חומר רקע
סימוכין:00345608
נספח מס' מ-244/א'
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ח' בתמוז התשס"ו (4 ביולי 2006) והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השניה ולקריאה השלישית ביום __________.
הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-244/א'
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008
תיקון כותרת פרק א'
1.
בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–19711 (להלן – החוק העיקרי), בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "עקרונות כלליים".
תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי –
(1) בהגדרה "מעון נעול", במקום "ושר הסעד" יבוא "והשר ";
(2) במקום ההגדרה "הממונה על המעונות", יבוא:
""הממונה על המעונות" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 43א;";
(3) בהגדרה "קצין מבחן", המילים "[נוסח חדש], התשכ"ט-1969" – יימחקו;
(4) במקום ההגדרה "קצין מעקב", יבוא:
""קצין מעקב" – מי שהשר מינהו לביצוע טיפול עוקב לפי הוראות פרק ז';";
(4א) בהגדרה "חוקר נוער", בסופה יבוא "לא יוסמך שוטר כחוקר נוער אלא לאחר שקיבל הכשרה לצורך כך, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;";
(5) אחרי ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
""חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19842;
"חוק חקירת חשודים" – חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–20023;
"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19964;
"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19605;
"חוק הסניגוריה הציבורית" – חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–19956;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19777;
"חקירה" – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, למעט באחד מאלה:
(1) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנת משטרה בעבירות כאמור בסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19828, ששר המשפטים קבע לגביהן בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים בסטייה מהוראות אותו חוק, או בעבירות שנקבעו כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-19859;
(2) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנה כאמור בסעיף 3(א) לחוק חקירת חשודים;
"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב–197110;
"פקודת המבחן" – פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–196911;
"קצין מוסמך", בתחנת משטרה – קצין הנוער בתחנת המשטרה, ובהיעדרו – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה; ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה12 – ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהיעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;
"קצין ממונה" – כהגדרתו בסעיף 25 לחוק המעצרים;
"תיעוד חזותי" ו"תיעוד קולי" – כהגדרתם בחוק חקירת חשודים;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים."
הוספת סעיפים 1א עד 1ג
3.
אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
"עקרונות כלליים
1א.
(א) מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) חוק זה בא להוסיף על זכויות הנתונות לקטין לפי כל דין, ולא לגרוע מהן.
זכות ההשתתפות של קטין לעניין החלטה לגביו
1ב.
(א) נקבע על פי הוראות כל דין, כי תינתן לאדם הזדמנות להביע את עמדתו או כי תידרש הסכמתו לעניין מתן החלטה בעניינו, זכאי קטין שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעצמו, ובדרך המותאמת לגילו, למידת בגרותו ולצרכיו (בחוק זה – הזדמנות להביע עמדה); לעמדתו של הקטין וכן לרצונו ולרגשותיו יינתן משקל ראוי בקבלת החלטה בעניינו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) לצורך מימוש זכותו של קטין להזדמנות להביע עמדה, יימסר לקטין מידע, בשפה ובאופן המובנים לו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) מסירת המידע לקטין אסורה לפי כל דין;
(2) מקבל ההחלטה בעניינו של הקטין שוכנע שמסירת המידע תגרום לו פגיעה ממשית.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמקבל החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין, שלא לתת לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת ההחלטה בעניינו, אם שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתן ההזדמנות להביע עמדה יגרום לפגיעה ממשית בקטין.
(ד) לא ניתנה לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (ג), תינתן לקטין, ככל הניתן, הזדמנות להביע את עמדתו לאחר קבלת ההחלטה, ובלבד שיישום ההחלטה עדיין לא החל או עדיין נמשך, וחדל להתקיים הטעם שמנע מתן הזדמנות לקטין להביע עמדה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) התקבלה החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין בניגוד לעמדתו, יסביר מי שקיבל את ההחלטה או אדם מטעמו, לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ככל הניתן, את הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן התקיימו לגבי הנימוקים האמורים הוראות פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב).
(ו) על אף הוראות סעיף זה, על החלטה של בית משפט לפי חוק זה בעניינו של קטין יחולו הוראות סעיפים 17א ו-17ב.
קיום הליכים בשפתו של הקטין
1ג.
הליכים לפי חוק זה שמתקיימים בנוכחות הקטין, יתנהלו בשפתו של הקטין או בשפה שהקטין מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים, או בתרגום לשפה כאמור."
תיקון סעיף 2
4.
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ורשאי הוא להטיל על שופטים כאמור לדון במעצרם ושחרורם של קטינים ובהליכים מקדמיים שלפני המשפט (בסעיף זה – הליכים אחרים הקשורים לנוער), ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מיוחדת לשמש כשופטי נוער או הכשרה מתאימה לשמש כשופטי נוער לצורך דיון בהליכים אחרים הקשורים לנוער, לפי העניין.".
תיקון סעיף 4
5.
בסעיף 4(ב) לחוק העיקרי, המילים "אולם, על אף האמור בסעיף 9, ינהג בית המשפט בהתאם לסעיף 38 לחוק בתי המשפט, תשי"ז–1957" – יימחקו.
הוספת סעיף 5א13
6.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
הצעת ח"כ לוי:
" שפיטת בגיר בעבירה שביצע בהיותו קטין
5א.
(א) הדיון בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי, לרבות הדיון בערעור, בעניינו של נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, יהיה בפני בית משפט לנוער.
(ב) הדיון בעניינו של נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, יהיה בפני בית משפט שאינו לנוער, ואולם הוראות סעיפים 9, 21, 22, 24, 26 למעט פסקאות (1), (4) ו-(5) שבו, ו-27, יחולו, בשינויים המחויבים.
גרסה ב' - חברי הכנסת רותם ומיכאלי מציעים: בהגדרה "קטין", במקום "שביום הגשת כתב האישום נגדו" יבוא "ביום שביצע את העבירה".
גרסה ג' – הצעת משרד הרווחה:
הוספת סעיף 5א
6.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
"תחולת הוראות על בית משפט שאינו לנוער
5א.
הוראות סעיפים 9, 21, 22, 24, 26 למעט פסקאות (1) ו-(4) שבו, ו-27, יחולו על בית משפט שאינו לנוער הדן בעניינו של נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, בשינויים המחויבים ובשינויים כמפורט להלן:
(1) בסעיף 26(3), (7) ו-(8), בכל מקום, במקום "הקטין או הורהו" יבוא "הנאשם";
(2) בסעיף 26(3), המילים "של הקטין" – לא ייקראו."
תיקון סעיף 614
7.
בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי "אינו קטין" יבוא "והוראות סעיף 5א(א) אינן חלות עליו".
תיקון סעיף 9
8.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי "לסוגי בני אדם" יבוא "לרבות לנפגע העבירה" ובסופו יבוא "לעניין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-200115".
תיקון סעיפים 9א ו-9ב
9.
בסעיפים 9א ו-9ב לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "הממונה על חקירת העבירה" יבוא "הקצין הממונה על חקירת העבירה".
הוספת סעיפים 9ד ו-9ה
10.
אחרי סעיף 9ג לחוק העיקרי יבוא:
"חקירת עד קטין בשעות הלילה
9ד.
