חומר רקע

מוגש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה 2008אדר א' תשס''ח – פברואר ,הדוח נערך והוכן על ידי נפתלי ארנון, יועץ למדיניות מדע של המועצה, בשיתוף עם פרופ' עודד אברמסקי .יו''ר המועצה. הדוח נבדק ואושר על ידי חברי מליאת המועצה 2007דוח שנתי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 3 2008ירושלים, פברואר לכבוד שר המדע, התרבות והספורט מר גאלב מג‘אדלה יו“ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ,כבוד השר .2007הריני מתכבד להגיש לך בזה את דוח המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח )”המועצה“( לשנת הדוח מכיל נתונים על מצב המחקר והפיתוח )מו“פ( בישראל, דיווחים על נושאים שנדונו במועצה ובוועדותיה .ותוכניות עבודה של המועצה עליי לציין כי דוח מסוג זה, המתייחס למערכת המו“פ הישראלית בכללותה, לא הוגש לממשלה מזה שנים , חודשים5רבות. הדוח הנוכחי הוא למעשה דוח ביניים, שכן, כידוע לך, נכנסתי לתפקידי כיו“ר המועצה לפני כ והמועצה נמצאת כרגע בשלב של רענון דפוסי עבודתה ותוכניותיה. לכן נבצר מאיתנו להגיש בעת הזאת דוח .מלא כנדרש מהגדרת תפקידה של המועצה :מנתוני המו“פ בישראל המובאים בדוח זה מצטיירת תמונת המצב הבאה למדינת ישראל הישגים ראויים לציון בתחומי המדע והטכנולוגיה. כמה מן המדדים המשמשים להערכת .עוצמתן המדעית והטכנולוגית של מדינות מעמידים את ישראל במקום הראשון בעולם המגזרים המובילים את הצמיחה הכלכלית המרשימה של ישראל בתקופה האחרונה הינם התעשייה .והשירותים עתירי המו“פ, הנשענים על תשתית חזקה של כוח אדם משכיל ומחקר אקדמי מפותח טווח. לדוגמה, מסלול ההשכלה וההכשרהההישגים הנצפים כיום הם תוצאה של הבשלת תהליכים ארוכי שנים, וכאשר מדובר15ל10של חוקר בודד מיום סיום בית הספר התיכון נמשך בדרך כלל בין בהכשרת דור של חוקרים יש להוסיף לכך את הזמן הנדרש לפיתוח מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה והמחקר הנחוצות להכשרתו של החוקר. לכן יש לזקוף במידה רבה את ההישגים של היום למדיניות של .טיפוח ההשכלה והמחקר שנקטו ממשלות ישראל לפני שנים רבות בשנים האחרונות התרחשו מספר תהליכים, אשר אם יימשכו הם יובילו עם הזמן לשחיקת מערכת המו“פ, וביניהם: הזדקנות הסגל האקדמי ואוכלוסיית החוקרים והמהנדסים; השיעור הנמוך של סטודנטים ;בתחומי מדעי הטבע, ההנדסה והרפואה; התיישנות הציוד המדעי באוניברסיטאות ובמכוני המחקר פעילות מו“פ זניחה בחלק גדול של התעשייה והשירותים המסורתיים. תופעות אלה התרחשו בד בבד עם צמצום הקצבות הממשלה להשכלה הגבוהה ולמו“פ, שבא לידי ביטוי במיוחד בנושאי תשתית ומחקר בסיסי שאינם ממומנים על ידי המגזר העסקי. חשוב לציין כי תהליכים מסוכנים אלה מתרחשים דווקא כאשר במדינות רבות הן במערב והן באסיה גוברת המודעות לחיוניות בהשקעה במו“פ כתנאי הכרחי לצמיחה כלכלית. המשך המגמות המתוארות משמעותו נסיגה משמעותית בכוחה הכלכלי והמדעי של מדינת ישראל. המועצה, הרואה לנגד עיניה את שיקולי הטווח הארוך, כבר פועלת לתיקון המצב ומגבשת המלצות מתאימות בתחום הטיפוח של כוח האדם המדעי והטכנולוגי, בתחום התשתית המחקרית .ובתחומי מו“פ הנוגעים למשק הציבורי כגון רפואה, אנרגיה, מים וכדומה התנאים הדרושים כדי שהמועצה תוכל לממש את המוטל עליה הינם תקציב מתאים, מעמד משפטי שיקנה לה חופש פעולה )תאגיד(, מערכת ארגונית תומכת ושיתוף פעולה עם גורמי המו“פ .המובילים בישראל . תקציב1 עם כניסתי לתפקידי נוכחתי כי המועצה פעלה מאז הקמתה עם תקציב זעום ובלתי יציב שלא אִפשר לה לבצע את משימותיה המוגדרות בחוק. עם זאת הצליחה המועצה להתקדם במספר נושאים, ועליהם אדווח .בדוח המצורף 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 4 באשר לעתיד, כידוע לך, המשא והמתן עם משרד האוצר הסתיים בהצלחה: תקציב המועצה יהיה מעוגן . תקציב זה יאפשר לנו לבצע את2008בבסיס התקציב, ואושר תקציב בסך תשעה מיליון שקלים לשנת .תוכנית העבודה שהגשנו . המועצה כתאגיד2 השר הממונה על המועצה הוא שר המדע, התרבות והספורט, שהוא יו“ר ועדת השרים למדע ולטכנולוגיה. לפי בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ונקבע שבהיות שר המדע ממונה על פעילות17הצעתך תוקן סעיף המועצה, יהיה גם תקציבה בחסותו, ושהמועצה תהיה עצמאית בתפעולה ובתקציבה. לשם כך הבטחת לפעול להפיכת המועצה לתאגיד במסגרת משרד המדע, התרבות והספורט. אנו מצפים שתהליך החקיקה הנדרש להפיכת המועצה לתאגיד יושלם בהקדם, ושבתקופת הביניים ייקבעו הסדרים שיבטיחו למועצה חופש פעולה .מרבי בניהול ענייניה הארגוניים והכספיים . מערכת ארגונית3 חברים ומהם אחד משמש כיו“ר. עד עתה נעזרה המועצה רק במזכ“ל. לשם הפעלת המועצה לפי16במועצה החוק תידרש מערכת כספית ומשפטית. אנו ממנים עתה מנהל למועצה ומעסיקים בתשלום מספר מומחים .ידועים ומובילים בתחומי המו“פ השונים, כדי להפעיל את ועדות המועצה ופעילות המועצה ברמה הולמת כמו כן משולבים בוועדות הלאומיות של המועצה מומחים רבים מתחומי ידע שאינם מיוצגים על ידי חברי .