חומר רקע
לקראת הדיון ביום ראשון 13.07.08
[מקרא כללי: בעקוב אחר שינויים – כל השינויים עליהם החליטה ועדת החוקה במהלך דיוניה; בצהוב – נושאים שנותרו פתוחים]
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס'...), התשס"ח–2008
תיקון כותרת פרק א'
1.
בחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–19711 (להלן – החוק העיקרי), בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "עקרונות כלליים".
תיקון סעיף 1
2.
בסעיף 1 לחוק העיקרי –
(1) בהגדרה "מעון נעול", במקום "ושר הסעד" יבוא "והשר הרווחה";
(2) במקום ההגדרה "הממונה על המעונות", במקום האמור בה יבוא: "הממונה על המעונות שמונה לפי הוראות סעיף 34ב;";
""הממונה על המעונות" – מי שמונה לפי הוראות סעיף 43א;";
(3) בהגדרה "קצין מבחן", המילים "[נוסח חדש], התשכ"ט–-1969" – יימחקו;
(4) במקום ההגדרה "קצין מעקב", במקום האמור בה יבוא: "מי ששר הרווחה מינהו לביצוע טיפול עוקב לפי הוראות פרק ז';";
""קצין מעקב" – מי שהשר מינהו לביצוע טיפול עוקב לפי הוראות פרק ז';";
(4א) בהגדרה "חוקר נוער", בסופה יבוא "לא יוסמך שוטר כחוקר נוער אלא לאחר שקיבל הכשרה לצורך כך, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;";2
(5) אחרי ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
""חוק בתי המשפט" – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19843;
"חוק חקירת חשודים" – חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–20024;
"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–19965;
"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19606;
"חוק הסניגוריה הציבורית" – חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–19957;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19778;
"חוקר" – כהגדרתו בחוק חקירת חשודים;
"חקירה" – תשאול או גביית הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, למעט באחד מאלה:
(1) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנת משטרה בעבירות כאמור בסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19829, ששר המשפטים קבע לגביהן בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים בסטייה מהוראות אותו חוק, או בעבירות שנקבעו כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-198510;
(2) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנה כאמור בסעיף 3(א) לחוק חקירת חשודים;
"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב–197111;
"פקודת המבחן" – פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט–196912;
"קצין מוסמך", בתחנת משטרה – קצין הנוער בתחנת המשטרה, ובהיעדרו – הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה [גרסה ב'13: ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה14 – ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהיעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל];
"הקצין הממונה" – כהגדרתו בסעיף 25 לחוק המעצרים;."
"תיעוד חזותי" ו"תיעוד קולי" – כהגדרתם בחוק חקירת חשודים;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים."
הוספת סעיפים 1א עד 1ג
3.
אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:
"עקרונות כלליים
1א.
(א) מימוש זכויות של קטין והפעלת סמכויות כלפיו, לפי הוראות חוק זה, ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, וכן בהתחשבהתחשבות בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) לעניין חוק זה, מימוש זכויות של קטין או פגיעה בהן, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו, ייעשו בהתחשב בשיקולים של שיקום הקטין, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים.
(בג) חוק זה בא להוסיף על זכויות הנתונות לקטין לפי כל דין, ולא אינו בא לגרוע מהןזכויות אלה.
זכות ההשתתפות של קטין לעניין בקבלת החלטה לגביובענינו
1ב.
(א) לא תינתן החלטה לפי חוק זה בענינו של קטין, אלא לאחר שניתנה לנקבע על פי הוראות כל דין, כי תינתן לאדם, הזדמנות להביע את עמדתו או כי תידרש הסכמתו לעניין מתן החלטה בעניינו, זכאי קטין שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין הנדון, ככל הניתן בפני מי שמחליט באותו עניין, בעצמו, באופן חופשי ובדרך המותאמת לגילו של הקטין, למידת בגרותו ולצרכיו (בחוקסעיף זה – ההזדמנות דמנות להביע עמדה); לעמדתו של הקטין וכן לרצונו ולרגשותיו יינתן משקל ראוי בקבלת החלטה בעניינו, בהתחשבאם בלגילו ולבמידת בגרותו ובהתחשב בנסיבות הנוגעות להחלטה.
(ב) לצורך מימוש זכותו של קטין להזדמנות להביע עמדה, יימסר לקטין מידע, בשפה ובאופן המובנים לו, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) מסירת המידע לקטין אסורה לפי כל דין;
(2) מקבל ההחלטה בעניינו של הקטין שוכנע שמסירת המידע תגרום לו פגיעה ממשית.
(בג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מי שמקבל החלטה לפי חוק זה, בעניינו של קטין, שלא לתת לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת ההחלטה בעניינו, אם שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי התקיים אחד מאלה :
(1) מתן ההזדמנות להביע עמדה יגרום לקטין פגיעה ממשית העולה על הפגיעה שבאי מתן ההזדמנות כאמור;
(2) לא ניתן לתת לקטין הזדמנות להביע עמדה כאמור מפאת הדחיפות בקבלתה.
(ב1ד) לא ניתנה לקטין הזדמנות להביע עמדה לפני קבלת החלטה בעניינו, כאמור בסעיף קטן (בג), תינתן לקטין, ככל הניתן, הזדמנות להביע את עמדתו לאחר קבלת ההחלטה, ובלבד שיישום ההחלטה עדיין לא החל או עדיין נמשך, וחדל להתקיים הטעם שמנע מתן הזדמנות לקטין להביע עמדה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג) לצורך מימוש זכותו של קטין להביע עמדה כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לקטין מידע, בשפה ובאופן המובנים לו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה :
(1) הוגבלה מסירת המידע בחוק או על פיו;
(2) מקבל ההחלטה בענינו של הקטין שוכנע כי הקטין אינו מסוגל להבין את המידע או שמסירת המידע תגרום לו פגיעה העולה על הפגיעה שבאי מסירתו.
(דה) התקבלה החלטה לפי חוק זה בעניינו של קטין בניגוד לעמדתו, יסביר מי שקיבל את ההחלטה או אדם מטעמו, לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ככל הניתן, את הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן התקיימו לגבי הנימוקים האמורים הוראות פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (בג).
(וה) על אף הוראות סעיף זה, על החלטה של בית משפט לנוער לפי חוק זה בעניינו של קטין יחולו הוראות סעיפים 17א ו-17ב.
קיום הליכים בשפתו של הקטין
1ג.
הליכים לפי חוק זה, שמתקיימים בנוכחות הקטין, וכן הליכים לצורך קיום ההוראות לפי חוק זה, יתנהלו בשפתו של הקטין או בשפה שהקטין מבין ודובר אותה, לרבות שפת סימנים, או בתרגום לשפה כאמור."
תיקון סעיף 2
4.
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ורשאי הוא להטיל על שופטים כאמור לדון במעצרם ושחרורם של קטינים ובהליכים מקדמיים שלפני המשפט (בסעיף זה – הליכים אחרים הקשורים לנוער), ובלבד ששופטים כאמור שיעברו הכשרה מיוחדת לשמש כשופטי נוער או הכשרה מתאימה לשמש כשופטי נוער לצורך דיון בהליכים אחרים הקשורים לנוער, לפי העניין.צורך כך".
תיקון סעיף 4
4א.
בסעיף 4(ב) לחוק העיקרי, המילים "אולם, על אף האמור בסעיף 9, ינהג בית המשפט בהתאם לסעיף 38 לחוק בתי המשפט, תשי"ז–1957" – יימחקו.
הוספת סעיף 5א15
5.
אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא:
הצעת ח"כ לוי:
"תחולת הוראות על בית משפט שאינו לנוער שפיטת בגיר בעבירה שביצע בהיותו קטין
5א.
(א) (1) הדיון בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי, לרבות הדיון בערעור, בעניינו של בירה שנאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים,הואשם בה בגיר, ושביום ביצוע העבירה היה עדיין קטין, וחלפה שנה או פחות מיום ביצועה, יהיה לבפני בית משפט לנוער.;
(2) הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק זה יחולו בדיון לפי פיסקה (1) בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה –
(א) הוראות סעיף 26(1) ו- (4) עד (6) לא יחולו;
(ב) בסעיף 26(3), במקום "הקטין או הורהו" יקראו "הנאשם" והמילים "של הקטין" - לא ייקראו;
(ג) בסעיף 26(7) ו- (8), במקום "הקטין או הורהו" יקראו "הנאשם".
(ב) הדיון בעניינו של בבית משפט שאינו לנוער, הדן נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 19 שנים, וביום ביצוע העבירה היה הוא בגיר בעבירה שביצע בהיותו קטין, יהיה בפני בית משפט שאינו לנוער, ואולם ושהוראות סעיף קטן (א) אינן חלות עליו, יחולו הוראות סעיפים 9, 21, 22, 24, 26 למעט פסקאות (1), ו- (4) ו-עד (65) שבו, ו-27, יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף קטן (א)(2).
גרסה ב' - חברי הכנסת רותם ומיכאלי מציעים: בהגדרה "קטין", במקום "שביום הגשת כתב האישום נגדו" יבוא "ביום שביצע את העבירה".
תיקון סעיף 616
5א.
בסעיף 6 לחוק העיקרי, אחרי "אינו קטין" יבוא "והוראות סעיף 5א(א) אינן חלות עליו".
תיקון סעיף 9
6.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי "לסוגי בני אדם" יבוא "לרבות לנפגע העבירה" ובסופו יבוא "לענין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001".17
תיקון סעיפים 9א ו-9ב18
6.
בסעיפים 9א ו-9ב לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "הממונה על חקירת העבירה" יבוא "הקצין הממונה על חקירת העבירה".
הוספת סעיפים 9ד ו-9ה
7.
אחרי סעיף 9ג לחוק העיקרי יבוא:
"חקירת עד קטין בשעות הלילה
9ד.
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" – פרק הזמן שבין השעות 22:00 עד 07:00.
(1) לגבי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – השעות שבין 20:00 עד 07:00;
(2) לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – השעות שבין 22:00 עד 7:00.