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" –
(1) לגבי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – השעות שבין 20:00 עד 07:00;
(2) לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – השעות שבין 22:00 עד 7:00.
(ב) קטין לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה ולא תימשך חקירתו בתחנה בשעות כאמור, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה, באחד מאלה:
(1) הקטין הגיע מיוזמתו או לבקשתו לתחנת המשטרה בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק המעצרים;
(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה מסוג פשע, או בעבירה מסוג עוון המנויה בחלק א' לתוספת, שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(ד) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(4) הקטין והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
עד קטין שהפך לחשוד
9ה.
התעורר חשד, במהלך חקירת קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה, שהקטין היה מעורב בביצוע עבירה, יחולו עליו הוראות כל דין לעניין חקירת חשודים, וחקירתו לא תחודש אלא לאחר שקוימו לגביו הוראות סעיפים 9ו עד 9ט."
תיקון כותרת פרק ג'
11.
בכותרת פרק ג' לחוק העיקרי, לפני "מעצר" יבוא "חקירת חשודים".
הוספת סעיפים 9ו עד 9יב
12.
לפני סעיף 10 לחוק העיקרי, אחרי כותרת פרק ג' יבוא:
"הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו
9ו.
(א) קטין החשוד בביצוע עבירה (בחוק זה – קטין חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שנשמעה עמדת הקטין לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) קטין חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ג)
(1) הגיע קטין חשוד לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה, ללא דיחוי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר.
(3) החליט הקצין הממונה על מעצרו של קטין חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן[, וכן לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית, לפי העניין]16.
(ד) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת היעדר אפשרות לאתרו כאמור באותם סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, ללא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו.
(ה)
(1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת היעדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב.
(2) יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה, וכן החלטת הקצין הממונה ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב.
חקירת קטין חשוד ללא הודעה להורהו או לקרוב אחר
9ז.
(א) על אף הוראות סעיף 9ו, רשאי קצין מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, מבלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר;
(2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה, או בן משפחתו של הורה הקטין או הקרוב האחר, היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים – לפגוע בביטחון המדינה.
(ב) לצורך קבלת החלטה לעניין פסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ג)
(1) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין ללא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו.
(2) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות [ארבע שעות] מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהיעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הקטין או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היו צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3) פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר, תימסר ההודעה ללא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).
נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת קטין חשוד
9ח.
(א) קטין חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 9ו(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר קצין מוסמך כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה –
(1) פגיעה בטובת החקירה או בטובת הקטין;
(2) אחד הטעמים המנויים בסעיף 9ז(א);
(3) אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה);
(4) פגיעה ממשית בפרטיותם של קטינים אחרים; בסעיף זה, "פגיעה בפרטיות" – כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198117.
(ב) הורה או קרוב אחר של קטין חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן מבלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הקטין ללא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין;
(ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהקטין חשוד בביצועה;
(ד) סיכול של מניעת עבירות נוספות;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הקטין או של חשודים אחרים;
(3) לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.
(ד) הורה קצין מוסמך על חקירת קטין חשוד ללא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו והיא תתועד בכתב.
(ה) הוחל בחקירתו של קטין חשוד מבלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר, מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ג), והגיע הורהו של הקטין או קרוב אחר לתחנת המשטרה במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הקטין והחוקר ייתן לקטין הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד האפשרי הראשון בהתאם למהלך החקירה.
(ו) נכח הורהו של קטין או קרוב אחר בחקירת הקטין, לא יתערב במהלך החקירה ולא ייצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו החוקר לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת קטין בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע החוקר להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ז) ראה חוקר כי הורהו של קטין או קרוב אחר הנוכח בחקירת הקטין מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הקטין באופן ישיר או מרומז, רשאי החוקר, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
9ט.
(א) בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע על כך חוקר לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית, לפי העניין, וכן יודיע לקטין בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשוד:
(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאות לפי חוק הסניגוריה הציבורית;
(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 9ח.
(א1) [בלי לגרוע מהוראות כל דין,] אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את החקירה.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
חקירת קטין חשוד בשעות הלילה
9י.
קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה כהגדרתן בסעיף 9ד(א), אולם רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הקטין או מעצרו;
(2) העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה מסוג פשע, או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה, והקצין המוסמך שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 9ח(ג)(2);
(3) הקטין והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.
תקנות לעניין סעיפים 9ו עד 9י
9יא.
השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), יקבע הוראות לעניין יישום סעיפים 9ו עד 9י, לרבות לעניין תיעוד חקירתו של קטין חשוד.
שמירת דינים לעניין חקירת חשודים
9יב.
הוראות סעיפים 9ו עד 9י באות להוסיף על הוראה לפי כל דין בדבר חקירה כהגדרתה בחוק זה."
החלפת סעיף 10 והוספת סעיפים 10א עד 10יד
13.
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
"שינויים בתחולת חוק המעצרים לעניין קטינים
10.
הוראות חוק המעצרים יחולו, לעניין קטין, בשינויים המפורטים בפרק זה.
מעצר קטינים כאמצעי אחרון ושיקולים למעצר
10א.
לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.
כבילת קטין עצור במקום ציבורי
10ב.
בסעיף 9א לחוק המעצרים, לעניין קטין, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת קטין עצור אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו השוטר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את מטרת הכבילה.".
הבאת קטין עצור בפני שופט
10ג.
סעיף 29 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (ג), במקום "קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב" יקראו "קצין משטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי";
(2) לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "ולא יאוחר מ-24 שעות" יקראו "ולא יאוחר מ-12 שעות";
(ב) בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)(1), בכל מקום, במקום "בתום 24 שעות" יקראו "בתום 12 שעות", והחלטה על החזקת הקטין במעצר במהלך השבת או החג כאמור בסעיפים הקטנים האמורים טעונה אישור מאת קצין המשטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי.
השהיית הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים, בפני שופט
10ד.
(א) על אף הוראות סעיפים 29 ו-30 לחוק המעצרים, וסעיף 10ב, רשאי הקצין הממונה להשהות הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים בפני שופט, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מאלה:
(1) אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 30 לחוק המעצרים;
(2) ההחלטה לבקש את הארכת מעצרו של קטין יכולה היתה להתקבל, בנסיבות העניין, רק לאחר חצות הלילה, והמועד שבו היה הקטין אמור להיות מובא בפני שופט לפי הוראות סעיף 29 לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 10ב, חל שלא בשעות הפעילות של בית המשפט; הוארך המעצר לפי פסקה זו, יובא הקטין בפני שופט מיד עם תחילת פעילותו של בית המשפט.
(ב) הקצין הממונה ירשום את הנימוק להארכת המעצר לפי סעיף זה, והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר בפניו יובא הקטין.
הפעלת סמכויות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במקום מעצר
10ה.
(א) בית משפט הדן בבקשה למעצרו של קטין רשאי, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין, אם מצא כי קיימת עילה למעצרו, לנקוט בפעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו של הקטין, אם סבר שהדבר דרוש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין; ואולם לא ינקוט בית המשפט בפעולה כאמור אלא לאחר שהובאה בפניו עמדתו של פקיד סעד לעניין זה.
