חומר רקע

הפורום הפלילי יו"ר הפורום: מ"מ: סגן: רכזים: עו"ד רחל תורן עו"ד נבות תל-צור עו"ד אבי אודיז עו"ד רחל שיבר עו"ד דר' חגית לרנאו עו"ד נתי שמחוני כנסת: עו"ד יאיר גולן השתלמויות: עו"ד נמרוד ליפסקר עו"ד יורם סגי-זקס בתי משפט: עו"ד אביגדור פלדמן ועדות משנה: חקיקה עו"ד אילן סופר פרקליטות עו"ד רות דוד שוק ההון עו"ד יעל גרוסמן משטרה עו"ד יוסי סדבון תעבורה עו"ד שי גלעד סדרי דין וראיות פרופ' קנת מן, עו"ד צבא וביטחון שוק ההון סנגוריה ד"ר יואב ספיר, עו"ד עבירות בטחוניות עו"ד אמנון זכרוני צבא וביטחון עו"ד אילן כץ שב"ס עו"ד מיכאל עטיה ירושלים, י' תמוז תשס"ח 29 מאי 2026 4039/ לכבוד ח"כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט כנסת ישראל הנדון: עמדת ועדת החקיקה של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין בדבר שינויים מאוחרים בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח - 2007 עניינו של נייר עמדה זה: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח- 2007 (להלן- "הצעת החוק") הינה הצעת חוק ממשלתית אשר אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ופורסמה ברשומות1. הצעת חוק זו נועדה להקל על עומס העבודה המוטל על השופטים באמצעות שורת שינויים בסדרי הדין האזרחיים וביניהם- הקטנת גודל המותב וצמצום אפשרות הגשת בר"עות. בגירסתה המקורית לא היתה הצעת החוק עתידה להיות בעלת השפעה ממשית על סדרי הדין בפלילים. לאחרונה הובא לידיעתנו כי במהלך הדיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, החוק והמשפט (להלן: "הוועדה") ביום 7.7.2008 ביקש כב' שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לבצע תיקונים מאוחרים בהצעת החוק אשר, באם יתקבלו ויאושרו על ידי הכנסת, יהיו בעלי השפעה משמעותית על סדרי הדין במשפט הפלילי. למיטב הבנתנו ברצונו של שר המשפטים להוסיף 2 שינויים מאוחרים בהצעת החוק- 1. קביעה לפיה נשיא בית המשפט המחוזי יהיה רשאי, אם מצא שהנסיבות מצדיקות זאת, להורות שמשפט פלילי בשל עבירה שעונשה אינו מוות או מאסר עולם יידון בפניי שופט אחד. 2. קביעה לפיה בכל ענין פלילי הנדון בפני הרכב של שלושה שופטים יהיה רשאי אב בית הדין לקבוע כי דיון שאינו כרוך בשמיעת עדים או בסיכומים יישמע בפני אחד משופטי ההרכב. לקראת הדיון שנקבע לדיון בוועדה ליום 15.7.08, בין השאר ביחס לפרטים אלה בהצעה, ולקראת קריאה שניה ושלישית במליאה, מוצאת ועדת החקיקה של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין חשיבות בהבעת עמדתה הראשונית בנוגע להצעותיו אלו של שר המשפטים. הערות ביחס לפרוצדורה הראויה לדיון בשינויים המוצעים: 1. בראשית הדברים, ובטרם התייחסות להצעה גופה, חשוב להדגיש שעומדות על הפרק הצעות לשינויים משמעותיים (ולשיטתנו מהותיים) במשפט הפלילי, באופן המחייב את השאלה אם הדרך הנכונה לקדמם הינה הדרך שנבחרה, קרי: הוספת שינויים אלו בשלב הדיון בוועדה ומבלי להביאם לאישור המליאה בקריאה ראשונה; הוספתם במסגרת הצעת חוק שעוסקת רובה ככולה בתחום סדר הדין האזרחי (במסגרתו האיזונים ומשקלם של שיקולי היעילות הינם שונים בתכלית מאשר בתחום המשפט הפלילי); וקידומה של ההצעה מבלי למצות את עבודת הרקע של הפורומים הרלוונטיים במשרד המשפטים (ובפרט של הועדה לסדר דין פלילי בראשותה של כב' שופטת בית המשפט העליון מרים נאור). 