(ב) קטין לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה ולא תימשך חקירתו בתחנה בשעות כאמור, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה., בשעות הלילה, אלא אם כן הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה בשעות כאמור; אולם רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה, באחד מאלה:
(1) הקטין הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) הקטין ביקש, מיוזמתו, [להגיע לתחנת המשטרה,] להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה; [בלי לגרוע מהוראות כל דין, ניתן לחקור קטין כאמור בפסקה זו גם מחוץ לתחנת המשטרה]19;
(2א) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק המעצרים;20
(3) קצין מוסמך [גרסה ב': הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער]21 הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה מסוג פשע, או בעבירה מסוג עוון המנויה בחלק א' לתוספת, שבקשר אליה הוא נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;.
(ד) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(4) הקטין והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתו כאמור אחרי השעה 00:0022.
עד קטין שהפך לחשוד
9ה.
התעורר חשד, במהלך חקירת קטין בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה, שהקטין היה מעורב בביצוע עבירה, יחולו עליו הוראות כל דין לעניין חקירת חשודים, ותופסק חקירתו ולא תחודש אלא לאחר שקוימו לגביו הוראות סעיפים 9ו עדו- 9ט."
תיקון כותרת פרק ג'
8.
בכותרת פרק ג' לחוק העיקרי, לפני "מעצר" יבוא "חקירת חשודים".
הוספת סעיפים 9ו עד 9טויג
9.
לפני סעיף 10 לחוק העיקרי, אתחרית כותרת פרק ג' יבוא:
"הודעה על חקירת קטין חשוד או על מעצרו
9ו.
(א) קטין החשוד בביצוע עבירה (בחוק זה – קטין חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הודיע להורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שנשמעה עמדת הקטין לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר) אדם בגיר אחר המוכר לקטין אשר ראוי להחליף את הורה הקטין לעניין זה (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) קטין חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ג)
(1) הגיע קטין חשוד לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה, ללא דיחוי ולאחר שיידע מסר לאת הקטין כי הודעה על בכוונתו לעשות כן, להורהו של הקטין, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר הודיע להורהו – לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.;
(2) על אף הוראות פסקה (1)סעיף קטן (ג), לא תימסר הודעה כאמור באותהו הפסקה סעיף קטן לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה ההודעה כאמור; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה כאמור משקל ראוי, בהתחשבאם לבגילו ולבמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר.
(3) החליט הקצין הממונה על מעצרו של הקטין חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן[, וכן לסניגוריה הציבורית או לסניגורו של הקטין, לפי העניין]23.
(ד) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת היעדר אפשרות לאתרו כאמור באותם סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר24, ללא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו .
(ה)
(1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת היעדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב.
(2) יידועהודעת הקצין הממונה ל הקטין, כאמור בסעיף קטן (ג), תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה הקטין להודעה, וכן כן החלטת הקצין הממונה לאור תגובת הקטין, ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב.; לעניין זה, "תיעוד חזותי" "תיעוד קולי" – כהגדרתם בחוק חקירת חשודים.
חקירת קטין חשוד ללא הודעה להורהו או לקרוב אחר
9ו1.
(1א) על אף הוראות סעיף 9וזה, רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת קטין חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, מבלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה לפגוע –
(א1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של אדם אחר;
(ב2) במטרות החקירהלהביא לשיבוש הליכי החקירה, בשל חשד סביר כי אחד מהמנויים ברישה [או בן משפחתו של אחד מאלה25] ההורה או הקרוב האחר היה צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3ג) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים – לפגוע בביטחון המדינהשמירת סודיותו של מידע הקשור בבטחון המדינה.
(ב) לצורך קבלת החלטה לעניין פסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ג)
(1) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין, על הזמנת קטין חשוד לחקירה או על חקירתו, בלא ידיעתו של הורהו, של קרוב אחר או של מנהל מעון, לפי העניין, בהתאם להוראות פסקה (1), וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה וחקירת הקטין החשוד נמשכה למעלה משמונה שעות, או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין, לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, ללא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו.
(2) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות [ארבע שעות] מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהיעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הקטין או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר היו צד לעבירה שבה חשוד הקטין;
(3) פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר, תימסר ההודעה ללא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).
זכות קטין חשוד שטרם מלאו לו 14 שנים לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירתו
9ז.
קטין חשוד שטרם מלאו לו 14 שנים שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מאלה, לפי הוראות סעיף 9ו(א) עד (ג), זכאי לכך שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח עמו בחקירתו, וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהםאחד מאלה ככל הניתן לפני תחילת החקירה.
[גרסה חלופית – ראה מסמך המצ"ב לנוסח].
הודעה לקטין חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
9ח.
(א) בטרם ייחקר קטין חשוד, יודיע חוקר לקטין בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו לפי כל דין כלפי הקטין בהיותו חשודבצע חוקר את הפעולות הבאות:
(1) יודיע לקטין על זכותו להיוועץ ביחידות בעורך דין ביחידות, וכן על זכותו ולהיות מיוצג על ידי סניגור [וכן זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור ציבורי לפי חוק הסניגוריה הציבורית26];
(2) יזהיר את הקטין;
(32) לעניין קטין חשוד שטרם מלאו לו 14 שנים – יודיע לקטין גם על זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 9ז.
(ב) השר לבטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה על זכויות כאמור, שתימסר לקטין לפי בסעיף קטן (א).
נוכחות הורה או קרוב בחקירת קטין חשוד שטרם מלאו לו 14
9ט.
(א) הורה או קרוב אחר של הביע קטין חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף 9ז, יוזמן להיות את רצונו שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירה עמו בחקירתו, יוזמן ההורה או הקרוב האחר להיות נוכח בחקירה, והחקירה תעוכב עד להגעתו, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך, מנימוק סביר; [לרצונו של הקטין החשוד בעניין זה יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו27].
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של קטין כאמור באותו סעיף קטן מבלי להמתין , ללא נוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הקטין ללא נוכחות הורהו או קרוב אחר, לפי פסקה זו, תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;
(בא) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין;
(גב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהקטין חשוד בביצועה או לעבירה אחרת;
(דג) סיכול מניעת ביצוע עבירות נוספות.;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הקטין או של חשודים אחרים;
(3) לא ניתן לאתר מי מהם במאמץ סביר.28
(ב1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על חקירת קטין חשוד ללא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה [אם ניתנה לקטין הזדמנות להיפגש עם סניגור ולהיוועץ בו לפי סעיף 34 לחוק המעצרים29 ו], אם מצא שמתקיים אחד מאלה –
(1) אחד הטעמים המנויים בסעיף 9ו1(א);
(2) חשש שנוכחות ההורה או הקרוב האחר תמנע עדות חופשית או עדות בכלל באחת מהעבירות המנויות בתוספת X;
גרסה ב': חשש לשיבוש הליכי חקירה באחת מהעבירות המנויות בתוספת X;30
(3) לגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – החקירה מתועדת בתיעוד חזותי;
(4) הקטין מצוי במעצר לפי צו שיפוטי, או לפי החלטת קצין ממונה כאמור בסעיף 32 לחוק המעצרים31 [גרסה ב': הקטין מוחזק במקום מעצר].
(ג) הוחל בחקירתו של קטין חשוד מבלי להמתין לנוכחותו הגעתו של הורהו או של קרוב אחר, מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ב), והגיע הורהו של הקטין או קרוב אחר לתחנת המשטרה במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הקטין והחוקר ייתן לקטין הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד הראשון האפשרי בהתאם למהלך החקירה.
(ג1) נכח הורהו של קטין או קרוב אחר בחקירת הקטין, לא יתערב במהלך החקירה ולא ייצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו החוקר לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת קטין בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע החוקר להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ד) ראה חוקר כי הורהו של קטין או קרוב אחר הנוכח בחקירת הקטין מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הקטין באופן ישיר או מרומז, רשאי החוקר, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
חקירת המשך של קטין חשוד עצור או של קטין חשוד ששוחרר בערובה בתנאים מגבילים מסוימים
9י.
(א) הוראות סעיפים 9ו ו-9ז עד 9ט לא יחולו לעניין חקירת המשך של קטין חשוד, שנעשית בעת שהוא עצור.
(ב) קטין חשוד ששוחרר בערובה בתנאים כאמור בסעיפים 42(ב)(5) או (7) או 48(א)(5) או (9) לחוק המעצרים, לא יחולו לעניין חקירת המשך שלו שנעשית במהלך תקופת תוקפם של אותם תנאים הוראות סעיף 9ו, ואם טרם מלאו לו 14 שנים – יראו אותו, לעניין סעיפים 9ז ו-9ט, כאילו הוזמן בידיעת הורהו או קרוב אחר אך לא תעוכב חקירתו לשם המתנה לאחד מאלה.
חקירת קטין חשוד בשעות הלילה
9יא.
(א) קטין חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה כהגדרתן בסעיף 9ד(א), בעבירה שהוא חשוד בביצועה בשעות הלילה; אולם רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) העבירה שהוא חשוד בביצועה נעברה בסמוך למועד עיכוב הקטין או מעצרו32;
(2) אם העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה מסוג פשע, או עבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה או אם סבר שיש לחקור את הקטין בסמוך להגעתו לתחנת המשטרה, והכל אם שוכנע והקצין המוסמך שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 9ט(ב)(2);מאלה:
(1) שיבוש או סיכול החקירה או חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הקטין;
(2) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה או לעבירה אחרת;
(3) מניעת סיכול ביצועה של עבירה נוספת;
(4) מניעת שחרורם ממעצר של הקטין או של חשודים אחרים .
(ב) בסעיף זה, "שעות הלילה" – כהגדרתן בסעיף 9ד(א).
(3) הקטין והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלגבי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא תתאפשר חקירתו בשל הסכמתו כאמור אחרי השעה 21:00, ולגבי קטין שמלאו לו 14 שנים – אחרי השעה 23:00 [גרסה ב': ובלבד שלא תתאפשר חקירתו בשל הסכמתו כאמור אחרי השעה 00:00].
תקנות לעניין סעיפים 9ו עד 9יא
9יבא.
