חומר רקע
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 22 ביולי 2008:
סימוכין: 05450008
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (זכות ערעור למשפחה לענין הוצאת גופה מקברה),
התשס"ח–2008*
הוספת סעיף 8א
1.
בפקודת בריאות העם, 19401 אחרי סעיף 8 יבוא:
"תנאים להוצאת מת מקברו
8א.
(א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא ייפתח קבר ולא יוצא מת מקברו אלא לפי רשיון בכתב מרופא מחוזי, ורשאי הוא להתנות את הרשיון בהתקיימות תנאים תברואתיים מתאימים לאחר ששקל את התנאים התברואתיים;
(ב) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה החלטה המאפשרת פתיחת הקבר או הוצאת המת מקברו לפי הוראות סעיף 8ב; התקיימו שני אלה: בהחליטו לתת רשיון ישקול הרופא המחוזי את התנאים התברואתיים, וכן רשאי הוא להתחשב בדיני העדה הדתית שאליה השתייך המת ובעמדת משטרת ישראל.
(1) ניתנה החלטה המאפשרת פתיחת הקבר או הוצאת המת מקברו לפי הוראות סעיף 8ב;
(2) נמסרה לקרוב משפחה של המת, ככל שזהותו ידועה, הודעה על הבקשה למתן רשיון ועל ההחלטות בה; לעניין זה ולעניין סעיף 8ב, "קרוב משפחה" – כל אלה בהתאם לרישומי מרשם האוכלוסין: בן זוג בעת הפטירה, הורים, ילדים ואחים;
[לדיון: האפשרות לקבוע כי ההוראה לענין מסירת הודעה לבני משפחה וקבלת עמדתה לא תחול לגבי קבר שחלפו עשרות רבות של שנים מאז הקבורה בו (למשל, למעלה מ – 120 שנה)?]
(ג)
(1) רשיון כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן, אלא אם כן הודיע הרופא המחוזי לקרוב משפחה של המת על כוונתו לתת רשיון, וחלפו 14 ימים לפחות ממועד מתן ההודעה.
(2) קרוב משפחה רשאי לפנות לבית המשפט המחוזי לענין כוונה לתת רשיון, או לערעור על רשיון שניתן.
(3) לענין סעיף קטן זה-
"קרוב משפחה" – כל אלה בהתאם לרישומי מרשם האוכלוסין: בן זוג בעת הפטירה, הורים, ילדים ואחים.
(4) הוראת סעיף קטן זה לא תחול לגבי קבר שהוא בן ________ שנים לפחות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרופא המחוזי לתת רשיון לפתיחת קבר או להוצאת מת מקברו בכל מקרה שמצא כי הדבר נדרש למניעת סכנה לבריאות הציבור.
(ד) לעניין הוראות סעיף זה וסעיף 8ב דין המדינה כדין כל אדם.
(ה) הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול על קבורה של חייל לפי חוק בתי קברות צבאיים, התש"י – 21950.
(הו) הוראות סעיף זה וסעיף 8ב לא יחולו בכל אחד מאלה -
(1) בנסיבות האמורות בסעיף 19 לחוק חקירת סיבות מות, התשי"ח – 1958, או בסעיף 298א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955;
(2) בקבורה של חייל לפי חוק בתי קברות צבאיים, התש"י – 31950 ת חייל שנפטר בתקופת לחימה, כמשמעותו בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י – 1950;
(3) בקבר המהווה עתיקה כמשמעותה בחוק העתיקות, התשל"ח–19784או בחפירת קבר במסגרת חפירה ארכיאולוגית כמשמעותה בחוק האמור".;
(4) בקבורת הרוגי אויב;
(5) כשזהות הנקבר אינה ידועה.
"ועדה לעניני קבורה
8ב.
(א) ליד כל בית עלמין תפעל ועדה לענייני קבורה בראשות משפטן שיהיה נציגה של הרשות המקומית שבתחומה מצוי בית העלמין, וחברים בה הרופא המחוזי, נציג הגורם האחראי לקבורה בבית העלמין או בחלק ממנו שבו מצוי הקבר, ונציג בית הדין של העדה הדתית שעל פי מנהגיה מתקיימת הקבורה בבית העלמין או בחלק ממנו שבו מצוי הקבר, למעט לענין בית עלמין אזרחי חלופי.
[לדיון- הערת משרד המשפטים:
מתן הסמכות לועדות קבורה המוקמות ליד כל בית עלמין, הינו פתרון ביזורי מדי;
ניתן משקל מכריע לגורמים הדתיים ולגורמי הקבורה, כאשר אלה אינם השיקולים היחידים הקיימים]
(ב) הועדה לעניני קבורה תדון בבקשות למתן רשיון לפתיחת קבר או להוצאת גופה מקברה, ותחליט בדבר האפשרות למתן רשיון והתנאים לכך, תוך שמירה על כבוד המת.
(ג) לצורך קבלת החלטתה תיתן הועדה לקרובי המשפחה של המת כאמור בסעיף 8א(ב)(2) הזדמנות להשמיע את עמדתם, למעט אם זהותו של המת אינה ידועה; לעניין זה, "קרוב משפחה" – כל אלה בהתאם לרישומי מרשם האוכלוסין: בן זוג בעת הפטירה, הורים, ילדים ואחים.