(ב) אי הבאת עמדתו של פקיד סעד בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
מינוי סניגור לקטין לצורך דיון במעצרו
10ו.
הוגשה לבית משפט בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.
תסקיר מעצר וחוות דעת הממונה על המעונות
10ז.
(א) בלי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 21א לחוק המעצרים, הוגשה בקשה למעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לבית המשפט תסקיר מעצר כמשמעותו באותו סעיף, או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה בקשה למעצרו של קטין שהוגש נגדו כתב אישום, יורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים, או יאפשר לקצין המבחן להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר.
(ג) היתה הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בקשה למעצרו של קטין המוחזק במעון או במעון נעול, רשאי גם הממונה על המעונות או מי מטעמו, באמצעות קצין המבחן, להגיש לבית המשפט חוות דעת לעניין המעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין זה.
(ד) אי הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
הזמנת הורה או קרוב אחר לדיון במעצרו של קטין
10ח.
(א) לדיון בבית משפט בעניין מעצרו של קטין יזמין [ידאג ה] חוקר או [ה]תובע, לפי העניין, [להודיע להורהו של הקטין על הזמנתו] את הורהו של הקטין, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – יוזמן [יודיע ל] קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין; להורה או לקרוב האחר תינתן הזדמנות להביע את עמדתו לעניין נוכחותו בדיון.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) רשאי חוקר או תובע, לפי העניין, שלא להזמין הורה של קטין [שלא להודיע להורה של קטין על הזמנתו או ל] או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, להזמנת ההורה או הקרוב האחר כאמור;
(2) לא יוזמן הורה של קטין או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין אם החוקר או התובע, לפי העניין, סבר כי יש בכך כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, לסכל את המטרה שלשמה מתבקש מעצרו או לסכן את ביטחון המדינה.
(ג) החלטה שלא להזמין הורה של קטין או קרוב אחר [להודיע להורה של קטין על הזמנתו או קרוב אחר] כאמור בסעיף קטן (ב), תובא לאישור בית המשפט בעת הדיון במעצרו של הקטין.
(ד) לא הגיע הורה של קטין או קרוב אחר לדיון בעניין מעצרו של הקטין, אף שהוזמן אליו לפי הוראות סעיף קטן (א), או שלא אותר במאמץ סביר כאמור באותו סעיף קטן, יחולו הוראות אלה:
(1) מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של הקטין, רשאי הוא לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות; ציווה בית המשפט כאמור, יזמין את הורהו של הקטין או קרוב אחר לדיון בהמשך המעצר, שיתקיים בתום התקופה האמורה;
(2) מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של הקטין, אך סבר כי הורהו של הקטין או קרוב אחר לא יגיע לדיון בהמשך מעצרו אף אם יוזמן לפי הוראות פסקה (1), רשאי הוא לצוות על מעצרו של הקטין לתקופה שלא תעלה על 24 שעות, ורשאי הוא להורות על הזמנתו של פקיד סעד או קצין מבחן לדיון בהמשך המעצר שיתקיים בתום התקופה האמורה.
(ה) לא הגיע הורה של קטין או קרוב אחר, או פקיד סעד או קצין מבחן, לפי העניין, לדיון בהמשך מעצרו של הקטין אף שהוזמן לפי הוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לדון בהמשך מעצרו של הקטין ללא נוכחותם, ואי נוכחותם לא תשמש עילה למעצרו של הקטין.
משך מעצר קטין לפני הגשת כתב אישום
10ט.
בסעיף 17 לחוק המעצרים, לעניין קטין, בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "15 ימים" יקראו "10 ימים", ובסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראו "20 ימים".
מעצר קטין לאחר הגשת כתב אישום18
10י.
סעיף 21 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) אחרי סעיף קטן (ב) יקראו:
"(ב1) מצא בית המשפט כי התקיימו הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא, לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, שלא לתת צו מעצר כאמור באותו סעיף קטן אלא להורות על החזקתו של הקטין במעון נעול עד תום ההליכים המשפטיים.";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "30 ימים" יקראו "15 ימים".
גרסת ב' – משרד הרווחה:
משך מעצר קטין לאחר הגשת כתב אישום
10י.
בסעיף 21(ד) לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "30 ימים" יקראו "15 ימים". 19
שחרור קטין ממעצר באין אישום
10יא.
בסעיף 59 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "75 ימים" יקראו "40 ימים".
שחרור קטין ממעצר באין הכרעת דין
10יב.
בסעיף 61 לחוק המעצרים, לעניין קטין, אחרי "נתון במעצר" יקראו "או מוחזק במעון נעול לפי הוראות סעיף 21(ב1)", ובמקום "תשעה חודשים" יקראו "ששה חודשים".
הארכת מעצר קטין או חידושו
10יג.
בסעיף 62 לחוק המעצרים, לעניין קטין, אחרי "מעצר מחדש" יקראו "או על החזקה במעון נעול לפי הוראות סעיף 21(ב1)", ובמקום "90 ימים" יקראו "45 ימים".
איסור יציאה של קטין ממקום מגורים
10יד.
(א) קטין שבית משפט הורה על שחרורו בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים, לא יהיה נתון בתנאי כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים; ואולם, רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.
(ב) הורה בית משפט על שחרור קטין בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים לפרק זמן מצטבר העולה על 16 שעות ביום, יורה על קיום דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים במהלך תקופת תוקפו של התנאי האמור.
ביטול סעיף 11
14.
סעיף 11 לחוק העיקרי – בטל.
[הוספת סעיף 11א
14א.
אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:
"חקירה בידי חוקר נוער
11א.
קטין ייחקר בידי חוקר נוער; ואולם, רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שקטין ייחקר בידי חוקר שאינו חוקר נוער, אם שוכנע כי המתנה לחוקר נוער עלולה לסכל את החקירה, לשבש מעצרם של חשודים נוספים בעניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ בקשר לאותה עבירה או לסכל מניעת עבירות נוספות, ובלבד שחקירה כאמור תוגבל לעניין הסיכול, השיבוש או המניעה האמורים."]
תיקון סעיף 12
15.
בסעיף 12 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), לפני "נתגלה בחקירה פלילית" יבוא "נעצר קטין או";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "שלוש עשרה שנים" יבוא "ביום הגשת כתב האישום נגדו".
תיקון סעיף 13
16.
בסעיף 13 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיף 34ב וסעיף 8(א) ו-(ב) לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה עצורה בתא מעצר ביחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אם הקטינה הסכימה לכך והגורם המוסמך סבר כי התקיימו כל אלה:
(א) טובת הקטינה דורשת שהיא לא תוחזק בתא כשהיא לבדה;
(ב) טובת הקטינה דורשת שהיא תוחזק בתא ביחד עם מי שאינה קטינה, או אין אפשרות שהקטינה תוחזק בתא עם קטינה אחרת;
(ג) אין בהחזקת הקטינה בתא מעצר ביחד עם העצורה או האסירה שאינה קטינה כדי לסכן את שלומה הגופני או הנפשי של הקטינה.
(2) החלטה על החזקת קטינה ביחד עם מי שאינה קטינה, כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות ממועד תחילת ההחזקה כאמור.