השר לביטחון הפנים, בהסכמת תייעצות עם שר המשפטים [ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת33], יקבע הוראות לעניין יישום סעיפים 9ו עד 9יא, לרבות לעניין תיעוד חקירתו של קטין חשוד ולעניין כללי התנהגות שיחולו על הורהו של קטין חשוד ועל קרוב אחר הנוכחים בחקירתו והסמכות להרחיקם מן החקירה בנסיבות כאמור בסעיף 9ט(ד).
אי תחולת הוראות סעיפים 9ו עד 9יא לעניין חקירת קטין חשוד בידי מי שאינו שוטר
9יג.
הוראות סעיפים 9ו עד 9יא 9ז, 9ח(א)(3) ו-9ט לא יחולו על חקירת קטין חשוד בידי חוקר ילדים, לפי הוראות חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–195534 או בידי אדם אחר שאינו שוטר המוסמך לחקור קטין חשוד על פי דין.
שמירת דינים לעניין חקירת חשודיםהוראות
9ידב.
הוראות סעיפים 9ו עד 9יא באות להוסיף על כל הוראה לפי כל דין בדבר חקירה כהגדרתה בחוק זה ת חשודים שנקבעה בכל דין.
החלפת סעיף 10 והוספת סעיפים 10א עד 10יד
10.
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
"שינויים בתחולת חוק המעצרים לעניין קטינים
10.
הוראות חוק המעצרים יחולו, לעניין קטין, בשינויים המפורטים בפרק זה.
מעצר קטינים כאמצעי אחרון ושיקולים למעצר
10א.
לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו.
כבילת קטין עצור במקום ציבורי35
10א1.
בסעיף 9א לחוק המעצרים, לעניין קטין, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת קטין עצור אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו השוטר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את מטרת הכבילה."
הבאת קטין עצור בפני שופט
10ב.
סעיף 29 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) בסעיף קטן (ג), ייקרא כאילו במקום "קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב" יקראונאמר "קצין משטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי";
(2) לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים –
(א) בסעיף קטן (א), ייקרא כאילו במקום "ולא יאוחר מ-24 שעות" יקראונאמר "ולא יאוחר מ-12 שעות";
(ב) בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה)(1), ייקראו כאילו בכל מקום, במקום "בתום 24 שעות" יקראונאמר "בתום 12 שעות", והחלטה על החזקת הקטין במעצר במהלך השבת או החג כאמור בסעיפים הקטנים האמורים טעונה אישור מאת קצין המשטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי אזורי.
השהיית הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים, בפני שופט
10ג.
(א) על אף הוראות סעיפים 29 ו-30 לחוק המעצרים, וסעיף 10ב, רשאי הקצין הממונה להשהות הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים, בפני שופט, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מאלה:
(1) אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 30 לחוק המעצרים;
(2) ההחלטה לבקש את הארכת מעצרו של קטין יכולה היתה להתקבל, בנסיבות העניין, רק לאחר חצות הלילה, והמועד שבו היה הקטין אמור להיות מובא בפני שופט לפי הוראות סעיף 29 לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 10ב, חל שלא בשעות הפעילות של בית המשפט; הוארך המעצר לפי פסקה זו, יובא הקטין בפני שופט מיד עם תחילת פעילותו של בית המשפט.;
(3) אם שוכנע כי קיימת סכנה לחייו של הקטין או סכנה שייגרם לו נזק חמור אם ישוחרר וכי אין מקום אחר שבו ניתן להגן עליו מפני הסכנות האמורות, והמשך מעצרו של הקטין נדרש כדי לאפשר לפקיד סעד להפעיל את סמכויותיו בקשר לקטין לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
(ב) הקצין הממונה ירשום את הנימוק להארכת המעצר לפי סעיף זה, והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר בפניו יובא הקטין.
הפעלת סמכויות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) במקום מעצר
10ד.
(א) בית משפט לנוער הדן בבקשה למעצרו של קטין רשאי, בנוסף על סמכויותיו לפי כל דין, אם מצא כי קיימת עילה למעצרו ואם הוא סבור שהדבר דרוש לשם הגנה על שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או לשם הרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי, לנקוט בפעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 3 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו של הקטין, אם סבר שהדבר דרוש לשלומו הגופני או הנפשי של הקטין; ואולם לא ינקוט בית המשפט בפעולה כאמור אלא לאחר שהובאה בפניו עמדתו של פקיד סעד לעניין זה.
(ב) אי הבאת עמדתו של פקיד סעד בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
מעצר לשם הגנה והעברה לטיפול פקיד סעד
10ה.
(א) על אף הוראות סעיפים 13 ו-21 לחוק המעצרים, מצא בית משפט לנוער כי אין עילה למעצרו של קטין לפי הוראות הסעיפים האמורים אך הוא סבור כי קיימת סכנה לחייו של הקטין או סכנה שייגרם לו נזק חמור אם ישוחרר וכי אין מקום אחר שבו ניתן להגן עליו מפני הסכנות האמורות, רשאי הוא להורות על מעצרו של הקטין כדי לאפשר לפקיד סעד לנקוט אמצעים הדרושים למניעת אותן סכנות, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה); מעצר לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות, ואם סבר בית המשפט שלא ניתן לנקוט אמצעים כאמור בתוך 24 שעות אך ניתן לעשות כן בתוך תקופה שאינה עולה על 48 שעות – לתקופה שלא תעלה על 48 שעות.
(ב) הורה בית משפט לנוער על מעצרו של קטין לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך, ללא דיחוי, לפקיד סעד.
מינוי סניגור לקטין לצורך דיון במעצרו
10ו.
(א) הוגשה לבית משפט לנוער בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית; ואולם רשאי בית המשפט שלא למנות סניגור לקטין אם התקיים אחד מאלה:.
(1) הקטין כבר מיוצג על ידי סניגור;
(2) הקטין מתנגד למינוי הסניגור, ובית המשפט סבור, מנימוקים שיירשמו, שלא ייגרם לקטין אי-צדק ולא תיפגע טובתו אם לא יהיה מיוצג על ידי סניגור.
(ב) מינה בית משפט לנוער סניגור לקטין לפי סעיף זה, יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית שבמחוז שיפוטו של בית המשפט, לצורך מינוי הסניגור.
תסקיר מעצר וחוות דעת הממונה על המעונות
10ז.
(א) מבלי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 21א לחוק המעצרים, הוגשה בקשה למעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לבית המשפט לנוער תסקיר מעצר, כמשמעותו באותו סעיף, או להשמיע בפניו את עמדתודברו בעניין המעצר.; היתה הבקשה כאמור בקשה למעצרו של קטין המוחזק במעון או במעון נעול, רשאי גם הממונה על המעונות או מי מטעמו, בידיעת באמצעות קצין המבחן, להגיש לבית המשפט חוות דעת לעניין המעצר או להשמיע בפניו את דברו בעניין זה.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה בקשה למעצרו של קטין שהוגש נגדו כתב אישום [או למעצרו של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים לפרק זמן של 72 שעות או יותר], יורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים, או יאפשר לקצין המבחן להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא להורות כאמור באותו סעיף קטן נוכח פרק הזמן הקצר הנדרש למעצר, או אם סבר כי יהיה בהכנת התסקיר בעת מעצרו של הקטין כדי לעכב את השלמת חקירתו או את ההליכים בעניינו. 36
(ד) היתה הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בקשה למעצרו של קטין המוחזק במעון או במעון נעול, רשאי גם הממונה על המעונות או מי מטעמו, באמצעות קצין המבחן, להגיש לבית המשפט חוות דעת לעניין המעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין זה.
(ה) אי הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.
הזמנת הורה או קרוב אחר לדיון במעצרו של קטין
10ח.
(א) לדיון בבית משפט לנוער בעניין מעצרו של קטין יוזמין חוקר או תובע, לפי העניין, את הורהו של הקטין, ואם לא ניתן לאתרהזמין את הורה הקטין במאמץ סביר – יוזמן קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין; להורה או לקרוב האחר תינתן הזדמנות להביע את עמדתו בלעניין נוכחותו בדיוןזה.
(ב) על אף הוראות סעיףפים קטןנים (א) – , לא יוזמן הורהו של קטין או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין, אם
(1) רשאי חוקר או תובע, לפי העניין, שלא להזמין הורה של קטין או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, להזמנת ההורה או הקרוב האחר כאמור; [לרצונו של הקטין בעניין זה יינתן משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו37];
(2) לא יוזמן הורה של קטין או קרוב אחר לדיון במעצרו של הקטין אם החוקר או התובע, לפי העניין, סבר בית המשפט לנוער כי יש בכך כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין, לסכל את המטרה שלשמה מתבקש מעצרו או לסכן את ביטחון המדינה.
(ב1) החלטה שלא להזמין הורה של קטין או קרוב אחר כאמור בסעיף קטן (ב), תובא לאישור בית המשפט בעת הדיון במעצרו של הקטין.
(ג) לא הגיע הורהו של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קרוב אחר לדיון בעניין מעצרו של הקטין, אף שהוזמן אליו לפי הוראות אותו סעיף קטן (א), או שלא אותר, במאמץ סביר כאמור באותו סעיף קטן,38 יחולו הוראות אלה:
(1) מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של הקטין, רשאי הוא לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 24 שעות; ציווה בית המשפט כאמור, יזמין את הורהו של הקטין או קרוב אחר לדיון בהמשך המעצר, שיתקיים בתום התקופה האמורה;
(2) מצא בית המשפט כי קיימת עילה למעצרו של ההקטין, אך סבר כי הורהו של הקטין או קרוב אחר לא יגיע לדיון בהמשך מעצרו אף אם יוזמן לפי הוראות פסקה (1), רשאי הוא לצוות על מעצרו של הקטין, לתקופה שלא תעלה על 4824 שעות, ורשאי הוא ולהורות על הזמנתובאתו של פקיד סעד או קצין מבחן ההורה לדיון בהמשך המעצר שיתקיים בתום התקופה האמורה; על הבאתו של הורה הקטין יחולו הוראות סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.