2. שאלת קיומם של משפטים פליליים בעבירות פשעים חמורים בפני מותב תלתא (או שמא בפני הרכב אחר) הינה שאלה טעונה, שהמחוקק, בתי המשפט וועדות שונות הירבו לעסוק בה לאורך השנים (ר' בין השאר דו"ח הוועדה לבדיקת המבנה והסמכויות של מערכת בתי המשפט משנת 1982 (וועדת לנדוי) וכן הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט [נוסח משולב] (מותב של שניים והרשעה פה אחד) התש"ס – 2000, שהוגשה לכנסת ה – 15 על-ידי ח"כ אמנון רובינשטיין). 3. לדעתנו, השאלה הינה בעלת חשיבות מהותית וערכית, ונכון לצטט לגביה את דבריו הנכוחים של כב' השופט ג. בך בע"פ 4912/91, פ"ד מח(1), 581, 596 (שהיה אמנם בדעת מיעוט באותה פרשה): "אכן אין חולקים, כי צדק עשוי להיעשות גם על-ידי שופט דן יחיד. עם זאת נשאלת השאלה, מה ראה המחוקק לקבוע כי אישומים בשל עבירות חמורות, שעונשן כבד הוא (מעל עשר שנות מאסר), יתבררו לפני שלושה שופטים דווקא? אין זאת אלא שהתכלית בהוראה זו הייתה שלא יורשע אדם בעבירה כה חמורה, ייגזר דינו, ותישלל חירותו לזמן כה ממושך, אלא אם יותר משופט אחד ישתכנע מעבר לספק סביר כי אמנם אשם ובר-עונשין הוא, וכי ראוי להשית עליו את העונש החמור הקבוע בחוק. מאחורי הוראה זו גלום אפוא רעיון מהותי המבטא זכות מזכויות הנאשם בפלילים" על מגמת העברת הדיון בתיקים פליליים חמורים בעקבות המלצת וועדת לנדוי נמתחה ביקורת,2 בהדגשת העקרון ש"כל שופט, ויהיה המוכשר ביותר, חשוב שיהיו לו שופטים עמיתים בהרכב, אתם יוכל להתייעץ" ולקיים "שקלא וטריא משותפים", ותוך השוואה לנהוג במשפט המשווה ולעקרון המנחה במשפט העברי ("שאין בית דין פחות משלושה, ושבדיני נפשות אף למעלה מזה – עשרים ושלושה".3 פרופ' הרנון הדגיש כי המגמה צריכה להיות הפוכה. 4. לנוכח חשיבותה של השאלה, סבורים אנו שאין לקדם תיקון חקיקה בהקשר זה, בכל הכבוד, בדרך של הוספה אגבית של שינויים להצעת חוק שעוסקת רובה ככולה בתחום סדר הדין האזרחי, ושחיוני וחשוב לקיים דיון מעמיק ויסודי בשינויים המוצעים ומשמעויותיהם, בפורומים המתאימים לכך. 5. לעניין זה חשוב לציין שבימים אלה ממש מתקיים דיון בהצעות אלו של שר המשפטים בוועדה לסדר דין פלילי, בראשותה של כב' שופטת בית המשפט העליון מרים נאור. לנוכח פנייתו של שר המשפטים אל יו"ר הוועדה, קודם הדיון בנושא על פני נושאים אחרים שהיו על סדר יומה. לדעתנו, מן הראוי כי העמדה שתגובש בפורום הנכבד של הוועדה לסדר דין פלילי (וועדה הממונה על-ידי שר המשפטים) תובא הן בפני שר המשפטים עצמו והן בפני וועדה נכבדה זו, בטרם תקודם חקיקה המשנה את ההוראות בעניין