(3) בסעיף קטן זה, "הגורם המוסמך" –
(א) לעניין קטינה עצורה הנתונה במשמורת בבית סוהר [הנתונה במשמורת שירות בתי הסוהר] – מנהל בית הסוהר;
(ב) לעניין קטינה עצורה אחרת – הקצין האחראי על הקטינות העצורות במקום המעצר.
(ב2) קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר, זכאי כי עובד סוציאלי יראה אותו בתוך 24 שעות ממועד שהתקבל למשמורת שירות בתי הסוהר, אלא אם כן התקבל למשמורת כאמור בשבת או בחג; התקבל הקטין למשמורת שירות בתי הסוהר בשבת או בחג, זכאי הקטין כי עובד סוציאלי יראה אותו בהקדם האפשרי לאחר תום השבת או החג.";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "שר הסעד" יבוא "השר".
הוספת סעיפים 13א עד 13ג
17.
אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:
"החזקת קטינים עצורים בתא לבד
13א.
סבר הקצין האחראי על הקטינים העצורים במקום המעצר, שהחזקתו של קטין בתא מעצר יחד עם קטינים נוספים תסכן את שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או את שלומם הגופני או הנפשי של אחרים או שטובתו של הקטין דורשת החזקתו בתא כשהוא לבדו, רשאי הוא להורות על החזקת הקטין בתא כאמור; לעניין זה, "עצור" – למעט עצור הנתון במשמורת בית סוהר; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.
תנאי החזקת קטינים במעצר
13ב.
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(א) לחוק המעצרים, קטין עצור יוחזק בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם השר ושר החינוך.
(ב) על אף הוראות סעיף 9(ב)(6) ו-(7) לחוק המעצרים, קטין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה ולקיים קשר טלפוני עמם, וכן לשלוח מכתבים אליהם ולקבל מכתבים מהם בהתאם להוראות סעיפים 47א
עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–197120, אלא אם כן שוכנע הקצין הממונה, כי קיימות נסיבות שיירשמו שבשלן מתן זכויות כאמור עלול לפגוע בחקירה, לרבות נסיבות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).
(ג) ככל הניתן בנסיבות העניין, לא יוחזקו בתא אחד –
(1) קטין עצור עם קטין שהפרש הגיל ביניהם עולה על שנתיים; בסעיף קטן זה, "עצור" – למעט עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר;
(2) קטין עצור החשוד בביצוע עבירת מין או שהורשע בעבר בביצוע עבירה כאמור, עם קטין שאינו חשוד ולא הורשע בעבר בעבירה כאמור; לעניין זה, "עבירת מין" – עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין;
(3) קטין שנעצר לראשונה עם קטין שנעצר בעבר.
(ד) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר דרכי פיקוח סדירות על תנאי החזקתם של קטינים במעצר ונסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) שבשלן רשאי הקצין הממונה להגביל את הזכויות הקבועות באותו סעיף קטן.
הודעה על שחרור קטין ממעצר וקביעת תנאי השחרור
13ג.
(א) החליט שוטר או בית משפט לשחרר קטין ממעצר, בערובה או ללא ערובה, ימסור להורה הקטין, ואם לא ניתן למסור להורהו – לקרוב אחר, הודעה על שחרורו, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין או אם מסירת הודעה כאמור עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ב) תנאי שחרורו בערובה של קטין, לפי סעיפים 42 או 48 לחוק המעצרים, ייקבעו בהתחשב בצרכיו המיוחדים כקטין."
תיקון סעיף 14
18.
בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "התקופה להעמדה לדין של מי שביצע עבירה בהיותו קטין";
(2) במקום "קטין" יבוא "אדם" ואחרי "בשל עבירה" יבוא "שביצע בהיותו קטין".
תיקון סעיף 17
19.
בסעיף 17 לחוק העיקרי, המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – יימחקו, ובסופו יבוא "למעט בעת מתן פסק דין או החלטה אחרת לפי חוק זה בעניינו של הקטין, ובלבד שטובת הקטין דורשת זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ושהקטין מיוצג על ידי סניגור".
הוספת סעיפים 17א ו-17ב
20.
אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:
"מתן הזדמנות לקטין להביע את עמדתו בפני בית משפט
17א.
החלטה של בית משפט לפי חוק זה בעניינו של קטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט, ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדתו של הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; בית המשפט יסביר לקטין את החלטתו.
סייג לתחולת סעיפים 17 ו-17א
17ב.
הוראות סעיפים 17 ו-17א לא יחולו לעניין החלטה על מתן צו הבאה לקטין בהתאם להוראות סעיף 73א לחוק בתי המשפט או על מתן צו מעצר או צו חיפוש בנוגע לקטין, או צו אחר שניתן על פי כל דין במעמד צד אחד או שלא בנוכחות הקטין, שהוחלט לתתה שלא בנוכחות הקטין בהתאם להוראות כל דין."
תיקון סעיף 18
21.
בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא:
"(א) קטין שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אישום שהוגש בפני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע, זכאי לייצוג על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית משפט למנות לקטין סניגור, אף אם לא הוגש נגדו כתב אישום כאמור באותו סעיף קטן, אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת; החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור, יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית הנמצאת במחוז שיפוטו של בית המשפט לצורך מינוי הסניגור."
תיקון סעיף 19
22.
בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) להורה של קטין תינתן הזדמנות להביע את עמדתו בדיון בבית משפט לנוער בעניין החלטה לפי סעיפים 20, 20א 24, 25א, 26, 30, 31(ד) ו-33 הנוגעת לקטין, לפני קבלת ההחלטה; לא היה הקטין מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אם סבר שיש לעשות כן בשל היעדרו של הורה הקטין מהדיון או מסיבה אחרת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט לתת להורה הקטין הזדמנות להביע את עמדתו בדיונים שבפניו בעניינו של הקטין."
החלפת סעיף 20 והוספת סעיפים 20א עד 20ג
23.
במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"צו להשגחה זמנית
20.
(א) הוגש כתב אישום נגד קטין, רשאי בית משפט לנוער לצוות שהקטין יימסר להשגחתו של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט לפי סעיף 24 או לתקופה קצרה יותר כפי שקבע בית המשפט (בחוק זה – צו להשגחה זמנית), אם סבר, לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן, שטובת הקטין דורשת זאת ושלא ניתן להשיג את המטרה שבמתן צו כאמור בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.
(ב) השגחת קצין מבחן כאמור בסעיף קטן (א) תכלול אחד או יותר מאלה, כפי שיפורט בצו להשגחה זמנית בהתאם לנדרש לצורך קידום טובת הקטין וטיפול בו:
(1) קיום קשר טיפולי עם הקטין בתקופת תוקפו של הצו;
(2) עריכת אבחונים בקהילה לקטין, לרבות אבחון פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי, התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול; מצא בית המשפט כי יש לערוך אבחון פסיכיאטרי כאמור, יחולו הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-199121;
(3) בדיקת תפקודו של הקטין במשפחה ובקהילה;
(4) גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) עד (3).
(ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או לבקשת קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו אשר הוגשה בהסכמת הקטין, אם סבר שטובת הקטין דורשת זאת, להורות כי במהלך תקופת תוקפו של הצו להשגחה זמנית יתגורר הקטין במקום מחוץ לביתו כפי שיחליט קצין המבחן; ניתן צו להשגחה זמנית בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו אחת לשלושה חודשים.
(ד) קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו בהתאם לצו להשגחה זמנית יעביר לבית המשפט לנוער, אחת לשלושה חודשים, דיווח בכתב על ביצוע הצו כאמור, ובית המשפט רשאי להורות על קיום דיון בעניין, לבקשת קצין המבחן או הקטין או מיוזמתו.
(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו להשגחה זמנית או מיום קיומו של דיון בעניין ביצוע צו כאמור, ולא קיים בית המשפט לנוער דיון בעניין בפרק זמן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו.
(ו) ממצאים שהתקבלו לפי סעיף זה ולפי סעיף 20א, לא ישמשו ראיה נגד הקטין בכל הליך פלילי בדבר ביצוע עבירות נוספות או אחרות על ידו, או לצורך הכרעת הדין לפי סעיף 21 [או לפי סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-198222,] בהליך הפלילי שבו נדון כתב האישום באותה עבירה נגד הקטין; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין.
צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות
20א.
(א) הוגש כתב אישום נגד קטין וסבר בית משפט לנוער, לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן, כי מתן צו להשגחה זמנית אינו מספק בנסיבות העניין וכי טובת הקטין דורשת זאת, רשאי הוא לצוות שהקטין יוחזק לצורכי הסתכלות במעון, ואם לא ניתן להחזיקו שם למטרה כאמור – במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על 70 ימים; היה הקטין עצור, רשאי בית המשפט לנוער, על אף הוראות סעיף 7 לחוק המעצרים וסעיף 13 לחוק זה, לצוות על החזקת הקטין במעון נעול לצורכי הסתכלות, במסגרת מעצרו ולתקופה שלא תעלה על 70 ימים.
(ב) לא ייתן בית המשפט לנוער צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שניים אלה:
(1) הקטין מיוצג על ידי סניגור, ולגבי קטין שמלאו לו 14 שנים, אף אם אינו מיוצג על ידי סניגור ובלבד שבית המשפט ראה, מטעמים שיירשמו, שלא ייגרם לו אי-צדק במתן הצו בשל כך;
(2) הקטין הסכים למתן הצו, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הוצאת הצו ללא הסכמתו, ובלבד שאם לא הסכים כאמור, היה הקטין מיוצג על ידי סניגור.
(ג) החזקת קטין במעון או במעון נעול לצורכי הסתכלות כאמור בסעיף קטן (א), תכלול אחד או יותר מאלה:
(1) עריכת אבחונים לקטין במעון כמפורט בסעיף 20(ב)(2);
(2) בדיקת תפקודו ההתנהגותי והחברתי במעון;
(3) גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) ו-(2).
(ד) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קטין עצור, לא תינתן לקטין חופשה מהמעצר במהלך תקופת תוקפו של הצו, אלא באישורו של בית המשפט לנוער שניתן לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך.
בדיקת קיום ראיות לכאורה
20ב.
(א) לא ייתן בית המשפט צו להשגחה זמנית לפי סעיף 20(ג) או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות לפי סעיף 20א, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט נוכח שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הקטין; קביעה כי יש ראיות כאמור בפסקה זו תיעשה בידי שופט שאינו דן באישום;
(2) הוגשה בקשה למעצרו של קטין כאמור בסעיף 21 לחוק המעצרים, ובית המשפט שדן בבקשת המעצר קבע כי התקיימו ראיות לכאורה להוכחת האשמה;
(3) הקטין הודה בבית המשפט או שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לתת צו כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקיים האמור בו, ובלבד שהקטין מיוצג על ידי סניגור, והוא וסניגורו הסכימו למתן צו כאמור.
שינוי או ביטול של צו להשגחה זמנית או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות, וערעור
20ג.
(א) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קצין מבחן, הממונה על המעונות או הקטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות לפי סעיף 20א, לשנות או לבטל צו כאמור או לתת כל הוראה הדרושה לביצועו, ולעניין צו לפי סעיף 20א – גם להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים.
(ב) על החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 20, 20א או סעיף קטן (א), ניתן לערער בפני בית משפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד; על החלטת בית המשפט שלערעור לפי סעיף זה ניתן לערער בפני בית המשפט העליון, שידון בערעור בשופט אחד."
תיקון סעיף 22
24.
בסעיף 22 לחוק העיקרי, במקום "סעיף 3 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], התש"ל – 1970" יבוא "סעיף 37 לחוק העונשין" ובמקום "בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה–1965" יבוא "בסעיף 190 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד–198423".
תיקון סעיף 23
25.
בסעיף 23 לחוק העיקרי, במקום "ההסתכלות לפי סעיף 20" יבוא " ההשגחה הזמנית או ההסתכלות לפי סעיפים 20 או 20א ".
תיקון סעיף 24
26.
בסעיף 24 לחוק העיקרי, ברישה, במקום "ונסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 22" יבוא "והוגשו לו תסקיר של קצין המבחן ותוצאות הבדיקות והחקירות, שעליהם הורה לפי סעיף 22".
תיקון סעיף 25
27.
בסעיף 25 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) האמור בו יסומן "(1)", ובו, במקום "תקופת המאסר שנקבעה" יבוא "תקופת המאסר המרבית הקבועה";
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) בית משפט לנוער, המצווה על הפעלת מאסר על-תנאי לפי סעיף 55 לחוק העונשין, רשאי, במקום להטיל על הקטין מאסר, לצוות על החזקתו במעון נעול.
(3) בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול לפי פסקאות (1) או (2), יסביר לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, באילו נסיבות ניתן יהיה להעבירו מהמעון הנעול למאסר, לפי הוראות סעיפים 25א או 25ב(ג), ואת ההשפעה של מעבר כאמור על תנאי החזקתו ועל שחרורו.";
(2) סעיף קטן (ה) – בטל.
הוספת סעיפים 25א ו-25ב
28.
אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"העברת קטין ממעון נעול למאסר
25א.
(א) ציווה בית משפט לנוער על החזקתו של קטין במעון נעול במקום על מאסרו, לפי הוראות סעיף 25(א)(1) או (2), רשאי הוא, לבקשת הממונה על המעונות, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, להמיר את הצו האמור במאסר לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת הצו המקורי, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה:
(1) הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים;
(2) הקטין גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(3) התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון.
(ב) ציווה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות על קיום דיון בתקופת המאסר שמטרתו בחינת האפשרות להמיר את המאסר בצו להחזקתו של הקטין במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת תקופת המאסר כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) לא ייתן בית משפט לנוער צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביא ראיות ולטעון את טענותיו לעניין זה.
(ד) בהליך בפני בית משפט לנוער לפי סעיף זה, ימנה בית המשפט סניגור לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.
נשיאת מאסר בתקופת תוקפו של צו בדבר דרכי טיפול
25ב.
(א) ניתן צו לפי סעיף 24(2) (בחוק זה – צו בדבר דרכי טיפול), והטיל בית משפט לנוער עונש מאסר על קטין בתקופת תוקפו של הצו האמור, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר ובית המשפט ייתן, בעת הטלת עונש המאסר, הוראות לעניין המשך ביצוע הצו בדבר דרכי טיפול לאחר נשיאת המאסר, ורשאי הוא להורות על שינוי הצו האמור או על ביטולו.
(ב) הוראות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן לעניין זה, ואם היה הקטין מוחזק במעון או במעון נעול – גם לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות.
(ג) היה הקטין מוחזק במעון נעול לפי צו כאמור בסעיף 25(א)(1) או (2), והטיל עליו בית משפט לנוער עונש מאסר בתקופת תוקפו של הצו, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר."
תיקון סעיף 26
29.
בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (4), במקום "התייצבות" יבוא "שהייה של";
(2) בפסקה (5), המילים "או במעון נעול" – יימחקו, ובסופה יבוא "או החזקת הקטין במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שביצע הקטין;".
תיקון סעיף 27
30.
בסעיף 27 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), המילים "[נוסח חדש], התשכ"ט–1969" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במלים "לא יפעל" יבוא "רשאי בית המשפט לצוות על אחת מדרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 או לנקוט באחת מהפעולות המנויות בסעיף 20 לפקודת המבחן";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "פרקים ד' ו-ה'" יבוא "פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 77 עד 79 בפרק ו' לחוק העונשין".
תיקון סעיף 28
31.
בסעיף 28(ב) לחוק העיקרי, המילים "התש"ך–1960" – יימחקו.
תיקון סעיף 30
32.
בסעיף 30 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והארכת תקופת טיפול";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "ובלבד שתקופת תוקפה של דרך הטיפול האחרת יחד עם תקופת הטיפול שחלפה לא תעלה על התקופה שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפול, אלא בהסכמת הקטין שלגביו ניתן הצו.";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) החלטת בית המשפט לנוער לפי סעיף קטן (א), וכן החלטת בית משפט לנוער בעניין המשך ביצוע צו בדבר דרכי טיפול לפי סעיף 25ב(א), ניתנת לערעור כאילו היתה פסק דין.
(ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קצין מבחן ובהסכמת הקטין לעניין זה, להאריך את תקופת הטיפול בקטין שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפול, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; ואולם, לעניין הארכת תקופת תוקפה של דרך טיפול כאמור בסעיף 26(2) או (5) יחולו הוראות סעיף 22 לפקודת המבחן או סעיף 33, לפי העניין."
תיקון סעיף 31
33.
בסעיף 31 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "אולם רשאי" – תימחק;
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה על המעונות, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה, להעביר קטין שבית משפט לנוער ציווה על החזקתו במעון, להחזקה זמנית במעון נעול, אף ללא אישור בית המשפט, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות העניין אשר לא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע שהתקיימו שניים אלה:
(1) הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים, או גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(2) לא ניתן להשיג את המטרה שבהעברת הקטין להחזקה במעון נעול בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.
(ד) על החלטת הממונה על המעונות לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערור בפני בית משפט לנוער.
(ה) בית משפט לנוער שציווה על החזקת קטין במעון רשאי, לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך, ולאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים, להאריך את תקופת ההחזקה הזמנית במעון נעול כאמור בסעיף קטן (ג) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, אם שוכנע כי התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן ממשיכים להתקיים."
תיקון סעיף 32
34.
בסעיף 32 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.".
תיקון סעיף 33
35.
בסעיף 33 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "ולאחר ששמע את הקטין והורהו" יבוא "ובהסכמת הקטין, או על פי בקשת הקטין";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) בית משפט לנוער שהאריך את תקופת החזקתו של קטין במעון לפי סעיף קטן (א), יבטל את ההארכה כאמור לבקשת הקטין, ורשאי הוא לבטל את ההארכה כאמור על פי בקשת הממונה על המעונות."
תיקון סעיף 34
36.
בסעיף 34 לחוק העיקרי, במקום "האמור בסעיפים 25(א), 26, 30 ו-33" יבוא "הוראות פרקים ד' ו-ה'", ובמקום "להתייצב" יבוא "לשהות".
הוספת סעיף 34א ופרק ה'1
37.
אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא:
"הודעה לקטין על זכויותיו במעון
34א.
מנהל מעון או מעון נעול יפרט בפני קטין, עם כניסתו למעון או למעון הנעול על פי צו לפי פרק ד' או לפי פרק זה, את זכויותיו בקשר להחזקתו במעון או במעון הנעול, לפי העניין, באופן שקבע השר; כן ישוב ויודיע מנהל המעון או המעון הנעול לקטין, זמן סביר לפני תום שנה מיום כניסתו למעון, על זכותו שענינו יובא בפני ועדת שחרורים בהתאם להוראות סעיף 36.
פרק ה'1: החזקת קטינים במאסר
בתי סוהר לקטינים
34ב.
(א) לא יוחזק קטין במאסר אלא בבית סוהר נפרד לקטינים, או באגף בבית סוהר כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית הסוהר או שוכניו.
(ב) לא יוחזק קטין במאסר בתא יחד עם מי שאינו קטין, ואולם, ניתן להחזיק אסיר שבמהלך נשיאת מאסרו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, במאסר בתא יחד עם קטין, ובלבד שמלאו לקטין 17 שנים ואין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה; הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו בכפוף להוראות סעיף קטן זה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להחזיק קטין במאסר בבית סוהר או באגף שאינו כאמור באותו סעיף קטן, אם ההחזקה כאמור היא לצורך הבאת הקטין לדיון בבית משפט, ובלבד שהחזקתו תהיה לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן להחזיק קטין כאמור באותו סעיף קטן לפרק זמן שלא יעלה על 72 שעות במקרים אלה:
(1) חל מועד הדיון בבית המשפט בשבת או בחג, או בסמוך לתום שבת או חג;
(2) הקטין הוא עצור שטרם ניתנה החלטה בדבר מעצרו או שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
(ה)
(1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) וסעיף 8 לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה במאסר בבית סוהר שאינו בית סוהר נפרד לקטינים או באגף בבית סוהר כללי שאינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם לא תוחזק קטינה במאסר בתא יחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אלא אם כן הקטינה הסכימה לכך ומנהל בית הסוהר סבר כי התקיימו התנאים שבסעיף 13(ב1)(1)(א) עד (ג).
(2) החלטה על החזקת קטינה יחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות מתחילת ההחזקה.
תנאי החזקת קטין במאסר
34ג.
קטין יוחזק במאסר בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בכבודו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר החינוך.
שמירת הוראות
34ד.
הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות לפי כל דין בדבר החזקה במאסר."
תיקון סעיף 35
38.
בסעיף 35 לחוק העיקרי, בכל מקום במקום "שר הסעד" יבוא "השר".
תיקון סעיף 36
39.
בסעיף 36(א) לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 25(א), 26 או 30" יבוא "הוראות פרק ה'", במקום "רשאית ועדת שחרורים" יבוא "זכאי לפנות לוועדת שחרורים בבקשה כי תורה על שחרורו, וועדת השחרורים רשאית", ואחרי "לצוות על שחרורו" יבוא "קטין כאמור זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה;".
