חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא "עידוד שילוב עולים חדשים בתעשייה", המתקיים לרגל "יום התעשייה הישראלית" בכנסת. במסמך מוצגים נתונים על שילובם של עולים בתחומי התעשייה, היזמות העסקית והמדע, וכן פעילותם של גופים שונים, ממשלתיים ופרטיים, לקידום שילובם של העולים בתחומים אלה.
1. נתוני תעסוקה בקרב עולים חדשים - כללי
ככלל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה והאבטלה של העולים דומה לזה של האוכלוסייה הכללית.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006:1
• שיעור ההשתתפות בכוח העבודה2 בקרב העולים עמד על 59.5%, זאת לעומת 55.6% בכלל האוכלוסייה.
• בקרב גברים עולים עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 62.6% (לעומת 61.1% בקרב גברים בכלל האוכלוסייה), ובקרב נשים עולות עמד שיעור זה על 56.9% (לעומת 50.4% בכלל האוכלוסייה).
• שיעור העולים המועסקים מתוך כוח העבודה הוא 92.8%, לעומת 91.6% באוכלוסייה הכללית.
• שיעור הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה (כלומר, שיעור האבטלה) הוא 7.2%, לעומת 8.4% בכלל האוכלוסייה.
הנתונים האמורים מתייחסים לעולים שעלו לארץ משנת 1990 ואילך וגילם 15 ומעלה (גיל ההשתתפות בכוח העבודה). בשונה מכך, נתוני שירות התעסוקה שיוצגו להלן מתייחסים לעולים שהם עד 10 שנים בארץ (15 שנה בקרב עולי אתיופיה), בגילאי העבודה 64-18. ההבדלים בהגדרות של שני הגופים מסבירים את הפער הקיים בין הנתונים.
לפי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו בשנת 2007:3
• שיעור ההשתתפות של עולים חדשים בכוח העבודה עומד על כ-72%.
• שיעור המועסקים מקרב כלל העולים בגילאי העבודה עומד על 65%.
• שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה גבוהים ביותר בקרב עולי חבר המדינות, בהשוואה לכלל העולים.
• שיעור האבטלה בקרב העולים עומד על 8.8%.
• בקרב האוכלוסייה האתיופית נמצא שיעור אבטלה גבוה במיוחד (כ-18%), בעוד שבקרב העולים מחבר המדינות שיעור האבטלה עומד על כ-7.5%.
• מתוך כלל אוכלוסיית העולים הרשומים כדורשי עבודה – 63% הן נשים ו-37% גברים.
עיסוק ומשלח יד:
משלח היד של העולים החדשים שונה מאלו של ילידי הארץ; הם מועסקים בעיקר במקצועות המכירות והשירותים (26% לעומת 20% בכלל האוכלוסייה) או כעובדים מקצועיים, מכונאים, פועלי ייצור ועוד (26% לעומת 15.4%). שיעור העולים העוסקים במשלח יד אקדמי, טכני או ניהולי עמד על כ-20% בלבד, לעומת 39% בקרב כלל האוכלוסייה, זאת למרות שמשקלם של בעלי ההשכלה האקדמית בכל אחת מהאוכלוסיות נמצא די דומה.
2. עולים בתעשייה
2.1. נתונים
• לפני נתוני הלמ"ס לשנת 20064, כרבע מהעולים (118,000 עולים) שהגיעו לארץ בשנת 1990 ואילך מועסקים בענפי התעשייה, החשמל והמים. מתוכם, 45,300 (38%) בעלי השכלה אקדמית. שיעור דומה של מועסקים בענפים אלה מצוי גם בקרב עולי 1998 ואילך (23%).
• לפי נתוני שירות התעסוקה5, לעולים ייצוג בולט בענפי התעשייה והמסחר (38%) בהשוואה ליתר האוכלוסייה היהודית (29%).
• בנתוני משרד התמ"ת כמעט שלא קיים פילוח על אוכלוסיית העולים, שכן מרביתם כבר אינם נכללים בהגדרת עולים חדשים על-פי המשרד.
