חומר רקע
ד' תמוז, תשס"ח
07.07.2008
לכבוד
עו"ד אפרת רוזן
יועמ"ש ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
הנדון: הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (הליך חלופי לקטין)(תיקון מס.... ), התשס"ח - 2008
רצ"ב התייחסותינו לטיוטה להצעת החוק שבנדון שהועברה אלינו על ידך. התייחסותינו מתמקדת בהגדרת "הליך חלופי" והיא מתבססת על ההבנה כי תחת הגדרה של הליך החלופי אמורות לחסות גם תכניות שאינן צדק מאחה (דוגמת תכניות טיפוליות או חינוכיות). בהתאם לכך, להלן הצעתנו להגדרה:
"הליך חלופי" – הליך שהוא חלופי להעמדה לדין, המעוגן בנוהל....., שאינו בפני בית המשפט והכולל תיקון הפגיעות שגרם המעשה הפלילי לנפגע העבירה, לקהילה או לחברה , ככל האפשר בנסיבות העניין ו/ואו קבלת אחריות של הקטין למעשה הפלילי בדרך אחרת.
להלן ההסבר לתיקון המוצע:
צדק מאחה מציע בדרכו היחודית מענה למטרות של ההליך הפלילי ולמטרות נוספות ועל כן מהווה חלופה ראויה להעמדה לדין. הצדק המאחה עוסק בפגיעות שגרם המעשה הפלילי ובאיחוין. לפיכך הוא מתמקד בנפגע העבירה ובעשיית צדק עימו. תהליכים של צדק מאחה מבחינים באופן מובהק במעמדם המוסרי השונה של נפגע העבירה ומבצעה. מבצע העבירה נתפס כבעל מחוייבות מוסרית לקבל אחריות על מעשיו ישירות כלפי מושאי פגיעתו. ייחודיותם של תהליכים אלה היא בכך שהם מאפשרים למבצע העבירה לקבל אחריות למעשיו בדרך המקדמת למעשה שינוי אישי משמעותי בחייו. במהלכם חווה מבצע העבירה אינטראקציות אנושיות שחושפות ומעמתות אותו באופן ישיר ובלתי אמצעי עם הכאב והמצוקה שאנשים, ובעיקר נפגע העבירה, חוו עקב מעשיו. אינטראקציות אלה מקשות על מבצע העבירה להמשיך ולחסום את תודעתו מפני הפגיעות שגרם, באמצעות מנגנוני ניטרול שונים1 אותם הוא מפעיל, כדי לגונן על עצמו מפני הבנת ההשלכות האנושיות והמוסריות של התנהגותו. הבקעתם של מנגנוני הניטרול מאפשרת למבצע העבירה להיות מודע להשפעות הקשות שהיו למעשיו על חייהם של מי שנפגעו מהם ולהכיר קוגניטיבית ורגשית באי-המוסריות שבמעשיו. הכרה כזאת עשויה להיות מלווה בתחושת בושה על מעשיו ואמפתיה כלפי נפגע העבירה שיבואו לידי ביטוי בהבעת חרטה כנה על מעשיו ( ולעיתים גם בבקשת סליחה). תחושות אלה מעוררות בו רצון ונכונות לעשות לתיקון פגיעותיו של נפגע העבירה כדי לכפר על מעשיו, וכן רצון לבצע שינוי אישי בחייו כדי להימנע מפגיעה באחרים בעתיד2 . יוצא, אפוא, שדווקא תהליכים של צדק מאחה, הממוקדים בנפגע העבירה ובאיחוי פגיעותיו, מאפשרים למבצע העבירה לעבור מסע פנימי-אישי של צמיחה והתפתחות.
על כן, אנו סבורים שבהגדרת "הליך חלופי" להעמדה לדין אין להציב את התיקון כלפי מי שנפגעו מן המעשה הפלילי כאמצעי לקבלת אחריות, אלא להציב את תיקון הפגיעות כמטרת ההליך החלופי. התיקון מתאפשר כאשר קבלת אחריות מצד מבצע העבירה למעשיו מתבטאת בהכרתו בצרכים שהפגיעות עוררו אצל נפגע העבירה ואצל האחרים שהושפעו מן המעשה הפלילי ובמתן מענה להם.
זאת ועוד: אנו סבורים כי התיקון המוצע על ידינו יאפשר לכלול במסגרת ההליך החלופי, גם תכניות אחרות, שבמסגרתן יוכל הקטין מבצע העבירה לקבל אחריות על מעשיו בנסיבות שבהן לא יוכלו להתקיים תהליכי צדק מאחה.
בברכה
עו"ד פרקש ענת
מנהלת תחום הצדק המאחה