המועצה פ מובילים“שיתוף פעולה עם גופי מו.4 .עמיתיי במועצה ואנוכי מייחסים חשיבות רבה לשיתוף פעולה עם גופי מדע, מחקר ופיתוח ותעשייה בארץ האקדמיה הלאומית1,לשם כך נוצר כבר מערך של שיתופי פעולה עם תל“מ )תשתיות לאומיות למדע(, מפא“ת למדעים, הוועדה לתכנון ותקצוב )ות“ת(, המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, האוניברסיטאות והמדענים .הראשיים במשרדי הממשלה אודה לך על הצגת דוח זה בפני ועדת השרים למדע ולטכנולוגיה, בפני ראש הממשלה והממשלה, ובפני ועדת .המדע של הכנסת ,בברכה ובהוקרה []חתימה של עודד אברמסקי ,פרופ‘ עודד אברמסקי יו“ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח :העתק . נשיא המדינה1 . ראש הממשלה2 . שרי הממשלה3 . חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת4 . המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה5 . נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים6 . יו“ר ות“ת7 . נשיא התאחדות התעשיינים8 . יו“ר המועצה לביטחון לאומי9 . יו“ר המועצה הלאומית לכלכלה10 . יו“ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה12 . ראש מפא“ת13 . נשיאי האוניברסיטאות וסגני הנשיאים למו“פ14 . המדענים הראשיים במשרדי הממשלה15 . חברי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח16 .(המִנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון1 5 תוכן העניינים עמוד 7הקדמה . 1 9נתוני המו“פ בישראל .2 9 כללי א. 12 סקירה על מצב המו“פ במגזר האקדמי ב. 12 סקירה על מצב המו“פ במגזר העסקי ג. 23קוים מנחים לעיצוב מדיניות מחקר ופיתוח .3 25נושאים שנדונו במועצה .4 25 נושאי מו“פ לאומי א. 25 ועדה לקביעת נושאי מו“פ .I 27 ועדה לכוח אדם במו“פ .II 29 מכוני מחקר ממשלתיים .III 30 מו“פ בתחומי תשתית לאומיים ב. 30 מו“פ בתחום האנרגיה.IV 31 רפואי מו“פ ביו.V 31 מו“פ בתחום המים.VI 32סיכום מסקנות ראשוניות .5 35תוכנית עבודה .6 35 הקמת מוקד מידע לאומי למו“פ א. 35 בחינת נושאים דחופים למדינה ב. 35 בחינת נושאים מבניים, ניהוליים וארגוניים הנוגעים למערכת המו“פ בישראל ג. 35 הקמה והפעלה של ועדות מו“פ לאומיות ד. 35 הוועדה הלאומית למדיניות מו“פ .I 35הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו“פ בישראל .II 35 ( הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר )ות“מ.III 36 תעשייה הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה.IV 36 הוועדה הלאומית לתיאום בין מו“פ אזרחי למו“פ ביטחוני.V 36 לאומיים הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו“פ בין.VI 36 הוועדה הלאומית למכוני מחקר ממשלתיים.VII 36המשך הפעלההוועדה הלאומית לכוח אדם במו“פ.VIII 37 הקמה והפעלה של ועדות מו“פ תחומיות ה. 37 הוועדה למו“פ אנרגיה.IX 37 הוועדה למו“פ במדעי החיים והרפואה .X 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 6 נספחים עמוד 38 חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 1נספח 43 תיקונים לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 2נספח 45 הרכב המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח 3נספח 47 מתוך דוח ועדת שוחטדוח על המו“פ האקדמי 4נספח 54 מעמד ישראל בתפוקה מדעית בהשוואה למדינות העולם: הוכן על ידי 5נספח פרופ‘ גדעון שפסקי עבור המועצה 97 צילום מצב: הוכן על ידי פרופ‘ משה אורון, חבר המועצההתעשייה הישראלית 6נספח 102 דוח ועדת המועצה לכוח אדם במו“פ 7נספח 116 דוח ועדת המועצה לקביעת נושאי מו“פ 8נספח 124 קביעת מדיניות לאומית להשקעה במו“פ: הוכן על ידי גורי זילכה, יועץ המועצה 9נספח 110 הצורך בהקמת קרן מחקר לאומית ברפואה: הוכן על ידי המדען הראשי 10נספח במשרד הבריאות עבור המועצה 161 מו“פ בתחום האנרגיה: הוכן על ידי פרופ‘ משה אורון, חבר המועצה 11נספח 165 נושאי סקרים של המועצה 12נספח 171 דוח ביניים על מכוני מחקר ממשלתיים: הוכן על ידי דב מישור, יועץ המועצה 13נספח 179 הרכב ועדות המועצה הלאומית למו“פ 14נספח 7 ה ק ד מ ה . הקדמה1 מדינת ישראל השכילה במשך השנים להקים מערכת מפוארת של השכלה גבוהה ומחקר מדעי. מערכת זו הניבה ידע רב וכוח אדם מקצועי שהיה לתועלת למשק הישראלי. לדעת מומחים רבים, התשואה הכלכלית .של השקעה בחינוך בכלל ובחינוך מדעי בפרט עשויה לעלות בהרבה על כל השקעה אחרת :המערכת הישראלית העוסקת במו“פ ניתנת לחלוקה לארבעה מגזרי ביצוע עיקריים המגזר האוניברסיטאי, העוסק בעיקר במחקר אקדמי בסיסי .1 מכוני המחקר הממשלתיים והציבוריים, העוסקים בעיקר במו“פ מכוון למטרות מעשיות מוגדרות .2 תעשייתי, העוסק במחקר יישומי ובפיתוח טכנולוגיהמגזר העסקי .3 .