תיקון סעיף 37
40.
בסעיף 37(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילה "לתקופה" יבוא "מטעמים ובפרקי זמן אלה:
(1) בימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194824;
(2) בימי חופשה שיינתנו מעת לעת, במניין כולל שלא יעלה על 15 ימים בשנה;
(3)
(א) בימי חופשה מיוחדת במניין כולל שלא יעלה על 30 ימים בשנה – מטעמים מיוחדים, לרבות בשל אבל או שמחה, לצורך השתלבות הקטין במסגרות חינוכיות או תעסוקתיות, או כדי לבחון את אפשרות שילובו של הקטין בקהילה בטרם גיבוש המלצות לבית המשפט בדבר החלפת דרכי טיפול;
(ב) להוסיף, באישור יושב ראש ועדת השחרורים, 30 ימים נוספים לכל היותר לחופשה המיוחדת כאמור בפסקת משנה (א), ובאישור ועדת השחרורים – 30 ימים נוספים לכל היותר בכל פעם."
תיקון סעיף 38
41.
בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 25(א), 26, 30 או 33" יבוא "הוראות פרק ה'".
תיקון סעיף 41
42.
בסעיף 41 לחוק העיקרי, במקום "הטיפול מיותר" יבוא "אין צורך בטיפול או שהוא אינו ניתן לביצוע".
הוספת סעיפים 41א ו-41ב
43.
לפני סעיף 42, אחרי הכותרת "פרק ח': שונות" יבוא:
"שימוש באמצעי ריסון
41א.
(א) עובד הנמנה עם צוות במעון או במעון נעול, רשאי לנקוט באמצעי ריסון סבירים כלפי קטין המוחזק בו, למעט כבילתו של הקטין, לשם מניעת בריחתו, או לשם מניעת פגיעה בגופו של הקטין או בגופו של אחר, או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש; נקיטה באמצעי ריסון לפי סעיף זה תהא במידה שאינה עולה על הנדרש לצורך השגת המטרות האמורות.
(ב) עובד צוות שנקט באמצעי ריסון כאמור בסעיף קטן (א) ידווח על כך בכתב, סמוך לנקיטת אמצעי כאמור, למנהל המעון או המעון הנעול.
(ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין בעלי התפקידים הרשאים לנקוט באמצעים לריסון כאמור. 25
החזקה בחדר נעול
41ב.
(א) עובד הנמנה עם צוות במעון נעול רשאי להחזיק קטין הנתון להשגחתו בחדר נעול לשם מניעת בריחתו, או לשם מניעת פגיעה בגופו של הקטין או בגופו של אחר, או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש, לפרק זמן של 20 דקות – באישור האחראי על המשמרת, ורשאי הוא להאריך את פרק הזמן האמור להחזקה בחדר הנעול לפרקי זמן נוספים של 20 דקות בכל פעם עד לפרק זמן כולל של שעתיים – באישור מנהל המעון הנעול או הרכז החינוכי שלו.
(ב) לא יוחלט על החזקת קטין בחדר נעול כאמור בסעיף זה, או על המשך החזקתו בחדר כאמור, אם ניתן להשיג את מטרת ההחזקה בחדר הנעול בדרך שפגיעתה בקטין פחותה.
(ג) עובד כאמור בסעיף קטן (א), המחזיק קטין בחדר נעול לפי הוראות סעיף קטן (א), יבדוק, לעיתים תכופות ולפחות אחת ל-20 דקות, את מצבו של הקטין ואת הצורך בהמשך החזקתו בחדר כאמור, והוא יערוך דוח בכתב שבו יפרט את נסיבות ההחזקה בחדר הנעול והעילה להחזקה כאמור, לרבות קבלת האישור להמשך ההחזקה ככל שניתן.
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין תנאי ההחזקה בחדר נעול, התנאים למתן אישור להמשך ההחזקה, וכן לעניין אופן התיעוד והדיווח בדבר הפעלת הסמכות לפי סעיף זה."
תיקון סעיף 42
44.
בסעיף 42 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "היעדרות קטין ממעון והחזרה אליו";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 25(א), 26, 30 או 33" יבוא "הוראות פרקים ד' או ה'";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) נמלט קטין ממעון או ממעון נעול, בוטל שחרורו ממעון כאמור או שהסתיימה או בוטלה חופשתו ממנו והוא לא שב אליו, לא תיחשב תקופת היעדרותו זו במניין תקופת החזקתו במעון או במעון הנעול, למעט תקופת היעדרותו בשל החזקתו במעצר עד להחזרתו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת הממונה על המעונות או הקטין."
הוספת סעיף 43א
45.
אחרי סעיף 43 לחוק העיקרי יבוא:
"מינוי ממונה על מעונות, סגן לממונה ומפקחים, ואצילת סמכויות
43א.
(א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על המעונות, שיהיו לו הסמכויות כמפורט בחוק זה; כן רשאי השר למנות, מבין עובדי משרדו, סגן לממונה על המעונות ומפקחים ארציים ואזוריים על מעונות.
(ב) הממונה על המעונות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכויותיו לפי סעיף 31(ב), לסגנו ולמפקחים כאמור בסעיף קטן (א)."26
תיקון סעיף 44
46.
בסעיף 44 לחוק העיקרי, בכל מקום במקום "שר הסעד" יבוא "השר".
תיקון סעיף 45א
47.
בסעיף 45א לחוק העיקרי, במקום "הוראות פרק ב' וסעיף 14" יבוא "הוראות סעיפים 3 ו-6", ובסופו יבוא "והכל בשינויים אלה:
(1) בכל מקום, במקום "בית משפט לנוער" יבוא "בית משפט צבאי שכל שופטיו שופטי נוער, שימונו על ידי ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושקיבלו הכשרה כאמור בסעיף 2(א) במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
(2) בסעיף 4(א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "הפרקליט הצבאי הראשי";
(3) בסעיף 7, במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "נשיא בית הדין הצבאי לערעורים", ובמקום "והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957" יבוא "והוראות סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-195527".
תיקון סעיף 45ב
48.
בסעיף 45ב(ב) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "למעט עבירה" יבוא "למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש".
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
49.
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-196028, בסעיף 9א, בכל מקום, במקום "חוקר נוער" יבוא "חוקר ילדים".
תיקון פקודת בתי הסוהר
50.
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–197129 –
(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודות השירות" יבוא:
""קטין" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;";
(2) בסעיף 10 –
(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197130";
(ב) בסעיף קטן (ב), פסקה (2) – תימחק;
(2א) בסעיף 11א, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.";
(3) בסעיף 19ב, אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) לעניין אסיר שהוא קטין – טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו."
תיקון חוק בתי המשפט
51.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–198431 בסעיף 68(ה) –
(1) הסיפה החל במילים "עניני משפחה" תסומן כפסקה (1);
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197132, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; אולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-200133."
תיקון לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
52.
בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-195534 –
(1) בסעיף 4א ו-4ב, בכל מקום במקום "הממונה על חקירת העבירה" יבוא "הקצין הממונה על חקירת העבירה".
(2) אחרי סעיף 4ג יבוא:
"חקירת ילד בשעות הלילה
4ד.