קיום דיונים בפשעים חמורים בפני הרכב. עמדתה הראשונית של וועדת החקיקה של הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין ביחס להצעות גופן: 6. לגופן של ההצעות, עמדתנו הינה שהשוני המהותי בין המשפט האזרחי לבין המשפט הפלילי מחייב איזון שונה בתכלית בין השיקולים המתנגשים. אנו מסתייגים משינוי ההוראות בעניין קיום דיונים בתיקי פשעים חמורים בפני הרכב של שלושה שופטים, כל שכן מן השינוי הגורף המוצע על-ידי שר המשפטים. 7. במישור העקרוני והמוסרי, כוחו של טיעון "היעילות" מוגבל כאשר על הפרק הרשעתו של אדם בעבירה חמורה במיוחד, ושליחתו לתקופת מאסר ארוכה במיוחד. הכרעת המחוקק – היא הכרעת הציבור הישראלי – כי בתיקים אלה ראוי לקיים דיון בפני הרכב, מבטאת את ההכרה בסיכוני המשגה העצומים שקיימים בסיטואציה מעין זו. היא מבטאת עמדה מוסרית ביחס למידת השכנוע הנדרשת כדי להצדיק פגיעה דרסטית כל כך בחירותו של אדם. לעניין זה, אין די בכך ששופט אחד ישתכנע במהימנותם של עדים ובאשמתו של אדם, אלא לנוכח משמעותה ומחירה הכואב של ההרשעה – ביקש המחוקק לקיים מנגנון של דיון והחלפת דעות, ובעיקר שתנאי להרשעה יהיה שכנועם מעבר לספק סביר של שלושה שופטים (ולא להסתפק בדעתו של שופט יחיד). כוחם של שיקולי "יעילות" הינו מוגבל ומסוייג ביחס לסיכוני המשגה - שהדיון בפני מותב תלתא נועד לצמצם ככל הניתן - להרשעת חף מפשע, תוצאה שגלום בה עוול מוסרי שלא ניתן להצדיקו במונחים תועלתניים (כדברי הפילוסוף המשפטי ג'רמי בנטהאם). ככל שההרשעה והענישה חמורות יותר, כך גם מתחייבת זהירות יתר טרם הרשעה, וכך בהכרח נסוג גם משקלם היחסי של שיקולי ה"יעילות". 8. לפיכך, מתוך הכרה מלאה בחומרת בעיית העומס המוטל על בתי המשפט ועל השופטים בישראל ומתוך נכונות לדון בעתיד ברפורמה בסדרי הדין הפליליים שתעזור להקל על עומס זה, נראה לנו, באופן עקרוני, כי הקטנת המותבים בהליכים פליליים בבית המשפט המחוזי ומתן אפשרות, בנסיבות מסוימות, להיעדרות של שופטי מותב מדיון, לא תסייע להקטנה משמעותית בעומס על מערכת בתי המשפט. מנגד, ובכך עיקר, צעדים אלו עלולים לפגוע בזכויות הנאשם, במראית פני הצדק ובדימוי הציבורי של ההליכים הפליליים (במערכת שבה גם היום אחוזי ההרשעה הינם מעל ל – 99 אחוז) ולהגדיל באופן משמעותי את הסיכון לעוות דין חמור כלפי נאשמים. 9. נראה כי הצעת החוק המקורית שעסקה רובה ככולה בסדר הדין האזרחי הכריעה כי לא יבוצעו שינויים בעת הזאת בסדר הדין הפלילי. זאת, מחד נוכח ההכרה בכך שמרבית העומס על שופטי ישראל נעוץ בכמותם של ההליכים האזרחיים4 ומאידך ההכרה בכך כי הדין הפלילי עוסק בדיני נפשות וכי עשיית צדק והגעה לחקר האמת בגידרו הינן מטרות נשגבות הן לנאשמים, הן לקורבנות והן לציבור. לא נשגה אם נאמר כי טעויות ושגיאות בהליכים פליליים, ובמיוחד בערכאת המחוזי, שינבעו מהיעדר מומחיות ובקרה של כמות שופטים מספקת, יהיו בעלי השלכות מרחיקות לכת בהרבה מטעויות ושגיאות בהליכים אזרחיים. 