חומר רקע

ירושלים : 29 מאי, 2026 29 מאי, 2026 לכבוד חה"כ בן-ששון יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת הנדון: תיקון חוק ההוצאה לפועל (פרק ט' להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007), התשס"ז-2006 לקראת הדיון הקבוע ליום 8.7.08, להלן מספר הערות לנוסח החוק, כפי שגובש במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ובכלל כך בקשת שר המשפטים למספר תיקונים בנוסח האמור: 1. הקמת לשכות הוצאה לפועל (תיקון סעיף 2 לחוק) – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) ביקשה לתקן את נוסח הצעת החוק הממשלתית, כך שהקמת לשכות ההוצאה לפועל על ידי שר המשפטים תהיה באישור ועדת החוקה. לגישת שר המשפטים, מדובר בסמכות מינהלית של שר המשפטים, אשר אינה דורשת אישור ועדת החוקה. זאת בדומה לסמכות שר המשפטים להקים בתי משפט. לפיכך, נבקש לבטל את הצורך לקבל את אישורה של ועדת החוקה להקמת לשכות ההוצאה לפועל. הנהלת בתי המשפט מבקשת לתקן את הגדרת "מחוז" ולהתאימו לתחומי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים בהתאם לצו בתי המשפט (הוראות מעבר) (אזורי שיפוט של בתי המשפט המחוזיים), התשי"ד-1954. בהתאם לצו, נפת עכו נמצאת בתחום השיפוט של בית משפט המחוזי בחיפה ולא של בית משפט המחוזי בנצרת, וזאת על אף שנפה זו שייכת למחוז צפון. על אף ההפרדה ממערכת בתי המשפט, נכון, לגישתנו, שתהיה אחידות במחוזות השיפוט. בהתאם למצב הקיים היום, במחוז ירושלים, לדוגמא, קיימת לשכת הוצאה לפועל אחת. ככל הנראה, מצב זה לא ישתנה בפריסה העתידית של לשכות ההוצאה לפועל לאחר ההפרדה ממערכת בתי המשפט. מאחר שועדת החוקה ביקשה למחוק את סעיף קטן (ב) שהוצע על ידי הממשלה, בו נקבע, כי "בכל מחוז תוקם לשכת הוצאה לפועל אחת לפחות", והמירה אותו בנוסח לפיו יוקמו בצו "לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות", עולה חשש שפרשנות הסעיף תהיה, שבכל מחוז יש להקים לפחות שתי לשכות הוצאה לפועל. על מנת למנוע את החשש האמור, מוצע לחזור לנוסח שהוצע על ידי הממשלה. 2. מינוי נשיא ההוצאה לפועל (תיקון סעיף 3 לחוק) – שר המשפטים מבקש, לשנות את המונח "נשיא" ההוצאה לפועל ל"ממונה על רשמי ההוצאה לפועל". המונח "נשיא" עלול ליצור בלבול עם מערכת בתי המשפט, בעוד שבמערכת ההוצאה לפועל הסמכויות השיפוטיות מצומצמות. בנוסף, שר המשפטים מבקש, כי הממונה על הרשמים יבחר מבין שופטי בית משפט השלום ולא מבין שופטי בית המשפט המחוזי, כפי שביקשה הועדה. מאחר שהסמכויות השיפוטיות לפי חוק ההוצאה לפועל הינן מצומצמות, ומאחר שבהתאם להצעת החוק, הערעורים על החלטות רשמי ההוצאה לפועל יעברו לבית משפט השלום, ועל כן בית משפט זה הוא שירכוש מומחיות בתחומי ההוצאה לפועל, אין הצדקה, לגישת שר המשפטים, למינוי שופט בית משפט מחוזי לתפקיד זה. בנוסף, מאחר שמדובר על העברת שופט למערכת ההוצאה לפועל, מוצע לקבוע שהסכמת השופט תהווה תנאי למינויו. 3. מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון לסעיף 4 לחוק) – שר המשפטים מבקש, כי המינוי יבוצע על ידי שר המשפטים, ללא צורך בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. מדובר במינוי מנהל אדמיניסטרטיבי למערכת ההוצאה לפועל, בדומה למינוי מנכ"ל למשרד ממשלתי. מנהל המערכת אינו אמון על סוגיות משפטיות או על הנחיה מקצועית של רשמי ההוצאה לפועל, ומכאן שאין מקום לחייב באישור נשיא בית המשפט עליון למינוי. בנוסף, מאחר שהכוונה היא להפריד את מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות ממערכת בתי המשפט, יש למחוק את הכפיפות למנהל בתי המשפט שבסעיף קטן (א), ואת האפשרות להאציל את סמכויות מנהל בתי המשפט שבסעיף קטן (ב). על מנת להבהיר את מהות התפקיד, מוצע להותיר את הנוסח שהיה בהצעת הממשלה לפיו "מנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיה אחראי על כל מערך ההוצאה לפועל, ויהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל". 