(ד) לא הגיע הורהו של קטין או קרוב אחר, או פקיד סעד או קצין מבחן, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ג) לדיון בהמשך מעצרו של הקטין אף שהוזמן או שצווה על הבאתו לפי הוראות אותו סעיף קטן, או לא הגיע קרוב אחר לדיון כאמור אף שהוזמן לפי הוראות סעיף זה קטן (ג)(1), , רשאי בית המשפט לדון בהמשך מעצרו של הקטין ללא נוכחותם, ואי נוכחותם לא תשמש עילה למעצרו של הקטין ההורה או הקרוב האחר, לפי העניין.
משך מעצר קטין לפני הגשת כתב אישום
10ט.
בסעיף 17 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כאילו בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "15 ימים" יקראונאמר "10 ימים", ובסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראונאמר "20 ימים".
מעצר קטין לאחר הגשת כתב אישום39
10י.
סעיף 21 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:
(1) אחרי סעיף קטן (ב) יקראו:
"(ב1) מצא בית המשפט כי התקיימו הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא, לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, שלא לתת צו מעצר כאמור באותו סעיף קטן אלא להורות על החזקתו של הקטין במעון נעול עד תום ההליכים המשפטיים.";
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "30 ימים" יקראו "15 ימים".
משך מעצר קטין לאחר הגשת כתב אישום
10י.
סעיף 21(ד) לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כאילו במקום "30 ימים" נאמר "15 ימים".
שחרור קטין ממעצר באין אישום
10יא.
בסעיף 59 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כאילו במקום "75 ימים" יקראונאמר "40 ימים".
שחרור קטין ממעצר באין הכרעת דין
10יב.
בסעיף 61 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, אחרי "נתון במעצר" יקראו "או מוחזק במעון נעול לפי הוראות סעיף 21(ב1)", כאילו ובמקום "תשעה חודשים" יקראונאמר "ששה חודשים".
הארכת מעצר קטין או חידושו
10יג.
בסעיף 62 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, אחרי "מעצר מחדש" יקראו "או על החזקה במעון נעול לפי הוראות סעיף 21(ב1)", כאילו ובמקום "90 ימים" יקראונאמר "45 ימים".
ביקורת תקופתית על איסור יציאה של קטין ממקום מגורים
10יד.
(א) קטין שבית משפט הורה על שחרורו בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים, לא יהיה נתון בתנאי כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים; ואולם, רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.
(ב) הורה בית משפט לנוער על שחרור קטין בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים לפרק זמן מצטבר העולה על 16 שעות ביום40, יורה על קיום דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים במהלך תקופת תוקפו של התנאי האמור.
ביטול סעיף 11
11.
סעיף 11 לחוק העיקרי – בטל.
[הוספת סעיף 11א
11א.
אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:
"חקירה בידי חוקר נוער
11א.
קטין ייחקר בידי חוקר נוער; ואולם, רשאי קצין מוסמך להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, שקטין ייחקר בידי חוקר שאינו חוקר נוער, אם שוכנע כי המתנה לחוקר נוער עלולה לסכל את החקירה, לשבש מעצרם של חשודים נוספים בעניין, למנוע גילוי ראיה או תפיסת חפץ בקשר לאותה עבירה או לסכל מניעת עבירות נוספות, ובלבד שחקירה כאמור תוגבל לעניין הסיכול, השיבוש או המניעה האמורים."]
תיקון סעיף 12
12.
בסעיף 12(א) לחוק העיקרי – , לפני "נתגלה בחקירה פלילית" יבוא "נעצר קטין או".
(1) בסעיף קטן (א), לפני "נתגלה בחקירה פלילית" יבוא "נעצר קטין או";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "שלוש עשרה שנים" יבוא "ביום הגשת כתב האישום נגדו".
תיקון סעיף 13
13.
בסעיף 13 לחוק העיקרי –
(1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) על אף הוראות סעיף קטן (א), וסעיף 25ג34ב ועל אף הוראות וסעיף 8(א) ו-(ב) לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה עצורה בתא מעצר ביחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אם הקטינה הסכימה41 לכך והגורם המוסמך סבר כי התקיימו כל שניים אלה:
(א) טובת הקטינה דורשת שהיא לא תוחזק בתא כשהיא לבדה;
(א1) טובת הקטינה דורשת שהיא תוחזק בתא ביחד עם מי שאינה קטינה, או אין אפשרות שהקטינה תוחזק בתא עם קטינה אחרת;
(ב) אין בהחזקת הקטינה בתא מעצר ביחד עם העצורה או האסירהמי שאינה קטינה כדי לסכן את שלומה הגופני או הנפשי של הקטינה.
(2) החלטה על החזקת קטינה ביחד עם מי שאינה קטינה, כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 4824 שעות ממועד תחילת ההחזקה כאמור.
(3) בסעיף קטן זה, "הגורם המוסמך" –
(א) לעניין קטינה עצורה הנתונה כדין במשמורת בבית סוהר – מנהל בית הסוהר;
(ב) לעניין קטינה עצורה אחרת – הקצין האחראי על הקטינות העצורות במקום המעצר.";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "שר הסעד" יבוא "השר הרווחה".
הוספת סעיפים 13א עד 13ג
14.
אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא:
"החזקת קטינים עצורים בתא בלבד
13א.
סבר הקצין האחראי על הקטינים העצורים במקום המעצר, שהחזקתו של קטין בתא מעצר יחד עם קטינים נוספים תסכן את שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או את שלומם הגופני או הנפשי של אחרים או שטובתו של הקטין דורשת החזקתו בתא כשהוא לבדו, רשאי הוא להורות על החזקת הקטין בתא כאמור; לעניין זה, "עצור" – למעט עצור הנתון כדין במשמורת בית סוהר; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה42.
תנאי החזקת קטינים במעצר
13ב.
(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 9(א) לחוק המעצרים, קטין עצור יוחזק בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם השר הרווחה ושר החינוך.
(ב) על אף הוראות סעיף 9(ב)(6) ו-(7) לחוק המעצרים, קטין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה ולקיים קשר טלפוני עמם, וכן לשלוח מכתבים אליהם ולקבל מכתבים מהם בהתאם להוראות סעיפים 47א
עד 47ד לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–197143, אלא אם כן שוכנע הקצין הממונה, כי קיימות נסיבות שיירשמו שבשלן מתן זכויות כאמור עלול לפגוע בחקירה, לרבות נסיבות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג); לעניין זה, "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות.
(ג) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר דרכי פיקוח סדירות על תנאי החזקתם של קטינים במעצר ונסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) שבשלן רשאי הקצין הממונה להגביל את הזכויות הקבועות באותו סעיף קטן.
הודעה על שחרור קטין ממעצר וקביעת תנאי השחרור
13ג.
(א) החליט שוטר או בית המשפט לנוער לשחרר קטין ממעצר, בערובה או ללא ערובה, ימסור להורהו של הקטין, ואם לא ניתן למסור להורהו – לקרוב אחר הודעה על שחרורו, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין או אם מסירת הודעה כאמור עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.
(ב) תנאי שחרורו בערובה של קטין, לפי סעיפים 42 או 48 לחוק המעצרים, ייקבעו בהתחשב בצרכיו המיוחדים כקטין."
תיקון סעיף 1444
15.
בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "התקופה להעמדה לדין של מי שביצע עבירה בהיותו קטין";
(2) במקום "קטין" יבוא "אדם" ואחרי "בשל עבירה" יבוא "שביצע בהיותו קטין".
[תיקון סעיף 17
16.
בסעיף 17 לחוק העיקרי, המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" – יימחקו, ובסופו יבוא "למעט בעת מתן פסק דין או החלטה אחרת לפי חוק זה בעניינו של הקטין, ובלבד שטובת הקטין דורשת זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ושהקטין מיוצג על ידי סניגור".]
הוספת סעיפים 17א ו-17ב
17.
אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא:
"מתן הזדמנות לקטין להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער
17א.
החלטה של בית משפט לנוער לפי חוק זה בעניינו של קטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט, ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדתו של הקטין, בהתחשבאם לבגילו ולבמידת בגרותו ובהתחשב בנסיבות הנוגעות להחלטה; בית המשפט יסביר לקטין את החלטתו; הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטה בעניינו של קטין שניתנה שלא בנוכחות הקטין45.
סייג לתחולת סעיפים 17 ו-17א
17ב.
הוראות סעיפים 17 ו-17א לא יחולו לעניין החלטה על מתן צו הבאה לקטין בהתאם להוראות סעיף 73א לחוק בתי המשפט או על מתן צו מעצר או צו חיפוש בנוגע לקטין, [או צו אחר שניתן על פי כל דין במעמד צד אחד (או צו או החלטה אחרת)46] שהוחלט לתתה שלא בנוכחות הקטין בהתאם להוראות כל דין."
תיקון סעיף 18
18.
בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יבוא: –
(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) קטין שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אישום שהוגש לבפני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע, זכאי לייצוג על- על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית.";
(2ב) בסעיף קטן (ב), לפני "החליט בית המשפט" יבוא "מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית משפט לנוער למנות לקטין סניגור, אף אם לא הוגש נגדו כתב אישום כאמור באותו סעיף קטן, אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת; החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור, " ובמקום הסיפה החל במלים "בסעיף קטן (א)" יבוא "יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית הנמצאת במחוז שיפוטו של בית המשפט לצורך מינוי הסניגור"."
תיקון סעיף 19
19.
בסעיף 19 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) להורהו של קטין תינתן הזדמנות נאותה להביע את עמדתו בדיון בבית משפט לנוער בעניין החלטה לפי סעיפים 20, 20א 21, 24, 25א, 26, 30, 31(ד) ו-33 הנוגעת לקטין, לפני קבלת ההחלטה; לא היה הקטין מיוצג על ידי עורך דין בדיון כאמור, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אם סבר שיש לעשות כן בשל היעדרו של הורה הקטין מהדיון או מסיבה אחרת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט לתת להורה הקטין הזדמנות להביע את עמדתו בדיונים שבפניו בעניינו של הקטין."
החלפת סעיף 20 והוספת סעיפים 20א עד 20ג
20.
במקום סעיף 20 לחוק העיקרי יבוא:
"צו להשגחה זמנית
20.