• הכשרות מקצועיות: לדברי גב' ניצה סבן, מרכזת מידע ומעקב באגף להכשרה בכיר ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת, בשנת התקציב 2007 השתתפו בלימודי בוקר המפוקחים על-ידי משרד התמ"ת 5,198 לומדים, מתוכם 34 עולים. בהכשרות ערב, שמיועדות לציבור הרחב ועל חשבונו, היו 38,000 לומדים, ומתוכם 383 עולים.6
• לדברי מר עמיחי כץ, מנהל התקשרויות במנהלת "אורות לתעסוקה" במשרד התמ"ת (לשעבר תכנית מהל"ב-ויסקונסין), המנהלת מפתחת בשלב זה קורס הכשרה מקצועית מיוחד לעולים, לאו דווקא בתחום התעשייה, אליו מיועדים כ-2000 עולים7.
2.1.1. עולי אתיופיה8
בעוד שרבים מעולי ברה"מ לשעבר הם בעלי הכשרה טכנולוגית אשר השתלבו במפעלי התעשייה ובמערכי הייצור, התכנון וההנדסה, הרי שהמצב שונה בקרב עולי אתיופיה.
שיעור נמוך יחסית מעולי אתיופיה הם בעלי תעודה על תיכונית ואקדמאית – 22%, לעומת 46% בקרב האוכלוסייה הוותיקה ו-66% בקרב עולי ברה"מ לשעבר.
לאור נתונים אלה, ישנן תכניות ייחודיות לשילובם של עולי אתיופיה בתעשייה, המותאמות לצרכיהם הייחודיים, כפי שיוצג להלן.
2.2. פעילות לשילוב עולים בתעשייה9
2.2.1. פעילות המשרד לקליטת העלייה
אגף בכיר לכלכלה ויזמות, תעסוקה ומדע במשרד לקליטת העלייה מאגד תחתיו יחידות ארגוניות של המשרד העוסקות במתן סיוע לעולים חדשים ותושבים חוזרים בנושאים תעסוקתיים. האגף הבכיר כולל 3 אגפים: אגף התעסוקה, אגף יזמות עסקית (ראו להלן בפרק 3) ואגף לקליטה במדע (ראו להלן בפרק 4).
בשנת 2008 מספר העולים והתושבים החוזרים הזכאים לסיוע תעסוקתי נאמד בכ-260,000 איש. מתוכם צפויים לקבל סיוע בתחומי התעסוקה, היזמות והמדע כ-40,000 איש.
פעילות אגף התעסוקה
האגף מעניק לעולים ולתושבים חוזרים מגוון שירותים על מנת להקל על קליטתם בעבודה ולסייע להם במציאת תעסוקה הולמת במגזרים שונים.
לאחרונה הפעיל האגף פרויקט משותף עם התאחדות התעשיינים לצורך ביצוע תכנית בנושא איתור כיווני הביקוש לכוח אדם בתעשייה, אשר נועד לבעלי פוטנציאל להשתלבות בעבודה.
לצורך כך נערך סקר לאיתור ולמיפוי צרכי כ"א נוכחיים ועתידיים במפעלי התעשייה החברים בהתאחדות התעשיינים. מדי חודש בחודשו הועברו ליועצי תעסוקה בלשכות ומחוזות המשרד דוחות הכוללים פרטים על מפעלים להם דרושים עובדים, המקצועות הנדרשים ומספר העובדים בכל מפעל, בהתאם למיקומו הגיאוגרפי.
בשנת 2007 אותרו במפעלים 2,840 דרישות לעובדים חדשים. ביניהן:
• 30 איש במפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק קיבלו קורס הכשרה;
• 100 טכנאים, הנדסאים ומהנדסים הושמו במפעל אינטל בקריית גת;
• 60 מועמדים גויסו למפעל טבע בירושלים וקיבלו הכשרה.
תחזית התאחדות התעשיינים היא שבשנים 2010-2008 תגדל הפעילות הכלכלית במשק, התעשייה תצמח ומספר המועסקים במפעלי התעשייה יגדל.
2.2.2. פעילות התאחדות התעשיינים10
התאחדות התעשיינים פועלת בשיתוף פעולה עם המשרד לקליטת העלייה והסוכנות היהודית לשם שילוב עולים חדשים וותיקים, הכשרתם והשמתם בעבודה בתעשייה.