מערכת הביטחון, העוסקת במו“פ ביטחוני .4 תפקיד המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להתייחס לכל תחומי המו“פ האזרחי, כלומר שלושת המגזרים הראשונים שהוזכרו, וכן לגורמים הממשלתיים והציבוריים האחראיים על מימון המו“פ והכוונתו ברמה הלאומית והמגזרית. עם זאת הוכר הצורך בתיאום בין המו“פ האזרחי לבין הביטחוני, ולשם כך הוקמה הוועדה הלאומית 2.לתיאום בין מו“פ אזרחי למו“פ ביטחוני המחקר במגזר האקדמי ממומן ברובו מהתקציב הכללי של האוניברסיטאות, אשר חלקו הגדול מתקבל מהממשלה באמצעות הוות“ת. מימון ישיר למחקר תחרותי בלתי מכוון מתקבל מהקרן הלאומית למדע )גם .היא ממומנת בחלקה הגדול על ידי הוות“ת( ומקרנות מחקר ציבוריות ופרטיות מהארץ ומחו“ל מימון ממשלתי נוסף המכוון בעיקרו לנושאי מו“פ בעלי פוטנציאל יישומי מתקבל באמצעות המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, מתוכנית המו“פ של האיחוד האירופי )שממשלת ישראל משתתפת במימונה( ומקרנות .לאומיותמחקר דו ,כמו כן מתבצע במגזר האקדמי בהיקף קטן יחסית מו“פ בעל פוטנציאל יישומי במימון גורמים לא ממשלתיים .בעיקר חברות תעשייתיות מהארץ ומחו“ל .פ במכוני המחקר הממשלתיים הינה באחריות המדענים הראשיים של המשרדים הרלוונטיים“הכוונת המו פ התעשייתי נקבעים ברוב המקרים על ידי היזמים, היינו מפעלי התעשייה, חברות הזנק, יצרני“נושאי המו תוכנה וכדומה, המספקים את עיקר המימון לפעילות זו. הממשלה משתתפת במימון המו“פ בשיעורים שונים שנקבעו בחוק באמצעות המדען הראשי של משרד התמ“ת. חלק מהמימון הממשלתי מיועד לתוכניות שנועדו לעודד שיתוף פעולה בין מפעלי תעשייה לבין עצמם, בינם לבין מפעלי תעשייה ומרכזי מחקר בחו“ל, ובין מפעלי .תעשייה לאוניברסיטאות. כמו כן מוקצב מימון ממשלתי לעידוד יזמות טכנולוגית במסגרת תוכנית החממות ישראל נחשבת כיום למעצמה מובילה במו“פ תעשייתי חדשני בנושאי מחשוב ותקשוב, והמחקר הישראלי בנושאים אקדמיים רבים נחשב לבעל השפעה מרובה. עובדות אלו נובעות בחלקן מתכנון מרחיק ראות בעשורים הראשונים של המדינה, ובחלקן בזכות איכות האוכלוסייה ושאיפת רבים ממנה להצטיין בתחומים .חדשניים ומאתגרים עם זאת, אין ספק שבעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בתמיכת המדינה בחינוך האקדמי ובמו“פ. הכוונה היא לתמיכה כספית וגם להתייחסות המדינית לסוגיות הקשורות בנושאים אלה. אף על פי שהוכח שהשקעה בחינוך ובמחקר מדעי חשובה גם לחוסן הכלכלי וגם לחוסן הביטחוני של ישראל, שיקולים של טווח קצר גרמו לשחיקה רבה בנושאים אלה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לקיצוצים הולכים וגדלים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, לקיצוצים נרחבים במוסדות המחקר הממשלתיים ולצמצום ההשקעה בתשתיות הדרושות לקידום המו“פ בישראל. תהליכים קשים אלה מתרחשים דווקא כאשר במדינות אחרות אנו עדים להגברת המאמצים .V 6 ראו להלן, סעיף2 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 8 :להשקעות במו“פ ולפיתוח חדשנות טכנולוגית ומדעית. התוצאה המצטברת היא שנוצר איום כפול על ישראל טק הישראליתאיום )שכבר מתממש בחלקו( במעבר מדענים צעירים לחו“ל, ואיום פוטנציאלי על תעשיית ההיי מצד תעשיות מתקדמות בארצות אחרות. לדעתנו המשך התהליכים הללו משמעותו שחיקה ודאית בכושר .התחרות של ישראל, הן במימד הכלכלי והן במימד המדעי , מטיל על המועצה את האחריות לבדוק את המערכות הקיימות3חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להתריע בפני הממשלה על כשלים וצרכים שונים ולהמליץ בפניה על מדיניות כוללנית בנושאים שבמסגרת ,אחריותנו. עבודת המטה של המועצה אמורה להישען על ממצאי סקרים סטטיסטיים והערכות מקצועיות אשר להפקתם היה נדרש תקציב צנוע. למרבה הצער, הועמד בעבר לרשות המועצה רק חלק קטן מהתקציב הנדרש לפעולתה, ולכן נבצר מהמועצה להגיש הערכה כוללת של מצב המו“פ בישראל. עם זאת, בדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה, ניסתה המועצה להתוות דרך באמצעות בניית הכלים הדרושים לשם מתן הערכה נבונה ומושכלת של ההצלחות והכשלים. אף שכלים אלה נמצאים עדיין בשלב הבנייה, דנה המועצה בכמה תחומי מחקר ופיתוח, ומסקנות ראשוניות תוצגנה להלן. בתחומים שנדונו ניתן גם ללמוד על הירידה בתמיכת .הממשלה ועל הסכנות הנובעות מירידה זו לדוח זה מצורפת שורה של נספחים אשר רובם מהווים הצעות שהוכנו על ידי חברי המולמו“פ, על ידי יועצים של המועצה וכן חומר חיצוני רלוונטי )כמו המלצות ועדת שוחט לגבי המחקר האקדמי(. בכוונת המולמו“פ , במסגרת מליאת המועצה או במסגרת ועדות המשנה שלה2008לעסוק בתכנים של נספחים אלה בשנת מסמכי המלצות מפורטים לנושאים השונים. אפשר לראות בנספחים2008על מנת לגבש מכל זה במהלך מעין תשומות לדיוני הוועדות השונות, אשר חלק מהם )הדוגמאות הבולטות הן מסמך האנרגיה ומסמך מכוני .המחקר( כבר באים לידי ביטוי בדוח הנוכחי .