(א) הוגש כתב אישום נגד קטין, רשאי בית משפט לנוער לצוות שהקטין יימסר עמוד תחת להשגחתו של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט לפי סעיף 24 או לתקופה קצרה יותר כפי שקבע בית המשפט (בחוק זה – צו להשגחה זמנית), אם סבר, לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן, שטובת הקטין דורשת זאת ושלא ניתן להשיג את המטרה שבמתן צו כאמור בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.
(ב) השגחת קצין מבחן כאמור בסעיף קטן (א) תכלול אחד או יותר מאלה, כפי שיפורט בצו להשגחה זמנית בהתאם לנדרש לצורך קידום טובת הקטין וטיפול בו:
(1) קיום קשר טיפולי עם הקטין במהלך בתקופת תוקפו של הצו;
(2) עריכת אבחונים בקהילה לקטין, לרבות אבחון פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי, התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול; מצא בית המשפט כי יש לערוך אבחון פסיכיאטרי כאמור, יחולו הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-199147;
(3) בדיקת תפקודו של הקטין במשפחה ובקהילה;
(4) גיבוש ממצאים והמלצותהמלצות לדרכי טיפול עתידיות בקטין. מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) עד (3).
(ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או לבקשת קצין המבחן שהקטין נמסרמצא תחת להשגחתו אשר הוגשה בהסכמת הקטין, אם סבר שטובת הקטין דורשת זאת, להורות כי במהלך תקופת תוקפו של הצו להשגחה זמנית יתגורר הקטין במקום מחוץ לביתו כפי שיחליט קצין המבחן; ניתן צו להשגחה זמנית בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו אחת לשלושה חודשים.
(ד) קצין המבחן שהקטין נמסרצא תחת להשגחתו בהתאם לצו להשגחה זמנית יעביר לבית המשפט לנוער, אחת לשלושה חודשים, דיווח בכתב על ביצוע הצו כאמור, ובית המשפט רשאי להורות על קיום דיון בעניין, לבקשת קצין המבחן או הקטין או מיוזמתו. .
(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו להשגחה זמנית או מיום קיומו של דיון בעניין ביצוע צו כאמור, ולא קיים בית המשפט לנוער דיון בעניין בפרק זמן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו.
(ו) ממצאים שהתקבלו לפי סעיף זה ולפי סעיף 20א, לא ישמשו ראיה נגד הקטין בכל הליך פלילי [בדבר ביצוע עבירות נוספות או אחרות על ידו]48; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין.
צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות
20א.
(א) הוגש כתב אישום נגד קטין וסבר בית משפט לנוער, לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן, כי מתן צו להשגחה זמנית אינו מספק בנסיבות העניין וכי טובת הקטין דורשת זאת, רשאי הוא לצוות שהקטין יוחזק לצורכי הסתכלות במעון, ואם לא ניתן להחזיקו שם למטרה כאמור במעון שאינו נעול – במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על 9070 ימים; היה הקטין עצור, רשאי בית המשפט לנוער, על אף הוראות סעיף 7 לחוק המעצרים וסעיף 13 לחוק זה, לצוות על החזקת הקטין במעון נעול לצורכי הסתכלות, במסגרתכחלק ממעצרו ולתקופה שלא תעלה על 9070 ימים.
(ב) לא ייתן בית המשפט לנוער צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שניים אלה:
(1) הקטין מיוצג על ידי סניגור, ולגבי או קטין שמלאו לו 14 שנים, שהקטין אף אם אינו מיוצג על ידי סניגור ובלבד ביקש שלא ימונה לו סניגור ושבית המשפט ראה, מטעמיםנימוקים שיירשמו, שלא ייגרם לוקטין אי-צדק במתן הצו בשל כך אף שאינו מיוצג על ידי סניגור;
(2) הקטין הסכים למתן הצו, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הוצאת הצו ללא הסכמתו, ובלבד שאם לא הסכים כאמור, היה הקטין מיוצג על ידי סניגור.
(ג) החזקת קטין במעון או במעון נעול לצורכי הסתכלות, כאמור בסעיף קטן (א), תכלול אחד או יותר מאלה:
(1) עריכת אבחונים לקטין במעון כמפורט בסעיף 20(ב)(2), לרבות, במידת הצורך, אבחון פסיכיאטרי, פסיכולוגי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים או באלכוהול;
(2) בדיקת תפקודו ההתנהגותי והחברתי של הקטין במעון;
(3) גיבוש המלצות לדרכי טיפול עתידיות בקטין.ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) ו-(2).
(ד) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קטין עצור, לא תינתן לקטין חופשה מהמעצר במהלך תקופת תוקפו של הצו, אלא באישורו של בית המשפט לנוער שניתן לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך.
בדיקת קיום ראיות לכאורה
20א1.
(א) לא ייתן בית המשפט צו להשגחה זמנית לפי סעיף 20(ג) או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות לפי סעיף 20א, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט נוכח שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הקטין; קביעה כי יש ראיות כאמור בפסקה זו תיעשה בידי שופט שאינו דן באישום;
(2) הוגשה בקשה למעצרו של קטין כאמור בסעיף 21 לחוק המעצרים, ובית המשפט שדן בבקשת המעצר קבע כי התקיימו ראיות לכאורה להוכחת האשמה;
(3) הקטין הודה בבית המשפט או שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לתת צו כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקיים האמור בו, ובלבד שהקטין מיוצג על ידי סניגור, והוא וסניגורו הסכימו למתן צו כאמור.
שינוי או ביטול של צו להשגחה זמנית או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות, וערעור פי סעיפים 20 או 20א
20ב.
(א) בית משפט לנוער רשאי, לפי בקשת קצין מבחן, הממונה על המעונות או הקטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או צו להחזקה במעון לצורכי הסתכלות כאמור בסעיפים 20 או לפי סעיף 20א, לשנות או לבטל את הצו כאמור או לתת כל הוראה הדרושה לביצועו, ולעניין צו לפי סעיף 20א – גם להאריכו לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימיםחודש ימים.
ערעור על החלטה לפי סעיפים 20 או 20א
20ג.
(ב) על החלטת בית משפט לנוער לפי סעיפים 20 או, 20א או סעיף קטן (א), ניתן לערער בלפני בית משפט שלערעור, שידון בערעור בשופט אחד; על החלטת בית המשפט שלערעור לפי סעיף זה ניתן לערער בלפני בית המשפט העליון, שידון בערעור בשופט אחד."
תיקון סעיף 22
21.
בסעיף 22 לחוק העיקרי, במקום "סעיף 3 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], התש"ל – 1970" יבוא "סעיף 37 לחוק העונשין, התשל"ז–197749 (בחוק זה – חוק העונשין)" ובמקום "בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה–1965" יבוא "בסעיף 190 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד–198450".
תיקון סעיף 23
22.
בסעיף 23 לחוק העיקרי, במקום "ההסתכלות לפי סעיף 20" יבוא "ההסתכלות או ההשגחה הזמנית או ההסתכלות לפי סעיפים 20 או 20א , בהתאמה".
תיקון סעיף 24
23.
בסעיף 24 לחוק העיקרי, ברישה, במקום "ונסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 22" יבוא "והוגשו לו התסקיר של קצין המבחן ותוצאות הבדיקות והחקירות, שעליהןם הורה לפי סעיף 22".
תיקון סעיף 25
24.
בסעיף 25 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) האמור בו יסומן "(1)", ,ובו, במקום "תקופת המאסר שנקבעה" יבוא "תקופת המאסר המרבית הקבועה";
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) בית משפט לנוער, המצווה על הפעלת מאסר על-תנאי לפי סעיף 55 לחוק העונשין, רשאי, במקום להטיל צוות על הקטין מאסרו של הקטין, לצוות על החזקתו במעון נעול.
(3) בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול לפי פסקאות (1) או (2), יסביר לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשבאם לבגילו ולבמידת בגרותו, באילו נסיבות ניתן יהיה להעבירו מהמעון הנעול למאסר, לפי הוראות סעיפים 25א או 25ב(דג), ואת ההשפעהלכות של מעבר כאמור על תנאי החזקתו ועל שחרורו.";
(2) סעיף קטן (ה) – בטל.
הוספת סעיפים 25א ו-25ב
25.
אחרי סעיף 25 לחוק העיקרי יבוא:
"העברת קטין ממעון נעול למאסר
25א.
(א) ציווה בית משפט לנוער על החזקתו של קטין במעון נעול במקום על מאסרו, לפי הוראות סעיף 25(א)(1) או (2), רשאי הוא, על פי לבקשת הממונה על המעונות, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, ולאחר ששוכנע שאין אפשרות לקיים את מטרות הצו במעון, להמיר את הצו האמור במאסר לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת הצו המקורי, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה:. לצוות כי הקטין יישא את יתרת התקופה שנקבעה לעונשו בצו כאמור, במאסר ובלבד ששוכנע שאין אפשרות לקיים את מטרת הצו במעון.
(1) הקטין מסכן או עלול לסכן את עצמו או אחרים;
(2) הקטין גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(3) התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון.
(א1) ציווה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות על קיום דיון בתקופת המאסר שמטרתו בחינת האפשרות להמיר את המאסר בצו להחזקתו של הקטין במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על יתרת התקופה שנותרה להשלמת תקופת המאסר כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) לא ייתן בית משפט לנוער צו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביא ראיות ולטעון את טענותיו לעניין זה.
(ג) בהליך בפני בית משפט לנוער לפי סעיף זה, ימנה בית המשפט סניגור זכאי הלקטין שאין לו לייצוג על-ידי סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות לפי חוק הסניגוריה הציבורית..
נשיאת מאסר בתקופת תוקפו של עת שצו בדבר דרכי טיפולקודם עומד בתוקפו
25ב.
(א) הטיל בית משפט לנוער עונש מאסר על קטין בעת שניתן צו לפי סעיף 24(2) (בחוק זה – צו בדבר דרכי טיפול), והטיל בית משפט לנוער עונש מאסר על קטין בתקופת תוקפו של הצו האמור, עומד בתוקפו, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר ובית המשפט ייתן, בעת הטלת עונש המאסר, הוראות לעניין המשך ביצוע הצו בדבר דרכי טיפול לאחר נשיאת המאסר, ורשאי הוא להורות על שינוי הצו האמור או על ביטולו.
