חומר רקע

± עמוד ירושלים נדב שרגאי סכנות החלוקה ∫חלופה להיפרדות משכונות ערביות התמודדות אחרת עם הבעיה הדמוגרפית המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה תוכן העניינים ≥ ותמצית מסקנות מבוא ∂ הזכות והבכורה של העם היהודי על ירושלים אל מול ההכחשה הגוברת של הפלסטינים והאסלאם של הזיקה והזכות הזאת ±≤ הבעיה הדמוגרפית — התמודדות אחרת ±≤נתוני רקע בסיסייםÆא ±≥תמונת מצב ומגמותÆב ±µמאזן ההגירה השלילי של ירושלים כבעיית יסודÆג ≤∞ øכיצד ניתן לשנות את המגמה הדמוגרפית הקיימתÆד ≤¥כינון עיריית≠גגÆה ≤∂ המשמעות הביטחונית של חלוקה ≤∂הנחות יסוד ומבואÆא ≤∏ירושלים — יעד מועדף לטרורÆב ≥∞חלקם של ערביי מזרח ירושלים בטרורÆג ≥≤אירועי ירי נק“ל ומרגמה בשנים האחרונות לעבר שכונות יהודיות בירושליםÆד ≥≥ ¨אפשרות חשיפה רחבה של שכונות יהודיות לירי נק“לÆה מקלעים ומרגמה כתוצאה מהיפרדות ≥¥טווחי הירי והקרבה בין השכונות היהודיות לבין השכונות הערביותÆו ≥∏הגנה על ירושלים בשעת מלחמהÆז ¥∞ הסכנה למקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים במקרה של חלוקה ¥∞חופש הפולחן והגישה למקומות הקדושים בירושלים תחת שלטון ישראלÆא ¥±המקומות הקדושים ליהדות¨ לנצרות ולאסלאם בתחומי מזרח ירושליםÆב ¥≥התנכלויות מצד פלסטינים לאוכלוסייה נוצרית ולמוסדות דת נוצרייםÆג באיזור ירושלים¨ ושימוש במוסדות דת נוצריים במהלך המאבק בישראל ¥µיחס הרשות הפלסטינית למקומות הקדושים ליהודים שבתחומהÆד או בסמוך לתחומה ¥π משמעות החלוקה — ההיבט העירוני µ¥ ®היפרדות בירושלים — ההיבט המשפטי ©בעקבות דו“ח מכון ירושלים לחקר ישראל µπ הערות ∂≥ על המחבר ∂≥ על המרכז הירושלמי ≥ עמוד 1מבוא ותמצית מסקנות נייר עבודה זה¨ העוסק בעתיד ירושלים¨ נכתב לאחר ועידת אנאפוליס — בימים בהם נשמעים הטיעון המרכזי של מצדדי החלוקה נוגע לצורךÆבממשלת ישראל קולות המצדדים בחלוקת העיר בשיפור המאזן הדמוגרפי בין יהודים לבין ערבים בעיר לטובת הצד היהודי¨ באמצעות ’גריעת‘ שכונות ’היפרדות‘ זו מוצגת ככורח שאין להימנע ממנו¨ לנוכח המשך מגמתÆותושבים ערביים מתחומי העיר Æצמצום הרוב היהודי בעיר והאפשרות שמגמה זו תואץ עוד לנוכח הסכנות הקשות שטומנת בחובה חלוקה מעין זו ועל רקע הזיקה הדתית וההיסטורית של העם היהודי לירושלים ולקודשיה¨ מציע מסמך זה להתמודד עם ’הבעיה הדמוגרפית‘ של ירושלים בדרך אלף בשנה® — ולנסות±∂©אחרת∫ לטפל בגורם העיקרי לבעיה — עזיבת יהודים רבים את ירושלים Æלבלום אותה ∫דרך ’ההיפרדות‘ והחלוקה טומנת בחובה שורה של הפסדים וסכנות ¨ גריעת שכונות ערביות — אפילו אם מדובר ב‘שכונות קצה‘ — עלולה להביא על תושבי העיר היהודיים< ובמיוחד על התושבים בשכונות קו התפר¨ סכנות ביטחוניות קשות ומוחשיות¨ שעיקרן∫ חשיפה רחבת Æהיקף לאש נק“ל ומקלעים אפשרות שבעקבות החלוקה והפיכת שכונות רבות לשכונות ספר¨ יעזבו את העיר עשרות אלפי< אלף יהודים¨ כרבע≤µ Ʊπ¥∏≠יהודים¨ כפי שאירע גם בעקבות אירועי המלחמה וחלוקת העיר ב Æמהאוכלוסייה היהודית¨ עזבו אז את העיר יצוין¨ כיÆ אפשרות שעשרות אלפי תושבים ערביים יעברו להתגורר בצדו הישראלי של הגבול< גריעת שכונות ערביות מהעיר כבר נעשתה דה≠פקטו¨ אם כי באופן מצומצם¨ באמצעות בניית הדבר הביא לגל הגירהÆגדר ההפרדה הביטחונית על תוואי ’עוטף ירושלים‘ באיזור צפון העיר ישראל תתקשה למנוע גל הגירהÆשל עשרות אלפי פלסטינים אל ’הצד הישראלי‘ של הגדר דומה אל תוך תחומה¨ אם וכאשר הגדר תוזז עוד מערבה¨ דרומה וצפונה¨ אל עבר השכונות גםÆגל הגירה כזה עשוי להתרחש שוב¨ מאותן סיבות שהביאו לגל ההגירה הקודםÆהיהודיות לשיטת ’המחלקים‘¨ עשוי במקרה כזה שכרם לצאת בהפסדם¨ כאשר הפעם — ההגירה תהיה אל Æתוך השכונות היהודיות ממש¨ ולא רק אל תוך השכונות הערביות שבתחומי ירושלים משפטנים שבדקוÆ‘ מצדדי החלוקה מצפים להשיג בעקבותיה ’רווח דמוגרפי‘ ו‘רווח כלכלי< לאחרונה סוגיה זו¨ במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל¨ מצאו כי מעמד התושבות מקנה היום לתושבים הערביים של מזרח ירושלים זכות מעבר חופשית למערב העיר ולישראל¨ ואף זכות Æמגורים בכל מקום בירושלים ובמדינת ישראל במסגרת אותה בדיקה נמצא עוד¨ שגם ’הרווח הכלכלי‘ — השתחררות מ‘עול‘ התשלומים השונים< ודאי שלא ניתן להשתחררÆלערביי מזרח ירושלים — מוטל בספק בשל מגבלות משפטיות ומוסריות Æמ‘עול‘ זה במלואו Æפגיעה במימוש הזכות והזיקות היהודיות לגרעין ההיסטורי של העיר וקודשיה< ‘ההתמודדות עם ’הבעיה הדמוגרפית ¨שיעורהילודההגבוהבקרבהאוכלוסייההערבית¨בהשוואהלשיעורהילודהבקרבהאוכלוסייההיהודית הגורםÆמשפיע על תמונת הדמוגרפיה בעיר¨ אולם הוא אינו הגורם העיקרי להצטמצמות הרוב היהודי העיקרי להצטמצמות הרוב היהודי הוא שיעור הגירה גבוה מאד של יהודים מירושלים∫ מדי שנה עוזבים Æ אלף יהודים≥∞∞≠השנה האחרונות עזבו את ירושלים כ≤∞≠בÆאלף יהודים±∂≠את העיר כ ¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה מחקרים וסקרים שנעשו בעבר העלו שהסיבות המרכזיותÆיש דרכים להתמודד עם גלי עזיבה אלה עשרות החלטות ממשלה¨ ועדות שרים לענייניÆלעזיבה נוגעות לקשיי תעסוקה וליוקר דירות ומגורים ירושלים¨ צוותי מומחים וועדות מנכ“לים לענייני ירושלים הציעו דרכים שונות למשוך לעיר אוכלוסייה מדובר בשורה של הטבות ותמריצים כספיים שנועדוÆולמנוע עזיבה של אוכלוסייה שחיה בתוכה רק מעטות מהחלטותÆלהפוך את המגורים בירושלים לכדאיים ואת היזמות בעיר לרווחית במיוחד נייר עבודה זה מעניק למעצבי המדינות וקובעיה תיק כלים¨ אשרÆאלו מומשו ורובן נשארו על הנייר שימוש מושכל בו עשוי לשנות באופן משמעותי את תמונת ההגירה מירושלים¨ ועקב כך לשנות גם Æאת המגמה הדמוגרפית העומדת ביסוד תכניות החלוקה השונות אמצעי מרכזי נוסף שבו מוצע לעשות שימוש הוא כינון עיריית≠גג לעיר ירושלים וליישובים היהודיים בשלב זה מדובר בצעד אדמיניסטרטיבי ולא בהחלת ריבונות¨ אולם משמעותו היא כיÆהסמוכים לה בכלל יהודי העיר יימנו מעתה לא רק התושבים שבתוך גבול השיפוט העירוני¨ אלא גם התושבים שבתחומה הניהולי ©אך לא הריבוני® של עיריית הגג¨ כגון תושבי מעלה אדומים¨ גבעת זאב¨ ואולי אף Æאיזור מבשרת ירושלים ביטחון ¨הפרק הביטחוני בעבודה זו סוקר בפירוט את הסכנות הביטחוניות הקשות הטמונות בחלוקת העיר ובפרט סכנת הירי באמצעות נק“ל ומקלעים¨ שנגישות הפלסטינים אליהם גבוהה¨ ושבהם כבר נעשה חלוקה תחשוף לירי דומה אוכלוסייה יהודיתÆשימוש בגזרת גילה≠בית ג‘אלה לפני שנים אחדות חלוקה עלולה גם לחשוף שכונות בירושלים ליריÆבגזרה רחבה פי כמה ובהיקף אירועים רחב פי כמה Æמרגמות¨ שהפלסטינים עומלים כיום על פיתוחן ¨ יעד מרכזי להתקפות טרור≤∞∞∞≠ירושלים¨ כמוקד של עימות דתי ולאומי¨ הפכה בראשית שנות ה Æהרוגים¨ אלפי פצועים ופגיעה קשה במרקם החיים העירוני≤±∞∫שגבו מתושבי העיר מחיר דמים הגנה על העיר מפני טרורÆחלקם של ערביי מזרח ירושלים בטרור גדל משמעותית בשנים אלה מחייבת אחיזה בשכונות הערביות של מזרח ירושלים¨ שכולן צמודות או סמוכות מאד ©לרוב∫ עשרות הדברÆאחיזה זו הכרחית הן לצורך סיכול והן לצורך איסוף מודיעיןÆעד מאות מטרים® לשכונות יהודיות ¨התמודדות עם איום הטרור¨ שאליו נחשפה ישראל בשנים האחרונותÆהוכח שוב ושוב בגזרות אחרות גם התמודדות עם איום המלחמה אינה מאפשרת מתווהÆאינה מאפשרת כל מתווה של חלוקה בעיר כזה∫ הגנה על העיר בשעת מלחמה מול צבאות סדירים מחייבת שליטה על תחום רחב אף יותר Æמגבולות השיפוט הקיימים מקומות קדושים ירושלים מקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות∫ בתחומי העיר העתיקה ובאגן העיר העתיקה שורה במרכזם∫ הר הבית¨ הכותל המערבי וכנסייתÆשל מקומות קדושים ליהודים¨ למוסלמים ולנוצרים במסגרת ניתוח המשמעויות של חלוקת ירושלים עולה חשש כבד לחופש הגישה והפולחןÆהקבר במקומות הקדושים הן ליהודים והן לנוצרים שבתחום הרש“פ או המדינה הפלסטינית¨ או בסמוך חשש זה עולה לנוכח שורה של התנכלויות¨ מעשי ביזוי והצקהÆלתחום זה¨ במקרה של חלוקת העיר Æמצד הרש“פ והפלסטינים למקומות שבתחומה או בסמוך לתחומה¨ הקדושים ליהדות ולנצרות µ עמוד ‘במהלך מבצע ’חומת מגןÆתחת שלטון הרש“פ עזבו נוצרים רבים את מקומות מגוריהם והיגרו לחו“ל שיזמה ישראל להפסקת הטרור שכוון נגדה¨ שימשה כנסיית המולד בבית לחם מחסה לטרוריסטים בבית ג‘אלה התבצע ירי בכוונה תחילה מתוך כנסיות¨ כדי לסבך את ישראל ולאלצה להגיבÆמבוקשים Æבאש שתפגע במקומות קדושים גם אתרים כגון בית הכנסת העתיקÆמקומות קדושים ליהודים¨ כקבר יוסף או קבר רחל¨ הותקפו בירי ניסיונות של גורמי ביטחוןÆביריחו וקבר אבנר בן נר בחברון סבלו בשנים האחרונות מהתנכלויות ישראליים להפקיד את הר הבית למספר ימים תחת אחריות מנגנוני הביטחון של הרש“פ בירושלים Æכשלו והסתיימו במהומות ובפגיעה במתפללים היהודיים בכותל המערבי היבט עירוני חלוקה ברוח ’מתווה קלינטון‘ וגםÆמקום נפרד בעבודה זו מוקדש להיבטים העירוניים של החלוקה בנוסח מתון יותר ופחות רדיקלי¨ עלולה להחזיר את ירושלים למצב של ’עיר קצה‘ ולהביא על תושבי על אף הבדלים בולטים ברמת השירותÆהעיר לא רק מצוקה ביטחונית קשה¨ אלא גם קריסה כלכלית ¨והתשתיות בין חלקי העיר¨ נהנית כיום ירושלים ממערכות תשתית משותפות בתחום התעבורה¨ המים Æהחשמל¨ הטלפון¨ הביוב והבריאות הזכות והבכורה היהודית על ירושלים השורות הראשונות בנייר זה פותחות דווקא בפן העקרוני∫ סקירה קצרה וחידוד הזכות והבכורה של הדבר מתבקש לנוכח ההכחשה גורפת של הזיקה והזכות היהודית — הדתיתÆהעם היהודי על ירושלים Æוההיסטורית — לעיר ולקודשיה¨ שבה נוקטים היום פלסטינים רבים וההנהגה הדתית של הפלסטינים בעבר נחשבה גישה זו לקיצונית ולחריגה¨ אולם כיום היא מוטמעת בתוך השיח הפלסטיני הציבורי לצדה משוכתבת ההיסטוריה של ירושלים באופן ההופך את היוצרותÆוהופכת מקובלת יותר ויותר ומציג את האסלאם כדת שקדמה ליהדות בעיר ואת המסגדים בהר הבית כאילו הוקמו עוד לפני היות המקדש¨ שלא לדבר על עצם הכחשת קיומו של מקדש יהודי בהר הבית¨ שהפכה כבר כמעט Æלמוסכמה בציבוריות הלאומית והדתית הפלסטינית ™ המחבר מבקש להודות לאנשי מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שסייעו בתשתית עובדתית ובהערות מועילות במהלך איסוף החומר לעבודה זו¨ ובפרט למנהלת המכון¨ אורה אחימאיר¨ לד“ר ישראל קמחי¨ לד“ר יצחק רייטר ולד“ר מובן שאיש מהם אינו מחויב לתוכן הדברים¨ לדרך הצגתםÆתודה גם לפרופ‘ רפי ישראלי על עזרתוÆמאיה חושן Æאו לדעות העולות מהם ∂עמוד ירושלים סכנות החלוקה הזכות והבכורה של העם היהודי על ירושלים אל מול ההכחשה הגוברת של הפלסטינים והאסלאם של הזיקה והזכות הזאת בימים אלה¨ בהם עומד להתחיל המו“מ על ירושלים בעקבות ועידת אנאפוליס¨ מגיעה לשיאה תופעת הדה≠יהודיזציה של הר הבית¨ הכותל המערבי וירושלים בכלל¨ על ידי רבים בעולם המוסלמי הצהרותיו התכופות של השיח ראיד צאלח¨ ראש הפלג הצפוני של התנועה2Æובציבוריות הפלסטינית ƨ אינן עוד בגדר חריג3האסלאמית¨ המכחיש מעל בימות רבות כל זיקה יהודית לירושלים ולהר הבית ¨ כי4‘¨ קבע ד“ר יצחק רייטר¨ בספרו ’מירושלים למכה ובחזרה≤∞∞¥כבר לפני ארבע שנים¨ במאי בניגוד להיסטוריהÆ“”בדור האחרון הולכת ונכתבת מחדש היסטוריה אסלאמית ערבית של ירושלים המוכרת על בסיס המחקר המודרני¨ משנים רבים מהמוסלמים את לוח הזמנים שהיה מקובל גם עליהם וטוענים כי הם שלטו בירושלים אלפי שנים לפני היהודים¨ וכי מסגד אל אקצא¨ שלפי הידוע Æשנה¨ היה שם עוד לפני היות המקדש±¨¥∞∞לכל הוקם לפני בדור האחרון הולכת ונכתבת מחדש היסטוריה אסלאמית ערבית של ירושלים והמוסלמים משנים את לוח הזמנים שהיה מקובל גם עליהם ומקדימים את שלטונם בעיר לזה של היהודים ”לצד הבניית הקייס הערבי אסלאמי“¨ מציין רייטר¨ ”פיתחו היוצרים המוסלמים את הכחשת ושלילת הנרטיב היהודי≠ציוני¨ ובמסגרת זו ביצעו דה≠יהודיזציה של הר הבית¨ הכותל המערבי וירושלים המחקר¨ המבוסס על פסקי הלכה של מופתים מרכזיים בעולם המוסלמי¨ אתרי אינטרנט שלÆ“בכלל תנועות אסלאמיות ורבים מספרי העיון הפופולריים בערבית העוסקים בירושלים¨ מתאר כיצד הואדר מעמדה של ירושלים באסלאם וכיצד הביאה התביעה העכשווית להופכה לבירת המדינה הפלסטינית Æלמסכת כזבים ובדיות חדשה מי שנחשף בשנים האחרונות לדיווחים הסוקרים בשיטתיות התבטאויות ומגמות בתחומי הרשות כך¨ למשל¨ מחוזקת בשנים האחרונות5∫הפלסטינית והעולם המוסלמי¨ מכיר את הדברים מקרוב שנה לאחר שנבנה המסגד¥∞מסורת עתיקה מראשית האסלאם הגורסת כי מסגד אל אקצא נבנה מסורות אחרות¨ שהופיעו באתרÆהראשון במכה על ידי האדם הראשון¨ כלומר — סמוך לימי הבריאה האינטרנט של הנהלת הוואקף בירושלים¨ ייחסו את בניית אל אקצא לאברהם ולשלמה¨ כדמויות שר הוואקף הירדני לשעבר עבד אל סלאם אל עבאדי¨ ראש התנועהÆאסלאמיות¨ ללא קשר ליהדות האסלאמית השיח ראיד צלאח ואתרי אינטרנט אסלאמיים¨ הזכירו את אברהם כמי שבנה את מסגד Æשנה¥¨∞∞∞אל אקצא לפני גם הפסוק מהקוראן שמזכיר את המסגד ”הקיצון“ וממשיך ומפרט ”אשר ברכנו את סביבותיו“¨ זכה ”סביבותיו“ של אל אקצא אינם מוגדרים עוד בצמצום¨ כפי שהיה בעבר¨ והן משמשותÆלפירוש מרחיב ¨אישים מבית המלוכה הסעודיÆעתה פתח לפרשנות¨ לפיה מדובר בכל ירושלים ואף בכל פלסטין ארכיאולוגים פלסטיניים¨ אנשי דת סוריים ואחרים¨ מזהים כיום את היבוסים כשבט ערבי קדמון שנדד Æשנה לפני הספירה הנוצרית¨ ובכך קדם לבני ישראל בארץ≥¨∞∞∞≠מחצי האי ערב יחד עם הכנענים כ ∑ עמוד ההיסטוריה החדשה¨ המקוממת ביותר¨ מתייחסת לבית המקדש — המתועד במקרא¨ במשנה¨ בגמרא Æובמקורות היסטוריים נוספים — כאל שקר שהומצא על ידי היהודים בשיח הציבורי הערבי מוסיפים בשנים האחרונות דרך קבע את המילים ”אל מזעום“¨ דהיינו — המתיימר¨ או השקרי¨ כאשר מתייחסים למקדש היהודי המופתי הירושלמי¨ השייח סברי¨ קבע למשל כמה פעמים כי אין שום שריד שמוכיח את טענת Æ6היהודים¨ שבמקום היה מקדש אם בעבר ניתן היה להתייחס אל מסכת מסוג זה כחריגה ושולית¨ הרי שמאז ועידת קמפ דיוויד הטענה¨ כי ליהודים אין זיקה אמתית לירושלים ולמקומותƨ לא ניתן עוד לראות דברים באור זה≤∞∞∞ הקדושים¨ לא זו בלבד שעברה תהליך של הפצה והטמעה בקהילות ערביות ואסלאמיות והפכה Æנחלת השיח הציבורי הערבי¨ אלא שגם ההנהגה הפלסטינית¨ ולא רק יאסר ערפאת¨ אימצה אותה ימים רבים לאחר שסיים את תפקידו כשר חוץ בממשלתו של אהוד ברק¨ כתב ההיסטוריון שלמה ¨ הר הבית כבר לא היה בריבונות ישראלית ונאמנות≤∞∞∞בן עמי∫ ”בחודשים אוגוסט וספטמבר כל שאנו דרשנו הוא ריבונות במעבה האדמה¨ אבלÆפלסטינית¨ אלא לגמרי בריבונות פלסטינית הם אמרו שוב ושוב¨ שאין שם שום דבר¨ ולא היה שם שוםÆהפלסטינים זלזלו לחלוטין בדרישה שלנו בימים אלה מחדדים הפלסטינים עוד גם7Æ“הם כפרו בכך שיש לנו איזו שהיא זכות בהר הביתÆדבר את מגמת האסלאמיזציה של הכותל המערבי והדבר בא לידי ביטוי בין היתר בתביעת יועצו של אבו 8Æמאזן לריבונות פלסטינית גם על הכותל המערבי כפרו≤∞∞∞בוועידת קמפ דיוויד הפלסטינים בכך שלישראל יש איזו שהיא זכות בהר הבית לא היה מקום לפולמוס עם גישות אלה¨ אלמלא היו הפלסטינים מבססים עליהן את תביעתם לבלעדיות על לבה של ירושלים¨ הר הבית¨ כתליו¨ העיר העתיקה והאיזורים המקיפים אותם¨ ואלמלא 9Æהיו הופכות כה מקובלות ברחוב הערבי והפלסטיני השנה האחרונות לא התבסס רק¥∞ ובמהלך±π∂∑גלוי וידוע¨ כי המעש הישראלי בירושלים מאז על שיקולים מעשיים¨ אלא בעיקר על מחויבות עמוקה לזכות ולזיקה היהודית לירושלים¨ או למה Æשורשיו של ’חלום‘ זה נטועים הרחק בעבר היהודיÆ‘שבמשך שנים כונה ’חלום ירושלים הר הבית אינו בית סתם¨ כי אם ’בית האלוקים‘¨ שבו התקיים מקדש קבוע לאלוקי ישראל¨ המשכו של דוד הוא שהכין¨ על פי המסופר10Æ’המשכן‘ — מקומה של השכינה במהלך מסעות בני ישראל במדבר המקרא מתאר כיצד קנה דוד המלך את חלקת הארץÆ11בדברי הימים¨ את הקרקע לבניית המקדש שלמה בנו בנה אותו בחלקת הקרקע שנרכשה בגורן ארונה12Æהזאת בחמישים שקל מארונה היבוסי ∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה ¨ ובתום המבול14על פי האגדה נוצר האדם הראשון מעפרה של גבעה זו13Æהיבוסי¨ היא הר המוריה כאן ניסה האלוקים את אברהם¨ שכמעט15Æ‘שעה שהמים כלו מעל הארץ¨ בנה עליה נח מזבח לה מסכת כליםÆ המשנה במסכת מידות מפרטת את מידותיו של הר הבית16Æהעלה לעולה את יצחק בנו במשך דורות ערגו17Æמפרטת עשר מעלות עולות של קדושה בארץ ישראל¨ בירושלים ובמקדש עצמו בית המקדש היה מרכז החיים הרוחניים שלÆיהודים לירושלים ולמקדש — בפיוט¨ בתפילות ובכיסופים 18Æעם ישראל וייעודו העיקרי היה השראת השכינה בתוך בני ישראל ® לספירה∑∞©לפנה“ס® והשני על ידי הרומאיםµ∏∂©חורבן שני המקדשים — הראשון על ידי נבוכדנצר שינה את המציאות בירושלים ובארץ ישראל¨ אך הביא לדורות של חולמים¨ כוספים ומשוררים שנשאו המשורר אביגדור המאירי¨ למשל¨ כתב על אלפי דורות של חולמיםÆתפילה וערגו לירושלים ולמקדש ¨ אמר הסופר ש“י עגנון¨ בנאום לרגל קבלת פרס נובל±π∂∂≠בÆ“וראה בעיר ”מקדש מלך עיר מלוכה כי מחמת שואה היסטורית ©חורבן ירושלים® נולד באחת מעיירות הגולה¨ אך תמיד ראה עצמו כאדם גם ’התקווה‘¨ ההמנון הלאומי של מדינת ישראל¨ נחתם במילים∫ ”להיות עם חופשיÆשנולד בירושלים מחבר ’התקווה‘¨ נפתלי הרץ אימבר¨ ביטא את ערגת הדורות לירושליםÆ“בארצנו¨ ארץ ציון וירושלים Æובתשעת בתי השיר הזכיר את שמה שמונה פעמים רבן יוחנן בן זכאי¨ שהוברחÆקדושתה של ירושלים נעוצה במקדש¨ שמקומו בהר הבית¨ מקום השכינה ¨ וייסד את המרכז הרוחני ביבנה∑∞אל מחוץ לירושלים בארון קבורה בעת המצור הרומי של שנת הניח אולי שהיהודים לא יזדקקו עוד לירושלים הארצית¨ ירושלים של מטה¨ ויסתפקו בתורת משה אחרי חורבן הבית התעצמה אף יותר קדושתה של ירושלים ושמרהÆהוא התבדהÆובאלוקים¨ נותנה זכרון החורבן הפך למסורת שנתית¨ שכללה בתוכה גם תקוותÆעל לכידותו וייחודו של עם גולה ומפוזר בניינם מחדש של ירושלים והמקדש עמד במוקד תפילותיהם וחלומם של יהודים במשך אלפייםÆלעתיד האימרה∫ ”לשנהÆ”שיבנה בית המקדש במהרה בימינו“ — התפללו יהודים בכל קצוות תבלÆשנה הבאה בירושלים הבנויה“¨ הפכה לדגל ולהמנון שליכדו את תפוצות ישראל ברחבי הגולה ואת מחוללי Æהציונות — תנועת השחרור היהודית הלאומית ירושלים הייתה תמיד בירה עברית¨ אך מעולם לא עיר בירה¨ תודעתית או פוליטית¨ של איזו שהיא הוויה ממלכתית ערבית או אסלאמית ¨קדושת העיר וזכר תפארתה נשזרו כמעט בכל חג וטקס דתי שקיימו יהודים בגלויות תבל — בוקר בהלוויה¨ בברית מילה¨ בבר מצווה¨ בברכת המזון בסיומהÆ‘צהרים וערב∫ ’שחרית‘¨ ’מנחה‘ ו‘ערבית של ארוחה¨ ואפילו בחתונה¨ בשעה ששני בני זוג באים בברית הנישואין¨ משולבת ירושלים בבניין המשפחה החדשה∫ ”אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני“ יאמר החתן¨ ”תדבק לשוני לחכי אם לא לעולםÆלעולם ירושלים נוכחת בקשר רגשי עזÆ“אזכרכי¨ אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי העלייה לרגל אל העיר לא פסקה גם לאחר החורבן ואפילו בתנאים הקשים והמסוכניםÆלא נשכחת ביותר∫ ”מה יונה¨ אף על פי שאתה נוטל גוזליה מתחתיה — אין היא מניחה שובכה¨ כך ישראל¨ אף על לאחר מרד בר כוכבאÆ®פי שחרב בית המקדש¨ לא בטלו ג‘ רגלים בשנה“ ©שיר השירים רבה¨ א סג בימי הכיבוש הערביÆהותר ליהודים לעלות לירושלים תמורת תשלום כסף רב ולקונן בתשעה באב π עמוד היו כל הגלויות עולים לירושלים בחג הסוכות ומתפללים בהושענה רבא על הר הזיתים¨ הנשקף על כתב אשתורי הפרחי ©כפתור ופרח®¨ שיהודי דמשק ומצרים עולים לירושלים±≥≤≤בשנתÆהר הבית בכל הדורות עלו יהודים לירושלים להתפלל בה¨ לנשק אתÆבחגים ובמועדים¨ מפני עוגמת הנפש Æעפרה וגם למות בה ולהיטמן בהר הזיתים ¨כזכר לחורבן הבית¨ קבעה היהדות שלושה ימי צום∫ עשרה בטבת — יום תחילת המצור על ירושלים שבעה עשר בתמוז — בו הובקעו חומות ירושלים ותשעה באב — יום חורבן ירושלים ושריפת בית ∑∞ בשנתÆ שנה±∏ שנה לאחר חורבן הבית הראשון החלה בניית הבית השני¨ שארכה∑∞Æהמקדש ¨למרות הגלות¨ שנמשכה דורות רבים¨ לא פסקו יהודים¨ ואפילו היו מעטים בלבדÆשרפו אותו הרומאים Æמלשבת בירושלים עד שהגיע האסלאם לירושלים שלטו בעיר∫ היהודים¨ המצרים¨ היוונים¨ הפרסים¨ הפרתים¨ הרומאים Æוהביזנטים האסלאם¨ התובע לעצמו עתה ראשוניות ובכורה שנה לאחר≤¨∞∞∞על ירושלים וקודשיה¨ הופיע רק הפלסטינים התובעים את מזרחÆשהיהודים הפכו לעם ירושלים¨ ובה העיר העתיקה והר הבית¨ כבירתם¨ החלו להגדיר עצמם כעם רק לפני כמאה שנה ¨ לפני הספירה שלטו היהודים בארץ ישראל במשך כאלף שנים±≥≠מאז כיבוש אדמת כנען במאה ה ¨בתוך פרק זמן זה הייתה ירושלים בירה עבריתÆ השנים האחרונות≥¨≥∞∞≠והם חיו בה ברציפות ב אך מעולם לא היתה עיר בירה¨ תודעתית או פוליטית¨ של איזו שהיא הוויה ממלכתית ערבית או ’הוריהם‘ לכאורה של הפלסטינים — מוסלמים¨ ערבים¨ ממלוכים ועות‘מאנים¨ שישבוÆאסלאמית הם כבשו אותה ומשלו בה¨ אך מרכזם היהÆכאן — לא קיימו זיקה לאומית ריבונית לארץ ישראל דווקא Æאפילו הירדנים¨ כאשר החזיקו בירושלים¨ לא עשו אותה בירתםÆתמיד בחוץ בקוראן¨ המקודש19Æפעמים בספרות חז“ל≥¨≤±≤ פעמים ועוד∏≤±ירושלים וציון נזכרות במקרא לעומת זאת מוזכרת בקוראן מכה¨ העיר הקדושהÆלמוסלמים¨ היא לא נזכרת אף לא פעם אחת כאשר שלטו בירושלים הרומאים כונתה ירושלים20Æלמוסלמים¨ מאות פעמים וכך גם העיר מדינה ¨‘גם השם ’אל קודס‘¨ כינויה של ירושלים בפי המוסלמים¨ בא מהמילים העבריות ’עיר הקודשÆ‘’יודיאה עד המאה העשירית לספירה כינו המוסלמים את ירושליםÆ פעם≥∑כפי שמכונה ירושלים במקרא במאה התשיעית כונתה ירושלים לראשונהÆ’איליא‘¨ כמו הנוצרים¨ והיא נחקקה בשם זה במטבעותיהם המוסלמים גםÆ‘ היא כונתה ’אל קודס±±≠’בית אל מקדיס‘¨ אשר נגזר מ‘קרתא דקודשא‘¨ ורק במאה ה 21Æכינו את ירושלים ’צהיון‘¨ על שם ציון המקראית ¨ שנה±¨¥∞∞≠כיפת הסלע ומסגד אל אקצא¨ שני המבנים המקודשים למוסלמים על הר הבית מזה כ נבנו בפאר ובהדר כדי להנציח את נצחון האסלאם על הדתות הקיימות ולהתחרות במראה החיצוני פרופ‘ מנשה הראל ציין פעם כי אל אקצא וכיפת הסלע הוקמוÆשל הכנסיות הנוצריות המפוארות ±∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה בכיפתÆבין היתר כתוצאה ממלחמות פנימיות בין מוסלמים¨ מבלי לתלות קדושה מיוחדת בירושלים ∫ מטר של פסוקים¨ אך אף לא אחד מהם מזכיר את ירושלים≤¥∞הסלע¨ ציין פרופ‘ הראל¨ פרוסים Æמכה שבמדבריות ערב היא העיר הקדושה למוסלמים ≤¥∞בכיפת הסלע פרוסים אף לאÆמטר של פסוקים אחד מהם מזכיר את ירושלים הפרשנות המוסלמיתÆבקוראן אין ירושלים נזכרת כלל אלא ברמז פרשני¨ בפסוק הראשון של סורה י“ז העתיקה זיהתה את אל אקצא ©הקיצון¨ המרוחק ביותר®¨ שממנו עלה מוחמד השמימה¨ לא בהר הבית ירושליםÆשבירושלים אלא במקדש שמימי — שהרי בימיו של מוחמד לא היה כלל מסגד על הר הבית 22Æלא הייתה חלק מעולמם של מוחמד והמוסלמים הקדומים∫ הכל התרכז בחצי האי ערב היו תושבי מדינה עובדי האלילים פונים בתפילות לכעבה שבמכה¨ והיהודים היו פונים∂≤≤עד שנת חודש הורה מוחמד למאמיניו לפנות בתפילתם±∂למשך תקופה קצרה שלÆצפונה לכיוון ירושלים ¨כאשר נוכח בכשלונוÆבדרך זאת קיווה מוחמד לשכנע שבטים יהודיים בעיר להתאסלםÆלעיר ירושלים נקבעה ה‘קיבלה‘ ©כיוון התפילה® אל הכעבה שבמכה¨ אך כינויה של ירושלים במסורת המוסלמית 23Æ‘נותר ’הקיבלה הראשונה תפיסת היסוד של המוסלמים את ירושלים כבירת ישראל היא גם תפיסת היסוד שלהם את מדינת בתורתו של הנביא מוחמד הפכו היהודים סמל לעם המקולל על ידי האלוקים¨ משוםÆישראל בכלל היהודים אמנם נסבלו בעולם המוסלמי¨ אך הם נסבלו כעםÆשהצטיירו כמי שמסלפים את תורתו Æנחות¨ ללא זכויות של מעמד מדיני או של השתתפות בחיים מדיניים המזרחן פרופ‘ משה שרון קבע בעבר¨ כי ”בעיני האסלאם¨ הקמתה של מדינת ישראל הפרה את כל הכללים בנוגע לשטח אסלאמי¨ למקומות קדושים אסלאמיים¨ ולמעמדם המשפטי של היהודים לפי מדינת ישראל הוקמה על שטח השייך ל‘דאר אל אסלאם‘¨ שבו מצויים מקומות קדושיםÆהאסלאם היהודים אינם נחותים כפי שנגזר עליהם להיות¨ והחמור מכל הם שולטים במוסלמיםÆאסלאמיים 24Æ“ומצב זה אינו נסבל כלל ועיקר האסלאם מגדיר את היהודים כמי שמטמאים את אסלאמיותה של ירושלים¨ ומכאן קצרה הדרך להמצאת בדיות היסטוריות¨ כדי לשכנע שירושלים שלהם מדור לדור הוגדרו היהודים כאויבי המאמינים וכמי±π∂∑בעשרות פאתוות שפרסמו אנשי דת מוסלמים מאז מכאן כבר הייתה הדרך קצרה להמצאת בדיות היסטוריותÆשמטמאים את אסלאמיותה של ירושלים ¨ולשכתוב ההיסטוריה¨ במטרה לשכנע את העולם הערבי והמוסלמי כי ירושלים היא שלהם מדור ודור Æוכי היהודים אינם אלא אורחים ופולשים כאן ±± עמוד בניגוד לזיקה היהודית הרציפה לירושלים¨ הרי שהעיר כמעט שלא מילאה בעבר תפקיד בחיים רמלה למשל¨ העירÆ ירושלים — לאÆ דמשק¨ בגדאד וקהיר — כןÆהמדיניים והתרבותיים של הערבים היחידה בארץ שנוסדה על ידי מוסלמים ©בכיבוש הערבי הראשון®¨ הייתה לבירת מחוז¨ אך לא כך גם תחת השלטון המוסלמי היה בירושלים במשך תקופות ארוכות רוב נוצרי¨ ובמשך השניםÆירושלים ¨רק כאשר נפלה ירושלים בידי שליטים לא מוסלמיםÆהיא לא הפכה בירה לאף אומה¨ מלבד ליהודים בין אם היו אלה הנוצרים הצלבנים בתחילת האלף הקודם¨ או היהודים בסוף האלף הקודם¨ הקפיצו המוסלמים בבת אחת את ירושלים ממעמד של סמל דתי¨ משני בחשיבותו¨ למעמד של סמל לאומי ראשי המוסלמים ניצלו את שלטון הצלבנים בעיר להאדרת מעמדה שלÆדתי מן הדרגה הראשונה ירושלים¨ שמעמדהÆירושלים בעיני העולם המוסלמי¨ כפי שעשו גם כאשר שב עם ישראל לירושלים בימי ירדן עורער על ידי בית המלוכה הירדני¨ קפצה לפתע שוב במעלות הקדושה והחשיבות שירי געגועים וכיסופים לירושלים המוסלמית התפרסמו בעולם הערבי¨ וכמעט כל שליטÆהפוליטית Æערבי המכבד את עצמו הקים ועדות מיוחדות לעניין ירושלים והר הבית עלה בהתמדה משקלם הדתי של ירושלים ושל ’אל חרם אל שריף‘ ©הר הבית® בעולם±π∂∑מאז יוני למרות היותו המקום השלישי בחשיבותו הדתית הועצם משקלו¨ הן מבחינה רגשית¨ הןÆהמוסלמי הקמפיין25Æמבחינה פוליטית והן מבחינה דתית¨ בעיקר על רקע שליטתה של ישראל בעיר ובקודשיה שנה¨ ושאינו מענייננו כאן¨ משרת¥∞הידוע ”אל אקצא בסכנה“¨ שאותו מנהלים המוסלמים כבר Æהיטב מגמה זו ¨ וביתר שאת±π¥∏≠התנועה הציונית החלה להגשים את ’חלום ירושלים‘ עם הקמת מדינת ישראל ב ¨בשם אותו ’חלום‘ נישאו במדינת ישראלƱπ∂∑≠עם שחרור ירושלים¨ העיר העתיקה והר הבית ב Æשבועות והצהרות אמונים לירושלים השלמה והמאוחדת בריבונות ישראל26¨שנה≥≥לאורך לא ניתן להשתית מסכת טיעונים≠בעניין ירושלים על צורך קיומי הבסיס הראשוניÆביטחוני בלבד קשור לזכות¨ לזיקה ולמחויבות של העם היהודי לירושלים ראוי אפוא כי יאמר בפתח עבודה זו∫ לא ניתן להשתית מסכת טיעונים בעניין ירושלים על צרכים מרבית ממשלות±π∂∑את הטיעונים הללו יש להשתית¨ כפי שעשו מאזÆקיומיים≠ביטחוניים בלבד מחויבותÆישראל ומנהיגי התנועה הציונית¨ על הזכות¨ הזיקה והמחויבות של העם היהודי לירושלים ¨היא נשענת בעיקר על הדתÆמעין זו חורגת בהכרח מן הדאגה החשובה כשלעצמה לקיום הפיסי ללאÆהמסורת¨ התרבות וההיסטוריה היהודית¨ שהזינו את התודעה הלאומית היהודית במשך דורות מטען קדום זה — איזו הצדקה יש לקיומה של מדינת היהודים דווקא בארץ ישראל¨ או לקביעת מתוך גישה זו ננסה להלן לעבד קווים מנחים לתכנית עבודהøירושלים כבירת העם היהודי ומדינתו שתמנע את חלוקת העיר¨ תחזק את האחיזה היהודית בה ותבצר את הריבונות הישראלית בכל Æחלקיה ±≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה הבעיה הדמוגרפית — התמודדות אחרת ¨הנימוק המרכזי שבו תולים מצדדי החלוקה — או ’ההיפרדות‘ מהשכונות הערביות — את הצורך בה ¨ איזורים±π∂∑≠הוא הנימוק הדמוגרפי∫ אם רק נשתחרר מהשטחים ומהשכונות שסיפחנו לירושלים ב אלא שקיימת דרך נוספתÆ אלף תושבים פלסטיניים¨ ייטב מצבנו הדמוגרפי≤µ∞שבהם חיים כיום ¨להתמודד עם המציאות הדמוגרפית¨ מבלי לשאת בתוצאות הקשות שעלולות ללוות ’היפרדות‘ זו Æואנו מבקשים להציגה כאן 27נתוני רקע בסיסייםÆא מאשר≤ אלף דונם¨ יותר מפי±≤∂ שטחה משתרע על פניÆ ירושלים היא העיר הגדולה בארץ∫שטח Æשטחן של כל אחת מהערים∫ תל אביב וחיפה כינוי גורף לשטחים שסופחו לירושלים ממזרח¨ מצפון ומדרום לגבול שטח השיפוט∫‘’מזרח ירושלים אלף≥∏ עמד שטח העיר הישראלית על±π∂∑לפניÆהעירוני הישן¨ מיד לאחר מלחמת ששת הימים ±π∂∑ בסוף יוניÆ אלף דונם¥¥שטחה של ירושלים הירדנית עמד על ששת אלפים דונם¨ וביחדÆדונם כך גדל שטחה שלÆ כפרים הסמוכים לירושלים≤∏≠אלף דונם מ∂¥סיפחה ישראל לירושלים עוד ¨ של שטחים ממערב לעיר¨ הגדיל אתπ∞≠סיפוח נוסף שבוצע בשנות הÆאלף דונם±∞∏≠ירושלים ל Æאלף דונם±≤∂≠שטחה עוד¨ ל הגדר ©’עוטף ירושלים‘®∫ חומות אבן¨ גדרות ברזל¨ מכשולים טבעיים ומלאכותיים המצטרפים יחדיו התוואי המכונה ’עוטף ירושלים‘¨ עוברÆ ק“מ¨ שנועד לבלום את הטרור מחוץ לבירה±∂∏לקו הגנה של בעיקר על גבול שטח השיפוט העירוני¨ אך בצפון — גם בתוכו¨ שם הוא מוציא דה≠פקטו מתחומי ¨הקמת הגדר הביאה למעבר של עשרות אלפי פלסטיניםÆהעיר עשרות אלפי תושבים פלסטיניים ∑∞•≠עד כה הושלמה בניית כÆשהתגוררו עד אז מחוץ לתחומי העיר¨ אל ’הצד הישראלי‘ של הגדר Æטרם נבנה≥∞•≠כÆ‘מ‘עוטף ירושלים האוכלוסייה היהודית מנתהÆ אלף נפש∑¥∂Æ≥ מנתה אוכלוסיית ירושלים≤∞∞∑בסוף שנת∫אוכלוסייה 28Æאלף נפש≤µ≥Æ∏ אלף נפש והאוכלוסייה הערבית מנתה¥π≤Ƶ במקביל חלהÆ≤∞∞∂ בשנת∂∂•≠ל±π∂∑ בשנת∑¥•≠חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ Æ≤∞∞∂ בשנת≥¥•≠ל±π∂∑≠ב≤∂•≠עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית¨ מ אלף מתושבי ירושלים ©יהודים וערבים® באיזורים שנוספו לעיר¥≥¥Æ≤ התגוררו≤∞∞∂בסוף שנת Æ אלף נפש±∏πÆ≤ ¨ מהם היו יהודים¥¥•≠כÆמכלל תושביהµπ•¨ והם היוו±π∂∑לאחר איחודה בשנת 29Æאלף נפש≤¥µ ¨ מהם היו ערביםµ∂•≠כ קצב הגידול של האוכלוסייה הערבית גבוה היום כמעט פי שלושה מקצב הגידול∫קצב גידול האוכלוסייה שיעור הריבוי הטבעי ©ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות® בקרבÆשל האוכלוסייה היהודית בארבעת העשוריםÆהאוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה באופן ניכר מזה שבקרב האוכלוסייה היהודית Æ≤∂∏•≠¨ בעוד שהאוכלוסייה הערבית גדלה ב±¥≥•≠האחרונים גדלה האוכלוסייה היהודית ב ±≥ עמוד תושבים ונכנסו אליה±∑¨≥∞∞ עזבו את ירושלים ליישובים אחרים בארץ≤∞∞∂בשנת∫הגירה בין≠יישובית מאזן ההגירה של ירושלים מוסיף להיות שלילי כבר שניםÆ תושבים חדשים מיישובים אחרים בארץ±∞¨π∞∞ Æרבות ירושלים מתאפיינת במבנה גילאים צעיר — שיעור גבוה יחסית של ילדים ושיעור∫גיל האוכלוסייה ® מכלל אוכלוסיית ירושלים±¥≠∞ היה חלקם של הילדים ©בני≤∞∞∂בשנתÆנמוך יחסית של מבוגרים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים היווÆ בכלל ישראל≤∏•≠בחיפה ו±∏• ¨ בת“א±∑• לעומת≥µ• Æבקרב האוכלוסייה הערבית¥≤• לעומת≥±•הילדים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ כשליש מן המשפחות החיות∫עוני¨ תעסוקה ורמת שכר Æ® מהמשפחות הערביות∂≤•≠מהמשפחות היהודיות ו≤≥•©בירושלים נמצאות מתחת לקו העוני שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים נמוך בהשוואהÆ‘מחצית מילדי העיר מוגדרים ’עניים מכלל¥∏• ¨בנוסףÆ בתל אביב∂∂•≠בישראל כולה וµ∂• בירושלים לעומת¥µ• ∫לכלל ישראל מהם מועסקים∑•המועסקים עובדים בשירות הציבורי¨ שבו רמת השכר הממוצעת נמוכה¨ ורק Æבענפי התעשייה ההכנסה החודשיתÆמספר המפרנסים בירושלים קטן¨ והם מופקדים על פרנסתן של נפשות רבות ¨הממוצעת ©ברוטו® של משקי בית שראשיהם שכירים נמוכה בירושלים מהכנסת משקי הבית בישראל ש“ח בת“א¨ בעוד±µ¨π±∏ ש“ח בירושלים לעומת±±¨¥±π היא עמדה על≤∞∞µבשנתÆבת“א ובחיפה Æבישראל≥Æ∑≠בת“א ו≤Æ∂ לעומת¥Æ≤∫שממוצע הנפשות למשק בית בירושלים גבוה יותר 30תמונת מצב ומגמותÆב האוכלוסייה היהודית מנתהÆ אלף נפש∑≥≥Æ≥ מנתה אוכלוסיית ירושלים≤∞∞∂בסוף∫גודל האוכלוסייה שיעור האוכלוסייה היהודית בירושלים עומדÆ אלף נפש≤µ≤Æ¥ — אלף נפש והאוכלוסייה הערבית¥∏± Æ מכלל האוכלוסייה≥¥• מקרב כלל האוכלוסייה ושיעור האוכלוסייה הערבית על∂∂•לפיכך על ≤∞∞∑¨על נתוניך ירושלים¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ±¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה בשנת∂∂•≠ול±π∏∞ בשנת∑≤•≠ל±π∂∑ בשנת∑¥•≠חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ בשנת≤∏•≠ל±π∂∑ בשנת≤∂•≠במקביל עלה חלקם של הערבים באוכלוסיית העיר¨ מÆ≤∞∞∂ Æ≤∞∞∂ בשנת≥¥•≠¨ ול±π∏∞ תורמות לכך שתיÆ שיעור הילודה בירושלים גבוה∫®שיעור הילודה ©מספר לידות שנתי לאלף נפש ¨ לידות לאלף נפש≤∑ היה שיעור הילודה בירושלים≤∞∞∂בשנתÆאוכלוסיות∫ החרדית והערבית Æ לידות לאלף נפש בישראל≤±לעומת שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה משמעותית משיעור הילודה בקרב לידות לאלף≤µÆ¥ לידות לאלף נפש בקרב האוכלוסייה הערבית¨ לעומת≥∞∫האוכלוסייה היהודית Æנפש בקרב האוכלוסייה היהודית ≤∑Æ∑≠אצל היהודים הייתה הירידה מתונה¨ מÆשיעור הילודה בקרב שתי האוכלוסיות ירד במשך השנים ∫¨ בעוד שאצל הערבים הייתה הירידה חדה≤∞∞∂≠≤∞∞∞ בשנים≤¥Æµ≠ל∑∞≠לידות לאלף נפש בשנות ה ≤∞∞∂≠ לידות לאלף נפש בשנים≥≤Æ¥ לשיעור ילודה ממוצע של∑∞≠לידות לאלף נפש בשנות ה¥≤Ƶ≠מ Æ≤∞∞∞ שיעור הפריון הכולל∫®שיעור הפריון הכולל ©מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במהלך חייה שיעור הפריון של נשיםÆ בישראל≤Æπ בירושלים לעומת≥Æπ ∫של נשות ירושלים גבוה יחסית לישראל בקרב הנשים היהודיות≥Æ∏∫יהודיות בירושלים דומה היום לשיעור הפריון של נשים ערביות בירושלים בקרב הנשים הערביות ©בקרב הנשים היהודיות החרדיות בירושלים שיעור הפריון הממוצע¥לעומת Æ®ילדים∑Æ∑הוא שיעור התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים נמוך באופן ניכר משיעור התמותה∫תמותה פטירות לאלף נפשµÆ± פטירות לאלף נפש בקרב הערבים לעומת≤Æ∏∫בקרב האוכלוסייה היהודית Æבקרב היהודים בירידה החדה בשיעור תמותתªהרקע להבדל נעוץ בכך שהאוכלוסייה הערבית בירושלים צעירה יותר כיום® ובשיפור∂Æ≤≠שנה ל¥∞ פטירות לאלף נפש לפני¥µÆ≤≠התינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית ©מ Æשירותי הבריאות והרפואה המונעת ≤∞∞∑¨על נתוניך ירושלים¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ±µ עמוד הריבוי הטבעי ©ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות®∫ הריבוי הטבעי בירושלים הוא מרכיב הגידול העיקרי של אוכלוסיית ירושלים והוא גבוה משמעותית מזה של ת“א או חיפה∫ תוספת שנתית Æבחיפהπ∞∞≠בת“א ו≥¨µ∞∞ נפש בירושלים לעומת תוספת של±∂¨µ∞∞של שיעור הריבוי הטבעי השנתי בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה משמעותית מזה שבקרב האוכלוסייה Æלאלף בקרב האוכלוסייה היהודית≤∞Æ≥ לאלף נפש לעומת≤∑Æ¥ ∫היהודית מכלל העולים לישראל±≥•≠עולים חדשים¨ שהיוו כ≤¨µ∞∞ השתקעו בירושלים≤∞∞∂ בשנת∫עלייה Æבאותה השנה שנה ©חצי מהאוכלוסייה צעירה מגיל זה≤≥ הגיל החציוני של תושבי ירושלים הוא∫גיל האוכלוסייה Æוחצי מבוגרת ממנו®¨ אלא שגם כאן בולטים פערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בקרב האוכלוסייהƱπ ושל האוכלוסייה הערבית≤µהגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית הוא שתי קבוצות אוכלוסייהÆ בקרב האוכלוסייה הערבית¥≤• לעומת≥±•היהודית בירושלים היוו הילדים מאוכלוסייה זו הם ילדים בני¥¥•©בירושלים מתאפיינות בגילן הצעיר∫ האוכלוסייה היהודית≠חרדית 31Æ®±¥≠∞ מאוכלוסייה זו הם ילדים בני¥≥•© ® והאוכלוסייה הערבית≠מוסלמית±¥≠∞ 32מאזן ההגירה השלילי של ירושלים כבעיית יסודÆג תושבים±∞¨π∞∞ תושבים ונכנסו אליה±∑¨≥∞∞ עזבו את ירושלים ליישובים אחרים בארץ≤∞∞∂בשנת השנים≤∂≠בÆ∂¨¥∞∞ מאזן ההגירה היה לפיכך שלילי ועמד על מינוסÆמיישובים אחרים בארץ בשנים ’הרעות‘ במיוחד גרע מאזןÆהאחרונות¨ למעט שנה אחת¨ היה מאזן ההגירה של ירושלים שלילי ∫≤∞∞∞≠¨ ו∏∞∞∞∫ מינוס±πππ ª∑¨∂∞∞∫ מינוס±ππ∑©תושבים בשנה∏¨∞∞∞≠ההגירה השלילי מהעיר כ ∂¨∞∞∞ עמד מאזן ההגירה של ירושלים על כמינוס±π∏∞ברוב השנים האחרות מאזÆ®∏¨≤∞∞מינוס Æבכל השנים האלה¨ הרוב הכמעט מוחלט¨ הן של הנכנסים והן של היוצאים¨ היה יהודיÆנפש ¨השנים האחרונות≤∂≠ב למעט שנה אחת¨ היה מאזן ההגירה בקרב האוכלוסייה היהודית של ירושלים שלילי מנתונים אלה ניתן להסיק שהנחיתות הדמוגרפית הנמשכת של האוכלוסייה היהודית בעיר נובעת ∫משילוב של כמה גורמים Æשיעור ילודה גבוה באופן משמעותי בקרב האוכלוסייה הערביתº Æשיעור תמותה נמוך יחסית בקרב האוכלוסייה הערביתº כנגזרת משני הגורמים הראשונים∫ ריבוי טבעי גבוה באופן משמעותי בקרב האוכלוסייהº Æהערבית מגמה רצופה של מאזן הגירה שלילי בקרב האוכלוסייה היהודית∫ במהלך חצי יובל השנים האחרוןº Æעוזבים את ירושלים הרבה יותר יהודים מאשר אלה הבאים לגור בה ±∂עמוד ירושלים סכנות החלוקה שיעור הפריון הנוטה לשוויון בין האשה היהודיה לערביה אינו גורם כיום לשוויון בקצב הגידול ביןº ¨יהודים לבין ערבים בירושלים¨ בשל שתי סיבות עיקריות∫ מבנה האוכלוסייה הערבית צעיר יותר גיל הנישואיןªולכן שיעור גבוה יותר של נשים ערביות נמצאות בגיל הפריון יחסית לנשים יהודיות הממוצע במגזר הערבי נמוך משמעותית מזה שבמגזר היהודי והדבר משפיע על מספר הלידות Æהשנתי 33≤∞≥∞תחזית אוכלוסייה עד שנת תחזית אוכלוסייה זו לקוחה מתוך עבודה שהוכנה עבור תכנית האב לתחבורה של ירושלים על ידי Æפרופ‘ סרג‘ו דלה≠פרגולה והיא אחת משלושה מודלים של תחזיות שנעשו על בסיס הנחות שונות התחזית שנבחרה כאן מביאה בחשבון המשך מגמות קיימות¨ דהיינו∫ המשך מגמה של פריון יורד¨ הן Æבאוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית¨ ושיעורי הגירה זהים לאלה של השנים האחרונות ¨ ימשיך לרדת ויעמוד∂∂•על פי תחזית זו שיעור היהודים מקרב אוכלוסיית העיר¨ העומד כיום על במקביל ימשיך לעלות שיעור הערבים מקרב אוכלוסייתƵ∏• על≤∞≥∞ ובשנת∂±• על≤∞≤∞בשנת Æ¥≤• — על≤∞≥∞ ובשנת≥π• הוא יעמוד על≤∞≤∞ בשנתÆהעיר אם לא יינקטו צעדים לטיפול בהגירה השלילית היהודית יעלה שיעור הערבים בירושלים בשנת¥≤•≠ל≤∞≥∞ תחזית אוכלוסייה על בסיס המשך מגמת פריון יורד ™והמשך המגמה הקיימת של שיעורי הגירה ≤∞≥∞ ≤∞≤µ ≤∞≤∞ ≤∞±µ ≤∞±∞שנה ±¨±µ∂Æ≤ ±¨∞µ≥Æ∏ πµ∏Æπ ∏∑µÆ≥ ∏±∞Æ∏ סה“כ אוכלוסייה ∂∑±Æ∏ ∂≤∏Ʊ µ∏∑Æ≥ µµ∞Æ∑ µ±µÆπ יהודים µ∏• µπÆ∂• ∂±Æ≤• ∂≤Æπ• ∂¥Æ∂• • ¥∏¥Æµ ¥≤µÆ∂ ≥∑±Æ∂ ≥≤¥Æ∂ ≤∏±Æ∏ ערבים ¥≤• ¥∞Æ¥• ≥∏Æ∏• ≥∑• ≥µÆ¥• • Æ™ המקור∫ פרופ‘ סרג‘ו דלה≠פרגולה¨ עבור תכנית האב לתחבורה של ירושלים קיימת תחזית אופטימית יותר של ’הצוות האמריקאי≠ישראלי‘ למחקר דמוגרפי בראשות בנט צימרמן נציין רק כי ביסוד התחזית השונהÆויורם אטינגר¨ אך לא נידרש לה במסגרת זו ולא נעריך אותה כאן עומדות מספר הנחות והצעות¨ שהמרכזית בהן גורסת כי ההגירה היא הגורם המכריע במאזן הדמוגרפי אנו שותפיםÆהיהודי≠ערבי בירושלים¨ וכי אם ישונו מגמותיה תשתנה גם תמונת המצב הדמוגרפי בעיר ¨ המובאת בתכנית האב לתחבורה≤∞≥∞≠ו≤∞≤∞להנחה זו¨ וננסה לבחון אותה על בסיס התחזית לשנים Æירושלים ±∑ עמוד עד היום±π∂∑נתוני ההגירה מירושלים ואליה מאז ≤∞∞ היה מאזן ההגירה של ירושלים מאוזן או חיובי נמוך ©תוספת של בין±π∑π עד±π∂∑בין השנים ≤∞∞ נפש בשנה®¨ ורק בשנים מעטות במהלך תקופה זו היה המאזן שלילי נמוך ©בין מינוס≤¨∞∞∞≠ל 34Æ®בשנה±¨µ∞∞למינוס היה בדרך כלל מאזן ההגירה של ירושלים שלילי¨ אך נמוך ביחס למאזן±ππ∞ עד±π∏∞בין השנים Æתושבים בשנה±¨∞∞∞כיום¨ והוא עמד על ממוצע של כמינוס ההגירה היא הגורם המכריע במאזן הדמוגרפי אם ישונו מגמותיהÆהיהודי≠ערבי בירושלים תשתנה גם תמונת המצב הדמוגרפי בעיר השנים הללו הוא עמד על ממוצע±∂≠חלה הרעה במאזן ההגירה של ירושלים וב≤∞∞∂ עד±ππ±מאז ±∂¨≤∞∞ תושבים ©ממוצע של≤µπ¨≤∞∞ שנים אלו עזבו את ירושלים±∂≠בÆבשנה∂¨¥±πשל מינוס Æ® נכנסים בשנהπ¨∑π± תושבים ©ממוצע של±µ∂¨µ∞∞עוזבים בשנה® ונכנסו אליה ¨ ובקרב¥∑• ≥¥≠≤∞בקרב העוזבים מהווים גילאיÆרוב המהגרים אל ירושלים וממנה הם צעירים Æ גם אוכלוסייה חרדית עוזבת את ירושלים בשיעורים ניכרים35Ƶ≥•הנכנסים מהווים גילאים אלה מהאיזורים החרדיים על העזיבה של גילאים≥¥≠≤∞¨ למשל¨ אף עלתה העזיבה של גילאי≤∞∞µבשנת 36Æ‘אלה מאיזורים המוגדרים ’כלליים מבחינת המאזן הדמוגרפי¨ הגירה של תושבים חרדים מן העיר פוגעת בפוטנציאל הגידול של ירושלים ¨הסיבה לכך היא שיעור הילודה הגבוה של הנשים החרדיותÆיותר מאשר עזיבה של תושבים אחרים מצד שני¨ בכל הקשור לאוכלוסייה מבוססת התורמתÆהגורם ל‘הפסד‘ אוכלוסייה עתידי גבוה יותר לעיר מבחינה כלכלית¨ ’ההפסד‘ של הגירת אוכלוסייה כללית הוא רב יותר¨ מאחר שמספר המשתכרים Æורמת ההכנסה שלהם בקרב האוכלוסייה החרדית נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ≤∞∞∑¨על נתוניך