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" – השעות שבין 20:00 עד 7:00.
(ב) ילד שיש לחקרו בעבירה המנויה בתוספת שאין הוא חשוד בביצועה, לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת הילד, ולא תימשך חקירתו במקום כאמור בשעות אלה, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור ילד בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) הילד הגיע מיוזמתו או לבקשתו לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש לחקירת הילד בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-199635;
(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה המנויה בתוספת שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(4) הילד והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הילד בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00;
(5) חוקר הילדים, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העבירה, שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי חוקר ילדים שלא לחקור ילד בשעות הלילה כאמור באותו סעיף קטן, אלא במועד מאוחר יותר שאינו בשעות הלילה, ומוקדם ככל הניתן, אם סבר כי לא ניתן לקיים את החקירה בשעות הלילה נוכח מצבו הגופני או הנפשי של הילד.
הודעה על חקירת ילד חשוד או על מעצרו
4ה.
(א) ילד החשוד בביצוע עבירה המנויה בתוספת (בחוק זה – ילד חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לילד, ובלבד שנשמעה עמדת הילד לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) ילד חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
חקירת ילד חשוד ללא הודעה להורה או לקרוב אחר
4ו.
(א) על אף הוראות סעיף 4ה, רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת ילד חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, מבלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הילד או של אדם אחר;
(2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היה צד לעבירה שבה חשוד הילד.
(ב) לצורך קבלת החלטה כאמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ג)
(1) הורה הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הילד, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש לחקירת הילד, או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הילד ללא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הילד בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת הילד, ועל חקירתו.
(2) הורה הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות [ארבע שעות] מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש לחקירת הילד כאמור בפסקה (1), או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהיעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הילד או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם היו צד לעבירה שבה חשוד הילד.
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הילד או לקרוב אחר, תימסר ההודעה ללא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).";
(2) אחרי סעיף 5ב יבוא:
נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירת ילד חשוד
5ג.
(א) על אף הוראות סעיף 5, ילד חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מהם, לפי הוראות סעיף 4ה(א) עד (ג), זכאי שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם, ככל הניתן לפני תחילת החקירה, אלא אם כן הביע הילד התנגדות לכך מנימוק סביר או אם היה מוחזק במעצר, והכל, אם סבר הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, כי אין במתן אפשרות לנוכחות ההורה או הקרוב האחר כאמור כדי להביא לאחד מאלה –
(1) פגיעה בטובת החקירה או בטובת הילד;
(2) אחד הטעמים המנויים בסעיף 4ו(א);
(3) אחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (ג)(2)(א) עד (ה);
(4) פגיעה ממשית בפרטיותם של ילדים אחרים; בסעיף זה, "פגיעה בפרטיות" – כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198136.
(ב) הורה או קרוב אחר של ילד חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן מבלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הילד ללא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד;
(ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הילד;
(ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהילד חשוד בביצועה;
(ד) סיכול של מניעת עבירות נוספות;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הילד או של חשודים אחרים;
(3) לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.
(ד) הורה הקצין הממונה על חקירת העבירה על חקירת ילד חשוד ללא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה כאמור בסעיף קטן (א), ינמק את החלטתו והיא תתועד בכתב.
(ה) הוחל בחקירתו של ילד חשוד מבלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ג), והגיע הורהו של הילד או קרוב אחר לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש לחקירת הילד במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הילד וחוקר הילדים ייתן לילד הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד האפשרי הראשון בהתאם למהלך החקירה.
(ו) נכח הורהו של ילד או קרוב אחר בחקירת הילד, לא יתערב במהלך החקירה ולא ייצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו חוקר הילדים לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת ילד בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע חוקר הילדים להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ז) ראה חוקר הילדים כי הורהו של ילד או קרוב אחר הנוכח בחקירת הילד מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הילד באופן ישיר או מרומז, רשאי חוקר הילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
5ד.
(א) בטרם ייחקר ילד חשוד, יודיע על כך חוקר ילדים [חוקר] לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית, לפי העניין, וכן יודיע לילד בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו על פי כל דין כלפי הילד בהיותו חשוד:
(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאותו לייצוג לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-199537;
(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 5ג.
(א1) [בלי לגרוע מהוראות כל דין,] אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את החקירה.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
חקירת ילד חשוד בשעות הלילה
5ה.
ילד חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש לחקירת הילד בשעות הלילה כהגדרתן בסעיף 4ד(א), אולם רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הילד או מעצרו;
(2) העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה המנויה בתוספת והקצין הממונה על חקירת העבירה שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 5ג(ג)(2);
(3) הילד והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הילד בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.".
תיקון חוק טיפול בחולי נפש
53.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–199138 –
(1) בסעיף 15(ג), אחרי "לבדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער";
(2) בסעיף 16(ב), אחרי "לבדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער";
(3) בסעיף 17, אחרי "בדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – בדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער".
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
54.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-199539 בסעיף 18(א), במקום פסקה (8) יבוא:
"(8) קטין שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוגשה לבית המשפט בקשה למעצרו ובית המשפט מינה לו סניגור לפי הוראות סעיף 10ו לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197140 (בפסקה זו – חוק הנוער);
(ב) הוגש נגדו כתב אישום כאמור בסעיף 18(א) לחוק הנוער, או שבית משפט החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק האמור;
(ג) הוגשה לבית משפט לנוער בקשה להעברתו ממעון נעול למאסר, לפי הוראות סעיף 25א לחוק הנוער;".
תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר
55.
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–200141, בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בחישוב תקופת המאסר של מי שהועבר ממעון נעול למאסר בהתאם להוראות סעיפים 25א או 25ב(ג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197142, תובא בחשבון תקופת החזקתו במעון הנעול."
תחילה
56.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 41א ו-41ב לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 43 לחוק זה, שנה מיום פרסומו.
(ב) תחילתם של סעיפים 41א ו-41ב לחוק העיקרי כנוסחם בסעיף 43 לחוק זה, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שהותקנו לפי הסעיפים האמורים.
גרסה חלופית – על מנת שלא להתנות את כניסתה של חקיקה ראשית לתוקף בהתקנתה של חקיקת משנה, מוצע לחלופין אחד מאלה: (1) להחיל את סעיף התחילה הכללי (שנה) גם על סעיפים אלה; (2) לחייב בהתקנת התקנות בתוך חצי שנה מיום הפרסום.
הוספת התוספת
57.
אחרי סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת
(סעיפים 9ד ו-9י)
חקירת קטינים בשעות הלילה
חלק א'
לעניין סעיפים 9ד(ג)(3)(א) ו-9י(2)
עבירות בחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 170, 244, 273, 304, 334, 348(ג), 349, 380, 497 או 498(א).
עבירות בפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961: עבירות לפי סעיפים 10(א), למעט נהיגה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו, 62(3), או 64ד, או עבירה אחרת לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק לגוף או נזק חמור לרכוש; ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
חלק ב'
לעניין סעיף 9י(2)
עבירות בחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 191, 192 או 381; ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
עבירות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973: עבירות לפי סעיף 7(ג); ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין."
**************************************************************************************