(ב) הוראות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של קצין מבחן לעניין זה, ואם היה הקטין מוחזק במעון או במעון נעול – גם לאחר שהובאה בפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), הטיל בית משפט לנוער על עונש מאסר על קטין לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, בעת שהקטין מוחזק במעון נעול לפי צו בדבר דרכי טיפול, יורה בית המשפט על דחיית המשך החזקת הקטין במעון הנעול עד לאחר נשיאת עונש המאסר, אלא אם כן סבר כי קיימים טעמים מיוחדים, שיפרט בהחלטתו, למתן הוראה אחרת לענין המשך החזקת הקטין במעון הנעול.
(דג) הטיל בית משפט לנוער עונש מאסר על קטין בעת שהוא היה הקטין מוחזק במעון נעול לפי צו כאמור בסעיף 25(א)(1) או (2), והטיל עליו בית משפט לנוער עונש מאסר בתקופת תוקפו של הצו, יישא הקטין תחילה את עונש המאסר." ובית המשפט יורה על נשיאת העונשים האמורים בזה אחר זה או באופן אחר, ורשאי הוא, לבקשת הממונה על המעונות שהוגשה לאחר התייעצות עם קצין מבחן, להמיר גם את יתרת העונש לפי הצו כאמור בעונש מאסר לקטין לתקופה שלא תעלה על היתרה האמורה להורות כי הקטין יישא גם את העונש לפי הצו כאמור, במאסר.
תיקון סעיף 26
26.
בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (4), במקום "התייצבות" יבוא "שהייה של";
(2) בפסקה (5), המילים "או במעון נעול" – יימחקו, ובסופה יבוא "או החזקת הקטין במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שביצע הקטין.;".
תיקון סעיף 27
27.
בסעיף 27 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), המילים "[נוסח חדש], התשכ"ט–1969" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במלים "לא יפעל" יבוא "רשאי בית המשפט לצוות על אחת מדרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 או לנקוט באחת מהפעולות המנויות בסעיף 20 לפקודת המבחן";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הסיפה החל במילים "פרקים ד' ו-ה'" יבוא "סימנים ד' ו-ה' וסעיפים 77 עד 79 בפרק ו' שבחלק א' לחוק העונשין".
תיקון סעיף 28
28.
בסעיף 28(ב) לחוק העיקרי, המילים "התש"ך–1960" – יימחקו.
תיקון סעיף 30
29.
בסעיף 30 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והארכת תקופת טיפול";
(2) האמור בו יסומן "(א)" ובסופו יבוא "ובלבד שתקופת תוקפה של דרך הטיפול האחרת יחד עם תקופת הטיפול שחלפה לא תעלה על התקופה שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפולעליה ציווה בית המשפט כאמור בסעיף 26, אלא בהסכמת הקטין שלגביו ניתן הצו.";
(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) החלטת בית המשפט לנוער לפי סעיף קטן (א), וכן החלטת בית משפט לנוער בעניין המשך ביצוע צו בדבר דרכי טיפול לפי סעיף 25ב(א), ניתנת לערעור כאילו היתה פסק דין.
(ג) בית משפט לנוער רשאי, לפי בקשת קצין מבחן ובהסכמת לאחר ששמע את עמדת הקטין לעניין זה, להאריך את תקופת הטיפול בקטין שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפול לפי סעיף 24, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; ואולם, לעניין הארכת תקופת תוקפה של דרך טיפול כאמור בסעיף 26(2) או (5) יחולו הוראות סעיף 22 לפקודת המבחן או סעיף 33, לפי העניין."
תיקון סעיף 31
30.
בסעיף 31 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "אולם רשאיאם קיימות" – תימחק; יבוא "להעביר קטין שבית משפט לנוער ציווה על החזקתו במעון, להחזקה זמנית במעון נעול, אף ללא אישור בית המשפט, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות העניין אשר לא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע שהתקיימו שניים אלה:
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה על המעונות, לאחר שנתן לקטין הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה,51 להעביר קטין שבית משפט לנוער ציווה על החזקתו במעון, להחזקה זמנית במעון נעול, אף ללא אישור בית המשפט, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות העניין אשר לא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע שהתקיימו שניים אלה:
(1) הקטין מתנהג באופןמסכן או העלול לסכן את עצמו או אחרים, או מאיים איום ממשי להתנהג באופן כאמור, או שהוא או גורם נזק חמור ומתמשך לרכוש;
(2) לא ניתן להשיג את המטרה שבהעברת הקטין להחזקה במעון נעול בדרך שפגיעתה בחירותו של הקטין פחותה.";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(גד) על החלטת הממונה על המעונות לפי סעיף קטן (גג) ניתן לערור בלפני בית משפט לנוער.
(דה) בית משפט לנוער שציווה על החזקת קטין במעון רשאי, לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך, ולאחר ששמע את טענות הצדדים במעמד הצדדים, להאריך את תקופת ההחזקה הזמנית במעון נעול כאמור בסעיף קטן (בג) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, אם שוכנע כי התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2) של אותו סעיף קטן ממשיכים להתקיים."
תיקון סעיף 32
30א.
בסעיף 32 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.". 52
תיקון סעיף 33
31.
בסעיף 33 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "ולאחר ששמע את הקטין והורהו" יבוא "ובהסכמת הקטין, או על פי בקשת הקטין"53;
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) בית משפט לנוער שהאריך את תקופת החזקתו של קטין במעון לפי סעיף קטן (א), יבטל את ההארכה כאמור לבקשת הקטין, ורשאי הוא לבטל את ההארכה כאמור על פי בקשת הממונה על המעונות."
תיקון סעיף 34
32.
בסעיף 34 לחוק העיקרי, במקום "האמור בסעיפים 25(א), 26, 30 ו-33" יבוא "הוראות פרקים ד' ו-ה'", ובמקום "להתייצב" יבוא "לשהות".
הוספת סעיף 34א ופרק ה'1
33.
אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא:
"הודעה לקטין על זכויותיו במעון
34א.
מנהל מעון או מעון נעול יפרט בפני קטין, עם כניסתו למעון או למעון הנעול על פי צו לפי פרק ד' או לפי פרק זה, את זכויותיו בקשר להחזקתו במעון או במעון הנעול, לפי העניין, באופן שקבע השר הרווחה; כן ישוב ויודיע מנהל המעון או המעון הנעול לקטין, זמן סביר לפני תום שנה מיום כניסתו למעון, על זכותו שענינו יובא בפני ועדת שחרורים בהתאם להוראות סעיף 36.
פרק ה'1: החזקת קטינים במאסר
בתי סוהר לקטינים
34ב.
(א) קטין לא יוחזק קטין במאסר אלא בבית סוהר נפרד לקטינים, או באגף בבית סוהר כללי, ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין, ייועד לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית הסוהר או שוכניו., וכן
(ב) לא יוחזק קטין במאסר בתא יחד עם מי שאינו קטין,; ואולם, ניתן להחזיק אסיר שבמהלך נשיאת מאסרו שמלאו לו 18שמונה עשרה שנים במהלך נשיאת מאסרו וטרם מלאו לו 21עשרים ואחת שנים, במאסר בתא יחד עם קטין, ובלבד בבית סוהר או באגף המיועדים לקטינים בלבד, ואולם לא יוחזק אסיר כאמור בתא יחד עם קטין אלא אם כן שמלאו לקטין 17שבע עשרה שנים ואין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה54; הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו בכפוף להוראות סעיף קטן זה.
(בג) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להחזיק קטין במאסר בבית סוהר שאינו מיועד לקטינים בלבד או באגף שאינו כאמור עומד בתנאים המנויים באותו סעיף קטן, כאםשר ההחזקה כאמור היא לצורך הבאת הקטין לדיון בבית משפט, ובלבד שהחזקתו תהיה לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות.שלא תעלה על 24 שעות.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן להחזיק קטין כאמור באותו סעיף קטן לפרק זמן שלא יעלה על 72 שעות במקרים אלה:
(1) חל מועד הדיון בבית המשפט בשבת או בחג, או בסמוך לתום שבת או חג;
(2) הקטין הוא עצור שטרם ניתנה החלטה בדבר מעצרו או שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
(גה)
(1) על אף הוראות סעיפיםף קטניםן (א) ו-(ב) וסעיף 8 לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה במאסר בבית סוהר שאינו בית סוהר נפרד מיועד לקטינים בלבד או באגף בבית סוהר כללי שאינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם לא תוחזק קטינה במאסר בתא ביחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אלא אם כן הקטינה הסכימה לכך55 ומנהל בית הסוהר סבר כי התקיימו התנאים שבסעיף 13(ב1)(1)(א) עד (ג).
(2) החלטה על החזקת קטינה יחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות מתחילת ההחזקה.
תנאי החזקת קטין במאסר
34ג.
קטין יוחזק במאסר בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בכבודו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר החינוך.
שמירת הוראות
34ד.
הוראות פרק זה באות להוסיף על כל הוראות לפי כל דיןה בדבר החזקה במאסר שנקבעה בכל דין."
תיקון סעיף 35
34.
בסעיף 35 לחוק העיקרי, בכל מקום במקום "שר הסעד" יבוא "השר הרווחה".
תיקון סעיף 36
35.
בסעיף 36(א) לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 25(א), 26 או 30" יבוא "הוראות פרק ה'", במקום "רשאית ועדת שחרורים" יבוא "זכאי לפנות לוועדת שחרורים בבקשה כי תורה על שחרורו, וועדת השחרורים רשאית", ואחרי "לצוות על שחרורו" יבוא "קטין כאמור זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדה לעניין זה;"56.
תיקון סעיף 3757
36.