ירושלים¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ±∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה כרבע עד שליש מהעוזבים את ירושלים בשנים האחרונות עושים זאת לטובת היישובים היהודיים ביהודה עוד כמחצית מתפזרים באיזורי הארץÆ עוברים לגור ביישובים אחרים במחוז ירושלים≤∞•≠כÆושומרון Æהאחרים אוכלוסייה חרדית עוזבת את הגירהÆירושלים בשיעורים ניכרים זו פוגעת בפוטנציאל הגידול הדמוגרפי של ירושלים יותר מאשר עזיבה של תושבים אחרים ממחוז±µ•≠ממחוז ירושלים¨ כ±≤•≠כÆמגיעים מהיישובים ביהודה ושומרון≤∞•≠מבין הנכנסים¨ כ Æממחוז ת“א¨ והיתר ממקומות אחרים בארץ±µ•≠המרכז¨ כ 37הסיבות לעזיבה את ירושלים במחקר שבוצע במכון ירושלים לחקר ישראל¨ אשר התבסס על מדגם של אוכלוסיית העוזבים את הדיור כגורם לעזיבה¨ ובעיקר את מחירי הדיור¥≤•במהלך ארבע שנים בעשור הקודם¨ ציינו ציינו את התעסוקה כגורם לעזיבה ובעיקר התייחסו להיצע תעסוקה מוגבל ולריחוק±∂• Æהגבוהים Æ תלו את עזיבתם באיכות חיים∂• Æ ציינו סיבות משפחתיות±≥• Æממקום העבודה של אחד מבני הזוג Æדיווחו שעזבו בגלל לימודים במקום אחר∂• נוספים אמרו שעזבו בשל ’התחרדות העיר‘¨ ועוד∂• ¨בתהליך ההגירה מירושלים יש חשיבות רבה להתפתחות המטרופוליטנית של יישובי לווין סביב העיר מחירי הדירות ביישוביÆכגון מעלה אדומים¨ אפרת¨ ביתר עלית¨ גבעת זאב¨ מבשרת ירושלים ומודיעין זוגות צעירים שמבקשים לקנות דירותÆלווין אלה נמוכים באופן משמעותי ממחירי הדיור בירושלים בעיר אינם מסוגלים לעשות זאת¨ מה עוד שהיצע הדירות בירושלים כיום¨ במיוחד לאחר ביטול Æ’תכנית ספדי‘ לבנייה במערב ירושלים¨ הוא דל רוב היהודים העוזבים את ירושלים מציינים∫שתי סיבות לצעדם העדר דיור והעדר תעסוקה øמה היה קורה אם מאזן ההגירה של העיר היה חיובי או מאוזן øמה יקרה בעתיד אם מאזן ההגירה של העיר יהיה חיובי או מאוזן ¨ הרי שבעיר היו≤∞∞∂≠±ππ± ¨לו היה מאזן ההגירה של ירושלים מאוזן בשנות העזיבה הגדולהº אמרנו ’לפחות‘ מכיווןÆ אלף תושבים נוספים¨ כמעט כולם יהודים±∞≤¨∑∞∞מתגוררים כיום לפחות שמדובר במהגרים שרובם כאמור צעירים¨ והם היו תורמים תרומה משמעותית לגידול הריבוי µ∏≥במקרה כזה הייתה האוכלוסייה היהודית בירושלים מונה כיום לפחותÆהטבעי במגזר היהודי ±π עמוד בהנחה שהמהגרים שהיו נשאריםÆ∂π•≠אלף נפש ומשקלה בקרב כלל האוכלוסייה היה מגיע ל בעיר היו תורמים לה גם בתחום הריבוי הטבעי¨ סביר להניח שממשלת ישראל הייתה עומדת ביעד 38Æערבים≥∞•≠יהודים ו∑∞• ∫הדמוגרפי שקבעה לעצמה בעבר לו היה מאזן ההגירה של ירושלים מאוזן בשנות העזיבה הגדולות¨ הרי שבעיר היו חיים היום עוד כמאה אלף יהודים ¨ יהיה מאוזן¨ כלומר∫ אם≤∞≤∞ השנים הבאות¨ עד שנת±≥≠ אם נניח שמאזן ההגירה של ירושלים בº ¨ בממוצע שנתי כיום±∂¨≤∞∞ תושבים¨ במקום±∞¨∞∞∞≠יעזבו את העיר מדי שנה בממוצע ’רק‘ כ ¨ נפש ©זאת¨ ללא חישוב ילודה צפויה∏∞¨∂∞∞הרי שלעיר תתווסף אוכלוסייה יהודית של לפחות מאזן הגירה מאוזן ניתן להשגה גם כאשר השינוי בממדי העזיבהÆ®רובה המכריע של יהודים Æדרמטי פחות∫ אם תהיה עלייה¨ בהתאמה¨ במספר התושבים הנכנסים לעיר שהובא כאן — המשמעות היא כי משקלה של האוכלוסייה≤∞≤∞על בסיס מודל התחזית לשנת Æ∂∞•¨ במקום על∂¥•≠∂≥•היהודית בקרב כלל אוכלוסיית העיר יעמוד על לכל הפחות תחזית זהירה זו¨ שלא לקחה בחשבון את תרומת הילודה של ’העוזבים≠הנשארים‘ למאזן הדמוגרפי של העיר¨ יכולה למצוא סימוכין וחיזוק בתחזית נוספת של פרופ‘ סרג‘ו דלה≠פרגולה¨ על בסיס מודל ≤∞≤∞על פי מודל זה יהיו בשנתÆ’אופטימי‘ של אפס הגירה ©כלומר מאזן הגירה מאוזן® ופריון יורד 39Æיהודים∂µÆ¥• תושבים¨ מתוכם±¨∞≤∞¨π∞∞בירושלים נפש≤¨∞∞∞≠אם נניחתרחישאופטימיעודיותר¨בומספרהנכנסיםלעיריגדלויעלהעלמספרהעוזביםולו ב Æלפחות∂µ•≠לשנה¨ הרי שמשקלה של האוכלוסייה היהודית בקרב כלל אוכלוסיית העיר יעמוד על כ שינויים בהגדרת גבולות העיר ©ראה בהמשך סעיף ’כינון עיריית≠גג‘®¨ באופן שכבר כיום ייכללו במניין במקרה כזה ניתן להשיגÆ אלף תושבים החיים בסמיכות לה¨ ישנו את המצב עוד±∞∞≠יהודי העיר עוד כ מדוברÆ ערבים≥∞•≠יהודים ו∑∞• ∫ את היעד הדמוגרפי שהממשלה קבעה לעצמה בעבר≤∞≤∞בשנת בהצעה לספח לעיר דה≠פקטו עשרות אלפי יהודים החיים בסמיכות לה¨ באיזור המוגדר מסורתית הסיפוח יבוצע בדרך מנהלית¨ באמצעותÆ®כ‘מטרופולין ירושלים‘ ©איזור עם זיקות מובהקות לעיר הריבונות הישראלית לא תוחל בשלב זה על האיזורים המסופחים מנהלית¨ שנמצאים מחוץÆחקיקה 40Æלתחום השיפוט של ירושלים — מעבר לקו הירוק ∂• ∂• ∂• ±≥• ±∂• ±±• ¥≤•מחירי הדיור הגבוהים היצע תעסוקה מוגבל וריחוק ממקום העבודה של אחד מבני הזוג סיבות משפחתיות איכות חיים ‘’התחרדות העיר לימודים במקום אחר סיבות שונות ≤∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה ¨שינויים בהגדרת גבולות העיר ללא סיפוח¨ יכניסו אל תחומה אלף יהודים¨ והיעד±∞∞עוד יהודים∑∞•הממשלתי של ערבים¨ יהפוך בר השגה≥∞• øכיצד ניתן לשנות את המגמה הדמוגרפית הקיימתÆד אפשרות של שינוי נוסף לרעה במאזן ההגירה ועלייה במספר העוזבים את ירושלים בשכונות שהוקמו בירושלים מצפון¨ מדרום וממזרח לגבול שטח השיפוט41על פי הלוך הרוחותƱ ¨ היפרדות משכונות ערביות הסמוכות ©נושקות® לשכונות היהודיות¨ תביא±π∂∑הישן שמלפני ¨כמעט מיידית להגירה של יהודים משכונות אלה לשכונות ’רחוקות‘ יותר מקו הגבול החדש ¨באין מלאי מספיק של דירות למגורים בירושלים ובשל יוקר הדיור המאמיר בעירÆבמערב העיר ימצאו רבים ממהגרים אלה את דרכם אל מחוץ לירושלים¨ אם לפריפריה או לאיזורים מרוחקים משמעות הדבר∫ הגירה של אלפים עד עשרות אלפים של תושבים אל מחוץ לירושלים ©עלÆיותר Æ®‘אפשרות זאת ראה עוד להלן בפרק∫ ’השפעות אפשריות של החלוקה על ביטחון ירושלים שרטוט מחדש של תחומי ירושלים¨ כתוצאה מחלוקת העיר והיפרדות משכונות ערביות¨ עלולÆ≤ תהליך דומה כברÆלהביא לגל הגירה נוסף של תושבים ערביים אל ’הצד הישראלי‘ של ירושלים 42עשרות אלפי ערבים עברו אל ’הצד הישראלי‘ של הגדרÆהתרחש עם בניית גדר ההפרדה מתוך רצון לשמור על זכויותיהם הכספיות והכלכליות ולהמשיך להיות זכאים למעבר חופשי¨ שוק Æעבודה נוח ושירותים שונים הנמצאים בצד הישראלי¨ שאינם זמינים או נגישים בצד הפלסטיני בניית גדר ההפרדה בצפון העיר הביאה להגירת עשרות אלפי פלסטינים אל הצד הישראלי של ¨חלוקת העיר עלולה להביא לגל הגירה נוסףÆהגדר גדול פי כמה¨ אל הצד הישראלי של ירושלים אפשרות שיפור במאזן ההגירה¨ עד כדי היפוך מגמה שינוי המגמה הדמוגרפית הקיימת עד להיפוכה¨ או לפחות עד שהמאזן הדמוגרפי של העיר יהיה מאוזן¨ אפשרי רק באמצעות מעורבות ממשלתית בשני התחומים המרכזיים שגורמים לתושבים רובÆהדרך לחיזוקה של ירושלים אינה בגדר סודÆלעזוב את העיר∫ תחום הדיור ותחום התעסוקה האמצעים מוכרים וידועים∫ את ירושלים צריך להגדיר כאיזור עדיפות לאומית מהדרגה הגבוהה ביותר ¨פעמים רבות דאגה ממשלת ישראל למעמדה של העיר כבירהÆולתרגם הגדרה זו לשפת המעשה Æאך הזניחה את ירושלים כעיר¨ מבלי להבין שחוזקה של ירושלים כבירה נגזר מחוזקה כעיר ≤± עמוד מלמד על מידת43¨מחקר שנעשה לאחרונה על ידי ראובן מרחב וגיא גלילי במכון ירושלים לחקר ישראל קיבלו ממשלות≤∞∞µ עד±π∑µמאזÆמעורבותה של הממשלה בסוגיות שונות הקשורות לירושלים שני התחומים הפוריים ביותר¨ לפחות בתחוםÆ החלטות בנושאים שונים הקשורים לבירה≥≥∞ישראל החלטות¨ שחלק נכבד מהן היו בעלות השלכותπ∑— ‘ההחלטות¨ היו∫ ’החלטות אודות מעמד העיר ¨ החלטות היו בנושאי פיתוח±≤≤עודªמעשיות וכללו הנחיות להעברת תקציבים עבור מטרות ברורות Æקרקע¨ בנייה והטבות עשרות החלטות והמלצות בעלות חשיבות רבה¨ שלא בוצעו¨ נגעו לשורה של הטבות לאוכלוסייה הן נועדו להפוך את המגורים בירושלים¨ העסקים והיזמות בירושלים והבנייה בירושליםÆאו ליזמים Æלזולים יותר¨ כדאיים יותר¨ רווחיים יותר או מושכים יותר השנה האחרונות קיבלה≥∞≠ב החלטות≥≥∞ממשלת ישראל רוב ההחלטותÆבנוגע לירושלים שלא בוצעו נגעו לתחום הדיור ולתחום התעסוקה¨ שני הגורמים המרכזיים לעזיבה הגדולה החלטה מרכזית אחרת¨ שהתקבלה פעם אחר פעם¨ ובוצעה באופן חלקי מאד נגעה להעברת החלטה זו עוסקתÆמשרדי הממשלה¨ החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים לירושלים כמובן במעמדה של ירושלים כבירת המדינה¨ אך היא נובעת גם מהרצון להגדיל עוד את אוכלוסייתה Æהיהודית של העיר רבות מהחלטות אלו¨ שהיו בעלות משמעות מכרעת לפיתוחה של העיר ויכולות היו למשוך לעיר לא נבוא עתה חשבון עם ממשלותÆאוכלוסייה חזקה ויזמות מצליחה¨ נותרו כאמור על הנייר ולא בוצעו ∫עם זאת נביא כאן כמה מהמרכזיות שבהןÆתקצר היריעהÆישראל לדורותיהן ולא נמנה את כולן קיבלה ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין החלטה להעביר לירושלים את±π∑∑בינוארƱ ®±π∏±© גם ממשלת בגיןÆהיחידות הארציות של משרדי הממשלה שטרם עשו כן עד אותו מועד בין היתר מונה פקיד במשרד האוצר לטפל בפינוי שיכוני האלףÆקיבלה סדרת החלטות בסוגיה זו ממשלת בגין אף אסרהÆבאוניברסיטה העברית בירושלים¨ שיועדו ליחידות של משרד הביטחון Æ התקבלו החלטות דומות±π∏µ≠וב±π∏≥≠בÆלהקים יחידות מרכזיות נוספות מחוץ לירושלים ממשלת שרון הגדילה לעשותÆגם הממשלות הבאות קיבלו החלטות ברוח זו¨ חלקן מפורטות החליטה שכל כנס רשמי הנערך ביוזמת משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות≤¥Æ∑Æ≤∞∞¥≠וב רשמה לפניה הממשלה את הודעת שר הביטחון¨ כי בכוונת≤∞∞µבשנתÆצריך להתקיים בירושלים משרדו להעביר לעיר את המכללות הצבאיות¨ לרבות המכללה לביטחון לאומי¨ בית הספר לפיקוד Æומטה והמכללה לפיקוד טקטי מ“ר של יחידות ארציות של∏∂¨≥∑µ≠ תמונת המצב כיום היא שÆרק מעטות מהחלטות אלו בוצעו ¨ מ“ר לעובד≤µ≠≤∞ על פי חישוב מקובל של44Æמשרדי הממשלה עדיין נמצאות במחוז ת“א והמרכז אלפי עובדים נוספים¨ הן במחוז הדרום והן במחוז45Æעובדים¨ רובם בעלי משפחות≥¨∏∞∞≠מדובר בכ Æהצפון¨ וכן יחידות ארציות הקשורות למשרד הביטחון ולצה“ל¨ נמצאים עדיין מחוץ לירושלים ≤≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה הממשלה¨ ועדות ממשלתיות וגופי התכנון החליטו כמה פעמים שכדי להוריד משמעותית את מחיריÆ≤ ¨הדיור בירושלים¨ יש צורך להגדיל במידה ניכרת את היצע הקרקעות הזמינות למגורים בירושלים עתודת הקרקע הגדולה ביותר לבנייה בשניםÆלתכנן עליהן הקמת שכונות ולהוציאן לביצוע האחרונות הייתה עתודת הקרקע במערב ירושלים¨ עליה תוכננו לקום שכונות במסגרת התכנית במסגרת תכנית זאת היו אמורים להיבנות על ’רכס לבן‘¨ סביב המושביםÆ‘המוכרת כ‘תכנית ספדי ≤¨µ∞∞≠אלף יחידות דיור על שטח של כ±≤≠אורה ועמינדב ובמסגרת הרחבת מעוז ציון דרומה כ בשל התנגדות עזה שגילתה קואליציה של גופים בעלי השפעה וביניהם חברי כנסת ותנועותÆדונם המשמעות המיידית הייתה קיבוע מחירי הדיור46Æ’הירוקים‘¨ בוטלה בסופו של דבר תכנית ספדי 47Æהגבוהים בירושלים¨ ולאחר זמן קצר — עלייה משמעותית נוספת במחירי הדירות בעיר ¨הממשלה קיבלה שורה של החלטות שנועדו להיטיב עם רוכשי הדירות¨ בצורה של מענקיםÆ≥ החלטות אלו בוצעוÆהנחות¨ סובסידיות ומשכנתאות נוחות¨ במטרה למשוך אוכלוסייה לירושלים לרוב היו סכומי הסיוע נמוכים ולא היהÆלפרק זמן מוגבל בלבד¨ או שלעתים לא בוצעו כלל ¨כךÆבהם כדי להפוך את המגורים בעיר לכדאיים¨ לזולים יותר¨ או לזולים כמו הדיור בפריפריה אלף ש“ח לעובדי היי≠טק¥∞ להעניק סכום בגובה±≥ƵÆ≤∞∞±למשל¨ החליטה הממשלה ביום במפעלים בירושלים¨ שרוכשים דירה חדשה או דירה מיד שנייה בעיר¨ ושמקום מגוריהם לפני Æלהחלטה זו הייתה השפעה מינורית בלבדÆתחילת עבודתם היה מחוץ לירושלים חתם בפעם האחרונה שר אוצר במדינת ישראל על צווים להפקעת קרקעות לצורכי±ππµבשנתÆ¥ תחתרישומה של סערהבינלאומיתÆציבורבירושלים¨ על פיהסעיפים בחוק המאפשריםלעשות זאת קשה ולחץ מצד ארה“ב בוטלה החלטה זו¨ שהייתה אמורה לאפשר בנייה באיזור בית צפפא¨ רמות דרך ההפקעות שימשה את מדינת ישראל כמעט חצי יובל שנים∫ כך קמה שרשרתÆובית חנינא לממשלה תכניות מגירה לביצועÆהשכונות היהודיות ממזרח¨ מדרום ומצפון לגבולות השיפוט הישנים ביצוע הפקעות כאלה¨ למשל באיזוריםÆהפקעות נוספות¨ אולם דרושה החלטה מדינית כדי לממשן נוספים בתחום שיפוט ירושלים הסמוכים להר חומה¨ יעמיד מצאי נוסף של קרקעות בהיקף של Æאלפי יחידות דיור אנו מביאים כאן אתÆהחלטות רבות נוספות¨ בעיקר בתחום הכלכלי¨ לא בוצעו או שלא בוצעו במלואן ’אין ארוחות חינם‘¨ ושינוי התהליכים הדמוגרפייםÆ‘רק ההחלטות המשמעותיות יותר¨ ש‘לא נס ליחן מימוש של סדר העדיפות¨ שעליו הצהירה ממשלת ישראל פעמים כהÆבירושלים דורש ממון רב רבות¨ והעמדת ירושלים בראש סולם העדיפויות מחייבים הוצאת הדברים מן הכוח שבפה¨ אל הפועל להלן איפוא רשימת החלטות והצעות לפעולה שלוקטו מתוך דו“חות שהכינו גורמיםÆוהמעשה יודגש¨ כי במסגרת זו יש לראות בהם רק קווים מתוויםÆ מטרת כולן∫ משיכת אוכלוסייה לעיר48Æשונים ∫מובן שיש לעבדם וליישמם בהתאם להמלצות אנשי מקצועÆלפעולה בין המלצות אנשי המקצוע שלא בוצעו∫ עידוד גישה המשלבת תורה ועבודה¨ במטרה להעלות באופן ניכר את שיעור החרדים הירושלמיים המשתייכים למעגל העבודה ≤≥ עמוד הנהגת שיעורי מס נמוכים משמעותית על ’חברות הזנק‘ חדשות בירושלים ובנותיה¨ ועל חברותƱ Æמדע וטכנולוגיה קיימות בירושלים ובנותיה הפשרת משבצות קרקע חינם¨ לפיתוח פארקים טכנולוגיים חדשים כדוגמת אלה שבהר חוצביםÆ≤ Æובמלחה ¨עידוד תעסוקה טכנולוגית ומדעית במגזר החרדי¨ תוך עידוד גישה המשלבת תורה ועבודהÆ≥ Æבמטרה להעלות באופן ניכר את שיעור החרדים הירושלמיים המשתייכים למעגל העבודה Æבעיריית ירושלים בוחנים כיום תכניות מסוג זה עירייתÆהענקת סובסידיות לזכאים¨ על פי קריטריונים¨ לצורך רכישה או שכירות של דירות בעירÆ¥ סטודנטים±¨¥∞∞ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים¨ בסיוע ממשלתי¨ הצליחו למשוך בדרך דומה על רקע האמרת מחירי הדירות במרכז ירושלים¨ כתוצאה מגל רכישות שלÆששכרו דירות בעיר את הדרך שבה49תושבי חוץ בעלי יכולת כלכלית גבוהה¨ פירט פרופ‘ שלמה חסון לאחרונה Æמתמודדים עם תופעה דומה בארה“ב והציע להעתיק שיטת פעולה דומה גם לירושלים המשך והעלאת התמיכה הממשלתית בתעשיות עתירות טכנולוגיה בירושלים¨ כגון פיתוח איזוריƵ בעשור הקודםÆתעשייה או הכשרת כוח אדם והסבתו¨ כולל הכשרת עובדים מקרב המגזר החרדי Æמקומות עבודה בתחום זה בירושליםµ¨∞∞∞הביאה התמיכה הממשלתית ליצירת Æשדרוג קו הרכבת תל אביב≠ירושליםÆ∂ מימוש החלטות להתחדשות שכונות בירושלים¨ שנועדו להעלות את רמת הניצול של הקרקעÆ∑ לצרף לשכונות ולדייריהן אוכלוסייה בעלת פרופיל סוציו≠אקונומי גבוהªלכפליים ופי שלוש בין האמצעים שיש לנקוט כדי להשיג מטרות אלו∫ פטורÆולהעלות את רמת הדיור למשתכנים העירייה תחייב את היזם לדאוג לתשתיות ולמבני ציבור בתמורה לפטורªממס על תהליך ההחלפה השגת הסכמהªתהליך מזורז של אישורי בנייהªאו להנחות בהיטלים¨ אגרות או מחויבויות אחרת Æממנהל מקרקעי ישראל לוויתור על תקבולים בגין השיקום Æהעלאת גובה המלגות לסטודנטים שיחליטו ללמוד בעיר ולגור בה תקופה ממושכתÆ∏ Æ ציירה תכנית מפורטת¨ שאם יבוצעו רק מקצת המלצותיה תיראה העיר אחרת≤∞∞∞תכנית מתארÆπ תמצית המלצות הצוות בראשות משה כהן ואנשי מקצוע מהמעולים בארץ מופיעה בדו“ח מקיף בן נזכיר בקצרה כמה מהן∫ פינוי שימושים מאיזורים מרכזיים בירושלים¨ דוגמת גבעתÆ עמודיםµ∞∞ שאול ותלפיות¨ כדי לפנותם למגורים¨ והעברת תעשיות מאיזורים אלה לאיזורים מרוחקים יותר העברת הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית מרחובותªבתחומי העיר או בצמוד לה אחד מאבני היסודÆמימוש תכניות לשילוב האוכלוסייה החרדית בלימודים גבוהיםªלירושלים של תכנית המתאר הוא רעיון פיתוח ’אשכול תעסוקה‘ באיזורים בעלי נגישות גבוהה לרוב איזורי Æהמגורים במערב העיר¨ ובד בבד בעלי קרבה למוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה בירושלים באשכול זה מוצע לאגד בין היתר∫ חברות הזנק¨ חברות מייצרות¨ מוסדות להשכלה גבוהה ובתי האיזורים המרכיבים את אשכול התעסוקה המוצע הם∫ גבעת רם וקרייתÆחולים העוסקים במחקר Æוהעצמת הפעילות במלחה±∂הלאום¨ צומת בייט¨ עמק פרי הר¨ פיתוח בשולי כביש פיתוח תכניות סיוע ייעודיות עבור אותם רכיבי אוכלוסייה¨ שיש רצון להשאירם בירושלים¨ ובהקשרƱ∞ Æזה∫ הגדרת בעלי מקצועות מועדפים עיבוי מאסיבי של פוטנציאל המלונאות והנופש בעיר¨ כאמצעי להגדלה משמעותית של מספרƱ± Æ הדבר יעשיר את העיר גם במקומות עבודה רבים נוספיםÆהתיירים הפוקדים את ירושלים ירושלים היא שכיית חמדה תיירותית¨ היסטורית ודתית¨ אך המדינה מחמיצה פוטנציאל עצום זה תכנית למיצוי מלוא הפוטנציאל התיירותי של ירושלים הוכנה למשל על ידיÆומסתפקת בקיים Æגורמים במשרד התיירות ועל ידי חבר מועצת עיריית ירושלים ניר ברקת ≤¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה כינון עיריית≠גגÆה שטחה המוניציפלי המצומצם יחסית ומיקומהÆ‘עד מלחמת ששת הימים תפקדה ירושלים כ‘עיר קצה ¨הרחבת ירושלים¨ סיפוח שטחים נרחבים לתחומהÆהשפיעו על משקלה מבחינה כלכלית וחברתית מניתוחיםÆובנייה ופיתוח נרחב בתחומים אלה¨ הפכו במשך השנים את ירושלים למטרופולין רחב תפקודיים של המרחב¨ שנעשו בעבר¨ עלה כי המרחב המקיף את העיר מתפקד כמרחב בחירה אחד מדידות תנועת היוממות בשנים עברוÆלמרבית האוכלוסייה החיה בו¨ שמקיימת זיקות רבות לעיר על רקע זה עלה הצורך בהקמת מסגרת שתרכז¨ תנהל ותתאם את הנעשה50Æשיקפו היטב תמונה זו במרחב המטרופוליטני של ירושלים תחת קורת גג אחת¨ ובמהלך השנים התקיימו דיונים רבים בנושא Æזה ירושלים היא שכיית חמדה תיירותית¨ היסטורית ודתית¨ אבל המדינה מחמיצה פוטנציאל עצום זה ומסתפקת ברמת התיירות הקיימת כיום נחלשו במידה ניכרת הזיקות בין האוכלוסייה הערבית במרחב הסובב את ירושלים לבין העיר הקמת הגדר על תוואי עוטף ירושלים ניתקה דה≠פקטו מןÆהסיבות לכך הן מדיניות וביטחוניותÆעצמה חלק היגרו חזרה לירושלים אך רבים יותר מוצאים תחליפים אחריםÆהעיר רבים מאלה שחיים סביבה Æכדוגמת רמאללה בצפון או ריכוזי אוכלוסייה אחרים בדרום¨ רובם בתחום הרשות הפלסטינית ¨בד בבד ממשיכה האוכלוסייה היהודית במטרופולין¨ שאינה מוגבלת ביטחונית בכניסה לירושלים מדובר בין היתר ביישובים כגוןÆלשמור על זיקות רבות לעיר¨ הן כלכליות¨ הן תרבותיות והן משפחתיות מעלה אדומים במזרח¨ גבעת זאב בצפון¨ ביתר עלית בדרום מזרח¨ אפרת שבגוש עציון או מבשרת כל היישובים הללו ועוד רבים אחרים כלולים בתחום מטרופולין ירושלים כפיÆירושלים ממערב Æאלף נפש¨ רובם המכריע יהודים±∞∞ששורטט בעבר על ידי צוותים ממשלתיים¨ והם מונים לפחות האפשרות שאוכלוסייה זו תהפוך דה≠פקטו חלק מאוכלוסיית ירושלים ותיכלל במניין תושביה עלתה בתקופת ממשלת רבין השנייה ובתקופת ממשלתÆאגב הדיון בהקמת עיריית≠גג למרחב ירושלים אילו הייתה מבוצעתÆנתניהו נבחנה הסוגיה והתקבלה החלטה חיובית בנושא¨ אולם היא לא בוצעה היו יישובים כמעלה אדומים¨ אפרת ואולי גם מבשרת ירושלים¨ פועלים כסוג של רובעי משנה תחת מדוברÆעיריית≠גג משותפת לירושלים וליישובים סביבה¨ שבראשה היה עומד ראש עיריית ירושלים לכאורה בצעד אדמיניסטרטיבי¨ שכן אין כאן הרחבה של תחומי השיפוט של ירושלים או החלה בפועל¨ עם זאת¨ ישÆשל הריבונות הישראלית על האיזורים שבתחום עיריית הגג¨ מעבר לקו הירוק לצעד אדמיניסטרטיבי זה השפעה רבה על התמונה הדמוגרפית¨ שכן הוא מכניס בפועל אל תוך מדובר למעשה בסוג שלÆ אלף תושבים יהודיים נוספים±∞∞¨תחומי העיר¨ או תחומי ניהול העיר ממשל איזורי¨ אשר אם יקום — ניתן יהיה להעניק לו מעמד לאומי¨ כדי שכל שטחו ואוכלוסייתו יהנו Æמההטבות הנגזרות מהיותה של ירושלים בירה ≤µ עמוד ¨ הוצע להקים עיריית≠גג שבמרכזה תפעל±ππ∏בדו“ח הוועדה לחיזוק ירושלים¨ שהוגש לרהמ“ש ביוני בדו“ח הובהר כי בתוך המסגרת של עיריית הגג תוכל כל רשות מקומית להתנהלÆעיריית ירושלים כמסגרת אוטונומית השומרת על ייחודה¨ וכי על משרדי הממשלה¨ בעיקר בדרג המחוזי¨ יהיה להאציל ”במבנה החדש יהיה על משרדי הממשלה להסתפק בקביעת מדיניות כוללתÆסמכויות לעיריית הגג Æולשתף את עיריית הגג בכל הדיונים¨ כנהוג בעבודה עם המשרדים והמנהלים המחוזיים“¨ נכתב שם ¨ הובאה±ππ∏בדו“ח אחר¨ ’לחזק את ירושלים‘¨ שהוגש על ידי עיריית ירושלים לשרי הממשלה במאי בין היתר הוצעÆ‘סקירה כללית ובה מתווה לביצוע ועקרונות לחקיקת ’חוק עיריית הגג — סובב