כאמור, במסגרת שיתוף פעולה עם המשרד לקליטת העלייה, מבצעת ההתאחדות סקר צרכי כוח אדם חודשי בתעשייה ומעבירה למרכזי הקליטה לשם איתור מועמדים פוטנציאליים.
בצד פעילות מערכתית זו פועלת ההתאחדות גם ברמה של אוכלוסיות ספציפיות. כך למשך ההתאחדות לקחה על עצמה להניע פעילות לקידומם ולשילובם של עולי אתיופיה בתעשייה, בשיתוף גופים פרטיים/עסקיים (העוסקים בתחום באופן התנדבותי), גופים ציבוריים וגופים ממשלתיים וביניהם: המשרד לקליטת העלייה, משרד התמ"ת, תב"ת (תנופה בתעסוקה מטעם הג'וינט), הסוכנות, הקרן למפעלי שיקום והאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.
עד כה גובש פיילוט ראשוני בשני ישובים - נתניה ואשקלון. התכנית כוללת השמת אקדמאים יוצאי אתיופיה בתעשייה ומערך של הכשרות במקצועות הנדרשים בתעשייה לקראת השמתם בעבודה בתחום המתכת, הטקסטיל והפרמצפטיקה (הכשרת מפעילי מכונה למפעלי טבע).
שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית: התאחדות התעשיינים העצימה בשנה האחרונה את הקשר שלה עם הסוכנות היהודית לשם העלאת עולים, הכשרתם והשמתם בעבודה בתעשייה.
הסוכנות, בשיתוף גורמים ממשלתיים נוספים, המשרד לקליטת העלייה ומשרד התמ"ת פועלים יחד עם התאחדות התעשיינים לפתיחת הכשרות במרכזי הכשרה ברחבי הארץ, בהתאם לצרכיה של התעשייה.
בין ההכשרות המקצועיות של ההתאחדות:11
1. הכשרות בתחום עיבוד שבבי ממוחשב לאזור הדרום – בתהליך בחינה.
2. קורס הסבה להנדסאים במכללת באר-שבע עבור מהנדסים עולים.
3. הכשרות לפלסטיקה עבור עולים פוטנציאליים מחבר המדינות – ההכשרה תתבצע בבאר-שבע בשיתוף בי"ס שנקר. משלחת לאיתור מועמדים יוצאת בסוף יוני. צפי עליה לארץ - סוף אוגוסט 2008.
בנוסף, מבצעת כעת ההתאחדות בחינה לפתיחת הכשרות נוספות עבור עולים חדשים (בתחום הריהוט, האלקטרוניקה והחשמל), בהתאם לצרכי התעשייה.
3. יזמות עסקית בקרב עולים
מספר המועסקים בקרב העולים שהגיעו לארץ משנת 1996 ואילך עומד על 176,001, מתוכם 168,319 (95.6%) שכירים, לעומת 1,859 (1.1%) עצמאים שהמעסיקים שכירים ו-5,823 (3.3%) עצמאים שלא מעסיקים שכירים.12
3.1. פעילות המשרד לקליטת העלייה – האגף ליזמות עסקית 13
האגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה מסייע לקליטת עולים ותושבים חוזרים במגזר העסקי בישראל. מטרת האגף ליצור סביבה המעודדת עולים חדשים ותושבים חוזרים בעלי כישורים יזמיים לפתוח בארץ עסקים פרטיים ולהרחיב עסקים קיימים, מתוך אמונה כי יזמות עסקית מוצלחת יוצרת בסיס ארוך טווח לקליטתם התעסוקתית, כלכלית וחברתית בחברה הישראלית.
בין פעילויות האגף: ייעוץ עסקי אישי להקמת עסק וניהולו; מתן הלוואות מהקרן לעולה העצמאי (ראו להלן) בתנאים מיוחדים; עריכת קורסים וסדנאות שמטרתם שיפור המיומנויות העסקיות הדרושות לשם פתיחת עסק וניהולו; הקמת פרויקטים מיוחדים שמטרתם פיתוח ענף מסויים, טיפוח אוכלוסייה או קידום נושא ספציפי.