4. קבלת מידע ממשרד הפנים (הוספת סעיף 6(ג) לחוק) – לגישתנו, יש חשיבות לכך שהפרטים המזהים של החייב, כפי שנמסרו על ידי הזוכה, יאומתו באמצעות הרישומים של מרשם האוכלוסין, וזאת על מנת לוודא שהחייב, נגדו ננקטים ההליכים, הוא אכן החייב הנכון (הן על מנת למנוע הפעלת הליכי גביה על חייב לא נכון והן על מנת שלא ימסרו נתונים שגויים לפי חוק נתוני אשראי, התשס"ב-2002). אימות כאמור יכול להתבצע בשתי דרכים – חיוב הזוכה למסור אישור ממשרד הפנים, בהתאם לחוק הקיים, או, חיוב לשכות ההוצאה לפועל לאמת את הנתונים שימסרו על ידי הזוכה באמצעות נתונים שימסרו ללשכות ממשרד הפנים. משרד המשפטים אינו מתנגד לשינוי המצב הקיים, קרי לאימות הנתונים בדרך השניה. ואולם, הנוסח המוצע, אשר מחייב את משרד הפנים למסור את הנתונים, אינו מחייב, לגישתנו, את לשכות ההוצאה לפועל לאמת את הנתונים בכל בקשת ביצוע. לפיכך, ככל שאכן מבקשים לחייב את משרד הפנים למסור את הנתונים, נכון היה, לגישתנו, לקבוע מפורשות, שלא תקובל בקשה שפרטי החייב בה, כפי שיפורטו בתקנות, אינם תואמים את הנתונים שבמרשם. 5. הוצאה לפועל במסלול מקוצר (הוספת פרק א'1 לחוק) – משרד המשפטים אינו מתנגד לקביעת פרק א'1 כהוראת שעה, שתחילתה שישה חודשים לאחר מועד פרסום החוק ותוקפה לשנתיים. עם זאת, לגישתנו, על השירות המוצע לעמוד לרשותם של כלל הזוכים. לפיכך, נכון יהיה, לגישתנו, שזוכים יוכלו להגיש בקשות במסלול המקוצר בכל הלשכות (אם כי, אין הכוונה שבכל הלשכות צריכים להיות עובדים שיוכשרו למסלול המקוצר). לאור הפרדת לשכות ההוצאה לפועל מהנהלת בתי המשפט, יש לתקן את הנוסח המוצע, כך שסמכויות מנהל בתי המשפט לפיו יוקנו למנהל מערכת בתי המשפט. על מנת לייעל את ההליכים במסלול המקוצר, מבקשת הנהלת בתי המשפט להוסיף אפשרות לזוכה במסלול המקוצר להגיש בקשה לעיקול מיטלטלין. הליכי עיקול המיטלטלין יעילים לגביית החוב, שכן פעמים רבות משלמים חייבים את חובם עם ביצוע העיקול ברישום. לפיכך נבקש לאפשר הליך זה גם במסלול המקוצר. במסגרת הדיונים במסלול המקוצר, עלתה השאלה, אם יש מקום לאפשר הטלת הגבלות לפי סעיף 66א במסלול המקוצר. משרד המשפטים מתנגד להטלת הגבלות כאמור. המסלול המקוצר אמור להיות מסלול מהיר, שיופעל, ככל שניתן, בצורה אוטומטית, בהתאם לכללים שיקבעו, וללא שיקול דעת רחב. לפיכך, נקבע, כי ינקטו במסלול זה מספר הליכים, שהינם פשוטים לביצוע, אינם מחייבים הפעלת שיקול דעת רחב, ואשר נמצא, שככל שיש לחייב נכסים, הם אפקטיביים ביותר לגביית החוב. לעומת הליכים אלה, הסמכות להטיל הגבלות כמוצע בסעיף 66א מחייבת, לגישתנו, הפעלת שיקול דעת רחב על ידי רשם ההוצאה לפועל, תוך איזון זכויות הזוכה מול הפגיעה הקשה בחייב, ובחינת ההליכים שנעשו עד אותו שלב לצורך גביית החוב. ב ב ר כ ה, דלית זמיר, עו"ד דנה נויפלד, עו"ד מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי – פיסקאלי) העתק: שר המשפטים גב' לאה רקובר, היועצת המשפטית, הנהלת בתי המשפט גב' ענת ליברמן, עו"ד, הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט גב' גילה גדות, עו"ד, עוזרת לשר המשפטים מר מאיר בינג, אגף תקציבים, משרד האוצר