בסעיף 37(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילה "לתקופה" יבוא "מטעמים ובפרקי זמן אלה: "בימי מנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194858, לחופשה שנתית לתקופה שלא תעלה על 15 ימים, וכן לחופשה מיוחדת לתקופה שלא תעלה על 30 ימים בשנה או לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) בימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194859;
(2) בימי חופשה שיינתנו מעת לעת, במניין כולל שלא יעלה על 15 ימים בשנה;
(3)
(א) בימי חופשה מיוחדת במניין כולל שלא יעלה על 30 ימים בשנה – מטעמים מיוחדים, לרבות בשל אבל או שמחה, לצורך השתלבות הקטין במסגרות חינוכיות או תעסוקתיות, או כדי לבחון את אפשרות שילובו של הקטין בקהילה בטרם גיבוש המלצות לבית המשפט בדבר החלפת דרכי טיפול;
(ב) להוסיף, באישור יושב ראש ועדת השחרורים, 30 ימים נוספים לכל היותר לחופשה המיוחדת כאמור בפסקת משנה (א), ובאישור ועדת השחרורים – 30 ימים נוספים לכל היותר בכל פעם."
(1) באישור יושב ראש ועדת שחרורים – לתקופה שאינה עולה על 60 ימים בשנה;
(2) באישור ועדת שחרורים – לתקופה ארוכה יותר".
תיקון סעיף 38
37.
בסעיף 38(א) לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 25(א), 26, 30 או 33" יבוא "הוראות פרק ה'".
תיקון סעיף 41
38.
בסעיף 41 לחוק העיקרי, במקום "הטיפול מיותר" יבוא "אין צורך בטיפול או שהוא אינו ניתן לביצוע".
הוספת סעיף 41א
39.
לפני סעיף 42, אחריתחת הכותרת "פרק ח': שונות" יבוא:
"מניעת בריחה והתפרעות60
41א.
(א) עובד הנמנה עם צוות בבמעון או במעון נעול (בסעיף זה – עובד צוות), או במעון נעול רשאי להשתמש בכוח סביר כלפי קטין המוחזק בו לשם מניעת בריחתו של קטין, או לשם מניעת פגיעה בגופו של הקטין או בגופו של אחר, או לשם מניעת פגיעה ממשית ברכוש; שימוש בכוח לפי סעיף זה יהא במידה שאינה עולה על הנדרש לצורך השגת התכלית האמורה, למעט כבילתו של הקטין. המוחזק במעון או במעון הנעול או לשם הפסקת התפרעותו.
(ב) עובד צוות במעון או במעון נעול רשאי להחזיק קטין הנתון להשגחתו בחדר נעול במעון או במעון הנעול, לאחת המטרות המנויות בסעיף קטן (א) לשם מניעת בריחתו של הקטין או לשם הפסקת התפרעותו, לפרק זמן של 20 דקות, ורשאי הוא להאריך את פרק הזמן האמור להחזקה בחדר הנעול כמפורט להלן:
(1) לפרק זמן נוסף של 20 דקות – באישור האחראי על המשמרת; לפרקי זמן קצובים עד לפרק זמן כולל של שש שעות, בכפוף להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ה)
(2) לפרקי זמן נוספים של 20 דקות בכל פעם עד לפרק זמן כולל של שעתיים – באישור מנהל המעון או המעון הנעול או הרכז החינוכי שלו;
(3) לפרקי זמן נוספים של 20 דקות בכל פעם עד לפרק זמן כולל של שש שעות, ואם היתה ההחזקה בחדר הנעול אחרי השעה 22:00 – עד לפרק זמן כולל של עשר שעות והכל באישור מפקח על המעונות, ובהיעדרו – הממונה על המעונות.
מנהל מעון או מעון נעול רשאי, באישור הממונה על המעונות ואם סבר כי הדבר נדרש לשם השגת המטרה האמורה בסעיף קטן (ב), להאריך את פרק הזמן הכולל האמור באותו סעיף קטן בפרק זמן נוסף שלא יעלה על שש שעות.
(ג) לא יוחלט על החזקת קטין בחדר נעול כאמור בסעיף זה, או על המשך החזקתו בחדר כאמור, אם ניתן להשיג את מטרת ההחזקה בחדר הנעול בדרך שפגיעתה בקטין פחותה.
(ד) עובד צוות במעון או במעון נעול, המחזיק קטין בחדר נעול לפי הוראות סעיףפים קטןנים (ב) או (ג), יבדוק, לעיתים תכופות ולפחות אחת ל-20 דקות, את מצבו של הקטין ואת הצורך בהמשך החזקתו בחדר כאמור, והוא יערוך דוח בכתב שבו יפרט את נסיבות ההחזקה בחדר הנעול והעילה להחזקה כאמור, לרבות קבלת האישור להמשך ההחזקה ככל שניתן.
(ה) השר הרווחה, לאחר בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין תנאי ההחזקה בחדר נעול, פרקי הזמן שבהם ניתן להחזיק קטין בחדר נעול ןהתנאים למתן אישור להמשך ההחזקההארכתם בפרקי זמן נוספים כפי שיקבע, עד לפרק זמן כולל של שש שעות, וכן לעניין אופן התיעוד והדיווח בדבר הפעלת הסמכות לפי סעיף זה."
תיקון סעיף 42
40.
בסעיף 42 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "היעדרות קטין ממעון והחזרה אליו";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 25(א), 26, 30 או 33" יבוא "הוראות פרקים ד' או ה'";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) נמלט קטין ממעון או ממעון נעול, בוטל שחרורו ממעון כאמור או שהסתיימה או בוטלה חופשתו ממנו והוא לא שב אליו, לא תיחשב תקופת היעדרותו זו במניין תקופת החזקתו במעון או במעון הנעול, למעט תקופת היעדרותו בשל החזקתו במעצר עד להחזרתו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת, לבקשת הממונה על המעונות או הקטין."
הוספת סעיף 43א
41.
אחרי סעיף 43 לחוק העיקרי יבוא:
"מינוי ממונה על מעונות, סגן לממונה ומפקחים, ואצילת סמכויות
43א.
(א) השר הרווחה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה על המעונות, שיהיו לו הסמכויות כמפורט בחוק זה; כן רשאי השר הרווחה למנות, מבין עובדי משרדו, סגן לממונה על המעונות ומפקחים ארציים ואזוריים על מעונות.
(ב) הממונה על המעונות רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט סמכויותיו לפי סעיפים 31(ב) ו-41א(ג), לסגנו ולמפקחים כאמור בסעיף קטן (א)."
תיקון סעיף 44
42.
בסעיף 44 לחוק העיקרי, בכל מקום במקום "שר הסעד" יבוא "השר הרווחה".
תיקון סעיף 45א
43.
בסעיף 45א לחוק העיקרי, במקום "הוראות פרק ב' וסעיף 14" יבוא "הוראות סעיפים 3 ו-62 עד 8", ובסופו יבוא "והכל בשינויים אלה:.
(1) בכל מקום, במקום "בית משפט לנוער" יבוא "בית משפט צבאי שכל שופטיו שופטי נוער, שימונו על ידי ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושקיבלו הכשרה כאמור בסעיף 2(א) במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
(2) בסעיף 4(א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "הפרקליט הצבאי הראשי";
(3) בסעיף 7, במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "נשיא בית הדין הצבאי לערעורים", ובמקום "והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957" יבוא "והוראות סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-195561".
תיקון סעיף 45ב
43א.
בסעיף 45ב(ב) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "למעט עבירה" יבוא "למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש".62
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
44.
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-196063, בסעיף 9א, בכל מקום, במקום "חוקר נוער" יבוא "חוקר ילדים".
תיקון פקודת בתי הסוהר
45.
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–197164 –
(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "פקודות השירות" יבוא:
""קטין" – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;";
(2) בסעיף 10 –
(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגיריםמבוגרים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197165";
(ב) בסעיף קטן (ב), פסקה (2) – תימחק;
(2א) בסעיף 11א, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.
(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.";
(3) בסעיף 19ב, אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) לעניין אסיר שהוא קטין – טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו."
תיקון חוק בתי המשפט
46.
בחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], התשמ"ד–198466 בסעיף 68(ה) –
(1) במקום "סעיף 68(א)" יבוא "סעיף 68(א) – " והסיפה החל במילים "עניני משפחה" תסומן כפסקה (1);
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197167, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; אולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" – כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001."
תיקון חוק הגנת ילדים68
46א.
בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-195569 –
(1) בסעיף 4א ו-4ב, בכל מקום במקום "הממונה על חקירת העבירה" יבוא "הקצין הממונה על חקירת העבירה".
(2) אחרי סעיף 4ג יבוא:
"חקירת ילד בשעות הלילה
4ד.
(א) בסעיף זה, "שעות הלילה" – השעות שבין 20:00 עד 7:00.
(ב) ילד שיש לחקרו בעבירה המנויה בתוספת שאין הוא חשוד בביצועה, לא ייחקר בשעות הלילה בתחנת המשטרה או במקום אחר [המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים], ולא תימשך חקירתו במקום כאמור בשעות אלה, בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ניתן לחקור ילד בעבירה שהוא אינו חשוד בביצועה בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) הילד הגיע מיוזמתו [או בליווי הוריו] לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, בשעות כאמור כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה;
(2) הילד ביקש, מיוזמתו, להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה; [ניתן לחקור ילד כאמור בפסקה זו גם מחוץ לתחנת המשטרה או למקום האחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים];
גרסה חלופית70: במקום פסקאות (1) ו-(2) יבוא:
(1) הילד ביקש, מיוזמתו, להיחקר בשעות הלילה על עבירה שבוצעה;
(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:
(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירות המנויות בתוספת לחוק שבקשר אליהן הילד נחקר כעד;
(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;
(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;
(ד) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
[גרסה חלופית71: מחיקת פסקת משנה (ד), והוספת פסקה (3) וסעיף קטן (ד) כדלקמן:
(3) חוקר הילדים, לאחר שהתייעץ עם הקצין המונה על חקירת העבירה, שוכנע כי דחיית החקירה עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי חוקר ילדים להורות על דחיית החקירה למועד מאוחר יותר, מוקדם ככל הניתן, שאינו בשעות הלילה, אם סבר כי לא ניתן לקיים את החקירה בשעות הלילה נוכח מצבו הגופני או הנפשי של הילד.]
הודעה על חקירת ילד חשוד או על מעצרו
4ה.