פעילות האגף בעשור האחרון (נתונים מחודש יוני 2008):
• כ-52,000 יזמים עולים פנו לייעוץ עסקי ראשוני;
• נערכו כ-35,000 בדיקות היתכנות כלכלית ליזמים;
• כ-10,000 יזמים עולים קיבלו הלוואות מהקרן לעולה העצמאי בהיקף כולל של כ-230 מיליון ש"ח;
• כ-37,000 עולים עובדים בעסקים שהוקמו במימון הלוואות המשרד לקליטת העלייה;
• כ-40,000 יזמים עולים ותושבים חוזרים השתלמו במסלולי הכשרה עסקית.
מעלו"ת – מרכז עסקי לעולים ולתושבים חוזרים במשרד לקליטת העלייה. המרכז פועל במטרה לתת כלים מקצועיים ליזמים עולים ולתושבים חוזרים והטמעת כלים וידע ניהולי איכותי ומקצועי. ב-2007 ניתן ייעוץ פרטני ועידוד יזמות ל-3,600 עולים.
לאגף תוכניות לשיתוף פעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל באמצעות קידום פרויקטים של יזמים טכנולוגיים עולים ("מיזם ערד") והגדלת הסיוע בהלוואות. בשנים 2007-2006 15 מיזמים זכו לתמיכה מקצועית,נחתמו 8 הסכמים לייצור, שיווק והפצה ו-4 הסכמים מצויים במשא ומתן לקראת הסכם השקעה.
הרחבת פרויקט14Business Il : פרויקט שמפעיל האגף ליזמות עסקית מאז שנת 2004, ובו מסלול מיוחד ליזמים, למשקיעים ולבעלי עסקים שהם עולים פוטנציאליים או בעלי אזרחות ישראלית (תושבים חוזרים).
תוצאות הפרויקט:
• כ-655 משפחות עולים ותושבים חוזרים עלו/חזרו ופתחו עסקים בארץ;
• כ- 1,500 יזמים עולים/תושבים חוזרים פוטנציאליים נמצאים בהליך ייעוץ ובדיקה כלכלית;
3.2. גופים לא ממשלתיים המסייעים לעסקים קטנים ובינוניים של עולים
• הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל היא גוף מטה של משרד התמ"ת הפועל ברמה הארצית באמצעות 30 מרכזי טיפוח יזמות (מט"י) הפזורים ברחבי הארץ ומספקים שירותים וסיוע ליזמים. שירותים אלה ניתנים לכלל האוכלוסייה, ואין בהם סיוע מיוחד לעולים. סיוע ייחודי לעולים ניתן מטעם המשרד לקליטת העלייה, שמממן בעבור עולים חלק נוסף מעלות שירותי מט"י.15
• התאחדות היזמים בישראל – עמותה לקידום היוזמה הפרטית בקרב העולים16
התאחדות היזמים בישראל הוקמה בשנת 1992 ומאז היא פועלת במגוון תחומים הקשורים ליזמות בקרב העולים החדשים כדי לאחד, לייצג ולקדם את היזמות העסקית בקרב העולים. ההתאחדות פועלת בשיתוף עם גורמים שונים במשק, ובהם המשרד לקליטת העלייה, משרד התמ"ת, "ג'וינט – ישראל" והסוכנות היהודית. בתקציב ההתאחדות כספים המועברים אליה מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ומהמשרד לקליטת העלייה – לפרויקטים המופעלים ישירות עמו.
אחת המטרות העיקריות של העמותה היא פתרון בעיות תעסוקה בקרב העולים באמצעות יזמות קטנה. במסגרת זאת משקיעה העמותה מאמצים רבים בטיפול באוכלוסיות מוחלשות, כמו נשים עולות חד-הוריות. כמו כן עוסק הארגון במתן מידע לעולים בכל נושא הקשור לפתיחה ולניהול עסק בישראל.17
• קרנות המעניקות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים של עולים
כיום פועלות בארץ כ-21 קרנות מימון שמטרתן לסייע לעסקים קטנים. רוב הכסף מגיע מתורמים, בעיקר מחו"ל, ומחולק כהלוואות בהתאם לקריטריונים כגון: אזור מגורים, גיל, מין, ותק בארץ או השתייכות דתית.
