדתינו במסמך מתאריך 4.2.2008: האפשרות הקיימת כיום להתנות על זכותו הבסיסית של החייב לקיום בכבוד, לקורת גג ולקניינו הפרטי, בחוזה המשכנתא, המצויה בסעיף 38(ג) לחוק, מעקרת את התכלית הסוציאלית כפי שנקבעה בסעיף 38(א) לחוק.
6.3. כאשר אדם שוקע מבחינה כלכלית ואינו מצליח לעמוד בפרעון חובותיו, מעניק לו סעיף 38(א) הגנה בכך שהוא ומשפחתו לא יוותרו ללא קורת גג מעל לראשם ולא יושלכו אל הרחוב, במצב בו אינם יכולים לעמוד בתנאי הלוואה שלקחו לצורך רכישת דירת המגורים היחידה שברשותם ואין להם כל מפלט אחר.
6.4. על כן אנו תומכים במציאת דיור חלוף, עפ"י הקריטריונים שתקבע הועדה הנכבדה. מדובר ברע במיעוטו ולכל הפחות בהקטנת הפגיעה בחייב אשר הגיע לחדלות פירעון.
7. בשולי הדברים יצוין, כי לא ברור מדוע פקידי האוצר המתינו לסיומם של הדיונים ברפורמה על מנת להביע דעתם, כאשר הם היו נוכחים בכל הישיבות ויכולים היו להביע דעתם לגבי כל אחד מהתיקונים הספציפיים שהוצעו. יתרה מכך, בסופו של יום, פקידי האוצר אמורים לבצע מדיניות ולא לקבוע אותה או להחליט עליה ולא ניתן במחי יד לבטל עבודה כה עניפה ומקצועית שהתבצעה לאורך תקופה כה ארוכה.
8. לתשומת לב המחוקקים - מאחורי המספרים והנתונים עומדים אנשים שלהחלטת הוועדה תהיה השפעה מכרעת על חייהם. על כן על חברי הכנסת הנכבדים לשים אל מול עיניהם את האנשים הללו בטרם תתקבל החלטה בעניינם.
מסמך זה מוגש לוועדה מטעם
הל"ב- התנועה למלחמה בעוני (ע.ר.)