ירושלים שם להקים לשכת תכנון מרכזית ליישובי סובב ירושלים לטיפול בנושאי תכנון משותפים ולהקצות Æלעיריית הגג תקציב שנתי ממקורות ממשלתיים החליטה הממשלה לגייס את שירותיו של דב קהת¨ לשעבר מנכ“ל משרד הפנים¨ לעניין±ππ∑בפברואר קהת הכין חומר רקע על דרך פעילותן של עיריות≠גג באירופה¨ בארה“ב ובקנדה¨ והציע חלופותÆזה מגוונות להפעלתה של עיריית≠גג ’סובב ירושלים‘¨ הכוללת את היישובים היהודיים מצפון¨ ממזרח 51Æומדרום לעיר ®ממשלות רבין ©הראשונה גגונתניהו החליטו להקים עיריית לירושלים וליישובים הסובבים אותה¨ אך לא ביצעו את החלטתן ∫לאחר הגשת החלופות נקבעו שני מנגנונים לטיפול בנושא ועדת מנכ“לים בראשות מנכ“ל משרד רהמ“ש הייתה אמורה לגבש המלצות¨ שעיקרן∫ העברתƱ סמכויות הנמצאות בידי משרדי הממשלה¨ ברמת המחוז¨ לידי עיריית הגג¨ וכן — תיאום עם משרד Æהביטחון¨ בייחוד בתחום התכנון והבנייה ועדה מקצועית בראשות מנכ“ל משרד הפנים הייתה אמורה לגבש המלצות בדבר מבנה עירייתÆ≤ Æהגג כי52בחודש ינואר האחרון דווחÆתכנית זו — שטמון בה אופק דמוגרפי חדש לירושלים — לא בוצעה ∫השר לענייני ירושלים רפי איתן מתכוון להניח בקרוב על שולחן הממשלה הצעת חוק להרחבת העיר ירושלים תהפוך למטרופולין ענק ותכלול את מעלה אדומים¨ מבשרת ציון¨ גבעת זאב¨ אפרת ויישובים גג משותפת לכלעל פי תכניתו של איתן¨ בראש המטרופולין יעמוד מושל¨ ותוקם עירייתÆנוספים Æנכון לרגע הדפסת עבודה זו¨ לא הפכה התכנית למעשית ונותרה בגדר רעיוןÆהיישובים בסביבה ≤∂עמוד ירושלים סכנות החלוקה המשמעות הביטחונית של חלוקה הנחות יסוד ומבואÆא ההיפרדות משכונות ערביות במזרח ירושלים¨ כפי שתוארה עד כה על ידי מרבית תומכיה מהצדƱ יש הרואים בחזונם גדר¨ אךÆהיהודי¨ אינה גורסת בדרך כלל הפרדה פיסית בין האוכלוסיות גם רביםÆיש שמדברים על סימון קו ותו לאÆמדגישים שיהיו בה מעברים רבים לטובת האוכלוסייה Æמהפלסטינים שמבקשים לחלק את העיר אינם מעלים בדעתם לבנות מחדש חומות וגדרות תיל המשותף לרוב גרסאות ההיפרדות הוא חלוקה של סמכות וריבונות לצד התווית קו גבול פתוח Æבפני יהודים כערבים גבול השיפוט של ירושלים¨ בין אם תהיה חלוקה ו‘היפרדות‘ משכונות ערביות ובין אם לאו¨ יהפוךÆ≤ במקביל גם לגבולה של מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית¨ או המדינה הפלסטינית¨ וזאת Æבשונה מהמצב כיום — שבו הגבול מרוחק יותר לאור ניסיון העבר הקרוב¨ אין זה מן הנמנע ששרטוט תוואי של חלוקה ומימושו — אף שמדוברÆ≥ לכאורה ב‘גבול פתוח‘ — יביא לתחומי העיר היהודית תושבים פלסטיניים שיבקשו לגור בה¨ מחשש שיאבדו את הזכויות¨ ההטבות והחופש המוקנים להם כיום מתוקף מעמדם כתושבים ומתוקף תושבים אלה ©כפי שהוזכר לעיל® זכאים מתוקףÆמגוריהם בתחום הריבוני של מדינת ישראל Æמעמדם כתושבים לעבור ולהתגורר בתוך גבולות העיר המערבית ואף בתוך תחומי ישראל בשנים האחרונות¨ עם הקמת הגדר על תוואי ’עוטף ירושלים‘¨ העתיקו עשרות אלפי פלסטינים דפוס דומה של הגירה ייתכן גם לפני¨ במהלךÆאת מקום מגוריהם אל ’הצד הישראלי‘ של הגדר Æלהגירה כזאת יש השלכות ביטחוניות ולא רק דמוגרפיותÆואחרי שרטוט קו ’היפרדות‘ או חלוקה יצוין¨ שכבר היום קיים ’טפטוף‘ של משפחות ערביות¨ שעוברות להתגורר בתוך שכונות יהודיות התופעה קיימת בצמרת הבירה¨ בנווה יעקב¨ בפסגת זאבÆבאיזורים הנושקים לשכונות ערביות Æובארמון הנציב כבר היום קיים ’טפטוף‘ של משפחות ערביות אל דירות בשכונות יהודיות הנושקות לשכונות ¨‘חלוקה עלולה להפוך את ’הטפטוףÆהערביות לזרם אוØמאז נחתמו הסכמי אוסלו¨ קהיר¨ וואי וחברון¨ ומאז ’ההתנתקות‘¨ הועברו לשליטה ביטחונית וÆ¥ אזרחית של הרשות הפלסטינית שטחים לא מעטים¨ אך ישראל נחלה אכזבות חוזרות ונשנות האכזבה הכואבת והמרה ביותר נגעה לתחוםÆבכל הקשור לכיבוד הסכמים על ידי הצד השני עד היום לא הצליחה ישראל להביא את הרשות הפלסטינית לכך שזו תבצע אתÆהביטחוני בעבר¨ לא זו בלבד שהרשות הפלסטינית לא מנעהÆהתחייבויותיה הביטחוניות כלפי ישראל פיגועים¨ התארגנויות טרור וירי קאסמים¨ אלא שבפרקי זמן רבים היא¨ או גורמים בתוכה¨ היו אף 53Æשותפים לפיגועים וללוחמה נגד מדינת ישראל ≤∑ עמוד גם כאשר גילו מנגנוני הרשות נכונות לפעול נגד הפיגועים ולעצור טרור וירי לעבר ישראל — והיוƵ לעתים הייתה הסיבהÆגם תקופות כאלה — הם עשו זאת באופן חלקי בלבד¨ או שלא עשו זאת כלל לרוב נבע הדבר מסיבות פנימיות∫ רצון לשמר מערכת יחסים עם ארגוניÆלכך היעדר יכולת מבצעית רק54Æהאופוזיציה¨ במיוחד עם החמאס¨ ולשמור על אחדות פנימית מינימלית בקרב הפלסטינים לאחרונה¨ בעקבות כמה פיגועי ירי שביצעו אנשי המנגנונים של הרש“פ בישראלים ©למשל רצח עידו זולדן¨ תושב שבי שומרון®¨ הודה אשרף על עג‘רמי¨ השר לענייני אסירים ברש“פ¨ כי ”הרשות 55Æ“לא שולטת על חלק מהשוטרים הפלסטיניים כך¨ למשל¨ מערכתÆאין כל ביטחון שהקמת מדינה פלסטינית תשנה כבמטה קסם מגמות אלהÆ∂ החינוך הפלסטינית¨ כלי התקשורת הפלסטיניים¨ מעצבי התרבות בצד הפלסטיני ומתנגדי ההסכם 56Æעוסקים כיום — ואין זה מן הנמנע שימשיכו לנהוג כך גם בעתיד — בטיפוח עקשני של אתוס השיבה כשהפלסטינים מדברים על ’השיבה‘ בירושלים¨ הם מתכוונים לרכוש רב במערב העיר — בתים ¨הפלסטינים לא ויתרו על רכוש זה¨ והם אף תיעדו אותוÆ בבעלות ערבית±π¥∏ואדמות — שהיה לפני צילמו אותו¨ והכינו רשימות מסודרות שלו¨ במסגרת פרויקט מיוחד שהתנהל ב‘אוריינט האוס‘ במהלך אחדים מהם מוכרים היטב לכל ירושלמי∫ מלון57Æבניינים∑∞∞∞מדובר בלפחותÆπ∞≠וה∏∞≠שנות ה פאלאס ברחוב אגרון¨ בניין סנסור במדרחוב בן יהודה¨ וילה סאלמה בכיכר וינגייט¨ בתים בקטמון על פי חליל תפקג‘י¨ שעמד בראש המשרד למיפוי וגיאוגרפיה של הרשותÆהישנה¨ בשכונת בקעה משטחי מערב ירושלים היו∑∞•≠הפלסטינית בירושלים © המשרד שכן באוריינט האוס®¨ יותר מ 58Ʊπ¥∏בבעלות ערבית לפני הפלסטינים מדברים על זכות השיבה גם בירושלים והכינו רשימה ובה דרישה לבעלות בניינים∑∞∞∞על לפחות רביםמהפלסטיניםאינםמשלימיםעם האפשרותשהשכונות היהודיותהגדולותשהוקמובירושלים לאחרונה59Æלא יפונו ויועברו לידיהם¨ או עם אפשרות של ’ויתור‘ על הכותל המערבי±π∂∑אחרי באוקטובר≤∑פורסמו תוצאות סקר דעת קהל שערך ד“ר אליאס כוכאלי בקרב ערביי יש“ע בין ¨ מתנגדים לכל ויתור על זכותם של∂πÆ≤• ¨הסקר מגלה שרוב הפלסטיניםÆ≤∞∞∑ בנובמבר∂≠ל ≤≥Ƶ•רקÆהפליטים הפלסטיניים לשוב למולדתם ולהגבלת השיבה לתחומי יהודה¨ שומרון ועזה Æהסכימו להצעה להקים קרן פיצויים ולקלוט את הפליטים בתחום המדינה הפלסטינית העתידית מהפלסטינים שנסקרו מתנגדים להחלת הריבונות הישראלית על הכותל המערבי בכל∑≤Ƶ• ¨ נוסדה בירדן≥Æ∏Æππ≠לפני כשמונה שנים¨ ב60Æאמרו שיתמכו בהסדר כזה±∏Æ∑•הסדר שלום¨ ורק ’מועצת הגופים הירושלמיים בירדן‘¨ ארגון המייצג את כל תושבי ירושלים לשעבר המתגוררים באירוע ההשקה של המועצה¨ הוצגה ’אמנת כבוד‘ עליה חתמו אלפים המגדיריםÆבבירה הירדנית אחד הסעיפים באמנה מציין כי ”הירושלמים דבקים בזכות השיבהÆעצמם תושבי ירושלים לשעבר סעיף נוסף באמנה מדבר על ”סירובÆ“לירושלים ולפרבריה ובהתנגדות להתמקחות על זכות זו על אף שאין מדובר בגוף רשמי¨ משתלב61Æ“מוחלט לקנוניית הפיצויים עבור הרכוש¨ במקום שיבה קיומו עם הצהרות שהשמיעו בעבר נציגי ירושלים בפרלמנט הפלסטיני¨ למשל עבד אל קאדר Æעיד ואחרים ≤∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה מעבר לכל אלה עלינו לשאול את עצמנו שאלה שנוגעת ישירות לנושא הביטחון∫ אם בעתיד תבקשÆ∑ ההנהגה במדינה הפלסטינית להוסיף על הישג כינון הריבונות במדינה עצמאית ותשאף ליישם את ’אסטרטגיית השלבים‘ — מה הסיכונים שעלולים לנבוע מכך לישראל בכלל ולירושלים בפרט¨ אם עד היום לא ויתרו¨ או שלא ויתרו לחלוטין¨ ארגוני האופוזיציה וגם גורמים בתוךøתבוצע בה חלוקה חלק מהם מתנים את הלגיטימיות של קיום מדינת ישראלÆ‘ על ’אסטרטגיית השלבים62הרש“פ — ’החלטת±π¥∑ משנת±∏± ‘בקיומה של מדינה פלסטינית על פי החלטת העצרת הכללית מס Æהחלוקה‘ — שעליה מבוססת התביעה ל‘זכות השיבה‘ למקומות כבאר שבע¨ לוד¨ עכו או רמלה גישה זו עלולה להקים בצמוד לירושלים ’מדינה לא מרוצה‘¨ שתעשה הכל¨ כולל שימוש בטרור¨ כדי 63Æ‘להיות ’מרוצה בסקר בקרב ערביי השטחים¨ שערך ד“ר אליאס שהם מתנגדים∑≤Ƶ•¨ אמרו≤∞∞∑כוכאלי בנובמבר אפילו להחלת הריבונות הישראלית על הכותל גם אם יקום בעתיד מול מדינת ישראל פרטנר אמין¨ בעל יכולת ביצוע מוכחת¨ שניתן לסמוך עלÆ∏ מילתו¨ צריכה ישראל לשלב במסגרת כל הסדר בירושלים מקדמי ושולי ביטחון רחבים דיים ל‘יום רק לאחרונה אמר מי שמזוהה כיוםÆסגריר‘ ולהביא בחשבון אפשרות שהמציאות תשתנה שוב נביל אבו64Æכמנהיג הפלסטיני המתון¨ אבו מאזן¨ כי הוא לא שולל חזרה למאבק המזוין בישראל רודינה¨ דובר הנשיא אבו מאזן¨ אף ציין לאחר ועידת אנאפוליס כי הפלסטינים סירבו להסכים 65Æלקבל את ישראל כמדינה יהודית ירושלים — יעד מועדף לטרורÆב יעד±π∂∑ירושלים — כסמל וכמוקד של ויכוח לאומי ודתי בין יהודים לבין ערבים — היוותה מאז במהלך העימות האחרון¨ המוכר כ‘אינתיאפדה השנייה‘¨ בוצעו בעיר עד66Æמועדף לביצוע פיגועים בני אדם≤±∞ פיגועי התאבדות®¨ בהם נהרגו≥∞ פיגועים ©מתוכם∂∞∞≠כ≤∞∞¥מחצית נובמבר פיגועי ההתאבדות≥∞≠איש¨ ורוב הפצועים¨ נפגעו ב±∑¥ ¨ רוב ההרוגים בפרק זמן זה67Æואלפים נפצעו מהפיגועים היו אירועי ירי¨ שבהםµ∞•עם זאת¨ כמעטÆבאוטובוסים¨ בבתי קפה וברחובות הפתוחים ±∑≥ ∫כמו כןÆ® איש ©במספר זה לא כלולים האירועים בשכונת גילה¨ אליהם נתייחס בנפרד±¥נהרגו בקבוקי תבערה ועשרה≥≤ נזרקוª מכוניות תופת±±בעיר הוצבוªפעמים נעשה שימוש במטענים בנייתו של מכשול ’עוטף ירושלים‘ וחזרתו של צה“ל ©מאז68Æפגזי מרגמה±≤רימונים¨ ושוגרו לעברה Æמבצע ’חומת מגן‘® לכפרים ולערים סביב העיר בפעילות מודיעין וסיכול הביאה לבלימת גל טרור זה Æבתקופות שבהן סבלה ירושלים מטרור¨ נפגעו קשות ענפי התיירות¨ התעשייה והמסחר בעיר בארבע שנות האינתיפאדה האחרונה בוצעו בירושלים פיגועים שבהם נהרגו∂∞∞איש ואלפים נפצעו≤±∞ ≤π עמוד Æבמשך שנים נתפש בישראל הטרור הפלסטיני כמטרד או כסיכון ביטחוני שוטף¨ ולא כסיכון אסטרטגי האינתיפאדה וטרור הפנים הביאו את ישראל לחתימה על הסכמיÆמציאות זו השתנתה זה מכבר להפסד נכסים טריטוריאליים¨ לסיום ישיבת צה“לªלשינוי עמדותיה המובהקות והמסורתיותªאוסלו לא ניתן איפוא להתייחס אל הטרור כאל סיכון ביטחוניÆבדרום לבנון ללא הסדר ולהתנתקות מעזה Æשוטף בלבד פיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים שבו נרצחו חמישה תלמידים Æ®≤∞∞∏¨מהישיבה לצעירים ושלושה בחורי ישיבה ©מרץ ≥∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה חלקם של תושבי מזרח ירושלים בטרורÆג נקטה ישראל מדיניות שנועדה לצייר את מזרח ירושלים באור שונה±π∂∑≠מאז אוחדה העיר ב בירושלים מילאה המשטרה את תפקיד הנציג הביטחוני69Æמהגדה¨ ואף ליצור בעיר מציאות שונה השנה הראשונות לאחר≤∞≠בבירת ישראל נזהרו המשטרה ומג“ב¨ בÆמטעם הריבון ולא הצבא בבירה גם לא נעשה ניסיון לשבורÆמלחמת ששת הימים¨ שלא לעשות שימוש באמצעי של עוצר בכל הודעות הממשלה¨ ובייחודÆשביתות מסחר והפגנות ערבים פוזרו בגז מדמיע ולא בירי אש חיה באירועים רשמיים שארגנה עיריית ירושלים¨ נעשה מאמץ מופגן להמחיש את מה שכונה∫ השגרה טקסי חנוכת מרכז רפואי בשייח∑∞≠כך למשל הפכו במהלך שנות הÆהריבונית של ישראל בירושלים Æג‘ראח או חנוכת גן שעשועים בסילוואן לאירועים הסברתיים הם נמחקו לחלוטין כשפרצה האינתיפאדהÆהבדלים אלה התבררו בדיעבד כמציאות מאולצת טדי קולק¨ ראש העיר המיתולוגי של ירושלים¨ הודה באותם ימים בפעםÆ∏∞≠הראשונה בסוף שנות ה Æ“הראשונה כי ”הדו≠קיום מת ¨אך גם לאחר שהתפוגגו ההבדלים שישראל ביקשה להדגיש בין מזרח ירושלים לבין שטחי איו“ש עדיין היה חלקם של ערביי מזרח ירושלים בטרור קטן יחסית¨ וישראל ניסתה לשמר דפוסי התנהלות Æבאופן יחסי מיעטו ערביי מזרח ירושלים לקחת חלק בפעולות טרורÆשונים מול ערביי מזרח העיר להערכת גורמי ביטחון¨ הדבר נבע מהעובדה שערביי העיר נהנו משורה של הטבות חומריות¨ שאותן חששו לסכן או להפסיד∫ זכות לקבלת קצבאות ילדים¨ קצבת נכות¨ דמי אבטלה¨ ביטוח סיעודי¨ קצבת זקנה¨ קצבת שארים¨ זכאות לשירותי בריאות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי¨ זכות לקבלת ¨®גמלת הבטחת הכנסה¨ זכות להשתתף בבחירות לעיריית ירושלים ©זכות שאותה העדיפו שלא לנצל Æוכן אפשרויות תעסוקה מגוונות יותר ותנועה חופשית בכל חלקי העיר ומדינת ישראל על פיÆבמהלך האינתיפאדה השנייה ותקופת הפיגועים הקשים בירושלים השתנתה גם מציאות זו ועד מחצית נובמבר≤∞∞¥¨ ”מאז תחילת שנת≤∞∞¥דו“ח מרכז המידע למודיעין ולטרור מדצמבר גם בשניםÆ“ פלסטינים תושבי מזרח ירושלים ותושבי ’העוטף‘ שהיו מעורבים בפעילות טרור¥πנעצרו ¨קודמות של האינתיאפדה השנייה נעצרו עשרות רבות מערביי מזרח העיר שהיו מעורבים בטרור עיקר פעילות הטרור בה היו מעורבים ’הירושלמים‘ הוכוונה בידי תשתיותÆ≤∞∞≠בסה“כ למעלה מ באיזור ירושלים בלטה שכונתÆהטרור של חמאס בחברון וברמאללה ובידי תשתית טרור מבית לחם אבו דיס¨ שתושבים המתגוררים בה היו מעורבים במרבית התארגנויות הטרור בשנות הפיגועים להערכת גורמי ביטחון¨ אחד הגורמים שתרמו לכך היה מיקומה של מכללת אבוÆהקשות בירושלים Æ‘דיס¨ שהיוותה ’כור היתוך‘ ומקום מפגש בין ’ירושלמים‘ לפלסטינים מ‘השטחים עיקר מעורבותם של ערביי ירושלים ותושבי ’העוטף‘ בטרור היה בתפקידי סייענות∫ איסוף ¨מודיעין ובחירת היעדים הפוטנציאליים לפיגועים ¨תוך ניצול היכרותם עם העיר¨ על רקע עבודתם מגוריהם או לימודיהם בה¨ והובלת המפַגֵע ליעד ≥± עמוד עיקר מעורבותם של ’הירושלמים‘ ותושבי ’העוטף‘ בטרור היה בתפקידי סייענות∫ איסוף מודיעין ובחירת היעדים הפוטנציאליים לפיגועים¨ תוך ניצול היכרותם עם העיר¨ על רקע עבודתם¨ מגוריהם 70Æאו לימודיהם בה¨ והובלת המפגע ליעד נכתב בין היתר∫ ”ערביי≤∞∞≥בדו“ח סיכום שהוציא אגף התקשורת במשרד רהמ“ש לסיכום שנת ¨מזרח ירושלים המשיכו להסתמן כגורם משמעותי בהוצאתם לפועל של פיגועי הרג המוני בישראל החמאס בלט כארגון המוביל בגיוסÆבדגש על ירושלים¨ בעיקר בהכוונת תשתיות הטרור ביהודה פיגועי התאבדות בישראל ©בהם נהרגוµ≠ובהפעלה של ערביי מזרח ירושלים אשר נטלו חלק ב ערביי מזרח ירושלים היו מעורבים במכלול ההיבטים המבצעיים הנוגעים להוצאתÆ® ישראלים∂¥ Æ“הפיגוע∫ ביצוע פיגועים¨ איסוף מודיעין¨ קליטה ושיגור של מפגעים ואיתור וגיוס של פעילים שלושה תושבי מזרח ירושלים¨ אשר הוציאו לפועל מטעם≤∞∞≥כך¨ למשל¨ נעצרו בספטמבר אזרחים ישראלים≤≥ בפיגוע נהרגוÆ בירושלים חודש קודם לכן≤החמאס את פיגוע ההתאבדות בקו חברי החוליות שביצעו את הפיגועים הקשים ©עשרות הרוגים® בקפה מומנטÆ נוספים±≤∞≠ונפצעו כ ®¨ באוטובוס בגבעה הצרפתית ©מאי≤∞∞≤®¨ במועדון בראשון לציון ©מאי≤∞∞≤בירושלים ©אוגוסט ® ובפיגועים קשים נוספים¨ הובלו≤∞∞≥®¨ בחיפה ©מארס≤∞∞≥®¨ באוטובוס ברחוב יפו ©יוני≤∞∞≥ Æליעדיהם על ידי סייענים מזרח ירושלמיים בדו“ח מודיעין מלפני שנים אחדות מתואר כיצד הפכו תושבי מזרח ירושלים יעד מועדף לגיוס עבור ארגוני הטרור¨ וזאת נוכח יתרונותיהם הבולטים∫ היכרותם את השטח¨ יכולת היטמעות בסביבה ערביי מזרח העיר מחזיקים תעודות זהות ישראליותÆישראלית ויכולת תנועה חופשית בתוך ישראל הם מעוריםÆורישיונות רכב ישראליים¨ והדבר מקנה להם חופש תנועה וגישה קלה ליעדים רבים חברתית וכלכלית עם יהודים¨ אך יחד עם זאת ממשיכים להיות בעלי זיקה ונאמנות חזקה לרשות 71Æהפלסטינית גורמי ביטחון∫ התרופפות ואיבוד שליטה בתוך השכונות במזרח ירושלים ועוטף ירושלים תביא לאיבוד יכולות הסיכול של פיגועים היוצאים או נעזרים בתושבי איזורים אלה רק לאחרונה נחשף במזרח ירושלים ארגון צדקה¨ ששימש צינור להעברת כספים מסעודיה לארגון גם את פיגועÆהחמאס בירושלים ובשטחי הרשות הפלסטינית¨ לצורך מימון פעילות טרור נגד ישראל ®¨ ביצעו שני≤∞∞∑הירי לעבר מחסום בדרום מזרח ירושלים¨ בו נפצעו שני מאבטחים ישראלים ©מאי 72Æפעילי חמאס ממזרח ירושלים¨ מאיזור ג‘אבל מוכאבר¨ בעלי תעודות זהות ישראליות כיום¨ כשעל הפרק עומדת אפשרות של ’היפרדות‘ משכונות וכפרים במזרח ירושלים¨ מזהירים גורמי ‘ביטחון כי התרופפות או איבוד שליטה בתוך השכונות והכפרים במזרח ירושלים וב‘עוטף ירושלים עלולה להביא להתרופפות עד איבוד יכולות הסיכול של פיגועים היוצאים או הנעזרים בתושבי איזורים ≥≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה נטישה דומה של ערים וכפרים באיזורי איו“ש הביאה73Æאלה¨ ולפגוע ביכולת איסוף המודיעין שם פינוי כפרים ושכונות בתוך ירושליםÆבעבר לעלייה במספר הפיגועים נגד מטרות ישראליות סמוכות Æעלול להביא לפגיעה דומה ביכולות גורמי הביטחון ולעלייה במספר הפיגועים בתוך העיר אירועי ירי נק“ל ומרגמה בשנים האחרונות לעבר שכונות יהודיות בירושליםÆד עם פרוץ האינתיפאדה השנייה החל ירי מבית ג‘אלה לעבר בתי התושבים היהודיים הנושקים לה לעתים היוÆ≤∞∞µ ונמשך לסירוגין עד שנת≤∞∞∞הירי החל בספטמברÆבשכונת גילה הסמוכה לעתים חדלה האש לפרק זמן של שבועותÆאירועי הירי רצופים ונמשכו מדי יום במשך כמה חודשים הירי בוצע בשעות היום ובשעות הלילה¨ תוך כוונה לשבש ככל שניתן אתÆאחדים¨ ואז חודשה שוב ¨אלפים לקו בחרדהÆמהירי נפצעו עשרות¨ רובם באורח קל ומיעוטם באורח קשהÆחיי התושבים עיקר הפגיעה הייתה בשיבוש סדרי החיים של התושבים¨ שחששו לצאת מבתיהםÆובהם ילדים רבים ¨‘באותה תקופה הושבתו כמה פעמים בית הספר גילה בÆוחלקם עזבו את דירותיהם עד יעבור זעם הפגיעהÆחלק מהתושבים והמוסדות מיגנו את בתיהם בשקי חולÆהרואה¨ גילה ד‘ וגני הילדים בסביבה המשמעותית הנוספת הייתה סמלית∫ שכונה מרכזית בבירת ישראל נמצאת תחת אש במשך כמה במהלך תקופה זו היו התרעות על ירי מרגמות לעבר השכונה¨ וכמה פעמים אף נורו לעברהÆשנים ¨ למשל¨ נפלה פצצת מרגמה בשיפולי רחוב האנפה¨ אך למרבה המזל≤∞∞≤במארסÆפצצות מרגמה Æלא התפוצצה 74∫ישראל התמודדה עם מציאות קשה זו בכמה דרכים ביתÆפעילות של צה“ל בתוך בית ג‘אלה∫ פעילות זו התבצעה תחת מגבלות מוסריות ומדיניותƱ ג‘אלה היא עיירה נוצרית¨ שבה שוכנים מוסדות דת¨ חינוך וכנסיות¨ ולעתים בוצע הירי מתוך ¨ככללÆצה“ל השתדל שלא לפגוע במוסדות דת וחינוך ונזהר מפגיעה באוכלוסייהÆבניינים אלה תושבי בית ג‘אלה¨ שרבים מהם עזבו את דירותיהם¨ הסתייגו מהירי שבוצע מתוך בתיהם על ידי העולם המערבי וארה“ב עקבו מקרוב אחרי פעילותה של ישראלÆחוליות טרור שהשתלטו עליהם Æלעתים התקבלו החלטות מבצעיות תחת אילוצים מדינייםÆבאיזור מאוכלס זה דירותπµ∞≠מוגנו חלונות ב≤∞∞≤ישראל מיגנה מאות רבות של בתים בשכונת גילה∫ עד מארסÆ≤ על רקע זה הורחבוÆ דירות לא ממוגנות נפגעות מהירי∑∞∞ברחוב האנפה¨ אך אז התברר שעוד Æמדי כמה חודשים גזרות המיגון הוקמה חומת אבן¨ בניסיון למנוע ולהפחית את הפגיעות¨ ובעיקר כדי להקנות תחושת ביטחוןÆ≥ Æלתושבים ¨שירותי הרווחה של עיריית ירושלים תוגברו והופעלו על בסיס יומי מול התושבים¨ בניסיון להרגיעÆ¥ Æלהעניק עזרה ולפתור בעיות קבועות או מזדמנות להלן כמה דוגמאותÆבאותן שנים היו אירועי ירי בודדים לעבר שכונות ואתרים נוספים בירושלים 75∫לאירועים מסוג זה נורו יריות לעבר אוטובוס שנסע על גשר בשכונת פסגת זאב¨ סמוך לצומת הגבעה±Æ±≤Æ≤∞∞∞≠ בƱ בסריקות שנערכו בבית חנינא שבתחומי ירושלים התגלהÆאיש לא נפגעÆהצרפתית בירושלים Æלצד אחד הכבישים נשק אוטומטי מסוג קלצ‘ניקוב שממנו בוצע הירי Æ מירי לעבר אוטובוס אגד שנסע על כביש פסגת זאב≤∞ וצעיר בן∂ נפצעו ילדה בת±πÆ∏Æ≤∞∞±≠ בÆ≤ Æהירי בוצע מגבעה סמוכה ≥≥ עמוד ירתה חוליית מחבלים¨ כולם תושבי ג‘אבל מוכאבר שבמזרח ירושלים¨ כמה±∏Ʊ∞Æ≤∞∞±≠ בÆ≥ לאותו חודש ירתה∂≠גם בÆצרורות לעבר תחנת משטרת עוז ולעבר בתים בשכונת ארמון הנציב ¨ הודו כי תכננו גם לבצע≤∞∞≤הארבעה¨ שנתפשו בדצמברÆהחוליה לעבר ניידת משטרה באיזור Æפיגוע ירי באוטובוס הנוסע משכונת ארמון הנציב לעבר ג‘אבל מוכאבר קליע חדר לדירה וגרם נזקÆ נורו יריות לעבר רחוב יצחק ניסים בשכונת הר חומה±πÆπÆ≤∞∞¥≠ בÆ¥ Æהירי בוצע כנראה משכונת אום טובאÆקל אפשרות חשיפה רחבה של שכונות יהודיות לירי נק“ל¨ מקלעים ומרגמהÆה כתוצאה מהיפרדות ¨ רובי קלצ‘ניקובÆנשקקלמצוי כיום בידיהפלסטיניםהןרשמיתובצורהמוסדרתוהןבצורהלאמוסדרת גםÆ וגליל מצויים הן בידי החמאס והג‘יהאד האסלאמי והן בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית±∂≠אם