להלן רשימת קרנות שמסייעות ליזמות של עולים:
• הקרן לעולה העצמאי מעניקה הלוואות לעולים חדשים שמקימים, מבססים או מרחיבים עסק עצמאי במהלך עשר השנים הראשונות בארץ (עולים מאתיופיה זכאים לקבל את ההלוואה עד 15 שנה ממועד עלייתם). ההלוואות, בסכום של 35-20 אלף ₪, ממומנות מתקציב המשרד לקליטת העלייה.18
• קרנות קורת מסייעות לבעלי עסקים יהודים וערבים, לנשים ולעולים חדשים ולתושבים ותיקים בסכומים החל מ-120,000 ועד 150,000 ₪.19
• קרן ניו-יורק לעולים מטעם הסוכנות היהודית ומגבית ניו-יורק מסייעות לעולים חדשים מארצות מצוקה המבקשים להקים או לפתח עסק. ההלוואה היא עד 200,000 ₪.20
• קרן ק.י.פ מלווה סכומים של עד 25,000 דולר לבעלי עסקים קטנים שהם עולים חדשים (עד גיל 60) או חיילים משוחררים (עד גיל 40).21
• הקרן לפיתוח עסקי לעולה מטרתה לסייע ליזמים עולים ותושבים חוזרים במתן הלוואות להקמה ולפיתוח של עסקיהם והגדלת היקף התעסוקה. בשנת 2007 אושרו 301 בקשות וסך התקציב הנדרש הוא 11,500,000 ₪. התחזית ל-2008 היא אישור 350 בקשות בתקציב 17,500,000 ₪.
4. קליטת מדענים וחוקרים עולים22
כ-1.2% מכלל העולים הינם מדענים. להערכת המשרד לקליטת העלייה, מתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים הגיעו לישראל כ-15,700 מדענים עולים.
מדענים עולים ותושבים חוזרים יכולים לקבל סיוע להשתלבות בתחומי המחקר והפיתוח מן המרכז לקליטה במדע (מק"ב) במשרד לקליטת העלייה. המק"ב מאתר מדענים עולים, מסייע במציאת תעסוקה למדענים ומהנדסי מחקר ופיתוח עולים ומשתתף במימון העסקתם. מדענים עולים זכאים לסיוע המק"ב בין 3 ל-6 שנים מיום עלייתם.
בסיוע המק"ב, קרוב ל-70% מהמדענים העולים הושמו בתעסוקת מחקר ו/או פיתוח באקדמיה, בתעשייה, במכוני מחקר ובבתי חולים (מחציתם במגזר העסקי). מאז ראשית שנות ה-90 נקלטו בעבודה מדעית מעל 10,500 מדענים עולים ותושבים חוזרים בכלל מגזרי המשק.
4.1. תכניות סיוע
המרכז קולט ותומך במדענים עולים במסגרתן של שלוש תכניות:
• תכניות בסיס במשך שלוש שנים שמטרתן חשיפה וצעדים ראשונים ("מלגות שפירא" וקרנות מחקר)
תכנית ההמשך "גלעדי" במשך שנתיים נוספות – התכנית מיועדת לענות על הצורך בהמשך העסקה של מספר מוגבל ומצטיין של מדענים עולים שסיימו 3 שנות העסקה רגילות. היא מתבססת על בחירה אישית על פי קריטריונים של מצוינות. בין תנאי הקבלה לתכנית: המדען עלה לארץ לאחר 1 בינואר 1995 וגילו הוא בין 63-41 שנים. בתכנית משתתפים היום 37 מדענים עולים.23
• תכנית קמ"ע (קליטת מדענים עולים) - תכנית לקליטה של המצטיינים מבין מסיימי התכניות הקודמות. התכנית באה להבטיח קליטה ממושכת של עד 500 מדענים עולים, יוצאי תכנית "גלעדי" ואחרים, כ-85% במסגרת קבוצות מחקר במוסדות להשכלה גבוהה ואחרים במכוני מחקר ובבתי חולים. לאחר שיעברו הליך מינוי במוסדות הקולטים הם ימונו לדרגות חוקרים ויקבלו שכר מקביל לזה של סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה.24 בתכנית קמ"ע משתתפים היום 446 מדענים עולים.25
4.2. השמת מדענים עולים בתעשייה26
שנה
השמת מדענים עולים בתעסוקה בסיוע המרכז לקליטה במדע (מק"ב) - כללי
השמת מדענים עולים בתעשייה
2001
486
243
2002
402
206
2003
271
115
2004
249
95
2005
174
57
2006
138
42
2007
177
55
4.3. תכנית ייחודית לחיזוק הנגב והגליל
בהתאם למדיניות הממשלה אשר העמידה בראש סדר העדיפויות את פיתוח הנגב והגליל, המשרד לקליטת העלייה, באמצעות המק"ב, החל בשנת 2007 בהפעלתן של שתי תכניות חדשות לעידוד קליטתם של מדענים מתחומי מדעי החיים ושל רופאים בחברות ובתי חולים בנגב ובגליל. מספר המקומות בתכניות מוגבל על-פי תקציב.