10. ויודגש כבר כיום קובע סעיף 37 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") איזון מדוד בדבר ההליכים הפליליים שיתנהלו בפניי מותב של שלושה בבית המשפט המחוזי אל מול כאלו שיתנהלו בפניי מותב של דן יחיד. לדוגמא קובע סעיף 37(א)1 לחוק כי עבירה שדינה מאסר הפחות מ-10 שנים תידון בפניי דן יחיד. כך קובע גם סעיף 37(ב)(1) רשימת עבירות נכבדת שתידון בפניי דן יחיד (שינוי חקיקה שבוצע בעקבות דו"ח וועדת לנדוי). נוכח קיומו כבר כעת של איזון אשר נראה כי שקל הן שיקולי עומס והן את מאפייני ההליך הפלילי, אין מתחייב כי יבוצעו השינויים המוצעים. אכן, המחוקק נתן דעתו לסוגיה זו לא פעם בעבר, שקל את הנושא בכובד ראש, וביטא את מסקנתו בחקיקה מאוזנת, שלדעתנו יש להותיר על כנה. 11. לחילופין, אנו סבורים שנוסחן של הצעות שר המשפטים גורף וכללי מדי, בכל הכבוד. אף במידה ויש מקום לדיון בצמצום המותבים הדנים בהליכים פליליים בבית המשפט המחוזי ולאפשר לחלק משופטי המותב להיעדר מדיונים במסגרת הליך פלילי, הרי שיש להגדיר מפורשות באילו נסיבות יתאפשר הדבר ואין להותיר עניינים אלו לשיקול דעתם הבלעדי של נשיא בית המשפט המחוזי ואב בית הדין. לא ייפלא כי סעיף 37(א)3 לחוק מורה כי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו יכולים להורות, על פי שיקול דעתם הבלעדי, על דיון במותב של שלושה שופטים אך ההיפך אינו נכון. אף אם נרצה לסטות מכלל זה גם בגדרי הליך פלילי, אין לעשות זאת באמצעות הפיכת הקערה על פיה ומתן שיקול דעת מלא לנשיא המחוזי או לאב בית הדין אלא יש לחוקק קווים ברורים בהרבה שיסייעו לוודאות המשפטית ולמראית פניי הצדק. דוגמא לחקיקה ספציפית שכזו מצויה בסעיף 11 להצעת החוק עצמה אשר קובעת, משיקולים פרטניים, כי עבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות לפי סעיף 377א(5) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 תידון בפניי דן יחיד ולא בפניי מותב של שלושה. 12. אשר להצעה כי דיון שאיננו כרוך בשמיעת עדים או בסיכומי טענות הצדדים בתום העדויות, יישמע בפני אחד משופטי ההרכב שייקבע, דעתנו הינה שהשיקול המנחה צריך להיות הגנה על תדמיתו של ההליך הפלילי (כהליך קפדני ויסודי) ועל אמון הציבור בהליך ובתוצאותיו. לכן, יש להבחין בין דיונים בעניינים טכניים (כגון דיון מקדמי או קדם משפט לקביעת סדרי הדיון) לבין דיונים בעניינים מהותיים, שעשויה להיות להם השפעה על תוצאות ההליך. דיון לגופן של טענות ובעל חשיבות לבירור האשמה צריך להתקיים בפני ההרכב כולו, שאם לא כן לעולם תרחף השאלה אם היעדרות השופט מן הדיון השפיעה על התוצאה. יש לזכור, שבצד חשיבותם של שיקולי היעילות, הרי שסדרי המשפט הפלילי ממלאים תפקיד חשוב (גם בפן הטקסי) בשימורו של המסר הציבורי החיוני כל כך לדמוקרטיה, כי אדם יורשע רק לאחר ניהול משפט הוגן וצודק. בכבוד רב, עו"ד אילן סופר עו"ד נחשון שוחט יו"ר ועדת החקיקה מ"מ יו"ר ועדת החקיקה הפורום הפלילי בלשכת עוה"ד הפורום הפלילי בלשכת עוה"ד