(א) ילד החשוד בביצוע עבירה המנויה בתוספת (בחוק זה – ילד חשוד), יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לילד, ובלבד שנשמעה עמדת הילד לעניין זהות אותו בגיר (בחוק זה – קרוב אחר), אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ב) ילד חשוד השוהה במעון יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת מנהל המעון וכן בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר – בידיעת קרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(ג)72
(1) הגיע ילד חשוד לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, או הובא אליהן, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר ילד חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה על חקירת העבירה, ללא דיחוי ולאחר שיידע את הילד כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הילד במאמץ סביר – לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
(2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין ילד שהגיע לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, או שהובא אליהן, כשאינו עצור, אם הילד הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הילד עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר.
(3) החליט הקצין הממונה על מעצרו של ילד חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן, וכן לסניגוריה הציבורית או לסניגורו של הקטין, לפי העניין.
(ד) לא נמסרה הודעה להורה של ילד חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת היעדר אפשרות לאתרו כאמור באותו סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה ללא דיחוי עם היווצרות האפשרות לאתרו.
(ה)
(1) אי מסירת הודעה להורה של ילד חשוד ולקרוב אחר מחמת היעדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב.
(2) יידוע הילד, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה, וכן החלטת הקצין הממונה על חקירת העבירה ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה על חקירת העבירה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב; לעניין זה, "תיעוד חזותי" ו-"תיעוד קולי" – כהגדרתם בחוק חקירת חשודים.
חקירת ילד חשוד ללא הודעה להורה או לקרוב אחר
4ו.
(א) על אף הוראות סעיף 4ה, רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על הזמנת ילד חשוד שאינו עצור לחקירה או על חקירתו, מבלי להודיע על כך להורהו, לקרוב אחר או למנהל מעון, לפי העניין, אם שוכנע כי הודעה כאמור עלולה –
(1) לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הילד או של אדם אחר;
(2) להביא לשיבוש הליכי החקירה בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר [או בן משפחתו של מי מהם] היה צד לעבירה שבה חשוד הילד;
(3) לגבי ילד חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותה בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים – לפגוע בביטחון המדינה.73
(ב) לצורך קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (א) לעניין פסקה (1) שבו, רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד.
(ג)
(1) הורה הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הילד, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הילד ללא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הילד בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, ועל חקירתו.
(2) הורה הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות [ארבע שעות] מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה או למקום האחר כאמור בפסקה (1), או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.
(ד) החליט הקצין הממונה על חקירת העבירה כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהיעדרו – קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הילד לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:
(1) סכנה ממשית לשלומו של הילד או לביטחונו;
(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר [או בן משפחתו של אחד מאלה] היו צד לעבירה שבה חשוד הילד;
(3) פגיעה ממשית בביטחון המדינה.74
(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הילד או לקרוב אחר, תימסר ההודעה ללא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שפקיד סעד הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).".
(2) אחרי סעיף 5ב יבוא:
"זכות ילד חשוד לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירתו
5ג.
ילד חשוד שהוזמן לחקירה בידיעת הורהו או קרוב אחר או שנמסרה הודעה על חקירתו לאחד מאלה, לפי הוראות סעיף 4ה(א) עד (ג), זכאי לכך שהורהו או קרוב אחר יהיה נוכח בחקירתו, וכן זכאי הוא להיוועץ במי מהם ככל הניתן לפני תחילת החקירה.
הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו
5ד.
(א) בטרם ייחקר ילד חשוד, יודיע חוקר ילדים לקטין בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו המפורטות להלן, נוסף על חובותיו על פי כל דין כלפי הילד בהיותו חשוד:
(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות, ולהיות מיוצג על ידי סניגור;
(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 5ג.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).
נוכחות הורה או קרוב בחקירת ילד חשוד
5ה.
(א) על אף הוראות סעיף 5, הורה או קרוב אחר של ילד חשוד שהתקיימו לגביו הוראות סעיף 5ג, יוזמן להיות נוכח בחקירה והחקירה תעוכב עד להגעתו, אלא אם כן הביע הילד התנגדות לכך, מנימוק סביר; לרצונו של הילד החשוד בעניין זה יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על התחלת חקירתו של ילד כאמור באותו סעיף קטן מבלי להמתין לנוכחות הורהו או קרוב אחר –
(1) אם ההורה או הקרוב האחר לא הגיע לחקירה בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מהמועד שבו הוזמן;
(2) אם שוכנע כי המתנה כאמור עלולה להביא לאחד מאלה, ובלבד שחקירת הילד ללא נוכחות הורהו או קרוב אחר תימשך רק כל עוד מתקיים הטעם שהצדיק את אי ההמתנה כאמור:
(א) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הילד;
(ב) סיכול או שיבוש של החקירה או של חקירתם או מעצרם של חשודים נוספים בקשר לאירוע שלגביו נחקר הילד;
(ג) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לעבירה שהילד חשוד בביצועה ;
(ד) סיכול מניעת ביצוע עבירות נוספות;
(ה) מניעת שחרורם ממעצר של הילד או של חשודים אחרים.
(ב1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, על חקירת ילד חשוד ללא הזמנת הורהו או קרוב אחר להיות נוכח עמו בחקירה, אם מצא שמתקיים אחד מאלה –
(1) אחד הטעמים המנויים בסעיף 5ד(א);
(4) הילד מצוי במעצר לפי צו שיפוטי, או לפי החלטת קצין ממונה כאמור בסעיף 32 לחוק המעצרים75.
(ג) הוחל בחקירתו של ילד חשוד מבלי להמתין לנוכחותו של הורהו או של קרוב אחר, מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ב), והגיע הורהו של הילד או קרוב אחר לתחנת המשטרה או למקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים במהלך החקירה, יורשה אותו אדם להיות נוכח בהמשך חקירת הילד וחוקר הילדים ייתן לילד הזדמנות להיוועץ באותו אדם במועד הראשון האפשרי בהתאם למהלך החקירה.
(ג1) נכח הורהו של ילד או קרוב אחר בחקירת הילד, לא יתערב במהלך החקירה ולא ייצא מחדר החקירה, אלא אם כן התיר לו חוקר הילדים לעשות כן ובתנאים שיקבע; בטרם תחל חקירת ילד בנוכחות הורהו או קרוב אחר, יודיע חוקר הילדים להורה או לקרוב האחר, לפי העניין, על המגבלות החלות עליו כאמור.
(ד) ראה חוקר הילדים כי הורהו של ילד או קרוב אחר הנוכח בחקירת הילד מפריע לחקירה באופן שאינו מאפשר לנהלה, מתערב בחקירה אף שהוזהר שלא לעשות כן או מאיים על הילד באופן ישיר או מרומז, רשאי חוקר הילדים, בהחלטה מנומקת בכתב, להרחיק את ההורה או הקרוב האחר מן החקירה.
חקירת ילד חשוד בשעות הלילה
5ו.
ילד חשוד לא ייחקר בתחנת המשטרה או במקום אחר המשמש דרך קבע לחקירת ילדים בידי חוקר ילדים, בשעות הלילה כהגדרתן בסעיף 4ד(א), אולם רשאי הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר ילדים, להורות, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ילד חשוד ייחקר בשעות הלילה באחד מאלה:
(1) הילד והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה, ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הילד בשל הסכמתו כאמור אחרי השעה 21:00.
(2) אם העבירה שהוא חשוד בביצועה היא עבירה המנויה בתוספת והקצין הממונה על החקירה שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מהמקרים המנויים בסעיף 5ה(ב)(2).".
תיקון חוק טיפול בחולי נפש
47.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–199176 –
(1) בסעיף 15(ג), אחרי "לבדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער";
(2) בסעיף 16(ב), אחרי "לבדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – לבדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער";
(3) בסעיף 17, אחרי "בדיקה פסיכיאטרית" יבוא "ואם הוא קטין – בדיקה כאמור בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער".
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
48.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-199577 בסעיף 18(א), במקום פסקה (8) יבוא:
"(8) קטין שהתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) הוגשה לבית המשפט בקשה למעצרו ובית המשפט מינה לו סניגור לפי הוראות סעיף 10ו לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–197178 (בפסקה זו – חוק הנוער);
(ב) הוגש נגדו כתב אישום כאמור בסעיף 18(א) לחוק הנוער, או שבית משפט לנוער החליט כי יש למנות לו סניגור לפי סעיף 18(ב) לחוק האמור;
(ג) הוגשה לבית משפט לנוער בקשה להעברתו ממעון נעול למאסר, לפי הוראות סעיף 25א לחוק הנוער;".
תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר
49.
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–200179, בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בחישוב תקופת המאסר של קטין מי שהועבר ממעון נעול למאסר בהתאם להוראות סעיפים 25א או 25ב(דג) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, תובא בחשבון תקופת החזקתו במעון הנעול."
תחילה
50.
(א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 13ב(א) ו-(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, תשעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב) תחילתו של סעיף 13ב(א) ו-(ג) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, בתום שלוש שנים מיום התחילה; [השר לביטחון הפנים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לדחות את תחילתו של הסעיף האמור בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שנתיים, ובלבד שלא תידחה תחילתו של הסעיפים האמורים לתקופה כוללת העולה על 7 שנים מיום התחילה].
הוספת התוספת
51.
אחרי סעיף 49 לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת
(סעיפים 9ד ו-9י)
חקירת קטינים בשעות הלילה
חלק א'
לעניין סעיפים 9ד(ג)(3)(א) ו-9י(2)
עבירות בחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 170, 244, 273, 304, 334, 348(ג), 349, 380, 497 או 498(א).
עבירות בפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961: עבירות לפי סעיפים 10(א), למעט נהיגה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו, 62(3), או 64ד, או עבירה אחרת לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק לגוף או נזק חמור לרכוש; ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
חלק ב'
לעניין סעיף 9י(2)
עבירות בחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 191, 192 או 381; ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין.
עבירות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973: עבירות לפי סעיף 7(ג); ובלבד שהקצין המוסמך סבר כי העבירה בוצעה בסמוך למועד חקירת הקטין."
**************************************************************************************