המשרד מעניק סיוע למוסד הקולט ובכך משתתף בחלק מעלויות העסקת המדען כחוקר, לתקופה של 3 שנים בסך קבוע של 150,000 ₪ לשנה, ובתנאי שהסכום מהווה לכל היותר מחצית מעלות העסקתו המלאה. כמו כן, המשרד משתתף בעלות שכרם של רופאים כדי לעודד קליטתם של רופאים כחוקרים בבתי חולים בנגב ובגליל.
בשנת 2007 נבחרו שלושה מדענים ורופא אחד.
4.4. חממות ליוזמות טכנולוגיות
החממות ליוזמות טכנולוגיות27 הן מסגרות תומכות המאפשרות ליזמים מתחילים, בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לפתח את הרעיון שלהם למוצג מסחרי ולהקים עסק חדש לצורך מסחורו. התוכנית מתנהלת בהנחייתה ובתמיכתה של לשכת המדען הראשי של התמ"ת. תוכנית החממות הטכנולוגיות (להלן: תוכנית החממות) פועלת משנת 1991. בעבר הוקמו החממות כגוף ממשלתי תלוי, במחשבה על פתרון תעסוקתי למדענים עולים, אך החל משנת 2002 הן בתהליך של הפרטה, ורק כמחצית מן המועסקים בהן הם עולים.28 שינוי זה מאפשר למשקיעים פרטיים להשקיע בחממה תוך כדי לקיחת אחריות כוללת על הפעלתה, ולהיות שותפים משמעותיים בהצלחות של החברות הצומחות בחממה.29
תקופת שהותו של הפרויקט בחממה היא כשנתיים. הגוף האחראי על החממות הוא מינהלת החממות הטכנולוגיות.
בשלב החממה מספקת המדינה את רוב תקציב הפרויקט. התקציב השנתי נע בין 718,300 ל-1,235,300 ש"ח בשנה. שיעור המענק מן המדינה הוא 85% מן התקציב המאושר.
בשנת 2006 אישרה ועדת החממות מענקים ל-78 מיזמים חדשים. במשך שנת 2006 פעלו בחממות 232 מיזמים בתחומים הבאים: מכשור רפואי (39%), ביוטכנולוגיה (19%) תוכנה (19%), אלקטרוניקה (9%), איכות סביבה (4%), מכונות (3%), חקלאות (3%), חומרים (2%) ותקשורת (2%).30
תוכנית החממות נחשבת היום לסיפור הצלחה. התוכנית השיגה חלק גדול ממטרותיה וסייעה למדענים רבים – עולים ויזמים ישראלים, להקים חברות היי-טק עם יציאתם מהחממה. יתרונה הבולט של התוכנית מתמצה בכך שהיא מביאה לידי מימוש פרויקטים בעלי סיכון גבוה יחסית, שלא היו מצליחים לגייס הון מהשוק הפרטי.31
מקורות
ספרים ומחקרים
• שירות התעסוקה הישראלי. נתונים בדבר דורשי עבודה עולים. www.taasuka.gov.il כניסה בתאריך 12 ביוני 2008.
• אופר אלי. תוכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי בתמ"ת –סיכום שנת 2006. פברואר 2007.
• שפר דניאל, פרנקל אמנון. הערכה של תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל – עשור להקמתן. מוסד שמואל נאמן למדע וטכנולוגיה, 2002.
מסמכי ממשלה וכנסת
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עסקים קטנים ובינוניים בישראל ובמדינות המפותחות. כתיבה: עמי צדיק ורון תקווה, 19 במרס 2008.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת. תוכנית קמ"ע. כתיבה: משה ברדה, 18 ביוני 2006.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת. סיוע ממשלתי וציבורי ליזמות עסקית של עולים חדשים. כתיבה: נעמי מי-עמי ומשה ברדה, יולי 2006.
• לשכה מרכזית לסטטיסטיקה. שנתון סטטיסטי לישראל מס' 58, 2007.
• משרד האוצר. הצעת תקציב לשנת הכספים 2008 ודברי הסבר, מוגשים לכנסת השבע-עשרה: המשרד לקליטת העלייה. אוקטובר 2007.
• משרד התמ"ת. מינהלת החממות הטכנולוגיות. החממות ליזמות טכנולוגית בישראל. 2007.
• אופר אלי, רידור רנה. תוכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי בתמ"ת – סיכום שנת 2006. משרד התמ"ת, 2007.
• משרד התמ"ת. הוראות המנהל הכללי. הוראת מנכ"ל 8.2: יזמות טכנולוגית – חממות". 2002.
• המשרד לקליטת העלייה. המרכז לקליטה במדע. מדענים עולים: נוהלי הסיוע של המרכז לקליטה במדע ונוהל הגשת הבקשה לסיוע. המשרד, 2004.
• לוטן טל, ד"ר, מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית, התאחדות התעשיינים. פעילות התאחדות התעשיינים לקליטה והשמת עולים חדשים בתעשייה. מכתב, 4 ביוני 2004.
• הטכניון. לשכת המשנה לנשיא למחקר. חוזה מל"מ מס. 017 –תשס"ה: נוהל העסקת מדענים עולים/תושבים חוזרים במסגרת המרכז לקליטה במדע. פברואר 2005.
• המשרד לקליטת העלייה. אגף בכיר לכלכלה, יזמות, תעסוקה ומדע. תוכנית עבודה לשנת 2008: מצגת, 2007.
• התאחדות התעשיינים בישראל, קליטת עולים בתעשייה בישראל: מצגת, יוני 2008.
• בנק ישראל, דין וחשבון לשנת 2005, פרק א' – המשק והמדיניות הכלכלית, אפריל 2006.
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם 2006. אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהhttp://www.cbs.gov.il
מכתבים ושיחות טלפון
• טל לוטן, מנהלת המחלקה לחינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית בהתאחדות התעשיינים, מכתב, 4 ביוני 2008.
• אברהמי גלעד, מנהל אגף בכיר לכלכלה ויזמות, תעסוקה ומדע, מכתבים, 15 ביוני ו-17 ביוני 2008.
• אינגבר עמרי, מנהל מרכז לקליטת מדענים במשרד לקליטת העלייה, שיחות טלפון, 16 ו-17 ביוני 2008.
• גלית לוי, מכתב, 15 ביוני 2008.
• סבן ניצה, מרכזת מידע ומעקב במשרד התמ"ת, שיחת טלפון, 16 ביוני 2008.
• עמיחי כץ, מנהל התקשרויות מנהלת אורות לתעסוקה בתמ"ת, שיחת טלפון, 16 ביוני 2008.
עיתונות
• גלי וינרב. "יותר מנזיפה פורמלית". גלובס, 26 בפברואר 2008.
• ארליך אמיר. "ועדת החממות הטכנולוגיות בראשות במדען הראשי, ד"ר אלי לאופר, אישרה הקמתן של 8 חברות חממה חדשה בהיקף של 13.8 מיליון ₪" Economist 10 בדצמבר 2007.
• אירנה וולדברג. "מעבדות לחירות: הכל על התאחדות היזמים בישראל". הארץ, 1 באפריל 2007.
אתרי אינטרנט
• http://www.2binisraeli.org.il
• www.moia.gov.il
• http:www.cbs.gov.il
• www.hon.org.il
• http://tinurl.com/57vxba
• http://www.incubators.org.il
• http://www.biu/ac/il/academic-secretary/MadAnimOlim.htm
• www.freeloan.org.il