“, ”חוק המועצה1 ‘ראו נספח מס 3 2007דוח שנתי נתוני המו“פ בישראל 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 10 כתוצאה מקיצוץ עמוק ומתמשך בתקציבים המיועדים לאיסוף נתונים על פעילות המו“פ בישראל, ובעקבותיו הצטמקות מקורות המידע על רוב המרכיבים של מערכת המו“פ, נבצר מאתנו להציג תמונה כוללת, מפורטת ומעודכנת על הנעשה בתחום. הנתונים דלהלן הם חלקיים ובחלקם בלתי מעודכנים, אך עדיין ניתן לקבל מהם תמונה כללית על מערכת המו“פ בישראל. בכוונת המועצה לפעול ליצירת מערך לאומי של נתוני מו“פ בישראל, שירוכז במסגרת המועצה בשיתוף עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. מערך זה יעודכן דרך קבע ויאפשר להעריך בזמן אמת את מגמות ההתפתחות של התשומות והתפוקות של מגזרי המו“פ ולגבש מדיניות .המבוססת על הכרה טובה של המציאות א. כללי כמה מבין המדדים המשמשים להערכת עוצמתן המדעית והטכנולוגית של מדינות ממקמים את ישראל במקום :גבוה מאוד בין המדינות המפותחות עומד(.G.D.P  ג“תמ)היחס בין ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי לבין התוצר המקומי הגולמי . מדד זה מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם, כאשר אחריה4.5% על2006בישראל בשנת 1%(. ביתר המדינות המפותחות המדד נע בין3.3%) ( ויפן3.5%)(, פינלנד3.8%)ממוקמות שוודיה .3%ל על2004 היחס בין מספר החוקרים במגזר העסקי לבין סך כל המועסקים במשק עמד בישראל בשנת ,(0.9%) . גם מדד זה מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם, כאשר אחריה ממוקמות פינלנד1.2% 0.1% המדד נע בין4OECD(. ביתר המדינות המפותחות החברות ב0.7%)הברית ושוודיהארצות תפסה ישראל מקום1984. אין בידינו נתון עכשווי על המספר הכולל של חוקרים בישראל. בשנת0.5%ל ראשון בעולם בשיעור החוקרים ביחס לאוכלוסייה. ההערכה כיום הינה שייתכן שירדנו למקום השני או 5.השלישי מקום ,45%ל2003 הגיע בישראל בשנת6425תיכונית ומעלה מבין גילאישיעור בעלי השכלה על 6.ראשון בעולם יחד עם קנדה 11 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק נתוני המו"פ בישראל 2פרק ,הברית, קנדההארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, המאגד את כל המדינות בעלות כלכלת שוק מפותחת )ארצות OECD 4 .(מדינות מערב אירופה, יפן, אוסטרליה ועוד .הערכה זו תיבדק כאשר יעמדו לרשות המועצה נתונים מעודכנים במסגרת מערך המידע שבהקמה5 , הנתונים לקוחים מתוך ”מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל“, מוסד שמואל נאמן והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה6 .2007 ,אוקטובר 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 12 ביחסלגודל האוכלוסייה2005 2000 מספרהמאמריםהמדעייםשפורסמועלידימדעניםישראליים בשנים ,מקום שלישי בעולם אחרי שוודיה ושווייץ. בתחומי המתימטיקה , מאמרים למיליון נפש800הגיע ל 7.הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה תופסת ישראל את המקום הראשון בעולם במספר הפרסומים לנפש ניתוח המבנה של מערכת המו“פ והמגמות השוררות בהכשרת כוח אדם מחקרי מעלה ספקות :חמורים לגבי יכולתה של ישראל לשמור על מעמדה זה לאורך זמן אוכלוסיית המהנדסים והמדענים מזדקנת וקיים פער בין הביקוש הצפוי למהנדסים ולמדענים, הנובע 25%מצמיחת המשק ומפרישה של כוח אדם קיים, לבין ההיצע הצפוי של בוגרים חדשים. בישראל רק 40%קוריאהממקבלי התואר הראשון הם בתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה. לשם השוואה, בדרום . המשך30%מהבוגרים באים מתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה, וברוב מדינות המערב שיעור זה הוא כ המגמה הנוכחית עלול לגרום לסגירת הפער הטכנולוגי החיובי הקיים בין ישראל למתחרותיה, ואף להביא .להיפוכו רוב משאבי המו“פ במגזר העסקי בישראל מרוכזים בענפי התוכנה, האלקטרוניקה והתקשורת )ענפי אקדמאים העוסקים28,000טק. קרוב ל( שרובן שייכות להייStart-ups)טק( ובחברות ההזנקההיי מכלל החוקרים במִגזר העסקי, מרוכזים בענפים שמשקלם מבחינת92%במחקר ופיתוח והמהווים מועסקים ביתר ענפי התעשייה המעסיקים 2400כמהחוקרים8%, בעוד שרק28%התעסוקה הוא .מכלל הייצוא של המגזר52% מהעובדים במגזר, ומייצאים72% ריכוזיות זו של המו“פ העסקי מצביעה מצד אחד על רמת סיכון גבוהה של המשק הישראלי )”כל הביצים בסל אחד“(, ומצד שני על פוטנציאל בלתי מנוצל של פיתוח המשק באמצעות השקעה במו“פ בענפי .התעשייה האחרים, כאשר ידוע שהשקעה במו“פ מניבה תשואה גבוהה במיוחד ברמת המשק הלאומי עד90באמצע שנות ה30%חלקה של הממשלה במימון ההוצאה הלאומית למו“פ ירד בהדרגה מכ הסתכם2001. בשנים האחרונות הירידה מתבטאת גם במונחים מוחלטים: בשנת2006 בשנת14%ל .2006 מיליארדי שקלים בשנת4.0מיליארדי שקלים, והוא ירד ל4.6המימון הממשלתי למו“פ ב ( רוב התשואה מההשקעה במו“פ מתבטאת1) :הצורך במימון ממשלתי נובע משלוש סיבות עיקריות ( לא2) ;במשק הלאומי בכללותו, ולגורמים פרטיים לא משתלם להשקיע בשלבים הבסיסיים של המחקר קיים מנגנון שוק שיכול להסדיר את ההשקעות במו“פ הנוגע למוצרים ושירותים שעיקר הפעילות בהם ( ההשקעה במו“פ היא בחלקה3) ;כיום היא במשק הציבורי, כגון שירותי בריאות, חינוך, מים וחשמל הגדול השקעה לטווח ארוך והכדאיות שלה למשק הלאומי תלויה בתכנון אסטרטגי של ההשקעה, ובמיוחד .של בניית התשתית האנושית והפיסית והארגונית למו“פ ניתן לעמוד על גודל הפער הקיים בישראל בהיקף המימון הממשלתי למו“פ על ידי השוואה למדינות מההוצאה30% מממנות הממשלות בממוצעOECDמפותחות אחרות. בכל המדינות החברות בארגון .מההוצאה הלאומית למו“פ14%הלאומית למו“פ, ואילו בישראל הממשלה מממנת רק התקציב הממשלתי למו“פ אמור לשמש בחלקו לפיתוח תשתיות ולהכוונת המו“פ על פי מדיניות טווח. הכלים למימוש מדיניות הממשלה הינם מכוניממשלתית הנובעת משיקולים אסטרטגיים ארוכי מדיניות. מגזר מכוני המחקרמחקר ממשלתיים וקרנות מחקר תחרותיות המעודדות מחקר שימושי מכוון גוריון כראש ממשלההממשלתיים, אשר טופח על ידי המועצה המדעית בתקופת כהונתו של דוד בן וכיו“ר המועצה, הצטמצם מאוד עם השנים. מכונים נסגרו ולא הוקמו מכונים חדשים, וגם תקציבי המכונים .ששרדו הצטמצמו במידה רבה הירידה שחלה בשנים האחרונות בתקציבי המו“פ המכוון התחרותי אינה מותירה בידי הממשלה כלים ליישום מדיניות מו“פ. בשנה האחרונה נבלמה הירידה, אך היקף התקציב עדיין רחוק מרמתו בתחילת .העשור, ורחוק עוד יותר ממה שנדרש לשימור הישגי מערכת המו“פ הישראלית ולקידומה .: דוח על תפוקות מדעיות )מאמרים וציטוטים(, שהוכן על ידי פרופ‘ גדעון שפסקי עבור המועצה5 ראו נספח 7 13 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק .להלן ממחיש את מגמת הירידה בתקציב הממשלתי המיועד למימון מו“פ מכוון תחרותי 1לוח 1לוח 8סעיפי התקציב העיקריים המכסים פעילות זו בתקציב המדינהמו“פ מכוון תחרותי (במחירים שוטפים₪)תקציב נטו במיליוני ‘מס סעיף שם הסעיף2003 2004 2005 2006 2007 190301 190303 לאומייםמחקרים ביןמשרד המדע וקליטת מדענים עולים4 1 5 4 4 1905תשתיות מדעיותמשרד המדע54 46 37 32 28 260312סקרים ומחקריםהמשרד להגנת הסביבה2 0 0 1 1 240132מִנהל מחקר משרד הבריאות9 6 5 4 8 290806מדען ראשי משרד הבינוי3 2 1 1 1 3331מחקרים מדען ראשימשרד החקלאות29 19 20 25 33 3411מו“פ אנרגיהמשרד התשתיות11 5 3 1 2 3417 מו“פמשרד התשתיות41 30 23 20 16 34211 342105מחקרים וסקריםמיםמשרד התשתיות5 1 1 0 0 ,סך הכול מו“פ מכוון במדעי הטבע רפואה והנדסה158 110 95 88 39 202107מחקרים וסטטיסטיקהמשרד החינוך11 11 10 10 8 230151מחקר וקידום שירותיםמשרד הרווחה2 2 2 1 1 300121 תכנון ומחקר משרד הקליטה1 0 0 0 0 סך הכול מו“פ מכוון במדעי החברה14 13 12 11 9 ב. סקירה על מצב המו“פ במגזר האקדמי בבסיס הפירמידה של המחקר והפיתוח עומד המחקר הבסיסי שתכליתו הרחבת הידע המדעי, והוא אינו מונע על ידי שיקולים תועלתיים. חשיבותו של מחקר זה נובעת משני עניינים עיקריים. ראשית, ההישגים הטכנולוגיים שאִפשרו את הצמיחה הכלכלית המואצת במאתיים השנים האחרונות, לא היו יכולים להתממש ללא הידע המדעי הבסיסי בתחומי הפיסיקה, הכימיה, המתמטיקה, הביולוגיה ויתר המדעים. שנית, ההתנסות בעריכת מחקר מדעי בסיסי חיונית להכשרת החוקרים המובילים בכל מגזרי המשק ולהכשרת סגל ההוראה במוסדות .להשכלה גבוהה .20032007 הנתונים לקוחים מתקציבי המדינה המאושרים לשנים 8 רוב המחקרים הממומנים על ידי המדען הראשי של משרד התמ“ת אינם נחשבים כמו“פ מכוון כיוון שהממשלה אינה קובעת פ“לכן לא נכללו כאן תקציבי המו.מראש אילו תחומי מחקר ימומנו, ובחירת נושאי המחקר נתונה בלעדית בידי מפעלי התעשייה .ת“של משרד התמ 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 14 ,המחקר הבסיסי בישראל, רובו ככולו, מתבצע במוסדות להשכלה גבוהה. במובן זה ישראל שונה מצרפת הברית וממדינות רבות אחרות, שבהן חלק לא מבוטל מהמחקר הבסיסימגרמניה, מבריטניה, מארצות .מתבצע במכוני מחקר שאינם עוסקים בהוראה אקדמית אף על פי שרוב המחקר המתבצע באוניברסיטאות הוא מחקר בסיסי שאינו מכוון לתכלית מעשית, לעיתים .מתברר בפועל ובדיעבד כי הידע שהופק במחקר הוא בעל פוטנציאל יישומי וניתן להפיק ממנו רווח כלכלי האוניברסיטאות בישראל פיתחו מנגנונים לזיהוי הידע השימושי וליישומו בעיקר על ידי התקשרויות עם .התעשייה .9מקובל להעריך את תפוקת המחקר הבסיסי על פי מספר המאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים נבחרים ביחס לגודל האוכלוסייה הגיע2005–2000 מספר המאמרים המדעיים שפרסמו מדענים ישראליים בשנים מקום שלישי בעולם אחרי שוודיה ושווייץ. כאשר מפלגים את המאמרים לפי , מאמרים למיליון נפש800לכ תחומים מתברר כי בתחום המתימטיקה ובתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה נמצאת ישראל במקום הראשון .במקום השניבעולם, ובתחום מדעי המחשב נתונים אלה מצביעים על פוריות מדעית גבוהה של החוקרים במגזר האקדמי בישראל. עם זאת יש לציין כי עמדה80הדירוג של ישראל מבחינת מספר המאמרים המדעיים לנפש נמצא במגמת ירידה. בתחילת שנות ה עמדה במקום השני. מגמת ירידה90ישראל במקום הראשון לפי מספר הפרסומים לנפש, ובאמצע שנות ה .להלן2זו ניכרת ברוב התחומים המדעיים, כפי שניתן לראות בלוח לאומי, המאשרים מאמרים לפרסום לאחר שעברו תהליך הערכה קפדני על ידי מדובר בכתבי עת מדעיים בעלי מוניטין בין9 .מדענים בכירים מהתחום המדעי הרלוונטי 15 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק 2לוח 10דירוג ישראל בהשוואה למדינות אחרות לפי מספר המאמרים המדעיים לנפש דירוג לפי מספר המאמרים המדעיים לנפש תחום מדעי 20012005 19982002 19931997תקופה 4 3 2כל התחומים 14 13 10חקלאות 7 7 2אסטרופיזיקה 5 5 4ביולוגיה וביוכימיה 5 3 3כימיה 3 5 5רפואה קלינית 2 2 1מדעי המחשב 4 2 1כלכלה ועסקים 3 3 2הנדסה 11 11 10אקולוגיה/סביבה 16 14 12מדעי כדור הארץ 5 5 5אימונולוגיה 3 2 2ביולוגיה מולקולרית 9 10 9מיקרוביולוגיה 12 6 5מדע החומרים 1 1 1מתימטיקה 4 4 4מדעי העצב 3 2 2פיזיקה 10 9 5מדעי הצומח והחי 12 11 10פרמקולוגיה 1 1 1פסיכולוגיה/פסיכיאטריה 5 3 4מדעי החברה .( לדוח זה5 גדעון שפסקי, מעמד ישראל בתפוקה מדעית בהשוואה למדינות העולם )ראו נספח : הנתונים מתוך10 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 16 בשנים האחרונות חלה ירידה מדאיגה בחלקו של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו“פ. לפי נתוני הלשכה 32%המרכזית לסטטיסטיקה, חלקו של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו“פ הצטמצם מ .2005 בשנת14%עד ל1990בשנת כאשר מחשבים הוצאה זו במחירים קבועים )בניכוי מדד המחירים( נמצא כי ההוצאה למו“פ במגזר ההשכלה , בעוד שסך ההוצאה הלאומית למו“פ במחירים קבועים2005ל1990 בתקופה שבין13%הגבוהה צמחה ב לא חל כל גידול בהיקף ההוצאה למו“פ במגזר2005ל1999. בין שנת157%צמחה באותה תקופה ב .האקדמי בישראל . בהעדר2002 בשנת60%ל2000 בשנת68%חלקה של הממשלה במימון המו“פ במגזר האקדמי ירד מ 2006נתונים סטטיסטיים מעודכנים )ראו הערה בראשית פרק זה( נציין כי לפי הערכת ועדת שוחט בשנת מההוצאה על המו“פ במגזר האקדמי, וזוהי בוודאי אחת הסיבות להקטנת50%כיסה המימון הממשלתי רק .משקלו של המו“פ במגזר האקדמי במערכת המו“פ הישראלית הצטמקותה היחסית של ההוצאה למו“פ במגזר האקדמי בישראל ושל חלקה של הממשלה במימונהּ בולטת .להלן3, כפי שניתן ללמוד מלוחOECDולכמה מהמדינות החברות בOECDבהשוואה לחציון ה 3לוח חלקו של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו“פ וחלקה של הממשלה במימון המו“פ 11%לאומית בהשוואה ביןבמגזר האקדמי ההוצאה על ביצוע מו“פ במגזר האקדמי מסך ההוצאה הלאומית למו“פ%כ מסך ההוצאה הלאומית למו“פ%כ ההשתתפות של הממשלה במימון% המו“פ במגזר האקדמי 2004זילנדניו32.5% 63.9% 2005בריטניה25.6% 69.2% OECDחציון23.0% 81.5% 2005שוודיה20.9% 78.4% 2004 פינלנד19.8% 80.5% 2000גרמניה16.9% 87.0% 2005/6ישראל14.0% 60.0%12 :המימון הממשלתי למו“פ במגזר האקדמי כולל שני רכיבים .החלק המשמש למחקר מתוך המענק הממשלתי המוענק למוסד האקדמי באמצעות ות“ת, לפי אומדן .1 הקצבות הממשלה לתוכניות מחקר ספציפיות המתבצעות במוסדות ההשכלה הגבוהה. מדובר הן .2 בהקצבות ישירות על ידי משרדי הממשלה, והן בהקצבות לקרנות מחקר ציבוריות המממנות מחקרים המתבצעים במוסדות ההשכלה הגבוהה. בשני המקרים מענקי המחקר ניתנים בדרך כלל על בסיס .תחרותי ולא לפי מפתח מוסדי מהמימון הממשלתי למחקר האקדמי נובע מהמענק הכללי של ות“ת80% לפי הערכת ועדת שוחט מתקבל על בסיס תחרותי. לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )המתייחסים להגדרות20%ו .OECD  מקור הנתונים: ישראל – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; חו“ל11 .2002 הנתון מתייחס לשנת12 17 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק שונות במקצת מאלה שאומצו על ידי ועדת שוחט( חלקו של המימון הממשלתי המיועד למענקי מחקר . בלבד15%תחרותיים הוא כ חברי ועדת שוחט סברו שחלק המימון הממשלתי המיועד למחקר אקדמי תחרותי נמוך מדיי, והמליצו מהמימון הממשלתי למו“פ אקדמי ניתן90%הברית כלהעלותו במידה ניכרת. יש לציין כי בארצות .45%באמצעות קרנות תחרותיות, ובבריטניה שיעור זה הוא מעל (חלק נכבד מן המחקר הבסיסי באוניברסיטאות מבוצע על ידי תלמידים לתואר שלישי )דוקטורנטים , דוקטורנטים3,900למדו באוניברסיטאות כ1990בהנחיית מדריכים מהסגל האקדמי הבכיר. בשנת . באותה תקופה גדל מספר אנשי הסגל האקדמי150% גידול ב2005 בשנת9,800ומספרם עלה עד לכ בלבד. יש לציין שבמשך13%, וההוצאה למחקר אקדמי במחירים ריאליים עלתה ב14%הבכיר ב ,התקופה הנדונה נשמר, פחות או יותר, היחס בין מספר הדוקטורנטים ב“מדעים הקשים“ )מדעי הטבע רפואה והנדסה(, שמחקריהם כרוכים בהוצאות גבוהות יחסית, לבין מספרם ב“מדעים הרכים“ )מדעי החברה והרוח ומשפטים(. המסקנה מהנתונים דלעיל היא שהתקציב הממוצע הזמין למימון המחקר של הדוקטורנט הצטמצם מאוד, ובה במידה הצטמצם הזמן הממוצע שחבר סגל בכיר יכול להקדיש לכל .אחד מהדוקטורנטים שבהנחייתו ועדת שוחט, אשר התייחסה בין היתר למחקר המבוצע במוסדות להשכלה גבוהה, הגישה מספר המלצות 13:בנושא זה. להלן עיקרי ההמלצות העוסקות במימון המחקר האקדמי רפואיהקמת קרן למחקר ביו כינון תוכנית לשיקום תשתיות המחקר במוסדות להשכלה גבוהה הקמת קרן מחקר במדעי הרוח הקמת מרכז למחקרים חברתיים הגדלת תקציב הקרן הלאומית למדע הגדלת שיעור התקורה המוכר בתקציבי המחקרים הגדלת מספר המלגות לדוקטורנטים והעלאת סכום המלגה ומספר שנות הזכאות דוקטורט ישראלים וזרים באוניברסיטאות בישראלכינון מערך תמיכה למשתלמי פוסט הגדלת מספר סלי הקליטה במחקר שיוענקו לחוקרים צעירים מצטיינים שיצטרפו מדי שנה לסגל האקדמי כדי שאפשר יהיה לממש בהדרגה את ההמלצות דלעיל, המליצה ועדת שוחט על תוספת למימון הממשלתי .2013 מיליון ש“ח בשנת800למחקר האקדמי, שתגיע לסכום של 14ג. סקירה על מצב המו“פ במגזר העסקי בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות, רוב פעילות המו“פ מתבצעת במגזר העסקי. פעילות זו היא בעיקרה פיתוח טכנולוגי, בעוד שהמחקר הבסיסי והשימושי מבוצע ברובו הגדול במוסדות ההשכלה הגבוהה .ובמכוני המחקר הממשלתיים והציבוריים הנתונים הקיימים כיום על המו“פ במגזר העסקי בישראל מכסים את ענפי התעשייה, ענף שירותי המחשב וענף המו“פ, הכולל שירותים עסקיים בתחום המו“פ וחברות הזנק שעוסקות במו“פ ועדיין לא הגיעו לשלב הייצור המסחרי. ענפים אלה מכסים ככל הנראה כמעט את כל פעילות המו“פ במגזר העסקי, אך מן הראוי לבדוק גם מה קורה בענפים האחרים במגזר )במיוחד ענפי החשמל, המים, הבינוי, התחבורה והשירותים .הפיננסיים(. עניין זה יעלה בדיונים שתקיים המועצה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .לדוח הנוכחי4 ההמלצות במלואן מופיעות בנספח13 .צילום מצב: התעשייה הישראלית6 ראו גם נספח14 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 18 (2005 מיליון ש“ח )במחירי90ההוצאה למו“פ שבוצע במגזר העסקי צמחה בקצב מהיר מסכום שווה ערך ל (. גם חלקו של המגזר העסקי220 )גידול ריאלי פי2005 מיליארד ש“ח בשנת20עד לסכום של כ151966ב .2005 בשנת77%עד ל1966 בשנת11%בהוצאה הלאומית למו“פ אזרחי עלה מ (1966 בשנת0.16%)מהתוצר הלאומי הגולמי3.4%ל2005ההוצאה למו“פ במגזר העסקי משתווה ב (2.88%)ומבחינה זו היא מעמידה את ישראל במקום הראשון בין המדינות המפותחות. אחריה באות שוודיה .(2.47%)ופינלנד 2.1% .אינטנסיביות העיסוק במו“פ במגזר העסקי בישראל באה לידי ביטוי בשיעור התעסוקה במו“פ במגזר מהעובדים במגזר העסקי מועסקים באופן ישיר במו“פ כחוקרים, כטכנאים וכאנשי מִנהלה. שיעור דומה קיים בפינלנד, אך ביתר הארצות המפותחות שיעור העובדים במו“פ מכלל העובדים במגזר העסקי נמוך במידה .ניכרת מזה שבישראל .1.2% עומד על2004היחס בין מספר החוקרים במגזר העסקי לבין סך כל המועסקים במשק בישראל בשנת הברית(, ארצות1.0%)גם מדד זה מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם. אחריה ממוקמות פינלנד .160.5%  ל0.1%(. ביתר המדינות המפותחות המדד נע בין0.8%)ושוודיה :מקובל לייחס את הצמיחה המהירה של המו“פ העסקי בישראל לגורמים הבאים , הינו מעבר של אנשי מחקר והעברת ידע ממערכת70וה60הגורם הראשון, שהיה דומיננטי בשנות ה .הביטחון למערכת האזרחית ואילך, הינו מדיניות ממשלתית עקבית לעידוד ולתמיכה במו“פ70הגורם השני, שהיה דומיננטי משנות ה .העסקי הגורם השלישי הינו הגברת הזמינות של מדענים ומהנדסים, בוגרי המערכת האקדמית בישראל ועולים מהגוש הסובייטי לשעבר, ואשר כלל שיעור גבוה90חדשים, במיוחד מגל העלייה הגדול שהגיע בשנות ה .במיוחד של מדענים ומהנדסים הגורם הרביעי הוא ההתמקדות של יזמים ישראלים בענפי הטכנולוגיה העילית, שבהם משקל המו“פ .בתשומות הייצור גבוה יחסית עיקר המימון של המו“פ העסקי מגיע מהמגזר העסקי עצמו ומהממשלה. חלקה של הממשלה במימון המו“פ . אמנם2005ב5%והמשיך לרדת עד לכ1990ב20%, ירד לכ70בשנות ה25%העסקי, שהגיע לכ חלק מירידת משקל הממשלה במימון זה נובע מגידול מהיר במיוחד במימון שמקורו במגזר העסקי, אך מאז נצפתה גם ירידה בערכים מוחלטים בהיקף התקציב הממשלתי שהועמד לרשות המדען הראשי2001שנת .במשרד התעשייה והמסחר לצורך עידוד המו“פ לאחר הירידה התלולה בשיעור המימון הממשלתי למו“פ העסקי בישראל הוא נמצא כבר מתחת למרכז השיעור הממוצע של המימון הממשלתי2005ההתפלגות של שיעור זה בין המדינות המפותחות. בשנת . השיעורים שנצפו במדינות הבודדות היו7%והן באיחוד האירופי כOECDלמו“פ העסקי היה הן במדינות ה זילנד )בסביבות(, וגבוהים יחסית בצרפת, באיטליה ובניו4%ל1%נמוכים במיוחד ביפן, בפינלנד ובדנמרק )בין .(10% יש לציין כי התופעה של ירידת שיעור המימון הממשלתי למו“פ העסקי חלה ברוב המדינות המפותחות, אלא שברוב המדינות האחרות היו מלכתחילה שיעורי מימון יותר נמוכים, והירידה לשיעורים הנוכחיים הייתה יותר .מתונה מאשר בישראל גם בהרכב המימון הממשלתי בישראל חלו שינויים, שעיקרם גידול חלקן של התוכניות המיועדות למאגדי מו“פ הכוללים מפעלי תעשייה ואוניברסיטאות )תוכנית מגנ“ט( וליזמות טכנולוגית )תוכנית החממות(, ופחיתת חלקה .של התמיכה הפרטנית בתוכניות מו“פ של מפעלים ותיקים ; המקור לנתונים1977“, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, מרץ1975/76 על פי ”מדע וטכנולוגיה בישראל1966הנתונים ל15 .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2005לשנת הנתונים דלעיל לקוחים מתוך ”מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל“, מוסד שמואל נאמן והלשכה המרכזית16 .2007 ,לסטטיסטיקה, אוקטובר 19 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק אף שההוצאה הכוללת על מו“פ במגזר העסקי גבוהה למדיי, הרי שרובה מתרכז במספר קטן של ענפים. להלן :נבחן את מידת הריכוזיות בשני אופנים .(4נשווה את ההוצאה למו“פ למועסק בין הענפים השונים של המגזר העסקי בישראל )לוח .1 נחשב את שיעור ההוצאה על מו“פ בענפים עתירי מו“פ מתוך כלל ההוצאה למו“פ במגזר העסקי, ונערוך .2 .(5השוואה עם מדינות מפותחות אחרות )לוח 4לוח 172004 הוצאה למו“פ למועסק במגזר העסקי ובענפי תעשייה ושירותים נבחרים הוצאה על מו“פ (₪)מיליוני מספר מועסקים ()אלפים הוצאה על מו“פ (₪)למועסק סך כל המגזר העסקי19,299 392.7 49,144 סך כל התעשייה7,937 317.9 24,967 מזה: רכיבים אלקטרוניים1,349 16.9 79,822 ציוד תקשורת אלקטרוני2,229 13.6 163,897 ציוד בקרה ופיקוח וציוד רפואי ומדעי2,052 30.2 67,947 טקסך כל תעשיית ההיי5,630 60.7 92,751 סך כל שירותי המחשוב ומו“פ11,362 74.8 151,898 סך כל התעשייה והשירותים עתירי מו“פ16,992 135.5 125,402 יתר ענפי התעשייה2,307 257.2 8,970 5לוח שיעור ההוצאה למו“פ בענפי תעשייה ובשירותים נבחרים מתוך כלל ההוצאה למו“פ של המגזר 18העסקי בישראל בהשוואה למדינות אחרות ישראל 2004 הבריתארצות 2001 בריטניה 2005 פינלנד 2006 סך כל המגזר העסקי100% 100% 100% 100% סך כל התעשייה41.1% 84.8% 88.0% 85.2% מזה: רכיבים אלקטרוניים7.0% 2.5% 0.6%  ציוד תקשורת אלקטרוני11.5% 11.8% 6.8%  ציוד בקרה ופיקוח וציוד רפואי ומדעי10.6% 11.0% 3.7%  טקסך כל תעשיית ההיי29.1% 25.3% 11.1% 60.2% סך כל שירותי המחשוב ומו“פ58.9% 15.2% 12.0% 14.8% סך כל התעשייה והשירותים עתירי מו“פ88.0% 40.5% 33.1% 75.0% יתר ענפי התעשייה12.0% 59.5% 66.9% 25.0% .המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה17 Statistics  ; פינלנדOffice for National Statistics  בריטניה;National Science Foundation הברית המקור לנתונים: ארצות18 .Finland 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 20 טק שבהם ההוצאה הממוצעת על מו“פ מההוצאות למו“פ במגזר העסקי מתבצעות בענפי ההיי88%בישראל אלף ש“ח. ביתר ענפי התעשייה, שבהם מועסקים כשני שלישים מהעובדים125הגיעה ל2004למועסק ב ש“ח. ריכוזיות ההוצאה למו“פ בישראל9,000במגזר העסקי, ההוצאה הממוצעת על מו“פ למועסק הייתה כ הברית ובריטניה ואף עולה על זו של פינלנד, הנחשבת ליוצאת דופן מבחינתגבוהה בהרבה מזו של ארצות .משקלו של ענף הטלקומוניקציה במשק הלאומי מציג את אינטנסיביות העיסוק במו“פ בענפים או במקבצים של ענפי תעשייה. המדד המייצג הוא האחוז6לוח שמהוות המשרות במו“פ מתוך כלל המשרות בענף. נראה שגם בין התעשיות המכונות ”מסורתיות“ קיימים .הבדלים קיצוניים באשר לאינטנסיביות העיסוק במו“פ 21 נ ת ו נ י ה מ ו " פ ב י ש ר א ל2פ ר ק 6לוח 192004 כוח אדם במו“פ במגזר העסקי לפי ענף כלכלי *סמל ענף כלכלי ראשי סך כל המשרות בענף משרות במו“פ משרות% במו“פ מסך כל המשרות בענף סך כל המשרות במו“פ בעלי תואר אקדמי הנדסאים וטכנאים ;39  13 73 ;72 סך כל המגזר העסקי392,700 42,457 31,737 7,882 10.8% 1339סך כל התעשייה317,900 15,157 10,937 3,082 4.8% ,20 ,13 36 ,26 כריית חול ומחצבים חציבת אבן ,עץ ומוצריו מוצרים מינרליים ,מתכתייםאל רהיטים23,300 316 164 91 1.4% ,15 ,14 16 מוצרי מזון משקאות ומוצרי טבק55,700 24 17 4 0.0% ,18 ,17 ,19 22 ,21 39 ,38 טקסטיל והלבשה עור ומוצריו נייר ומוצריו ,הוצאה לאור דפוס, תכשיטים וצורפות מוצרים לנמ“א ()אחרים56,100 229 95 47 0.4% 24 ,23 כימיקלים ומוצריהם זיקוק נפט 24,600 1,637 1,284 262 6.7% 25מוצרי פלסטיק וגומי19,200 306 161 129 1.6% 28 ,27 ,מתכת בסיסית מוצרי מתכת38,100 801 358 372 2.1% 35 ,29 ,מכונות וציוד כלי הובלה33,300 1,125 710 262 3.4% 31 מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל 7,000 186 97 79 2.7% 32רכיבים אלקטרוניים16,900 2,354 1,907 362 13.9% 33 ציוד תקשורת אלקטרוני13,600 4,185 3,283 717 30.8% 34 ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח 30,200 3,993 2,862 756 13.2% 72שירותי מחשב74,800 16,500 12,400 3,200 36.5% 73מו“פ10,800 8,400 1,600 .המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה19 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 22