הפלסטינים מחזיקים גם במקלעים ©בעיקר76Æבידי גורמים עבריינים ופליליים מצוי נשק מסוג זה גורמים צבאיים מעריכים שבסך הכל מחזיקיםÆ ק“מ±Æµרוסיים® שטווח הירי שלהם רחוק יותר¨ עד Æאלף קנים¨ רובם רובים ומיעוטם מקלעים≤∞≠±µ≠היום הפלסטינים בגזרת איו“ש ב במקרה של היפרדות או חלוקה והעברת כל השטח ביו“ש¨ עד הקו העירוני החדש¨ לשליטת הרש“פ — אין כל קושי להעביר כלי נשק כאלה מעומק השטח ביו“ש לתחומי ’עוטף ירושלים‘¨ ומשם מדובר במרחב מבונה בחלקו¨ ללא מכשולים או מחסומים עדÆלשכונות ולכפרים שבמזרח ירושלים Æכך אירע בעבר גם בבית ג‘אלה¨ בבית חנינא ובמקומות נוספיםÆלקו השיפוט העירוני המרחקים שביןÆהמציאות הקיימת בירושלים היא של רצף עירוני צפוף¨ יהודי וערבי¨ המעורב זה בזה רבות מהשכונות היהודיות בעיר לבין שכונות ערביות המועמדות ל‘היפרדות‘ הם מרחקים שבטווח Æנק“ל — בין עשרות לבין מאות מטרים¨ ובוודאי שבטווח מקלע ¨על רקע תקדים הירי על גילה יש לקחת בחשבון אפשרות של שימוש נרחב בנשק קל¨ הנמצא בידי הפלסטינים¨ נגד שכונות יהודיות לכל אורך קו החלוקה יש לקחת בחשבון¨ בייחוד על רקע תקדים גילה¨ אפשרות של שימוש נרחב בנק“ל נגד שכונות יהודיות בגילה בוצע הירי מבית ג‘אלה¨ שכונה הצמודה אליה מחוץ לתחום השיפוט של ירושלים¨ הןÆבעיר הירי באמצעות המקלע בוצע לא פעם גם מתוךÆpÆpÆkבאמצעות נק“ל והן באמצעות מקלעים מסוג Æבית לחם¨ ובשל הטווח הארוך שלו — הצליח להגיע עד גילה הדרך היחידה לצמצם עד למינימום פגיעות נק“ל בשכונות יהודיות בשעת עימות היא לבנות חומה אפילוÆחלוקה¨ אינם תומכים בכךØגם מרבית מצדדי ההיפרדותÆנגד ירי שתחצוץ בין שתי האוכלוסיות תוקם חומה שתפקידה לחסום ירי¨ במקרים רבים היא לא תהיה יעילה¨ מכיוון שהבתים הפלסטיניים ≥¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה לחומה כמובן לא תהיה השפעה על ירי תלול מסלול¨ כגון77Æנמצאים בטופוגרפיה שולטת וגבוהה יותר הם אינם מצליחים בכך בשלÆמרגמות וקאסמים¨ שכבר היום הפלסטינים מנסים לייצר בתחומי איו“ש הנוכחות המתמדת של שב“כ וצה“ל בשטח¨ אך יציאה של צה“ל מ‘עוטף ירושלים‘ ומשכונות מזרח ¨ בעבר הרחוק היו מקרים בודדים שבהם שוגרו קטיושות78Æירושלים עלולה כמובן לשנות מציאות זו ∫ שלוש קטיושות≤∂Æ∏Ʊπ∂π≠אחד מהם התרחש בÆאו שנעשה ניסיון לשגר קטיושות לעבר ירושלים בביתÆהשנייה בקטמון¨ והשלישית בשדה נטושÆפצצה אחת נחתה ליד גני יהודהÆנורו לעבר העיר Æמשגרים מוכנים להפעלה±∂סאחור¨ שאותה סרקו כוחות צה“ל נתגלו עוד בעבר¨ פירשו והציגו ארגוני הטרור וגורמים ברשות הפלסטינית נסיגות ישראליות¨ הן במסגרת הם הסיקו מכךÆהסכם והן במסגרת צעדים חד≠צדדיים¨ כחלק מניצחון אסטרטגיית הטרור שלהם המוטיבציה לפגוע בשכונות יהודיות79Æשכדאי להמשיך באסטרטגיה זו¨ כדי להגיע להישגים נוספים לאחר הסדר היפרדות¨ או היפרדות מרצון¨ עשויה איפוא להתעורר הן בקרב גורמי אסלאם קיצוניים שיתנגדו להסדר והן בקרב גורמים לאומיים¨ שייראו בהפעלת נק“ל הזדמנות להפעיל לחץ על ישראל כדי להשיג ויתורים נוספים¨ למשל בסוגיות הפליטים¨ ’הרכוש הערבי במערב ירושלים‘¨ ’המקומות Æהקדושים‘ ועוד תהא אשר תהאÆיצוין¨ כי בעבר הקרוב הביאו ההסדרים עם הפלסטינים להגברת הטרור ולא לדעיכתו ישראלים על≤µ¥® נהרגו±≥ÆπƱππ≥©השנים שקדמו להסכמי אוסלו±µ≠הסיבה לכך¨ עובדה היא כי ב ≤∞∞∞מספר הקורבנות בשבע השנים שחלפו מהסכמי אוסלו עד ספטמברÆידי מחבלים פלסטיניים עד ספטמבר≤∞∞∞¨ ואילו מניינם בתקופה שחלפה מספטמבר≤µ∂©תחילת האינתיפאדה השנייה® היה 80Ʊ¨∞π∑ היה≤∞∞µ בעבר הקרוב הביאו ההסדרים עם הפלסטינים השנה±µ≠בÆלהגברת הטרור ולא לדעיכתו Æ ישראלים≤µ¥שקדמו להסכמו אוסלו נהרגו ¨ ובחמש≤µ∂בשבע השנים שאחרי אוסלו נהרגו על ידי פלסטינים±∞π∑השנים הבאות נרצחו עוד 81טווחי הירי והקרבה בין השכונות היהודיות לבין השכונות הערביותÆו יצרו רצף עירוני צפוף שבו שכונות±π∂∑מפעלי ההתיישבות בשטחים שסופחו לירושלים לאחר ®≤∞∞∞ גורם ביטחוני שנדרש להתייחס ©במארסÆיהודיות ושכונות ערביות מעורבות אלה באלה לאפשרות העברת שלושה כפרים ערבים סביב ירושלים — אבו דיס¨ עזריה וא≠רם — לשליטה ¨ביטחונית פלסטינית¨ העריך אז∫ ”גורמי טרור יוכלו לנצל את המרחק הקטן¨ לעתים רק חציית רחוב מחבל יוכל לעמוד מעבר לכביש¨ לירות לצד הישראלי או להשליךÆכדי לפגוע באנשים או רכוש אם כך באשר לשכונות הנמצאות מחוץÆ“הגבול יהיה כבישÆמטען¨ וייתכן שלא ניתן יהיה לעשות כלום Æלגבול השיפוט העירוני¨ קל וחומר כשמדובר בשכונות הערביות שבתוך גבול השיפוט ≥µ עמוד ¨”מחבל יוכל לעמוד מעבר לכביש לירות לצד הישראלי או להשליך מטען¨ וייתכן שלא ניתן יהיה“הגבול יהיה כבישÆלעשות כלום חלוקה הן השכונותØהשכונות הערביות הראשונות המועמדות להיכלל במסגרת תכנית היפרדות במזרח∫ ראס אל עמוד¨ סוואחרה אלÆבצפון∫ שועפט¨ בית חנינא ועיסוויהÆ‘המכונות ’שכונות קצה בדרום∫ ערב א≠סוואחרה¨ אום ליסון¨ צור באחר ואום טובא¨ והכפר וואלגהÆערביה וג‘אבל מוכאבר Æשרק מיעוטו נמצא בתחומי שיפוט ירושלים בשלב מאוחר יותר מדברים מצדדי החלוקה גם על היפרדות ממקומות מרכזיים יותר¨ כגון∫ שיח Æג‘ראח¨ ואדי ג‘וז¨ באב א≠זהרה¨ א≠טור¨ חלק מסילוואן¨ ואולי אף חלק מאבו תור¨ שרפאת ובית צפפא על פי מתווה קלינטון¨ שגם לו יש תומכים בממשלת ישראל¨ מדובר אפילו באפשרות של חלוקת העיר Æהעתיקה¨ אגן העיר העתיקה והר הבית בין ישראל לפלסטינים השכונות הצפוניות — כפר עקב וסמירמיס¨ מחנה הפליטים שועפט ושכונת דחיאת א≠סלאם — הופרדו דה≠פקטו מירושלים על ידי גדר הביטחון¨ אולם הן לא נמסרו לידי הרשות הפלסטינית¨ צה“ל ממשיך ≥≤בשכונות אלה חיים כיוםÆלשלוט בהן¨ ורשמית הן עדיין מהוות חלק מירושלים שבריבונות ישראל 82Æאלף תושבים ∫טווחי כלי נשק בגזרת איו“ש ועזה¨ שהפלסטינים החזיקו בעבר או מחזיקים כיום Æק“מ±Æµ≠± מקלעים שונים — טווחיםÆ מטרµµ∞ — טווח±∂≠אםÆמטר¥∞∞נק“ל∫ קלצ‘ניקוב — טווח Æק“מ∂≠¥ מ“מ תקנית — טווח∏≤ מרגמהÆ ק“מ±Æ∏ מ“מ — טווח∏≤מרגמות∫ מרגמה Æק“מπ∫ טווח≤קאסם כאמור¨ עד כה לא הצליחו הפלסטינים להעתיק את יכולות הייצור והשיגור של מרגמות וקאסמים על פי דו“ח מל“מ ©’הטרורÆמעזה אל תחומי יו“ש¨ אולם הם אינם חדלים מניסיונותיהם בכיוון זה נתונים¨ מאפיינים ומגמות‘®∫ ”הברחת אמצעי לחימה לידי ארגוני טרור ביו“שÆ≤∞∞∂≠נגד ישראל ב ªהברחות מירדן דרך ים המלח ומדבר יהודהªהמשיכה להתבצע במגוון דרכים∫ רכש אמצעי לחימה Æ“גניבות מבסיסי צה“לªהברחות מרצועת עזה ומישראל ∫המרחקים שבין שכונות ערביות המועמדות ל‘היפרדות‘ לבין השכונות היהודיות ∫בצפון Æמטריםµ∞∞≠≤∑µ ∫מחנה הפליטים שועפט — בתי הגבעה הצרפתית Æמטרים≥∞∞≠π∞∫מחנה פליטים שועפט — פסגת זאב מזרח Æמטריםµ∞∞≠≥∞∞∫בית חנינא — פסגת זאב צפון Æמטריםµ∞∞≠¥∞∞∫שועפט — פסגת זאב מערב ≥∞∞שועפט — שדרות משה דיין ©כביש עורקי מדרום לצפון לכל אורך פסגת זאב®∫ מרחק ממוצע Æמטרים Æהמחבר את צפון ירושלים צפונה®∫ עשרות מטרים∂∞שועפט — דרך עוזי נרקיס ©קטע מכביש ≥∂ עמוד ירושלים סכנות החלוקה גדר הביטחון בירושלים¨ מכון ירושלים לחקר ישראל המרחקים שבין שכונות ערביות המועמדות ∫ל‘היפרדות‘ לבין השכונות היהודיות גדר הביטחון בירושלים מכון ירושלים לחקר ישראל במזרח שיח ג‘ראח ≠ צמודה לקריית הממשלה Æ מטרים מקריית הממשלה בשיח ג‘ראחµ∞∞≠ואדי ג‘וז ≠ צמוד לכבישים המובילים להר הצופים¨ ובמרחק כ ≠ איזור באב א≠זהרה¨ צאלח≠א≠דין ומסעודיה Æ מטרים מאתר ההנצחה בגבעת התחמושת ומשכונת מעלות דפנהµ∞∞≠≥∞∞ Æשהוקמה במקום א≠טור¨ א≠שיח¨ ואדי קדום ≠ עשרות עד מאות מטרים Æ מטרים משכונות מאה שערים¨ בית ישראל¨ מורשה ושמואל הנביאµ∞∞ עשרות מטרים עד סילוואן ≠ עשרות מטרים מעיר דוד¨ חומת העיר העתיקה¨ שער Æ בחלק מהמקומות∫ שליטה על הדרכים להר הזיתיםÆמבית העלמין בהר הזיתים בית צפפא ≠ נבלעה Æ מטרים מהעיר העתיקה±¨∞∞∞ Æראס אל עמוד ≠ מאות מטרים מבית העלמין בהר הזיתים Æהאשפות והמעלה לכותל המערבי Æ מטרים¥∞∞ ∫שרפאת ≠ גילה∫ טווח מינימלי Æ מטרים∑∞∞ ∫שרפאת ≠ אצטדיון טדי Æלמעשה בשכונות יהודיות סמוכות∫ מרחק אפס מחנה הפליטים שועפט ≠ בתי ∫הגבעה הצרפתית מטריםµ∞∞≠≤∑µ בדרום ∫צור באחר ≠ תלפיות מזרח Æ מטרים≤∞∞ ∫מרחק מינימלי ∫ג‘אבל מוכאבר ≠ תלפיות מזרח Æמרחק מינימלי∫ עשרות מטרים צור באחר ≠ הר ¨אום טובא Æ מטרים±¨∞∞∞ ∫חומה וואלג‘ה ≠ הקניון המרכזי של ¨ירושלים במלחה¨ שכונת מלחה שכונת גבעת משואה¨ מסילת הרכבת ירושלים≠ת“א¨ גן החיות מטרים¥¨∞∞∞≠≤¨µ∞∞ ∫התנכ“י בצפון מחנה הפליטים שועפט ≠ בתי µ∞∞≠≤∑µ ∫הגבעה הצרפתית Æמטרים מחנה פליטים שועפט ≠ פסגת Æ מטרים≥∞∞≠π∞ ∫זאב מזרח ∫בית חנינא ≠ פסגת זאב צפון Æ מטריםµ∞∞≠≥∞∞ ∫שועפט ≠ פסגת זאב מערב Æ מטריםµ∞∞≠¥∞∞ שועפט ≠ שדרות משה דיין ©כביש עורקי מדרום לצפון לכל אורך פסגת זאב®∫ מרחק ממוצע Æ מטרים≥∞∞ שועפט ≠ דרך עוזי נרקיס ©קטע המחבר את צפון∂∞ מכביש Æירושלים צפונה®∫ עשרות מטרים ≤∞∞≠∑∞ ∫עיסוויה ≠ הר הצופים Æמטרים ג‘אבל מוכאבר ∫≠ תלפיות מזרח עשרות מטרים העיר העתיקה הרובע המוסלמי¨ הרובע הנוצרי וחלק מהרובע הארמני ≠ הרובע היהודי והכותל המערבי∫ טווח אפס¨ ובין עשרות למאות Æמטרים חומת העיר העתיקה ≠ ימין ¨משה¨ הר ציון¨ משכנות שאננים ¨שכונת ממילא¨ מגרש הרוסים מרכז ירושלים∫ עשרות עד Æמאות מטרים ≥∑ עמוד ¨הכפר מצוי בקרבה לקמפוס האוניברסיטה בהר הצופיםÆ מטרים≤∞∞≠∑∞∫עיסוויה — הר הצופים לבית החולים הדסה שעל הר הצופים¨ לבתי שכונת צמרת הבירה ©הגבעה הצרפתית®¨ ולכביש Æהיה הכפר חלק מהמובלעת הישראלית על הר הצופים±π∂∑לפניÆירושלים≠מעלה אדומים ∫במזרח מטרים מקריית הממשלה בשיחµ∞∞≠ואדי ג‘וז — צמוד לכבישים המובילים להר הצופים¨ ובמרחק כ Æג‘ראח מטרים מאתר ההנצחה בגבעתµ∞∞≠≥∞∞Æשיח ג‘ראח — צמודה לקריית הממשלה שהוקמה במקום Æהתחמושת ומשכונת מעלות דפנה ¨ מטרים משכונות מאה שעריםµ∞∞איזור באב א≠זהרה¨ צאלח≠א≠דין ומסעודיה — עשרות מטרים עד Æבית ישראל¨ מורשה ושמואל הנביא ∫בחלק מהמקומותÆא≠טור¨ א≠שיח¨ ואדי קדום — עשרות עד מאות מטרים מבית העלמין בהר הזיתים Æשליטה על הדרכים להר הזיתים Æסילוואן — עשרות מטרים מעיר דוד¨ חומת העיר העתיקה¨ שער האשפות והמעלה לכותל המערבי Æמטרים מהעיר העתיקה±¨∞∞∞Æראס אל עמוד — מאות מטרים מבית העלמין בהר הזיתים Æבית צפפא — נבלעה למעשה בשכונות יהודיות סמוכות∫ מרחק אפס Æמטרים∑∞∞∫שרפאת — אצטדיון טדי Æמטרים¥∞∞∫שרפאת — גילה∫ טווח מינימלי ∫בדרום Æמטרים≤∞∞∫צור באחר — תלפיות מזרח∫ מרחק מינימלי Æג‘אבל מוכאבר — תלפיות מזרח∫ מרחק מינימלי∫ עשרות מטרים Æמטרים±¨∞∞∞∫אום טובא¨ צור באחר — הר חומה וואלג‘ה — הקניון המרכזי של ירושלים במלחה¨ שכונת מלחה¨ שכונת גבעת משואה¨ מסילת הרכבת Æ®מטרים ©לא בטווח נק“ל¨ אך בטווח מרגמות¥¨∞∞∞≠≤¨µ∞∞∫ירושלים≠ת“א¨ גן החיות התנכ“י מתווה קלינטון הציע חלוקה של העיר העתיקה והר הבית בין ישראל לבין∫העיר העתיקה Æהפלסטינים ¨הרובע המוסלמי¨ הרובע הנוצרי וחלק מהרובע הארמני — הרובע היהודי והכותל המערבי∫ טווח אפס Æובין עשרות למאות מטרים חומת העיר העתיקה — ימין משה¨ הר ציון¨ משכנות שאננים¨ שכונת ממילא¨ מגרש הרוסים¨ מרכז Æירושלים∫ עשרות עד מאות מטרים ביצוע של ההיפרדות¨ למרות הכל¨ יהפוך שכונות יהודיות רבות בירושלים לשכונות ספר על כל ¨אפשרות כזאת כבר עמדה על הפרק בעברÆהמשתמע מכך∫ כלכלית¨ ביטחונית ותדמיתית≠מורלית מתושבי ירושלים העריכו אז כי∑∞• Æ ולאחריה≤∞∞∞בתקופה שבה התקיימה ועידת קמפ דיוויד ראש עיריית ירושלים באותה תקופה¨ אהוד אולמרט¨ העריך באותם83Æ“”שכונות התפר יחיו תחת אש יושבי ראש המנהלים הקהילתיים של שכונות84Æ“ימים כי ”ההפרדה תהווה סכנה ביטחונית יומיומית 85Æהתפר¨ שהתכנסו באותה עת יחדיו¨ האזינו לסקירות ביטחוניות והעלו אף הם חששות כבדים Æ“מפכ“ל המשטרה באותה תקופה¨ אסף חפץ¨ העריך כי ”יהיה קשה מאד להגן על יהודים בכותל ”אני לא יודע כיצד ניתן יהיה לפתורÆ“הוא צפה ”בעיות חמורות בשכונות קו התפר וברובע היהודי הטרור לא ייפסק לחלוטין לאחר חתימתÆאת כל הבעיות שיתעוררו כתוצאה מהשינויים בהיערכות ≥∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה הסכם עם הפלסטינים“¨ הזהיר חפץ¨ ”לרשות הפלסטינית אין שליטה מוחלטת על החברה שלה¨ מה גם שהחמאס והג‘יהאד מבצעים פעולות שההחלטות עליהן מתקבלות במקומות אחרים¨ כמו סוריה Æגורמי ביטחון נוספים פרסמו אזהרות דומות86Æ“ÆÆÆואיראן בירושלים הטרור אינו זקוק מקלעיםÆלקאסמים או מרגמות המרחק שביןÆונק“ל יספיקו∫השכונות היהודיות לערביות עשרות עד מאות מטרים ∫מסקנות על בסיס הנתונים בשטח וניסיון העבר מול הפלסטינים¨ ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה המשך האחריותÆהיפרדות משכונות ערביות ללא שהאחריות על הביטחון תישאר באופן בלעדי בידיה הביטחונית באיזורים אלה¨ גם אם יועברו סמכויות אזרחיות לרשות הפלסטינית¨ תמשיך לצייר את מנקודת המבטÆישראל כמי ששולטת באיזורים אלה וכמי שלאמיתו של דבר לא נפרדה מהם היאÆהביטחונית¨ היפרדות בטווח הנראה לעין מסוכנת לישראל ולתושביה היהודיים של ירושלים עלולה ליצור פוטנציאל ללבנוניזציה של השטח¨ לפגיעה קשה בביטחון ולפגיעה קשה בתחושת Æהביטחון של האוכלוסייה היהודית יצוין¨ שגם המרחקים בין אחדות מהשכונות המצויות מחוץ לתחום השיפוט של ירושלים¨ שהועברו לרשות הפלסטינית¨ לבין שכונות יהודיות סמוכות הם בטווח אפס עד מאות מטרים¨ אולם צה“ל כך לדוגמא הודיע ראש השב“כÆמוסיף לשלוט באיזורים אלה ומונע ירי ופיגועים בתושבי ירושלים ¨ כי צה“ל והשב“כ חשפו חוליית מחבלים מבית לחם87יובל דיסקין לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ברשות חברי88Æיממה בלבד לפני שעמדה לשגר פצצות מרגמה אל השכונות גילה או הר חומה Æ∞Æ≥החוליה נתפסו בין היתר שמונה פצצות מרגמה צה“ליות ומקלע הגנה על ירושלים בשעת מלחמהÆז Æעל אף חשיבותו¨ היבט זה מוזכר רק בשולי עבודה זאת והוא ראוי לבחינה מקצועית נפרדת על פי מספר שיקולים — אחד מהם היה±π∂∑≠גבול שטח השיפוט החדש של ירושלים נקבע ב גבולות העיר שורטטו לאחר ויכוח קשה וכפשרה בין אלה שצידדו בתפיסת89Æהשיקול הביטחוני קציני הצבא נמנו עם המצדדיםÆשטחים רבים לבין אלה שצידדו בתפיסת שטחים מעטים יחסית אלף דונם∫ בין≤∞∞≠בקו גבול שיעבור מעבר לכל רכסי ההרים סביב העיר ויקיף שטח של יותר מ הם האמינוÆקלנדיה בצפון לבית לחם בדרום ובין מעלה אדומים במזרח למעלה החמישה במערב בסופו של דבר¨ השיקול העיקרי שהנחה את משרטטי קו השיפוט90Æשכך תרחק העיר מסכנת הפגזה החדש היה לצרף לעיר מקסימום שטח עם מינימום אוכלוסייה ערבית ולמנוע אפשרות של חלוקתה קו הגבול הקיף רכסים השולטים על העיר ועל צירי הגישה אליה וכן גאיות הנוחים להגנהÆבעתיד 91Æצבאית ≥π עמוד ±π∂∑≠©מלחמת השחרור® וב±π¥∏≠פעמיים בעבר הקרוב הייתה ירושלים נתונה במצב מלחמה∫ ב הנחת היסוד המקובלת כיום היא שבמוקדם או במאוחר תקום מדינהÆ®©מלחמת ששת הימים פלסטינית ושגבולות השיפוט של ירושלים¨ יהיו אשר יהיו¨ יהוו חלק מקו הגבול של מדינת ישראל עם Æאותה מדינה כי במקרה של מלחמה נוספת בעתיד¨ על ישראל להבטיח92¨® עמידרורÆרק לאחרונה ציין אלוף ©מיל ∫את עצמה בירושלים משתי בחינות מרכזיות Æהשליטה על צירי הגישה לעיר חייבת להישאר בידי ישראלƱ Æהמלחמה על העיר צריכה להתנהל בדרך אליה ולא מתוכהÆ≤ ¨“ ק“מ±≤ על±≤”עמידרור העריך כי במצב של מלחמה¨ השטח הנחוץ להשגת מטרות יסוד אלו הוא Æוכי אין די בגבולות השיפוט הנוכחיים של ירושלים כדי להשיג מטרות אלה ¨במקרה של מלחמה נוספת ישראל צריכה להבטיח לעצמה שליטה על צירי הגישה לעיר וניהול המלחמה בדרך לירושלים ולא מתוכה בעבר ציינו גורמי ביטחון שבדקו זאת¨ כי ”הממד המרחבי בהקשר הביטחוני בהגנה על ירושלים¨ חייב להיות כזה שישיא תרומה לניצחון צבאי בעת מבחן“¨ וכי ”בתור שכזה עליו לכלול בתוכו נתוני שטח אשר יסייעו לצה“ל להתמודד במרב תסריטי המלחמה האפשריים¨ החל בהפתעה מצד האויב ועד מרחבים אלה חייבים להעניק לצה“ל יכולת בלימה ביבשה ובאוויר בפאתיÆליוזמה התקפית צה“לית הציג אלוף פיקוד המרכז אילן בירן תכנית±ππ∂ בפברואר93Æ“ירושלים¨ ומבלי שהעיר עצמה תפגע ¨להבטחת רצף טריטוריאלי יהודי של יישובים ומערכת כבישים סביב ירושלים בפני שמעון פרס בירן אמר אז כי ”ללא רצף טריטוריאלי במרחב האיזורי שסביבÆשכיהן באותה עת כראש ממשלה 94Æ“ירושלים¨ יהיה קשה להבטיח את השליטה הישראלית נזכיר רק דיווחים שלפיהם התגבשÆ‘עבודה זו אינה הבמה המתאימה לבירור אותם ’נתוני שטח החמאס ברצועת עזה ©לאחר ההתנתקות® בדפוסי פעולה של צבא¨ וכן את אירועי מלחמת עניינו של דו“ח זה הואÆלבנון השנייה והתעצמותו של החיזבאללה¨ שאף הוא הפך לצבא קטן גם בשטחי המדינה הפלסטינית¨ שכנתה לעתיד של ירושלים¨ חיים ופועליםÆירושלים — בירת ישראל ®גורמים המזוהים עם האסלאם הקיצוני וקיים פוטנציאל עתידי ©בטווח זמן של שנים אחדות Æלהתפתחות צבא אויב ¥∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה הסכנה למקומות הקדושים ליהודים ולנוצרים במקרה של חלוקה חופש הפולחן והגישה למקומות הקדושים בירושלים תחת שלטון ישראלÆא ¨במזרח ירושלים¨ ובעיר העתיקה ובסובב העיר העתיקה בפרט¨ יש מאות מקומות קדושים ליהדות מדינת ישראל מקפידה כבר שנים לשמור על חופש הגישה וחופש הפולחןÆלאסלאם ולנצרות ¨ כאשר±π¥∏עוד ביוליÆבמקומות אלו¨ והיא הגדירה לעצמה עניין זה כבעל חשיבות ראשונה במעלה נדמה היה שצה“ל עומד לכבוש את העיר העתיקה¨ פקד דוד בן גוריון על דוד שאלתיאל¨ המפקד שישתמש בלא רחמיםÆÆÆהצבאי של כוחות ההגנה בירושלים¨ ”להכין כוח מיוחד¨ נאמן וממושמע בן גוריון אף המליץÆ“במכונת ירייה נגד כל יהודי שינסה לשדוד או לחלל מקום קדוש¨ נוצרי או מוסלמי כאשר אוחדה95Æבפני שאלתיאל למקש את הכניסות למקומות הקדושים כדי למנוע פגיעה בהם גיבשה ישראל מדיניות המאפשרת ביקורי יהודים בהר הבית¨ אך אוסרת תפילת±π∂∑≠ירושלים ב יהודים במקום המקודש ביותר לעם היהודי¨ וזאת כדי שלא לפגוע ברגשותיהם של המוסלמים ובניסיון 96Æלמנוע עימות בין≠דתי חוק זה קבע¨ בין היתר¨ כיÆ‘ קיבלה הכנסת את ’חוק השמירה על המקומות הקדושים±π∂∑ ביוני≤∑≠ב ”המקומות הקדושים יהיו שמורים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש העונשיםÆ“הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות שנקבעו בחוק לעוברי עבירות כאלו היו קשים∫ מחלל מקום קדוש צפוי למאסר שבע שנים¨ ופוגע ישראל חוקקה את חוק השמירה על המקומות הקדושים וקבעה עונשי מאסר חמורים למחלליהם בנאומו בכנסת התווה שר הדתות דאז¨ ד“ר זרח ורהפטיג¨ את97Æבחופש הגישה — חמש שנים וניהולªגישה חופשיתªהעקרונות הבאים∫ שמירה מכל חילול ומכל פגיעה ברגשותיהם של בני הדתות Æפנימי של המקומות המקודשים על ידי הרשויות של אותה דת לה קדוש המקום תחת שלטונה נשמר חופש הגישה שלÆישראל שמרה באדיקות על חוק זה¨ עקרונותיו ורוחו רק בימים שבהם היו בידי גורמי הביטחוןÆהמוסלמים¨ היהודים והנוצרים למקומות הקדושים להם ידיעות מוקדמות על הפרות סדר או מהומות מתוכננות בהר הבית¨ הוגבל מספר הנכנסים לאתר או Æשהוגבלו גילאי הבאים בשעריו ¥± עמוד 98המקומות הקדושים ליהדות¨ לנצרות ולאסלאם בתחומי מזרח ירושליםÆב הכותל המערביÆהמקומות הקדושים המרכזיים והחשובים ביותר∫ הר הבית למוסלמים וליהודים Æ כנסיית הקבר לנוצריםÆליהודים שלושת אתרי הסטטוס קוו העות‘מאני∫ דיר אל סולטן¨ המוחזק על ידי האתיופים ונתון בוויכוח בינם לבין הקופטים¨ קבר מרים בגת שמנים המחולק בין היוונים≠אורתודוכסים לבין הארמנים¨ וכנסיית Æהעלייה בהר הזיתים¨ המוחזקת על ידי המוסלמים כמסגד מקומות קדושים הנמצאים בידי הפרנציסקנים¨ נציגי הכנסייה הקתולית∫ כנסיית כל העמים והמערה Æבגת שמנים¨ וכן התחנות החמישית והשביעית בוויה דולורוזה מקומות קדושים הנמצאים בידי גופים קתוליים אחרים∫ כנסיית פאטר נוסטר והמנזר הכרמליתי בהר Æהזיתים¨ וכן התחנה השישית בוויה דולורוזה חוברת העיר העתיקה סיכום בעקבות דיוני צוות חשיבה¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ¥≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה Æאתרים הנמצאים בידי הפטריארכיה היוונית≠אורתודוכסית Æאתרים הנמצאים בידי הפטריארכיה הארמנית¨ למשל ברובע הארמני Æאתרים הנמצאים בידי הפרוטסטנטים Æאתרים הנמצאים בידי הקופטים Æאתרים הנמצאים בידי הסורים≠אורתודוכסים Æאתרים הנמצאים בידי הכנסיה הרוסית הלבנה 99Æאתרים חשובים ועוד מאות אתרים פחותים בחשיבותםµ∂בסה“כ בירושלים או באיזור ירושלים נמצאים¨ לבד מהכותל המערבי והר הבית¨ עוד מקומות קדושים ליהודים∫ קבר רחל הצמוד לעיר מדרום¨ קבר שמואל הנביא מצפון לעיר¨ קבר דוד שבהר ציון¨ קבר חולדה הנביאה¨ קבר ר‘ עובדיה מברטנורא במורדות סילוואן¨ קבר שמעון הצדיק בשיח ג‘ראח ואתרים 100Æנוספים חוברת העיר העתיקה סיכום בעקבות דיוני צוות חשיבה¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ¥≥ עמוד התנכלויות מצד פלסטינים לאוכלוסייה נוצרית ולמוסדות דת נוצריים באיזורÆג ירושלים¨ ושימוש במוסדות דת נוצריים בירושלים במהלך המאבק בישראל שימוש שנעשה על101¨‘עו“ד ד“ר שמואל ברקוביץ מתעד בספרו¨ ’מלחמות המקומות הקדושים עודÆידי פלסטינים במקומות קדושים לנצרות במסגרת המאבק המזוין והאינתיפאדה נגד ישראל נמלטו שניים מרוצחיו של תלמיד הישיבה אליהו עמדי בעיר העתיקה בירושלים±π∏∂בנובמבר נזרקו מספר בקבוקי תבערה מגג כנסיית±ππ±במאיÆלתוך כנסיית הקבר בירושלים¨ ושם נעצרו הבניין משמש מרכז דתי מנהליÆסנט סביור שליד השער החדש לעבר מכוניות שעמדו מחוץ לחומה איש בראשותו של פייסל חוסייני בכנסיית±µ∞ השתמשו±ππ≤באוקטוברÆשל המסדר הפרנציסקני 102Æהקבר הקדוש עצמה כדי לקיים עצרת נגד ישראל ברקוביץ מציין עוד כי ”בתקופת האינתיאפדה הראשונה החמירה התופעה של פגיעה בצליינים הייתהÆנוצריים וחילול מקומות קדושים לנצרות¨ על רקע התגברות הקנאות הדתית האסלאמית הנוצרים ניסו להתכחש לתופעה זאת ונמנעוÆזו אחת הסיבות להגירת נוצרים מהשטחים לחו“ל מלהתלונן רשמית¨ או אף לדווח על הפגיעות בהם¨ מחשש לפגיעה במאבק הפלסטיני על דעת הקהל בתקופת האינתיאפדה יידו לא פעם צעירים אבנים מתוך כנסיית המולד על נוצריםÆ“בעולם המערבי הונף דגל גדול של אש“ף על הצלב שבראש מנזר כרמל בבית±π∏π באוגוסטÆוצליינים בסמוך לה לכוחותÆ“על קירות המנזר נכתבו כתובות לאומניות כגון ”האסלאם ינצח“ ו≠“פתח בכל מקוםÆלחם המטען פורקÆצה“ל שנכנסו למנזר כדי להוריד את הדגל התברר כי מוט הדגל מולכד בחומר נפץ 103Æבשלום והדגל הוסר הטרור הפלסטיני ניצל כנסיות ומוסדות דת¨ כדי לפגוע מתוכם בישראלים¨ או כמקום מקלט לאחר שביצעו פיגועים קשה לאשר רשמית מידע על התנכלויות לנוצרים ולמקומות קדושים לנצרות¨ משום שהנוצרים יחד עם זאת אישרו בעבר גורמי המנהלÆנמנעים גם בשנים האחרונות מלהתלונן על פגיעות בהם ¨גם בדיווחים שוטפים של אורי מור¨ איש המחלקה לעדות הנוצריות במשרד הדתותÆהאזרחי את הדבר ראשי הכנסיות עצמם הכחישו לאÆתועדו אירועים של התנכלויות לנוצרים — בעיקר באיזור בית לחם פרסם משרד רהמ‘ש דו“ח שבו פורטו התנכלויות±ππ∑≠ב104Æפעם קיום מסכת התנכלויות מסוג זה גם ישראל ליפל¨ מומחה לדתות ארץ ישראל ומבכירי105Æנוספות לנוצרים ולכנסיות בשטחי הרש“פ משרד הדתות לשעבר¨ ששימש גם כקמ“ט דתות יו“ש¨ העיד כי היה בעבר כתובת לתלונות רבות מצד הוא הוסיף באותה נשימה כי ”מבחינה מדינית הנוצרים לא רוציםÆנוצרים על התנכלויות של מוסלמים ¨ דיווחים בעיתונות בשנים האחרונות סיפרו כי ההגירה של הנוצרים משטחי הגדה לחו“ל106Æ“להתלונן כך למשל פורסם כי רובÆשהחלה עוד בראשית המאה שעברה¨ הואצה מאד בעקבות התנכלויות אלה ≤∞∞∏ בפברואר107Æאלף≤µ≠בני בית ג‘אלה היגרו לצ‘ילה ומספרם בסנטיאגו הבירה נאמד בקרוב ל קבע דו“ח של מערכת המודיעין כי בשנה שחלפה התרבו תקיפות מוסדות ואישים נוצריים ומוסדות 108Æהמזוהים עם התרבות המערבית ברצועת עזה ¥¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה ¨‘ערב פינויה של בית לחם במסגרת הסכם אוסלו ב‘ התקשר ראש עיריית בית לחם¨ אליאס פריג הוא הביע חששÆלשר הדתות באותה עת¨ פרופ‘ שמעון שטרית¨ והפציר בו לעכב את פינוי בית לחם רבין ניאות לדחותÆשטרית העביר את הבקשה לרביןÆכבד מהגורל הצפוי לכנסיות ולנוצרים בעירו שטרית שיגר שליח מיוחד לבית לחםÆאת הפינוי¨ אם יקבל בקשה רשמית לכך מראשי הכנסיות בעיר ¨ראשי הכנסיות השיבו כי אמנם חששם רב ואין הם חפצים בכניסת הרש“פ לעירÆובירר אפשרות זאת Æרבין החליט לפנות את בית לחם ולהעבירה לרש“פ109Æאולם פומבית הם אינם יכולים לומר דבר דו“ח שהוכן עבור המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה על ידי ג‘סטוס ויינר מתאר ”רדיפה של ויינר מציין כי שיעור הפלסטינים הנוצריים באוכלוסיית הגדה110Æ“ערבים נוצרים החיים בשטחי הרש“פ בלבד¨ וכי התופעה ניכרת במיוחד±Æµ• שנה¨ עומד כיום עלµ∞ לפני±µ•ועזה¨ אשר היווה לפחות באתר ’ממרי‘¨ הסוקרÆ נוצרים≤∞•≠אלף תושבים¨ מתוכם פחות מ≥∞בעיר בית לחם — בה חיים כיום פרסומים שונים במזרח התיכון¨ ניתן למצוא תיעוד והתייחסות לאירוע שהיכה גלים∫ הצתת מנזר אל ורדייה וספרייה בכנסייה בעזה על ידי גדודי עז אל דין אל קסאם¨ ואף גינוי של יו“ר הרש“פ¨ מחמוד Æעבאס¨ למעשה זה ¨ לח“כ נעמי בלומנטל≤∞∞±מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע בכנסת¨ שהוגש בספטמבר במסמך התייחסות גם ל“מצבם של הנוצרים תחת שלטון הרשותÆ“עוסק ב“נוצרים בגדה המערבית Æ“הפלסטינית כומר יווני אורתודוכסי המוחזק כבן ערובה בידי פלסטיניים שהתבצרו Æ®≤∞∞≤¨בכנסיית המולד בבית לחם¨ אוחז בשלט ”עזרו לנו“ ©אפריל ¥µ עמוד גם מסמך זה מציין שקשה מאד ללקט נתונים מוסמכים לגבי מצב הנוצרים בתקופה זו¨ ולכן ניתן עם זאת¨ ”ברור מעל כל ספקÆלהסתמך בעיקר על דיווחי הכנסיות עצמן ועל כתבות בעיתונות כי השלטון הפלסטיני כולל את הנוצרים בלאום הפלסטיני ומכריז כי המאבק על ירושלים הוא עד תחת שלטון הרש“פ נערכים כבר כמה שניםÆ‘שיתנוסס דגל פלסטין ’מעל כל המסגדים והכנסיות Æ“אירועי חג המולד בבית לחם¨ בהשתתפות כל בכירי הרשות וכן ביקור של האפיפיור בארץ הקודש המסמך מביא טענות שהועלו בדבר פגיעה בנוצרים שבשטחי הרשות¨ אך מציין כי הסטטוס קוו Æהנוגע להרכב השלטון המקומי בערים הנוצריות נשמר יחס הרשות הפלסטינית למקומות הקדושים ליהודים שבתחומה או בסמוךÆד 111לתחומה היה הכותל המערבי מטרה להמון שהשליך אבנים מהר הבית¨ בנוכחות פקידי≤∞∞∞ בספטמבר≤π≠ב ישראל אפשרה את נוכחותם במקום¨ בתקווה שיהיה בהÆדת ואנשי ביטחון של הרשות הפלסטינית ® פונה הכותל המערבי≤∞∞∞בערב ראש השנה תשס“א ©ספטמברÆכדי להרגיע את המצב ולשלוט בו Æממתפללים יהודיים¨ לאחר שהמון מוסלמי מוסת השליך אבנים לעבר הרחבה קבר יוסף בשכם עמד בראשית האינתיפאדה השנייה תחת מטר יריות קבוע¨ ולבסוף נבזז והוצת על Æ≤∞∞∞ באוקטובר∑≠ידי המון פלסטיני לאחר שפונה על ידי ישראל ב המקום נבזז וספריםÆ הותקף גם בית הכנסת העתיק ’שלום על ישראל‘ ביריחו≤∞∞∞באוקטובר Æוחפצי קודש רבים בו הועלו באש קרבות התנהלו סביבו והמתפללים היהודיים הפוקדים אותו נדרשים עד היוםÆקבר רחל מוגן ובוצר Æמ‘ מירושלים¨ ברכבים ממוגני ירי¥∞∞לעשות את דרכם¨ מרחק במהלך האינתיפאדה פגעו הפלסטינים בקבר רחל¨ בקבר יוסף¨ במתפללים בכותל המערבי ובמקומות קדושים נוספים ליהודים להסכם שנודע כ‘הסכם עזה ויריחו תחילה‘ הסדיר לכאורה את ענייני המקומות הקדושים±µסעיף ¨מדובר בארבעה מקומות∫ בית הכנסת בנערן¨ בית הקברות בתל סמאראתÆליהודים באיזורים אלה בין היתר נקבע בהסכם שהרש“פ תבטיח112Æ‘בית הכנסת בעזה ובית הכנסת ’שלום על ישראל‘ ביריחו Æחופש גישה לכל האתרים הקדושים הללו ותגן עליהם נחתם הסכם נוסף¨ הסכם אוסלו ב‘ ©’הסכם הביניים הישראלי≠פלסטיני בגדה±ππµ בספטמבר≤∏≠ב המערבית וברצועת עזה‘®¨ שהעביר לאחריות אזרחית וביטחונית של הפלסטינים איזורים נוספים בהתאם להסכם פינתה ישראל שש ערים פלסטיניות וחלק מהעיר חברון והסיגהÆביהודה ושומרון כפרים¨ עיירות¨ מחנות פליטים¥µ∞בנוסף פונוÆמהם את כוחות צה“ל ואת מנגנוני המנהל האזרחי Æושטחים נוספים ברחבי יו“ש ¥∂עמוד ירושלים סכנות החלוקה המקומות הקדושים באיזורים אלה או באיזורים הסמוכים להם ©שדרכי הגישה אליהם עברו בתוך¨ או Æ‘סמוך¨לשטחיהפלסטינים®¨ הוגדרובהסכםכ‘אתרים בעלימשמעותדתית‘או כ‘אתריםארכיאולוגיים ¨ מקומות קדושים ליהדות¨ שכללו קברים של דמויות במקרא≤≥ההסכם עסק בין היתר במעמדם של שרידי בתי כנסת עתיקים ובתי קברות עתיקים¨ והפלסטינים התחייבו להבטיח חופש גישה למקומות 113Æאלו הפלסטינים התחייבו לאפשר מקומות קדושים≤≥≠חופש גישה ל בפועל הם הקשו או מנעוÆליהודים לחלוטין גישה למקומות אלה סיפורו של קבר יוסף כבר הוזכרÆבפועל הקשו מאד הפלסטינים או שמנעו כליל גישה למקומות אלו ¨גם אל מקומות ידועים פחות כקבר אבנר בן נר באיזור חברון¨ או מקומות בעלי מעמד זההÆכאן רק בבית הכנסת ’שלוםÆהתקשו יהודים שחפצו בכך להגיע¨ שלא לדבר על בית הכנסת העתיק בעזה על ישראל‘ ביריחו נשמר בדרך כלל ההסכם עם הפלסטינים¨ למרות שכפי שהוזכר גם הוא נפגע Æפעם אחת הועברה העיר בית לחם¨ למעט מובלעת קבר רחל¨ לשליטה מלאה של הרשות±ππµ בדצמבר≤±≠ב הגישה אליו הפכה קשה¨ הואÆקבר רחל הפך מוצב גבול בקצה הדרומי של ירושליםÆהפלסטינית Æבוצר בצורה מאסיבית וליהודים הותר להגיע אליו רק ברכבים ממוגני ירי ובהשגחה וליווי צבאי אחרי ההתקפה על קברÆ‘ פרצו המהומות שנודעו כ‘מהומות מנהרת הכותל±ππ∂בסוף ספטמבר יוסף ונפילתו בידי הפלסטינים¨ תקפו מאות מתושבי בית לחם ומחנה הפליטים עאידה גם את קבר הם הציתו את הפיגומים שהוקמו סביב הקבר במסגרת עבודות המיגון של האתר וניסו להתפרץÆרחל צה“ל פיזר אתÆבראשם צעד מושל בית לחם מטעם הרשות מחמד ראשד אל ג‘עבריÆלמתחם ¨±∑אחד הפצועים היה כיפאח ברכאת¨ מפקד כוחÆהמפגינים בירי וברימוני הלם ועשרות מהם נפצעו 114Æכוח המשמר הנשיאותי של יו“ר הרשות יאסר ערפאת מדי פעם הופרו השקט והסדר הציבורי במקוםÆ המשיכה ישראל למגן את קבר רחל≤∞∞∞עד סוף שנת יום נמנע¥±במשךÆההסלמה הקשה התרחשה עם פרוץ האינתיפאדה השנייהÆעל ידי הפלסטינים המוסלמים אף115Æמיהודים לבקר בקבר רחל¨ בשל תקריות אש שבמהלכן תקפו אותו הפלסטינים 116Æחדלו באותה תקופה מלכנות את המקום ’קובת רחל‘¨ ואסלמו את שמו למסגד בלאל אבן רבאח האש על קבר רחל נורתה מן היום הראשון למהומות¨ הן מכיוון מחנה הפליטים עאידה שבין בית ¨אנשי הרשות הפלסטיניתÆג‘אלה לבית לחם¨ והן מגגות הבתים שממערב¨ מדרום וממזרח לקבר רחל שהיו ממונים לכאורה על שמירת הסדר וצריכים היו למנוע אלימות¨ לא זו בלבד שלא מנעו זאת¨ אלא משרבו הצליפות על החיילים והמבקרים במקום¨ תפס הצבא הישראליÆאף נטלו חלק פעיל בקרבות Æגגות באיזור הקבר ¥∑ עמוד באותםÆ שב צה“ל לבית לחם במסגרת מבצע ’חומת מגן‘ ונשאר שם זמן ממושך≤∞∞≤במארס גם בשניםÆימים צר צה“ל על מחבלים מבוקשים שהסתתרו בכנסיית המולד¨ לא הרחק מקבר רחל ¨הושלך לעברו מטען צד±∞Æ¥Æ≤∞∞µ≠האחרונות לא פסקו ההתנכלויות לקבר רחל ©לדוגמא∫ ב ®¨ אף117יידו לעברו עשרות פלסטינים אבנים±∞Æ≤Æ≤∞∞∑≠הושלך מטען לעברו וב≤∑Ʊ≤Æ≤∞∞∂≠ב Æשהידוק השליטה הצבאית הישראלית במקום הורידה את רמת האלימות ∫מסקנה ¨מעבר לוויכוח הדתי¨ ההיסטורי והפוליטי על החזקה במקומות קדושים ליהדות בשטחי יהודה ושומרון מוכיחה המציאות שהתפתחה באיזורים אלה מאז הסכמי אוסלו¨ כי אין להפקיד בידי הפלסטינים את האחריות על מקומות קדושים ליהודים¨ או על דרכי הגישה אליהם¨ ויש להותיר אחריות זאת בידי Æישראל הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר בעיר העתיקה¨ שבה חיים יהודים הן ברובע היהודי והן הדרכים המרכזיות שבהם עושיםÆ® יהודים במסגרת מגורים ומוסדות±¨µ∞∞≠ברובע המוסלמי ©כ ∫יהודים שימוש בדרכם לכותל הם ªדרך השוקÆא ªדרך הרובע היהודי והארמניÆב ¨ בציר זה¨ החוצה את העיר העתיקה ושלאורכו יש גם מוסדות ומגורי יהודיםÆדרך ציר רחוב הגיאÆג ¨עושה שימוש בעיקר ציבור חרדי המגיע מכיוון השכונות החרדיות של ירושלים∫ מאה שערים Æגאולה ושמואל הנביא רחבת הכותל המערבי זרועה אבנים שנזרקו על המתפללים Æ®±ππ¥ ¨שוטר נמלט מהמקום ©פברוארÆהיהודים מהר הבית ¥∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה השליטהÆ לניהול מנגנוני הוואקף — המצב מורכב±π∂∑≠גם באשר להר הבית¨ שאותו מסרה ישראל ב Æהירדנית במנגנונים אלה אינה בלעדית כבעבר¨ למרות שבשנים האחרונות היא התחזקה מחדש גם השפעתה של התנועה האסלאמיתÆבמקום פעילה ומשפיעה בתחומים שונים הרשות הפלסטינית תנועה זו עומדת מאחורי הכשרת שני מסגדים תת≠קרקעיים גדולים בהרÆהישראלית במקום רבה הבית בשנים האחרונות — באורוות שלמה ובאל אקצא הקדומה — ומאחורי אירועי הסתה רבים Æשבמרכזם הססמה∫ ”אל אקצא בסכנה“¨ והטענה שישראל חותרת להרוס את מסגדי הר הבית בשנים האחרונות גם רבו הדיווחים של הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית ©שבו חברים אישי ציבור¨ אנשי אקדמיה¨ שופטים וסופרים מכל גווני הקשת הפוליטית בארץ® על פגיעות חוזרות 118Æבעתיקות הטמונות בהר¨ חלקן עתיקות הקשורות לעברו של העם היהודי למרות זאת דבקה ישראל במדיניותה שהוואקף ימשיך לנהל את הר הבית¨ אולם היא מחזיקה על למשטרה גם יחידה מיוחדת∫ ’יחידת המקומותÆההר כוח משטרה העומד בקשר רצוף עם המוסלמים הקדושים‘¨ שתפקידה לשמור על הסדר ולהתנהל מול מוסדות הדת בעיר העתיקה ברגישות ובעדינות Æהראויה לעתים נאלצת משטרת ישראל לפנות את המתפללים מהכותל המערבי¨ לאחר שהם נרגמים באבנים ¨ על רקע המתיחות סביב העבודות לשיקום מעלה≤∞∞∑בפברוארÆעל ידי המוסלמים בהר הבית מקרים119Æהמוגרבים¨ הושלכו אבנים מהר הבית על מתפללי הכותל והמשטרה נאלצה לפרוץ למקום ¨ לא פעם נובע הדבר מהסתה של המופתי והשיחים120Æדומים נוספים התרחשו בשנים האחרונות במקרה אחד¨ כאמור¨ ניסתה ישראל להפקידÆהקשורים למנגנוני הרשות הפלסטינית¨ על הר הבית π∞≠את ההר לפרק זמן קצר בידי מנגנוני הביטחון של הרש“פ¨ שהיו פעילים בירושלים בסוף שנות ה ƨ אך ניסיון זה כשל≤∞∞∞≠ובראשית שנות ה באשר לאפשרות של שלטון הרשות הפלסטינית על מקומות המקודשים לנצרות בירושלים∫ קיימים Æדיווחים לא מעטים¨ חלקם מאושרים¨ על שימוש במקומות קדושים לנצרות במהלך המאבק בישראל כן קיימות ידיעות על התנכלותÆלרוב נעשה הדבר בניגוד לרצון המוסדות הדתיים האחראים על המקום מציאות זו מעלה ספיקות כבדים באשר ליכולת ולרצוןÆלאוכלוסייה הנוצרית¨ בעיקר מדרום לירושלים של הרשות הפלסטינית לנהוג כשלטון המכבד מקומות קדושים לנצרות בתחומי העיר העתיקה Æוירושלים וכשלטון המכבד את המיעוט הנוצרי שחי בעיר ¥π עמוד משמעות החלוקה ההיבט העירוני התייחס ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט להשפעות האפשריות של חלוקת≤∞∞∞בדצמבר ”הבעיה היא שהשכונות והכפרים במזרח ירושלים121∫אולמרט אמר אזÆהעיר על מרקם החיים בעיר אף פעםÆזה לא עניין של אידאולוגיהÆהשתבצו ברקמת החיים של העיר באופן שלא ניתן להפרדה יכולÆלא שמעתם ממני שכש‘ישבנו על נהרות בבל¨ בזוכרנו את ציון‘ — חשבנו על שועפט ובית חנינא דווקא קווי הגבול האלה¨ ירושלים הייתה מתפתחת לכיוונים אחרים±π∂∑≠להיות שאלמלא צוינו ב Æ“והשכונות האלה לא היו רלוונטיות øאולמרט תהה∫ ”האם מישהו בכלל ניסה להתמודד עם השאלה מה המשמעות של ההפרדה המוצעת מישהו יכול להעלות בדעתו לנתק את שייח ג‘ראח ושהכניסה לבית החולים בהר הצופים תעבור מתעוררות בעיות במרקם העירוני שיהפכו את החיים לגהינום¨ וזהøבמחסומי דרכים של הפלסטינים מישהו בכלל ניסה לנתח איך בתוך הספגטי הזה שייווצר בונים תשתיותÆÆÆמעבר לסכנה הביטחונית איך מטפלים בבעיותøבביובøאיך מטפלים במיםøאיך עוסקים בחוקי תכנון ובנייה בנפרדøבנפרד Æ“øחניה¨ כבישים כשעמדה על הפרק אפשרות לחלוקת ירושלים ¨ ציין ראש העיר ירושלים אהוד≤∞∞∞בשנת אולמרט∫ מתעוררות בעיות במרקם העירוני שיהפכו את החיים לגהינום וזה מעבר לסכנה הביטחונית אולמרט¨ שעמדתו כיום בשאלת ’ההיפרדות‘ אינה ברורה¨ ביטא בדברים אלה את העובדה שירושלים ’היהודית‘ ו‘הערבית‘¨ על אף הבדלים בולטים ומצערים בכל הקשור לרמת תשתיות¨ שירותים נהנית כיום ממערכות תשתיות מאוחדות¨ שקשה ואולי לא ניתן להפריד ביניהם מבלי122¨והשקעה שירותים ברמה משתנה ניתנים לכל חלקי העיר¨ כבישים עורקיים ומשנייםÆלגרום סבל לתושבי העיר מערכות המים¨ החשמל¨ הביוב והטלפוןÆחוצים אותה לאורכה ולרוחבה ומקשרים בין כל חלקיה גם מערכת הבריאות ובתי החולים בעיר משרתים את שתי האוכלוסיות¨ וכך גם שירותיםÆמאוחדות Æשונים בתחום הבנקאות והמסחר הפרקטיקה אותה תיאר אולמרט לפני שבע שנים¨ הפכה לעובדה מוגמרת מכוח תנופת עשייה גדולה¨ שמדינת ישראל ראתה את עצמה מחויבת לה כבר מהימים הראשונים שלאחר מלחמת ששת מלכתחילה הייתה מטרת הבינוי המאסיבי במזרח העיר לבסס את השליטה היהודית בשטחיםÆהימים ישראל בנתה במטרהÆאסטרטגיים ולמנוע כל אפשרות להפריד בעתיד בין חלקיה השונים של העיר ולהבטיח שלא ניתן יהיה לחלק שובªלתפוש מרחביםªלהרחיב את ירושליםªלאחות קרעים עירוניים את ברכת הדרך לראש עיריית ירושלים טדי קולק¨ לשר±π∂∑≠דוד בן גוריון העניק עוד בÆאת ירושלים ”בכל מחיר“¨ אמר להם אז בן גוריון¨ ”צריך להביא יהודיםÆהביטחון משה דיין ולשר האוצר פנחס ספיר יהודים יסכימו להתיישב במזרח ירושליםÆ צריך ליישב רבבות יהודים בתוך זמן קצרÆלמזרח ירושלים יותר ממאה שנהÆ“העיקר שיהיו שם יהודיםÆאין להמתין לבנייתן של שכונות מסודרותÆגם בצריפים µ∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה הושתתה המדיניות הציונית בארץ ישראל על התפיסה כי ניתן להבטיח שליטה יהודית על אדמה ¨ חשבה הנהגת±π∂∑≠אך ורק על ידי התיישבות¨ ובירושלים¨ יותר מאשר בכל מקום אחר שנכבש ב 123Æהמדינה לדורותיה שראוי לנהוג כך במכון ירושלים מצאו¨ כי אורך קו החלוקה על פי מתווה קלינטון ¥∞ ק“מ והדבר יחייב¥∂הוא מעברים להולכי רגל וכלי רכב כשעלתה לראשונה לפני שבע שנים אפשרות מעשית לחלוקתה של ירושלים ©בתקופת ועידת קמפ במהלךÆ®¨ כינס מכון ירושלים לחקר ישראל יום עיון על רקע השיחות על חלוקת העיר≤∞∞∞דיוויד Æ ק“מ¥∂ הוא124הדיונים התברר כי אורך קו ההפרדה על פי מתווה החלוקה של תכנית קלינטון הקו נמתח לאורך קילומטרים כה רבים בעיקר בגלל המערך המרחבי המשולב של שכונות יהודיות וערביות¨ והעובדה ששכונות אלו תלויות בכבישים העוברים דרך שכונות המאוכלסות בתושבי הלאום מספר המעברים להולכי רגל ולרכב שהתושבים היו נזקקים להם¨ אם היו מיישמים הפרדהÆהאחר הדיון העלה צפי ל‘כאוס תעבורתי‘ בתוככי ירושלים¨ אם ייפרסוÆ¥∞≠ברוח מתווה קלינטון¨ היה מגיע ל או ניידים ©לרבות נקודות גבול רשמיות® בעשרות המעברים שבין השכונותØמחסומים קבועים ו Æהיהודיות והערביות במשך למעלה משלושה עשורים גרסה המדינה¨ כאמור¨ כי יש לעשות הכל כדי לאחד את העיר ברוח זו ועל פי מתווה שנועד מראש למנוע חלוקה¨ נבנו השכונות החדשותÆולמנוע את חלוקתה מחדש הוקמו מוסדות ציבור ומוסדות ממלכתייםª אלף יהודים±π∞≠במזרח ירושלים¨ שבהם מתגוררים כיום כ ∫ קריית הממשלה בשיח ג‘ארח¨ הקמפוסים של האוניברסיטה±π∂∑≠בשטחים שסופחו לעיר ב ¨נרכשו קרקעות ונכסיםª± ‘העברית ובית החולים הדסה על הר הצופים ומלונות לאורך כביש מס ‘הן על ידי הממשלה¨ הן על ידי אנשים פרטיים והן על ידי עמותות ששמו לעצמן מטרה ’לגאול לפרק זמן של מספר שנים אף התקיים אגף ממשלתי שכונה ’איגום‘¨ שתפקידו היהÆאת ירושלים גם מערכת125Æלרכוש אדמות ומבנים בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים כדי ליישב בהם בעתיד יהודים Æהכבישים שמשרתת כיום את שתי האוכלוסיות נסללה ונפרצה על פי מתווה ששלל מראש חלוקה מסילת הברזל של הרכבת הקלה שאמורה לפעול בירושלים בעוד כמה שנים היא שריד למדיניות זאת¨ ובימים אלה היא נמתחת בין היתר בתוך שכונת שועפט הערבית¨ שיש מי שמדבר עתה על Æ’היפרדות‘ ממנה מאחזיÆהשכונות הגדולות¨ שבכל אחת מהן חיים כיום עשרות אלפי יהודים¨ הוקמו על ידי הממשלה כך נוצרו מאחזיםÆהתיישבות קטנים יותר הוקמו¨ לעתים בגיבוי ממלכתי¨ על ידי גופים אידאולוגיים יהודיים גם במקומות הבאים∫ בית אורות שעל הר הצופים¨ הרובע המוסלמי בעיר העתיקה¨ הרובע ¨הנוצרי בעיר העתיקה¨ איזור שער הפרחים בעיר העתיקה¨ איזור קבר שמעון הצדיק בשיח ג‘ארח איזור מוסררה הערבית¨ שכונת מעלה הזיתים בראס אל עמוד¨ מאחז על קו גבול השיפוט העירוני Æבאבו דיס¨ בית השבעה בבית חנינא¨ אבו תור הערבית¨ ומאחז בהר הזיתים µ± עמוד שתי שכונות הפכו בפועל לשכונות מעורבות שבהן חיים כיום זה לצד זה יהודים וערבים∫ אבו תור Æ®±π∂∑ובית צפפא ©שהייתה מחולקת בין ירדן לבין ישראל לפני קודם איחוד העיר הייתה ירושלים ’עיר קצה‘¨ סגורה משלושה כיוונים¨ המקבלת אספקה בעיקר ”עיר תת מפותחת שנמצאת בקצה של תחנתÆמערי השפלה¨ אך אינה מייצרת כדי לספק לאחרים 126Ʊπ∂∑≠±π¥∑רכבת סופית“¨ הגדיר אותה פרופ‘ רפי ישראלי¨ מחבר הספר ירושלים המחולקת ”ירושלים החצויה שכנה בקצה של דרך ללא מוצא127∫האדריכל דוד קרויאנקר תיאר מציאות זאת כך Æ®±πµ± ¨מבט מירושלים המערבית לירושלים המזרחית טרם מלחמת ששת הימים ©יולי µ≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה ¨ מצפון¨ ממזרח ומדרום לה עבר קו שביתת הנשק שהפריד בין העיר המערביתÆוללא עורף עירוני גישה לירושלים הישראלית הייתה רקÆהיהודית≠ישראלית¨ לבין העיר המזרחית¨ הירדנית≠ערבית Æ“ממערב¨ וזה היה גם כיוון הפיתוח האפשרי היחידי מומחים∫ חלוקת ירושלים תחזיר את העיר היהודית למצב של עיר קצה בסוף פרוזדור¨ עיר של סוף דרך¨ נפולת כלכלית¨ עטופה מכמה עבריה בטריטוריה של עם אחר¨ המנסה לשקם את עצמו הגיאוגרף פרופ‘ עמירם גונן¨ לשעבר ראש מכון ירושלים לחקר ישראל וחבר בצוות תכנית מתאר לירושלים¨ העריך שאם תחולק ירושלים בין ישראל לפלסטין¨ ”הדבר יחזיר את ירושלים≤∞∞∞ המסר לתושבים רבים בירושלים יהיה ברור בגללƱπ∂∑היהודית אל הפריפריה ששכנה בה עד הסדר כזה∫ ירושלים היא שוב עיר בקצה של פרוזדור¨ עיר של סוף הדרך¨ עיר בלא עורף מטרופוליני של ממש¨ עיר עטופה מכמה עבריה בטריטוריה של עם אחר¨ המנסה לשקם את עצמו¨ ועל כן ייטול לעצמו כל יתרון וכל הזדמנות הטמונים בהיותה של ירושלים עיר היסטורית ומרכז דתי מן המעלה ¨ עשויה להתרחש יציאה מאסיבית של תושבים ועסקים¨ אם לא תבוא±π¥∏כמו לאחרÆהראשונה 128Æ“בשורה מקובעי המדיניות כי לא ניתן לירושלים היהודית ליסוג אחור את מזרח העירÆ עזבו תושבים רבים את ירושלים±π¥∏≠בעקבות אירועי המלחמה וחלוקת העיר ב ¨ אלף איש≤µ≠את מערב העיר עזבו כÆאלף תושבים — רובם נוצרים≤∏—עזבו כשליש מתושביה חלוקה כיום תהפוך רבותÆ חלקם חזרו לעיר עם שיפור המצב הביטחוני129Æרובם המכריע יהודים ראשי מנהלים קהילתיים וראשי ועדי שכונות כברÆמהשכונות לאורך קו התפר הנוכחי לשכונות ספר הביעו חשש מגלי עזיבה של תושבים¨ שאת היקפם קשה להעריך עתה¨ ומצניחה של מחירי הדירות 130Æבשכונות אלה ”עלולה להנציח שכונות עשירות¨ מבוססות ומודרניות בצד131¨חלוקה¨ העריך בעבר פרופ‘ רפי ישראלי השכן באבו תור שיציץ מחלונו אל הצלחת של השכןÆהמערבי¨ מול עוני והזנחה פיסית בצד המזרחי היהודי — יקנא¨ ובדומה למצב כיום בקו התפר באיזורים אחרים בארץ¨ תתפתח דינמיקה של גניבות Æ“∂∞≠והµ∞≠ומעשי שוד¨ כפי שהיה בשנות ה ¨ירושלים היהודית גדולהÆ והשפעותיה יהיו שונות±π¥∏חלוקה היום תהיה בוודאי שונה מהחלוקה של או קווים מקבילים בתפקודו של המרקםØ יחד עם זאת ייתכנו קווי דמיון וÆחזקה ומבוססת היום פי כמה ראוי לפיכך להציג בקצרה נקודות אחדות שאפיינו את המרקםÆהעירוני גם בנסיבות שונות של חלוקה 132∫±π∂∑העירוני היהודי בירושלים המחולקת עד µ≥ עמוד היה מאזן ההגירה של העיר שלילי∫ יותר אנשים עזבו אותה±π∂∑גם בתקופה של החלוקה עדƱ Æלאחר מלחמת ששת הימים התאזן מאזן ההגירה ולעתים אף היה חיוביÆמאשר באו לגור בה Æהשנים האחרונות הוא שוב שלילי±∂≠ב השנה שקדמו לאיחוד העיר התבסס מחציתו על ריבוי±π≠ גידול האוכלוסייה בירושלים היהודית בÆ≤ Æטבעי¨ ומחציתו על גלי העלייה הגדולים שאפיינו את שנות המדינה הראשונות יותר ממחצית המועסקים בעיר עבדו במסגרת ענף השירותים¨ בעיקר הממשלתי והעירוני — בתחוםÆ≥ Æהחינוך והבריאות¨ ורק רבע מהמועסקים עסקו בפעילות יצרנית בתחום התעשייה והמסחר Æכלכלתה של ירושלים הייתה בנסיגה יחסית לגידול ולצמיחה במקומות אחרים בארץÆ¥ הסיבהÆ∑Æ¥•≠לπÆ∂•≠שנות החלוקה ירד משקלה של ירושלים בכלל אוכלוסיית המדינה מ±π≠ בƵ ±∞•כיום מהווה אוכלוסיית ירושליםÆהעיקרית לכך הייתה מיעוט יחסי של אפשרויות תעסוקה Æמכלל האוכלוסייה היהודית בישראל∏•מכלל אוכלוסיית ישראל והיהודים בירושלים מהווים במשך תקופה ארוכה שכנו משרדי הממשלה הגדולים בת“א ומספר המועסקים במשרדיםÆ∂ Æשבת“א היה גדול מזה שבירושלים אחת הבעיות הקשות שאיתן התמודדה העיר היה הניתוק שבין היישוב היהודי לבית העלמין עלÆ∑ על רקע זה הוקמו בתי עלמיןÆ אלף ממצבותיו נהרסו¥∞≠הר הזיתים¨ שחולל פעמים רבות ו Æחלופיים בגבעת רם¨ בסנהדריה ובהר המנוחות חשופים במיוחדÆלגיונרים ירדנים צלפו לא פעם מחומת העיר העתיקה על יהודים בעיר המערביתÆ∏ מצב דומה שרר בקו שביןÆלפגיעות היו יהודים שנעו מדרום למלון המלך דוד לכיוון תלפיות Æמוסררה הערבית למוסררה היהודית ¨±π∂∑על פי עדותו של פרופ‘ רפי ישראלי¨ אשר היה חבר בוועדת שביתת הנשק עם ירדן לפניÆπ בספרו ’ירושלים המחולקת‘ — חיי העיר בקו ההפרדה והתפר נוהלו למעשה על ידי ועדת שביתת Æהנשק¨ שמעורבות המעצמות בה הייתה רבה ובדרך כלל לרעת הצד הישראלי אלף≤µ≠¨ עזבו אותה כ±π¥∏≠כשחולקה העיר ב גם חלוקה היום¨ אומרים ראשי המנהליםÆנפש מחירי הדירותÆהקהילתיים¨ תחולל תהליך דומה מצב הביטחוןÆלאורך קו התפר צפויים לצנוח ¨יידרדר ותתפתח דינמיקה של גניבות ומעשי שוד ∂∞≠והµ∞≠כפי שהיה בשנות ה ¨דומה אפוא שניתן להעריך כי חלוקת ירושלים תהיה טראומה¨ לא רק ברמה הביטחונית¨ הלאומית Æהמורלית והתדמיתית¨ אלא גם ברמה המעשית µ¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה היפרדות בירושלים ההיבט המשפטי ®©בעקבות דו“ח מכון ירושלים לחקר ישראל על פי החוק הקיים לא ניתן להעביר שטחים של מדינת ישראל בתחום ירושלים¨ כמו בכל מקוםÆא אחר במדינת ישראל שבו חלים ”המשפט¨ השיפוט והמנהל של ישראל“¨ ללא החלטת ממשלה היא נכתבה לאחרונה במזכרÆעל דעה זו כמעט שאין עורריןÆשאושרה על ידי רוב חברי הכנסת ששיגר עו“ד ד“ר שמואל ברקוביץ לרהמ“ש אהוד אולמרט¨ ובדברים שפרסם ראש מכון ירושלים פרופ‘ בר סימן טוב קובע בדבריו כי הצורך באישור133Æלחקר ישראל¨ פרופ‘ יעקב בר סימן טוב ∫ בחוק יסוד∂ד“ר ברקוביץ מציין את סעיףÆמעין זה נובע מן המשפט החוקתי הכללי של המדינה בחוק סדרי השלטון והמשפט ©ביטול החלת≥¨ ואת סעיף±π∏∞≠ירושלים בירת ישראל¨ תש“ם השניים מצייניםƨ כחוקים שעליהם נשענת קביעה זו±πππ≠המשפט¨ השיפוט והמנהל® תשכ“ט עם זאת ראוי לציין¨ כי החובה לקיים משאל עם המוזכרתÆכי קיימת חובה לקיים גם משאל עם ¨±πππ≠לחוק סדרי השלטון והמשפט ©ביטול החלת המשפט¨ השיפוט והמנהל® התשנ“ט≥בסעיף ® ©סעיף משאל העם≥ קובע כי תחילתו של סעיף¥ סעיףÆ לאותו חוק¥מותנית בקיומו של סעיף חוק יסוד כזהÆתחול רק ביום תחילת תוקפו של חוק יסוד¨ אשר יסדיר את עריכתו של משאל עם Æלא חוקק עד היום¨ ולכן פורמלית¨ עדיין לא חלה החובה לקיים משאל עם החוק הקיים מחייב לערוך משאל עם על ירושלים¨ אך רק לאחר חקיקת חוק יסוד משאל עם¨ שטרם חוקק בנייר רקע לקראת ועידת אנאפוליס¨ שהוכן במכון ירושלים לחקר ישראל¨ נבחנו היבטים שוניםÆב מסקנותיו העיקריותÆהדו“ח הופץ ופורסם בתקשורתÆ‘של ’היפרדות משכונות ערביות בירושלים אחד ההיבטים שנבחן באופן ראשוני בלבד הואÆאף הוצגו על ידי מחבריו ביום עיון שערך המכון שניים מןÆאת עבודת הצוות ליוותה הפרופ‘ למשפט בינלאומי רות לפידותÆההיבט המשפטי ¨הפרקים בתחום המשפטי נכתבו על ידי ד“ר רובי סייבל¨ לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ להלן יובאו המסקנות העיקריות שלÆוגלעד נועם¨ דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית Æהשניים ∫המסקנות העיקריות ממאמרו של ד“ר רובי סייבל Æאין איסור במשפט הבינלאומי על העברת שטח ממדינה למדינהƱ Æהמשפט הישראלי מכיר בסמכותה של ממשלת ישראל לוותר על שטחים ריבונייםÆ≤ Æאין כיום הכרה בינלאומית בריבונות ישראלית על מזרח ירושליםÆ≥ אם יועברו שטחים במזרח ירושלים לרש“פ או למדינה פלסטינית על פי הסכם¨ תהיה העברהÆ¥ אם ישראל תוותר על שטח ללא הסכם¨ ובפרט אם תשאיר בידהÆזו מוכרת במשפט הבינלאומי אחריות ביטחונית בשטחים שעליהם ויתרה¨ היא תמשיך להיות אחראית מבחינה בינלאומית Æלנעשה באותו שטח¨ באותם תחומים שבהם היא משאירה בידיה אחריות µµ עמוד הכלל המקובל הוא כי אדם לא יכול להיות תושב קבע בשתי מדינות¨ כך שאם התושבים המזרחƵ Æירושלמים יישארו בבתיהם¨ הם יהפכו לתושבי הרש“פ או המדינה הפלסטינית כפייה על תושבי מזרח ירושלים לוותר על מעמד התושב שממנו הם נהנים היום היא בעייתית¨ וישÆ∂ בעבר היה מקובל¨ שכאשר שטח הועבר ממדינה אחת לשנייה¨ ניתן לשלולÆבה צדדים לכאן ולכאן היוםÆמהאוכלוסייה את אזרחות המדינה המעבירה¨ וזאת מבלי לשאול את דעת האוכלוסייה בנידון Æחל שינוי במשפט הבינלאומי ודיני זכויות אדם מחייבים לא לפעול בניגוד לרצון האוכלוסייה ¨ כאשר שטח מאוכלס מועבר ממדינה למדינהøהאם ניתן לשלול אזרחות בניגוד לרצון התושביםÆ∑ ¨המשפט הבינלאומי אינו מחייב מדינות לתת אופציה לאוכלוסייה לבחור את האזרחות הרצויה לה Æאף כי רצוי לתת אופציה כזאת כאשר לאוכלוסייה יש זיקה מיוחדת לאחת המדינות מתן אופציה לגבי תושבות∫ המשפט הבינלאומי כמעט שאינו מתייחס לסוגיית התושבות בהקשרÆ∏ Æזה מאחר שתושבי מזרח ירושלים הם תושבי ישראל¨ הם זכאים לעבור ולגור בכל מקום בישראל¨ אםÆπ ¨במשפט הבינלאומי אין התייחסות מפורשת למצב זה¨ אך אם תישללÆבחרו או יבחרו לעשות זאת בניגוד לרצונם¨ זכות תושבות ישראלית מתושבי מזרח ירושלים¨ אשר עברו בשלב כלשהו לחלק פעולה זו¨ המכוונת רק נגד תושבי קבעÆאחר של ישראל¨ הדבר יהיה כרוך בגירושם הפיסי מישראל © ההדגשהÆערביים¨ עלולה להיחשב כגירוש ’שרירותי‘¨ פעולה האסורה מכוח דיני זכויות האדם ®ÆשÆשלי≠ נ עולה מכך כי לתושבי מזרח ירושלים תהיה בפועל האופציה לעבור לגור במקום אחר בישראלƱ∞ ולשמור על ידי כך על מעמדם כתושבי ישראל¨ או להישאר במקום מגוריהם ולאבד על ידי כך את Æזכותם למעמד של תושב ישראל מומחי מכון ירושלים∫ ישראל תתקשה לשלול מתושבי מזרח ירושלים זכויות והטבות שמעמד תושבי מזרח ירושלים יכוליםÆהתושב מקנה להם לעבור לגור במערב ירושלים ובכל מקום אחר בישראל ∫המסקנות העיקריות ממאמרו של גלעד נועם הקושי בשלילת מעמד תושבות הקבע נובע מכך שמעמד זה מעניק שורה של זכויות סוציאליותƱ Æוזכויות אחרות בהתאם לדין הישראלי כתושבי קבע זכאים תושבי מזרח ירושלים לחופש תנועה בתחומי מדינת ישראל¨ לרבות החופשÆ≤ כלומר¨ בהנחה שתכנית היפרדות משכונות במזרחÆלבחור את מקום מגוריהם בגבולות המדינה ירושלים מבוססת על רציונאל דמוגרפי¨ יש להביא בחשבון כי היפרדות טריטוריאלית מהשכונות עצמן אין משמעותה מניעת מעבר התושבים לתחומי ישראל¨ ואילו צעד של שלילת מעמד Æתושבות הקבע הוא בעייתי מן ההיבט של שלילת זכויות מרבית הזכויות החוקתיות בישראל מוענקות גם לתושבי קבע¨ ובכלל זה זכויות המעוגנות בחוקיÆ≥ יסוד¨ כמו הזכות לחיים¨ לשלמות הגוף¨ לכבוד¨ לקניין¨ לחירות¨ ליציאה מישראל¨ לפרטיות ולחופש µ∂עמוד ירושלים סכנות החלוקה שלילהÆמרבית זכויות אלה מעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק חופש העיסוקÆהעיסוק גורפת של מכלול סל השירותים החברתיים¨ הקצבאות¨ הזכות לקבלת שירותי בריאות ושלילת זכויות נוספות כתוצאה משלילת מעמד תושבות הקבע¨ יבססו טענה חזקה לפגיעה בזכות הקיום Æבכבוד ¨חוק שיקבע מסירת שטחים במזרח ירושלים יצטרך לעמוד בדרישות הנקובות בחוק יסוד ירושליםÆ¥ Æכלומר להתקבל ברוב של חברי הכנסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי על פגיעה בזכויות המעוגנות בו להיעשות ”בחוק ההולםƵ Æ“את ערכיה של מדינת ישראל¨ שנועד לתכלית ראויה¨ ובמידה ואינה עולה על הנדרש נראה כי ויתור על שטחים למען שמירה על הרוב היהודי במדינה עולה בקנה אחד עם ערכיהÆ∂ תכלית צעד של היפרדות משכונות ערביות במזרח ירושלים תיחשבÆשל המדינה כמדינה יהודית Æכנראה כתכלית ראויה שנועדה להבטיח את הרוב היהודי במדינה השאלות הקשות שיתעוררו נוגעות למידתיות הפגיעה¨ בהנחה שמתושבי מזרח ירושלים תישללÆ∑ Æתושבות הקבע שלהם והאפשרות להישאר בשטח ישראל פגיעה נרחבת במעמד התושבות משמעותה פגיעה בזכויות אלה¨ המוענקות לציבור גדול שלÆ∏ על כן¨ כל הסדר שיגובש יידרש לתת מענהÆתושבים ומהוות בסיס חשוב במרקם החיים שלהם ¨במקרים מסוימים¨ כפי שהיה במקרה של מפוני רצועת עזהÆהולם לבעיית מידתיות הפגיעה Æהסדרי פיצוי ראויים עשויים לספק מענה לבעיה זו המצב ביחס לתושביה הערביים של מזרח ירושלים ידרוש הסדרים מורכבים יותר¨ כגון הסדרÆπ מעבר והמשך תחולה של לפחות חלק מהזכויות הסוציאליות¨ מאחר שלא מדובר רק בפגיעה המתבטאת באובדן רכוש או העתקת מקום מגורים¨ אלא בסל שלם של זכויות שקיומו עומד Æבספק עם ההיפרדות מאותן שכונות נקודת המוצא היא שתושבים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו להעתיק את מקום מגוריהם לתוך Ʊ∞ ®ÆשÆ©ההדגשה שלי≠ נÆתחומי ישראל לפני ההיפרדות¨ שכן זו זכות בסיסית של כל תושב קבע על פי שתי חוות דעת אלה¨ ישראל תוכל ’להיפרד‘ משכונות במזרח ירושלים¨ אם ילווה הדבר∫סיכום במקרה כזה יהיה צורך לפצות את תושבי מזרח ירושלים עלÆבהסכם ולא ייעשה באופן חד≠צדדי ההיפרדות לא תוכל למנוע מתושבי מזרח ירושלים לממש אתÆמכלול שלם של זכויות שיאבד להם זכותם כתושבים לעבור ולהתגורר במערב העיר או בכל מקום אחר במדינת ישראל¨ אם יחפצו לנהוג Æכך¨ קודם ההיפרדות בפרק נוסף¨ שנכתב על ידי משה הירש ורות לפידות¨ נידון גורלן של זכויות סוציאליות בעת העברת במסגרתÆשטח או חילופי שטחים¨ וכן חלופות בדבר זכויות סוציאליות והטבות הנובעות מתושבות ¨בדיקה זו¨ שהוגדרה כמחקר המצוי עדיין בשלב ביניים¨ הועלו כמה אפשרויות של ’פיצוי‘ לתושבים אפשרות אחת היא ליצור זיקה בין פרק הזמן שבו היוÆשזכויותיהם ייפגעו כתוצאה מהעברת השטח אפשרות אחרת שעלתה היא לבחוןÆהתושבים זכאים להטבות השונות לבין היקף ההטבות בעתיד זיקה בין היקף הזכויות העתידיות לבין פרק הזמן שבו שילמו התושבים תשלומי חובה הקשורים ¨אפשרות נוספת∫ המרת תשלומים עתידיים וזכויות אחרות בתשלומים חד≠פעמייםÆלזכות הרלוונטית Æאו — העברת החובה לספק הטבות סוציאליות וטיפולים רפואיים למוסד אחר על פי אמדנים לא רשמיים¨ תשלומי הביטוחÆבמסגרת זו לא נבחנה העלות של ’פיצוי‘ מעין זה 134Æמיליון דולר בשנה±∞∞≠הלאומי לערביי מזרח ירושלים מסתכמים ב µ∑ עמוד ∫עמדת ערביי מזרח ירושלים עמדתם של ערביי מזרח ירושלים בנוגע לאפשרות העברתם לרשות הפלסטינית אינה ברורה¨ ובמידה מצד אחד — ערביי מזרח ירושלים חשים זיקה לאומית לרשות הפלסטיניתÆרבה היא אמביוולנטית מצד שני — רבים מערביי מזרח ירושלים יתקשו לוותר¨ או שאינםÆולאחיהם באיזורי יהודה ושומרון מוכנים לוותר¨ על חופש התנועה¨ הביטוי¨ אפשרויות התעסוקה המגוונות¨ ושורה של הטבות חומריות רבים מהם גם חוששים להמיר את הדמוקרטיהÆרבות להן הם זכאים היום מתוקף מעמדם כתושבים תחושות אלה באות לידי ביטוי בשיחות מזדמנות עם עוברי אורח ועםÆהישראלית בשלטון הרש“פ Æמכרים ערביים במזרח ירושלים ≤∞∞∏לאחרונה אמר השר לענייני ירושלים רפי איתן ב‘כנס ירושלים‘ שהתקיים בחודש פברואר במלון היאט בירושלים כי על פי ”סקר שעשינו“¨ תושבי מזרח ירושלים לא רוצים לעזוב את השלטון זוהיר חמדאן¨ מוכתר הכפר צור באחר שבמזרח ירושלים דרש כברÆ“הישראלי¨ ”טוב להם איתנו לקיים משאל עם בקרב התושבים הערביים בשאלת המעבר מריבונות ישראלית≤∞∞∞בשנת אלף חתימות של±± סיפר חמדאן שאסף135בראיון לעיתונאי קלמן ליבסקינדÆלריבונות פלסטינית בין היתר אמר חמדאן∫ ”לא יכולים פתאום לבוא בשניות¨ להפוךÆתושבי מזרח העיר למען משאל עם התושבים של מזרח ירושליםÆÆÆאת העולם ולהחליט שתושב ירושלים הוא כמו תושב חברון¨ או שכם אני לא חושב שלבקשÆ הם לא יודעים מה זה דמוקרטיהÆ ברש“פ אין דמוקרטיהÆהם משהו מיוחד Æלפחות עד הרגע הזה אני לא שייך לרש“פ¨ והיא לא שייכת ליÆמשאל עם במזרח ירושלים זו עבירה ¨ערפאת הוא לא הראיס שלי¨ ולא מקובל עלי שהוא יחתום על הסכם שקובע מה יהיה העתיד שלי Æ“ÆÆÆאין לו שום מנדט ממני¨ והוא לא מייצג אותיÆÆÆמבלי לשאול אותי מה אני חושב זוהיר חמדאן¨ מוכתר הכפר צור באחר שבמזרח ∫ ”לא יכולים פתאום≤∞∞∞ירושלים¨ אמר כבר בשנת לבוא בשניות¨ להפוך את העולם ולהחליט שתושב אני לא חושבÆÆÆירושלים הוא כמו תושב שכם עדÆשלבקש משאל עם במזרח ירושלים זה עבירה “הרגע הזה אני לא שייך לרש“פ והיא לא שייכת לי תחושות מעורבות באשר לאפשרות המרת השלטון הישראלי בשלטון הרש“פ עולות גם מסקר דעת איש תושבי∂µ∞¨ הקיף≤∞∞≥הסקר¨ שנערך בשנתÆקהל שערכה המשלחת הפלסטינית לשיחות ג‘נבה 136∫¨ שרואיינו פנים אל פנים בשורת נושאים¨ ואלה אחדים מהממצאים±∏מזרח ירושלים מעל גיל מבקשיםπ•≠רוצים לראות עיר פתוחה חלקית ו≥µ• ¨ תומכים בעיר פתוחה לגמרי¥∏• — עיר פתוחה Æלראות חלוקה מוחלטת סבורים שתנאי החיים יהיו טובים בהרבה אם תשוב הריבונות במזרח ירושלים≤≤• — תנאי החיים Ʊ∂• — ‘ תנאי החיים יהיו קצת יותר טובים¨ ו‘אותו דבר¥∞•לדעתÆלידי הפלסטינים µ∏עמוד ירושלים סכנות החלוקה יסתפקו¥∞Æπ• Æ סבורים שהכרחי להשיב ריבונות פלסטינית מלאה למזרח ירושלים¥±Æµ• — ריבונות Æבריבונות פלסטינית חלקית אומרים שיעברו≤±• ¨ אומרים שיישארו במקום מגוריהם הנוכחי במזרח העיר∑∞• — øהיכן הם יגורו Æמדברים על הגירה לארץ אחרתµ•≠למקום אחר בפלסטין ו מסכימים לכך בתנאי≥∂• Æ גורסים שיש להסכים לחלק את העיר לשתי בירות≤≤• — שתי בירות Æמתנגדים לחלוקה כלשהי≥µ•≠שהקו יהיה ’רך‘ ו — שוק≥∂•≠— הסיבות האפשריות למערכת יחסים פתוחה∫ כøמדוע לשמור על מערכת יחסים פתוחה Æ— מסחר±≤•≠— תיירות¨ כ±≥•≠עבודה¨ ביטוח בריאות וביטוח לאומי¨ כ ¨— פינוי התושבים והריסת השכונות≤≥• — התייחסות לשכונות הישראליות במזרח ירושלים — החלת הריבונות הפלסטינית עליהן ועל תושביהן∏•≠— פינוין והעברתן לידי הפלסטינים¨ כ≥∏• Æהסכמה לסיפוחן לישראל±∞•≠היהודים¨ כ התייחסות למקומות הקדושים — מתן אפשרות ליהודים לבקר במקומות הקדושים להם הוערכה שללו מכל≥¥•≠תמכו בכך בתנאי שתהיה הדדיות ביקורים¨ וכµ∑• ¨∂•כחשובה מאד רק על ידי Æוכל אפשרות ביקור יהודים ציינו שהמקום חשוב מאד מבחינתם ואין לוותר¥∑• — ®הכותל המערבי ©אל בוראק בפי הפלסטינים Æציינו שאפשר לוותר על המקום±≤•רקÆעליו אפילו אם הדבר יימנע הסכם µπ עמוד הערות המחבר מבקש להודות לאנשי מכון ירושלים לחקר ישראל¨ שסייעו בתשתית עובדתית ובהערות מועילות במהלך איסוף החומר ± תודה גם לפרופ‘ רפיÆלעבודה זו¨ ובפרט למנהלת המכון¨ אורה אחימאיר¨ לד“ר ישראל קמחי¨ לד“ר יצחק רייטר ולד“ר מאיה חושן Æמובן שאיש מהם אינו מחויב לתוכן הדברים¨ לדרך הצגתם או לדעות העולות מהםÆישראלי על עזרתו מכוןÆ ההתלכדות המוסלמית סביב ירושליםÆמירושלים למכה ובחזרה Æפרק זה מבוסס על כמה מקורות עיקריים∫ יצחק רייטר ≤ עורך∫ משהÆ בתוך אדוני ראש הממשלה ירושליםÆ“”ירושלים אינה הבעיה אלא הפתרוןÆנדב שרגאיª≤∞∞µ Æירושלים לחקר ישראל Æשלוש הדתות ותרומתן לירושלים וארץ ישראלÆמנשה הראלª≤∞∞µ Æהוצאת כרמל ומכון פלורסהיימר למחקרי מדיניותÆעמירב ‘עמÆמכון ירושלים לחקר ישראל והד ארציÆמלחמות המקומות הקדושיםÆשמואל ברקוביץª≤∞∞µ Æמרכז אריאל למחקרי מדיניות Æנדב שרגאיª≤∞∞∞ƨ בעניין העברת קדושת הכותל במאות האחרונות על ידי המוסלמים¨ בין כותלי הר הבית השונים±±≥≠±∞π Ʊππµ ÆכתרÆדת ופוליטיקהÆיהודים ומוסלמיםÆהמאבק על הר הבית רן פרחי מביא התבטאויות ברוח זו שלÆאתר האינטרנט אומדיהª“”לא התבטאות יוצאת דופןÆיואב שטרןƱ∏Æ≤Æ≤∞∞∑Æהארץ ≥ Æסלאח¨ של ח“כ אבראהים צרצור¨ יו“ר סיעת רע“מ≠תע“ל¨ ושל המופתי של ירושלים אכרם צברי שלמה בסך הכל בנה שם חדר תפילהÆ”בראשית היה אל אקצאÆנדב שרגאיÆ≤∑Ʊ±Æ≤∞∞µ Æ ראה עיקר הדברים מרייטר בהארץ¥ Æ“קטן הדברים עולים מסקירות של גופים כ‘ממרי‘¨ ’מבט לתקשורת פלסטינית‘¨ ומסקירות של גופים ממלכתיים¨ שתפקידם להעביר µ Æמידע¨ מגמות וניתוח לקובעי מדיניות Æראה במחקרו של רייטר¨ שם∂ Æ≥± ‘עמÆאדוני רהמ“ש ירושלים בתוךÆשרגאי ∑ מאתÆלדוגמא באתר האינטרנט של מעריבÆ≤∞∞∑ באוקטובר±≤≠ו±±≠דיווחים בעיתונות היומית בישראל מª¥≥¨¥≤ ÆשםÆרייטר ∏ Æ“‘איתמר ענברי∫ ”עדנאן חוסייני¨ יועצו של אבו מאזן∫ ’דורשים ריבונות על הכותל Æ“¨ כותב כי אין מדובר במדגם מקרי של דעות¨ אלא ”הן מייצגות את השיח המרכזי בעולם המוסלמי בן ימינוπ ‘עמÆשםÆרייטר π Æשמות¨ כ“ה¨ כ“ו¨ כ“ז±∞ Æדברי הימים א‘¨ כ“ח¨ י“א≠י“ב¨ י“ט±± Æשמואל ב‘¨ כ“ד±≤ Æדברי הימים ב‘¨ ג¨ א±≥ Æבראשית רבה¨ פרשה י“ד¨ ח±¥ Æבראשית רבה¨ פרשה ל“ד¨ ט±µ Æבראשית¨ כ“ב¨ א¨ ב±∂ Æ‘כלים¨ פ“א¨ משניות ו‘≠ט±∑ Æ“שמות¨ כ“ה¨ ח‘∫ ”ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם±∏ Ʊ¥ ¨±≥‘עמÆשלוש הדתות ותרומתן לירושלים ÆשםÆהראל ±π Æ≥≥≠≤± ‘עמÆשםÆאדוני רהמ“ש ירושלים בתוךÆשרגאי ≤∞ Ʊ¥ ¨±≥ ‘עמÆשםÆהראל ≤± יש באסלאם תפיסות¨ לפיהן המונותאיזם הוא האסלאם שלפני הנביא