[לדיון: האפשרות לקבוע כי ההוראה לענין קבלת עמדת המשפחה לא תחול לגבי קבר שחלפו עשרות רבות של שנים מאז הקבורה בו (למשל, למעלה מ – 120 שנה)?]
(ד) היתה הבקשה כרוכה במחלוקת קניינית או במחלוקת שבתחום סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה רשאית הועדה שלא לתת את החלטתה עד לקבלת פסק דין של בית המשפט המוסמך לאותו עניין;
[לדיון:
האם להשאיר לשיקול דעת הועדה אם להמתין לפסק דין? האם לקבוע כי במקרה שעילת המחלוקת היא מסוג זה הנושא יועבר כולו להכרעה בבית המשפט?
האם לקבוע את השיקולים שהועדה רשאית לשקול או להחריג נושאים שאינה מוסמכת להכריע בהם?
האם לקבוע את מסלול האישור של הועדה כמסלול ייחודי, ולמנוע מתן רשיון לפתיחת קבר אם לא נתנה החלטתה?]
חלופה א' לסעיף קטן (ה) – הצעת ח"כ סלומינסקי
(ה) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הועדה לעניני קבורה, רשאי לערור עליה -
(1) לגבי בית עלמין לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 – לבית הדין הרבני הגדול;
(2) לגבי בית עלמין מוסלמי – בית הדין השרעי לערעורים;
(3) לגבי בית עלמין דרוזי – בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4) לגבי בית עלמין של בני עדה נוצרית – לבית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית;
(5) לגבי בית עלמין אזרחי חלופי – לבית המשפט לענינים מינהליים;
[לדיון: הערת משרד המשפטים: לא להפנות לבימ"ש לענינים מינהליים]
(6) כלל נושא הערר מחלוקת בדבר השתייכותו הדתית של הנקבר לעדה הדתית שלפי מנהגיה מתקיימת הקבורה בבית העלמין, תוגש לבית המשפט לענינים מינהליים עתירה, בצירוף כתב הערר, על מנת להכריע באיזה מבתי הדין הדתיים יישמע הערר; לשם קבלת החלטתו יפנה השופט הדן בעתירה, ובהרכב – היושב בראשו, בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, שיודיעו בדבר העמדה הדתית בשאלה העומדת לדיון; ראש בית הדין ימסור לבית המשפט את הודעתו המנומקת בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו הפניה, ורשאי הוא למסור הודעתו כהודעה כללית לגבי נסיבות דומות; לעניין זה, "ראש בית הדין" – כל אחד מאלה:
[לדיון: הערת משרד המשפטים: לא להפנות לבימ"ש לענינים מינהליים]
(1) לעניין יהודים – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2) לעניין מוסלמים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(3) לעניין דרוזים – נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4) לעניין בני עדה נוצרית – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית".
חלופה ב' לסעיף קטן (ה) – הצעת ח"כ אלדד
(ה) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הועדה לעניני קבורה רשאי לעתור נגדה לבית המשפט לענינים מינהליים; השופט הדן בעתירה, ובהרכב – היושב בראשו, יפנה בכתב, לראש בית הדין הנוגע בדבר, שיודיעו בדבר העמדה הדתית בשאלה העומדת לדיון; ראש בית הדין ימסור לבית המשפט את הודעתו המנומקת בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו הפניה, ורשאי הוא למסור הודעתו כהודעה כללית לגבי נסיבות דומות; לענין זה, "ראש בית הדין" – כל אחד מאלה לפי העניין:
[לדיון: הערת משרד המשפטים: לא להפנות לבימ"ש לענינים מינהליים]
(1) לעניין בית עלמין יהודי – נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2) לעניין בית עלמין מוסלמי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים;
(3) לעניין בית עלמין דרוזי – נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(4) לעניין בית עלמין של בני עדה נוצרית – ראש בית הדין הגבוה של אותה עדה נוצרית".
(ו) קרוב משפחה, המדינה, גורם שיש לו נציג בועדה לעניני קבורה או אדם אחר שיש לו ענין ישיר בקבלת רשיון, הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הרופא המחוזי, שלא בכל הקשור לועדה לעניני קבורה, רשאי לעתור נגדה לבית המשפט לענינים מינהליים.
(ז) שר הפנים בהתיעצות עם השר לשירותי דת ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכסת, רשאי לקבוע את סדרי עבודתה של הועדה, לרבות מועדים להגשת בקשות, לדיון ולהחלטה בהן.
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים
2.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 34, יבוא:
[לדיון: הערת משרד המשפטים: לא להפנות לבימ"ש לענינים מינהליים]
"34. בריאות – החלטת ועדה לעניני קבורה לפי סעיף 8ב לפקודת בריאות העם 1940, או החלטת רופא מחוזי לפי סעיף 8א לפקודה האמורה".
תיקון חוק בתי קברות צבאיים
3.
בחוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950, בסעיף 7(ב) במקום "תקנות" יבוא "סעיף 8א(א) לפקודת בריאות העם, 1940 ותקנות".
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי