חומר רקע

57 נ ס פ ח י ם . מטרת הסקר1 בסקר זה נבדק מעמד ישראל בשטחי המדע השונים, בהשוואה למדינות העולם, כאשר תשומת לב מיוחדת ניתנה . 1981  2005לשינוים שחלו בשנים . מבוא2 בדיקת הפעילות המדעית של ישראל ומעמדה ביחס למדינות העולם נעשתה בעזרת מאגרי מידע סינטומטריים ISI (INSTITUTE OF SCIENCE. המאגרים בהם השתמשנו הם מאגריהמידע של ה(SCIENTOMETRICS) . מאגרים אלה מכילים את כל הפרטים של כל הפרסומים של העיתונות(INFORMATION, PHILADELPHIA USA המדעית החשובה )שמות המחברים וכתובותיהם, שם העיתון, כרך, מספר עמודי המאמר ושנת הפרסום יחד עם ,מעמד ישראל בתפוקה מדעית בהשוואה למדינות העולם השנים האחרונות, על פי25והשינויים שחלו בתקופת (SCIENTOMETRICS)מדדים סינטומטריים מוגש למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פרופ‘ גדעון שפסקי האוניברסיטה העברית ירושלים 2006מרץ 5נספח 58 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח ,כל פרטי הביבליוגרפיה שבמאמר, כלומר אותם פרסומים שהמאמר מצטט. מנתונים אלה נבנו מאגרי מידע משניים .החשוב שבהם מסכם לכל מאמר היכן וכמה פעמים מאמר זה צוטט, במאמרים אחרים שיוך מאמר לשטח מחקר הוא בעיתי גם אם השיוך היה נעשה לכל מאמר באופן נפרד, דבר שאיננו בר ביצוע .בגלל גודל מאגר המאמרים. לכן השיוך לשטח מחקר של המאמר, נעשה לפי העיתון בו פורסם המחקר שיוך זה אינו חד משמעי, כי בעיתונים מסוימים מתפרסמים מחקרים משטחים שונים. בגלל המספר העצום של מאמרים, לא ניתן לשייך כל מאמר בנפרד לשטח מחקר, והדבר נעשה רק למספר עיתונים כלליים כמו .‘וכוNATURE ,SCIENCE, ,CELL , PNAS מכתובות מחברי המאמרים שויכו המאמרים למדינות והמוסדות של המחברים, ואף למחלקות השונות מספר מאגרים, ואנו יצרנו מנתונים אלה מספר תת מאגריםISIשבמוסדות אלה. מנתונים אלה מייצר ה :ודוחות, שחלקם יתוארו להלן , לחוקר בודד, אשר כתובתו ידועה, ניתן לדלות את כל מאמריו.סיכום הפרסומים של חוקר בודד.1 ,ולמצוא מתי, היכן ועל ידי מי צוטט. לאחר מכן, ניתן לסכם את מספר הציטוטים הכולל לו זכה כל מאמר ,ולסכם את סך כל הציטוטים של כל מאמרי החוקר. ולחשב את ממוצע מספר הציטוטים למאמרי החוקר .וניתן גם לתקן ערכים אלה לגיל המחקר .סיכום הפרסומים של מחלקה בודדת במוסד או של קבוצת מחלקות.2 .סיכום הפרסומים של מוסד בודד או של מספר מוסדות.3 .סיכום פרסומי מדינה.4 .סיכום הפרסומים של שטח מחקר או של קבוצת שטחי מחקר.5 ,תובנות המחשב שפתחנו מאפשרות לקבל סיכומים מן הסוג דלעיל עם הגבלה לתקופה מוגדרת, או לשטח או לשטחי מחקר נבחרים, לחוקר ואו למחלקה בודדת, או לקבוצת מחלקות או חוקרים. ניתן גם בצע את הנ“ל .לקומבינציות שונות של המשתנים .. השוואת פרסומי ישראל עם פרסומי העולם3 :המדדים העיקריים בהם נערוך את הסקר הם מתוך שלוש קבוצות מדדים .מדדי פוריות .מדדי איכות הפרסומים .מדדי קדימות של שטחי המחקר מתוך המאגרים השונים, ניתן לחשב את ערכי המדדים, ביחס למדינות, מוסדות, מחלקות או חוקרים. אנו בשלב זה נתרכז בהשוואות של מדדים אלה בין ישראל למדינות העולם, בתקופות שונות ובשטחי המחקר השונים. נוסף לערכים המוחלטים של מדדים אלה, נדרג את ישראל ביחס למדינות השונות, ונבדוק אם חל .שיפור או נסיגה של בערכי המדד .מדדי פוריות3.1 מספר הפרסומים של כל מדינה ומדינה, גם לכל שטח מחקר בנפרד, אין משמעות רבה, כי שברור שמספר .פרסומי מדינה תלוי בגודל אוכלוסייתה ובמספר חוקריה, בנוסף לקדימות שהמדינה מעניקה למחקר מספר הפרסומים לנפש. השוואה ניאותה יותרתיקון האפקט של גודל האוכלוסייה נעשה ע“י הוספת מדד יכולה להתקבל ע“י חלוקה של מספר המחקרים בכל שטח במספר החוקרים בשטח האמור. דבר זה לא ניתן לביצוע , מאחר בשום מדינה אין נתון על מספר החוקרים ואף קשה להגדיר מיהו חוקר. לעיתים גם לא ניתן לקבוע את שטח המחקר של חוקרים רבים, שכן חלקם פעילים במספר שטחים. הדרך המקורבת והטובה .ביותר תהיה לספור בכל שטח מחקר את מספר הפרסומים לנפש במדינה 59 נ ס פ ח י ם ברור שבמדינות מפותחות יש אחוז גבוה יותר של חוקרים, לכן תיקון זה מיטיב עם מדינות מפותחות. התייחסות למספר הפרסומים, מחולק בתוצר הלאומי לנפש, מתקן במידת מסוימת את המדד הקודם, אך מיטיב עם . נמוך, כמו הודו או מזרח אירופהGNPמדינות מפותחות יחסית במחקר, אבל בעלות תיקונים אלה מתעלמים מן העובדה, שבמדינות שונות, אחוז החוקרים בשטח מחקר מסוים איננו זהה, לכן פגום. מכל מקום, המדד הטוב ביותרGNPהתיקון הנעשה לכל שטחי המחקר לפי אותו ערך של אוכלוסייה ו לפוריות יחסית של מדינות, הוא מספר הפרסומים לנפש, ומשמעותו רבה יותר אם ההשוואה תהיה בין מדינות .דומות פרסומים50, עבור מדינות שפרסמו מעל2000  2005 , מופיע מספר הפרסומים לנפש בחמש השנים1בשרטוט .לשנה 1שרטוט 2005  2000 נפש בכל השטחים יחד בחמש השנים100,000הפרסומים ל .פרסומים לשנה50עבור מדינות שפרסמו מעל 60 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח מדדי איכות3.2 אין מדד אובייקטיבי לקביעת איכות מחקר. לכן, כמדד לאיכות, או לרמת הפרסומים, משמש אותנו אינדקס ממוצע הציטוטים לו זכה המחקר. מאחר שנוהגי הציטוט בשטחי מחקר שונים שונה עד לכדי הציטוטים סדר גודל. שיפור נוסף למדד זה ניתן לקבל ע“י תיקון למספר הציטוטים לפי גיל המאמר, מאחר שמאמר צובר ציטוטים נוספים במשך השנים. מדד מוצלח יותר הוא מספר הציטוטים לו זכה מאמר, או מאמרי מדינה של כל המחקרים בשטח, בתקופה הנידונה. גם למדד זה מגבלות שלא או מוסד, ביחס לממוצע הציטוטים ניכנס לפרטיהן, אולם ישנה התאמה טובה מאד, בין המצוינות של חוקרים כפי שהיא נמדדת על פי חברות באקדמיות למדעים, זכייה בפרסי נובל ובפרסים אחרים, לבין מעמדם במדד זה בהשוואה לחוקרים אחרים .בשטח מחקרם ,מאחר שאנו דנים באיכות הממוצעת של כלל מחקרי מדינה בשטח, המיצוע על מספר גדול של מאמרים מקטין מאד את השפעת החריגים. אולם, מדד זה, המציג את הרמה הממוצעת של מחקרי מדינה בשטח המחקר, א מסתיר ומתעלם מן המחקרים המצטיינים. כפי שנפרט בהמשך, ישנן דרכים לבודד ולהשוות את .המחקרים המצטיינים בכל מדינה ושטח מחקר, ויש לכך חשיבות רבה מדד האיכות לכל מחקרי מדינה, הוא מספר הציטוטים הממוצע למאמרי המדינה הוא חסר משמעות. מכיוון שהיקף הפעילות בשטחי המחקר במדינות השונות לא דומה בהכרח, וערכי מדד הציטוטים שונה בשטחים .שונים .לישראל ולעולם1999  2003 ניתנים ערכי מדד הציטוטים הממוצע בשטחם השונים לשנים1בלוח .1לוח ., בישראל ובעולם20002005 , השנים5 –מדד הציטוטים, לשטחים השונים ב Field CI* Israel CI* World CI Israel CI World Agricultural Sciences 3.71 2.57 1.44 Biology & Biochemistry 8.18 7.56 1.10 Chemistry 5.62 4.28 1.31 Clinical Medicine 4.86 5.40 0.90 Computer Science 2.19 1.51 1.45 Ecology/Environment 3.02 3.59 0.84 Economics & Business 1.91 1.82 1.05 Education 0.9 1.01 0.89 Engineering 2.05 1.78 1.15 Geosciences 4.47 3.44 1.34 Immunology 9.07 10.62 0.85 Law 2.71 2.35 1.15 Materials Science 3.99 2.54 1.57 Mathematics 1.44 1.32 1.09 Microbiology 7.16 6.90 1.04 Molecular Biology & Genetics 20.06 12.63 1.59 Multidisciplinary 6.63 4.48 1.32 Neurosciences & Behavior 7.97 7.88 1.01 Pharmacology 6.30 5.01 1.28 Physics 5.02 3.79 1.32 Plant & Animal Science 3.33 3.67 1.21 Psychology/Psychiatry 1.18 1.70 0.65 Social Sciences, general 1.30 1.99 0.69 Space Science 10.58 7.50 1.45 Union of All Fields 5.28 4.61 1.14 .2000 – 2005 השנים5 – * – מספר הציטוטים הממוצע למאמרים שפורסמו בCI 61 נ ס פ ח י ם הפער במדדים אלה בעולם, בין מדעי החיים לבין מחקרים בשטחי החינוך, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, הוא .עצום. כלומר, יש פער של סדר גודל בין השטחים המצוטטים בהרחבה, ובין השטחים המצוטטים בצמצום יחס מדד הציטוטים הישראלי לכל שטח, מחולק בממוצע של מדד הציטוטים העולמי לכל שטח נתון אף הוא 1>, )מסומן בצהוב( ולהפך, היחס1 <כאשר שטח בישראל מצוטט יותר מהממוצע העולמי נקבל יחס.1בטבלה .(כאשר ציטוטי השטח בישראל נמוכים מהממוצע העולמי, )מסומן בירוק במשך השנים חלה עליה בנוהגי הציטוט בשטחים השונים, בין השאר בגלל גידול במספר הפרסומים בשטח שגוררים בממוצע50%גם ריבוי בציטוט. השינויים הללו אינם זהים בשטחי המחקר השונים, אך ברובם מתגלה עליה של כ (2)לוח.שנה, הפער בין השטחים השונים נשאר בעינו23לאורך תקופה של 2שרטוט עבור שטחים נבחרים19812005השינוי במדד הציטוטים בתקופה  2005 מתאר את מדד הציטוטים של מדינות העולם, בממוצע לכלל הפרסומים בכל השטחים, בשנים3שרטוט , יוצגו מדדים עבור השטחים הספציפיים5 פרסומים לשנה. בהמשך, בשרטוט50, עבור מדינות שפרסמו מעל2000 .עבור מדינות נבחרות ק 62 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 3שרטוט 2005  2000מדד הציטוטים של מדינות העולם בשנים פרסומים לשנה50עבור מדינות שפרסמו מעל 63 נ ס פ ח י ם .הקדימות לה זוכה שטח המחקר במדינה3.3 הקדימות לה זוכה שטח מחקר במדינה, מתבטאת באחוז המחקרים בשטח האמור, מתוך כלל המחקרים ,במדינה. מדד זה הוא בעל עניין, כי בעזרתו ניתן לבחון מהן הקדימויות הניתנת לשטח מחקר במדינות שונות אם כי דבר זה אינו מלמד, לא על ההיקף ולא על רמת המחקר באותו שטח באותה מדינה. לדוגמא, מחקרי זילנד, והן במדינותחקלאות זוכים לקדימות במדינות אגרריות הן במפותחות שבהן כמו קנדה, אוסטרליה וניו כמו קובה, בה הקף המחקר נמוך מאד וגם רמת המחקר נמוכה, אך המחקר בחקלאות זוכה לקדימות .מסיבות ברורות מוצגים מספר הפרסומים בכל אחד מהשטחים, וחלקו של כל שטח באחוזים מכלל הפרסומים בישראל2בלוח .. באופן דומה חישבנו את חלקו של כל שטח בעולם מכלל הפרסומים בעולם2000  2005בחמש השנים 352לוח ,מספר הפרסומים בכל אחד מהשטחים, וחלקו באחוזים מכלל הפרסומים בישראל ובעולם20002005,בחמש השנים ככל שמספר הפרסומים רב יותר, קדימות השטח גבוהה יותר ישראל העולם Field %Papers Papers %Papers Papers Union of All Fields 100 49025 100.00 3917172 Clinical Medicine 27.49 13478 23.81 932747 Physics 14.48 7090 12.45 462935 Chemistry 9.44 4530 14.26 558506 Engineering 7.40 3629 8.19 291678 Biology & Biochemistry 7.53 3692 8.19 320993 Plant & Animal Science 5.30 2600 6.08 238089 Neurosciences & Behavior 4.72 2313 3.85 150988 Mathematics 4.19 2054 2.06 80709 Psychology/Psychiatry 3.82 1875 2.65 103950 Social Sciences, general 3.35 1643 3.19 125075 Molecular Biology & Genetics 3.32 1630 2.86 111865 Computer Science 2.19 1074 1.33 52128 Materials Science 1.93 945 3.95 154757 Ecology/Environment 2.02 993 2.77 108603 Immunology 1.82 890 1.62 63620 Economics & Business 1.77 866 1.49 58430 Microbiology 1.83 895 2.23 87281 Geosciences 1.75 857 3.00 117492 Space Science 1.40 684 1.25 49102 Multidisciplinary 1.45 712 1.52 59408 Agricultural Sciences 1.30 635 2.38 93055 Pharmacology 1.19 583 2.16 84432 .סכום המאמרים גדול ממספרם הכולל כיוון שיש מאמרים השייכים ליותר משטח אחד35 64 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח מן הלוח דלעיל, רואים שברוב השטחים קדימות השטחים בישראל ובעולם דומה. קדימות שטחי המתמטיקה, מדעי המחשב והפסיכולוגיה ופסיכיאטריה בישראל גבוהה מהממוצע העולמי, ואילו קדימות כימיה, מדעי חומרים, מדעי .כדור הארץ, חקלאות ורוקחות נמוכה מהממוצע העולמי דרך נוספת להעריך את קדימותם של שטחי המחקר היא לחשב את האחוז של פרסומי ישראל מכלל פרסומי .השטח בעולם 25מוצג החלק של הפרסומים הישראליים מכלל הפרסומים בעולם )באחוזים( בכל אחד מהשטחים, ב3בלוח . בנוסף, מוצג עבור כל שטח, ועבור כל תקופת זמן, דירוגו2000  2005השנים האחרונות ובחמש השנים האחרונות .של השטח יחסית למדינות העולם האחרות המופיעות במדרג בין מדינות26, והיא במקום ה1.28%חלקה היחסי של מדינת ישראל בפרסומים בחמש השנים האחרונות הוא .19העולם בדרוג מספר הפרסומים. בראשית התקופה הייתה ישראל מדורגת במקום ה ,בחמש השנים האחרונות, השטחים המצטיינים במדרג זה, המפרסמים בשיעור ניכר יותר, יחסית לממוצע הפרסומים .הם מדעי המחשב, כלכלה ומנהל עסקים, מתמטיקה, מדעי העצב, פיסיקה, ופסיכולוגיה ופסיכיאטריה 3לוח מכלל הפרסומים בשטח בעולם, ודרוג השטח%הפרסומים בשטח בישראל כ 2000  2005 השנים האחרונות5וב19812005 שנים25ב שטח מפרסומי% 5 העולם ב שנים דרוג ישראל שנים5ב מפרסומי% 25 העולם ב שנים דרוג ישראל שנים25ב Agriculture 0.73 35 0.74 27 Astrophysics 1.39 21 1.12 22 Biology & Biochemistry 1.27 21 1.19 18 Chemistry 0.83 24 0.82 24 Clinical Medicine 1.44 16 1.36 15 Computer Science 2.06 14 2.15 13 Economics & Business 1.48 15 1.80 8 Engineering 1.13 23 1.17 19 Ecology 0.91 29 1.05 22 Geosciences 0.73 31 0.76 23 Immunology 1.40 17 1.48 15 Molecular Biology 1.46 16 1.36 16 Microbiology 1.03 25 1.00 21 Material Science 0.61 30 0.72 25 Mathematics 2.54 11 2.65 10 Neurosciences 1.53 14 1.32 13 Physics 1.43 21 1.40 20 Plant& Animal Science 1.09 28 1.17 20 Pharmacology 0.69 26 0.67 25 Psychology&Psychiatry 1.80 11 1.68 9 Social Science 1.31 10 1.20 9 Union of Fields 1.25 21 1.22 17 65 נ ס פ ח י ם מקום ישראל במדרג המדדים3.4 מדרג המדינות דרוג המדינות השונות לפי מספר פרסומיהן, או יותר נכון לפי מספר פרסומיהן למיליון תושבים, בכל אחד משטחי המחקר, יוצר תמונה משווה של פוריות המחקר בין המדינות, בכל אחד משטחי המחקר. באופן דומה אפשר לדרג מדינות לפי מדד הציטוטים המורה על איכות המחקרים. יש משמעות לדרוג המדינות, רק לכל (. כך גם ניתן לדרג1שטח בנפרד, כיוון שמדד הציטוטים שונה, עד כדי סדר גודל, בין השטחים )ראה לוח מדינות לפי הקדימות המוענקת במדינה לכל שטח, באשר הקדימות היא לפי אחוז המחקרים בשטח נתון .מכלל מחקרי המדינה משמעות המדרג לכאורה ברור, כי המקום במדרג מורה על ההצטיינות באותו מדד. אולם משפט זה איננו חד משמעי. יש להסתכל על ההבדל בערך המדד של המדינות המקדימות אותה, ואלה העוקבות אחריה. כאשר הפערים ,במדד בין אותן מדינות קטן אין משמעות למדרג. לכן ראוי במקביל להסתכלות על מקום מדינה במדרג 2005להסתכל גם על הפערים עם השכנות למדינה בעקומת ערכי המדד. לדוגמה, ישראל מדורגת בשנים במקום השלישי במדד הציטוטים במדעי המחשב, אך קיים פער ניכר בינה לבין המדינות המקדימות2000  .אותה ובינה לבין אלו הבאות אחריה. לכן למקום השלישי במקרה זה יש משמעות רבה מציג את דרוג ישראל בשלשה מדדים מרכזיים, עבור השטחים השונים, במדרג בו מופיעות המדינות4לוח .שפרסמו לפחות כחמישים מחקרים לשנה המספרים בטבלה מתארים את מקומה של ישראל במדרג בכל אחד מהשטחים, בשלושה מדדים: פוריות אחוז הפרסומים בשטח ממספר פרסומיםציטוטים למאמר, וקדימות השטחפרסומים לנפש, איכות .הכולל במדינה ,()טור אמצעי19962000 ,( )טור ימני2000  2005 :המדרג ניתן לשלוש תקופות של חמש שנים, בכל מדד .( )טור שמאלי19931997 ,בנוסף, ציינו את המספר הכולל של המדינות בשטח שבמדרג. מספר זה נקבע ע“י קריטריון הסינון שקבענו , לכן מספר המדינות העונות לקריטריון משתנה משטח50והוא שמספר הפרסומים לשטח במדינה עולה על .לשטח במדרג הפוריות, רוב השטחים בישראל ממוקמים גבוה בין המדינות. בולטים במדרג זה, מתמטיקה, כלכלה ומנהל עסקים, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, מדעי המחשב, פיסיקה, הנדסה וביולוגיה מולקולארית, הממוקמים .. בשטחים אלה לא חלו שינויים מהותיים בדרוג בעשר השנים האחרונות13במקומות במדרג רמת הפרסומים ומידת ציטוטם, בולטים אסטרופיסיקה, כימיה, כלכלה ומנהל עסקים, ביולוגיה מולקולארית, מדעי המחשב, ומדע החומרים, הממוקמים בחמשת המקומות הראשונים במדרג, ואף שומרים על מיקום גבוה לאורך התקופה. מדעי הרפואה, מדעי הסביבה ומדעי החברה בולטים בדירוגם הנמוך, ודירוגם .אף הלך וירד בשנים האחרונות במדרג הקדימות בולטים מדעי המחשב, מתמטיקה, ביולוגיה מולקולארית, מדעי החברה. פסיכולוגיה 40 במדרג. בולטים במקומם הנמוך במדרג, במקומות39ופסיכיאטריה, ומדעי העצב הממוקמים במקומות .,מדעי החקלאות, כימיה, מדע החומרים, פיסיקה, מדעי כדור הארץ ומדעי החי והצומח60 66 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 4לוח דרוג ישראל בהשוואה למדינות אחרות במדדי פוריות, איכות וקדימות FIELD פוריות פרסומים לנפש איכות רמת הציטוטים (CI) קדימות % הפרסומים בשטח מספר הארצות במדרג האיכות Agriculture 10 12 14 10 25 8 38 40 43 44 Astrophysics 2 7 7 6 6 4 22 22 26 34 Biology & Biochemistry 4 5 5 3 7 8 24 29 20 49 Chemistry 3 3 5 4 7 5 55 61 65 66 Clinical Medicine 5 5 3 23 28 36 25 29 26 70 Computer Science 1 2 2 1 4 2 6 5 5 29 Economics & Business 1 1 4 2 2 2 5 10 12 31 Engineering 2 2 3 12 11 11 36 26 35 59 Ecology 10 10 11 16 18 21 25 29 38 43 Geosciences 12 14 16 12 12 9 31 37 42 41 Immunology 5 5 5 15 15 17 13 14 14 32 Molecular Biology 2 2 3 5 5 2 11 9 7 37 Microbiology 9 10 9 18 16 12 30 32 30 37 Material Science 5 6 12 4 2 1 40 34 48 47 Mathematics 1 1 1 13 21 17 2 2 5 43 Neurosciences 4 4 4 15 8 10 10 8 9 37 Physics 2 2 3 9 7 11 35 38 41 68 Plant& Animal Science 5 9 10 11 11 8 36 43 53 63 Pharmacology 10 11 12 12 13 5 34 34 39 39 Psychology & Psychiatry 1 1 1 16 17 18 5 6 6 34 Social Science 4 3 5 18 18 28 12 9 10 34 . שטחי המחקר4 בנספח מצורפים לכל אחד משטחי המחקר, לוחות, שרטוטים וסיכום קצר. לשלושת המדדים הבאים עבור ישראל, מספר הפרסומים לנפש, קדימות שטח המחקר, רמת המחקרים לפי מידת הציטוט הממוצעת לה זכו ניתנים גרפים ולוחות עם ערכי המדדיםהמחקרים ואחוז המחקרים בשטח מכלל הפרסומים בעולם בשטח ,. בחרנו תקופות של חלון חמש שנתי1981  2005לישראל. מדדים אלה הוצגו למספר תקופות, בין השנים . בחלון חמש שנתי, נבחר כדי למצע את ערכי המדדים, ועי“כ להקטין את2001  2005 עד1981  1985מ הפיזור בגלל מספר קטן של פריטים בכל שנה בודדת. יתרון נוסף, שחלון של חמש שנים מונע שעבודות .מוקדמות יצברו יותר ציטוטים, מאחר שבכל תקופה. העבודות צוברות ציטוטים לאורך תקופה זהה את ערכי המדדים למדינות השונות2001  2005לשלושת המדדים הראשונים צורפו גרפים המציגים לשנים השנים25יחד עם ישראל. כל גרפים הנ“ל ממחישים את השינויים שחלו בישראל במדדים אלה, במשך ,האחרונות, ואת מעמד ישראל בהשוואה למדינות העולם בחמש השנים האחרונות. כמו כן, נכללו שני לוחות האחד נותן בכל תקופה את ערכי המדדים והשני את מקום ישראל במדרג המדינות במדדים אלה. המדדים שנבחרו בנוסף לארבעת המדדים שתוארו לעיל, הם מספר הפרסומים מספר הציטוטים הממוצע, מנורמל 67 נ ס פ ח י ם לתוצר הלאומי לנפש. בגלל הכמות הגדולה של חומר זה, השארנו את רובו לנספחים ולא הכללנו אותו בגוף .הסקר . סיכום מעמד ישראל בשטחים ובמדדים השונים, והשינויים שחלו5 .השנים האחרונות25 - ב 1981נבדוק את השינויים שחלו במדדי הפוריות, האיכות והקדימות בישראל בשטחי המחקר השונים, בשנים .2005 אין משמעות למספר המאמרים המוחלט במדינה, מאחר שערך זה תלוי בין השאר בגודל,במדד הפוריות אוכלוסיית המדינה. גם אם נעקוב אחרי מספר הפרסומים לנפש, לאורך תקופה ארוכה, עולה השאלה אם לא ,חלו במשך התקופה, שינויים בפוריות החוקרים. סיבת שינויים כאלה עשויה לנבוע משכלול הציוד המחקרי ,המאפשר לקבל הרבה יותר תוצאות בזמן קצוב. כמו כן במדינות שונות, עשויים מספר החוקרים הפעילים ותוספת האמצעים והתקציבים המוענקים למחקר, להשתנות במידה רבה לאורך תקופה, מתוך מדיניות של .מתן קדימות לשטחים מסוימים למדידת והשוואת פוריות מדעית, הוא מספר הפרסומים בשטח ביחס לממוצע לכן המדד הטוב ביותר הפרסומים בשטח בעולם באותה תקופה. גם גישה זו מניחה כי הגידול באוכלוסיה, ובמספר החוקרים במדינות השונות, משתנים באותו קצב. הנחה זו בוודאי אינה מתקיימת במדינות הגירה ובמדינות מתפתחות. אך מאחר שקשה לקבל נתונים מלאים על מספר החוקרים בכל מדינה, שטח ושנה, הרי הקירוב בו השתמשנו נראה .כאופטימאלי במגבלות הנ“ל במדד הקדימות לו זוכה שטח מחקר במדינה, לא מתקיימות רוב המגבלות שנזכרו לעיל. אולם מאחר שגם בעולם חלים שינויים בקדימות הניתנת לשטחי מחקר שונים, רצוי גם במקרה זה, לעקוב בשינוי ערכי מדד .לאורך תקופה ביחס לערכי המדד בעולם המוצג כמספר הציטוטים הממוצע לו זוכים המאמרים לאורך תקופה, יכולים להתגלות,במדדי האיכות עיוותים רבים. כמובן נוהגי הציטוט בשטחי מחקר שונים איננו קבוע. הפער בין שטחי מחקר שונים הוא עד ( הפרש זה נובע מנוהגי פרסום, וציטוט שונים וממספר שונה של מחקרים בשטח. אך5כדי סדר גודל. )לוח .בעיקר אין להשוות מחקרים בני גיל שונה, מאחר שצבירת מספר הציטוטים גדל בדרך כלל עם גיל המחקר .זו הסיבה שהדרך הטובה ביותר להשוות מספר ציטוטים של מאמרים בחלון חמש שנתי לפני שנסכם ונשווה את שטחי המחקר השונים בישראל ובמדינות העולם בכל המדדים, נבדוק את פוריות .המחקר הכוללת בישראל כלל הפעילות המחקרית בישראל, בהשוואה למדינות העולם בשנים .1981  2005 .כמובן שמספר המחקרים מישראל נופל מזה שבמדינות בעלות אוכלוסיות הרבה יותר גדולות מציג את הגידול במספר הפרסומים4 השנים האחרונות מספר מחקרי ישראל הוכפל בקירוב, שרטוט25ב ,לנפש במספר מדינות נבחרות. מן הגרף רואים כי קצב הגידול במדד זה בישראל, דומה לזה שברוב המדינות ,וגדול ממספר מדינות, כולל ארה“ב. מדינות בהן קצב צמיחה גדול פי כמה מזה שבישראל, הן סינגפור בראש אך גם דרום קוריאה וטיוואן. ישראל נמצאת בצמרת המדינות במדד זה. בתחילת התקופה תפסה ישראל .מקום ראשון, אך בסופה שוויץ ושבדיה חלפו על פניה , מראה6 השנים האחרונות. הצגה נוספת בשרטוט25  מתאר את המדינות המובילות במדד זה ב5שרטוט את המדינות במדד מספר הפרסומים לתוצר הלאומי. במדד זה תופסת ישראל מקום שני אחרי בולגריה. מדד ,זה מתקן את מספר הפרסומים לנפש, אך נותן יתרון למדינות עניות. לכן נמצאות בצמרת מדינות מזרח אירופה בעלות רמת מחקר יחסית גבוהה, יחד עם תוצר לנפש נמוך. ישראל אינה מן המדינות העניות, אבל מקדימה .במדד זה, מספר מדינות עם תוצר לאומי לנפש הן גבוה והן נמוך מזה שבישראל 68 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח ניתנת הצגה שונה, של מדד המחשב את מספר פרסומי מדינה מחולק בתוצר הלאומי לנפש. מדד זה7בשרטוט מתעלם מן התיקון לגודל אוכלוסיית המדינה, ומתקן רק לעושרה. לכן צפוי כי בצמרת מדד זה, תמצאנה מדינות עניות ומרובות אוכלוסין כמו סין והודו, אם כי ארה“ב באה אחריהן על אף עושרה, הודות לאוכלוסיה לא קטנה אבל .בעיקר בגלל רמת והקף המחקר בה 5לוח 4שרטוט 69 נ ס פ ח י ם 5שרטוט 70 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 6שרטוט .1981 - 2005סיכום רמת המחקר בשטחי המחקר השונים בישראל בשנים .בנספח לדו“ח זה פרטנו לכל שטח מחקר את המדדים השונים ושינויים עם השנים. להלן תמצית של נתונים אלה ,ניתנים לישראל בכל אחד משטחי המחקר הערכים המספריים של מדד הפוריות – מספר הפרסומים 6בלוח .ממוצע הציטוטים למאמר. בנוסף לערך המספרי של מדדים אלה, ניתן גם מקומם במדרג המדינותומדד האיכות . מן הערכים המספריים19851981 ,1991  1995 ,2001  2005 :בלוח מובאים כל הנתונים הנ“ל לשלוש תקופות ניתן להשוות את הערכים לכל שטח בכל תקופה, מערכי המדדים במדרג בתקופות השונות קל לזהות נסיגה או , את מקום ישראל במדרג המדינות בכל2001  2005 , מציג לתקופה האחרונה7התקדמות בשטחים השונים. לוח ניתנים זה לצד זה בשלושת התקופות, מקום ישראל במדרג המדינות לכל אחד8אחד מן השטחים והמדדים. בלוח מן המדדים והשטחים. הצגה זו מקילה לזהות באיזה שטח ובאיזה מדד חל שינוי משמעותי במקומה של ישראל .במדרג במשך התקופה 71 נ ס פ ח י ם 7שרטוט סדרת השרטוטים הבאים מציגים באופן גרפי את השינויים שחלו במדדים השונים של ישראל בשטחי המחקר. הנתונים .משווים את היחס של ערכי המדד בין שתי תקופות. לדוגמא השינוי שחל בין שתי תקופות של חמש שנים הנבדלות בעשור .19951991 לבין20052001 מתאר את הגידול במספר המחקרים בין8שרטוט ,בכל השטחים חלה צמיחה במספר הפרסומים, אבל במחקרי המשפטים במיוחד, ובפער ניכר בשטחי מדעי החלל נראה כי מספר הציטוטים למאמר9מדעי העצב, מדעי החברה ומדעי המחשב קצב הצמיחה היה גדול ביותר. בשרטוט ,8בעשור האחרון עלה בכל השטחים. השטחים בהם הגידול היה גבוה, הם כמצופה אותם שטחים שחרגו בשרטוט מאחר שריבוי פרסומים מביא גם לריבוי ציטוטים. חלק מן השינוי נובע משיפור מחקרי השטח בישראל וחלק משינוי מוצג מספר הציטוטים הממוצע של מאמרי ישראל בשטח בהשוואה לממוצע העולמי10שחל גם בעולם. בשרטוט ,בשטח. לפי שרטוט זה ההתקדמות המירבית ברמת המחקר בישראל בעשור האחרון, הייתה בביולוגיה מולקולרית .שטחים בהם יש הצטיינות בישראל והם גם שטחים בהם יש עניין בעולםבמדעי כדור הארץ ובמדע החומרים 72 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 6לוח 73 נ ס פ ח י ם 7לוח 74 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 8לוח 75 נ ס פ ח י ם 8שרטוט 76 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 9שרטוט 77 נ ס פ ח י ם 10שרטוט 78 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח :סיכום במספר הפרסומים הכולל מישראל ביחס למדינות העולם חלה נסיגה מתונה בעשור האחרון. דבר זה נכון ,בשטחי מחקר רבים. נסיגה גדולה הייתה בשטח הכלכלה, מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, מיקרוביולוגיה .מדע החומרים, וחקלאות .הקדימות שניתנה לרוב שטחי המחקר בישראל לא השתנתה בהרבה בשנים הנסקרות .אולי ראוי לציין את הקדימות הגדולה שניתנה לביולוגיה מולקולארית השטחים בהם חלה התקדמות ברמת המחקר הם: מדעי החלל ומדע החומרים שטחים בהם ישראל הגיעה למקום ראשון במדרג. שיפור ניכר גם היה במחקרי הפרמקולוגיה ומדעי כדור הארץ. במדעי המחשב נשמרה .הבכורה בישראל ובמידת מה גם בכלכלה ובכימיה העמודים שלהלן, לקוחים ממסמך של מוסד נאמן, שהוכן ע“י יעל אילן וגדעון שפסקי למדע הישראלי לשנים .1999  2003 .4 . העבודות המצוטטות ביותר מישראל ומהעולם5 מאגרי המידע בידינוחמישה מאגרימידע,שמהםניתןלדלותאתהמחקריםהמצטייניםמישראלוממדינותהעולם. הקריטריונים .להצטיינות על פי המאגרים האלה הם שונים, לכן לא בהכרח אותן עבודות יימצאו מצטיינות במאגרים השונים המיון יכול להתבצע לפי שטחים, מדינות, מוסדות, שמות חוקרים או שנות פרסום המחקרים, או לפי צרוף של .המשתנים הנ“ל. אנו נשווה את ישראל עם מדינות העולם, בשטחים השונים, במדדים אלה :חמשת המאגרים בהם הסתייענו הם .1981  2002 מאגר מפורט של פרסומי ישראל לשנים I. .HIGH IMPACT PAPERS שלISIמאגר הII. .HIGHLY CITED PAPERS שלISI מאגר ה III. .HOT PAPERS שלISIמאגר הIV. .של המדענים המצוטטים ביותרISIמאגר הV. מאגר פרסומי ישראל, ממנו אפשר לדלות את העבודות המצוטטות ביותר של ישראל, או של מוסד, או .I .1981  2002מחלקה במוסד מישראל, או משטח מחקר נבחר, לתקופה נבחרת בשנים העבודות המצוטטות ביותר200. במאגר ישHIGH IMPACT PAPERS שלISI. המאגר השני הוא מאגר הII ,. מהמאגר ניתן לדלות עבודות לפי מדינות1981  2002 השטחים, לשנים21מכל שנה, בכל אחד מ מוסדות מחקר, שמות חוקרים, שטח מחקר, תקופת המחקרים וכן צרוף של משתנים אלה. החיסרון מפרסומי השטח בעולם. כך למשל, בשטח10% עבודות בשטח מסוים מהוות200של מאגר זה הוא ש ממחקרי השטח. יוצא מכך שהעבודות0.1% עבודות הן רק200 ,המשפטים, ואילו ברפואה קלינית .שדלינו במשפטים הן מן העשירון העליון, ואילו ברפואה הן מן האלפיון העליון המחקרים1%. זהו מאגר המכיל אתHIGHLY CITED PAPERS שלISI. המאגר השלישי היינו מאגר הIII המצוטטים ביותר בעשור האחרון, בכל שנה, מכל אחד מהשטחים. במאגר הזה יש בערך מספר כפול “, אך בכל שטח יש מספר שונה של עבודות, ומספרם שונה משנה200של מחקרים בהשוואה למאגר ”ה 79 נ ס פ ח י ם לשנה. יתרונו של מאגר זה על פני קודמו, הוא בכך שבכל שטח ובכל שנה נבחר המאיון של העבודות .המצטיינות, לכן ברור כי מאגר זה עדיף המאמרים המצוטטים ביותר בכל שטח0.1% כל חודשיים אתISI. במאגר ”העבודות החמות“, מפרסם הIV .החודשים האחרונים. במאגר זה נמצא מספר קטן של עבודות ישראליות24ב שטחי מחקר. בכל18, שמכיל מאגר שמחולק לwww.isihighlycited.com : ישנו אתר אינטרנטISI. לV אחד משטחים אלה, דורגו כל החוקרים לפי מספר הציטוטים הכולל, לו הם זכו בכל המחקרים במשך החוקרים המצוטטים ביותר בכל שטח בתקופה זו, מהווים את המאגר250 .עשר השנים האחרונות .הנ“ל בגלל השוני הגדול בין המיונים בשיטות השונות, נמצא כי במקרים מסוימים עבודות יימצאו רק בחלק .“ממאגרי ”העבודות מצטיינות ראוי לכן להסתכל על שלשת המאגרים הראשונים במקביל, מאחר שבכל אחד מהן יש עבודות .מצטיינות . העבודות המצוטטות ביותר בישראלI : העבודות המצוטטות, לשלוש תקופות100, בצענו דליה של1981  2002ממאגר כל פרסומי ישראל לשנים .1998  2002, ו1991  2002 ,1981  2002 .מוצגת התפלגות העבודות המצוטטות, לפי שטחים, בשלוש התקופות הנ“ל5בלוח הדליה נעשתה לכל שטחי המחקר יחד. מאחר שחלק מן המחקרים משויכים למספר שטחים, סכום סה“כ (. הסיבה5מחקרי כל השטחים גדול ממאה. מצאנו כי מירב העבודות הן בשטחי מדעי החיים והרפואה )לוח :לתופעה זו איננה ייחודית למחקרי ישראל, ונובעת ממספר סיבות בשטחים אלה יש מספר גדול של חוקרים, לכן גם של פרסומים, וכתוצאה מכך גם מספר גדול של .1 .ציטוטים נוסף לאמור לעיל, אורך הביבליוגרפיות של מאמרי מדעי החיים והרפואה, עולה בהרבה על זה של .2 .שטחים אחרים .1998  2002 מוצגת התפלגות העבודות המצוטטות ביותר במוסדות המחקר בישראל בשנים6 בלוח , המאמרים המצוטטים ביותר באותו מוסד, )מאחר שחוקר עשוי להשתייך למספר מוסדות50דלינו את , ומאמר שמחבריו שייכים ליותר ממוסד אחד, עשוי להיספר50סכום מספר המאמרים בכל מוסד גדול מ .(יותר מפעם אחת 80 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 5לוח התפלגות העבודות המצוטטות ביותר בישראל, לפי שטחים 1981  2002 בשנים מספר פרסומים בשטח בתקופה Field 1998  2002 1991  2002 1981  2002 Agriculture    Astrophysics 5 1 1 Biochemistry, & Biology 28 41 37 Chemistry 2 4 5 Clinical Medicine 31 19 13 Computer Science  1 3 Economics & Business   1 Education    Engineering   2 Ecology    Geosciences    Immunology 6 5 4 Molecular Biology 30 40 38 Microbiology 3 1 3 Material Science  1  Mathematics   3 Neurosciences 5 5 4 Multidisciplinary 22 27 33 Physics 13 9 20 Plans & Animal Science    Pharmacology 3 3 1 Psychology & Psychiatry  2  Social sciences  1  ALL 144 160 168 81 נ ס פ ח י ם 6לוח התפלגות העבודות המצוטטות ביותר במוסדות המחקר בישראל 1998 – 2002בשנים Field HU WI TAU BIU BGU Tech HOSP ALL Agriculture  1  1    2 Astrophysics 2  3  1 3  9 Biochemistry, Biology 16 23 6 8 7 18 17 95 Chemistry 2 2 1 5 14 2  26 Clinical Medicine 8 4 5 7 8 8 21 61 Computer Science 1 1    1  3 Economics & Business   3  1   4 Education         Engineering         Ecology     4   4 Geosciences    1 2   3 Immunology 3 2   2  2 7 Molecular Biology 16 25 9 4 4 17 15 90 Microbiology 1 2    1 1 5 Material Science 1   1 1   3 Mathematics  2 1 2 1   6 Neurosciences 1  4 2 1 5 3 16 Multidisciplinary 13 18 12 4 7 5  59 Physics 4 6 22 24 9 14  79 Plans & Animal Science    3 1   3 Pharmacology 2     1  3 Psychology & Psychiatry 1   2 1   4 Social sciences     1   1 ALL 72 87 61 65 68 75 59 483 82 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח העבודות המצוטטות ביותר בעולם200. העבודות הישראליות מתוךII . המאגר19812002 , השנים האחרונות22 יש בידינו מאגר נתונים של העבודות המצוטטות ביותר בעולם ב . העבודות בכל שטח, שזכו למרב הציטוטים עד היום200מכיל את הן עבודות ישראליות, כלומר לפחות אחת מכתובות1122, ומתוכם89760סה“כ המחקרים במאגר זה הוא העבודות המצטיינות“ הן מישראל. אחוז200”מן המחקרים במאגר1.25% ,החוקרים היא בישראל. מכאן (. בעשור האחרון חל1.26%)שנה22הזהה למעשה לחלקה של ישראל בכל המחקרים בעולם, בממוצע ל .1.74% הוא עמד על2002שיפור במדד זה, וב בשעה שחלקה של ישראל במאגר העבודות המצטיינות דומה לחלקה בכלל העבודות בעולם, הרי בהתפלגות פרסומים בין שטחי מחקר שונים, יש הבדלים גדולים בין ישראל ושאר העולם. ההצטיינות בישראל במחקר במדעי המחשב, במתמטיקה, בכלכלה, באסטרופיסיקה ובמדע החומרים ניכרת גם במדד זה. כצפוי, בשטחים .אלה יש יותר עבודות ישראליות העבודות המצוטטות ביותר בעולם1%. מאגרIII העבודות המצוטטות ביותר לשנה בכל שטח“, יש מאגר קצת יותר רחב של עבודות200”בנוסף למאגר מן העבודות המצוטטות ביותר בכל שטח בכל שנה. מאחר שברוב השטחים1%מצטיינות. במאגר זה, נבחרו מעבודות השטח בשנה, גדול ממאתיים עבודות, הרי שמאגר זה מכיל מספר עבודות גדול יותר ממאגר1% .“העבודות200” העבודות המצוטטות ביותר בישראל, ואינן כלולות100יש לציין, כי ישנן עבודות, שנמצאות במאגר הראשון, של , זאת כאשר בשנת פרסומם, היו יותר ממאתיים, אוIII ו/אוIIבין העבודות המצוטטות ביותר שנכללו בקבוצות .עבודות שזכו ליותר ציטוטים1% , המחקרים המצוטטים ביותר בכל שטחי המחקר יחד1% עבודות בין81498 נמצאו סה“כ19932003בשנים מציג את התפלגות המאמרים בישראל7. לוח15(, וישראל מדורגת במקום ה1.42%)מישראל1161מתוכם .ובעולם לפי שטחי המחקר העבודות המצטיינות“, בהשוואה לכלל המחקרים בעולם1%”השטחים בהן גדול חלקה של ישראל במאגר הם: פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב אלה שטחי מחקר שישראל בולטת בהם גם במאגרי ההצטיינות ,האחרים. השטחים החלשים ביותר במאגר זה הם מדעי החקלאות, מדעי הסביבה מיקרוביולוגיה, פרמוקלוגיה .ומדעי החברה ., בשטחים השונים בישראל ובעולם19932003 המחקרים המצוטטים ביותר בשנים1% מציג את7לוח העבודות1%”מסכם בכל שטח את מספר העבודות של מוסדות המחקר הישראלים מבין 8לוח .“המצטיינות 83 נ ס פ ח י ם 7לוח ,19932003 המחקרים המצוטטים ביותר“ בשנים1%”מאגר התפלגות הפרסומים בשטחים השונים בישראל ובעולם מספר העבודות במאגר התפלגות באחוזים Fieldישראל העולם ישראל העולם Agriculture 10 1472 0.86 1.8 Biochemistry & Biology 61 5418 5.3 6.6 Chemistry 131 9849 11.3 12.1 Clinical Medicine 223 17650 19.2 21.7 Computer Science 52 1567 4.5 1.9 Economics & business 23 1262 2 1.5 Engineering 85 6160 7.3 7.6 Ecology 5 1906 0.43 2.3 Geosciences 20 266 1.7 2.7 Immunology 12 1202 1 1.5 Material Sciences 54 3221 4.7 4 Mathematics 46 1892 4 2.3 Microbiology 5 1420 0.43 1.7 Molecular Biology 36 2442 3.1 3 Multidisciplinary 8 338 0.69 0.4 Neurosciences 31 2631 2.7 3.2 Pharmacology 12 1517 1 1.9 Physics 219 8104 18.9 9.9 Plant & animal Sciences 65 4664 5.6 5.7 Psychology & Psychiatry 26 2093 2.3 2.6 Social Sciences 19 3455 1.6 4.2 Astrophysics 18 1074 1.6 1.3 All Fields 1161 81498 100 99.8 84 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 8לוח ,“העבודות המצטיינות1%”מספר העבודות של מוסדות המחקר הישראלים, בכל שטח, במאגר 19932003 בשנים Field AGR BGU BIU Tech TAU WI HU Israel Agriculture 5 1     1 10 Biochemistry, Biology  1 14 8 17 28 12 61 Chemistry  3  14 31 41 42 131 Clinical Medicine 1 8 5 23 58 39 42 223 Computer Science  5 2 19 29 14 6 52 Economics & Business    2 11  12 23 Engineering  6 6 24 35 15 21 85 Environment/Ecology  3   1  1 5 Geosciences  6  1 3 4 7 20 Immunology  1   2 6 5 12 Material Science   6 6 13 20 16 54 Mathematics  4   27 4 10 46 Microbiology     1 1 3 5 Molecular Biology   3 3 13 5 3 36 Multidisciplinary     2 7 1 8 Neurosciences     7 14 9 31 Pharmacology     3 3 8 12 Physics  11 17 17 94 101 20 219 Plans & Animal Science 8    13 12 29 65 Psychology & Psychiatry  6 2 2 6 2 10 26 Social sciences  2   5  11 19 Astrophysics     7 2 9 18 העבודות המצטיינות“: מדעי המחשב פיסיקה1%”שלשה שטחים בולטים במספר הפרסומים מישראל במאגר .ואסטרופיסיקה. אלה שטחים שיש בהם אחוז גדול של פרסומים ישראלים 85 נ ס פ ח י ם “מאגר ”העבודות החמות.IV המאמרים המצוטטים ביותר בכל שטח ב0.1% כל חודשיים אתISIבמאגר ”העבודות החמות“, מפרסם ה .החודשים האחרונים24 כאשר בוחנים את חלקן של ישראל ושל ארה“ב, ”בעבודות החמות“ בכל אחת מארבע השנים האחרונות )לוח לאורך1.83%, )ממוצע של3%ל1.3%( מוצאים שחלקה של ישראל במספר הפרסומים במאגר זה נע בין9 כלומר תרומת ישראל במאגר זה קטנה76%.כל התקופה(, וחלקה של ארה“ב במאגר זה באותה תקופה היה .42מזו של ארה“ב פי . מחלקה בכלל הפרסומים1.45עם זאת, הממצאים מראים כי חלקה של ישראל ”בעבודות החמות“ גדול ב מחלקה בכלל הפרסומים. כלומר, בארה“ב מספר2.23ואילו חלקה של ארה“ב ב“עבודות החמות“ גדול פי .מאשר בישראל1.5העבודות החמות גבוה יחסית פי 9לוח ,“חלקה של ישראל במספר הפרסומים ביחס לארה“ב במאגר ה“עבודות החמות 19999 – 2003 השנים האחרונות4ב of Research % “Hot Publications” All Publications All Publications “Hot Publications” Israel 1.26% 1.83% 1.45 USA 34.2% 76% 2.23 USA/Israel 27.1 41.5 1.54 , את מדד הציטוטים של העבודות החמות מישראל1999  2003בדקנו במאגר ”העבודות החמות“ בשנים ארה“ב והעולם. ברוב השנים ממוצע הציטוטים לעבודות הישראליות גבוה מזה של ארה“ב, דבר שמורה לכאורה על כך, שהעבודות הישראליות עולות ברמתן על אלה של ארה“ב. אולם מתברר שבשתי תקופות , היו2002מחקרים ב22 מתוך14ו1999מחקרים ב9 מתוך7 ,2002ו1999דצמבר שנבחרו; נובמבר בשיתוף פעולה עם ארה“ב. מכאן שעיקר חלקנו בעבודות החמות איננו על ”טוהרת תוצרת הארץ“. לכן אין .להסיק דבר לגבי רמות הציטוט של מאמרים מישראל ביחס למאמרים מארה“ב .בשתי התקופות שנבחרו, ממוצע הציטוטים למחקרים מישראל היה פי שלושה מזה של מחקרים מארה“ב חמש העבודות המצוטטות ביותר2002בדיקה מדוקדקת במקרה זה מראה, כי לממוצע אין כל משמעות. ב מישראל היו כולן ברפואה ובמדעי החיים, וכולם היו מחקרים בשיתוף עם ארה“ב, שני המחקרים הראשונים היו בפרויקט בין לאומי לחקר הגן האנושי, בו חלקה של ישראל היה מזערי. מדוגמא זו, ומן השוני בנוהגי ציטוט .של שטחי מחקר שונים, ניתן ללמוד כי אין משמעות לעריכת השוואות בין מדינות במדד זה מאמרים5.1 , תקופות של חודשיים כל אחת(, נמצאו בממוצע12)בתקופות שלגביהן ערכנו את הבדיקה מן האוניברסיטה4.4 : בפיסיקה. ההתפלגות בין המוסדות הייתה3.9בכימיה ו2.4 , ברפואה5.5 ,במדעי החיים 0.9  מאוניברסיטת בר אילן ו1.1,מן הטכניון1.5 , ממכון וויצמן3.9 , מאוניברסיטת תל אביב4.0 ,העברית .גוריוןמאוניברסיטת בן 1993 - 2003. ”מאגר המדענים המצוטטים ביותר בשניםV להלן, ניתנת החלוקה10 עבודות הן מישראל. בלוח37 , העבודות המצטיינות בעשור האחרון4500מצאנו כי מתוך :לפי מוסדות המחקר 86 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 10לוח התפלגות העבודות המצטיינות בישראל בעשור האחרון Institute No. of Publications Hebrew University 10 Weitzman Institute 10 TelAviv University 9 Agricultural Research Organization 3 Haifa University 1 IBM 1 Bar – Ilan University 1 Technion 1 COMPUGEN 1 מוצגת התפלגות מספר העבודות המצטיינות מישראל בשטחים השונים, וכן אחוז העבודות המצטיינות11בלוח מכלל העבודות המצטיינות, הן בישראל והן בעולם. כמו כן ניתן היחס בין אחוז העבודות המצטיינות בישראל ,לזו שבעולם. בולט המספר הגדול של עבודות מצטיינות במדעי המחשב, במתמטיקה ובפיסיקה. ביחס לעולם ישראל בולטת באחוז גבוהה במיוחד בעבודות המצטיינות במדעי המחשב ובפיזיקה, ובמידה קטנה יותר אסטרופיסיקה, אימונולוגיה, מדעי החקלאות מתמטיקה וביולוגיה מולקולארית. בחלק משטחי מחקר אלה ,הצטיינות ישראל מתבטאת גם בממוצע ציטוטי כל מחקרי השטח, כמו במדעי המחשב ובאסטרופיסיקה באחרים יש שטחים בהן ההצטיינות מתגלה הרבה יותר במחקרים המצטיינים מאשר בכלל המחקרים, כמו .בחקלאות כדאי לשים לב לא רק לאחוז העבודות המצטיינות בכל שטח, ולהצטיינות הממוצעת, אלא לקדימות השטח .בישראל .מתברר שאין בהכרח קורלציה בין ההצטיינות של שטח מחקר בישראל לבין הקדימות לה הוא זוכה 87 נ ס פ ח י ם 11לוח התפלגות העבודות המצטיינות בשטחים השונים והשוואתה לקדימות השטח Field No. of Publications :Percent of Papers out of Distinguished All Papers Papers Distinguished /papers All Papers Computer Science 10 27.0% 2.1% 12.9 Mathematics 5 13.5% 3.9% 3.50 Physics 4 10.8% 14.5% 0.75 Plant &Animal sciences 3 8.1% 6.1% 1.30 Molecular Biology 3 8.1% 3.2% 2.50 Astrophysics 2 5.4% 1.2% 4.50 Immunology 2 5.4% 1.4% 3.90 Agriculture 2 5.4% 1.4% 3.90 Chemistry 1 2.7% 9.5% 0.28 Psychology/Psychiatry 1 2.7% 3.8% 0.77 Pharmacology 1 2.7% 1.3% 2.10 Engineering 1 2.7% 7.0% 0.39 Ecology 1 2.7% 1.9% 1.42 Economy & Business 1 2.7% 1.9% 1.42 . סיכום6 בעבודה זו השוונו את ישראל למדינות העולם תוך שימוש במדדים סינטומטריים. מספר הפרסומים, רמת הציטוטים, וחלקם של מאמרי חוקרים ישראלים במאגרי מצוינות עולמיים היוו בסיס לדרוג והשוואת ביצועי .המחקר בשטחים השונים יש לגלות ערנות למגבלות השימוש במדדים השונים, ולהשתמש בהם באופן מושכל. שיטה זו אינה יכולה להוות כלי מדידה בלעדי, אלא תוספת לקריטריונים אחרים ולשיפוט מומחים. למרות האמור לעיל, ישנה התאמה טובה מאד, בין המצוינות של חוקרים כפי שהיא נמדדת על פי חברות באקדמיות למדעים, זכייה .בפרסי נובל ובפרסים אחרים, לבין מעמדם במדד הציטוטים בהשוואה לחוקרים אחרים בשטח מחקרם .לפיכך מדד הציטוטים מתקבל בדרך כלל כמדד לרמה מדעית :השוואת פרסומי ישראל עם אלה של מדינות אחרות, נעשתה בשלוש קבוצות מדדים .מדדי פוריות .מדדי איכות הפרסומים .מדדי קדימות של שטחי המחקר העבודות המצוטטות ביותר200בנוסף ניתחנו מספר מאגרי מידע: מאגר מפורט של פרסומי ישראל, מאגר העבודות המצוטטות בכל שטח, מאגר ה“עבודות החמות“, ומאגר המדענים המצוטטים1%בכל שטח, מאגר .ביותר 88 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח :להלן הממצאים העיקריים ישראל1999  2003 במדרג הפוריות רוב השטחים בישראל בולטים במקומם הגבוה בין המדינות. בתקופה ,מדורגת שלישית אחרי שוויץ ושבדיה. בולטים במיוחד במדד זה, מחקרי המתמטיקה, כלכלה ומנהל עסקים פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, מדעי המחשב, פיסיקה והנדסה. בכל אלה, ישראל מדורגת באחד משלשת המקומות .הראשונים במדד במדרג הקדימות בולטים מדעי המחשב, ביולוגיה מולקולארית, מתמטיקה, מדעי העצב, פסיכולוגיה . קדימות חקלאות, כימיה, מדעי כדור הארץ, מדע39ופסיכיאטריה ומדעי החברה המדורגים במקומות .4060חומרים, פיסיקה, ומדע החי והצומח, בישראל נמוכה, והם מדורגים במקומות חלקה היחסי של מדינת ישראל בפרסומים בחמש השנים:אחוז פרסומי ישראל מכלל פרסומי השטח בין מדינות העולם בדרוג מספר הפרסומים. בראשית התקופה21, והיא במקום ה1.28%האחרונות הוא ,. השטחים המצטיינים במדרג זה, אלה המפרסמים בשיעור ניכר יותר15הייתה ישראל מדורגת במקום ה ,יחסית לממוצע הפרסומים העולמי, הם מדעי המחשב, כלכלה ומנהל עסקים, מתמטיקה, מדעי העצב, פיסיקה .ופסיכולוגיה ופסיכיאטריה 13במדד זה ירדה ישראל, בפרסומים בכל השטחים יחד, מהמקום ה :רמת הפרסומים ומידת ציטוטם . במקרה זה, משמעותו של מדד הציטוטים מוגבלת כיוון שערכי מדד הציטוטים שונים בשטחים17למקום ה ,, ואילו בחינוך813למאמרים במדעי החיים הוא בתחום שונים. רואים, שערך מדד הציטוטים הממוצע מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה הוא קרוב לאחד. כלומר, יש פער של סדר גודל בין השטחים המצוטטים .בהרחבה, ובין השטחים המצוטטים בצמצום במדרג רמת הפרסומים ומידת ציטוטם בולטים מדע חומרים המדורג ראשון, אסטרופיסיקה המדורגת ,במקום השני, מדעי המחשב המדורגים במקום שלישי, ביולוגיה מולקולארית המדורגת רביעית, כלכלה ועסקים .וכימיה המדורגים במקום החמישי. בולטים במיקומם הנמוך מדעי הרפואה, מדעי החברה ומדעי הסביבה העבודות המצטיינות בשטח“ אנו מוצאים200”כאשר בוחנים את הצטיינותם של שטחי המחקר במאגרי שההצטיינות בישראל במחקר במדעי המחשב, במתמטיקה, בכלכלה, באסטרופיסיקה ובמדע החומרים .ניכרת גם במדד זה העבודות המצטיינות“: פיסיקה, מתמטיקה1%”שלשה שטחים בולטים במספר הפרסומים מישראל במאגר .ואסטרופיסיקה. אלה שטחים שיש בהם אחוז גדול של פרסומים ישראלים ,עסקים במאגרי המצוינות שב ובולט מעמדה של ישראל במדעי המחשב, מתמטיקה כלכלה ומנהל .אסטרופיסיקה ומדע חומרים במדעי המחשב ישראל מצטיינת ותופסת מקום בצמרת בהרבה מדדים. מה שמתבטא לא רק ברמת המחקרים ובאחוז הגבוה של מחקרי ישראל בשטח, אלא גם בהצלחות היישומיות, בתעשיות הקשורות לכך, בחברות .התוכנה ועוד נראה שאין קורלציה בין הקדימות לה זוכה השטח לבין איכותו. דוגמה קיצונית לכך היא הזכייה בפרס נובל לשנת של פרופ‘ אברהם הרשקו ופרופ‘ אהרון צ‘חנובר מהטכניון )ביחד עם פרופ‘ אמריטוס אירווין רוס מאוניברסיטת2004 .(קליפורניה 89 נ ס פ ח י ם 12% אלף משרות המהוות333 מפעלי תעשיה )נתוני הלמ“ס( ובהם אלף12היו בישראל כ2005בשנת .מכלל המשרות במגזר העסקי16%מכלל המשרות במשק ו .שיתופיבבעלות המגזר הקיבוצי2% הם בבעלות פרטית ורק98% , המפעלים12,000מתוך , מספר זה השתנה לפי הגרף , כאשר המספר כיום אף גדל1995אלף ב361מספר המשרות בתעשייה היה .2006ב10%ב 1גרף צילום מצב-התעשייה הישראלית משה אורון 2007אוקטובר 6נספח משרות50יש יותר מ10%משרות, אך רק ב20יש פחות מ80%מעניין במיוחד הוא גודל המפעלים, ב .בכל מפעל 28%למרות דעות רבות על יוקר כוח העבודה הישראלי, מחיר עלות שעת עבודה בארץ הוא עדיין נמוך ב .מהמחיר בארה“ב כפי שנראה בגרף 90 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 2גרף :תת קבוצות )כפי שעושה הלמ“ס( כדלהלן ניתן לפלח את התעשייה הישראלית למספר ציוד תקשורת אלקטרוני .1 רכיבים אלקטרוניים .2 ציוד תעשייתי לבקרה ופקוח, ציוד רפואי ומדעי .3 כימיקלים ומוצריהם, זיקוק נפט .4 מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל .5 מכונות וציוד, כלי הובלה .6 (אחר)כל השאר .7 3 מיליארד שקלים והתפתחותו נתונה בגרף75 היה התמ“ג של התעשייה הישראלית 2005בשנת 3גרף בשנת27%וחלקו של התוצר התעשייתי בכלל התוצר העסקי בישראל מראה על הקטנה בערכו היחסי מ ., לעומת גידול משמעותי בפיננסים ושירותים אחרים2005 בשנת22%ל1995 91 נ ס פ ח י ם 4גרף מכלל יצוא הסחורות, יצוא זה גדל96% מיליארד שקלים, המהווה114 היה2005היצוא התעשייתי ב .לשנה, בשלוש השנים האחרונות11%מאד, ב 5גרף מערך מכירותיהם ו/או מפעלים המייצאים מעל50% מפעלים עתירי יצוא מוגדרים כמפעלים המייצאים מעל , מכלל המפעלים7% ממכירותיהם. מפעלים עתירי יצוא מהווים רק25% לשנה והיצוא מהווה₪ מיליון10 . מהיצוא התעשייתי92% מפעלים, המהווים יחד840דהיינו כ 92 2 0 0 7ש נ ת י ד ו ח 6גרף עובדי מחקר15,200 היו בתעשייה בלבד2004 מחקר ופיתוח בתעשייה הוא תחום חיוני חשוב ורחב. בשנת מעובדי המו“פ בעלי השכלה גבוהה. פילוג עובדי המו“פ92% . מכלל המשרות בתעשייה5%ופיתוח, המהווים ,נראה בגרף הבא וממנו ניתן להסיק כי בתחומי הציוד לתקשורת, רכיבים אלקטרוניים, ציוד רפואי וציוד בקרה .מאנשי המו“פ בתעשייה65%וכימיקלים )הכוללים גם את תחום התרופות( נמצאים במימון ממשלתי, ברובו הגדול6% ומתוכם כ₪ מיליארדי8כ2004תקציבי המו“פ בתעשייה היו בשנת , משרות50 מההוצאות למו“פ נעשו במפעלים גדולים שבהם מעל90% .דרך משרד התמ“ת, תקציבי המדא“ר .ומחצית ההוצאה היתה לשכר עבודה 7גרף 8גרף 93 נ ס פ ח י ם מרב המפעלים הגדולים הם בעלי תכניות מו“פ משלהם, מעסיקים אלפי עובדי מו“פ בתכניות מובנות המכוונות !לפיתוח מוצרים חדשים לקו היצור של המפעל. מירב היצור הינו ליצוא ?מהו מקומה של תכנית תשתיות המיועדת לסיוע לתעשיה בעוד שמענקי משרד התמ“ת הם כמחצית מסכום המו“פ למחקר הספציפי ויעודם הוא להשתתף במחקר יזום על ידי חברות התעשייה ובאחריותם, אין כיום תכנית לפיתוח טכנולוגיות חליפיות בעלות פוטנציאל שינוי אשר תלותה בתעשייה חלקית בלבד ויעודה לדאוג להמשך קיום התעשייה(Disruptive technologies) .המתקדמת באפיקים קיימים וחליפיים מה על המולמו“פ לעשות כיום ,מטרות נייר עמדה זה ליזום תכנית מחקר ופיתוח אזרחי בתחומים נבחרים בחירת תחומים להענקת מענקי מחקר, לאקדמיה בעיקר, בהשתתפות תעשייתית מינימאלית, למחקרי .1 , המהווים בסיס לתעשייה עתידית בתחומים קיימים. מוצעים לתמיכה בעיקרDisruptive technologies .נושאים בינתחומיים, ובחלקם החידוש הוא במיזוג התחומים להמליץ על הגברת התמיכה של המדען הראשי בתמ“ת בתחומי התעשייה הקיימת, דהיינו הציוד .2 .(לתקשורת, רכיבים אלקטרוניים, ציוד רפואי וציוד בקרה, וכימיקלים )הכוללים גם את תחום התרופות עדיפות תינתן לשילוב טכנולוגיות בחינה מחודשת של תכניות ההשקעה ומענקי המדען הראשי בתמ“ת, במיוחד הבקשה לבחינה מחודשת .3 .של המסלול התעשייתי הגנרי המיועד לחברות גדולות בחירת תחומים חדשים כגון סביבה נקייה, אנרגיה ומים זקוקים אף הם לעידוד, כאן יש לתרום יותר .4 .ולהקים תשתיות .בחירת תחומים חדשים שיש לישראל יתרון בהם עקב קיום כוח אדם או סביבה מתאימה .5 :פרוט יתר ודוגמאות , אופטיקה ורפואה למשל, שילוב מערכות ספקטרוסקופיות בדיאגנוזה דרךDisruptive technologies .1 סיבים ובמצלמות החודרות לגוף. אופטיקה וחקלאות, שילוב ספקטרוסקופי ובדיקת מצב הצמחים והמים .מרחוק, ממטוס או מהחלל על הגברת התמיכה של המדען הראשי בתמ“ת בתחומי התעשייה הקיימת, המלצות לרשויות ולאוצר .2 מיליארד שקלים1.5 ,מינוי צוות לומד שיביא המלצות, זה התקציב הגבוה ביותר שיש במדינה למו“פ .3 .בשנה בחירת תחומים חדשים כגון סביבה נקייה, אנרגיה, מים, לימוד מרחוק, מעברי גבול ממוחשבים ובדיקות .4 .ביומטריות, כאן יש לבחור מספר מועט ולהקים תשתיות כמעט בכל תחום חדש בחירת תחומים חדשים שיש לישראל יתרון בהם עקב קיום כח אדם או סביבה מתאימה. סביבת מחשב .5 .רב לשונית, ניתוח דיבור, מדעי המדבר, חסכון באנרגיה באזור חם