מוחמד¨ ובתקופה אסלאמית קדומה זו נבנה אל אקצא ≤≤ הןÆאלה היו תפיסות רדומות ולא מקובלות או רווחותÆ את המבנה הוסיפו מאוחר יותרÆכמתחם של כתלים ולא כמבנה של מסגד Æזכו לעדנה בימינו מסיבות שהמאמר עוסק בהן חוהªπ∞≠∏π ‘עמƱπ∏∏Æספריית אופקים — עם עובדÆמיתוסים פוליטיים ערבייםÆעמנואל סיוןª≤∂¥ ‘עמÆשםÆהר המריבה Æשרגאי ≤≥ ∫עורךÆספר זכרון ליעקב הרצוגÆ בתוך פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדשÆ“”קדושת ירושלים במסורת האסלאםÆלצרוס יפה Æיד בן צבי ומשרד הביטחוןÆאלי שאלתיאל Ʊππ≤גיליון מארסÆכתב עת למחשבה מדינית¨ חברה ותרבותÆנתיב ≤¥ ריבונות בתוךÆ“אל חרם אל שריף בעיני מוסלמיםÆהראשון בפוליטיקהÆ”השלישי בקדושהÆראה הרחבה אצל יצחק רייטר ≤µ ‘עמÆ≤∞∞± Æמרכז טדי קולק למחקרי מדיניותÆמכון ירושלים לחקר ישראלÆקדושה ומרכזיות פוליטית בהר הביתÆהאל והאדם Ʊ∑µ≠±µµ Æלחלוקת ירושלים והר הבית≤∞∞∞ עד שהסכימה ממשלתו של אהוד ברק בוועידת קמפ דיוויד ≤∂ בעריכתÆ≤∞∞∂≠≤∞∞µלשנת המתבסס על השנתון הסטטיסטי של ירושליםÆ≤∞∞∂≠≤∞∞µעל נתוניך רוב הנתונים לקוחים מהקובץ ≤∑ רוב הנתונים בקובץ ובשנתון מבוססים על מאגר המידע שלÆ הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושליםÆד“ר מאיה חושן Æהלמ“ס Æמקור∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ על בסיס הלמ“ס≤∏ Æשם≤π היוצא לאור על ידי עיריית ירושלים ומכון ירושליםÆ≤∞∞∂≠≤∞∞µלשנת השנתון הסטטיסטי של ירושלים הנתונים מבוססים על ≥∞ נתוני השנתון מבוססים על מקורות שונים¨ שהעיקריים בהם∫ הלשכה המרכזיתÆעורכות∫ מאיה חושן ומיכל קורחÆלחקר ישראל מכון ירושליםÆמאיה חושן ומיכל קורחÆמצב קיים ומגמות שינויÆ≤∞∞∂≠≤∞∞µ ¨על נתונייך ירושליםªלסטטיסטיקה ועיריית ירושלים Æלחקר ישראל למרות ששיעור הפריון החרדי גבוה יותר¨ מבנה הגילאים הערבי צעיר כמו מבנה הגילאים החרדי בשל שיעורי פריון היסטוריים ≥± Æגבוהים יותר בקרב הערבים¨ ובשל העובדה שאוכלוסייה חרדית¨ בעיקר צעירה¨ עוזבת את העיר Æחלק מהמידע בפרק זה מבוסס על שיחות וכתובים של הד“ר מאיה חושן עורכת השנתון הסטטיסטי של ירושלים≥≤ דלה≠פרגולה הכין תחזיות דומותÆתחזית זו הוכנה לאחרונה על ידי פרופ‘ סרג‘ו דלה≠פרגולה עבור תכנית אב לתחבורה ירושלים ≥≥ Æגם עבור תכנית האב האסטרטגית של עיריית ירושלים ועבור צוות תכנית המתאר של ירושלים ∂∞עמוד ירושלים סכנות החלוקה ¨ישראל קמחיÆ“”סקירה חברתית כלכליתÆמכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושליםƱπ∑µ≠±π∂∑Æשנתון סטטיסטי לירושלים ≥¥ Æבנימין היימן וקלוד גבריאל שפירא מסביר כי רוב האנשיםÆיאיר אסף שפיראÆאתר מכון ירושלים לחקר ישראלÆ“≤∞∞∑ העיר במספריםÆ”נתונים סטטיסטיים ≥µ Æ‘המשנים את מקום מגוריהם עושים זאת בד“כ סמוך לשלבים משמעותיים בחיים∫ חתונה¨ לידה¨ או כניסת ילדים לכתה א Æשם≥∂ ƱπππדצמברÆד“ר שרה הרשקוביץ ושרית פרמונט רפיחƱππ∏ והגירה לירושלים±ππ∏≠±ππ∂ההגירה מירושלים ∫על בסיס ≥∑ משקי בית±¨≥∞∞≠ מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל שבו נדגמו קרוב לªעיריית ירושלים¨ החטיבה לתכנון אסטרטגי ומחקר ’זרקור‘ — דף מידע של המרכז למחקר ומידע של הכנסת בשיתוף מכון ירושלים לחקרª±ππ∑≠±ππ≥שעזבו את ירושלים בשנים Æ≤∞∞≥מאיÆישראל Æ≤∞≤‘עמÆשהוכנה עבור עיריית ירושליםÆ¥ ‘דו“ח מסÆ≤∞∞∞תכנית מתאר מקומית ירושלים ראה אזכור ההחלטה בתוך ≥∏ ¨ דמוגרפיה¨ תכנון≤∞≤∞≠≤∞∞∞ ¨הנתונים מופיעים במאמר שהעמיד לרשותי פרופ‘ דלה≠פרגולה — ”אוכלוסיית ירושלים ≥π במאמר זה כותב בין השארÆ שנה לאיחוד העיר¥∞ומדיניות“ — שייראה אור בספר שיוציא מכון ירושלים לחקר ישראל במלאת דלה≠פרגולה מונה שם שישה תרחישים ובהםÆ“≤∞≤∞ תושבים בשנת±¨∞∂π¨π∞∞דלה≠פרגולה∫ ”לירושלים פוטנציאל צמיחה עד Æאחד מהם בוחן כאמור תרחיש של מאזן הגירה מאוזן ופריון יורדÆמשתנים שונים¨ שיכולים להביא לצמיחה נמוכה יותר Æלמרות זאת¨ העוזבים אל היישובים שבתחום עיריית הגג¨ עדיין ייכללו בספירה¥∞ על בסיס שיחות של החתום מטה עם ראשי וחברי מנהלים קהילתיים בשכונות אלה¨ על בסיס התרשמות מכתבות עיתונאיות¨ ועל ¥± ניירÆ“בסיס הערכה של ד“ר ישראל קמחי¨ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ במסגרת העבודה∫ ”היפרדות משכונות ערביות בירושלים Æמהדורת טיוטהÆרקע לקראת ועידת אנאפוליס מכון ירושליםÆישראל קמחיÆהשלכות על העיר ותושביהÆגדר הביטחון בירושלים ∫על השפעות הגדר על ירושלים ראו בהרחבה ¥≤ ¨ אלף אישµ∞≠≤∞ההערכות על מספר הערבים שהיגרו אל תוך ירושלים בעקבות הקמת הגדר נעות ביןÆ≤∞∞∂Æלחקר ישראל Æאולם אין כל נתון מוסמך או בדוק בעניין זה ראה כתבה אודותÆ שנה לאיחוד ירושלים¥∞ טיוטת מאמר שייראה אור במסגרת ספר שמוציא מכון ירושלים לחקר ישראל לסיכום ¥≥ ƨ ”ושוב מצביעים ירושלים“¨ מאת נדב שרגאיµÆ±≤Æ≤∞∞∑ מחקר זה גם בהארץ מיום מכתב של ניר ברלוביץ¨ הממונה על הדיור הממשלתי במחוז ת“א והמרכז¨ לעמוס בן שאול¨ מנהל מינהל הדיור הממשלתי¨ מיום ¥¥ Æ“בנושא ”העברת היחידות הארציות במחוז ת“א והמרכז של הממשלה לירושלים≤±Æ∂Æ≤∞∞∑ ¨על פי אותו מכתב מדובר ביחידות הארציות של משרדי הפנים¨ רהמ“ש¨ התקשורת¨ נציבות המים¨ המשרד לתשתיות לאומיות ¥µ משטרת ישראל¨ משרד החינוך¨ האוצר¨ הרווחה¨ המשפטים¨ התחבורה¨ הבריאות¨ איכות הסביבה¨ נציבות מס הכנסה¨ משרד התמ“ת¨ אגף המכס והמע“מ¨ הטלוויזיה הלימודית¨ נציבות שירות המדינה¨ המשרד לביטחון פנים¨ מנהל מקרקעי ישראל ומבקר Æהמדינה התקיים במשרד רהמ“ש דיון¨ שבו סוכם¨ כי הממשלה תעלה מחדש את תכנית ספדי¨ ותנסה לשכנע את עיריית≤∞∞∏ בפברואר ¥∂ Æירושלים¨ המתנגדת לה¨ בנחיצותה — NFCאתר האינטרנטª“≤∞•≠∫ ”מחירי הדירות בירושלים עלו ב±∏Ʊ∞Æ≤∞∞∑Æ ראה למשל∫ השמאי לוי יצחק למקור ראשון¥∑ ∫ ”מחירי≤±Æ±∞Æ≤∞∞∑Æוואי≠נט וכןÆ“ בירושלים¥π• ∫אלעזר לוין∫ ”מחירי הדירות מזנקיםƱ∂Ʊ≤Æ≤∞∞∑Æחדשות מחלקה ראשונה הדו“ח חובר על ידיÆ≤∞∞∏ בינואר≤∏≠ראה דו“ח על ”שיכון¨ בינוי ומאזן הגירה בירושלים“ מהÆ“מבת“אµהדירות בירושלים עלו פי Æמרכז המחקר והמידע של הכנסת והוגש לוועדת הכלכלה המלצותª עמודים שהעבירה עיריית ירושלים למשרד רהמ“ש∑∞¨ דו“ח המחזיק±ππ∏ ראה למשל∫ ”לחזק את ירושלים“¨ מאי ¥∏ המלצות הכלולותª על ידי הצוות בראשות מנכ“ל המשרד משה ליאון±ππ∏ ביוני±∏≠הוועדה לחיזוק ירושלים¨ שהוגשו לרהמ“ש ב ¨ניירות עמדה של מכון ירושלים לחקר ישראל שהוכנו במהלך השניםª¨ שאותה הכין צוות בראשות משה כהן≤∞∞∞בתכנית מתאר תכנית של ’התנועה להעצמת ירושלים‘ שהוגשה לרהמ“ש אולמרטªהמציעים סדרת פעולות לצמצום ממדי ההגירה מירושלים ¨ שנה לאיחוד העיר¥∞¨ במסגרת ספר המסכם≤∞∞µ≠±π∑µ החלטות ממשלה בין השנים≥≥∞סיכוםªבמהלך השנה האחרונה Æשעומד לצאת לאור במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל Æ”בניו יורק חושבים אחרת“¨ רז סמולסקיƱƱ≤Æ≤∞∞∑Æמוסף נדל“ןÆהארץ ¥π הוכן עבור משרד הפנים¨ השיכון¨ מנהל מקרקעי ישראלÆ“להרחבה ולעיון ראה הדו“ח∫ ”מטרופולין ירושלים¨ תכנית אב ופיתוח µ∞ Æצוות מחקר ותכנון בראשות שמריהו כהן ואדם מזור בשיתוף מכון ירושלים לחקר ישראלƱππ¥ ÆירושליםÆועיריית ירושלים Æהוגש לממשלה על ידי עיריית ירושליםƱµÆ¥Æ≤∞∞± Æ“ דו“ח סטטוס והמשך טיפולÆ”חיזוקה של ירושלים µ± Æמקור ממשלתי אישר לי את נכונותהª¨ ידיעה של שלום ירושלמי±π ‘¨ עמ¥Æ±Æ∞∏Æכל הזמן עתון µ≤ Æסיכום מדו“חות משטרה¨ צבא ושב“כ בסוגיה זוµ≥ Æשםµ¥ Æ≥‘¨ דיווח של אסף גיבור בעמ¥Æ±Æ≤Æ≤∞∞∑Æמקור ראשון µµ Æ‘פירוט רב על כך באתר ’מבט לתקשורת פלסטיניתµ∂ Æ≥∂‘¨ עמ∂Æ∏Æππ Æירושלים חאלד אבו טועמה¨ עתוןÆ“ בניינים במערב העיר∑∞∞∞ ”הרשות הפלסטינית תובעת µ∑ Æשםµ∏ שר החוץª±µ≥≠±µ± ‘עמÆכרמלÆ≤∞∞∂ÆירושליםÆיוזמת ז‘נבה מבט מבפנים מתוך סקר שמובא על ידי ד“ר מנחם קליין בספרו µπ ∫הפלסטיני ריאד אלמאלכי∫ ”תכנית החלוקה של רמון בירושלים אינה מספקת¨ מכיוון שאינו מוכן לוותר על השכונות היהודיות Ʊ±Æ±≤Æ≤∞∞∑ª“רמות¨ גילה¨ פסגת זאב ודומות להן Æדיווח של חגי הוברמןÆ∑‘עמÆ≤Ʊ≤Æ≤∞∞∑Æמקור ראשון ∂∞ Æ≥‘¨ כתבה של חגי הוברמן¨ מוסף שבת¨ עמ≤∞Æ∏Æππ Æהצופה Æ“”שלום תמורת לשכת השר ∂± Æסקירות בסוגיה זו של גורמי ביטחון∂≤ ∂± עמוד ‘מרצה פרופÆהחוג למדעי המדינהÆאוניברסיטת חיפהÆ“לקוח מתוך∫ ”הגיאוגרפיה שמאחורי הסכמי אוסלו — סיכונים ביטחוניים ∂≥ Æמגישים∫ אפריים איתם¨ מנחם לנדאו¨ אבי בכר ואלי הדרÆארנון סופר ¨אבו מאזן אמר שם בין השאר∫ ”בעת הנוכחית אני נגד מאבק מזוין משום שאנו לא מסוגלים להוציאו לפועלÆ≤∏Æ≤Æ∞∏Æאל דוסתור ∂¥ Æ“אך בשלבים הבאים¨ אולי יהיו העניינים שונים Æ≤Ʊ≤Æ∞∑ ¨מתוך הכרוניקה בעיתונות היומית בעברית ∂µ ƱÆ≥Æπ∂Æראה סיכום על פיגועי טרור בירושלים מאז מלחמת ששת הימים¨ ”כרוניקה של טרור“¨ בכל העיר∂∂ ƱƱ≤Æ≤∞∞¥ מתוך דו“ח של המרכז למורשת המודיעין¨ מרכז המידע למודיעין ולטרור מיום ∂∑ Æעל בסיס נתוני צה“ל והמשטרהÆשם∂∏ Æ≥¥≥≠≥¥∞‘עמƱππµ ÆכתרÆ יהודים ומוסלמים דת ופוליטיקהÆהמאבק על הר הביתÆהר המריבה Æנדב שרגאי ∂π ƱƱ≤Æ≤∞∞¥ דו“ח המרכז למורשת המודיעין מיום ∑∞ תיאור דומה של הזיקה החזקה בין ערביי מזרח ירושלים לרשות הפלסטינית מסר השר לביטחון פנים אבי דיכטר ביום עיון על ∑± Æ≤∞∞∑שלמות ירושלים¨ שהתקיים במכון לנדר בתחילת דצמבר Æהודעות משטרה ושב“כ בעניין זה∑≤ ≠דוגמא אחת מני רבות לסיכול פיגוע כתוצאה משליטה של צה“ל באיזור ירושלים היא חשיפת התכנית לפיצוץ רכבת בקו ירושלים∑≥ Ʊ∑ƱÆ≤∞∞∏פורסם בעיתונות הישראלית ביוםÆת“א הנתונים על האירועים בגילה לקוחים ממנהלת גילה¨ מעיריית ירושלים¨ מקטעי עיתונות מאותה תקופה¨ מהודעות רשמיות של ∑¥ Æדובר צה“ל ומשטרת ישראל ומהיכרות קרובה עם האירועים Æידיעות אחרונות ומעריבÆהארץ ∫התיעוד מבוסס על רישומי משטרה ופרסומים באתרי האינטרנט של העיתונים היומיים ∑µ Æדיווח של גורם ביטחוני∑∂ Æכך למשל בקצה רחוב נווה יעקב¨ מול בתים פלסטיניים שולטים הנמצאים במרחק עשרות מטרים∑∑ ¨ עם מעצרו של פדל טהא¨ פעיל חמאס מאיזור רמאללה¨ התברר שארגוני הטרור עוסקים בהעברת הידע≤∞∞¥ כבר בינואר ∑∏ Æ ראה בעניין זה פרסום של שירות הביטחון הכללי∫ ”סיכום שנות העימותÆשהצטבר ברצועת עזה בנושא הקאסם לשטחי יו“ש ראה גם פרסום שב“כ∫ ”סיכום שלªראה עוד שם על חשיפת מעבדה לייצור קאסם בביתוניהª≤µ ¨≤¥ ‘נתונים ומגמות בטרור“¨ עמ Æ“∫ ”פעילות ארגוני הטרור ביו“ש¨ לביצוע תשתיות אמל“ח תלול מסלול≥‘¨ נתונים ומגמות בטרור הפלסטיני“¨ עמ≤∞∞µ ∫‘ראה גם שני מחקרים של ’מבט לתקשורת פלסטיניתƵÆ≥Æ≤∞∞∑Æ∑ערוץ ראה למשל∫ ”אבו עלא מאיים באינתיפאדה חדשה“¨ אתר ∑π באותו עניין מיום¥µ ‘∫ ”שינוי ממשי ביחס הפלסטינים לכדאיות הטרור“¨ ומחקר מיוחד מס¥Æ±∞Æ∞µ מיוםµ± ‘מחקר מיוחד מס Æ≤±Æ¥Æ∞¥ אוניברסיטת בר אילן¨ מרכז בגין≠סאדאת למחקרים אסטרטגיים¨ יוניÆהאתגר הפלסטיני מולו ניצבת ישראל ¨אפריים ענבר ∏∞ Æ≤∞∞∑ Æמבוסס על מדידות מתוך מפה ועל היכרות עם השטח∏± Æהיפרדות משכונות ערביות בירושלים בתוךÆ“היבט מרחבי≠עירוניÆ”היפרדות משכונות ערביות במזרחה של ירושליםÆישראל קמחי ∏≤ Æמכון ירושלים לחקר ישראלƱ±Ø≤∞∞∑¨נייר רקע לקראת ועידת אנאפוליס Æ≤πƱ≤Æ≤∞∞∞Æירושלים פורסם במקומוןÆסקר מאגר מוחות בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר ∏≥ Ʊ∞ ‘שם¨ עמ ∏¥ מדובר בציון אילוז¨ יו“ר המנהל הקהילתי קטמונים¨ אבי אלזם¨ יו“ר המנהל הקהילתי שמואל הנביא¨ זאב לנדר¨ יו“ר המנהל ∏µ הקהילתי רמות¨ חיים מרדכי ויינר¨ יו“ר המנהל הקהילתי רמת שלמה¨ גבי גנוש¨ ראש המנהל הקהילתי נווה יעקב¨ ואלי בן חמו¨ יו“ר Æתיעוד פגישה מאותה תקופהÆהמנהל הקהילתי פסגת זאב Æ≤∏‘¨ עמ≤πƱ≤Æ≤∞∞∞Æירושלים עתון ∏∂ Æ≤∞∞∂ ההודעה נמסרה בפברואר ∏∑ Æ≤∞Ø≤±Æ≤Æ≤∞∞∂ דיווחי עיתונות ישראלית מיום ∏∏ Æעבור ועדת השרים לענייני ירושלים±π∏≤ לעבודה ”ירושלים זיקות וגבולות“¨ שהכין צוות מקצועי בינואר∑ ‘נספח מס ∏π Ƶ∏‘¨ עמ±π∏∏Æזמורה ביתן ומכון ירושלים לחקר ישראלÆהמאבק על מבנה העיר וחזותה Æדוד קרויאנקר π∞ Æשםπ± ƨ ביום עיון על שלמות ירושלים≤∞∞∑ הרצאה במכון לנדר בדצמבר π≤ ÆשםÆ“”ירושלים זיקות וגבולותπ≥ Æ“ÆÆƨ ”האלוף בירן∫ רק רצף טריטוריאלי±µ ‘¨ עמ≤µÆ≤Ʊππ∂Æמעריב π¥ Ʊπ ‘עמƱππµ ÆכתרÆהר המריבה Æנדב שרגאי πµ Æ≤∏≠±µ ‘עמÆשםÆהר המריבה Æלהרחבה על מדיניות זו ראה∫ נדב שרגאי π∂ Ʊ∂∑‘עמƱπ∑≥Æויידנפלד וניקולסוןÆמול החומה הסגורה Æמירון בנבנישתי π∑ Æבעיות וחלופות לפתרונןÆהאגן ההיסטורי של ירושלים הפרטים לקוחים מתוך הפרק∫ ”המקומות הקדושים והאגן ההיסטורי“¨ בתוך π∏ Æ≤∞∞∑Æמכון ירושלים לחקר ישראלÆצוות חשיבה בראשות רות לפידות Æשםππ Æ≤≥≥≠≤≥± ‘ וכן מפות בעמ≤±π≠≤±∞ ‘עמÆ לפירוט ראה שם±∞∞ Ʊ±∏¨±±∑‘עמÆמלחמות המקומות הקדושים Æ ברקוביץ±∞± חברי החוליהÆ פיגועים בירושלים¨ נפגשו בהר הבית כדי לתאם את פעולותיהם∏∞≠גם חברי ’חוליית סילוואן‘¨ שביצעה בשנות ה±∞≤ בפיגוע נהרגÆ פיגוע של הטלת רימונים על טירוני גבעתי¨ אשר סיימו טקס השבעה בכותל המערבי±π∏∂ באוקטובר±µ≠ביצעו ב Æ≥≥¥ ‘עמÆשםÆהר המריבהÆראה∫ שרגאיÆדב פורת¨ אב לאחד החיילים ÆשםÆברקוביץ±∞≥ ∂≤עמוד ירושלים סכנות החלוקה Æ≤∂Ʊ∞Ʊππ∑Æ“”ראשי הנוצרים בגדה מכחישים טענות כאילו הרשות מתנכלת לעדתםÆיוסף אלגזיÆהארץ ±∞¥ Æהדו“ח נמצא בידיÆ≤¥Æ±∞Ʊππ∑Æידיעות אחרונות ÆשםÆ ברקוביץ±∞µ Æ≥∞Ʊ≤Æ≤∞∞± Æ“”כך הפך ערפאת למגן הנצרות בהולי≠לנדÆניצן הורוביץÆהארץ ±∞∂ Æ≤¥ÆµÆ±ππ∏Æ“”קוטל הדרקונים מבית לחםÆדני רובינשטייןÆהארץ ±∞∑ Æ∑¨ באתר האינטרנט של ערוץ≤≤Æ≤Æ∞∏ ”נמשכת רדיפת הנוצרים ברצועה“¨ ידיעה של חגי הוברמן מיום±∞∏ הוצאת שערים לחקרÆעל אם הדרך¨ סיפורו של קבר רחל ∫ שטרית סיפר זאת לכותב שורות אלה¨ במהלך עבודתו על הספר±∞π Æירושלים Æ≤∞∞∑ דצמברÆ“”הנוצרים הפלסטיניים בסכנת הכחדהÆ אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה±±∞ ∫ פרק זה מסתמך על עיסוק שוטף בנושאים אלה וכן על נייר עמדה שנכתב על ידי עבור המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה±±± תיעוד של ד“ר שמואל ברקוביץ במסגרת ספרוª“קבר רחל כמקרה מבחןÆ”יחס הרשות הפלסטינית למקומות קדושים ליהדות Æדף עמדה שהוכן עבור המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה∫ ”המערכה הדיפלומטית על ירושליםªמלחמות המקומות הקדושים Æ“ותוצאותיה≤∞∞∞ועידת הפסגה בקמפ דיוויד Æ≤±µ ‘עמÆשםÆ ברקוביץ±±≤ Æ≤≤±≠≤±µ ¨ שם±±≥ Æ≤±∂‘עמÆ≤∞∞µ Æהוצאת שערים לחקר ירושליםÆעל אם הדרך סיפורו של קבר רחל Æ נדב שרגאי±±¥ Æ≤≤π ‘ עמÆ שם±±µ בלאל אבן רבאח¨ אתיופי חבשי במוצאו¨ מוכר בתולדות האסלאם כעבד כושי ששירת בביתו של הנביא מוחמד בתפקיד המואזין±±∂ Æהראשון¨ כלומר האיש המופקד לקרוא למוסלמים לתפילה חמש פעמים ביום Æמתוך הכרוניקה בעיתונות ודיווחים באתרי האינטרנט בישראל¨ המבוססים על הודעות דובר צה“ל±±∑ להרחבה על הרס העתיקות בהר הבית¨ ראה∫ ”הפגיעה הנמשכת בעתיקות הר הבית מול נסיגת שלטון החוק הישראלי“¨ נדב±±∏ Æ≤∏Æ≤Æ∞∏¨שרגאי¨ אתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה Æ“¨ ”המשטרה פרצה שלשום להר הבית בעקבות זריקת אבנים±±Æ≤Æ∞∑Æהארץ ±±π ª“¨ ”המשטרה∫ חכי“ם ערביים הסיתו את מיידי האבנים בכותל≥∞Æ∑Æ∞± Æהארץª“¨ ”המשטרה פרצה להר הבית≤πÆ≤Æ∞¥ Æהארץ ±≤∞ ¨ ”מתפללים פונו מרחבת הכותל בגלל ידויי אבנים מהר±Æ¥Æ∞± Æהארץª“¨ ”רחבת הכותל פונתה בשל ידויי אבנים∂ƵÆ∞± Æהארץ Æ“הבית Æ≤πƱ≤Æ≤∞∞∞Æירושלים המקומון±≤± Æ ראה למשל∫ ”שירותי העירייה במגזר הערבי¨ ניתוח צרכים ומענים“¨ דו“ח הוועדה לבחינת שירותי העירייה במזרח ירושלים±≤≤ Ʊππ¥נובמבר ¨±ππ ‘עמÆשםÆהר המריבהÆשרגאיª±∂¨±µ ‘עמÆמשרד הביטחוןÆעורכים∫ יהושע פראוור ואורה אחימאירÆעשרים שנה בירושלים ±≤≥ Æ≤∞∞ Æהעיקרון שבבסיס תכנית קלינטון היה לחלק את העיר בהתאם לפריסת האוכלוסייה∫ אשר יהודי ליהודים¨ אשר ערבי≠ לערבים±≤¥ Æדו“ח על פעילות האגף ומטרותיו מצוי בידי המחבר±≤µ ÆπÆ∂Æ≤∞∞≤Æנדב שרגאיÆ“הצד הישראלי מתחייב להפגין אזלת ידÆ”הצד הפלסטיני מתחייב להפר את ההסכםÆהארץ ±≤∂ Æ≥∞‘¨ עמ±π∏∏Æזמורה ביתן ומכון ירושלים לחקר ישראלÆהמאבק על מבנה העיר וחזותה Æ דוד קרויאנקר±≤∑ הוצאת כרמל ומכוןÆעורך משה עמירבÆאדוני רהמ“ש ירושלים בתוךÆ“ ”ירושלים — איך לחזק ולחבר את העיר המתפוררת±≤∏ Ʊ∂≤‘עמÆ≤∞∞µ Æפלורסהיימר למחקרי מדיניות מכוןÆ“¨ ישראל קמחי±π∂∑≠±π¥∏”ירושלים החצויהª∏≤‘עמƱπ∑≥¨ויידנפלד וניקולסוןÆמול החומה הסגורה Æ מירון בנבנישתי±≤π Æ כתב ידÆירושלים לחקר ישראל ירידת מחירים דומה של דירות בשכונות תפר התרחשה בתקופת האינתיפאדהÆ פרסומים בעיתונות ושיחות עם כותב עבודה זו±≥∞ Æהשנייה בירושלים¨ בעיקר בשכונות גילה¨ הר חומה ופסגת זאב ÆשםÆπÆ∂Æ≤∞∞≤Æהארץ ±≥± ÆשםÆקמחיÆשםÆבנבנישתי±≥≤ Æ מכון ירושלים לחקר ישראלÆנייר רקע לקראת ועידת אנאפוליסÆ“”היפרדות משכונות ערביות בירושלים±≥≥ אמדן זה הובא ביום עיון של אפשרות ההיפרדות משכונות ערביות במזרח ירושלים¨ שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל בסוף±≥¥ ¨ ”ח“כים מהימין ומשפטנים חישבו כי העלות של פיצוי±≤Ʊ∞Æ≤∞∞∑ מיוםÆעל פי פרסום בעיתון מקור ראשוןÆ≤∞∞∑חודש נובמבר Æ“מיליארד שקלים לפחות∑Ƶ≠למשפחות ערביות המחזיקות באזרחות ישראלית מגיע ל ƱÆπÆ≤∞∞∞Æמקור ראשון ±≥µ ¨ ומצוטט בנייר הרקע±µ≥≠±µ± ‘¨ עמ≤∞∞∂¨כרמלÆירושליםÆיוזמת ז‘נבה∫ מבט מבפנים הסקר מובא על ידי ד“ר מנחם קליין בספרו±≥∂ Æשל מכון ירושלים לחקר ישראל לקראת ועידת אנאפוליס¨ במסגרת מאמרו של פרופ‘ בר סימן טוב ∂≥ עמוד על המחבר ¨נדב שרגאי¨ מחבר הספרים∫ על אם הדרך¨ סיפורו של קבר רחל¨ הוצאת שערים לחקר ירושלים ¨±ππµ ¨הר המריבה¨ המאבק על הר הבית¨ יהודים ומוסלמים דת ופוליטיקה¨ הוצאת כתרª≤∞∞µ והמסה∫ ’ירושלים אינה הבעיה אלא הפתרון‘¨ בתוך ’אדוני ראש הממשלה∫ ירושלים‘¨ בעריכת משה מתעד ופרשן לנושאƱπ∏≥עיתונאי ב‘הארץ‘ מאזÆ≤∞∞µ ¨עמירב¨ הוצאת כרמל ומכון פלורסהיימר Æשנה≤∏הסכסוך על ירושלים זה ®על המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ©ע“ר ±π∑∂המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח¨ הפעיל משנת המרכז הירושלמי מתמקד בהעברת מידע וניתוחים אסטרטגיים באמצעותÆועוסק בחקר מדיניות Æניירות עמדה¨ ספרים ופרסומים וכן בהפצתם למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בעולם אלעזר המנוח כיהןÆפרופ‘ דניאל יÆהמרכז הירושלמי מנוהל על ידי חבר עמיתים מרחבי העולם מכהן ד“ר דורי≤∞∞∞החל מראשיתƱπππכנשיא המרכז מאז ייסד את המכון ועד פטירתו בסוף ¨±π∏¥≠≤∞∞¥מאז פרישתו של צבי מרום¨ המנהל הכללי של המרכז בין השניםÆגולד כנשיא המרכז Æמכהנת חיה הרשקוביץ בתפקיד זה וכן באתרwwwÆjcpaÆorgהמחקרים וניירות העמדה של המרכז מופיעים גם באתר האינטרנט ÆwwwÆjcpaÆorgÆilבעברית ∫תכניות מחקר ופרסומים של המרכז הירושלמי סוגיות מדיניות¨ אסטרטגיות וביטחוניות במזרח התיכון ≠ הפרוייקט עוסק בביטחון ישראל ©גבולות הפרוייקט כולל פעילות נרחבתÆבני הגנה®¨ החוק הבינלאומי¨ האו“ם וישראל¨ והטרור הגלובלי בזירה הבינלאומית להסברת עמדותיה ופעולותיה של ישראל בנוגע לסכסוך הישראלי≠פלשתינאי ® וכן מאמריםDaily Alert©והמלחמה נגד הטרור¨ פרסומים יומיים למנהיגות היהודית בארה“ב ÆJerusalem Viewpoints≠שוטפים בסידרת ה ≠ מכון להצגת עמדותיה של ישראל בסוגיותICA ≠ Institute for Contemporary Affairs המכוןÆשוטפות באמצעות תדריכים לדיפלומטים ועיתונאים זרים¨ הכנה והפצה של מידע רלוונטי במסגרת המכון מתפרסמת סידרתÆ בשיתוף עם קרן משפחת וקסלר מארה“ב≤∞∞≤הוקם בשנת ÆStrategic Perspectives וכןJerusalem Issue Brief≠ה ירושלים והתהליך המדיני ≠ הפרוייקט כולל מחקרים על ניתוח הזכויות המשפטיות וההיסטוריות של ישראל בירושלים על פי הסכמים קיימים ומסמכי או“ם¨ וכן בחינת התופעה של הבנייה הבלתי חוקית Æבעיר והיבטים ביטחוניים של תכניות לשינוי מעמדה של ירושלים ישראל≠אירופה ≠ ניתוח מערכת היחסים בין אירופה לישראל על רקע ההתפתחויות המדיניות Æהאחרונות והפצת חומר הסברתי בשפות אירופאיות ªאנטישמיות בת זמננו ≠ תכנית לחקר האנטישמיות שלאחר השואה ועד ימינו¨ שורשיה והשלכותיה הפרוייקט כולל כנסים¨ הרצאות וכן פרסומים קבועיםÆמעקב אחר גילוייה והתפשטותה ברחבי העולם ÆPost Holocaust and Anti≠Semitism≠בסידרת ה מודלים חדשים לצמיחה כלכלית בישראל ≠ פרוייקט רב שנתי בשיתוף עם מכון מילקן מארה“ב לקידום רעיונות חדשים לפיתוח כלכלי במישור הלאומי והמקומי ולהפקת לקחים מן הנסיון הבינלאומי Æבתחום זה ∂¥עמוד ירושלים סכנות החלוקה